הקולוסיאום ברומא –
ביקור בפינות החשוכות של ההיסטוריה
מאת: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר
הקולוסיאום הוא אחד המבנים האדריכליים המרשימים והעתיקים ביותר ששרדו מתקופת האימפריה הרומית, וככזה – הוא מהאתרים המפורסמים והמתוירים ביותר באיטליה. לא בכדי הוא נכנס לרשימת "שבעת פלאי תבל החדשים" – הוא אפוף עניין, היסטוריה, מסתורין וחשיבה ארכיטקטונית.
היכרות עם רומא | פיאצות, גנים ומוזיאונים | מקומות מיוחדים וקניות ברומא
רומא בעקבות ברניני | אוצרות הוותיקן
מלון ארטמיד &
מלון פלאצו נאבונה
(להגדלת המפה לחצו בפינה העליונה)
להילחם או למות
רובנו נחשפנו למושג "גלדיאטור" בספרים ובסרטים, והם נתפסים בתרבות שלנו כגיבורים טרגיים שגורלם נחרץ. מקור המושג במילה הלטינית גלאדיוס ( Gladius ), שפירושה "חרב קטנה", והגלדיאטור הוא "האוחז בחרב".
מי היו הגלדיאטורים? הגלדיאטורים היו עריקים, עבדים ואסירים, שניתנה להם הבחירה: להופיע בזירה או להישלח לבית הסוהר. מאחר שבעבר "מאסר" פירושו היה גזר דין מוות בייסורים – שכן באותם ימים לא הוגש אוכל או מים לאסירים, הבחירה בקרבות בזירה אפשרה להם, באופן מפתיע, סיכוי קלוש להינצל ממוות. האסירים נלחמו בזירה בספורט אכזרי שהומצא על ידי הרומאים – קרבות אמיתיים, לחיים ולמוות, בין בני אדם לבעלי חיים אימתניים ואקזוטיים – שהגיעו מרחבי האימפריה המתרחבת, קרבות בין לוחמים שונים, בשילוב כרכרות, רשתות, קלשונים, לפידים, פרשים ועוד, כיד הדמיון הטובה. ההופעות נערכו מבוקר ועד רדת החשכה, כמו בית קולנוע מצליח, והם הסתיימו במותו של אחד הצדדים הלוחמים. החדשות הטובות הן שלוחם שהצליח לשרוד מספר קרבות, זכה בחופש שלו ושוחרר עם גמול כספי שאפשר לו להתחיל את החיים מחדש.
ההופעה עצמה היתה אקט משפיל ומעמד הגלדיאטורים היה שפל עד כדי כך, שלא נערכה להם קבורה הגונה לאחר מותם. מצד שני – הושקעו מאמצים גדולים באימון הגלדיאטורים והכנתם לקרבות, וחבל היה "לבזבז" את חייהם על מוות בקרב הראשון, לכן ה"טריים" שבהם הועלו לזירה בדרך כלל לאחר הקרבות הראשונים, כך שרבים מהם נותרו בחיים וזכו ליום נוסף של חסד. למרות כל זאת מוכרים מספר קיסרים ובני אצולה שלא פעם רצו להשתתף בתחרויות בזירה.
כתבה על טיול בעיר רומא
קרב גלדיאטורים מתואר בציור של Jean-Léon Gérôme משנת 1872. הקהל מריע מהיציעים ומחווה בידיו "הרוג אותו"
ככה בונים אמפיתיאטרון
הקולוסיאום הוא מבנה אמפיתיאטרון אליפטי ומרשים, כ- 190 מ' רוחבו וכ- 50 מ' גובהו. בעבר הוא היה ממוקם במרכזה של רומא העתיקה והמחיש את עוצמתה של האימפריה הרומאית, וכן את אופיים המגלומני של קיסרי רומא לדורותיהם. "אמפיתיאטרון" הוא פיתוח רומאי של ה"תיאטרון" היווני. "אמפי" היא מילה יוונית שמשמעותה: "משני הצדדים" ובמקום באמת ניתן היה לצפות בקרבות משני צדי הזירה, משום שהמושבים נבנו סביב ומשני צדי המבנה ויצרו תיאטרון כפול.
תחילת הבניה בימיו של הקיסר טיטוס פלאביוס אספסיאנוס ( Titus Flavius Vespasianus ) בשנת 68 לספירה, המשכה בימי הקיסר טיטוס בנו, והשלמתה על ידי אחיו של טיטוס, הקיסר דומיטיאנוס. השלושה מרכיבים את השושלת הפלאבית של קיסרי רומא ועל כן שמו המקורי של הקולוסיאום היה "האמפיתיאטרון הפלאבי" ( Amphitheatrum Flavium ). השטח שנבחר להקמת המבנה הענק היה בלב לבה של רומא, על חורבות ארמונו המפואר של הקיסר האכזר והשנוא נירון ( Nero Claudius ). סמוך למבנה נותר עומד פסלו הענק של הקיסר ("קולוסוס"), 40 מ' גובהו, והוא בדמות אל השמש – הליוס. באופן אירוני, הפסל "גזל" לבסוף ממקימי המבנה את השם וכיום הוא מוכר יותר בשם "קולוסיאום".
בניית הקולוסיאום נמשכה כעשר שנים, במהלכן הועסקו אלפי עבדים. בסופו של דבר, הכיל המבנה בין 50-80 אלף מקומות ישיבה, מספר מכובד גם במונחים של ימינו. כדי שכניסת ההמונים תתנהל על פי סדר, עמד הקהל הרב מול עשרות השערים הממוספרים והמתין לכניסה ישירה למקומו, כשבידו אחז בלוח קטן של חימר, עליו חרוט מקום מושבו. קיר כפול, שיפועים ומסדרונות הקלו על הכניסה והיציאה של אלפי המשתתפים.
מבחינת סגנון הבנייה, האמפיתיאטרון נבנה בשלוש קומות, שנתמכו על ידי עמודים דוריים בין הקשתות בקומה הראשונה, עמודים יוניים בין הקשתות בקומה השנייה, ועמודים קורינתיים בין קשתות הקומה השלישית. מעל המבנה היו תלויים חבלים שאליהם חוברו יריעות בד ענקיות נגד שמש וגשם, שנמתחו בשעת הצורך ליתדות אבן שהועמדו מחוץ לזירה. המבנה כולו היה עטוף באבן טרוורטין (סוג של סלע גיר) וקושט עם פסלי קיסרים. רצפת הזירה נבנתה מעץ וכוסתה בחול, שנועד לספוג את דם הקרבנות והוחלף בין קרב לקרב.
בתי מלון באזור הקולוסיאום
לחם ושעשועים – התפקיד הפסיכולוגי של הקולוסיאום
כשנכנסים למבנה ההיסטורי, אפשר בקלות לדמיין את ההמון המריע, את הלוחמים נאבקים על חייהם, את הריחות העזים ואת הצפיפות. עבור האנשים הפשוטים, האירועים בזירה היוו בריחה מתלאות היומיום, נחמה ושעשוע בשגרה קשה ותובענית. זו גם הייתה מטרתו המקורית של האמפיתיאטרון – לספק בידור להמונים, ובכך לשקם את היחסים שבין השליט הרומאי אספסינוס לבין העם. הוא למעשה מימש את האמרה "לחם ושעשועים" ( "Panem et circenses" ), שנחקקה על ידי הקיסר אוגוסטוס, שנים לפני שנבנה המקום. הקיסרים הבינו את הכוח והעוצמה שיש למופעים אלה על ההמונים. במהלך ההופעה חולק לקהל מזון והיה "שקט תעשייתי" של עניי רומא, וכך בזמן התחרויות הרחובות היו ריקים מאדם.
בקהל ישבו אנשים מכל שכבות העם, החל מעניים מרודים ועד לאצילים, גברים ונשים כאחד. לפני עליית הלוחמים ומופעי הקרבות שעשעו את האנשים במופעי להטוטים וליצנות, והצגת חיות אקזוטיות שונות. היקף ההופעות היה אדיר, ומאות אנשים לקחו בהן חלק. בשנת 80 לספירה, לרגל פתיחת הקולוסיאום נערכו חגיגות שנמשכו כמאה ימים, שבמהלכם נהרגו אלפי גלדיאטורים ובעלי חיים.
כתבה על אטרקציות ברומא - פיאצות, גנים ומוזיאונים
מתחת לזירה – עולם מקביל: כלובי עבדים וחיות טרף, גלדיאטורים שמתכוננים להופעתם ומאמנים מתוחים
(צילום: CC Sean MacEntee)
הקשר היהודי של הקולוסיאום
כשמטיילים באתר קשה שלא להרהר באותם עבדים שהובאו לבניית המקום, במיוחד לאור סברה מעניינת הקושרת את העם היהודי לתהליך הבנייה. השנה היא שנת 66, במהלכה התקיים המרד הגדול שמרדו היהודים כנגד הרומאים. אספסינוס וטיטוס מגיעים לדכא את המרד בירושלים, והמלחמה מסתיימת בכיבוש, בביזה ובהחרבת בית המקדש. לפי הסברה, בין הבונים שעמלו על בניית הקולוסיאום היו עבדים ממוצא יהודי, שהובאו לכאן לאחר כיבוש ירושלים. מעבר לכוח האדם, כנראה שגם המימון למיזם הענק מקורו בכספים ובזהב שנלקחו שלל, לאחר חורבן בית שני.
כוח נשי על המגרש
תמיד עניינה אותי השאלה האם היו גם גלדיאטוריות בזירה. ידוע שהנשים צפו במשחקים האלימים הללו מהקומה האחרונה של האמפיתיאטרון, כיאה למעמדן הנמוך, אך התיעוד להיותן לוחמות של ממש בזירה – לוקה בחסר. מיעוט עדויות מצביע על כך שבמקרים מסוימים "נזרקו" נשים לזירה, להילחם מול גלדיאטורים מיומנים, או מול בעלי חיים. כנראה שבסביבות המאה הראשונה לספירה הן גם עברו סדרות אימונים מכוונות ומקצועיות, כפי שנעשה עם הגברים.
ידוע כי בתקופתו של הקיסר אוגוסטוס, טרם בניית הקולוסיאום, נאסר על נשים להשתתף בקרבות בזירה. לעומת אוגוסטוס, הקיסר נירון דווקא דרש מהנשים והילדים (בעיקר שפחות וילדיהן) להופיע בזירה כמעין קישוט לקרבות, בכדי להרשים את אורחיו שבאו לצפות בהופעה. הנשים הוצבו כמעין שעשוע נחמד, מבדר עד גיחוך. חלקן היו חשופות חזה, דבר ששלהב את הקהל, כמו הופעת חימום. תפקיד דומה קיבלו גמדים ואנשים בעלי מומים שונים, שהוצגו לראווה לפני הקרבות, להנאת הקהל.
רוב פשוטות העם הורשו לצפות בקרבות מהקומה העליונה (צילום: אמיר גור)
ולפעמים החגיגה נגמרת
בשנת 438 לספירה נאסרו הקרבות בקולוסיאום ו חלק גדול מהמבנה נהרס. שלוש רעידות אדמה הביאו לקריסת חלקים נוספים ממנו – הראשונה בשנת 1231, השנייה ב- 1349 והשלישית ב- 1703. במאה ה- 15 רווח השימוש החוזר באבן ה טרוורטין, שציפתה את מבנה הקולוסיאום, לבנייה, דבר שתרם להרס המקום.
ההופעות שהוצגו בתאטראות ובאמפיתאטראות נתפסו כדבר בלתי הולם לאדם נוצרי. אבות הכנסייה ומעצבי המחשבה הנוצרית כתבו שהאמונה הנוצרית אוסרת על הצגת מופעים ציבוריים מענגים. המאמינים במאות הראשונות לספירה ידעו שמופעים אלה מעוררים תחושות לא טהורות כמו כעס ותאווה, אך רק בסוף המאה החמישית, עם התחזקות כוחה של הכנסייה, הופסקה פעילות זו לחלוטין.
היכן מומלץ ללון ברומא?
רומא היא עיר גדולה ולא ניתן להגיע ברגל לכל אתריה היפים, ולכן מומלץ ללון בקרבת תחנת הרכבת המרכזית רומא טרמיני ( Roma Termini ), ממנה יוצאות רכבות ליעדים שונים באיטליה, כולל שדה התעופה, ובה עוברים קווי המטרו איתם ניתן להגיע לכל מקום בעיר. אם אתם קלי רגליים תוכלו להגיע מכאן לחלק ניכר מאתרי התיירות המפורסמים גם ברגל.
לינה בקרבת תחנת הרכבת טרמיני
להלן שני בתי מלון מומלצים באזור זה, מרחק הליכה קצר מתחנת הרכבת ומרחק 15 דקות הליכה (כקילומטר) לקולוסיאום:
מלון גלאם ( The Glam ) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם בקרבת תחנת טרמיני. במלון חדרים וסוויטות גדולות, המתאימות גם למשפחות, כולם ממוזגים, נקיים ומעוצבים בקפידה. בחדר גם פינת קפה ותה ומיני בר בחינם. ארוחת הבוקר עשירה יחסית.
מלון ארטמיד ( Hotel Artemide ) הוא מלון 4 כוכבים, בבניין מהמאה ה- 19, המציע גם מרכז בריאות וספא (סאונה, אמבט עיסוי, חמאם טורקי ומגוון טיפולים). החדרים והסוויטת ממוזגים וכוללים מיני בר חופשי ופינת קפה ותה. מזנון ארוחת הבוקר עשיר וניתן ליהנות גם מבר-מסעדה Ambrosia הממוקם על הגג ומציע תצפית יפה על העיר.
למרות שכל מה שנותר מהמבנה המפואר הזה הינם רק שרידים אדריכליים, מדובר בעדות ליכולת הבנייה המרשימה של העם הרומאי בעת העתיקה. מי שמגיע לרומא ורוצה להעמיק את ידיעותיו והבנתו את התרבות וההיסטוריה של הקיסרות הרומאית, טוב יעשה אם לא יפסח על ביקור במבנה הקולוסיאום הענקי.
מידע נוסף
כתבה על טיול בעיר רומא
בתי מלון באזור הקולוסיאום
לחם ושעשועים – התפקיד הפסיכולוגי של הקולוסיאום
כשנכנסים למבנה ההיסטורי, אפשר בקלות לדמיין את ההמון המריע, את הלוחמים נאבקים על חייהם, את הריחות העזים ואת הצפיפות. עבור האנשים הפשוטים, האירועים בזירה היוו בריחה מתלאות היומיום, נחמה ושעשוע בשגרה קשה ותובענית. זו גם הייתה מטרתו המקורית של האמפיתיאטרון – לספק בידור להמונים, ובכך לשקם את היחסים שבין השליט הרומאי אספסינוס לבין העם. הוא למעשה מימש את האמרה "לחם ושעשועים" ( "Panem et circenses" ), שנחקקה על ידי הקיסר אוגוסטוס, שנים לפני שנבנה המקום. הקיסרים הבינו את הכוח והעוצמה שיש למופעים אלה על ההמונים. במהלך ההופעה חולק לקהל מזון והיה "שקט תעשייתי" של עניי רומא, וכך בזמן התחרויות הרחובות היו ריקים מאדם.
בקהל ישבו אנשים מכל שכבות העם, החל מעניים מרודים ועד לאצילים, גברים ונשים כאחד. לפני עליית הלוחמים ומופעי הקרבות שעשעו את האנשים במופעי להטוטים וליצנות, והצגת חיות אקזוטיות שונות. היקף ההופעות היה אדיר, ומאות אנשים לקחו בהן חלק. בשנת 80 לספירה, לרגל פתיחת הקולוסיאום נערכו חגיגות שנמשכו כמאה ימים, שבמהלכם נהרגו אלפי גלדיאטורים ובעלי חיים.
כתבה על אטרקציות ברומא - פיאצות, גנים ומוזיאונים
מתחת לזירה – עולם מקביל: כלובי עבדים וחיות טרף, גלדיאטורים שמתכוננים להופעתם ומאמנים מתוחים
(צילום: CC Sean MacEntee)
הקשר היהודי של הקולוסיאום
כשמטיילים באתר קשה שלא להרהר באותם עבדים שהובאו לבניית המקום, במיוחד לאור סברה מעניינת הקושרת את העם היהודי לתהליך הבנייה. השנה היא שנת 66, במהלכה התקיים המרד הגדול שמרדו היהודים כנגד הרומאים. אספסינוס וטיטוס מגיעים לדכא את המרד בירושלים, והמלחמה מסתיימת בכיבוש, בביזה ובהחרבת בית המקדש. לפי הסברה, בין הבונים שעמלו על בניית הקולוסיאום היו עבדים ממוצא יהודי, שהובאו לכאן לאחר כיבוש ירושלים. מעבר לכוח האדם, כנראה שגם המימון למיזם הענק מקורו בכספים ובזהב שנלקחו שלל, לאחר חורבן בית שני.
כוח נשי על המגרש
תמיד עניינה אותי השאלה האם היו גם גלדיאטוריות בזירה. ידוע שהנשים צפו במשחקים האלימים הללו מהקומה האחרונה של האמפיתיאטרון, כיאה למעמדן הנמוך, אך התיעוד להיותן לוחמות של ממש בזירה – לוקה בחסר. מיעוט עדויות מצביע על כך שבמקרים מסוימים "נזרקו" נשים לזירה, להילחם מול גלדיאטורים מיומנים, או מול בעלי חיים. כנראה שבסביבות המאה הראשונה לספירה הן גם עברו סדרות אימונים מכוונות ומקצועיות, כפי שנעשה עם הגברים.
ידוע כי בתקופתו של הקיסר אוגוסטוס, טרם בניית הקולוסיאום, נאסר על נשים להשתתף בקרבות בזירה. לעומת אוגוסטוס, הקיסר נירון דווקא דרש מהנשים והילדים (בעיקר שפחות וילדיהן) להופיע בזירה כמעין קישוט לקרבות, בכדי להרשים את אורחיו שבאו לצפות בהופעה. הנשים הוצבו כמעין שעשוע נחמד, מבדר עד גיחוך. חלקן היו חשופות חזה, דבר ששלהב את הקהל, כמו הופעת חימום. תפקיד דומה קיבלו גמדים ואנשים בעלי מומים שונים, שהוצגו לראווה לפני הקרבות, להנאת הקהל.
רוב פשוטות העם הורשו לצפות בקרבות מהקומה העליונה (צילום: אמיר גור)
ולפעמים החגיגה נגמרת
בשנת 438 לספירה נאסרו הקרבות בקולוסיאום ו חלק גדול מהמבנה נהרס. שלוש רעידות אדמה הביאו לקריסת חלקים נוספים ממנו – הראשונה בשנת 1231, השנייה ב- 1349 והשלישית ב- 1703. במאה ה- 15 רווח השימוש החוזר באבן ה טרוורטין, שציפתה את מבנה הקולוסיאום, לבנייה, דבר שתרם להרס המקום.
ההופעות שהוצגו בתאטראות ובאמפיתאטראות נתפסו כדבר בלתי הולם לאדם נוצרי. אבות הכנסייה ומעצבי המחשבה הנוצרית כתבו שהאמונה הנוצרית אוסרת על הצגת מופעים ציבוריים מענגים. המאמינים במאות הראשונות לספירה ידעו שמופעים אלה מעוררים תחושות לא טהורות כמו כעס ותאווה, אך רק בסוף המאה החמישית, עם התחזקות כוחה של הכנסייה, הופסקה פעילות זו לחלוטין.
היכן מומלץ ללון ברומא?
רומא היא עיר גדולה ולא ניתן להגיע ברגל לכל אתריה היפים, ולכן מומלץ ללון בקרבת תחנת הרכבת המרכזית רומא טרמיני ( Roma Termini ), ממנה יוצאות רכבות ליעדים שונים באיטליה, כולל שדה התעופה, ובה עוברים קווי המטרו איתם ניתן להגיע לכל מקום בעיר. אם אתם קלי רגליים תוכלו להגיע מכאן לחלק ניכר מאתרי התיירות המפורסמים גם ברגל.
לינה בקרבת תחנת הרכבת טרמיני
להלן שני בתי מלון מומלצים באזור זה, מרחק הליכה קצר מתחנת הרכבת ומרחק 15 דקות הליכה (כקילומטר) לקולוסיאום:
מלון גלאם ( The Glam ) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם בקרבת תחנת טרמיני. במלון חדרים וסוויטות גדולות, המתאימות גם למשפחות, כולם ממוזגים, נקיים ומעוצבים בקפידה. בחדר גם פינת קפה ותה ומיני בר בחינם. ארוחת הבוקר עשירה יחסית.
מלון ארטמיד ( Hotel Artemide ) הוא מלון 4 כוכבים, בבניין מהמאה ה- 19, המציע גם מרכז בריאות וספא (סאונה, אמבט עיסוי, חמאם טורקי ומגוון טיפולים). החדרים והסוויטת ממוזגים וכוללים מיני בר חופשי ופינת קפה ותה. מזנון ארוחת הבוקר עשיר וניתן ליהנות גם מבר-מסעדה Ambrosia הממוקם על הגג ומציע תצפית יפה על העיר.
למרות שכל מה שנותר מהמבנה המפואר הזה הינם רק שרידים אדריכליים, מדובר בעדות ליכולת הבנייה המרשימה של העם הרומאי בעת העתיקה. מי שמגיע לרומא ורוצה להעמיק את ידיעותיו והבנתו את התרבות וההיסטוריה של הקיסרות הרומאית, טוב יעשה אם לא יפסח על ביקור במבנה הקולוסיאום הענקי.
מידע נוסף
כתבה על אטרקציות ברומא - פיאצות, גנים ומוזיאונים
(צילום: