.jpg)
מוליזה: טיול סוסים בנופי בראשית
מאת: גיא צוקר
שנים רבות עברו מאז רכבתי על סוסים, אם ניתן לקרוא כך לאותן רכיבות ספורות בילדותי, בהן צעדנו סוס אחר סוס. איך אעמוד ברכיבה של עשרים-שלושים קילומטר ביום? והיכן היא בכלל מוליזה, בה מתקיים הטיול? ומה עם הכאב בגב התחתון? הרי רכיבה על סוס אינה התרופה המומלצת...
טיול סוסים בנופי דרום איטליה – אתגר וחוויה (צילום: Fabio Coppi)
היכן התקיים הטיול?
מחוז מוליזה ( Molise ) שוכן בדרום איטליה, והוא נושק למרכז איטליה. ממערב הוא גובל עם מחוז לאציו ( Lazio ), שבירתו היא רומא, מצפון עם מחוז אברוצו ( Abruzzo ), מדרום עם מחוז קמפניה ( Campania ), וממזרח עם מחוז פוליה ( Apulia ) וחופי הים האדריאטי.
מחוז מוליזה כמעט ואינו מתויר. שטחו (4,438 קמ"ר) מאוכלס בצורה דלילה יחסית, עם 300 אלף תושבים בלבד. מלבד שתי ערים "גדולות" – קמפובאסו ( Campobasso ) ואיסרניה ( Isernia ), רוב האוכלוסיה מתגוררת בכ-130 עיירות וכפרים קטנים.
לאחר כשעתיים נסיעה משדה התעופה של רומא, הגענו לכפר קטן, טובל בירוק, בשם סן גוליאנו ( San Giuliano ). הכפר נמצא בדרום מוליזה, לא הרחק מהגבול עם קמפניה, בעמק רחב ידיים, שמצידו השני נראה באופק רכס הרי מאטזה ( Matese ), שהם חלק מהרכס הגדול של הרי האפנינים.
הכפר סן גוליאנו ( A ), עתיקות ספינום ( B ), גווארדארג'ה ( C ), סיביטה סופריורה די בויאנו ( D ), בויאנו ( E )
הצג מפה גדולה יותר
.jpg)
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
לרכוב על סוס דובר איטלקית...
היכרות ראשונית עם הסוס אשר יהיה "בן זוגנו" בשלושת הימים הבאים, אנחנו עושים באורוות דל פסקיו ( Scuderie del Peschio ). לאחר שהודעתי קבל עם וסוסים, כי אין לי ניסיון ברכיבה, ניתנה לי סוסה אשר הייתה אמורה להתאים לכישורי הדלים. כולם רוכבים בניחותא אחד אחרי השני, למעט סוסתי הלא כל כך נאמנה, אשר נעה ימינה ושמאלה, השתרכה לה מאחור, והשמיעה צהלות רמות. לאחר רכיבה קצרה של עשר דקות, ירדתי אוחז בגב התחתון, שואל את עצמי איך ממשיכים מכאן והלאה.
השכם בבוקר המחרת, לאחר שקיבלתי סוס אחר, אנחנו חוצים את העמק הירוק לעבר רכס הרי מאטזה. צינת הבוקר עוטפת אותנו ומעלינו שמים בהירים, חולפים בדרכנו צמחיה נמוכה ומגוונת, מטעים, ובתים ציוריים.
אני מתחיל להבין את אופיו של הסוס שלי. מדובר בסוס אוהב ריצה, מנהיג, אשר לא ייתן לאף סוס לעקוף אותו. לשווא ניסיתי להסביר לו כי אני לא מכיר את המסלול וכדאי שמישהו מקומי יוביל את השיירה, אך הוא בשלו. אני מושך אחורה, אך הוא מתעקש לרוץ קדימה, אני מדבר עברית והוא בכלל דובר איטלקית. תכונה נוספת של סוסי הנאמן היא אהבה למים. מייד עם חציית השלולית הראשונה, הוא החליט להתיישב. אך כל אלה הם ייסוריי ההתחלה, ואט אט הפכנו סוסי ואני לאחד אני למעלה מזיז את הישבן מימין לשמאל, והוא למטה המסכן, מושך בעלייה.
היער בשלכת, רכיבה על סוסים דוברי איטלקית (צילום: Fabio Coppi)
דרכי המרעה של מוליזה
אחד המאפיינים של מוליזה הן דרכי הבקר העתיקות, הנקראות טראטורי ( Tratturi , ביחיד טראטורו), בהן נהגו להוביל את הבקר, מהמרעה בהרים לכפרים, לפני בוא החורף, ובכיוון ההפוך עם סיומו. מוליזה מרושתת בשבילי בקר, שהובילו מההרים של אברוצו ומוליזה אל השפלה של פוליה. אנו רוכבים בתחומי הפארק האזורי מאטזה ( Parco regionale del Matese ), על רכס ההרים המשותף למוליזה וקמפניה.
לאחר שעה קלה של רכיבה, אנו עולים על אחד משבילי הבקר (טראטורי) העיקריים, שביל עתיק אשר עובר לאורך 200 ק"מ. טראטורו פסקאסרולי-קנדלה ( Tratturo Pescasseroli Candela ), נקרא, כמו כל שבילי הבקר, על שם שתי העיירות אותן הוא מקשר, הראשונה באברוצו והשנייה בפוליה.
בעודנו רוכבים על השביל נגלתה לעיננו חומה, שעל השער שלה מתנוססת דמותו של הרקולס, ומשני צדיו פסלים של עבדים גרמנים. זוהי הכניסה ליישוב שראשיתו כהתיישבות סאמניטים, במאה ה-5 לפנה"ס, הנקרא ספינום ( Saepinum ). יישוב עתיק זה ישב על אחת מדרכי הבקר הראשיות עליה אנו רוכבים.
הסמניטים היו שבטים שחיו בהרי האפנינים ולחמו ברומאים, עד שאלו הכריעו אותם והביאו להשמדתם. הרומאים כבשו את ספינום במאה ה-3 לפני הספירה ושינו את שמה לאלטיליה ( Altilia ). במשך מאות בשנים היא הייתה חבויה מתחת לאדמה, עד אשר חפירות ארכיאולוגיות בשנת 1959 חשפו אותה. במבנים שנחשפו ניתן לראות את ההשפעות השונות של השליטים שחיו ושלטו באזור, בהם בזיליקה, אמפיתיאטרון המזכיר במשהו דגם מוקטן של קיסריה, ועוד מבנים שהשתמרו.
על העיירה פסקאסרולי בכתבה על פארק אברוצו
סיום מפנק לרכיבה קשה לפסגה
מתחילים לטפס על רכס ההרים, נעים בין שבילי עפר רחבים, לצידי בתים כפריים, ושבילים צרים מאוד, כשהסוסים מפלסים דרכם בינות צמחייה צפופה. חולפים על פני מספר אתרים ארכיאולוגים הנחבאים בין עצי היער. בחצי הדרך לקו הרכס נשלף בקבוק קאווה, להרמת כוסית לחיים – "אם שותים, כן רוכבים...". העמק הולך ונפרש לרגלינו, ובנקודת תצפית מחכה לנו ארוחת צהריים – מוצרלה, לחם כפרי, יין אדום ועוד מטעמים.
לאחר רכיבה ממושכת מגיעים לקו הרכס (גובה של 1400 מטר לערך), ונגלה לעיננו נוף בראשיתי - רכסים ירוקים, עמק ונקיק הנחסם על ידי סכר הידרואלקטרי, היוצר אגם מלאכותי קטן. מספר פרים מלחכים עשב בפסגה, מביטים בנו במבט שלא משדר סימפטיה רבה למאמץ שעשינו להגיע עד הלום, וכלב רועים רץ אחרינו בנביחות עזות. נכנסים לתוך יער עבות של עצי אלון עתיקים, המתנשאים לגובה רב. הרוח הנושבת בין העצים יוצרת "גשם" של עלים, הנושרים לקרקע, ויחד עם קרני השמש החודרות ושופכות אור על העלים, נוצרת תמונה ציורית. על הקרקע מצע של עלים, פטריות יער, טחב ופרחים בשלל צבעים.
העליות והירידות תלולות, השבילים הצרים לעיתים משובשים, והסוסים משקיעים מאמץ רב. לאחר שעות ארוכות של רכיבה קשה, וכעשרים ושישה קילומטרים של "רכיבת שטח" בתנאים לא פשוטים, נקשרים הסוסים לשהיית לילה. אנו "מוקפצים" למלון הכפרי Casale del Vescovo ), ליד העיירה גווארדרג'ה ( Guardiaregia ). בית האבן מהמאה ה-17, שימש בעבר את הבישוף המקומי, הוסב למלון תוך שמירת הייחודיות שבו, וממוקם בנוף פסטורלי. מחלון חדר השינה נשקף ההר המתנשא מעל, ומהעבר השני עמק ירוק רחב הידיים. ארוחת הערב המפנקת הוגשה לנו מול האח הבוערת, והיה זה סיום נפלא ליום מפרך. – Casale Kolidur]
עוד על גווארדארג'ה בכתבה: מחוז מוליזה - נופים, כפרים, אנשים ואוכל
קזאלה קולידור (לשעבר קזאלה דל ואסקובו), בית אבן שהפך למלון מפנק (צילום: Fabio Coppi)
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
המערה של באר השלג
למחרת אנו מתעוררים למזג אוויר שונה חורפי. בחוץ שורר קור עז והגשם מטפטף טפטוף טורדני. עוד משיכה קטנה בכובע של המעיל להגנה טובה יותר מפני הגשם, ואנו צועדים שוב במעבה היער, בתחומי שמורת הטבע גווארדארג'ה-קאמפוצ'ארו ( Riserva regionale Guardiaregia-Campochiaro ).
לאחר שעה קלה של רכיבה, עוצרים בקרחת יער, במרכזה נפער בור גדול ורחב באדמה, בעומק של מטרים רבים. מעל הבור נמתח כבל, ממנו אני משתלשל אט אט לתוך הבור, עד לפתח המערה שבתחתיתו. המערה, שהתגלתה לפני כארבעים שנה, נקראת פוצו דלה נֶווה ( Pozzo della Neve ), שפירושו: "באר השלג". זוהי מערה אדירת ממדים, בעומק של כקילומטר ואורך שבעה קילומטר. בעוד רובנו משתלשלים לתחתית הבור, אחרים מעדיפים לעשות שימוש בכבל המתוח מעליו כ"אומגה".
האמיצים שבחבורה משתלשלים בחבל לפתח המערה התת קרקעית (צילום: Fabio Coppi)
רכיבה בסרט אבירים
פנינו לעבר החלק המזרחי של רכס מטזה, ולאחר רכיבה ארוכה מגיעים לגובה 1550 מטר, לארוחת צהריים בנקודת נוף פנורמית על קצה הרכס. השמש יוצאת סוף סוף ואפשר לשבת בניחותא וליהנות מהנוף.
בשעת הדמדומים, יורד לפתע ערפל סמיך על היער, והראות, שהייתה מצוינת עד לאותו רגע, נעלמת כלא הייתה. לא ניתן היה לראות אפילו מטרים ספורים קדימה. הרכיבה נראית כמו סצנה מסרט על אבירים בימי הביניים. את הלילה, שהיינו אמורים לבלות בקמפינג בשטח, נבלה שוב במלון, עקב מזג האוויר. שום תלונה לא נשמעת כשאנו חוזרים לחום האח המפנק.
הדרכים העתיקות של מוליזה, להרגיש כמו אבירים מימי הביניים (צילום: Fabio Coppi)
היהודי של הכפר
היום השלישי והאחרון הוא היום הארוך והמפרך ביותר, שכן, עלינו להגיע בחזרה לאורוות בסן גוליאנו. סוסים שחורים פראיים, עומדים באמצע היער, כמי שאין להם בעלים, בוהים לעבר הסוסים שלנו בחצי זלזול. בהמשך רוכבים על קצה המצוק התלול, בירידה חדה חזרה לעמק, לעבר העיירה בויאנו ( Bojano ).
בחצי הדרך כפר קטן בשם סיביטה סופריורה די בויאנו ( Civita Superiore di Boiano ), הנראה כמו חצוב בהר ומתמזג עמו באופן מוחלט. הכפר המוקף חומה נראה כמי שהזמן קפא בו בימי הביניים. הוא מתפאר בכיכר ומגדל שעון, הנראה כקרוב רחוק של זה מהכיכר ביפו, ותצפית מדהימה על העמק. בעל בית הקפה הקטן, הנראה כמי שלא ראה חובבי קפה מזה זמן רב, מספר לנו על ההיסטוריה של המקום. כשסופר לו שאני מישראל, "נשלף" מייד הסיפור על היהודי אשר התגורר במקום בימי הביניים, כמובן מחוץ לחומות, ואשר מן הסתם היה אחראי על ניהול ספרי החשבונות של השליט.
מבתיה של בויאנו, הצבועים בצבעי פסטל חמים, צופים התושבים ממרפסות הבתים לעבר השיירה המוזרה החולפת ברחובותיהם. משם המשיכה הרכיבה עוד שעות ארוכות לתוך החשיכה. בשעות הערב, לאחר כשלושים קילומטרים של רכיבה, אנחנו מורידים את האוכפים בפעם האחרונה מהסוסים, עייפים ותשושים אך עם סיפוק עצמי מהדרך הארוכה שעברנו בשלושה הימים.
בתי העיירה בויאנו, צבעי פסטל חמים (צילום: Javier Gogna)
לחיי הסוסים והג'יפ
על כוס יין ואוכל איטלקי משובח אנחנו חוגגים את סוף הטיול. להפתעתי, במהלך ימי הרכיבה, נעלם לחלוטין כאב הגב הטורדני, כפי הנראה מתנועות הסוס המתונות ואיפשר לי לעמוד במשימה בכבוד, ללא צורך לברוח לחיקו החם של הגי'פ, כפי שעשו רבים מחבריי.
למי שאינו חובב סוסים מושבע וחושש מהמאמץ הכרוך בטיול כזה, הייתי ממליץ לשלב את המסלול עם אופניים, רכבת, ג'יפ, הליכה רגלית, או טיול ברכב וגיחות קצרות לשטח. 
הג'יפ מחכה למי שאינו שורד את הרכיבה הארוכה, לא חייבים לרכוב יום שלם (צילום: גיא צוקר)
מלון מומלץ במחוז מוליזה הכפר העתיק בניולי דל טריניו ( Bagnoli del Trigno ) , שבתיו "דבוקים" למצוק מסולע, מהווה את אחד המראות היפים ביותר במוליזה וטוען לתואר ה"פנינה של מוליזה". אל מול הנוף המרשים הזה, נפתח מלון ספא מודרני, מלון דומוס ( Domus Hotel Bagnoli ).
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחייה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרפיים, פיזיותרפיים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון במחוז מוליזה
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על האזור
מחוז מוליזה: נופים, כפרים, אנשים ואוכל
אברוצו ומוליזה: רכבת במנהרת הזמן
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
* הכותב היה אורח קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »היער בשלכת, רכיבה על סוסים דוברי איטלקית (צילום: Fabio Coppi)
דרכי המרעה של מוליזה
אחד המאפיינים של מוליזה הן דרכי הבקר העתיקות, הנקראות טראטורי ( Tratturi , ביחיד טראטורו), בהן נהגו להוביל את הבקר, מהמרעה בהרים לכפרים, לפני בוא החורף, ובכיוון ההפוך עם סיומו. מוליזה מרושתת בשבילי בקר, שהובילו מההרים של אברוצו ומוליזה אל השפלה של פוליה. אנו רוכבים בתחומי הפארק האזורי מאטזה ( Parco regionale del Matese ), על רכס ההרים המשותף למוליזה וקמפניה.
לאחר שעה קלה של רכיבה, אנו עולים על אחד משבילי הבקר (טראטורי) העיקריים, שביל עתיק אשר עובר לאורך 200 ק"מ. טראטורו פסקאסרולי-קנדלה ( Tratturo Pescasseroli Candela ), נקרא, כמו כל שבילי הבקר, על שם שתי העיירות אותן הוא מקשר, הראשונה באברוצו והשנייה בפוליה.
בעודנו רוכבים על השביל נגלתה לעיננו חומה, שעל השער שלה מתנוססת דמותו של הרקולס, ומשני צדיו פסלים של עבדים גרמנים. זוהי הכניסה ליישוב שראשיתו כהתיישבות סאמניטים, במאה ה-5 לפנה"ס, הנקרא ספינום ( Saepinum ). יישוב עתיק זה ישב על אחת מדרכי הבקר הראשיות עליה אנו רוכבים.
הסמניטים היו שבטים שחיו בהרי האפנינים ולחמו ברומאים, עד שאלו הכריעו אותם והביאו להשמדתם. הרומאים כבשו את ספינום במאה ה-3 לפני הספירה ושינו את שמה לאלטיליה ( Altilia ). במשך מאות בשנים היא הייתה חבויה מתחת לאדמה, עד אשר חפירות ארכיאולוגיות בשנת 1959 חשפו אותה. במבנים שנחשפו ניתן לראות את ההשפעות השונות של השליטים שחיו ושלטו באזור, בהם בזיליקה, אמפיתיאטרון המזכיר במשהו דגם מוקטן של קיסריה, ועוד מבנים שהשתמרו.
על העיירה פסקאסרולי בכתבה על פארק אברוצו
סיום מפנק לרכיבה קשה לפסגה
מתחילים לטפס על רכס ההרים, נעים בין שבילי עפר רחבים, לצידי בתים כפריים, ושבילים צרים מאוד, כשהסוסים מפלסים דרכם בינות צמחייה צפופה. חולפים על פני מספר אתרים ארכיאולוגים הנחבאים בין עצי היער. בחצי הדרך לקו הרכס נשלף בקבוק קאווה, להרמת כוסית לחיים – "אם שותים, כן רוכבים...". העמק הולך ונפרש לרגלינו, ובנקודת תצפית מחכה לנו ארוחת צהריים – מוצרלה, לחם כפרי, יין אדום ועוד מטעמים.
לאחר רכיבה ממושכת מגיעים לקו הרכס (גובה של 1400 מטר לערך), ונגלה לעיננו נוף בראשיתי - רכסים ירוקים, עמק ונקיק הנחסם על ידי סכר הידרואלקטרי, היוצר אגם מלאכותי קטן. מספר פרים מלחכים עשב בפסגה, מביטים בנו במבט שלא משדר סימפטיה רבה למאמץ שעשינו להגיע עד הלום, וכלב רועים רץ אחרינו בנביחות עזות. נכנסים לתוך יער עבות של עצי אלון עתיקים, המתנשאים לגובה רב. הרוח הנושבת בין העצים יוצרת "גשם" של עלים, הנושרים לקרקע, ויחד עם קרני השמש החודרות ושופכות אור על העלים, נוצרת תמונה ציורית. על הקרקע מצע של עלים, פטריות יער, טחב ופרחים בשלל צבעים.
העליות והירידות תלולות, השבילים הצרים לעיתים משובשים, והסוסים משקיעים מאמץ רב. לאחר שעות ארוכות של רכיבה קשה, וכעשרים ושישה קילומטרים של "רכיבת שטח" בתנאים לא פשוטים, נקשרים הסוסים לשהיית לילה. אנו "מוקפצים" למלון הכפרי Casale del Vescovo ), ליד העיירה גווארדרג'ה ( Guardiaregia ). בית האבן מהמאה ה-17, שימש בעבר את הבישוף המקומי, הוסב למלון תוך שמירת הייחודיות שבו, וממוקם בנוף פסטורלי. מחלון חדר השינה נשקף ההר המתנשא מעל, ומהעבר השני עמק ירוק רחב הידיים. ארוחת הערב המפנקת הוגשה לנו מול האח הבוערת, והיה זה סיום נפלא ליום מפרך. – Casale Kolidur]
עוד על גווארדארג'ה בכתבה: מחוז מוליזה - נופים, כפרים, אנשים ואוכל
קזאלה קולידור (לשעבר קזאלה דל ואסקובו), בית אבן שהפך למלון מפנק (צילום: Fabio Coppi)
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
המערה של באר השלג
למחרת אנו מתעוררים למזג אוויר שונה חורפי. בחוץ שורר קור עז והגשם מטפטף טפטוף טורדני. עוד משיכה קטנה בכובע של המעיל להגנה טובה יותר מפני הגשם, ואנו צועדים שוב במעבה היער, בתחומי שמורת הטבע גווארדארג'ה-קאמפוצ'ארו ( Riserva regionale Guardiaregia-Campochiaro ).
לאחר שעה קלה של רכיבה, עוצרים בקרחת יער, במרכזה נפער בור גדול ורחב באדמה, בעומק של מטרים רבים. מעל הבור נמתח כבל, ממנו אני משתלשל אט אט לתוך הבור, עד לפתח המערה שבתחתיתו. המערה, שהתגלתה לפני כארבעים שנה, נקראת פוצו דלה נֶווה ( Pozzo della Neve ), שפירושו: "באר השלג". זוהי מערה אדירת ממדים, בעומק של כקילומטר ואורך שבעה קילומטר. בעוד רובנו משתלשלים לתחתית הבור, אחרים מעדיפים לעשות שימוש בכבל המתוח מעליו כ"אומגה".
האמיצים שבחבורה משתלשלים בחבל לפתח המערה התת קרקעית (צילום: Fabio Coppi)
רכיבה בסרט אבירים
פנינו לעבר החלק המזרחי של רכס מטזה, ולאחר רכיבה ארוכה מגיעים לגובה 1550 מטר, לארוחת צהריים בנקודת נוף פנורמית על קצה הרכס. השמש יוצאת סוף סוף ואפשר לשבת בניחותא וליהנות מהנוף.
בשעת הדמדומים, יורד לפתע ערפל סמיך על היער, והראות, שהייתה מצוינת עד לאותו רגע, נעלמת כלא הייתה. לא ניתן היה לראות אפילו מטרים ספורים קדימה. הרכיבה נראית כמו סצנה מסרט על אבירים בימי הביניים. את הלילה, שהיינו אמורים לבלות בקמפינג בשטח, נבלה שוב במלון, עקב מזג האוויר. שום תלונה לא נשמעת כשאנו חוזרים לחום האח המפנק.
הדרכים העתיקות של מוליזה, להרגיש כמו אבירים מימי הביניים (צילום: Fabio Coppi)
היהודי של הכפר
היום השלישי והאחרון הוא היום הארוך והמפרך ביותר, שכן, עלינו להגיע בחזרה לאורוות בסן גוליאנו. סוסים שחורים פראיים, עומדים באמצע היער, כמי שאין להם בעלים, בוהים לעבר הסוסים שלנו בחצי זלזול. בהמשך רוכבים על קצה המצוק התלול, בירידה חדה חזרה לעמק, לעבר העיירה בויאנו ( Bojano ).
בחצי הדרך כפר קטן בשם סיביטה סופריורה די בויאנו ( Civita Superiore di Boiano ), הנראה כמו חצוב בהר ומתמזג עמו באופן מוחלט. הכפר המוקף חומה נראה כמי שהזמן קפא בו בימי הביניים. הוא מתפאר בכיכר ומגדל שעון, הנראה כקרוב רחוק של זה מהכיכר ביפו, ותצפית מדהימה על העמק. בעל בית הקפה הקטן, הנראה כמי שלא ראה חובבי קפה מזה זמן רב, מספר לנו על ההיסטוריה של המקום. כשסופר לו שאני מישראל, "נשלף" מייד הסיפור על היהודי אשר התגורר במקום בימי הביניים, כמובן מחוץ לחומות, ואשר מן הסתם היה אחראי על ניהול ספרי החשבונות של השליט.
מבתיה של בויאנו, הצבועים בצבעי פסטל חמים, צופים התושבים ממרפסות הבתים לעבר השיירה המוזרה החולפת ברחובותיהם. משם המשיכה הרכיבה עוד שעות ארוכות לתוך החשיכה. בשעות הערב, לאחר כשלושים קילומטרים של רכיבה, אנחנו מורידים את האוכפים בפעם האחרונה מהסוסים, עייפים ותשושים אך עם סיפוק עצמי מהדרך הארוכה שעברנו בשלושה הימים.
בתי העיירה בויאנו, צבעי פסטל חמים (צילום: Javier Gogna)
לחיי הסוסים והג'יפ
על כוס יין ואוכל איטלקי משובח אנחנו חוגגים את סוף הטיול. להפתעתי, במהלך ימי הרכיבה, נעלם לחלוטין כאב הגב הטורדני, כפי הנראה מתנועות הסוס המתונות ואיפשר לי לעמוד במשימה בכבוד, ללא צורך לברוח לחיקו החם של הגי'פ, כפי שעשו רבים מחבריי.
למי שאינו חובב סוסים מושבע וחושש מהמאמץ הכרוך בטיול כזה, הייתי ממליץ לשלב את המסלול עם אופניים, רכבת, ג'יפ, הליכה רגלית, או טיול ברכב וגיחות קצרות לשטח.
הג'יפ מחכה למי שאינו שורד את הרכיבה הארוכה, לא חייבים לרכוב יום שלם (צילום: גיא צוקר)
מלון מומלץ במחוז מוליזה הכפר העתיק בניולי דל טריניו ( Bagnoli del Trigno ) , שבתיו "דבוקים" למצוק מסולע, מהווה את אחד המראות היפים ביותר במוליזה וטוען לתואר ה"פנינה של מוליזה". אל מול הנוף המרשים הזה, נפתח מלון ספא מודרני, מלון דומוס ( Domus Hotel Bagnoli ).
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחייה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרפיים, פיזיותרפיים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון במחוז מוליזה
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על האזור
מחוז מוליזה: נופים, כפרים, אנשים ואוכל
אברוצו ומוליזה: רכבת במנהרת הזמן
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
* הכותב היה אורח קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.
על העיירה פסקאסרולי בכתבה על פארק אברוצו
[הערת עורך: מלון קזאלה דל ואסקובו נקרא כיום קזאלה קולידור – Casale Kolidur]
עוד על גווארדארג'ה בכתבה: מחוז מוליזה - נופים, כפרים, אנשים ואוכל
קזאלה קולידור (לשעבר קזאלה דל ואסקובו), בית אבן שהפך למלון מפנק (צילום: Fabio Coppi)
טיולי עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
המערה של באר השלג
למחרת אנו מתעוררים למזג אוויר שונה חורפי. בחוץ שורר קור עז והגשם מטפטף טפטוף טורדני. עוד משיכה קטנה בכובע של המעיל להגנה טובה יותר מפני הגשם, ואנו צועדים שוב במעבה היער, בתחומי שמורת הטבע גווארדארג'ה-קאמפוצ'ארו ( Riserva regionale Guardiaregia-Campochiaro ).
לאחר שעה קלה של רכיבה, עוצרים בקרחת יער, במרכזה נפער בור גדול ורחב באדמה, בעומק של מטרים רבים. מעל הבור נמתח כבל, ממנו אני משתלשל אט אט לתוך הבור, עד לפתח המערה שבתחתיתו. המערה, שהתגלתה לפני כארבעים שנה, נקראת פוצו דלה נֶווה ( Pozzo della Neve ), שפירושו: "באר השלג". זוהי מערה אדירת ממדים, בעומק של כקילומטר ואורך שבעה קילומטר. בעוד רובנו משתלשלים לתחתית הבור, אחרים מעדיפים לעשות שימוש בכבל המתוח מעליו כ"אומגה".
האמיצים שבחבורה משתלשלים בחבל לפתח המערה התת קרקעית (צילום: Fabio Coppi)
רכיבה בסרט אבירים
פנינו לעבר החלק המזרחי של רכס מטזה, ולאחר רכיבה ארוכה מגיעים לגובה 1550 מטר, לארוחת צהריים בנקודת נוף פנורמית על קצה הרכס. השמש יוצאת סוף סוף ואפשר לשבת בניחותא וליהנות מהנוף.
בשעת הדמדומים, יורד לפתע ערפל סמיך על היער, והראות, שהייתה מצוינת עד לאותו רגע, נעלמת כלא הייתה. לא ניתן היה לראות אפילו מטרים ספורים קדימה. הרכיבה נראית כמו סצנה מסרט על אבירים בימי הביניים. את הלילה, שהיינו אמורים לבלות בקמפינג בשטח, נבלה שוב במלון, עקב מזג האוויר. שום תלונה לא נשמעת כשאנו חוזרים לחום האח המפנק.
הדרכים העתיקות של מוליזה, להרגיש כמו אבירים מימי הביניים (צילום: Fabio Coppi)
היהודי של הכפר
היום השלישי והאחרון הוא היום הארוך והמפרך ביותר, שכן, עלינו להגיע בחזרה לאורוות בסן גוליאנו. סוסים שחורים פראיים, עומדים באמצע היער, כמי שאין להם בעלים, בוהים לעבר הסוסים שלנו בחצי זלזול. בהמשך רוכבים על קצה המצוק התלול, בירידה חדה חזרה לעמק, לעבר העיירה בויאנו ( Bojano ).
בחצי הדרך כפר קטן בשם סיביטה סופריורה די בויאנו ( Civita Superiore di Boiano ), הנראה כמו חצוב בהר ומתמזג עמו באופן מוחלט. הכפר המוקף חומה נראה כמי שהזמן קפא בו בימי הביניים. הוא מתפאר בכיכר ומגדל שעון, הנראה כקרוב רחוק של זה מהכיכר ביפו, ותצפית מדהימה על העמק. בעל בית הקפה הקטן, הנראה כמי שלא ראה חובבי קפה מזה זמן רב, מספר לנו על ההיסטוריה של המקום. כשסופר לו שאני מישראל, "נשלף" מייד הסיפור על היהודי אשר התגורר במקום בימי הביניים, כמובן מחוץ לחומות, ואשר מן הסתם היה אחראי על ניהול ספרי החשבונות של השליט.
מבתיה של בויאנו, הצבועים בצבעי פסטל חמים, צופים התושבים ממרפסות הבתים לעבר השיירה המוזרה החולפת ברחובותיהם. משם המשיכה הרכיבה עוד שעות ארוכות לתוך החשיכה. בשעות הערב, לאחר כשלושים קילומטרים של רכיבה, אנחנו מורידים את האוכפים בפעם האחרונה מהסוסים, עייפים ותשושים אך עם סיפוק עצמי מהדרך הארוכה שעברנו בשלושה הימים.
בתי העיירה בויאנו, צבעי פסטל חמים (צילום: Javier Gogna)
לחיי הסוסים והג'יפ
על כוס יין ואוכל איטלקי משובח אנחנו חוגגים את סוף הטיול. להפתעתי, במהלך ימי הרכיבה, נעלם לחלוטין כאב הגב הטורדני, כפי הנראה מתנועות הסוס המתונות ואיפשר לי לעמוד במשימה בכבוד, ללא צורך לברוח לחיקו החם של הגי'פ, כפי שעשו רבים מחבריי.
למי שאינו חובב סוסים מושבע וחושש מהמאמץ הכרוך בטיול כזה, הייתי ממליץ לשלב את המסלול עם אופניים, רכבת, ג'יפ, הליכה רגלית, או טיול ברכב וגיחות קצרות לשטח.
הג'יפ מחכה למי שאינו שורד את הרכיבה הארוכה, לא חייבים לרכוב יום שלם (צילום: גיא צוקר)
מלון מומלץ במחוז מוליזה הכפר העתיק בניולי דל טריניו ( Bagnoli del Trigno ) , שבתיו "דבוקים" למצוק מסולע, מהווה את אחד המראות היפים ביותר במוליזה וטוען לתואר ה"פנינה של מוליזה". אל מול הנוף המרשים הזה, נפתח מלון ספא מודרני, מלון דומוס ( Domus Hotel Bagnoli ).
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחייה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרפיים, פיזיותרפיים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון במחוז מוליזה
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על האזור
מחוז מוליזה: נופים, כפרים, אנשים ואוכל
אברוצו ומוליזה: רכבת במנהרת הזמן
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
* הכותב היה אורח קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.
האמיצים שבחבורה משתלשלים בחבל לפתח המערה התת קרקעית (צילום: Fabio Coppi)
הדרכים העתיקות של מוליזה, להרגיש כמו אבירים מימי הביניים (צילום: Fabio Coppi)
היהודי של הכפר
היום השלישי והאחרון הוא היום הארוך והמפרך ביותר, שכן, עלינו להגיע בחזרה לאורוות בסן גוליאנו. סוסים שחורים פראיים, עומדים באמצע היער, כמי שאין להם בעלים, בוהים לעבר הסוסים שלנו בחצי זלזול. בהמשך רוכבים על קצה המצוק התלול, בירידה חדה חזרה לעמק, לעבר העיירה בויאנו ( Bojano ).
בחצי הדרך כפר קטן בשם סיביטה סופריורה די בויאנו ( Civita Superiore di Boiano ), הנראה כמו חצוב בהר ומתמזג עמו באופן מוחלט. הכפר המוקף חומה נראה כמי שהזמן קפא בו בימי הביניים. הוא מתפאר בכיכר ומגדל שעון, הנראה כקרוב רחוק של זה מהכיכר ביפו, ותצפית מדהימה על העמק. בעל בית הקפה הקטן, הנראה כמי שלא ראה חובבי קפה מזה זמן רב, מספר לנו על ההיסטוריה של המקום. כשסופר לו שאני מישראל, "נשלף" מייד הסיפור על היהודי אשר התגורר במקום בימי הביניים, כמובן מחוץ לחומות, ואשר מן הסתם היה אחראי על ניהול ספרי החשבונות של השליט.
מבתיה של בויאנו, הצבועים בצבעי פסטל חמים, צופים התושבים ממרפסות הבתים לעבר השיירה המוזרה החולפת ברחובותיהם. משם המשיכה הרכיבה עוד שעות ארוכות לתוך החשיכה. בשעות הערב, לאחר כשלושים קילומטרים של רכיבה, אנחנו מורידים את האוכפים בפעם האחרונה מהסוסים, עייפים ותשושים אך עם סיפוק עצמי מהדרך הארוכה שעברנו בשלושה הימים.
בתי העיירה בויאנו, צבעי פסטל חמים (צילום: Javier Gogna)
לחיי הסוסים והג'יפ
על כוס יין ואוכל איטלקי משובח אנחנו חוגגים את סוף הטיול. להפתעתי, במהלך ימי הרכיבה, נעלם לחלוטין כאב הגב הטורדני, כפי הנראה מתנועות הסוס המתונות ואיפשר לי לעמוד במשימה בכבוד, ללא צורך לברוח לחיקו החם של הגי'פ, כפי שעשו רבים מחבריי.
למי שאינו חובב סוסים מושבע וחושש מהמאמץ הכרוך בטיול כזה, הייתי ממליץ לשלב את המסלול עם אופניים, רכבת, ג'יפ, הליכה רגלית, או טיול ברכב וגיחות קצרות לשטח.
הג'יפ מחכה למי שאינו שורד את הרכיבה הארוכה, לא חייבים לרכוב יום שלם (צילום: גיא צוקר)
מלון מומלץ במחוז מוליזה הכפר העתיק בניולי דל טריניו ( Bagnoli del Trigno ) , שבתיו "דבוקים" למצוק מסולע, מהווה את אחד המראות היפים ביותר במוליזה וטוען לתואר ה"פנינה של מוליזה". אל מול הנוף המרשים הזה, נפתח מלון ספא מודרני, מלון דומוס ( Domus Hotel Bagnoli ).
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחייה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרפיים, פיזיותרפיים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון במחוז מוליזה
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על האזור
מחוז מוליזה: נופים, כפרים, אנשים ואוכל
אברוצו ומוליזה: רכבת במנהרת הזמן
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
* הכותב היה אורח קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.
בתי העיירה בויאנו, צבעי פסטל חמים (צילום: Javier Gogna)
הג'יפ מחכה למי שאינו שורד את הרכיבה הארוכה, לא חייבים לרכוב יום שלם (צילום: גיא צוקר)
מלון מומלץ במחוז מוליזה הכפר העתיק בניולי דל טריניו ( Bagnoli del Trigno ) , שבתיו "דבוקים" למצוק מסולע, מהווה את אחד המראות היפים ביותר במוליזה וטוען לתואר ה"פנינה של מוליזה". אל מול הנוף המרשים הזה, נפתח מלון ספא מודרני, מלון דומוס ( Domus Hotel Bagnoli ).
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחייה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרפיים, פיזיותרפיים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחייה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרפיים, פיזיותרפיים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון.
מידע נוסף
בתי מלון במחוז מוליזה
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על האזור
מחוז מוליזה: נופים, כפרים, אנשים ואוכל
אברוצו ומוליזה: רכבת במנהרת הזמן
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
* הכותב היה אורח קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.
 |
אודות הכותב גיא צוקר, עו"ד וטייל מושבע, טייל בעולם כולל מסעות רגליים באסיה ואפריקה. שותף בפיתוח פרויקטים תיירותיים בעולם, כגון מרתון קזבגי בהרי הקווקז וטיולי אקטיב במחוז מוליזה באיטליה, בחברת יעדים|Destinations |
