.jpg)
.jpg)
מחוז מוליזה: נופים, כפרים, אנשים ואוכל
מאת: כרמית וייס
לחם כפרי, גבינת קצ'קבל וריקוטה שזה עתה הוכנה, נקניק ויין תוצרת בית, על שולחן בחיק הטבע – זו הארוחה הזכורה לי ביותר מהטיול במחוז מוליזה (והאמינו לי, גם הארוחות האחרות היו מעולות). זוהי תמציתו של המטבח המוליזני – מוצרים מקומיים, טריים, עם המון אהבה, וניתן להקיש מכך על האופי המוליזני.
סמטת אבן בעיירה היפהפייה גוארדארג'ה, מחוז מוליזה הלא מוכר (צילום: כרמית וייס)
יום שוק בעיירה הציורית גווארדארג'ה
שעה קלה קודם לאותה ארוחה נפלאה, הגענו לעיירה הקטנה גווארדארג'ה ( Guardiaregia ), ושמחנו לראות שהיום (חמישי) הוא יום השוק המקומי. בכיכר המרכזית הוצבו מספר דוכנים קטנים, עם כל מה שאתם רק יכולים לחשוב עליו. אחרי כמה קניות קטנות, אנחנו עולים בסמטאות הצרות, בין בתי אבן ציוריים, עם גגות רעפים בגווני אדמה, מוקסמים מהיופי. ככל שעולים, בתים רבים נראים נטושים. לבד מכמה חתולי רחוב וקשישים היושבים בפתח הבתים, אין נפש חיה ברחובות.
מהעיירה אנו משקיפים דרומה, לעבר רכס הרי מטזה ( Monti del Matese ), המשותף עם מחוז קמפניה ( Campania ) השכן. מסלולים רבים יוצאים מכאן לעבר פארק מטזה ( Parco regionale del Matese ), ואנו שומעים , שהתקיים כאן שבוע טרם הגיענו. כתבה על טיול סוסים במוליזה
יעדים במחוז מוליזה המוזכרים בכתבה:
העיירה גווארדארג'ה (1), כנסיית אדולוראטה (2), הכפר פסקה (3), מפעל השוקולד (4),
הכפר ואגם קסטל סן וינצ'נסו (5), העיירה אניונה (6), מלון דומוס ליד הכפר בניולי דל טריניו (7)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הקומבינה של תושבי נאפולי
העיירה גווארדארג'ה הוקמה בימי הביניים ונקראה גוואדרה רג'ה ( Guardia Regia ), שפירושו "המשמר המלכותי", על שום חיילי המשמר שהוצבו בה, לשמור מפני התקפות השכנים מהכפר הסמוך. רעידת אדמה קשה בשנת 1805, לא הותירה כמעט אף בית שלם בעיירה, ולאחריה החלה עזיבת תושבים אל מעבר לים. בטורונטו ובניו ג'רזי מתגוררות קהילות גדולות של יוצאי גווארדארג'ה, שאף הקימו לקהילותיהם כנסייה לכבודו של הפטרון המקומי – סן ניקולה (סנט ניקולאס). כ-700 תושבים נותרו כיום בעיירה, ומעט מאוד ילדים לומדים בבית הספר המקומי.
חלק מהבתים, כך מספרים לנו, נקנו על ידי תושבי נאפולי המתגוררים למרגלות הר הגעש וזוב. הם מקבלים כסף מהמדינה לפנות את בתיהם ולעבור למקומות בטוחים יותר, אבל לא מוכרים את בתיהם הישנים ולא באמת עוברים להתגורר במקום. הכתובת בגווארדארג'ה מאפשרת להם לשלם דמי ביטוח נמוכים יותר למכוניות שברשותם, כי למרגלות הווזוב התעריפים גבוהים מאוד.
גגות בצבעי אדמה ותצפיות לעמק ולהרים, בעיירה גוארדארג'ה (צילום: כרמית וייס)
סמטאות גוארדארג'ה – בעיקר זקנים וחתולים (צילום: כרמית וייס)
ארוחת גורמה תוצרת בית אנחנו ממשיכים בכביש הצר העולה מעל העיירה, ומסתיים בחווה קטנה, בה מגדלים עדר קטן של פרות ועיזים. במרתף הבית שתי נשים מכינות גבינות על האח הפתוח, ושקים של גבינות משתלשלים לייבוש מהתקרה. לפתע אנו מבחינים בפינת החדר בעריסת עץ קטנה, ובתוכה, ממש כמו בובה, תינוק ישן בשלווה סטואית, אדיש למתרחש סביבו. אין כאן שום הצגה לתיירים, הכול בדיוק כמו פעם, וזה בלב איטליה המודרנית.
התינוק ששתי הסבתות שומרות עליו הוא בנה של קריסטינה, שעכשיו צועדת איתנו ליער הסמוך, יחד עם אחיה רוברטו. הם פותחים עבורנו שולחן ועליו כיכר לחם ענקית, שזה עתה יצאה מהתנור, גבינת ריקוטה שלפני מספר דקות ראינו כיצד הוכנה, קצ'קבל, נקניקים ויין תוצרת בית. הכול תוצרת בית, והכול טעים להפליא. מי צריך ארוחות גורמה?
לקינוח אנחנו מטפסים לראש הגבעה, לתצפית נפלאה על רכס הרי מטזה המיוערים, קניון עמוק החורץ אותם ( Forra di San Nicola ), ומפל שנופל מגובה מרשים ( Cascate San Nicola ) – שניהם קרויים על שם הפטרון של הכפר– סן ניקולה. מסלול הליכה עושה דרכו מעל הקניון, אבל מקוצר הזמן אנחנו מסתפקים בתצפית. אכן קינוח נפלא! (לקינוח מתוק באמת... חכו לסוף הכתבה.)
זו לא בובה בעריסה אלא תינוק, הכנת גבינות מסורתית וארוחה נפלאה (צילום: כרמית וייס)
קניון סן ניקולה כפי שהוא נראה מהעיירה גווארדארג'ה
מוליזה – מארחים חמים ותיירות בחיתולים
ליד גווארדארג'ה עובר שביל מרעה עתיק בשם טראטורו פסקאסרולי-קנדלה ( Tratturo Pescasseroli Candela ), המקשר את העיירה פסקאסרולי במחוז אברוצו והעיירה קנדלה במחוז פוליה, לאורך 200 ק"מ. זהו אחד מרשת שבילי המרעה, הנקראים טראטורי ( Tratturi ), החוצים את מוליזה לאורכה ולרוחבה. בימים עברו הם שימשו את הרועים, שהוליכו את הבקר מההרים של אברוצו אל מישורי פוליה, ובכיוון ההפוך בסתיו ובאביב. כיום משמשים רבים מהם את המטיילים, והם עוברים דרך 70 ישובים ואתרים ארכיאולוגיים, כמו גם פניני טבע.
עוד על העיירה פסקאסרולי בכתבה על פארק אברוצו
כתבה על מחוז פוליה
כאן המקום לעצור, כדי לומר כמה מילים על טיול במחוז מוליזה. איטליה מציעה יעדי תיירות מהיפים והמרתקים בעולם, וקשה מאוד להתחרות בהם. אך רובם ממוסחרים, עמוסי תיירים, ובמקרים רבים המארחים שחוקים ומרוחקים. מחוז מוליזה שוכן בינות להרים, ותושביו עובדי האדמה, המורגלים לנופי ההרים והכפרים העתיקים, לא הבינו איזה אוצר יש להם וכמעט לא פיתחו את תחום התיירות, בוודאי לא התיירות הזרה.
הכול עדיין בחיתוליו, אבל מי שמגיע מתקבל בחום ובשמחה גדולה. מומלץ מאוד לטייל כאן, אם אתם בדרך מרומא למחוזות דרום איטליה, או אם אתם (כמוני) נרתעים ממקומות עמוסי תיירים וממוסחרים, ומחפשים משהו אותנטי יותר.
כתבה על מקומות לינה מיוחדים במוליזה
על כל מה שקשור לטיולי שטח (אופניים, קניונינג, אומגות וכו') אחראי אלסנדרו קולומבו ( Alessandro Colombo ). אלסנדרו, כמו רבים אחרים כאן, אינו דובר אנגלית, אבל החיוך המקסים שלו שובה את לבנו ובלי מילים אנחנו מתאהבים.
הכפרים של מוליזה, בתי האבן של פסקה דבוקים לצלע ההר (צילום: כרמית וייס)
נופי מוליזה, אגם קסטל סן וינצ'נסו למרגלות ההרים (צילום: כרמית וייס)
הכנסייה והכפר על צלע ההר על גבעה לצד הכביש המוביל לאיסרניה ( Isernia ), העיר השנייה בגודלה במחוז, בולטת לעין כנסייה מרשימה. כנסיית אדולוראטה ( Santuario dell'Addolorata ) הוקמה במקום בו התגלתה מריה, בכבודה ובעצמה, לשתי רועות צאן, בשנת 1988. במקום הוקמה כנסייה גדולה, בסגנון נאו-גותי, והיא מהווה מוקד עלייה לרגל לנוצרים קתולים, ומקור הכנסה מצויין לבתי המלון במקום. מהכנסייה תצפית יפה על איסרניה והכפרים סביבה, שאל אחד מהם מועדות פנינו.
לינה בעיר איסרניה
בתי הכפר פֶסקֶה ( Pesche ) נאחזים בצלע ההר, בזווית תלולה מאוד, והמראה מרשים ביותר. נסיעה בכביש הצר והתלול, עד לכנסייה שבמרכז הכפר (אם אפשר לקרוא לזה מרכז...), היא חוויה מפחידה למדי. מומלץ לחנות את הרכב בכניסה לכפר, לאתגר את שרירי הרגליים, ולטפס בסמטאות האבן הצרות. מעט מאוד תושבים מתגוררים כיום בכפר העתיק, שלמרגלותיו צמח כפר חדש. ככל שעולים הבתים נטושים ועתיקים יותר, והנופים הנשקפים לעבר העמק יפים יותר. בראש הכפר טירה קטנה ומתפוררת, שמי שגר בה בוודאי היה בעל כושר מצוין.
כנסיית אדולוראטה, מוקד עלייה לרגל במקום בו נראתה מריה (צילום: כרמית וייס)
הטירה המתפוררת במרומי הכפר פסקה, טיפוס מתגמל (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
האגם של הכפר, או הכפר של האגם
פנינו צפון-מערבה, לפינה בה פוגש מחוז מוליזה במחוזות השכנים, בתחומי הפארק הלאומי אברוצו לאציו מוליזה ( Parco nazionale d'Abruzzo, Lazio e Molise ), הקרוי על שמם של שלושת המחוזות. כאן, למרגלות הרים מרשימים, שוכן בשלווה שוויצרית אגם מלאכותי קטן, שבמימיו נשקפים ההרים והכפר קסטל סן וינצ'נסו ( Castel San Vincenzo ). האגם המלאכותי, הקרוי על שם הכפר – אגם קסטל סן וינצ'נסו ( Lago di Castel San Vincenzo ), נוצר בעקבות בניית סכר הידרואלקטי.
אנחנו נוסעים על הסכר, לצדו השני של האגם, ומצלמים אותו מכל זווית אפשרית – פעם נשקף בו הכפר, פעם ההרים, ולפעמים שניהם גם יחד. אפשר להעביר כאן מספר שעות בנחת, באתר קמפינג קטן, רכיבה על אופניים וסוסים, שייט באגם, או סתם לבהות בנוף ולספוג שלווה.
הכפר, המשקיף על האגם, הוקם סביב מנזר בנדיקטי חשוב, שהוקם במאה ה-8, מנזר סן וינסנצו אל וולטורנו ( San Vincenzo al Volturno ), שכיום מאוכלס על ידי מספר נזירות. מספר פעמים חרב המנזר והוקם מחדש, ואת חלק מהשרידים העתיקים ניתן לראות לצדו עד היום. 500 תושבים מתגוררים כיום בכפר, שבסוף המאה ה-19 חיו בו למעלה מאלפיים איש. רבים מבני המקום, כמו בכפרים רבים אחרים בדרום איטליה, מצאו את מזלם מעבר לים.
כתבה על הפארק הלאומי אברוצו
הכפר קסטל סן וינצ'נסו משתקף במימי האגם הקרוי על שמו (צילום: כרמית וייס)
אגם קסטל סן וינצ'נסו וההרים המקיפים אותו, שלווה קסומה (צילום: כרמית וייס)
עיר פעמוני הכנסיות
נסיעה של 20 ק"מ צפון-מזרחה, מביאה אותנו אל העיירה אניונה ( Agnone ), עיירה יפה המשקיפה על גשר קשתות גבוה ומרשים. אבל הסיבה העיקרית לביקור היא בית היציקה מרינלי ( Pontificia fonderia di campane Marinelli ), בו מיוצרים רבים מפעמוני הכנסיות שבוודאי ראיתם באיטליה. זהו עסק משפחתי, שהוקם במאה ה-11, ומאז שנת 1339 הוא בבעלות ממשפחת מרינלי. הוא נחשב לעסק המשפחתי הוותיק ביותר באיטליה, והשלישי בעולם כולו, שעדיין פעיל.
ביקור במוזיאון ובמפעל מציג את התהליך המורכב והארוך עד לידתו של פעמון. המורכבות של יצירת פעמון ברונזה ענק, כיוון הצלילים והעיטורים הרבים, הם השקעה אדירה ויקרה. לא ארחיב כאן בפרטים, רק אומר שאחרי הביקור אני מסתכלת אחרת לגמרי על פעמוני כנסיות.
הפעמון המפורסם ביותר של מרינלי, הוא אחד מפעמוני מגדל פיזה, שהחליף בשנת 2004 פעמון שהיה חסר 60 שנה, מאז ניזוק בהפצצות מלחמת העולם השנייה. הפעמון החדש הוא העתק מדויק של הפעמון הקודם ומשקלו 600 ק"ג.
לינה באזור העיירה אניונה
קונצרט פעמוני כנסיות ונופי העיירה אניונה (צילום: כרמית וייס)
פסטיבל האש של אניונה
ביחד עם ירידי חג המולד וקישוטי החג המאירים את רחובות הכפרים והערים, זוהי הזדמנות נהדרת לחוות חגיגה מקומית, לא ממוסחרת לתיירים.
תהלוכת לפידי האש ברחובות אניונה – לגרש את החורף
שוקולד איטלקי לקינוח הבטחתי קינוח והוא יהיה טעים, על כך יכולים להעיד כל מי שקיבלו ממני את השוקולדים שקניתי במפעל השוקולד דולצ'אמארו ( Dolceamaro ), ליד העיירה מונטרודוני ( Monteroduni ). פירוש שמו של המפעל הוא: מתוק (דולצ'ה) – מריר (אמארו), ואכן המוצר העיקרי כאן הם הדרג'ה - שקדים, אגוזים, פירות יבשים ושוקולד, המצופים שכבה דקה של שוקולד או אבקת סוכר (באיטלקית הם נקראים קונפטי, ופתיתי הנייר, שאנו מכנים קונפטי – נקראים כאן קוריאנדולי).
גם סוגים אחרים של שוקולד, בחפיסות ואריזות קטנות, מייצרים כאן. למעשה חברות רבות מאוד משתמשות בשוקולדים, היוצאים מאותו פס ייצור, וממתגות אותם בשם המותג שלהן. ואכן, עשרות אריזות של חברות שונות ראינו במחסן המפעל.
קלאודיו פאפה ( Claudio Papa ), המדריך אותנו באולמות הייצור, הוא אחד משני האחים המנהלים את המפעל, שהוריהם הקימו את העסק המשפחתי בשנת 1975. אנחנו עוברים בין המוצרים השונים, וטוב שהגענו על בטן מלאה... סיורים דומים מתקיימים באנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית ואיטלקית, כמובן.
(לתיאום ביקור +39-(0)865-493005 info@dolceamaro.com
סודות השוקולד האיטלקי, מפעל השוקולד דולצ'אמארו (צילום: כרמית וייס)
אוכל, נופים, אנשים ומה שבינהם
אז מה היה לנו כאן? פתחנו בארוחה מוליזנית כפרית, פשוטה ומחממת לב, ממנה הקשנו על אופיו של מחוז מוליזה. עברנו דרך עיירות וכפרים עתיקים, שרבים מתושביהם נטשו אותם, נופי הרים, קניונים ואגמים, שכמו יובאו לכאן מהרי האלפים.
לסיום קינחנו בשוקולד תוצרת מקומית, תערובת של מתוק-מריר, ממנו, למרות כל ניסיונותיי, לא מצאתי כל הקבלה לאופי המוליזני. לפחות כל מי שאני פגשתי במוליזה, היה מתוק בלי המריר – פתוח, חם ומחבק, כמו שצריך להיות כל מי שעוסק באירוח, וטרם נשחק בידי גדודי התיירים.
סעו מהר, לפני שיתקלקל!
מלון מומלץ במחוז מוליזה
הכפר העתיק בניולי דל טריניו ( Bagnoli del Trigno ) , שבתיו "דבוקים" למצוק מסולע, מהווה את אחד המראות היפים ביותר במוליזה וטוען לתואר ה"פנינה של מוליזה". אל מול הנוף המרשים הזה, נפתח מלון ספא מודרני, מלון דומוס ( Domus Hotel ).
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחיה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרמליים, פיזיותרמליים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון במחוז מוליזה
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על האזור
אברוצו ומוליזה: רכבת במנהרת הזמן
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
טיול סוסים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
* הכותבת הייתה אורחת קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.
יעדים במחוז מוליזה המוזכרים בכתבה:
העיירה גווארדארג'ה (1), כנסיית אדולוראטה (2), הכפר פסקה (3), מפעל השוקולד (4),
הכפר ואגם קסטל סן וינצ'נסו (5), העיירה אניונה (6), מלון דומוס ליד הכפר בניולי
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »גגות בצבעי אדמה ותצפיות לעמק ולהרים, בעיירה גוארדארג'ה (צילום: כרמית וייס)
סמטאות גוארדארג'ה – בעיקר זקנים וחתולים (צילום: כרמית וייס)
ארוחת גורמה תוצרת בית אנחנו ממשיכים בכביש הצר העולה מעל העיירה, ומסתיים בחווה קטנה, בה מגדלים עדר קטן של פרות ועיזים. במרתף הבית שתי נשים מכינות גבינות על האח הפתוח, ושקים של גבינות משתלשלים לייבוש מהתקרה. לפתע אנו מבחינים בפינת החדר בעריסת עץ קטנה, ובתוכה, ממש כמו בובה, תינוק ישן בשלווה סטואית, אדיש למתרחש סביבו. אין כאן שום הצגה לתיירים, הכול בדיוק כמו פעם, וזה בלב איטליה המודרנית.
התינוק ששתי הסבתות שומרות עליו הוא בנה של קריסטינה, שעכשיו צועדת איתנו ליער הסמוך, יחד עם אחיה רוברטו. הם פותחים עבורנו שולחן ועליו כיכר לחם ענקית, שזה עתה יצאה מהתנור, גבינת ריקוטה שלפני מספר דקות ראינו כיצד הוכנה, קצ'קבל, נקניקים ויין תוצרת בית. הכול תוצרת בית, והכול טעים להפליא. מי צריך ארוחות גורמה?
לקינוח אנחנו מטפסים לראש הגבעה, לתצפית נפלאה על רכס הרי מטזה המיוערים, קניון עמוק החורץ אותם ( Forra di San Nicola ), ומפל שנופל מגובה מרשים ( Cascate San Nicola ) – שניהם קרויים על שם הפטרון של הכפר– סן ניקולה. מסלול הליכה עושה דרכו מעל הקניון, אבל מקוצר הזמן אנחנו מסתפקים בתצפית. אכן קינוח נפלא! (לקינוח מתוק באמת... חכו לסוף הכתבה.)
זו לא בובה בעריסה אלא תינוק, הכנת גבינות מסורתית וארוחה נפלאה (צילום: כרמית וייס)
קניון סן ניקולה כפי שהוא נראה מהעיירה גווארדארג'ה
מוליזה – מארחים חמים ותיירות בחיתולים
ליד גווארדארג'ה עובר שביל מרעה עתיק בשם טראטורו פסקאסרולי-קנדלה ( Tratturo Pescasseroli Candela ), המקשר את העיירה פסקאסרולי במחוז אברוצו והעיירה קנדלה במחוז פוליה, לאורך 200 ק"מ. זהו אחד מרשת שבילי המרעה, הנקראים טראטורי ( Tratturi ), החוצים את מוליזה לאורכה ולרוחבה. בימים עברו הם שימשו את הרועים, שהוליכו את הבקר מההרים של אברוצו אל מישורי פוליה, ובכיוון ההפוך בסתיו ובאביב. כיום משמשים רבים מהם את המטיילים, והם עוברים דרך 70 ישובים ואתרים ארכיאולוגיים, כמו גם פניני טבע.
עוד על העיירה פסקאסרולי בכתבה על פארק אברוצו
כתבה על מחוז פוליה
כאן המקום לעצור, כדי לומר כמה מילים על טיול במחוז מוליזה. איטליה מציעה יעדי תיירות מהיפים והמרתקים בעולם, וקשה מאוד להתחרות בהם. אך רובם ממוסחרים, עמוסי תיירים, ובמקרים רבים המארחים שחוקים ומרוחקים. מחוז מוליזה שוכן בינות להרים, ותושביו עובדי האדמה, המורגלים לנופי ההרים והכפרים העתיקים, לא הבינו איזה אוצר יש להם וכמעט לא פיתחו את תחום התיירות, בוודאי לא התיירות הזרה.
הכול עדיין בחיתוליו, אבל מי שמגיע מתקבל בחום ובשמחה גדולה. מומלץ מאוד לטייל כאן, אם אתם בדרך מרומא למחוזות דרום איטליה, או אם אתם (כמוני) נרתעים ממקומות עמוסי תיירים וממוסחרים, ומחפשים משהו אותנטי יותר.
כתבה על מקומות לינה מיוחדים במוליזה
על כל מה שקשור לטיולי שטח (אופניים, קניונינג, אומגות וכו') אחראי אלסנדרו קולומבו ( Alessandro Colombo ). אלסנדרו, כמו רבים אחרים כאן, אינו דובר אנגלית, אבל החיוך המקסים שלו שובה את לבנו ובלי מילים אנחנו מתאהבים.
הכפרים של מוליזה, בתי האבן של פסקה דבוקים לצלע ההר (צילום: כרמית וייס)
נופי מוליזה, אגם קסטל סן וינצ'נסו למרגלות ההרים (צילום: כרמית וייס)
הכנסייה והכפר על צלע ההר על גבעה לצד הכביש המוביל לאיסרניה ( Isernia ), העיר השנייה בגודלה במחוז, בולטת לעין כנסייה מרשימה. כנסיית אדולוראטה ( Santuario dell'Addolorata ) הוקמה במקום בו התגלתה מריה, בכבודה ובעצמה, לשתי רועות צאן, בשנת 1988. במקום הוקמה כנסייה גדולה, בסגנון נאו-גותי, והיא מהווה מוקד עלייה לרגל לנוצרים קתולים, ומקור הכנסה מצויין לבתי המלון במקום. מהכנסייה תצפית יפה על איסרניה והכפרים סביבה, שאל אחד מהם מועדות פנינו.
לינה בעיר איסרניה
בתי הכפר פֶסקֶה ( Pesche ) נאחזים בצלע ההר, בזווית תלולה מאוד, והמראה מרשים ביותר. נסיעה בכביש הצר והתלול, עד לכנסייה שבמרכז הכפר (אם אפשר לקרוא לזה מרכז...), היא חוויה מפחידה למדי. מומלץ לחנות את הרכב בכניסה לכפר, לאתגר את שרירי הרגליים, ולטפס בסמטאות האבן הצרות. מעט מאוד תושבים מתגוררים כיום בכפר העתיק, שלמרגלותיו צמח כפר חדש. ככל שעולים הבתים נטושים ועתיקים יותר, והנופים הנשקפים לעבר העמק יפים יותר. בראש הכפר טירה קטנה ומתפוררת, שמי שגר בה בוודאי היה בעל כושר מצוין.
כנסיית אדולוראטה, מוקד עלייה לרגל במקום בו נראתה מריה (צילום: כרמית וייס)
הטירה המתפוררת במרומי הכפר פסקה, טיפוס מתגמל (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
האגם של הכפר, או הכפר של האגם
פנינו צפון-מערבה, לפינה בה פוגש מחוז מוליזה במחוזות השכנים, בתחומי הפארק הלאומי אברוצו לאציו מוליזה ( Parco nazionale d'Abruzzo, Lazio e Molise ), הקרוי על שמם של שלושת המחוזות. כאן, למרגלות הרים מרשימים, שוכן בשלווה שוויצרית אגם מלאכותי קטן, שבמימיו נשקפים ההרים והכפר קסטל סן וינצ'נסו ( Castel San Vincenzo ). האגם המלאכותי, הקרוי על שם הכפר – אגם קסטל סן וינצ'נסו ( Lago di Castel San Vincenzo ), נוצר בעקבות בניית סכר הידרואלקטי.
אנחנו נוסעים על הסכר, לצדו השני של האגם, ומצלמים אותו מכל זווית אפשרית – פעם נשקף בו הכפר, פעם ההרים, ולפעמים שניהם גם יחד. אפשר להעביר כאן מספר שעות בנחת, באתר קמפינג קטן, רכיבה על אופניים וסוסים, שייט באגם, או סתם לבהות בנוף ולספוג שלווה.
הכפר, המשקיף על האגם, הוקם סביב מנזר בנדיקטי חשוב, שהוקם במאה ה-8, מנזר סן וינסנצו אל וולטורנו ( San Vincenzo al Volturno ), שכיום מאוכלס על ידי מספר נזירות. מספר פעמים חרב המנזר והוקם מחדש, ואת חלק מהשרידים העתיקים ניתן לראות לצדו עד היום. 500 תושבים מתגוררים כיום בכפר, שבסוף המאה ה-19 חיו בו למעלה מאלפיים איש. רבים מבני המקום, כמו בכפרים רבים אחרים בדרום איטליה, מצאו את מזלם מעבר לים.
כתבה על הפארק הלאומי אברוצו
הכפר קסטל סן וינצ'נסו משתקף במימי האגם הקרוי על שמו (צילום: כרמית וייס)
אגם קסטל סן וינצ'נסו וההרים המקיפים אותו, שלווה קסומה (צילום: כרמית וייס)
עיר פעמוני הכנסיות
נסיעה של 20 ק"מ צפון-מזרחה, מביאה אותנו אל העיירה אניונה ( Agnone ), עיירה יפה המשקיפה על גשר קשתות גבוה ומרשים. אבל הסיבה העיקרית לביקור היא בית היציקה מרינלי ( Pontificia fonderia di campane Marinelli ), בו מיוצרים רבים מפעמוני הכנסיות שבוודאי ראיתם באיטליה. זהו עסק משפחתי, שהוקם במאה ה-11, ומאז שנת 1339 הוא בבעלות ממשפחת מרינלי. הוא נחשב לעסק המשפחתי הוותיק ביותר באיטליה, והשלישי בעולם כולו, שעדיין פעיל.
ביקור במוזיאון ובמפעל מציג את התהליך המורכב והארוך עד לידתו של פעמון. המורכבות של יצירת פעמון ברונזה ענק, כיוון הצלילים והעיטורים הרבים, הם השקעה אדירה ויקרה. לא ארחיב כאן בפרטים, רק אומר שאחרי הביקור אני מסתכלת אחרת לגמרי על פעמוני כנסיות.
הפעמון המפורסם ביותר של מרינלי, הוא אחד מפעמוני מגדל פיזה, שהחליף בשנת 2004 פעמון שהיה חסר 60 שנה, מאז ניזוק בהפצצות מלחמת העולם השנייה. הפעמון החדש הוא העתק מדויק של הפעמון הקודם ומשקלו 600 ק"ג.
לינה באזור העיירה אניונה
קונצרט פעמוני כנסיות ונופי העיירה אניונה (צילום: כרמית וייס)
פסטיבל האש של אניונה
ביחד עם ירידי חג המולד וקישוטי החג המאירים את רחובות הכפרים והערים, זוהי הזדמנות נהדרת לחוות חגיגה מקומית, לא ממוסחרת לתיירים.
תהלוכת לפידי האש ברחובות אניונה – לגרש את החורף
שוקולד איטלקי לקינוח הבטחתי קינוח והוא יהיה טעים, על כך יכולים להעיד כל מי שקיבלו ממני את השוקולדים שקניתי במפעל השוקולד דולצ'אמארו ( Dolceamaro ), ליד העיירה מונטרודוני ( Monteroduni ). פירוש שמו של המפעל הוא: מתוק (דולצ'ה) – מריר (אמארו), ואכן המוצר העיקרי כאן הם הדרג'ה - שקדים, אגוזים, פירות יבשים ושוקולד, המצופים שכבה דקה של שוקולד או אבקת סוכר (באיטלקית הם נקראים קונפטי, ופתיתי הנייר, שאנו מכנים קונפטי – נקראים כאן קוריאנדולי).
גם סוגים אחרים של שוקולד, בחפיסות ואריזות קטנות, מייצרים כאן. למעשה חברות רבות מאוד משתמשות בשוקולדים, היוצאים מאותו פס ייצור, וממתגות אותם בשם המותג שלהן. ואכן, עשרות אריזות של חברות שונות ראינו במחסן המפעל.
קלאודיו פאפה ( Claudio Papa ), המדריך אותנו באולמות הייצור, הוא אחד משני האחים המנהלים את המפעל, שהוריהם הקימו את העסק המשפחתי בשנת 1975. אנחנו עוברים בין המוצרים השונים, וטוב שהגענו על בטן מלאה... סיורים דומים מתקיימים באנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית ואיטלקית, כמובן.
(לתיאום ביקור +39-(0)865-493005 info@dolceamaro.com
סודות השוקולד האיטלקי, מפעל השוקולד דולצ'אמארו (צילום: כרמית וייס)
אוכל, נופים, אנשים ומה שבינהם
אז מה היה לנו כאן? פתחנו בארוחה מוליזנית כפרית, פשוטה ומחממת לב, ממנה הקשנו על אופיו של מחוז מוליזה. עברנו דרך עיירות וכפרים עתיקים, שרבים מתושביהם נטשו אותם, נופי הרים, קניונים ואגמים, שכמו יובאו לכאן מהרי האלפים.
לסיום קינחנו בשוקולד תוצרת מקומית, תערובת של מתוק-מריר, ממנו, למרות כל ניסיונותיי, לא מצאתי כל הקבלה לאופי המוליזני. לפחות כל מי שאני פגשתי במוליזה, היה מתוק בלי המריר – פתוח, חם ומחבק, כמו שצריך להיות כל מי שעוסק באירוח, וטרם נשחק בידי גדודי התיירים.
סעו מהר, לפני שיתקלקל!
מלון מומלץ במחוז מוליזה
הכפר העתיק בניולי דל טריניו ( Bagnoli del Trigno ) , שבתיו "דבוקים" למצוק מסולע, מהווה את אחד המראות היפים ביותר במוליזה וטוען לתואר ה"פנינה של מוליזה". אל מול הנוף המרשים הזה, נפתח מלון ספא מודרני, מלון דומוס ( Domus Hotel ).
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחיה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרמליים, פיזיותרמליים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון במחוז מוליזה
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על האזור
אברוצו ומוליזה: רכבת במנהרת הזמן
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
טיול סוסים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
* הכותבת הייתה אורחת קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.
זו לא בובה בעריסה אלא תינוק, הכנת גבינות מסורתית וארוחה נפלאה (צילום: כרמית וייס)
קניון סן ניקולה כפי שהוא נראה מהעיירה
עוד על העיירה פסקאסרולי בכתבה על פארק אברוצו
כתבה על מחוז פוליה
הכול עדיין בחיתוליו, אבל מי שמגיע מתקבל בחום ובשמחה גדולה. מומלץ מאוד לטייל כאן, אם אתם בדרך מרומא למחוזות דרום איטליה, או אם אתם (כמוני) נרתעים ממקומות עמוסי תיירים וממוסחרים, ומחפשים משהו אותנטי יותר.
כתבה על מקומות לינה מיוחדים במוליזה
הכפרים של מוליזה, בתי האבן של פסקה דבוקים לצלע ההר (צילום: כרמית וייס)
נופי מוליזה, אגם קסטל סן וינצ'נסו למרגלות ההרים (צילום: כרמית וייס)
הכנסייה והכפר על צלע ההר על גבעה לצד הכביש המוביל לאיסרניה ( Isernia ), העיר השנייה בגודלה במחוז, בולטת לעין כנסייה מרשימה. כנסיית אדולוראטה ( Santuario dell'Addolorata ) הוקמה במקום בו התגלתה מריה, בכבודה ובעצמה, לשתי רועות צאן, בשנת 1988. במקום הוקמה כנסייה גדולה, בסגנון נאו-גותי, והיא מהווה מוקד עלייה לרגל לנוצרים קתולים, ומקור הכנסה מצויין לבתי המלון במקום. מהכנסייה תצפית יפה על איסרניה והכפרים סביבה, שאל אחד מהם מועדות פנינו.
לינה בעיר איסרניה
בתי הכפר פֶסקֶה ( Pesche ) נאחזים בצלע ההר, בזווית תלולה מאוד, והמראה מרשים ביותר. נסיעה בכביש הצר והתלול, עד לכנסייה שבמרכז הכפר (אם אפשר לקרוא לזה מרכז...), היא חוויה מפחידה למדי. מומלץ לחנות את הרכב בכניסה לכפר, לאתגר את שרירי הרגליים, ולטפס בסמטאות האבן הצרות. מעט מאוד תושבים מתגוררים כיום בכפר העתיק, שלמרגלותיו צמח כפר חדש. ככל שעולים הבתים נטושים ועתיקים יותר, והנופים הנשקפים לעבר העמק יפים יותר. בראש הכפר טירה קטנה ומתפוררת, שמי שגר בה בוודאי היה בעל כושר מצוין.
כנסיית אדולוראטה, מוקד עלייה לרגל במקום בו נראתה מריה (צילום: כרמית וייס)
הטירה המתפוררת במרומי הכפר פסקה, טיפוס מתגמל (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
האגם של הכפר, או הכפר של האגם
פנינו צפון-מערבה, לפינה בה פוגש מחוז מוליזה במחוזות השכנים, בתחומי הפארק הלאומי אברוצו לאציו מוליזה ( Parco nazionale d'Abruzzo, Lazio e Molise ), הקרוי על שמם של שלושת המחוזות. כאן, למרגלות הרים מרשימים, שוכן בשלווה שוויצרית אגם מלאכותי קטן, שבמימיו נשקפים ההרים והכפר קסטל סן וינצ'נסו ( Castel San Vincenzo ). האגם המלאכותי, הקרוי על שם הכפר – אגם קסטל סן וינצ'נסו ( Lago di Castel San Vincenzo ), נוצר בעקבות בניית סכר הידרואלקטי.
אנחנו נוסעים על הסכר, לצדו השני של האגם, ומצלמים אותו מכל זווית אפשרית – פעם נשקף בו הכפר, פעם ההרים, ולפעמים שניהם גם יחד. אפשר להעביר כאן מספר שעות בנחת, באתר קמפינג קטן, רכיבה על אופניים וסוסים, שייט באגם, או סתם לבהות בנוף ולספוג שלווה.
הכפר, המשקיף על האגם, הוקם סביב מנזר בנדיקטי חשוב, שהוקם במאה ה-8, מנזר סן וינסנצו אל וולטורנו ( San Vincenzo al Volturno ), שכיום מאוכלס על ידי מספר נזירות. מספר פעמים חרב המנזר והוקם מחדש, ואת חלק מהשרידים העתיקים ניתן לראות לצדו עד היום. 500 תושבים מתגוררים כיום בכפר, שבסוף המאה ה-19 חיו בו למעלה מאלפיים איש. רבים מבני המקום, כמו בכפרים רבים אחרים בדרום איטליה, מצאו את מזלם מעבר לים.
כתבה על הפארק הלאומי אברוצו
הכפר קסטל סן וינצ'נסו משתקף במימי האגם הקרוי על שמו (צילום: כרמית וייס)
אגם קסטל סן וינצ'נסו וההרים המקיפים אותו, שלווה קסומה (צילום: כרמית וייס)
עיר פעמוני הכנסיות
נסיעה של 20 ק"מ צפון-מזרחה, מביאה אותנו אל העיירה אניונה ( Agnone ), עיירה יפה המשקיפה על גשר קשתות גבוה ומרשים. אבל הסיבה העיקרית לביקור היא בית היציקה מרינלי ( Pontificia fonderia di campane Marinelli ), בו מיוצרים רבים מפעמוני הכנסיות שבוודאי ראיתם באיטליה. זהו עסק משפחתי, שהוקם במאה ה-11, ומאז שנת 1339 הוא בבעלות ממשפחת מרינלי. הוא נחשב לעסק המשפחתי הוותיק ביותר באיטליה, והשלישי בעולם כולו, שעדיין פעיל.
ביקור במוזיאון ובמפעל מציג את התהליך המורכב והארוך עד לידתו של פעמון. המורכבות של יצירת פעמון ברונזה ענק, כיוון הצלילים והעיטורים הרבים, הם השקעה אדירה ויקרה. לא ארחיב כאן בפרטים, רק אומר שאחרי הביקור אני מסתכלת אחרת לגמרי על פעמוני כנסיות.
הפעמון המפורסם ביותר של מרינלי, הוא אחד מפעמוני מגדל פיזה, שהחליף בשנת 2004 פעמון שהיה חסר 60 שנה, מאז ניזוק בהפצצות מלחמת העולם השנייה. הפעמון החדש הוא העתק מדויק של הפעמון הקודם ומשקלו 600 ק"ג.
לינה באזור העיירה אניונה
קונצרט פעמוני כנסיות ונופי העיירה אניונה (צילום: כרמית וייס)
פסטיבל האש של אניונה
ביחד עם ירידי חג המולד וקישוטי החג המאירים את רחובות הכפרים והערים, זוהי הזדמנות נהדרת לחוות חגיגה מקומית, לא ממוסחרת לתיירים.
תהלוכת לפידי האש ברחובות אניונה – לגרש את החורף
שוקולד איטלקי לקינוח הבטחתי קינוח והוא יהיה טעים, על כך יכולים להעיד כל מי שקיבלו ממני את השוקולדים שקניתי במפעל השוקולד דולצ'אמארו ( Dolceamaro ), ליד העיירה מונטרודוני ( Monteroduni ). פירוש שמו של המפעל הוא: מתוק (דולצ'ה) – מריר (אמארו), ואכן המוצר העיקרי כאן הם הדרג'ה - שקדים, אגוזים, פירות יבשים ושוקולד, המצופים שכבה דקה של שוקולד או אבקת סוכר (באיטלקית הם נקראים קונפטי, ופתיתי הנייר, שאנו מכנים קונפטי – נקראים כאן קוריאנדולי).
גם סוגים אחרים של שוקולד, בחפיסות ואריזות קטנות, מייצרים כאן. למעשה חברות רבות מאוד משתמשות בשוקולדים, היוצאים מאותו פס ייצור, וממתגות אותם בשם המותג שלהן. ואכן, עשרות אריזות של חברות שונות ראינו במחסן המפעל.
קלאודיו פאפה ( Claudio Papa ), המדריך אותנו באולמות הייצור, הוא אחד משני האחים המנהלים את המפעל, שהוריהם הקימו את העסק המשפחתי בשנת 1975. אנחנו עוברים בין המוצרים השונים, וטוב שהגענו על בטן מלאה... סיורים דומים מתקיימים באנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית ואיטלקית, כמובן.
(לתיאום ביקור +39-(0)865-493005 info@dolceamaro.com
סודות השוקולד האיטלקי, מפעל השוקולד דולצ'אמארו (צילום: כרמית וייס)
אוכל, נופים, אנשים ומה שבינהם
אז מה היה לנו כאן? פתחנו בארוחה מוליזנית כפרית, פשוטה ומחממת לב, ממנה הקשנו על אופיו של מחוז מוליזה. עברנו דרך עיירות וכפרים עתיקים, שרבים מתושביהם נטשו אותם, נופי הרים, קניונים ואגמים, שכמו יובאו לכאן מהרי האלפים.
לסיום קינחנו בשוקולד תוצרת מקומית, תערובת של מתוק-מריר, ממנו, למרות כל ניסיונותיי, לא מצאתי כל הקבלה לאופי המוליזני. לפחות כל מי שאני פגשתי במוליזה, היה מתוק בלי המריר – פתוח, חם ומחבק, כמו שצריך להיות כל מי שעוסק באירוח, וטרם נשחק בידי גדודי התיירים.
סעו מהר, לפני שיתקלקל!
מלון מומלץ במחוז מוליזה
הכפר העתיק בניולי דל טריניו ( Bagnoli del Trigno ) , שבתיו "דבוקים" למצוק מסולע, מהווה את אחד המראות היפים ביותר במוליזה וטוען לתואר ה"פנינה של מוליזה". אל מול הנוף המרשים הזה, נפתח מלון ספא מודרני, מלון דומוס ( Domus Hotel ).
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחיה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרמליים, פיזיותרמליים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון במחוז מוליזה
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על האזור
אברוצו ומוליזה: רכבת במנהרת הזמן
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
טיול סוסים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
* הכותבת הייתה אורחת קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.
לינה בעיר איסרניה
כנסיית אדולוראטה, מוקד עלייה לרגל במקום בו נראתה מריה (צילום: כרמית וייס)
הטירה המתפוררת במרומי הכפר פסקה, טיפוס מתגמל (צילום: כרמית וייס)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »כתבה על הפארק הלאומי אברוצו
הכפר קסטל סן וינצ'נסו משתקף במימי האגם הקרוי על שמו (צילום: כרמית וייס)
אגם קסטל סן וינצ'נסו וההרים המקיפים אותו, שלווה קסומה (צילום: כרמית וייס)
עיר פעמוני הכנסיות
נסיעה של 20 ק"מ צפון-מזרחה, מביאה אותנו אל העיירה אניונה ( Agnone ), עיירה יפה המשקיפה על גשר קשתות גבוה ומרשים. אבל הסיבה העיקרית לביקור היא בית היציקה מרינלי ( Pontificia fonderia di campane Marinelli ), בו מיוצרים רבים מפעמוני הכנסיות שבוודאי ראיתם באיטליה. זהו עסק משפחתי, שהוקם במאה ה-11, ומאז שנת 1339 הוא בבעלות ממשפחת מרינלי. הוא נחשב לעסק המשפחתי הוותיק ביותר באיטליה, והשלישי בעולם כולו, שעדיין פעיל.
ביקור במוזיאון ובמפעל מציג את התהליך המורכב והארוך עד לידתו של פעמון. המורכבות של יצירת פעמון ברונזה ענק, כיוון הצלילים והעיטורים הרבים, הם השקעה אדירה ויקרה. לא ארחיב כאן בפרטים, רק אומר שאחרי הביקור אני מסתכלת אחרת לגמרי על פעמוני כנסיות.
הפעמון המפורסם ביותר של מרינלי, הוא אחד מפעמוני מגדל פיזה, שהחליף בשנת 2004 פעמון שהיה חסר 60 שנה, מאז ניזוק בהפצצות מלחמת העולם השנייה. הפעמון החדש הוא העתק מדויק של הפעמון הקודם ומשקלו 600 ק"ג.
לינה באזור העיירה אניונה
קונצרט פעמוני כנסיות ונופי העיירה אניונה (צילום: כרמית וייס)
פסטיבל האש של אניונה
ביחד עם ירידי חג המולד וקישוטי החג המאירים את רחובות הכפרים והערים, זוהי הזדמנות נהדרת לחוות חגיגה מקומית, לא ממוסחרת לתיירים.
תהלוכת לפידי האש ברחובות אניונה – לגרש את החורף
שוקולד איטלקי לקינוח הבטחתי קינוח והוא יהיה טעים, על כך יכולים להעיד כל מי שקיבלו ממני את השוקולדים שקניתי במפעל השוקולד דולצ'אמארו ( Dolceamaro ), ליד העיירה מונטרודוני ( Monteroduni ). פירוש שמו של המפעל הוא: מתוק (דולצ'ה) – מריר (אמארו), ואכן המוצר העיקרי כאן הם הדרג'ה - שקדים, אגוזים, פירות יבשים ושוקולד, המצופים שכבה דקה של שוקולד או אבקת סוכר (באיטלקית הם נקראים קונפטי, ופתיתי הנייר, שאנו מכנים קונפטי – נקראים כאן קוריאנדולי).
גם סוגים אחרים של שוקולד, בחפיסות ואריזות קטנות, מייצרים כאן. למעשה חברות רבות מאוד משתמשות בשוקולדים, היוצאים מאותו פס ייצור, וממתגות אותם בשם המותג שלהן. ואכן, עשרות אריזות של חברות שונות ראינו במחסן המפעל.
קלאודיו פאפה ( Claudio Papa ), המדריך אותנו באולמות הייצור, הוא אחד משני האחים המנהלים את המפעל, שהוריהם הקימו את העסק המשפחתי בשנת 1975. אנחנו עוברים בין המוצרים השונים, וטוב שהגענו על בטן מלאה... סיורים דומים מתקיימים באנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית ואיטלקית, כמובן.
(לתיאום ביקור +39-(0)865-493005 info@dolceamaro.com
סודות השוקולד האיטלקי, מפעל השוקולד דולצ'אמארו (צילום: כרמית וייס)
אוכל, נופים, אנשים ומה שבינהם
אז מה היה לנו כאן? פתחנו בארוחה מוליזנית כפרית, פשוטה ומחממת לב, ממנה הקשנו על אופיו של מחוז מוליזה. עברנו דרך עיירות וכפרים עתיקים, שרבים מתושביהם נטשו אותם, נופי הרים, קניונים ואגמים, שכמו יובאו לכאן מהרי האלפים.
לסיום קינחנו בשוקולד תוצרת מקומית, תערובת של מתוק-מריר, ממנו, למרות כל ניסיונותיי, לא מצאתי כל הקבלה לאופי המוליזני. לפחות כל מי שאני פגשתי במוליזה, היה מתוק בלי המריר – פתוח, חם ומחבק, כמו שצריך להיות כל מי שעוסק באירוח, וטרם נשחק בידי גדודי התיירים.
סעו מהר, לפני שיתקלקל!
מלון מומלץ במחוז מוליזה
הכפר העתיק בניולי דל טריניו ( Bagnoli del Trigno ) , שבתיו "דבוקים" למצוק מסולע, מהווה את אחד המראות היפים ביותר במוליזה וטוען לתואר ה"פנינה של מוליזה". אל מול הנוף המרשים הזה, נפתח מלון ספא מודרני, מלון דומוס ( Domus Hotel ).
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחיה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרמליים, פיזיותרמליים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון במחוז מוליזה
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על האזור
אברוצו ומוליזה: רכבת במנהרת הזמן
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
טיול סוסים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
* הכותבת הייתה אורחת קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.
לינה באזור העיירה אניונה
קונצרט פעמוני כנסיות ונופי העיירה אניונה (צילום: כרמית וייס)
בכל שנה בתאריך 8 בדצמבר, בימים שלפני חג המולד, מתקיים באניונה פסטיבל האש, הנקרא Ndocciata. עשרות גברים בלבוש מסורתי נושאים לפידי אש ענקיים, צועדים ברחובה הראשי של העיירה, ההופך לנהר של אש. מקורות הפסטיבל לפני למעלה מאלף שנה, במנהגים פגניים שנועדו לגרש את החורף, והוא השתלב במנהגי הכנסייה.
ביחד עם ירידי חג המולד וקישוטי החג המאירים את רחובות הכפרים והערים, זוהי הזדמנות נהדרת לחוות חגיגה מקומית, לא ממוסחרת לתיירים.
ביחד עם ירידי חג המולד וקישוטי החג המאירים את רחובות הכפרים והערים, זוהי הזדמנות נהדרת לחוות חגיגה מקומית, לא ממוסחרת לתיירים.
תהלוכת לפידי האש ברחובות אניונה – לגרש את החורף
שוקולד איטלקי לקינוח הבטחתי קינוח והוא יהיה טעים, על כך יכולים להעיד כל מי שקיבלו ממני את השוקולדים שקניתי במפעל השוקולד דולצ'אמארו ( Dolceamaro ), ליד העיירה מונטרודוני ( Monteroduni ). פירוש שמו של המפעל הוא: מתוק (דולצ'ה) – מריר (אמארו), ואכן המוצר העיקרי כאן הם הדרג'ה - שקדים, אגוזים, פירות יבשים ושוקולד, המצופים שכבה דקה של שוקולד או אבקת סוכר (באיטלקית הם נקראים קונפטי, ופתיתי הנייר, שאנו מכנים קונפטי – נקראים כאן קוריאנדולי).
גם סוגים אחרים של שוקולד, בחפיסות ואריזות קטנות, מייצרים כאן. למעשה חברות רבות מאוד משתמשות בשוקולדים, היוצאים מאותו פס ייצור, וממתגות אותם בשם המותג שלהן. ואכן, עשרות אריזות של חברות שונות ראינו במחסן המפעל.
קלאודיו פאפה ( Claudio Papa ), המדריך אותנו באולמות הייצור, הוא אחד משני האחים המנהלים את המפעל, שהוריהם הקימו את העסק המשפחתי בשנת 1975. אנחנו עוברים בין המוצרים השונים, וטוב שהגענו על בטן מלאה... סיורים דומים מתקיימים באנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית ואיטלקית, כמובן.
(לתיאום ביקור +39-(0)865-493005 info@dolceamaro.com
סודות השוקולד האיטלקי, מפעל השוקולד דולצ'אמארו (צילום: כרמית וייס)
אוכל, נופים, אנשים ומה שבינהם
אז מה היה לנו כאן? פתחנו בארוחה מוליזנית כפרית, פשוטה ומחממת לב, ממנה הקשנו על אופיו של מחוז מוליזה. עברנו דרך עיירות וכפרים עתיקים, שרבים מתושביהם נטשו אותם, נופי הרים, קניונים ואגמים, שכמו יובאו לכאן מהרי האלפים.
לסיום קינחנו בשוקולד תוצרת מקומית, תערובת של מתוק-מריר, ממנו, למרות כל ניסיונותיי, לא מצאתי כל הקבלה לאופי המוליזני. לפחות כל מי שאני פגשתי במוליזה, היה מתוק בלי המריר – פתוח, חם ומחבק, כמו שצריך להיות כל מי שעוסק באירוח, וטרם נשחק בידי גדודי התיירים.
סעו מהר, לפני שיתקלקל!
מלון מומלץ במחוז מוליזה
הכפר העתיק בניולי דל טריניו ( Bagnoli del Trigno ) , שבתיו "דבוקים" למצוק מסולע, מהווה את אחד המראות היפים ביותר במוליזה וטוען לתואר ה"פנינה של מוליזה". אל מול הנוף המרשים הזה, נפתח מלון ספא מודרני, מלון דומוס ( Domus Hotel ).
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחיה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרמליים, פיזיותרמליים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון במחוז מוליזה
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על האזור
אברוצו ומוליזה: רכבת במנהרת הזמן
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
טיול סוסים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
* הכותבת הייתה אורחת קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.
גם סוגים אחרים של שוקולד, בחפיסות ואריזות קטנות, מייצרים כאן. למעשה חברות רבות מאוד משתמשות בשוקולדים, היוצאים מאותו פס ייצור, וממתגות אותם בשם המותג שלהן. ואכן, עשרות אריזות של חברות שונות ראינו במחסן המפעל.
סודות השוקולד האיטלקי, מפעל השוקולד דולצ'אמארו (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ במחוז מוליזה
הכפר העתיק בניולי דל טריניו ( Bagnoli del Trigno ) , שבתיו "דבוקים" למצוק מסולע, מהווה את אחד המראות היפים ביותר במוליזה וטוען לתואר ה"פנינה של מוליזה". אל מול הנוף המרשים הזה, נפתח מלון ספא מודרני, מלון דומוס ( Domus Hotel ).
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחיה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרמליים, פיזיותרמליים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחיה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרמליים, פיזיותרמליים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון במחוז מוליזה
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על האזור
אברוצו ומוליזה: רכבת במנהרת הזמן
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
טיול סוסים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
* הכותבת הייתה אורחת קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
טיול סוסים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
* הכותבת הייתה אורחת קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
