www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

אברוצו ומוליזה: רכבת הזמן


אברוצו ומוליזה: רכבת במנהרת הזמן
מאת: כרמית וייס 


רכבות מיוחדות לתיירים הן דרך טיול נפלאה. כמה מהן ארוכות ומפורסמות, כמו הרכבת הטרנס-סיבירית, אחרות קצרות ופחות ידועות, כמו זו של מחוז מוליזה והמחוז השכן אברוצו, שלקחה אותנו לאחור במנהרת הזמן של איטליה.


מסילת הרכבת המיוחדת הזו, שכבר אינה משמשת את הרכבות הסדירות, תיקח אותנו אל שמורות טבע וכפרים שהזמן כמו עצר בהם מלכת. לא להאמין שאנחנו במרחק שעתיים מרומא. 

דרום איטליה, אברוצו, פסקוקוסטנצה
העיירה פסקוקוסטנצה, הזמן כמו עצר כאן מלכת  (צילום: כרמית וייס)

 

אברוצו ומוליזה – "הצפון של הדרום" או "הדרום של המרכז"

קצת קשה להחליט האם שני המחוזות בהם נטייל נמצאים בצפון של דרום איטליה, או אולי דווקא בדרום של מרכז איטליה. הם חולקים יחדיו את רכס הרי האפנינים, החוצה את איטליה כמעט לכל אורכה.
 
שמו של מחוז אברוצו (Abruzzo) מוכר יותר, והוא שוכן רק שעה נסיעה מזרחית לרומא. מחוז מוליזה (Molise) "נולד" מתוכו בשנת 1963, עת התפצלו שני המחוזות, ולמעשה הוא המשכו הטבעי מדרום, כשעתיים נסיעה מרומא.
קרבתם לרומא והיותם "על הדרך" למטיילים למחוזות דרום איטליה, הופכת אותם לאופציה נפלאה לטיול בדרך לממהרים דרומה, או טיול בפני עצמו, לחובבי הטיול הרגוע יותר.
כתבה על הפארק הלאומי אברוצו
 

יעדים בכתבה: קרפינונה (A), קארובילי (B), שמורת הטבע מונטה די מצו (C), ואסטורגירדי (D), 
סנט. פייטרו אבלנה (E), רוקארזו (F), פסקוקוסטאנצו (G), פלנאה, הפארק הלאומי מיילה (H), סולמונה (I)

הצג מפה גדולה יותר


יקבים ויין




 

רכבת איטלקית עם ברק ישראלי

פרנצ'סקו טופאנו (Francesco Tufano) הוא איטלקי חביב, שפרש לגמלאות ממשרת ניהול בכירה בחברת הרכבות האיטלקית. לאחר שנים רבות בהן התגורר במילאנו, הוא חזר לביתו במוליזה, והחליט שגם לה, כמו למספר מחוזות נוספים באיטליה, מגיעה רכבת תיירים. את הרוח הצעירה והנמרצת לפרויקט הביא "אחד משלנו", ברק לב, ישראלי הנשוי למוליזנית, בעל חברת תיירות מקומית בשם קולידור טרוול קלאב (Kolidur Travel Club). וברק הוא ברק... תרתי משמע.
רכבת טרנזיטה (יש לבדוק לוחות זמנים מעודכנים עם ברק)
קולידור טרוול קלאב
 
כשברק מספר לי לראשונה על רכבת טרנזיטה (Transita), בזמן עבודתנו המשותפת על הכתבה הראשונה על מוליזה, אני נסחפת בהתלהבותו. למזלי תוך זמן קצר מזדמן לי להגיע ולהיווכח במו עיניי - ואת עיניי אני פשוט מתקשה להוריד מהחלון. שלא לדבר על המצלמה, שנכנסת פנימה רק כשיש מנהרה, וכאלו יש לא מעט, יחד עם הרבה גשרים (ויאדוקטים) מרשימים, שמעבירים אותנו הרים ועמקים.
 
דרום איטליה, מוליזה, רכבת
בין הרים ועמקים, רכבת התיירים של מוליזה על המסילה שכבר לא פעילה (צילום: כרמית וייס)
 

הצצה לאיטליה כמו פעם

המסע מתחיל בתחנת הרכבת של העיירה קרפינונה (Carpinone), בה אנו עולים על מסילת רכבת שכבר אינה בשימוש קווי הרכבות הסדירים. איתה נחצה  את רכס ההרים המשותף לאברוצו ומוליזה – הרי מֶטה (Monti della Meta), לאורך כ- 100 קילומטרים, עד העיירה סולמונה (Sulmona) שבמחוז אברוצו. לכל אורך הדרך ניכר שהרכבת היא אטרקציה, כי מלבדה כבר לא רואים כאן רכבות.
לינה בעיירה קרפינונה
כתבה על העיירה סולמונה והפארק הלאומי מיילה באברוצו

תושבים רבים נטשו את הכפרים לאורך המסילה, לאחר סגירת קוו הרכבת הסדיר, שהיה להם עורק חיים, וברבים מהם נותרו בעיקר הזקנים. כך אנו זוכים להצצה אל איטליה של פעם, בה עדין ניתן לפגוש קשישה עודרת חלקת אדמה קטנה ליד ביתה, ממש כאילו היינו במונטנגרו או אלבניה, מעברו השני של הים האדריאטי. אנו מגיעים לתחנות נטושות, שחלקן מזכירות את סרטי המערב הפרוע, ובאחת מהן אני מבחינה באשה המסיטה את המסילה עם מנואלה ידנית, ממש כמו פעם.
 
דרום איטליה, מוליזה, רכבת
מסיטים את המסילה עם מנואלה ידנית, ממש כמו פעם (צילום: כרמית וייס)
 

הקשישים ששומרים על הכפר

הרכבת עוצרת בדרכה באחדים מהכפרים שבדרך. אחד המרשימים בהם הוא הכפר היפהפה קארובילי (Carovilli), שבתיו פרוסים על צלע ההר, וצבעי הפסטל שלהם משתלבים נפלא עם צבעי השלכת של שדרת העצים המוליכה לכפר. 3,500 תושבים התגוררו כאן בתחילת המאה הקודמת, וכיום נותרו רק 1,500 תושבים, והוא עוד נחשב גדול...
 
מאחורי תחנת הרכבת הקטנה של ואסטורגירדי (Vastogirardi), אני מבחינה בגברת בעלת שיער שיבה ופנים חרושות קמטים, עודרת חלקת אדמה קטנה ליד ביתה. היא שמחה לראות את האורחים הבלתי צפויים, ומספרת לנו שמתוך כ- 700 תושבים שהתגוררו בכפר לפני שנים אחדות, נותרו בו כיום רק 10 תושבים, שכולם חצו מזמן את גיל הפרישה. בדיקה ברשומות מגלה לי שבתחילת המאה הקודמת התגוררו במקום 2,700 תושבים. כמה עצוב, אני חושבת בלבי, אם רק יכולנו להחזיר להם את הרכבת.
 
דרום איטליה, מוליזה, קארובילי דרום איטליה, מוליזה, קארובילי
הכפר קארובילי, צבעי השלכת וצבעי הבתים (צילום: כרמית וייס)
דרום איטליה, מוליזה, רכבת
עודרת את חלקת האדמה ליד הבית, אחת מתוך עשרה תושבים בכפר (צילום: כרמית וייס)





 

טיול בתוך חלום

התחנה של סנט. פייטרו אבלנה (San Pietro Avellana) היא הזדמנות לחלץ מעט את השרירים. אופניים ומדריך מחכים לנו בתחנה, ואנו יוצאים לרכיבה של כשעה, לעבר שמורת הטבע מונטה די מצו (Riserva naturale Montedimezzo). תחילת המסלול בעלייה קשה, קשה מאד אפילו, לכולנו (חוץ מהמדריך...), אבל עם סיומה אנחנו גולשים בירידה אל תוך היער, ואני פשוט מוקסמת. הרכיבה בין העלים הנושרים בשלכת, על מרבד עלי שלכת רך שמכסה את הקרקע, כשקרני השמש מסתננות מבעד לעצי היער הצפופים, היא כמו רכיבה בתוך חלום.
 
הפחות "קרביים" בחבורה עושים מסלול נינוח ברגל, ומגיעים יחד איתנו לשמורת היער הקטנה (291 קמ"ר). השמורה שייכת לתוכנית Man and the Biosphere (MAB) של אונסק"ו, שמטרתה לשמור על האיזון העדין בין האדם לטבע. ליד מרכז המבקרים כלובים לחיות שהובאו פצועות מהיערות סביב - איילים, שועלים, עופות שונים, שמטפלים בהם כאן עד שיוכלו לשוב לטבע. במוזיאון הקטן תצוגה של בעלי חיים (פוחלצים), צמחים, מאובנים ואבנים טובות מהאזור.
שמורת מונטה די מצו
לינה באזור שמורת מונטה די מצו
 
דרום איטליה, מוליזה, מונטה די מצו
רכיבת אופניים על מצע עלי השלכת, שמורת הטבע מונטה די מצו  (צילום: כרמית וייס)
 

אתר סקי בשלכת

הרכבת ממשיכה בדרכה צפונה, ובלי להרגיש אנו עוברים את הגבול אל מחוז אברוצו. נופי הגבעות מתחילת הטיול מתחלפים כאן להרים של ממש. אנחנו חולפים על פני עיירת הסקי רוקארזו (Roccaraso) ואתר הסקי שלה, הנחשב לאתר הסקי הטוב ביותר בהרי האפנינים. בסופי השבוע של החורף מגיעים לכאן תושבים רבים מנאפולי, אבל עכשיו סתיו, צבעי שלכת מכסים את ההרים ואין תיירים.
 
דרום איטליה, מוליזה, רכבת
צבעי השלכת בהרי מיילה, בחורף אתר סקי  (צילום: כרמית וייס)
 

עיירה שמהלכת קסם

העיירה עם השם שמצלצל כל כך איטלקי - פסקוקוסטאנצו (Pescocostanzo), היתה עבורי שיאו של המסע לאחור בזמן. כמהופנטת התהלכתי בסמטאות מרוצפות האבן, שעציצים פורחים מעטרים את בתי האבן שלהן. על קירות כמה מהבתים מטפס צמח הגפנית, שהוא מקסים כל השנה, ובמיוחד בימי הסתיו, אז נצבעים עליו בגווני אדום שמטריפים את העין.
 
דרום איטליה, מוליזה, פסקוקוסטנצה   דרום איטליה, מוליזה, פסקוקוסטנצה
סמטאות ציוריות בעיירה פסקוקוסטנצו ומטפס גפנית בגווני אש (צילום: כרמית וייס)

העיירה הקטנה שוכנת בגובה 1,400 מ', למרגלות הפסגות הגבוהות של רכס הרי מיילה (Majella), ומתגוררים בה כ- 1,200 תושבים. היא הוקמה במאה ה- 10, אך נחרבה כליל ברעידת אדמה גדולה שפקדה את אברוצו בשנת 1456. בשנים שלאחר מכן נבנתה העיירה מחדש, בעזרתם של בעלי מלאכה שהגיעו מלומברדיה, ואז נבנתה גם בזילקת סנטה מריה (basilica di Santa Maria del Colle) המשקיפה על הכיכר המרכזית. אנשי לומברדיה הביאו עמם ידע במלאכות יד שונות, שעד היום כמה מהתושבים (בעיקר התושבות) עדיין עוסקים בהן. במוזיאון הקטן לתחרה מצאנו תצוגה מעניינת של עבודות יד מקסימות, אומנות שעדיין שמורה אצל נשות העיירה.
 
אם תרצו להאריך את הקסם, תמצאו בעיירה מספר פנסיונים קטנים, בבתי העיר העתיקה, וגם בתי מלון מודרניים יותר, שמשרתים גם את אתר הסקי הקטן מעל העיירה.
לינה בעיירה פסקוקוסטאנצו 
עוד על פסקוקוסטנצו בכתבה על הפארק הלאומי מיילה
 
דרום איטליה, אברוצו, פסקוקוסטנצה
מוזיאון התחרה, עבודות מעשה ידי הנשים המקומיות  (צילום: כרמית וייס)
 
דרום איטליה, אברוצו, פסקוקוסטנצה
העיירה פסקוקוסטנצו, כמעט אין איש ברחובות (צילום: כרמית וייס)
 
 

המערב הפרוע לפתחו של הפארק הלאומי

את מסע הרכבת אנחנו מסיימים ללא הקטע המוביל לסופה של המסילה בסולמונה, כי הוכנה עבורנו חגיגה קטנה. תחנת הרכבת הנטושה פלנאה (Palnea) משמשת רק את הרכבת התיירותית, כי הקו הסדיר כבר לא עובר כאן, והאורחים המגיעים אליה הם מתנה עבור תושבי האזור. דוכנים מכל טוב – מאפים, נקניקים, גבינות, ירקות תוצרת המקום, נפרסו בחצר התחנה. להקה מקומית, שנראית כמו נשארה כאן מהסיקסטיז, משלימה את תחושת "המערב הפרוע" של המקום.
 
לצערי אנחנו לא הספקנו ליהנות מכל מה שמציע הפארק הלאומי מיילה (Parco Nazionale della Majella), שהתחנה נמצאת בפתחו הדרומי. מי שיגיע לכאן לזמן ארוך יותר, יוכל ליהנות מ- 500 ק"מ של שבילי הליכה (או רכיבת אופניים, אם תרצו), שתי מערות (האחת עם ציורי קיר והשנייה עם נטיפים) והרים בתוליים. בשטח השמורה (740 קמ"ר) 30 פסגות מעל גובה 2,000 מטר, ומישורים ועמקים המפרידים בינהן. בעלי המזל אולי יפגשו כאן איילים, יעלים, דובים חומים ונשרים, שכולם כמעט נעלמו מהאזור לפני שהוכרזה השמורה.
הפארק הלאומי מיילה
 
דרום איטליה, מוליזה, רכבת
גבינות תוצרת מקומית, תחנת הרכבת בפארק הלאומי מיילה  (צילום: כרמית וייס)
 


מסע אל איטליה האותנטית

הנסיעה ברכבת, שלא ממהרת לשום מקום... היא דרך נפלאה לטייל בה. אין צורך לנווט ואני כל כולי בתוך החלון והנופים הקסומים הנשקפים ממנו. העצירות בדרך העניקו לנו אתנחתא לחוש את המקום דרך הרגליים. בתוך הרכבת חגיגה קטנה - להקה מקומית שמנעימה את זמננו, שתייה וכיבוד קל, המוגשים על ידי דיילות חביבות, ומפגשים מעניינים עם שכנים לקרון. אני נזכרת בטיולים עם ארבעת ילדיי, סגורים בתוך המכונית (ורבים מי ישב איפה...), וחושבת על משפחות עם ילדים, שיוכלו להעביר את הנסיעה בכיף, בין המעברים והקרונות. 
 
היה זה ללא ספק מסע מרתק במנהרת הזמן, אל איטליה האותנטית, זו שעדיין לא הגיעו אליה גדודי התיירים.
 




מלון מומלץ במחוז מוליזה

הכפר העתיק בניולי דל טריניו (Bagnoli del Trigno), שבתיו "דבוקים" למצוק מסולע, מהווה את אחד המראות היפים ביותר במוליזה וטוען לתואר ה"פנינה של מוליזה". אל מול הנוף המרשים הזה, נפתח מלון ספא מודרני, מלון דומוס בניולי (Domus Hotel Bagnoli).

את ייחודו מעניקים לו מיקומו הדרמטי ומגוון טיפולי הבריאות שהוא מציע. במלון 40 חדרים, מסעדה מצויינת ובריכת שחיה מחוממת, שלכולם מרפסות וחלונות גדולים, הפונים אל הנוף המרהיב. יש בו גם חדר כושר, מתקני ספא רפואי ושלל קליניקות לטיפולים הידרותרמליים, פיזיותרמליים, אסתטיים ועוד. מומלץ לשבת על המרפסת הגדולה הפונה אל הכפר, בכל שעות היום ובמיוחד לעת זריחה ושקיעה, אז נצבע הנוף בגוונים מרהיבים. החרוצים מוזמנים לחלץ עצמות בטיפוס לא קשה אל מרומי הכפר, המרוחק 900 מ' מהמלון. 
מלון דומוס בניולי - השוואת מחירים  (שימו לב לתנאי הביטול)
 
בתי מלון באיטליה    בתי מלון באיטליה
דרום איטליה, מוליזה, בניולי
מלון דומוס בניולי - הכניסה, אחד החדרים והכפר בניולי נשקף מחלון הספא   (צילום: כרמית וייס)





מידע נוסף
מחירים והזמנת בתי מלון באברוצו
מחירים והזמנת בתי מלון במוליזה
 
כתבות נוספות על האזור
מחוז מוליזה – איטליה הבתולית
מחוז מוליזה: נופים, כפרים, אנשים ואוכל
מקומות לינה מיוחדים במוליזה
טיול סוסים במוליזה
הפארק הלאומי אברוצו
הפארק הלאומי מיילה באברוצו
 
* הכותבת היתה אורחת קולידור טרוול קלאב ומחוז מוליזה.






כרמית וייס Carmit Weiss
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית








מספר צפיות: 10461
3766