צ'יצ'ן איצה -
הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם
מאת: ד"ר אופיר יעקבסון


צ'יצ'ן איצה, שנמצא בדרום-מזרח מקסיקו, הוא אחד מאתרי המאיה המיוחדים ביותר, והעובדה שהוא השתמר בצורה יוצאת דופן תורמת לחוויית המבקרים בו.


למרות קרבת האתר לעיר הנופש המוכרת - קנקון, ולמרות שהוכר לאחרונה כאחד משבעת פלאי העולם החדשים, הוא נמצא מחוץ למסלול הטיולים הגיאוגרפיים הקלאסיים, ומטיילים ישראלים רבים כלל אינם פוקדים אותו.
 

ציצנאיצ'ה
הפירמידה המרכזית בצ'יצ'ן איצה ביום חג מקומי   (צילום: CC stephen)


דרום אמריקה





צצ'ן איצה – אתר בין-תרבותי 

צ'יצ'ן איצה (Chichén Itzá) הוא אתר ששוכן בחצי האי יוקטן שבמקסיקו. הוא התפתח בשלב מאוחר בתולדות המאיה – בתקופת הפוסט קלאסיק (1492-900 לספירה) – לאחר הקריסה של מרבית אתרי המאיה באופן מסתורי. הוא ביטא מיזוג תרבותי בין תרבות המאיה לבין התרבות הטולטקית שהגיעה מרמת מקסיקו.

באתר זה הונהגה שיטה שלטונית שונה, במסגרתה מוסד המלוכה הוחלף באסיפת מלחמה. חשיבותו המרכזית של הלוחם, במסגרת הסדר החברתי החדש, מודגשת בממדיו הגדולים של מקדש הלוחמים. במרכז האתר ישנם כמה מוקדים ארכיטקטוניים שמצטרפים יחדיו לכדי אחדות בעלת משמעות סימבולית ומיתית רבה.

לינה בעיר קנקון  |  כתבה על בני המאיה, תרבותם ופעילותם

צ'יצן איצה, יעדים נבחרים במקסיקו
מוקדים ארכיטקטוניים שמצטרפים יחדיו לכדי אחדות בעלת משמעות סימבולית ומיתית   (צילום: Maria Quintian)

האל העליון בדמות  נחש הנוצות

קצאלקואטל (Quetzalcoatl), או קוקולקאן (Kukulkan) בשמו המקומי, שפירושו המילולי לפי שפת נאוואטל הוא "נחש הנוצות", נחשב לאל העליון באתר. גופו שהינו שילוב של נחש וציפור מסמל את אחדות הניגודים ואת הקשר שבין העולמות, בין השמיים לבין התהומות.

דמות זו, על פי המיתוס, מילאה את תפקיד הכהן והמתרבת. הוא לימד את התושבים את כל המלאכות והביא לתקופת שפע, שהסיפורים עליה עברו מדור לדור. הוא לימד את אנשיו את צפונות הקוסמוס, כיצד להכיר את עצמם ואת אחדות הניגודים. הוא יצא כנגד הקרבת קורבנות, בראשם קורבנות האדם, שהיו נפוצים והיוו מרכיב עיקרי בשמירת הסדר הקוסמי בתרבויות הללו. הוא התיר רק קורבן נחשים ופרפרים. קורבן זה  מתקשר לאופיו של האל עצמו, שכן פרפרים ונחשים הם אנלוגיים לגופו של קצאלקואטל - הוא נחש הנוצות. למתקשים לוותר על קורבן הדם הוא התיר קורבן סימבולי - דם עצמי שמוקז בסיגוף.

למרות מרכזיותו של אל זה, ובניגוד לאתרים אחרים ב'בעלותו' של קצאלקואטל, בצ'יצ'ן איצה כן התקיימו טקסי הקרבת קורבנות אדם, שמילאו תפקיד מרכזי.
הסנוטה איק קיל, סמוך לצ'יצ'ן איצ'ה
סנוטה איק קיל (Ik Kil), סמוכה לצ'יצ'ן איצה ומהווה אטרקציה בפני עצמה  (צילום: אופיר יעקבסון)


אתר צ'יצ'ן איצה (A), הממוקם ממערב לעיר מרידה (B)
ו
ממזרח לערים פלאיה דל כרמן (C) וקנקון (D) לחופי ריביירה מאיה
(להגדלה יש ללחוץ על הפינה העליונה)

המבצר – הפירמידה המרכזית

בליבו של האתר צ'יצ'ן איצה נמצאת פירמידה רמה, אותה כינו הכובשים הספרדים בשם המטעה: המבצר (El Castillo), למרות שמדובר במבנה פולחני. אנחנו יודעים שהפירמידות במרכז אמריקה (בהקבלה למבני הזיגורט מבבל – מגדל בבל – בראשית, י"א, א'-ט'), נבנו כהעתק של "ההר הקוסמי". ככזה, הן קישרו בין שמיים וארץ, עליונים ותחתונים. בעוד שהקישור לשמיים במקומות גבוהים ובפסגות הרים הינו ברור ואינטואיטיבי, הרי שפתח המקדש בראשי הפירמידות נתפס כמפתנה של מערה שסימלה את העולם התחתון.

במרכז כל אחת מארבעת צלעות הפירמידה נבנה גרם מדרגות שהוביל אל המקדש שנמצא בראשה. בכל גרם מדרגות ישנן תשעים ואחת מדרגות; חיבור של סך המדרגות בארבעת הגרמים ייתן לנו 364, ואם נוסיף לכך את המדרגה האחרונה – מדרגת המקדש שמוקמת מעל לפלטפורמת המקדש ולכן יכולה להיספר בכל אחד מגרמי המדרגות או בכולם יחדיו – נגיע ל- 365, מספר הימים בשנה סולארית.

בנוסף, ה'מבצר' נבנה כך, שהצירים שעוברים דרך הפינה הצפון מערבית והדרום מערבית, מכוונים לזריחה ביום ההיפוך (סוֹלְסְטִיס) הקייצי, ולשקיעה ביום ההיפוך החורפי, בהתאמה. התאמה כיוונית זו הופכת את המבנה כולו למחוגת שמש מונומנטאלית. לפי תפיסת מאיה הקיימת עד היום, ארבע נקודות הסוֹלְסְטִיס מסמלות את פינות העולם, ומפגש הצירים ביניהן מסמל את מרכזו. בהמשך נראה שהמבצר נבנה תוך היכרות והתחשבות באלמנטים סולאריים נוספים, ושאין זה צירוף מקרים.

לינה באזור האתר צ'יצ'ן איצה

מקסיקו, צ'יצ'ן איצ'ה - מקדש מאיה
המבצר בצ'יצ'ן איצה, 365 מדרגות בסך הכל  (צילום: אופיר יעקבסון)
 

מגרש הכדור של כוחות היקום

בקרבת המבצר מצוי מגרש הכדור הגדול ביותר בכל מרכז אמריקה. בשנת 1493, בדרכו חזרה לספרד ממסעו השני, הביא איתו קולומבוס כדור מעץ הגומי, שאותו הציג לפני מלך ספרד – פרננדו (Fernando de Aragón el Católico). במסגרת משחק הכדור האינדיאני, שהוא מקור משחקי הכדור המוכרים לנו כיום, שיחקו שתי קבוצות זו כנגד זו, כשכל אחת סימלה את אחד מכוחות היקום, הכוחות העליונים והכוחות התחתונים. הראשונה נקראה מסדר הנשרים – כוחות השמיים והרקיעים, והשנייה נקראה מסדר היגוארים- כוחות השאול והשמש הלילית.                                         

כמובן שבתום המשחק הוקרב קורבן. יש וויכוח בין החוקרים האם השחקנים שהפסידו במשחק הפכו לקורבן, או שמא  דווקא השחקנים שניצחו היו אלו שהוקרבו. כך או אחרת, הכוהנים ביצעו חתך עמוק בחזותיהם של המוקרבים ועקרו את לבם בעודם בחיים!           

פעולת ההקרבה היוותה את שיאו של טקס שנועד להחזיר את הסדר הקוסמי על כנו; לספק  לשמש הפצועה את הדם שאבדה במלחמת בין הערביים, בכדי לחדש את כוחה ולאפשר לה לשוב לזרוח ולקום לתחייה. המשחק ממחיש לנו בצורה ברורה ביותר את התפיסה הקוסמולוגית של תושבי היבשת. התפיסה מבוססת על מאבק תמידי בין הכוחות הניגודיים של היקום: לעתים האחד מנצח, לעתים -השני, אך האיזון והמחזוריות לעולם נשמרים וההמשכיות הינה נצחית.                                                                                                                   

לפי הפופול וו (
Popol Vuh), הספר הקדוש של המאיה, משחק הכדור התנהל בעולם התחתון, שנקרא צ'יבלבה (Xibalba). לעולם התחתון במרכז אמריקה יש תשעה רבדים, האחד מתחת לשני, ואכן המבצר בנוי מתשע מדרגות אבן גדולות. הירידה לאורכו של הפיר אל הקבר, במקביל לתשע מדרגות האבן, משולה לירידה אל העולם התחתון. במקדש הכתובות (Templo de las Inscripciones) בפלנקה (Palenque), לדוגמא, שגם בו יש תשע מדרגות אבן גבוהות, פתח המקדש העילי הוביל לפיר אנכי שהגיע עד לקברו של המלך הגדול פקאל (Pacal). מיקומו של מגרש הכדור בצ'יצ'ן איצה, למרגלות הפירמידה ובתחתית תשע מדרגות האבן, ממקם אותו באופן סימבולי – בעולם התחתון!

כתבות נוספות והצעות לטיולים במקסיקו

מקסיקו, צ'יצ'ן איצה
משחק הכדור מתנהל בעולם התחתון, במגרש הענק שלמרגלות הפירמידה  (צילום: אופיר יעקבסון)
 





הסנוטה המקודש

מה'מבצר' יוצאת דרך מקודשת, העוברת בסמוך למגרש הכדור, ומובילה לסנוטה המקודש (Sacred Cenote). מבחינה גיאולוגית, הסנוטה הינו בולען קרסטי, ובתחתיתו ישנם מי תהום. בשל כך הוא כונה על ידי בני המאיה: עינו של צ'אק (Chaac) - אל הגשם. בדומה למערה, נתפס גם הסנוטה כשער אל התהומות, ובסנוטה מרובים התקיים פולחן שנועד להבטיח את שפעת המים, ואת הפריון ככלל. בתחתית הסנוטה המקודש נמצאו עדויות להקרבת קורבנות, מהחי ומהאדם.
כתבות נוספות ויעדים לטיולים במרכז אמריקה

מקסיקו, צ'יצ'ן איצה, הסנוטה המקודש
הסנוטה המקודש הסמוך לפירמידה המרכזית בצ'צ'ן איצה  
 (צילום: אופיר יעקבסון)

המבצר - דרמה של אור, צל ואמונה

התופעה הייחודית ביותר בהקשר לפירמידת ה'מבצר' הינה משחק מתוחכם של אור וצל. הפירמידה מוקמה ונבנתה כך שפעמיים בשנה, בימי השוויון החלים ב - 21-23 למרץ וב- 21-23 לספטמבר, מופיעה שורת משולשים שווי שוקיים הנראית כגופו של נחש המזדחל במורד הפירמידה. הנחש יורד מראש הפירמידה המסמלת את המרומים, לעבר התהומות – המסומלות באופן סימבולי על ידי תשע מדרגות האבן וכן על ידי הסנוטה המקודש, אליו מופנה גרם המדרגות. הנחש מזדחל עד להתלכדות עם פסל ראשו, שסותת באבן מבעוד מועד, בתחתיתו של גרם המדרגות. הנחש הוא כמובן האל הגדול קוקולקאן. דמותו העשויה מאור וצל, מזדחלת במורד גרם המדרגות המרכזי, הפונה צפונה.

במסגרת ההתגלות, ההמונים לא רק חזו בהופעתו של האל, אלא גם קיבלו חיזוק למהותו, כמקשר בין רבדי הקוסמוס השונים, ולעיקרון היסוד בתיאולוגיה המרכז אמריקאית – הדואליות הקוסמית והניגודים המשלימים זה את זה – כפילות ההוויה.

בניית הפירמידה מתוך מטרה ליצור את הדרמה הקוסמית הזו מעידה על יכולות אסטרונומיות וארכיטקטוניות מרשימות, ורצון עז להמחיז את המיתוס ולשלוט באמצעותו בהמונים. האירוע זה נתפס כאפיפניה (התגלות) דו-שנתית, במסגרתה יכלו הכוהנים להוכיח את קרבתם אל האל, וההמונים יכלו לחזות בהופעתו של האל הגדול 'בכבודו ובעצמו'. גודלה של הרחבה הנמצאת מצפון ל'מבצר', מעידה על חשיבותו של המעמד ועל מספר המאמינים שעלו לקודש בכדי להשתתף בטקס וכדי לזכות לחזות בהתגלות האל.

ציצנאיצ'ה
אלפי חוגגים למרגלות הפירמידה של צ'יצ'ן איצ'ה  (צילום: CC Lorenia)
 

הארכיטקטורה הקוסמית של צ'יצ'ן איצה

אם נחזור למשמעות המתחם כולו, ניווכח שה'מבצר' הוא אכן הר קוסמי, הר שמאפשר קשר בין קומותיו השונות של הקוסמוס (שמיים, אדמה ותהומות), ובין ארבעת הכיוונים הקרדינליים. ארבעת הכיוונים מסומנים בעזרת ארבע הצלעות וארבעת גרמי המדרגות, הנפגשים במרכזו.

במונומנט המוכר של אבן השמש, שמוצג לראווה במוזיאון האנתרופולוגי במקסיקו סיטי, ניתן לזהות שילוב בין דיאגרמה קוסמית אופקית (כיווני הקוסמוס) לבין לוח השנה, יחד עם עקרונות כפילות ההוויה. גם בארכיטקטורה הפולחנית של צ'יצ'ן איצה ניתן לראות שילוב דומה. באבן השמש, לשון האובסידיאן של טונטיו הזכירה למתבונן את מרכזיותה של השמש ואת דרישותיה האכזריות. בדומה, גם כאן האספקטים הסולאריים המרובים שהוטבעו במבנה מעידים על מרכזיותה של השמש בתפיסת עולמם ובפולחנם של בוני האתר.

לינה בעיר קנקון

אבן השמש, מוצגת לראווה במוזיאון האנתרופולוגי במקסיקו סיטי
אבן השמש מוצגת לראווה במוזיאון האנתרופולוגי במקסיקו סיטי, לצדה אופיר יעקבסון, בעת הדרכה

 

מידע נוסף

השכרת רכב במקסיקו
בתי מלון באזור האתר צ'יצ'ן איצה 
בתי מלון בריביירה מאיה
מידע למטייל במקסיקו: ריכוז כתבות

כתבות נוספות

יעדים נבחרים במקסיקו
ריביירה מאיה - נופש לכל
טיולי יום ממקסיקו סיטי

לצלול עם אריות ים
טיול משפחתי במקסיקו


כתבות נוספות על פלאי תבל החדשים

הקולוסיאום ברומא
פסל ישו הגואל, ברזיל
טאג' מהאל, הודו
החומה הסינית הגדולה מכולן

*אופיר יעקבסון כותב דוקטורט שבמסגרתו פרק על פולחן השמש, חשיבותו ומשמעותו בתרבויות מרכז אמריקה. כתבה פרי עטו בנושא: מיתוס השמשות ואבן השמש.

אופיר יעקבסון
 
אודות הכותב
ד"ר אופיר יעקבסוןמרצה ומדריך במסגרות שונות בארץ ובעולם תוך שילוב היכרות מעמיקה של השטח וידע אקדמי. דוקטור במדעי הדתות; בעל תואר שני בלימודי ארץ ישראל ותואר ראשון במדעי הסביבה; עוסק בקשר שבין הסובב הפיסי לבין התפתחות חברה, תרבות ודת; חוקר מיתוסים קדומים, תרבויות ודתות.www.ofirjacobson.com 







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר