במנהרת הזמן:
טיול ג'יפים ברומניה
מאת: גלעד תלם
אני עוצר, פותח את הדלת ומתפרקד על הדשא בעיניים עצומות. המטיילים בג'יפים האחרים עוצרים מאחורי, מגיעים לראות מה קרה, ו... פשוט נשכבים לידי. לאחר עשר דקות של שלווה עד אין קץ, אני מתרומם וניגש לאחורי הג'יפ, פותח את ערכת הקפה והנשנושים.
חרמש וקלשון, עגלה וסוס
כמה דקות קודם לכן עזבנו את המשק של גרדה, בכפר ויסקרי ( Viscri ), שם אכלנו ארוחת צהריים רומנית כפרית. מהכנסיה במרכז הכפר אנו פונים לרחוב המטפס לעבר הגבעה. קירות הבתים הפונים כלפי הרחוב, צבועים בצבעי פסטל שונים ומחוברים כחומה. לידם משחקים ילדים. פה ושם חונה טרקטור פיאט רומני ישן או דציה עתיקה. הבית האחרון חולף מבעד לחלון, והג'יפים שלנו מטפסים בין שדות ירוקים של שחת. בשדות המרוחקים יותר משתמשים עדיין בחרמש ידני ומעמיסים בעזרת קלשון לעגלה רתומה לסוס. אנחנו קצת לחוצים בזמן, אבל ריח השחת הקצורה מדגדג לי באף וגורם לי לעצור ולצאת אל האיכר. החיוך שלו רחב, והוא שמח לתת לי את החרמש ולצפות בתנועות המגושמות והלא מיומנות שלי, בניסיוני להמשיך את קו הקציר הישר כפלס שהוא משך עד לכאן.
מכאן ממשיכים לתוך יער האלונים הצפוף. בג'יפ שלי משתרר שקט קצת מתוח, כי אין קוליסים שעליהם קל למצוא את הדרך אל תוך העצים וצריך למצוא את הכניסה המדוייקת, כדי לא ללכת לאיבוד. נראה לי שמצאנו אותה. המדריך המקומי ואני נושמים לרווחה. הדרך קצת בוצית ומכוסה בשכבת עלים. הג'יפים בשיירה מאחורי נראים רוקדים במראות – קצת ימינה וקצת שמאלה. באמצע הדרך נפער בור בוצי גדול. טרקטור של היערנים התחפר פה בבוץ והשאיר קוליס עמוק וחלקלק. צריך פה קצת הכוונה מדויקת, אבל הנהגים מתגברים בלי קושי ואנחנו ממשיכים בדרכנו אל מחוץ ליער.
ברגע שעוברים את קו העצים, האופק נמתח מצד לצד בירוק בוער, תחום ברכס הקרפטים, שפסגותיו עדיין מושלגות. השמש בפנים, בבטן עדיין ארוחת הצהריים שאכלנו בחצר המשק של גרדה, כולל צלעות כבש בתנור, תפוחי אדמה בסגנון רומני ומרק ירקות בנוסח הונגרי...
את מה שקרה בהמשך, כבר קראתם.
ביתו של הנסיך האנגלי צ'ארלס בכפר ויסקרי, התאהב במקום (צילום: גלעד תלם)
לצאת מבוקרשט
רומניה היא מדינה עצומה בגודלה, פי 12 משטחה של מדינת ישראל, מכוסה בחלקה ביערות עבותים, ברכס הרי הקרפטים היוצר צורת פרסה ענקית, ומיושבת במאות כפרים חקלאיים. אוכלוסייתה מגוונת – רומנים, הונגרים, בני שבטים שונים וצוענים. הבירה, בוקרשט ( Bucharest ), ממוקמת בצד הדרום מזרחי של המדינה. כשהוכרזה כבירה במחצית המאה ה-19, חבל טרנסילבניה וחבלי ארץ נוספים השייכים היום לרומניה, היו בידיים אחרות. כך בוקרשט קיבלה את הכבוד כבירה. היום מן הסתם היו בוחרים אחרת...
רומניה היא ארץ המושכת תיירים רבים, המתגודדים בדרך כלל סביב ארמון העם בבוקרשט הבירה, טירת דרקולה בעיירה בראן ( Bran ), והערים הסקסוניות – ברשוב, סיגישוארה, סיביו. גם בטיול זה לא נדלג על הרבה ערים בהרים, כי זהו חלק מהשילוב המיוחד של רומניה, אך הג'יפים יקחו אותנו גם הרחק מעבר למסלול בו מבקרים מרבית התיירים ברומניה
כתבה על בוקרשט | כתבה על חבל טרנסילבניה
הכיכר המרכזית של בראשוב, קסם הערים העתיקות של רומניה (צילום: CC Andrei-Daniel Nicolae)
חלק מהיעדים במסלול טיול הג'יפים ברומניה המוזכרים בכתבה, ובתי מלון לאורך המסלול:
מלון וילה קמליה | מלון טלפריק גרנד | מלון טרנסילבניאן אין | מלון דה ת'רון | מלון אפוק
אל הרי הקרפטים
את הג'יפים אנו אוספים בשדה התעופה של בוקרשט ולאחר נסיעה של כשעה וחצי צפונה, הדרך מתחילה לטפס אל לב רכס הקרפטים. היום הראשון מוקדש לחקירת רכס בוצ'ג' ( Bucegi ), שהוא חלק מהרי הקרפטים, מדרום לעיר בראשוב ( Brașov ). הטיול על הרכס כולל תצפיות מרהיבות, אגם חבוי בין היערות, ביקור בכנסיה, החצובה בתוך מערה שבתוך מנזר.
לינה בעיר בראשוב
את היום הנפלא על הרכס אנו מסיימים בעיירה סינאיה ( Sinaia ), הקרויה על שם המנזר סביבו היא נבנתה, שנקרא על שם המנזר בהר סיני. היערות והרכסים מסביב לעיירה כל כך יפים, עד שהרומנים תיארו לעצמם שכך נראה בוודאי ההר שעליו ניתנה התורה. כיום העיירה היא מרכז למטיילים רבים, המגיעים אליה כדי לטייל בהרים סביב.
גם אנו נשארים ללון בסינאיה, במלון מיוחד, שהוא בעצם וילה עתיקה עשויה עץ, שנבנתה במאה ה-19. התחושה הכללית בכניסה לוילה, היא כמו להחליק לתוך נעל בית משומשת של "המגפר"... מייד מרגישים בבית. יש חדר הסבה גדול עם כורסאות וספות ישנות שאפשר לשקוע בהן בנוחות.
מקומות לינה נוספים בעיירה סינאיה
הדרך הסודית של צ'אושסקו
אנו יוצאים מסינייה וחוצים את קו הרכס של הקרפטים. אפשר לעשות זאת בדרך המלך, אך אנחנו מעדיפים לנצל דרך צבאית "סודית" שפרץ צ'אושסקו – שליטה הבלתי מעורער של רומניה עד למהפכה הגדולה של 1989. בצד המזרחי של הדרך, לאחר מעבר בכפר צועני גדול, אנו נכנסים בשערי העיר בראשוב ( Brașov ), עיר גדולה יחסית, שהעיר העתיקה שלה מרשימה מאוד.
מקומיים בלבוש חורפי על רכס פיאטרה קריולי (צילום: גלעד תלם)
לקראת ערב, לאחר קינוח עם עוגת קרמשניט בקונדיטוריה של בראשוב, אנו מטפסים לאתר הסקי פויאנה ברשוב ( Poiana Brasov ) – "קרחת היער של ברשוב" – אתר הסקי הכי מפורסם ברומניה. כאן מצפה לנו המלון שלנו.
מלון טלפריק גרנד ( Teleferic Grand Hotel ) הוא מלון 4 כוכבים יפהפה, הממוקם ליד הרכבל לאתר הסקי של פויאנה בראשוב. החדרים והסוויטות מעוצבים עם הרבה עץ, ולרובם מרפסת אל הנוף. במלון מרכז ספא וכושר, בריכה מקורה, סאונות, חדר סקי, מועדון ומתקני שעשועים לילדים, 2 מסעדות, ארוחת בוקר מפנקת וצוות אדיב.
מקומות לינה נוספים בפויאנה בראשוב
יום עם חיוך מאוזן לאוזן
את היום הבא אנחנו המדריכים מאוד אוהבים. קשה לתאר אותו במילים מפוצצות, אבל בסיומו כבר אין צורך בהסברים. בסך הכול מטפסים לרכסים המקיפים את העיירה בראן ( Bran ), בה נמצאת טירת בראן המפורסמת, שבשמה נקשרו אגדות על דרקולה הערפד. עורכים תצפיות יפות על רכס בוצ'ג' ועל רכס פיאטרה קריולי ( Piatra Craiului ), שסלעיו החשופים נראים כמו שיני מסור והוא נחשב לאחד הרכסים היפים בקרפטים.
בפאתי הכפר בראן, מלון טרנסילבניאן אין (Transylva nian Inn ), מלון משפחתי פשוט ומטופח, עם חדרים זוגיים וסוויטות עם 1-2 חדרי שינה, שלרובם מרפסות, והנוף קסום!
בתקווה שדרקולה לא יבוא לבקר אתכם בלילה...
מלון טרנסילבניאן אין משקיף על הכפר בראן, טירת בראן ונופים כפריים ירוקים וקסומים
ליד העיירה זרנשט ( Zărnești ) אנו מבקרים בחוות פארק הדובים, המאפשרת לדובים שנלקחו בעבר בשבי ואין אפשרות להשיבם לטבע, לבלות את שארית חייהם בתנאים נוחים וטבעיים יחסית. ממשיכים ונוסעים בשטח בדרכי יערנים, מעפילים ברגל למערת נטיפים סודית, מכינים ואוכלים ארוחת צהריים אצל חבר, בחצר בית מקומי, ומציצים למרתף בו מחזקים כל מה שצריך על מנת להעביר את החורף. וזהו. חוזרים למלון עם חיוך מאוזן לאוזן. פשוט, לא?
על פארק הדובים בכתבה על טיול משפחתי ברומניה
הכפרים הסקסוניים של טרנסילבניה
בטיול ברומניה צריך לתת קצת זמן ומרחב לטרנסילבניה ( Transilvania ), חבל ארץ היסטורי במרכז ומערב המדינה. זהו אזור גבעות, מיוער בחלקו וחקלאי בחלקו – אולי האזור הגדול ביותר באירופה שכמעט ואינו מופרע על ידי פיתוח, ואכן המגוון הביולוגי - צומח וחי, הוא מרשים ביותר. גם בכפרים הסקסוניים, שהוקמו על ידי "נחלאים גרמנים", שהגיעו לעזור למלכים ההונגרים לשלוט בשטח והביאו איתם את מיטב הטכנולוגיה החקלאית ושיטות הגידול, הפכו אלו עם השנים ל"מסורתיות".
מרתק להכיר את הקוד החברתי שעל פיו חיו במשך מאות שנים ("מלך הרחוב", פרויקטים קהילתיים, הגנה מרחבית ועוד פטנטים שמוכרים לכל חבר מושב באזורי ספר), לראות את חצרות הבתים, בהן נמצאים הלול, הרפת, המחסן, חלקת הירק וחלקת הבוסתן. לטפס במעלה הגבעה ולהגיע מתנשפים לראש מגדל התצפית של הכנסייה המבוצרת (רק לא להעז לצלצל בפעמון!). להתנדנד על קרש מכוסה שמיכה מרוטה – להלן ספסל, המונח על עגלת עץ הרתומה לשני סוסים, המעפילים לראש הגבעה מחוץ לכפר – שם בדיוק חולבים הרועים את הכבשים בחליבת אחר הצהריים, ואחר כך מגבנים גבינה טריה וטעימה. נפח הכפר, שמשתמש במפוח ידני עצום בן 200 שנה, והמפחמה, ומפעל הרעפים, אף פעם לא מספיקים לראות הכול.
חקלאות בטעם של פעם, מתכוננים לחורף (צילום: הילה וייס)
טירת וולט דיסני בסיגישוארה
הכניסה לעיר סיגישוארה ( Sighişoara ) קצת מבאסת. מפעלים נטושים ומפוייחים, שיכונים דהויים שנדמה כי נשארו בתקופה הקומוניסטית. ואז... אז עוברים את העיקול לאורך נהר טרנובה ( Târnava ), וממש ממול מתגלה הגבעה, הנראית כמו פתיח לסרטים המצויירים של וולט דיסני - טירה הבנויה מאוסף מגדלים גבוהים, והפיה מטה עליה את שרביט הקסם – אז ככה זה נראה, בעיקר אם מגיעים לאור השקיעה.
הג'יפים מטפסים אל בין חומות העיר וחונים ליד המלון - שני מבנים מהמאה ה-16. כל חדר שונה ומיוחד. לחדר הראשון מסדרון כניסה ארוך, והחדר עצמו ענק – כל הקבוצה יכולה לישון בו בלי בעיה. הכניסה לחדר השני בעייתית - המיטה חוסמת אותה... אבל דלת קטנה מובילה היישר לגן הוורדים בחצר. לחדר למעלה צריך לטפס במדרגות העץ (כולל על המדרגה החורקת באופן מחשיד), והמיטה ממוקמת בגלריה שאפשר להגיע אליה רק בזחילה – אבל זה המקום האהוב עלי בכל המלון – כי מהחלון הקטן בגובה העיניים (כששוכבים), נשקף השעון של מגדל השעון – על דמויותיו הזזות וציוריו.
לעת ערב אנו יוצאים לסייר בסימטאות הכל כך ציוריות של סיגישוארה, ולשבת באחד מבתי הקפה הקטנים לאכול גלידת וניל.
לינה בעיר סיגישוארה
בפיתולי כביש טראנס פאגרש
למחרת אנו חוצים את הגבעות של טרנסילבניה דרומה, משקיפים על מי נהר אולט ( Olt ) רחב הידיים מאחד הגשרים, ומתחילים בטיפוס באחד הכבישים היפים באירופה – טרנס פאגרש ( Transfăgărășan ). לאורך 90 ק"מ מצפון לדרום, בין פסגות הקרפטים הגבוהות ביותר ברומניה, הכביש מתפתל בעיקולים רבים. תחילה בתוך יער אשוחים צפוף, בהמשך הופכת הדרך לצרה ומפותלת יותר והנופים הנשקפים ממנה הופכים לדרמטיים יותר.
בגובה 2,034 מטר אנו נעצרים מול אגם בלאה ( Bâlea ) – "האגם היפה". באור בין ערביים הוא יפה שבעתיים, ולכן אנחנו לוקחים את הזמן ומתמקמים לשינה על שפת האגם, בבקתה פשוטה ויפה. את ארוחת הערב אנחנו חוגגים בסגנון רומני פשוט - קבב רומני ובשרים אחרים על האש, בליווי סלטים ותפוחי אדמה. מי צריך יותר?
למחרת יוצאים משכימי הקום לטיול רגלי נינוח, ממש מתחת לפסגת מעבר ההרים. הנוף והאוויר ברום 2,100 מטר עושים את היום. מאחרי הקום מצטרפים בדיוק בזמן לארוחת הבוקר. חוצים את מעבר ההרים דרך מנהרה לא ארוכה, ומתחילים לגלוש בתוך הנוף הירוק לעבר אגם וידרארו ( Vidraru ). מקיפים את גדות האגם דרך השטח ועוצרים להפסקת קפה, מול פנורמה מרגיעה במיוחד. אם לא קריר מדי, אפשר לנצל את מי האגם לטבילה. אחרי שעוברים את הסכר הענק, "נשפכים" דרך הוואדיות לכיוון פיטשט ( Piteşti ), העיר התעשייתית הגדולה, ועל האוטוסטראדה לעבר בוקרשט.
הגאווה הלאומית של צ'אושסקו
בבוקרשט אנו יוצאים לארוחת ערב ברובע העתיק והמשופץ, באחת המסעדות המשמרות את אווירת "פריז הקטנה" – תקופת תור הזהב שבין מלחמות העולם. הבליינים שבחבורה נשארים לשבת באחד הפאבים העולצים שמסביב. את היום האחרון בבוקרשט אנחנו מנצלים לביקור "בבית העם", הפרלמנט הרומני, שהינו המבנה השני בגודלו בעולם. יותר מאשר מבחוץ, הבית מרשים מבפנים. כולו בנוי על טהרת חומרים מקומיים – עץ, שטיחים מרהיבים, וילונות עצומים, שיש ועוד. הרעיון של צ'אושסקו היה ליצור גאווה לאומית, רק שבדרך הוא הרס כמה רבעי מגורים והפך עשרות אלפי תושבים לחסרי בית.
ביקור באחד מבתי הכנסת שנותרו בבוקרשט מעצים את תחושת הגלות. מבחוץ בית הכנסת צנוע מידות וקישוטים, מוקף גדר גבוהה, אך בפנים הוא מפואר ואת קירותיו מכסה תערוכה המציגה את מוראות השואה ברומניה.
כתבה על יעדי טיול בעקבות יהדות רומניה
בית הכנסת הכוראלי בבודפשט, מבחוץ צנוע אך בפנים מפואר מאוד (צילום: CC David)
מלון אפוק, מלון 5 כוכבים מפנק במרכז בוקרשט ( Epoque Hotel )
רומניה במנהרת הזמן
טיול ג'יפים ברומניה הוא טיול פשוט. אין אטרקציות, אין שואו. פה זה לא דיסנילנד. אבל חמישה, שישה, שבעה ימים חולפים להם במנהרת זמן שלוקחת אותנו למקומות אחרים – תמימים יותר, נקיים יותר, אחרים – למרות שבסך הכול טסנו שעתיים וחצי מנתב"ג.
תמונה שצילמתי כדי להראות לאשתי שאפשר לשמור על סדר גם מחוץ לארונות.
לא הצליח לי... אבל תיראו איך כל סיר וכל כד חלב מעוטר וצבוע, גם הקיר מכוסה בגובלן שכאילו נרקם.
הכול כוסה בניילון עד שנכנסנו, החלונות סגורים ומחניק בטירוף - שיהיה נקי לאורחים... (צילום: גלעד תלם)
מידע נוסף
כתבות נוספות על רומניה
חבל מרמורש - ארץ חרשי העץ
מידע וטיפים למטייל ברומניה
ביתו של הנסיך האנגלי צ'ארלס בכפר ויסקרי, התאהב במקום (צילום: גלעד תלם)
כתבה על בוקרשט |
הכיכר המרכזית של בראשוב, קסם הערים העתיקות של רומניה (צילום:
חלק מהיעדים במסלול טיול הג'יפים ברומניה המוזכרים בכתבה, ובתי מלון לאורך המסלול:
מלון וילה קמליה |
אל הרי הקרפטים
את הג'יפים אנו אוספים בשדה התעופה של בוקרשט ולאחר נסיעה של כשעה וחצי צפונה, הדרך מתחילה לטפס אל לב רכס הקרפטים. היום הראשון מוקדש לחקירת רכס בוצ'ג' ( Bucegi ), שהוא חלק מהרי הקרפטים, מדרום לעיר בראשוב ( Brașov ). הטיול על הרכס כולל תצפיות מרהיבות, אגם חבוי בין היערות, ביקור בכנסיה, החצובה בתוך מערה שבתוך מנזר.
לינה בעיר בראשוב
את היום הנפלא על הרכס אנו מסיימים בעיירה סינאיה ( Sinaia ), הקרויה על שם המנזר סביבו היא נבנתה, שנקרא על שם המנזר בהר סיני. היערות והרכסים מסביב לעיירה כל כך יפים, עד שהרומנים תיארו לעצמם שכך נראה בוודאי ההר שעליו ניתנה התורה. כיום העיירה היא מרכז למטיילים רבים, המגיעים אליה כדי לטייל בהרים סביב.
גם אנו נשארים ללון בסינאיה, במלון מיוחד, שהוא בעצם וילה עתיקה עשויה עץ, שנבנתה במאה ה-19. התחושה הכללית בכניסה לוילה, היא כמו להחליק לתוך נעל בית משומשת של "המגפר"... מייד מרגישים בבית. יש חדר הסבה גדול עם כורסאות וספות ישנות שאפשר לשקוע בהן בנוחות.
מקומות לינה נוספים בעיירה סינאיה
הדרך הסודית של צ'אושסקו
אנו יוצאים מסינייה וחוצים את קו הרכס של הקרפטים. אפשר לעשות זאת בדרך המלך, אך אנחנו מעדיפים לנצל דרך צבאית "סודית" שפרץ צ'אושסקו – שליטה הבלתי מעורער של רומניה עד למהפכה הגדולה של 1989. בצד המזרחי של הדרך, לאחר מעבר בכפר צועני גדול, אנו נכנסים בשערי העיר בראשוב ( Brașov ), עיר גדולה יחסית, שהעיר העתיקה שלה מרשימה מאוד.
מקומיים בלבוש חורפי על רכס פיאטרה קריולי (צילום: גלעד תלם)
לקראת ערב, לאחר קינוח עם עוגת קרמשניט בקונדיטוריה של בראשוב, אנו מטפסים לאתר הסקי פויאנה ברשוב ( Poiana Brasov ) – "קרחת היער של ברשוב" – אתר הסקי הכי מפורסם ברומניה. כאן מצפה לנו המלון שלנו.
מלון טלפריק גרנד ( Teleferic Grand Hotel ) הוא מלון 4 כוכבים יפהפה, הממוקם ליד הרכבל לאתר הסקי של פויאנה בראשוב. החדרים והסוויטות מעוצבים עם הרבה עץ, ולרובם מרפסת אל הנוף. במלון מרכז ספא וכושר, בריכה מקורה, סאונות, חדר סקי, מועדון ומתקני שעשועים לילדים, 2 מסעדות, ארוחת בוקר מפנקת וצוות אדיב.
מקומות לינה נוספים בפויאנה בראשוב
יום עם חיוך מאוזן לאוזן
את היום הבא אנחנו המדריכים מאוד אוהבים. קשה לתאר אותו במילים מפוצצות, אבל בסיומו כבר אין צורך בהסברים. בסך הכול מטפסים לרכסים המקיפים את העיירה בראן ( Bran ), בה נמצאת טירת בראן המפורסמת, שבשמה נקשרו אגדות על דרקולה הערפד. עורכים תצפיות יפות על רכס בוצ'ג' ועל רכס פיאטרה קריולי ( Piatra Craiului ), שסלעיו החשופים נראים כמו שיני מסור והוא נחשב לאחד הרכסים היפים בקרפטים.
בפאתי הכפר בראן, מלון טרנסילבניאן אין (Transylva nian Inn ), מלון משפחתי פשוט ומטופח, עם חדרים זוגיים וסוויטות עם 1-2 חדרי שינה, שלרובם מרפסות, והנוף קסום!
בתקווה שדרקולה לא יבוא לבקר אתכם בלילה...
מלון טרנסילבניאן אין משקיף על הכפר בראן, טירת בראן ונופים כפריים ירוקים וקסומים
ליד העיירה זרנשט ( Zărnești ) אנו מבקרים בחוות פארק הדובים, המאפשרת לדובים שנלקחו בעבר בשבי ואין אפשרות להשיבם לטבע, לבלות את שארית חייהם בתנאים נוחים וטבעיים יחסית. ממשיכים ונוסעים בשטח בדרכי יערנים, מעפילים ברגל למערת נטיפים סודית, מכינים ואוכלים ארוחת צהריים אצל חבר, בחצר בית מקומי, ומציצים למרתף בו מחזקים כל מה שצריך על מנת להעביר את החורף. וזהו. חוזרים למלון עם חיוך מאוזן לאוזן. פשוט, לא?
על פארק הדובים בכתבה על טיול משפחתי ברומניה
הכפרים הסקסוניים של טרנסילבניה
בטיול ברומניה צריך לתת קצת זמן ומרחב לטרנסילבניה ( Transilvania ), חבל ארץ היסטורי במרכז ומערב המדינה. זהו אזור גבעות, מיוער בחלקו וחקלאי בחלקו – אולי האזור הגדול ביותר באירופה שכמעט ואינו מופרע על ידי פיתוח, ואכן המגוון הביולוגי - צומח וחי, הוא מרשים ביותר. גם בכפרים הסקסוניים, שהוקמו על ידי "נחלאים גרמנים", שהגיעו לעזור למלכים ההונגרים לשלוט בשטח והביאו איתם את מיטב הטכנולוגיה החקלאית ושיטות הגידול, הפכו אלו עם השנים ל"מסורתיות".
מרתק להכיר את הקוד החברתי שעל פיו חיו במשך מאות שנים ("מלך הרחוב", פרויקטים קהילתיים, הגנה מרחבית ועוד פטנטים שמוכרים לכל חבר מושב באזורי ספר), לראות את חצרות הבתים, בהן נמצאים הלול, הרפת, המחסן, חלקת הירק וחלקת הבוסתן. לטפס במעלה הגבעה ולהגיע מתנשפים לראש מגדל התצפית של הכנסייה המבוצרת (רק לא להעז לצלצל בפעמון!). להתנדנד על קרש מכוסה שמיכה מרוטה – להלן ספסל, המונח על עגלת עץ הרתומה לשני סוסים, המעפילים לראש הגבעה מחוץ לכפר – שם בדיוק חולבים הרועים את הכבשים בחליבת אחר הצהריים, ואחר כך מגבנים גבינה טריה וטעימה. נפח הכפר, שמשתמש במפוח ידני עצום בן 200 שנה, והמפחמה, ומפעל הרעפים, אף פעם לא מספיקים לראות הכול.
חקלאות בטעם של פעם, מתכוננים לחורף (צילום: הילה וייס)
טירת וולט דיסני בסיגישוארה
הכניסה לעיר סיגישוארה ( Sighişoara ) קצת מבאסת. מפעלים נטושים ומפוייחים, שיכונים דהויים שנדמה כי נשארו בתקופה הקומוניסטית. ואז... אז עוברים את העיקול לאורך נהר טרנובה ( Târnava ), וממש ממול מתגלה הגבעה, הנראית כמו פתיח לסרטים המצויירים של וולט דיסני - טירה הבנויה מאוסף מגדלים גבוהים, והפיה מטה עליה את שרביט הקסם – אז ככה זה נראה, בעיקר אם מגיעים לאור השקיעה.
הג'יפים מטפסים אל בין חומות העיר וחונים ליד המלון - שני מבנים מהמאה ה-16. כל חדר שונה ומיוחד. לחדר הראשון מסדרון כניסה ארוך, והחדר עצמו ענק – כל הקבוצה יכולה לישון בו בלי בעיה. הכניסה לחדר השני בעייתית - המיטה חוסמת אותה... אבל דלת קטנה מובילה היישר לגן הוורדים בחצר. לחדר למעלה צריך לטפס במדרגות העץ (כולל על המדרגה החורקת באופן מחשיד), והמיטה ממוקמת בגלריה שאפשר להגיע אליה רק בזחילה – אבל זה המקום האהוב עלי בכל המלון – כי מהחלון הקטן בגובה העיניים (כששוכבים), נשקף השעון של מגדל השעון – על דמויותיו הזזות וציוריו.
לעת ערב אנו יוצאים לסייר בסימטאות הכל כך ציוריות של סיגישוארה, ולשבת באחד מבתי הקפה הקטנים לאכול גלידת וניל.
לינה בעיר סיגישוארה
בפיתולי כביש טראנס פאגרש
למחרת אנו חוצים את הגבעות של טרנסילבניה דרומה, משקיפים על מי נהר אולט ( Olt ) רחב הידיים מאחד הגשרים, ומתחילים בטיפוס באחד הכבישים היפים באירופה – טרנס פאגרש ( Transfăgărășan ). לאורך 90 ק"מ מצפון לדרום, בין פסגות הקרפטים הגבוהות ביותר ברומניה, הכביש מתפתל בעיקולים רבים. תחילה בתוך יער אשוחים צפוף, בהמשך הופכת הדרך לצרה ומפותלת יותר והנופים הנשקפים ממנה הופכים לדרמטיים יותר.
בגובה 2,034 מטר אנו נעצרים מול אגם בלאה ( Bâlea ) – "האגם היפה". באור בין ערביים הוא יפה שבעתיים, ולכן אנחנו לוקחים את הזמן ומתמקמים לשינה על שפת האגם, בבקתה פשוטה ויפה. את ארוחת הערב אנחנו חוגגים בסגנון רומני פשוט - קבב רומני ובשרים אחרים על האש, בליווי סלטים ותפוחי אדמה. מי צריך יותר?
למחרת יוצאים משכימי הקום לטיול רגלי נינוח, ממש מתחת לפסגת מעבר ההרים. הנוף והאוויר ברום 2,100 מטר עושים את היום. מאחרי הקום מצטרפים בדיוק בזמן לארוחת הבוקר. חוצים את מעבר ההרים דרך מנהרה לא ארוכה, ומתחילים לגלוש בתוך הנוף הירוק לעבר אגם וידרארו ( Vidraru ). מקיפים את גדות האגם דרך השטח ועוצרים להפסקת קפה, מול פנורמה מרגיעה במיוחד. אם לא קריר מדי, אפשר לנצל את מי האגם לטבילה. אחרי שעוברים את הסכר הענק, "נשפכים" דרך הוואדיות לכיוון פיטשט ( Piteşti ), העיר התעשייתית הגדולה, ועל האוטוסטראדה לעבר בוקרשט.
הגאווה הלאומית של צ'אושסקו
בבוקרשט אנו יוצאים לארוחת ערב ברובע העתיק והמשופץ, באחת המסעדות המשמרות את אווירת "פריז הקטנה" – תקופת תור הזהב שבין מלחמות העולם. הבליינים שבחבורה נשארים לשבת באחד הפאבים העולצים שמסביב. את היום האחרון בבוקרשט אנחנו מנצלים לביקור "בבית העם", הפרלמנט הרומני, שהינו המבנה השני בגודלו בעולם. יותר מאשר מבחוץ, הבית מרשים מבפנים. כולו בנוי על טהרת חומרים מקומיים – עץ, שטיחים מרהיבים, וילונות עצומים, שיש ועוד. הרעיון של צ'אושסקו היה ליצור גאווה לאומית, רק שבדרך הוא הרס כמה רבעי מגורים והפך עשרות אלפי תושבים לחסרי בית.
ביקור באחד מבתי הכנסת שנותרו בבוקרשט מעצים את תחושת הגלות. מבחוץ בית הכנסת צנוע מידות וקישוטים, מוקף גדר גבוהה, אך בפנים הוא מפואר ואת קירותיו מכסה תערוכה המציגה את מוראות השואה ברומניה.
כתבה על יעדי טיול בעקבות יהדות רומניה
בית הכנסת הכוראלי בבודפשט, מבחוץ צנוע אך בפנים מפואר מאוד (צילום: CC David)
מלון אפוק, מלון 5 כוכבים מפנק במרכז בוקרשט ( Epoque Hotel )
רומניה במנהרת הזמן
טיול ג'יפים ברומניה הוא טיול פשוט. אין אטרקציות, אין שואו. פה זה לא דיסנילנד. אבל חמישה, שישה, שבעה ימים חולפים להם במנהרת זמן שלוקחת אותנו למקומות אחרים – תמימים יותר, נקיים יותר, אחרים – למרות שבסך הכול טסנו שעתיים וחצי מנתב"ג.
תמונה שצילמתי כדי להראות לאשתי שאפשר לשמור על סדר גם מחוץ לארונות.
לא הצליח לי... אבל תיראו איך כל סיר וכל כד חלב מעוטר וצבוע, גם הקיר מכוסה בגובלן שכאילו נרקם.
הכול כוסה בניילון עד שנכנסנו, החלונות סגורים ומחניק בטירוף - שיהיה נקי לאורחים... (צילום: גלעד תלם)
מידע נוסף
כתבות נוספות על רומניה
חבל מרמורש - ארץ חרשי העץ
מידע וטיפים למטייל ברומניה
לינה בעיר בראשוב
מקומות לינה נוספים בעיירה סינאיה
מקומיים בלבוש חורפי על רכס פיאטרה קריולי (צילום: גלעד תלם)
יום עם חיוך מאוזן לאוזן
את היום הבא אנחנו המדריכים מאוד אוהבים. קשה לתאר אותו במילים מפוצצות, אבל בסיומו כבר אין צורך בהסברים. בסך הכול מטפסים לרכסים המקיפים את העיירה בראן ( Bran ), בה נמצאת טירת בראן המפורסמת, שבשמה נקשרו אגדות על דרקולה הערפד. עורכים תצפיות יפות על רכס בוצ'ג' ועל רכס פיאטרה קריולי ( Piatra Craiului ), שסלעיו החשופים נראים כמו שיני מסור והוא נחשב לאחד הרכסים היפים בקרפטים.
בפאתי הכפר בראן, מלון טרנסילבניאן אין (Transylva nian Inn ), מלון משפחתי פשוט ומטופח, עם חדרים זוגיים וסוויטות עם 1-2 חדרי שינה, שלרובם מרפסות, והנוף קסום!
בתקווה שדרקולה לא יבוא לבקר אתכם בלילה...
מלון טרנסילבניאן אין משקיף על הכפר בראן, טירת בראן ונופים כפריים ירוקים וקסומים
ליד העיירה זרנשט ( Zărnești ) אנו מבקרים בחוות פארק הדובים, המאפשרת לדובים שנלקחו בעבר בשבי ואין אפשרות להשיבם לטבע, לבלות את שארית חייהם בתנאים נוחים וטבעיים יחסית. ממשיכים ונוסעים בשטח בדרכי יערנים, מעפילים ברגל למערת נטיפים סודית, מכינים ואוכלים ארוחת צהריים אצל חבר, בחצר בית מקומי, ומציצים למרתף בו מחזקים כל מה שצריך על מנת להעביר את החורף. וזהו. חוזרים למלון עם חיוך מאוזן לאוזן. פשוט, לא?
על פארק הדובים בכתבה על טיול משפחתי ברומניה
הכפרים הסקסוניים של טרנסילבניה
בטיול ברומניה צריך לתת קצת זמן ומרחב לטרנסילבניה ( Transilvania ), חבל ארץ היסטורי במרכז ומערב המדינה. זהו אזור גבעות, מיוער בחלקו וחקלאי בחלקו – אולי האזור הגדול ביותר באירופה שכמעט ואינו מופרע על ידי פיתוח, ואכן המגוון הביולוגי - צומח וחי, הוא מרשים ביותר. גם בכפרים הסקסוניים, שהוקמו על ידי "נחלאים גרמנים", שהגיעו לעזור למלכים ההונגרים לשלוט בשטח והביאו איתם את מיטב הטכנולוגיה החקלאית ושיטות הגידול, הפכו אלו עם השנים ל"מסורתיות".
מרתק להכיר את הקוד החברתי שעל פיו חיו במשך מאות שנים ("מלך הרחוב", פרויקטים קהילתיים, הגנה מרחבית ועוד פטנטים שמוכרים לכל חבר מושב באזורי ספר), לראות את חצרות הבתים, בהן נמצאים הלול, הרפת, המחסן, חלקת הירק וחלקת הבוסתן. לטפס במעלה הגבעה ולהגיע מתנשפים לראש מגדל התצפית של הכנסייה המבוצרת (רק לא להעז לצלצל בפעמון!). להתנדנד על קרש מכוסה שמיכה מרוטה – להלן ספסל, המונח על עגלת עץ הרתומה לשני סוסים, המעפילים לראש הגבעה מחוץ לכפר – שם בדיוק חולבים הרועים את הכבשים בחליבת אחר הצהריים, ואחר כך מגבנים גבינה טריה וטעימה. נפח הכפר, שמשתמש במפוח ידני עצום בן 200 שנה, והמפחמה, ומפעל הרעפים, אף פעם לא מספיקים לראות הכול.
חקלאות בטעם של פעם, מתכוננים לחורף (צילום: הילה וייס)
טירת וולט דיסני בסיגישוארה
הכניסה לעיר סיגישוארה ( Sighişoara ) קצת מבאסת. מפעלים נטושים ומפוייחים, שיכונים דהויים שנדמה כי נשארו בתקופה הקומוניסטית. ואז... אז עוברים את העיקול לאורך נהר טרנובה ( Târnava ), וממש ממול מתגלה הגבעה, הנראית כמו פתיח לסרטים המצויירים של וולט דיסני - טירה הבנויה מאוסף מגדלים גבוהים, והפיה מטה עליה את שרביט הקסם – אז ככה זה נראה, בעיקר אם מגיעים לאור השקיעה.
הג'יפים מטפסים אל בין חומות העיר וחונים ליד המלון - שני מבנים מהמאה ה-16. כל חדר שונה ומיוחד. לחדר הראשון מסדרון כניסה ארוך, והחדר עצמו ענק – כל הקבוצה יכולה לישון בו בלי בעיה. הכניסה לחדר השני בעייתית - המיטה חוסמת אותה... אבל דלת קטנה מובילה היישר לגן הוורדים בחצר. לחדר למעלה צריך לטפס במדרגות העץ (כולל על המדרגה החורקת באופן מחשיד), והמיטה ממוקמת בגלריה שאפשר להגיע אליה רק בזחילה – אבל זה המקום האהוב עלי בכל המלון – כי מהחלון הקטן בגובה העיניים (כששוכבים), נשקף השעון של מגדל השעון – על דמויותיו הזזות וציוריו.
לעת ערב אנו יוצאים לסייר בסימטאות הכל כך ציוריות של סיגישוארה, ולשבת באחד מבתי הקפה הקטנים לאכול גלידת וניל.
לינה בעיר סיגישוארה
בפיתולי כביש טראנס פאגרש
למחרת אנו חוצים את הגבעות של טרנסילבניה דרומה, משקיפים על מי נהר אולט ( Olt ) רחב הידיים מאחד הגשרים, ומתחילים בטיפוס באחד הכבישים היפים באירופה – טרנס פאגרש ( Transfăgărășan ). לאורך 90 ק"מ מצפון לדרום, בין פסגות הקרפטים הגבוהות ביותר ברומניה, הכביש מתפתל בעיקולים רבים. תחילה בתוך יער אשוחים צפוף, בהמשך הופכת הדרך לצרה ומפותלת יותר והנופים הנשקפים ממנה הופכים לדרמטיים יותר.
בגובה 2,034 מטר אנו נעצרים מול אגם בלאה ( Bâlea ) – "האגם היפה". באור בין ערביים הוא יפה שבעתיים, ולכן אנחנו לוקחים את הזמן ומתמקמים לשינה על שפת האגם, בבקתה פשוטה ויפה. את ארוחת הערב אנחנו חוגגים בסגנון רומני פשוט - קבב רומני ובשרים אחרים על האש, בליווי סלטים ותפוחי אדמה. מי צריך יותר?
למחרת יוצאים משכימי הקום לטיול רגלי נינוח, ממש מתחת לפסגת מעבר ההרים. הנוף והאוויר ברום 2,100 מטר עושים את היום. מאחרי הקום מצטרפים בדיוק בזמן לארוחת הבוקר. חוצים את מעבר ההרים דרך מנהרה לא ארוכה, ומתחילים לגלוש בתוך הנוף הירוק לעבר אגם וידרארו ( Vidraru ). מקיפים את גדות האגם דרך השטח ועוצרים להפסקת קפה, מול פנורמה מרגיעה במיוחד. אם לא קריר מדי, אפשר לנצל את מי האגם לטבילה. אחרי שעוברים את הסכר הענק, "נשפכים" דרך הוואדיות לכיוון פיטשט ( Piteşti ), העיר התעשייתית הגדולה, ועל האוטוסטראדה לעבר בוקרשט.
הגאווה הלאומית של צ'אושסקו
בבוקרשט אנו יוצאים לארוחת ערב ברובע העתיק והמשופץ, באחת המסעדות המשמרות את אווירת "פריז הקטנה" – תקופת תור הזהב שבין מלחמות העולם. הבליינים שבחבורה נשארים לשבת באחד הפאבים העולצים שמסביב. את היום האחרון בבוקרשט אנחנו מנצלים לביקור "בבית העם", הפרלמנט הרומני, שהינו המבנה השני בגודלו בעולם. יותר מאשר מבחוץ, הבית מרשים מבפנים. כולו בנוי על טהרת חומרים מקומיים – עץ, שטיחים מרהיבים, וילונות עצומים, שיש ועוד. הרעיון של צ'אושסקו היה ליצור גאווה לאומית, רק שבדרך הוא הרס כמה רבעי מגורים והפך עשרות אלפי תושבים לחסרי בית.
ביקור באחד מבתי הכנסת שנותרו בבוקרשט מעצים את תחושת הגלות. מבחוץ בית הכנסת צנוע מידות וקישוטים, מוקף גדר גבוהה, אך בפנים הוא מפואר ואת קירותיו מכסה תערוכה המציגה את מוראות השואה ברומניה.
כתבה על יעדי טיול בעקבות יהדות רומניה
בית הכנסת הכוראלי בבודפשט, מבחוץ צנוע אך בפנים מפואר מאוד (צילום: CC David)
מלון אפוק, מלון 5 כוכבים מפנק במרכז בוקרשט ( Epoque Hotel )
רומניה במנהרת הזמן
טיול ג'יפים ברומניה הוא טיול פשוט. אין אטרקציות, אין שואו. פה זה לא דיסנילנד. אבל חמישה, שישה, שבעה ימים חולפים להם במנהרת זמן שלוקחת אותנו למקומות אחרים – תמימים יותר, נקיים יותר, אחרים – למרות שבסך הכול טסנו שעתיים וחצי מנתב"ג.
תמונה שצילמתי כדי להראות לאשתי שאפשר לשמור על סדר גם מחוץ לארונות.
לא הצליח לי... אבל תיראו איך כל סיר וכל כד חלב מעוטר וצבוע, גם הקיר מכוסה בגובלן שכאילו נרקם.
הכול כוסה בניילון עד שנכנסנו, החלונות סגורים ומחניק בטירוף - שיהיה נקי לאורחים... (צילום: גלעד תלם)
מידע נוסף
כתבות נוספות על רומניה
חבל מרמורש - ארץ חרשי העץ
מידע וטיפים למטייל ברומניה
בפאתי הכפר בראן, מלון טרנסילבניאן אין (Transylva nian Inn ), מלון משפחתי פשוט ומטופח, עם חדרים זוגיים וסוויטות עם 1-2 חדרי שינה, שלרובם מרפסות, והנוף קסום!
בתקווה שדרקולה לא יבוא לבקר אתכם בלילה...
מלון טרנסילבניאן אין משקיף על הכפר בראן, טירת בראן ונופים כפריים ירוקים וקסומים
על פארק הדובים בכתבה על טיול משפחתי ברומניה
חקלאות בטעם של פעם, מתכוננים לחורף (צילום: הילה וייס)
טירת וולט דיסני בסיגישוארה
הכניסה לעיר סיגישוארה ( Sighişoara ) קצת מבאסת. מפעלים נטושים ומפוייחים, שיכונים דהויים שנדמה כי נשארו בתקופה הקומוניסטית. ואז... אז עוברים את העיקול לאורך נהר טרנובה ( Târnava ), וממש ממול מתגלה הגבעה, הנראית כמו פתיח לסרטים המצויירים של וולט דיסני - טירה הבנויה מאוסף מגדלים גבוהים, והפיה מטה עליה את שרביט הקסם – אז ככה זה נראה, בעיקר אם מגיעים לאור השקיעה.
הג'יפים מטפסים אל בין חומות העיר וחונים ליד המלון - שני מבנים מהמאה ה-16. כל חדר שונה ומיוחד. לחדר הראשון מסדרון כניסה ארוך, והחדר עצמו ענק – כל הקבוצה יכולה לישון בו בלי בעיה. הכניסה לחדר השני בעייתית - המיטה חוסמת אותה... אבל דלת קטנה מובילה היישר לגן הוורדים בחצר. לחדר למעלה צריך לטפס במדרגות העץ (כולל על המדרגה החורקת באופן מחשיד), והמיטה ממוקמת בגלריה שאפשר להגיע אליה רק בזחילה – אבל זה המקום האהוב עלי בכל המלון – כי מהחלון הקטן בגובה העיניים (כששוכבים), נשקף השעון של מגדל השעון – על דמויותיו הזזות וציוריו.
לעת ערב אנו יוצאים לסייר בסימטאות הכל כך ציוריות של סיגישוארה, ולשבת באחד מבתי הקפה הקטנים לאכול גלידת וניל.
לינה בעיר סיגישוארה
בפיתולי כביש טראנס פאגרש
למחרת אנו חוצים את הגבעות של טרנסילבניה דרומה, משקיפים על מי נהר אולט ( Olt ) רחב הידיים מאחד הגשרים, ומתחילים בטיפוס באחד הכבישים היפים באירופה – טרנס פאגרש ( Transfăgărășan ). לאורך 90 ק"מ מצפון לדרום, בין פסגות הקרפטים הגבוהות ביותר ברומניה, הכביש מתפתל בעיקולים רבים. תחילה בתוך יער אשוחים צפוף, בהמשך הופכת הדרך לצרה ומפותלת יותר והנופים הנשקפים ממנה הופכים לדרמטיים יותר.
בגובה 2,034 מטר אנו נעצרים מול אגם בלאה ( Bâlea ) – "האגם היפה". באור בין ערביים הוא יפה שבעתיים, ולכן אנחנו לוקחים את הזמן ומתמקמים לשינה על שפת האגם, בבקתה פשוטה ויפה. את ארוחת הערב אנחנו חוגגים בסגנון רומני פשוט - קבב רומני ובשרים אחרים על האש, בליווי סלטים ותפוחי אדמה. מי צריך יותר?
למחרת יוצאים משכימי הקום לטיול רגלי נינוח, ממש מתחת לפסגת מעבר ההרים. הנוף והאוויר ברום 2,100 מטר עושים את היום. מאחרי הקום מצטרפים בדיוק בזמן לארוחת הבוקר. חוצים את מעבר ההרים דרך מנהרה לא ארוכה, ומתחילים לגלוש בתוך הנוף הירוק לעבר אגם וידרארו ( Vidraru ). מקיפים את גדות האגם דרך השטח ועוצרים להפסקת קפה, מול פנורמה מרגיעה במיוחד. אם לא קריר מדי, אפשר לנצל את מי האגם לטבילה. אחרי שעוברים את הסכר הענק, "נשפכים" דרך הוואדיות לכיוון פיטשט ( Piteşti ), העיר התעשייתית הגדולה, ועל האוטוסטראדה לעבר בוקרשט.
הגאווה הלאומית של צ'אושסקו
בבוקרשט אנו יוצאים לארוחת ערב ברובע העתיק והמשופץ, באחת המסעדות המשמרות את אווירת "פריז הקטנה" – תקופת תור הזהב שבין מלחמות העולם. הבליינים שבחבורה נשארים לשבת באחד הפאבים העולצים שמסביב. את היום האחרון בבוקרשט אנחנו מנצלים לביקור "בבית העם", הפרלמנט הרומני, שהינו המבנה השני בגודלו בעולם. יותר מאשר מבחוץ, הבית מרשים מבפנים. כולו בנוי על טהרת חומרים מקומיים – עץ, שטיחים מרהיבים, וילונות עצומים, שיש ועוד. הרעיון של צ'אושסקו היה ליצור גאווה לאומית, רק שבדרך הוא הרס כמה רבעי מגורים והפך עשרות אלפי תושבים לחסרי בית.
ביקור באחד מבתי הכנסת שנותרו בבוקרשט מעצים את תחושת הגלות. מבחוץ בית הכנסת צנוע מידות וקישוטים, מוקף גדר גבוהה, אך בפנים הוא מפואר ואת קירותיו מכסה תערוכה המציגה את מוראות השואה ברומניה.
כתבה על יעדי טיול בעקבות יהדות רומניה
בית הכנסת הכוראלי בבודפשט, מבחוץ צנוע אך בפנים מפואר מאוד (צילום: CC David)
מלון אפוק, מלון 5 כוכבים מפנק במרכז בוקרשט ( Epoque Hotel )
רומניה במנהרת הזמן
טיול ג'יפים ברומניה הוא טיול פשוט. אין אטרקציות, אין שואו. פה זה לא דיסנילנד. אבל חמישה, שישה, שבעה ימים חולפים להם במנהרת זמן שלוקחת אותנו למקומות אחרים – תמימים יותר, נקיים יותר, אחרים – למרות שבסך הכול טסנו שעתיים וחצי מנתב"ג.
תמונה שצילמתי כדי להראות לאשתי שאפשר לשמור על סדר גם מחוץ לארונות.
לא הצליח לי... אבל תיראו איך כל סיר וכל כד חלב מעוטר וצבוע, גם הקיר מכוסה בגובלן שכאילו נרקם.
הכול כוסה בניילון עד שנכנסנו, החלונות סגורים ומחניק בטירוף - שיהיה נקי לאורחים... (צילום: גלעד תלם)
מידע נוסף
כתבות נוספות על רומניה
חבל מרמורש - ארץ חרשי העץ
מידע וטיפים למטייל ברומניה
לינה בעיר סיגישוארה
הגאווה הלאומית של צ'אושסקו
בבוקרשט אנו יוצאים לארוחת ערב ברובע העתיק והמשופץ, באחת המסעדות המשמרות את אווירת "פריז הקטנה" – תקופת תור הזהב שבין מלחמות העולם. הבליינים שבחבורה נשארים לשבת באחד הפאבים העולצים שמסביב. את היום האחרון בבוקרשט אנחנו מנצלים לביקור "בבית העם", הפרלמנט הרומני, שהינו המבנה השני בגודלו בעולם. יותר מאשר מבחוץ, הבית מרשים מבפנים. כולו בנוי על טהרת חומרים מקומיים – עץ, שטיחים מרהיבים, וילונות עצומים, שיש ועוד. הרעיון של צ'אושסקו היה ליצור גאווה לאומית, רק שבדרך הוא הרס כמה רבעי מגורים והפך עשרות אלפי תושבים לחסרי בית.
ביקור באחד מבתי הכנסת שנותרו בבוקרשט מעצים את תחושת הגלות. מבחוץ בית הכנסת צנוע מידות וקישוטים, מוקף גדר גבוהה, אך בפנים הוא מפואר ואת קירותיו מכסה תערוכה המציגה את מוראות השואה ברומניה.
כתבה על יעדי טיול בעקבות יהדות רומניה
בית הכנסת הכוראלי בבודפשט, מבחוץ צנוע אך בפנים מפואר מאוד (צילום: CC David)
מלון אפוק, מלון 5 כוכבים מפנק במרכז בוקרשט ( Epoque Hotel )
רומניה במנהרת הזמן
טיול ג'יפים ברומניה הוא טיול פשוט. אין אטרקציות, אין שואו. פה זה לא דיסנילנד. אבל חמישה, שישה, שבעה ימים חולפים להם במנהרת זמן שלוקחת אותנו למקומות אחרים – תמימים יותר, נקיים יותר, אחרים – למרות שבסך הכול טסנו שעתיים וחצי מנתב"ג.
תמונה שצילמתי כדי להראות לאשתי שאפשר לשמור על סדר גם מחוץ לארונות.
לא הצליח לי... אבל תיראו איך כל סיר וכל כד חלב מעוטר וצבוע, גם הקיר מכוסה בגובלן שכאילו נרקם.
הכול כוסה בניילון עד שנכנסנו, החלונות סגורים ומחניק בטירוף - שיהיה נקי לאורחים... (צילום: גלעד תלם)
מידע נוסף
כתבות נוספות על רומניה
חבל מרמורש - ארץ חרשי העץ
מידע וטיפים למטייל ברומניה
כתבה על יעדי טיול בעקבות יהדות רומניה
בית הכנסת הכוראלי בבודפשט, מבחוץ צנוע אך בפנים מפואר מאוד (צילום:
תמונה שצילמתי כדי להראות לאשתי שאפשר לשמור על סדר גם מחוץ לארונות.
לא הצליח לי... אבל תיראו איך כל סיר וכל כד חלב מעוטר וצבוע, גם הקיר מכוסה בגובלן שכאילו נרקם.
הכול כוסה בניילון עד שנכנסנו, החלונות סגורים ומחניק בטירוף - שיהיה נקי לאורחים... (צילום: גלעד תלם)
מידע נוסף
כתבות נוספות על רומניה
חבל מרמורש - ארץ חרשי העץ
מידע וטיפים למטייל ברומניה
מידע וטיפים למטייל ברומניה