טיול אל יהדות רומניה:
בתי כנסת ריקים ובתי קברות מפוארים
מאת: גולן לובנוב
רומניה היא ארץ של נופים יפים, טבע פראי, ערים עתיקות, ארמונות מרשימים ואגדות עם שמסעירות את הדמיון. אולם בתוך הנוף הפסטורלי, בין הכפרים הציוריים, יערות העד והמנזרים, מסתתר זיכרון גורלה הכאוב של קהילת יהודי רומניה, ששגשגה כאן לפני שנים רבות.
רומניה – מדינה של הרים וסיפורים
רומניה היא מדינה הררית שנמצאת בדרום-מזרח אירופה. בצפון היא גובלת עם אוקראינה ובדרום, לאו רך נהר הדנובה, היא גובלת עם סרביה ועם בולגריה. במזרח היא חולקת גבול עם מולדובה ובמערב – עם הונגריה.
בצפון, אחראים לנופיה המרהיבים הרי הקרפטים הציוריים, הממשיכים דרומה ומערבה, ומקיפים את רמת טרנסילבניה.השם טרנסילבניה בוודאי מצלצל לכם מוכר בזכות הספר "דרקולה", מאת בראם סטוקר, שעובד לימים גם לכמה סרטים מצליחים. חבל מרמורש, שנמצא אף הוא בצפון, הוא מסע אל תוך סיפוריו ש ל ש"י עגנון, ומספק חגיגה של נופים כפריים. כנסיות העץ העתיקות, שפזורות בחבל מרמורש, זכו להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. מדרום לרכסי ההרים הגבוהים, ישנו אזור של גבעות ולצדן מישור הדנובה הרחב. אזור זה מיוער, יפהפה וירוק.
לצד הטבע הפראי והיפה הזה, שנמצא בכל פינה ולא מאפשר להתעלם ממנו, מלווה אותי לאורך השנים, בהן אני שב ומבקר ברומניה, כאב על גורלם של יהודי רומניה. תחושה זו הלכה והתגברה עם השנים, בעקבות ספרים העוסקים ביהדות רומניה, שראו אור בשנים האחרונות, אתרי אינטרנט המוקדשים לנושא וסיפורים אישיים מרגשים ששמעתי ממטיילים יוצאי רומניה, הבאים לטיולים עם המטען הפרטי שלהם.
בצפון, אחראים לנופיה המרהיבים הרי הקרפטים הציוריים, הממשיכים דרומה ומערבה, ומקיפים את רמת טרנסילבניה.
מתוך אלפי בתי הכנסת המפוארים שעמדו על אדמת רומניה, נותרו מאות בודדות (צילום: גולן לובנוב)
יעדי טיול בעקבות יהדות רומניה המוזכרים בכתבה להגדלה לחצו בפינה העליונה
"טיול שורשים" לרומניה
מטיילים רבים שיצאו עמי לאורך השנים, חזרו לטייל ברומניה לאחר שעזבו אותה בילדותם, או בשלבים מאוחרים יותר בחייהם. קורה שבמהלך הטיול הם משלבים "ביקור קצר", או למעשה "חיפוש קצר", של הבית בו נולדו. באופן מפתיע, ברוב המקרים הוא עדיין קיים ועומד על תילו.
שני מפגשים מרגשים עם העבר זכורים לי במיוחד. הראשון הוא של אילנה, שיצאה איתנו לטיול נושאת מפות עתיקות בהונגרית (משום שעזבה בתקופה בה מערב רומניה הייתה חלק מהונגריה). היא הצליחה לאתר את הבית בו נולדה בעיר קלוז'-נפוקה (Cluj-Napoca) וביקרה בו. סיפורה האישי, על האופן שבו ניצלה, כתינוקת, לא השאיר את עיני המטיילים האחרים בקבוצה יבשות.
המפגש השני עם העבר היהודי היה מפתיע ובלתי מתוכנן. במהלך נסיעה תמימה מהעיירה חומור (Humor) לביקור במנזר הציורי חומור, הבחין המדריך הישראלי, בגבעה לצד הדרך שעליה היו פזורות מצבות מוכרות. המדריך הורה לנהג לעצור ויצא עם המטיילים לחקור את העניין. הסתבר שמדובר בבית קברות יהודי, עתיק ונסתר. כתובת על אחת המצבות הסגירה את הסיפור העצוב שמאחוריו, במילים: "עפר אחינו המעונים שהפכו לסבון".
אנדרטה וכיתוב לזכרם של יהודי הקהילה בקלוז'-נפוקה (צילום: גולן לובנוב)

בית הכנסת הניאולוגי בקלוז'-נפוקה (צילום: CC Ana Maria Catalina)
השפעת יהדות רומניה על החיים במדינה
דמות בולטת אשר תרמה רבות להתפתחות היהודית בבוקרשט היה ד"ר יהודה (יוליוס) ברש, שהגיע לעיר ב- 1841 ונפטר בה. ברש פרסם כתבי מדע, פילוסופיה וחסידות. הוא ייסד את בית החולים היהודי לילדים, את השבועון היהודי הראשון – "היהודי הרומני", ואף נאבק בהצלחה למען זכויות היהודים, הודות לקשריו עם רומנים בעלי עמדות פוליטיות. כנציג של תנועת ההשכלה, המליץ ברש על חינוך אוניברסיטאי ליהודים (וגם ליהודיות) ובכלל על אורח חיים מודרני, שקיבל ביטוי גם בבתי הכנסת – בצורת בנייתם ובהתנהגות הולמת בתוכם. ב- 1856 עזר לייסד את בית הכנסת המפואר "קורל" של בוקרשט, אליו הוכנסו מקהלה ועוגב, דבר שהיה מאוד שנוי במחלוקת באותה התקופה ועורר התנגדות רבה.
יהדות רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה
הוצע שיהודי רומניה יכללו בפתרון הסופי, אך רעיון זה כשל לבסוף כאשר ראו השלטונות הרומנים שהצד שבו בחרו מפסיד במלחמה והחליטו להתחבר אל הצד שמנגד – אל רוסיה. את המלחמה שרדו רק כמחצית מ- 850,000 יהודי רומניה. כ- 200,000 מתוכם עזבו לארץ ישראל, עד להצטרפות רומניה לגוש המזרחי וסגירת שעריה במסך של ברזל.
כ- 800 בתי קברות יהודיים ברומניה, מהווים עדות אילמת לגורל הקהילה היהודית (צילומים: גולן לובנוב)
זיכרון השואה ברומניה
יהודי רומניה תחת הקומוניזם
בין השנים 1946-1947 התקיימו גלי עלייה לא חוקית גדולים לארץ ישראל מרומניה. עם היווסדותה של מדינת ישראל מגעים דיפלומטיים הביאו להיתרי עלייה גדולים מטעם ממשלת רומניה, שאושרו הן משיקולים אידיאולוגיים והן משיקולים כלכליים. ההיתרים החזיקו מעמד זמן קצר משום שממשלת רומניה חזרה בה והחלה במסע הסברה תעמולתי, שכלל מיצגי שווא כמו משפטי הציונים, ואף המשיכה לפעולות אלימות למניעת בריחתם של היהודים מהמדינה. בסופו של דבר, רוב יהודי רומניה הצליחו לצאת מהמדינה ולאחר נפילת מסך הברזל נותרו ברומניה כ- 18,000 יהודים בלבד. שלטון מסך הברזל ניסה להתנער מהקשר שלו אל היהודים ובמישור ההיסטורי נעשו ניסיונות למזער את חלקה של רומניה בשואת יהודי אירופה.
יהודי רומניה היו משולבים בכל תחומי החיים ובכל ההיבטים החברתיים במדינה (צילום: גולן לובנוב)
בתי הכנסת ברומניה
בית הכנסת העתיק ביותר שעודנו עומד נבנה ב- 1671 ונמצא בעיר יאשי (
אומנות בבתי הקברות היהודיים ברומניה
בין התחריטים הפשוטים והסטנדרטיים יותר ניתן למצוא גם רבים המציגים עבודת פיסול קפדנית וסבוכה. התחריטים מסמלים שמות, משלחי יד או שושלות משפחתיות. הם מציגים שלל חיות וצורות גאומטריות, מנורות ומגני דוד. אחד הסמלים הנפוצים והמעניינים יותר, הם נרות ופמוטים אשר מעטרים את קבריהן של הנשים. במקומות רבים ברומניה, בתי הקברות הם הזכר היחידי לקיום היהודי. יש בכך מעט אירוניה, שמה שמייצג בצורה היפה ביותר תרבות שהייתה ואינה עוד, מייצג גם את המוות עצמו.

סיפור של אדם אחד – סיפורה של קהילה שלמה
בביקורי בעיר סיגט (Sighetu Marmaţiei), בירת חבל מרמורש, פנתה אלי לפתע אישה מבוגרת, ושאלה אותי האם אני יהודי. היא הייתה חייבת לספר לי בגאווה כי היא הייתה שכנתו של אלי ויזל, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1986, על עבודות שמנציחות את השואה. ואכן, בבית פשוט בעיר זאת נולד אלי ויזל, שניצל ממחנה ההשמדה אושוויץ.
כיום, ביתו הפך למוזיאון הנצחה מרשים עמוס בספרים, רהיטים, מסמכים הקשורים ליהודים וחפצי קודש שנתרמו על ידי משפחות יהודיות מקומיות. כמו כן ישנו אוסף צילומים גדול הכולל בו צילומים מגירוש היהודים, צילומים של אלי ויזל בין קבוצת ליברלים בבוקרשט, ושל ביקוריו הרבים בסיגט, כולל ביקורו האחרון ב- 2002 בטכס חנוכת המוזיאון.
מערבית למוזיאון נמצא אתר הזיכרון ל- 38 אלף יהודי מרמורש שגורשו ב- 1944. בית הכנסת של הקהילה, שנמצא גוש בניינים אחד מערבה, נבנה ב- 1904, ושרד את המלחמה.
כיום, ביתו הפך למוזיאון הנצחה מרשים עמוס בספרים, רהיטים, מסמכים הקשורים ליהודים וחפצי קודש שנתרמו על ידי משפחות יהודיות מקומיות. כמו כן ישנו אוסף צילומים גדול הכולל בו צילומים מגירוש היהודים, צילומים של אלי ויזל בין קבוצת ליברלים בבוקרשט, ושל ביקוריו הרבים בסיגט, כולל ביקורו האחרון ב- 2002 בטכס חנוכת המוזיאון.
מערבית למוזיאון נמצא אתר הזיכרון ל- 38 אלף יהודי מרמורש שגורשו ב- 1944. בית הכנסת של הקהילה, שנמצא גוש בניינים אחד מערבה, נבנה ב- 1904, ושרד את המלחמה.
בכל פעם שאני מגיע לרומניה עם קבוצת מטיילים, אני מוצף מחדש בתחושה עוצמתית, הנובעת מעצם הידיעה שהיהודים שחיו בעיירות הציוריות הללו, היוו בין 40%-50% מאוכלוסיית המקום, ולקחו חלק חשוב בחיים התרבותיים, החברתיים והכלכליים שלהן. בתוך הקהילה עצמה, התקיימו מוסדות רבים ומשגשגים. היו להם תיאטראות יהודיים, בתי ספר, קבוצות כדורגל ועיתונים יהודיים.
כיום, מה שנותר מהעבר היהודי המפואר של רומניה, הם בתי הכנסת הריקים ובתי הקברות, המספרים את סיפורה של קהילה שלמה.
כיום, מה שנותר מהעבר היהודי המפואר של רומניה, הם בתי הכנסת הריקים ובתי הקברות, המספרים את סיפורה של קהילה שלמה.