.jpg)
.jpg)
חבל קמפניה – חלק א':
מסלול מרומא אל נאפולי ופומפיי
מאת:
איטליה המודרנית מחולקת ל- 20 מחוזות. חבל קמפניה נמצא בדרום, יחד עם עוד ארבעה חבלים: פוליה, בזיליקטה, קלאבריה וסיציליה. לכל החבלים של דרום איטליה נקודות השקה משותפות רבות, כמו גם מאפיינים הייחודיים רק להן.
כיכר העם של נאפולי, הכיכר המרכזית היפה של בירת חבל קמפניה (צילום: Xantana)
יעדים בהם נבקר בכתבה: בדרך משדה התעופה של רומא (A), דרך העיר נאפולי (F) ועד עתיקות פומפיי (H),
בתי מלון מומלצים:
יעדים בדרך מרומא לדרום איטליה
בעונת התיירות לעיתים יש טיסות ישירות מישראל אל מחוזות הדרום, אך בדרך כלל, כדי להגיע לנאפולי ולדרום איטליה יש לטוס אל שדה התעופה הבינלאומי לאורנדו דה וינצ'י, בעיירה פיומיצ'ינו (Fiumicino ) שממערב לרומא. בדרככם דרומה, דרך חבל לאציו (Lazio ) אל חבל קמפניה (Campania ), הרי לכם המלצה לשתי נקודות חן בדרך.
שני כפרים השוכנים על גבעות געשיות, כעשרים קילומטר מדרום-מזרח לרומא, באזור הקרוי קסטלי רומני (Castelli Romani ), שפירושו: טירות רומאיות. הגבעות הן בעצם הרי געש כבויים, ששניים מהם נמלא פיהן מים ונוצרו שני אגמים. מעל האחד - אגם אלבאנו ( Lake Albano ) - שוכנת קסטל גנדולפו ( Castel Gandolfo ) ומעל השני - אגם נמי ( Lago di Nemi ) - שוכנת נמי (Nemi ). הדרך המחברת בין השתיים נקראת ויה דואה לגי (Via dei Laghi ) – דרך שני האגמים.
מעבר ליופים הטבעי של הכפרים הציוריים והירוק הירוק המקיף את האזור כולו, הגבעות שמעל מישור החוף הרומאי ממוזגות בקיץ מהבריזה, המגיעה מהים הטיראני במערב. לכן שימשו מקומות אלו, כבר בתקופת האימפריה הרומית, כמקום נופש בקיץ החם לעשירי הבירה הרומאית. עשירי רומא בנו כאן במשך דורות רבים טירות נופש, ומכאן שם האזור קסטלי רומני. מאז המאה ה-16, כל שנה בחודשים יולי-אוגוסט, גם האפיפיור עוקר ממתחם הוותיקן ברומא אל ארמונו הקריר במרומי קסטל גנדולפו. הארמון נושק לכיכר היפה והקטנה של הכפר, אותה מעטרת מזרקה מעשה ידי פייטן השיש המהולל ברניני, שיצירתו מעטרות מזרקות רבות כמו גם כיכרות, ארמונות וכנסיות בבירה רומא.
כתבה על יצירותיו של ברניני ברומא
האגם בלוע הר הגעש ומעליו העיירה קסטל גנדולפו (צילום: Trish Hartmann)
מלון מומלץ ליד אגם נמי
מלון איל לאגו די נמי (il Lago di Nemi) מדורג אמנם 4*, אבל הנוף והשלווה, בצירוף היחס האישי והחם, הם 5*.... ג'וזפה, הבעלים של המלון המשפחתי הקטן, עם אנגלית מצוינת וסבלנות אין קץ, שמח לעזור בכל דבר ולספק הסברים על יעדי הטיול באזור. בקיצור, מצדיק עצירה ללילה אחד לפחות!
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
מישורי קמפניה והר הגעש וזוב
ממשיכים דרומה על אוטוסטרדת השמש (A1 ) וחוצים את חבל קמפניה (Campania ), שפירושו בלטינית "מישור". ככל שמדרימים, אדמת הטוף השחורה הולכת ומתרבה, בולטת בפוריותה, עד שמגיעים אל המקור לאדמה וולקנית פוריה זו הר הגעש וזוב.
לא רק חקלאות עושים כאן, זהו גם אזור של אתרי נופש ומזג אוויר אידיאלי: החופים הכחולים שלמרגלות מצוק הטוף של אזור סורנטו, האיים היפהפיים איסקיה וקאפרי, קו החוף האמלפיטני שבין סורנטו לסלרנו ובו הכביש היפיפה המחבר ביניהם ובין שאר הכפרים היפים באזור (פוזיטנו, אמאלפי וראוולו).
כדי לראות את מפרץ נאפולי היפה, שמשך לכאן סוחרים יוונים ובעקבותיהם מתיישבים יוונים, והאדמה הפורייה סביב, שהפכה בעשרות השנים האחרונות למרחב אורבני מבולגן ולא מתוכנן (בלשון המעטה), נתחיל את טיולנו בהר וזוב (Vesuvio ), שפירושו "הר האש".
הר הגעש השקט, ולכן גם המסוכן מבין הרי הגעש (להרי געש "רדומים" יש נטייה להתעורר מתרדמתם כמעט ללא התרעה מוקדמת), מתנשא לגובה של 1,223 מטר, כעשרה קילומטר ממזרח לנאפולי. אפשר להגיע עם הכביש עד לחניון (בגובה כ- 800 מטר), ואת שארית המרחק עושים בהליכה בשביל כבוש ומסודר, עד ללועו של הר הגעש. בעומדנו למעלה, מצד אחד רואים את ה"פה" השקט והנורא של הר הגעש (לעתים קצת אדים עולים מן הסדקים שבקירותיו הפנימיים של הלוע), ומהצד השני תצפית מדהימה על האזור.
מפרץ נאפולי והר הגעש וזוב, הר האש (צילום: Pfeiffer)
פומפיי – עשירי האימפריה למרגלות הר הגעש
למרגלות השיפולים הדרומיים של הר הגעש וזוב ובמרחק מה מהחוף, ניתן לראות את פומפיי (Pompeii ) המודרנית, שנבנתה בסמוך לעיר המסחר והנופש של ימי האימפריה הרומית. באותם ימים שכנה פומפיי על קו החוף, עם נמל גדול. עשירי האימפריה הרומית גרו בה ועשו בה עסקים, ואחרים הגיעו בסופי שבוע לנפוש בעיר היפה. לכל אלה היו בתי מידות, מקושטים בפסיפסים מדהימים כרצפות לחדריהם ולאולמות האירוח שלהם. ברחובות היו פזורות עשרות חנויות, שבחלקן מכרו מזון מהיר לאורחים שבאו העירה, וגם עשרות בתי בושת, לספק צרכים אחרים של המלחים, הסוחרים ועוברי האורח.
כל זה כמו קפא למוות, בשלושה ימים בסוף אוגוסט, שנת 79 לספירה. במשך שלושה ימים "ירק" הר הגעש וזוב אפר וולקני, מלווה בגזים רעילים, סלעי טוף ובוץ רותח. אלפים מתושבי פומפיי העתיקה נחנקו למוות ונקברו תחת התקרות המתמוטטות של בתיהם. כשהאפר הוולקני התקרר והתמצק, כוסתה העיר בשכבת סלע, שהסתירה אותה עד סוף המאה ה-18, עד שנתגלתה במקרה.
החפירות הארכיאולוגיות בפומפיי החלו בשנת 1850 ועדיין לא נחשפה מחציתה של העיר. הסיור ברחובותיה המתוכננים היטב, בבתי האצילים שנותרו ללא התקרה, כמו גם שחזור (בגבס) של תנוחת רגע המוות של בני האדם ובעלי החי, הוא מסע מרתק שאין לוותר עליו. הכניסה לאתר בתשלום ומאוד מומלץ לסייר בו בליווי הדרכה מקצועית.
פומפיי, העיר שכוסתה בהתפרצות הר הגעש וזוב (צילום: iSailorr)
החפירות הארכיאולוגיות בפומפיי החלו בשנת 1850 ועדיין לא נחשפה מחציתה של העיר (צילום: edella)
עיירת נופש רומאית נוספת סמוכה, פחות מפורסמת אך שווה ביקור, היא העיירה הרקולנאום ( Herculaneum ), בתוך עיירה מודרנית באותו שם, שנקברה אף היא באותם ימים תחת ההרס הוולקני של הווזוב.
העיירה הרקולנאום, נקברה אף היא באותם ימים תחת ההרס הוולקני של הווזוב (צילום: phraner)
סדום ועמורה במוזיאון של נאפולי
חלק מהממצאים המרשימים שנתגלו בחפירות של פומפיי והרקולנאום, הועברו אל המוזיאון הארכיאולוגי (Museo Archeologico Nazionale di Napoli ) של העיר נאפולי סיבה מצוינת, אך לא יחידה, לנסוע לבירת חבל קמפניה. חלק מהממצאים (ציורי פרסקו, פסיפס ופסלים) היו מוצנעים זמן רב מעיני הציבור ב"חדר הסודי" של המוזיאון. לפני מספר שנים, נפתח החדר לכלל הציבור.
ליום הפתיחה החגיגית הוזמנו ראשי העיר והמדינה, בהם הבישוף הקתולי. משיצא הבישוף מ"החדר הסודי", נשאל על ידי העיתונאים הרבים לדעתו על מה שראה שם. תשובתו הקצרה הייתה: "סדום ועמורה". הכניסה לחדר הסודי אינה מומלצת למי שטרם מלאו לו 18. בצד החדר הסודי ושאר ממצאי פומפיי והרקולנאום, יש במוזיאון תערוכת פיסול יווני רומי קלאסי אוסף פרנזה המפורסם, חובה לכל חובב אומנות.
כתבה על אוצרות האומנות של נאפולי
המוזיאון הארכיאולוגי בנאפולי, ציור קיר של סיפור מפורסם מהמיתולגיה היוונית (צילום: Carole Raddato)
רחוב הפיצות של נאפולי
ממול למוזיאון מדרחוב חביב, משובץ פיצריות. והרי ידוע לכל שהפיצה נולדה בנאפולי. מה שפחות ידוע, שהפיצה באיטליה נחשבה עד מלחמת העולם השנייה למאכל דרומי, שגבולותיו לא חרגו מעבר לעיר רומא.
מי שהביא להפצת הפיצה אל כל רחבי איטליה היו דווקא החיילים האמריקאים ממוצא איטלקי, שנלחמו ושחררו את איטליה במלחמת העולם השנייה. הם הכירו את הפיצה מארה"ב מולדתם, אליה הביאו אותם המהגרים האיטלקים העניים מנאפולי וסיציליה, בתחילת המאה ה-20 (יחד איתם הגיע גם ארגון המאפיה). הם מצאו אותה ברומא, אך כשהמשיכו צפונה הם לא מצאו אותה בפירנצה, לא כל שכן במילנו ה"אוסטרית" (שם המאכל הלאומי הוא שניצל). הם היו אלה שהביאו לפתיחתן של הפיצריות מטוסקנה וצפונה.
בתי מלון בנאפולי
פיצה נאפוליטנה, הופצה לצפון איטליה ע"י החיילים האמריקאים במלחת העולם השניה (צילום:Toshimasa Ishibashi)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הרובע העתיק של נאפולי מכאן נלך ברגל אל הרובע העתיק של נאפולי, הבנוי על זה של ימי הרומאים. זוהי שכונת ספאקאנאפולי (Spaccanapoli , נאפולי החצוייה), שרחובות השתי וערב הצרים שלה הם הדקומנוסים והקארדואים הרומאים. זוהי נאפולי של ימי הביניים, והשיטוט המקסים בין הסמטאות הצבעוניות יפגיש אותו עם אהבה נוספת של הנפוליטנים הבובות.
סמטאות שכונת ספאקאנאפולי, תצפית ממבצר סנט אלמו (צילום: Bugastockstar)
ספאקאנאפולי מלאה בכנסיות, כמו העיר נאפולי כולה, ובהן גם הקתדרלה של העיר (דואומו, באיטלקית) בסגנון ברוק ספרדי מקושט להפליא ומוזהב להפליא. בקתדרלה מתקיים פעמיים בשנה הנס של ג'נארו הקדוש של העיר. הקדוש ג'נארו (Saint Januarius ) שהוצא להורג בידי הרומאים בתחילת המאה הרביעית לספירה, "הותיר" אחריו שני בקבוקוני זכוכית קטנים ובהם מעט מדמו הקרוש. במהלך הטקס בכנסייה, פעם בשבת של תחילת חודש מאי ופעם ביום מותו של הקדוש ב-19 בספטמבר, מוצאים הבקבוקונים. למול עיניו הנדהמות של הקהל, הממלא את הכנסייה ואת הרחובות סביבה, הופכים הקרישים בדרך פלא לדם נוזלי, והבישוף של העיר יכול להכריז "הנס נעשה".
על הנס של ג'נרו בכתבה על נאפולי
לאוהבי הפיסול אסור להחמיץ כנסייה קטנה נוספת בשכונת ספאקאנאפולי, היא קפלת סנט-סברו (Capella Sansevero ). בקפלה שני פסלים מרשימים, שפיסל במחצית המאה ה-18 פסל וניציאני בשם אנטוניו קוראדינו, האחד "ישו העטוף" והשני "צניעות". תענוג לחובבי אומנות בכלל ופיסול בפרט.
פסל "ישו העטוף" בקפלת סנט-סברו בספאקאנאפולי (צילום: רמי סימסולו)
עקבות הכובשים הזרים בנאפולי
כמו ערים נוספות בדרום איטליה ומקומות נוספים לחופי הים-התיכון, נאפולי הוקמה על ידי סוחרים ומתיישבים יוונים כבר במאה ה-7 לפנה"ס. "העיר החדשה" (Neo police = נאפולי) קראו לה מתיישביה, שבאו מרודוס ומאוחר יותר גם מהיבשת היוונית. עד היום יש בדיאלקט הנפוליטני מילים לא מעטות שמקורן ביוונית, ולנפוליטנים לא מעטים תווי פנים יווניים. אחרי היוונים והרומאים, שכבשו את דרום איטליה במאה השלישית לפנה"ס, עברו בנאפולי כובשים רבים וכל אחד מהם הותיר בה חותם.
הנורמנים הבלונדים מהצפון, בראשות המלך רוג'ר השני, שלטו במאות ה- 11-13 מנאפולי ועד סיציליה. כאן בנאפולי הוא הותיר לנו את מבצר הביצה (Castel Dellovo ), שנבנה לצורך שליטה על הנמל.
הצרפתים, בראשות שארל הראשון לבית אנז'ו, העניקו לנאפולי במחצית השנייה של המאה ה-13את המצודה החדשה (Castel Nouvo ), הנראית כאילו הצניחו אותה ממרכזה של צרפת אל חופי הנמל של נאפולי.
הספרדים, בראשותו של אלפונסו החמישי מאראגון, כובשים את נאפולי במאה ה-15. אחד הביטויים הראשונים לכיבוש זה הוא "הדבקת" תבליט שיש מעל כניסת המצודה החדשה, תבליט הבוהק בלובנו על רקע האבנים השחורות מהן נבנה המבצר הצרפתי.
מבצר הביצה, ירושה מימי שלטון הנורמנים על נאפולי (צילום: Antonio Gravate )
מבצר הביצה, שווה להגיע בשעות הערב (צילום: Mikie11 )
כיכר העם של נאפולי הכיבוש הספרדי בנאפולי נמשך עד הכרזת עצמאות איטליה במאה ה-19. את הדברים הטובים שהביאו הספרדים אפשר לראות בפיאצה דל פלבשיטו ( Piazza del Plebiscito ) "כיכר העם", שנבנתה על ידי המשנה למלך הספרדי בתחילת המאה ה-17. בכיכר כנסייה ניאו רנסנסית יפה – כנסיית סן פרנצ'סקו דה פאולה (San Francesco di Paola ), שכיפתה מזכירה מאוד את כיפת הפנתיאון ברומא. מחוץ לכנסייה שתי אכסדראות, המקיפות את הכיכר החצי עגולה, מזכירות מאוד את "הכיכר המחבקת" שבנה הגאון ברניני לפני כנסיית סן פייטרו בוותיקן.
ממול לכנסייה, בצידה "הפתוח" של הכיכר, עומד ארמון ענק התוחם אותה ממזרח. זהו הארמון המלכותי (Pallazo Real ), על חדריו המלכותיים המקושטים והריהוט היקר. 12 נישות בקיר החיצוני של הארמון, הפונה אל כיכר העם, ובכול נישה פיסלו של אחד ממלכי נאפולי.
פיאצה פלבשיטו, כיכר העם של נאפולי (צילום: alzpin)
בסמוך לכיכר העם שני אתרים מרכזיים נוספים. הראשון הוא בית האופרה הפעיל העתיק ביותר באירופה – תיאטרו סן קרלו ( Teatro di San Carlo ). בית האופרה, במיטב הסגנון האירופאי של וינה ופריז, הוקם על ידי המלך קרלוס השלישי לבית בורבון בשנת 1737, שנתיים אחרי שהומלך כמלכה של נאפולי ורצה מיד להשוותה לבירות מערב אירופה.
בית האופרה הפעיל עד היום, מרשים ביופיו מבפנים ולא נופל מאחיו הגדול (אך הצעיר יותר במבנה שלו) – תיאטרון לה סקאלה שבמילנו. מולו – גלריית אומברטו הראשון, שהוקמה לקראת סוף המאה ה-19, לכבודו של המלך השני של איטליה העצמאית. שדרת חנויות מקורה בזכוכית וברזל, כדוגמאת הגלריה שהקימו במילאנו לכבוד אביו – גלרית ויטוריו עמנואל השני.
כתבה על מילאנו
נאפולי והמאפיה הנאפוליטנית
עוד יש בנאפולי את רחוב ויה טולדו, על חנויותיו המפוארות, והסימטאות הצרות עם הכביסה המתנפנפת ברוח. אך יש שכונות בנאפולי ובפריפריה שלה שמומלץ מאוד לא להיכנס אליהן, לא בלילה ורצוי גם לא ביום. כי עמורה לא היה רק שמה של עיר החטאים בסדום, או תיאורה של פומפיי בפי הבישוף של נאפולי. עמורה היא קאמורה (או גומורה) - ארגון המאפיה הנאפוליטנית. זו הוקמה במקביל לארגוני המאפיה האחרים בדרום איטליה, כמו קוזה נוסטרה הסיציליאנית, נדרנגטה בקלבריה ולה רוזה בפוליה. פעם כנגד הכובש הזר מספרד, היום נגד השלטון המרכזי ברומא.
בשנים האחרונות נחלש השלטון המרכזי של ארגון הקאמורה. משפחותיו השונות מנהלות מלחמת כנופיות באש חיה, במאבק על השליטה בשטח, בתחומים לא חוקיים רבים ובעיקר בעסקי הסמים. במקביל ממשיכה המאפיה הנאפוליטנית, כמו אחיותיה, לנהל מאבק נגד השלטון המרכזי באיטליה. כך "טבעה" נאפולי מספר פעמים בערימות של אשפה שלא פונתה, משום שהקמת המזבלה החדשה ומפעל המיחזור הצמוד אליה לא "תואמו" עם המאפיה של נאפולי, וברור לאיזה תיאום הייתה הכוונה . שלא לדבר על הבלגן וחוסר התיכנון האורבאני, שהם תוצאה של הרשאות של המאפיה היכן לבנות, ולא של רשויות החוק.
נאפולי, סימטאות צרות עם כביסה מתנפנפת ברוח (צילום: OrnaW)
לראות את נאפולי ולמות
אפשר "לראות את נאפולי ולמות" – מהשתאות מיופי המוצגים והמראות, או מוות אמיתי מכדור טועה במלחמת הכנופיות (שאינן מתרחשות באזורים התיירותיים והמרכזיים של העיר). ואפשר גם לשבור את המיתוס הזה ולספר שמקור המשפט המפורסם, בטעות מקורו.
משהחלו בני האצולה המערב אירופאים לטייל באגן הים התיכון ובדרום איטליה,כתבו הביתה על נפלאותיה של העיר נאפולי, האזור כולו והעיירה מורטה שממזרח לנאפולי. מורטה שוכנת לחופי מפרץ נאפולי ופירוש שמה - מוות. תרגום המשפט יצר את המשפט המפורסם אך המוטעה.
מלון מומלץ במרכז נאפולי מלון לה צ'יליגינה לייף סטייל ( La Ciliegina Lifestyle Hotel ) הוא מלון בוטיק 4 כוכבים, הממוקם במרכז נאפולי, במרחק הליכה נוח מרוב האתרים בעיר העתיקה. החדרים והסוויטות ממוזגים כולם, עם שולחן, פינת ישיבה, פינת קפה-תה ומרפסת. על הגג ג'קוזי וכסאות נוח, עם תצפית על העיר והר וזוב. הצוות חביב ואדיב ומסייע בהמלצות.
לכתבת ההמשך על חבל קמפניה: חלק ב' - דרך חוף אמאלפי והאי קאפרי
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון בנאפולי
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על דרום איטליה
לראות את נאפולי ולחיות
האיים של דרום איטליה
מחוז פוליה - חלק א'
שני כפרים השוכנים על גבעות געשיות, כעשרים קילומטר מדרום-מזרח לרומא, באזור הקרוי קסטלי רומני (
כתבה על יצירותיו של ברניני ברומא
האגם בלוע הר הגעש ומעליו העיירה קסטל גנדולפו (צילום: Trish Hartmann)
מלון מומלץ ליד אגם נמי
מלון איל לאגו די נמי (il Lago di Nemi) מדורג אמנם 4*, אבל הנוף והשלווה, בצירוף היחס האישי והחם, הם 5*.... ג'וזפה, הבעלים של המלון המשפחתי הקטן, עם אנגלית מצוינת וסבלנות אין קץ, שמח לעזור בכל דבר ולספק הסברים על יעדי הטיול באזור. בקיצור, מצדיק עצירה ללילה אחד לפחות!
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »לא רק חקלאות עושים כאן, זהו גם אזור של אתרי נופש ומזג אוויר אידיאלי: החופים הכחולים שלמרגלות מצוק הטוף של אזור סורנטו, האיים היפהפיים איסקיה וקאפרי, קו החוף האמלפיטני שבין סורנטו לסלרנו ובו הכביש היפיפה המחבר ביניהם ובין שאר הכפרים היפים באזור (פוזיטנו, אמאלפי וראוולו).
כדי לראות את מפרץ נאפולי היפה, שמשך לכאן סוחרים יוונים ובעקבותיהם מתיישבים יוונים, והאדמה הפורייה סביב, שהפכה בעשרות השנים האחרונות למרחב אורבני מבולגן ולא מתוכנן (בלשון המעטה), נתחיל את טיולנו בהר וזוב (
הר הגעש השקט, ולכן גם המסוכן מבין הרי הגעש (להרי געש "רדומים" יש נטייה להתעורר מתרדמתם כמעט ללא התרעה מוקדמת), מתנשא לגובה של 1,223 מטר, כעשרה קילומטר ממזרח לנאפולי. אפשר להגיע עם הכביש עד לחניון (בגובה כ- 800 מטר), ואת שארית המרחק עושים בהליכה בשביל כבוש ומסודר, עד ללועו של הר הגעש. בעומדנו למעלה, מצד אחד רואים את ה"פה" השקט והנורא של הר הגעש (לעתים קצת אדים עולים מן הסדקים שבקירותיו הפנימיים של הלוע), ומהצד השני תצפית מדהימה על האזור.
מפרץ נאפולי והר הגעש וזוב, הר האש (צילום: Pfeiffer)
פומפיי – עשירי האימפריה למרגלות הר הגעש
למרגלות השיפולים הדרומיים של הר הגעש וזוב ובמרחק מה מהחוף, ניתן לראות את פומפיי (Pompeii ) המודרנית, שנבנתה בסמוך לעיר המסחר והנופש של ימי האימפריה הרומית. באותם ימים שכנה פומפיי על קו החוף, עם נמל גדול. עשירי האימפריה הרומית גרו בה ועשו בה עסקים, ואחרים הגיעו בסופי שבוע לנפוש בעיר היפה. לכל אלה היו בתי מידות, מקושטים בפסיפסים מדהימים כרצפות לחדריהם ולאולמות האירוח שלהם. ברחובות היו פזורות עשרות חנויות, שבחלקן מכרו מזון מהיר לאורחים שבאו העירה, וגם עשרות בתי בושת, לספק צרכים אחרים של המלחים, הסוחרים ועוברי האורח.
כל זה כמו קפא למוות, בשלושה ימים בסוף אוגוסט, שנת 79 לספירה. במשך שלושה ימים "ירק" הר הגעש וזוב אפר וולקני, מלווה בגזים רעילים, סלעי טוף ובוץ רותח. אלפים מתושבי פומפיי העתיקה נחנקו למוות ונקברו תחת התקרות המתמוטטות של בתיהם. כשהאפר הוולקני התקרר והתמצק, כוסתה העיר בשכבת סלע, שהסתירה אותה עד סוף המאה ה-18, עד שנתגלתה במקרה.
החפירות הארכיאולוגיות בפומפיי החלו בשנת 1850 ועדיין לא נחשפה מחציתה של העיר. הסיור ברחובותיה המתוכננים היטב, בבתי האצילים שנותרו ללא התקרה, כמו גם שחזור (בגבס) של תנוחת רגע המוות של בני האדם ובעלי החי, הוא מסע מרתק שאין לוותר עליו. הכניסה לאתר בתשלום ומאוד מומלץ לסייר בו בליווי הדרכה מקצועית.
פומפיי, העיר שכוסתה בהתפרצות הר הגעש וזוב (צילום: iSailorr)
החפירות הארכיאולוגיות בפומפיי החלו בשנת 1850 ועדיין לא נחשפה מחציתה של העיר (צילום: edella)
עיירת נופש רומאית נוספת סמוכה, פחות מפורסמת אך שווה ביקור, היא העיירה הרקולנאום ( Herculaneum ), בתוך עיירה מודרנית באותו שם, שנקברה אף היא באותם ימים תחת ההרס הוולקני של הווזוב.
העיירה הרקולנאום, נקברה אף היא באותם ימים תחת ההרס הוולקני של הווזוב (צילום: phraner)
סדום ועמורה במוזיאון של נאפולי
חלק מהממצאים המרשימים שנתגלו בחפירות של פומפיי והרקולנאום, הועברו אל המוזיאון הארכיאולוגי (Museo Archeologico Nazionale di Napoli ) של העיר נאפולי סיבה מצוינת, אך לא יחידה, לנסוע לבירת חבל קמפניה. חלק מהממצאים (ציורי פרסקו, פסיפס ופסלים) היו מוצנעים זמן רב מעיני הציבור ב"חדר הסודי" של המוזיאון. לפני מספר שנים, נפתח החדר לכלל הציבור.
ליום הפתיחה החגיגית הוזמנו ראשי העיר והמדינה, בהם הבישוף הקתולי. משיצא הבישוף מ"החדר הסודי", נשאל על ידי העיתונאים הרבים לדעתו על מה שראה שם. תשובתו הקצרה הייתה: "סדום ועמורה". הכניסה לחדר הסודי אינה מומלצת למי שטרם מלאו לו 18. בצד החדר הסודי ושאר ממצאי פומפיי והרקולנאום, יש במוזיאון תערוכת פיסול יווני רומי קלאסי אוסף פרנזה המפורסם, חובה לכל חובב אומנות.
כתבה על אוצרות האומנות של נאפולי
המוזיאון הארכיאולוגי בנאפולי, ציור קיר של סיפור מפורסם מהמיתולגיה היוונית (צילום: Carole Raddato)
רחוב הפיצות של נאפולי
ממול למוזיאון מדרחוב חביב, משובץ פיצריות. והרי ידוע לכל שהפיצה נולדה בנאפולי. מה שפחות ידוע, שהפיצה באיטליה נחשבה עד מלחמת העולם השנייה למאכל דרומי, שגבולותיו לא חרגו מעבר לעיר רומא.
מי שהביא להפצת הפיצה אל כל רחבי איטליה היו דווקא החיילים האמריקאים ממוצא איטלקי, שנלחמו ושחררו את איטליה במלחמת העולם השנייה. הם הכירו את הפיצה מארה"ב מולדתם, אליה הביאו אותם המהגרים האיטלקים העניים מנאפולי וסיציליה, בתחילת המאה ה-20 (יחד איתם הגיע גם ארגון המאפיה). הם מצאו אותה ברומא, אך כשהמשיכו צפונה הם לא מצאו אותה בפירנצה, לא כל שכן במילנו ה"אוסטרית" (שם המאכל הלאומי הוא שניצל). הם היו אלה שהביאו לפתיחתן של הפיצריות מטוסקנה וצפונה.
בתי מלון בנאפולי
פיצה נאפוליטנה, הופצה לצפון איטליה ע"י החיילים האמריקאים במלחת העולם השניה (צילום:Toshimasa Ishibashi)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הרובע העתיק של נאפולי מכאן נלך ברגל אל הרובע העתיק של נאפולי, הבנוי על זה של ימי הרומאים. זוהי שכונת ספאקאנאפולי (Spaccanapoli , נאפולי החצוייה), שרחובות השתי וערב הצרים שלה הם הדקומנוסים והקארדואים הרומאים. זוהי נאפולי של ימי הביניים, והשיטוט המקסים בין הסמטאות הצבעוניות יפגיש אותו עם אהבה נוספת של הנפוליטנים הבובות.
סמטאות שכונת ספאקאנאפולי, תצפית ממבצר סנט אלמו (צילום: Bugastockstar)
ספאקאנאפולי מלאה בכנסיות, כמו העיר נאפולי כולה, ובהן גם הקתדרלה של העיר (דואומו, באיטלקית) בסגנון ברוק ספרדי מקושט להפליא ומוזהב להפליא. בקתדרלה מתקיים פעמיים בשנה הנס של ג'נארו הקדוש של העיר. הקדוש ג'נארו (Saint Januarius ) שהוצא להורג בידי הרומאים בתחילת המאה הרביעית לספירה, "הותיר" אחריו שני בקבוקוני זכוכית קטנים ובהם מעט מדמו הקרוש. במהלך הטקס בכנסייה, פעם בשבת של תחילת חודש מאי ופעם ביום מותו של הקדוש ב-19 בספטמבר, מוצאים הבקבוקונים. למול עיניו הנדהמות של הקהל, הממלא את הכנסייה ואת הרחובות סביבה, הופכים הקרישים בדרך פלא לדם נוזלי, והבישוף של העיר יכול להכריז "הנס נעשה".
על הנס של ג'נרו בכתבה על נאפולי
לאוהבי הפיסול אסור להחמיץ כנסייה קטנה נוספת בשכונת ספאקאנאפולי, היא קפלת סנט-סברו (Capella Sansevero ). בקפלה שני פסלים מרשימים, שפיסל במחצית המאה ה-18 פסל וניציאני בשם אנטוניו קוראדינו, האחד "ישו העטוף" והשני "צניעות". תענוג לחובבי אומנות בכלל ופיסול בפרט.
פסל "ישו העטוף" בקפלת סנט-סברו בספאקאנאפולי (צילום: רמי סימסולו)
עקבות הכובשים הזרים בנאפולי
כמו ערים נוספות בדרום איטליה ומקומות נוספים לחופי הים-התיכון, נאפולי הוקמה על ידי סוחרים ומתיישבים יוונים כבר במאה ה-7 לפנה"ס. "העיר החדשה" (Neo police = נאפולי) קראו לה מתיישביה, שבאו מרודוס ומאוחר יותר גם מהיבשת היוונית. עד היום יש בדיאלקט הנפוליטני מילים לא מעטות שמקורן ביוונית, ולנפוליטנים לא מעטים תווי פנים יווניים. אחרי היוונים והרומאים, שכבשו את דרום איטליה במאה השלישית לפנה"ס, עברו בנאפולי כובשים רבים וכל אחד מהם הותיר בה חותם.
הנורמנים הבלונדים מהצפון, בראשות המלך רוג'ר השני, שלטו במאות ה- 11-13 מנאפולי ועד סיציליה. כאן בנאפולי הוא הותיר לנו את מבצר הביצה (Castel Dellovo ), שנבנה לצורך שליטה על הנמל.
הצרפתים, בראשות שארל הראשון לבית אנז'ו, העניקו לנאפולי במחצית השנייה של המאה ה-13את המצודה החדשה (Castel Nouvo ), הנראית כאילו הצניחו אותה ממרכזה של צרפת אל חופי הנמל של נאפולי.
הספרדים, בראשותו של אלפונסו החמישי מאראגון, כובשים את נאפולי במאה ה-15. אחד הביטויים הראשונים לכיבוש זה הוא "הדבקת" תבליט שיש מעל כניסת המצודה החדשה, תבליט הבוהק בלובנו על רקע האבנים השחורות מהן נבנה המבצר הצרפתי.
מבצר הביצה, ירושה מימי שלטון הנורמנים על נאפולי (צילום: Antonio Gravate )
מבצר הביצה, שווה להגיע בשעות הערב (צילום: Mikie11 )
כיכר העם של נאפולי הכיבוש הספרדי בנאפולי נמשך עד הכרזת עצמאות איטליה במאה ה-19. את הדברים הטובים שהביאו הספרדים אפשר לראות בפיאצה דל פלבשיטו ( Piazza del Plebiscito ) "כיכר העם", שנבנתה על ידי המשנה למלך הספרדי בתחילת המאה ה-17. בכיכר כנסייה ניאו רנסנסית יפה – כנסיית סן פרנצ'סקו דה פאולה (San Francesco di Paola ), שכיפתה מזכירה מאוד את כיפת הפנתיאון ברומא. מחוץ לכנסייה שתי אכסדראות, המקיפות את הכיכר החצי עגולה, מזכירות מאוד את "הכיכר המחבקת" שבנה הגאון ברניני לפני כנסיית סן פייטרו בוותיקן.
ממול לכנסייה, בצידה "הפתוח" של הכיכר, עומד ארמון ענק התוחם אותה ממזרח. זהו הארמון המלכותי (Pallazo Real ), על חדריו המלכותיים המקושטים והריהוט היקר. 12 נישות בקיר החיצוני של הארמון, הפונה אל כיכר העם, ובכול נישה פיסלו של אחד ממלכי נאפולי.
פיאצה פלבשיטו, כיכר העם של נאפולי (צילום: alzpin)
בסמוך לכיכר העם שני אתרים מרכזיים נוספים. הראשון הוא בית האופרה הפעיל העתיק ביותר באירופה – תיאטרו סן קרלו ( Teatro di San Carlo ). בית האופרה, במיטב הסגנון האירופאי של וינה ופריז, הוקם על ידי המלך קרלוס השלישי לבית בורבון בשנת 1737, שנתיים אחרי שהומלך כמלכה של נאפולי ורצה מיד להשוותה לבירות מערב אירופה.
בית האופרה הפעיל עד היום, מרשים ביופיו מבפנים ולא נופל מאחיו הגדול (אך הצעיר יותר במבנה שלו) – תיאטרון לה סקאלה שבמילנו. מולו – גלריית אומברטו הראשון, שהוקמה לקראת סוף המאה ה-19, לכבודו של המלך השני של איטליה העצמאית. שדרת חנויות מקורה בזכוכית וברזל, כדוגמאת הגלריה שהקימו במילאנו לכבוד אביו – גלרית ויטוריו עמנואל השני.
כתבה על מילאנו
נאפולי והמאפיה הנאפוליטנית
עוד יש בנאפולי את רחוב ויה טולדו, על חנויותיו המפוארות, והסימטאות הצרות עם הכביסה המתנפנפת ברוח. אך יש שכונות בנאפולי ובפריפריה שלה שמומלץ מאוד לא להיכנס אליהן, לא בלילה ורצוי גם לא ביום. כי עמורה לא היה רק שמה של עיר החטאים בסדום, או תיאורה של פומפיי בפי הבישוף של נאפולי. עמורה היא קאמורה (או גומורה) - ארגון המאפיה הנאפוליטנית. זו הוקמה במקביל לארגוני המאפיה האחרים בדרום איטליה, כמו קוזה נוסטרה הסיציליאנית, נדרנגטה בקלבריה ולה רוזה בפוליה. פעם כנגד הכובש הזר מספרד, היום נגד השלטון המרכזי ברומא.
בשנים האחרונות נחלש השלטון המרכזי של ארגון הקאמורה. משפחותיו השונות מנהלות מלחמת כנופיות באש חיה, במאבק על השליטה בשטח, בתחומים לא חוקיים רבים ובעיקר בעסקי הסמים. במקביל ממשיכה המאפיה הנאפוליטנית, כמו אחיותיה, לנהל מאבק נגד השלטון המרכזי באיטליה. כך "טבעה" נאפולי מספר פעמים בערימות של אשפה שלא פונתה, משום שהקמת המזבלה החדשה ומפעל המיחזור הצמוד אליה לא "תואמו" עם המאפיה של נאפולי, וברור לאיזה תיאום הייתה הכוונה . שלא לדבר על הבלגן וחוסר התיכנון האורבאני, שהם תוצאה של הרשאות של המאפיה היכן לבנות, ולא של רשויות החוק.
נאפולי, סימטאות צרות עם כביסה מתנפנפת ברוח (צילום: OrnaW)
לראות את נאפולי ולמות
אפשר "לראות את נאפולי ולמות" – מהשתאות מיופי המוצגים והמראות, או מוות אמיתי מכדור טועה במלחמת הכנופיות (שאינן מתרחשות באזורים התיירותיים והמרכזיים של העיר). ואפשר גם לשבור את המיתוס הזה ולספר שמקור המשפט המפורסם, בטעות מקורו.
משהחלו בני האצולה המערב אירופאים לטייל באגן הים התיכון ובדרום איטליה,כתבו הביתה על נפלאותיה של העיר נאפולי, האזור כולו והעיירה מורטה שממזרח לנאפולי. מורטה שוכנת לחופי מפרץ נאפולי ופירוש שמה - מוות. תרגום המשפט יצר את המשפט המפורסם אך המוטעה.
מלון מומלץ במרכז נאפולי מלון לה צ'יליגינה לייף סטייל ( La Ciliegina Lifestyle Hotel ) הוא מלון בוטיק 4 כוכבים, הממוקם במרכז נאפולי, במרחק הליכה נוח מרוב האתרים בעיר העתיקה. החדרים והסוויטות ממוזגים כולם, עם שולחן, פינת ישיבה, פינת קפה-תה ומרפסת. על הגג ג'קוזי וכסאות נוח, עם תצפית על העיר והר וזוב. הצוות חביב ואדיב ומסייע בהמלצות.
לכתבת ההמשך על חבל קמפניה: חלק ב' - דרך חוף אמאלפי והאי קאפרי
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון בנאפולי
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על דרום איטליה
לראות את נאפולי ולחיות
האיים של דרום איטליה
מחוז פוליה - חלק א'
כל זה כמו קפא למוות, בשלושה ימים בסוף אוגוסט, שנת 79 לספירה. במשך שלושה ימים "ירק" הר הגעש וזוב אפר וולקני, מלווה בגזים רעילים, סלעי טוף ובוץ רותח. אלפים מתושבי פומפיי העתיקה נחנקו למוות ונקברו תחת התקרות המתמוטטות של בתיהם. כשהאפר הוולקני התקרר והתמצק, כוסתה העיר בשכבת סלע, שהסתירה אותה עד סוף המאה ה-18, עד שנתגלתה במקרה.
החפירות הארכיאולוגיות בפומפיי החלו בשנת 1850 ועדיין לא נחשפה מחציתה של העיר. הסיור ברחובותיה המתוכננים היטב, בבתי האצילים שנותרו ללא התקרה, כמו גם שחזור (בגבס) של תנוחת רגע המוות של בני האדם ובעלי החי, הוא מסע מרתק שאין לוותר עליו. הכניסה לאתר בתשלום ומאוד מומלץ לסייר בו בליווי הדרכה מקצועית.
פומפיי, העיר שכוסתה בהתפרצות הר הגעש וזוב (צילום: iSailorr)
החפירות הארכיאולוגיות בפומפיי החלו בשנת 1850 ועדיין לא נחשפה מחציתה של העיר (צילום: edella)
העיירה הרקולנאום
ליום הפתיחה החגיגית הוזמנו ראשי העיר והמדינה, בהם הבישוף הקתולי. משיצא הבישוף מ"החדר הסודי", נשאל על ידי העיתונאים הרבים לדעתו על מה שראה שם. תשובתו הקצרה הייתה: "סדום ועמורה". הכניסה לחדר הסודי אינה מומלצת למי שטרם מלאו לו 18. בצד החדר הסודי ושאר ממצאי פומפיי והרקולנאום, יש במוזיאון תערוכת פיסול יווני רומי קלאסי
כתבה על אוצרות האומנות של נאפולי
המוזיאון הארכיאולוגי בנאפולי, ציור קיר של סיפור מפורסם מהמיתולגיה היוונית (צילום: Carole Raddato)
רחוב הפיצות של נאפולי
ממול למוזיאון מדרחוב חביב, משובץ פיצריות. והרי ידוע לכל שהפיצה נולדה בנאפולי. מה שפחות ידוע, שהפיצה באיטליה נחשבה עד מלחמת העולם השנייה למאכל דרומי, שגבולותיו לא חרגו מעבר לעיר רומא.
מי שהביא להפצת הפיצה אל כל רחבי איטליה היו דווקא החיילים האמריקאים ממוצא איטלקי, שנלחמו ושחררו את איטליה במלחמת העולם השנייה. הם הכירו את הפיצה מארה"ב מולדתם, אליה הביאו אותם המהגרים האיטלקים העניים מנאפולי וסיציליה, בתחילת המאה ה-20 (יחד איתם הגיע גם ארגון המאפיה). הם מצאו אותה ברומא, אך כשהמשיכו צפונה הם לא מצאו אותה בפירנצה, לא כל שכן במילנו ה"אוסטרית" (שם המאכל הלאומי הוא שניצל). הם היו אלה שהביאו לפתיחתן של הפיצריות מטוסקנה וצפונה.
בתי מלון בנאפולי
פיצה נאפוליטנה, הופצה לצפון איטליה ע"י החיילים האמריקאים במלחת העולם השניה (צילום:Toshimasa Ishibashi)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הרובע העתיק של נאפולי מכאן נלך ברגל אל הרובע העתיק של נאפולי, הבנוי על זה של ימי הרומאים. זוהי שכונת ספאקאנאפולי (Spaccanapoli , נאפולי החצוייה), שרחובות השתי וערב הצרים שלה הם הדקומנוסים והקארדואים הרומאים. זוהי נאפולי של ימי הביניים, והשיטוט המקסים בין הסמטאות הצבעוניות יפגיש אותו עם אהבה נוספת של הנפוליטנים הבובות.
סמטאות שכונת ספאקאנאפולי, תצפית ממבצר סנט אלמו (צילום: Bugastockstar)
ספאקאנאפולי מלאה בכנסיות, כמו העיר נאפולי כולה, ובהן גם הקתדרלה של העיר (דואומו, באיטלקית) בסגנון ברוק ספרדי מקושט להפליא ומוזהב להפליא. בקתדרלה מתקיים פעמיים בשנה הנס של ג'נארו הקדוש של העיר. הקדוש ג'נארו (Saint Januarius ) שהוצא להורג בידי הרומאים בתחילת המאה הרביעית לספירה, "הותיר" אחריו שני בקבוקוני זכוכית קטנים ובהם מעט מדמו הקרוש. במהלך הטקס בכנסייה, פעם בשבת של תחילת חודש מאי ופעם ביום מותו של הקדוש ב-19 בספטמבר, מוצאים הבקבוקונים. למול עיניו הנדהמות של הקהל, הממלא את הכנסייה ואת הרחובות סביבה, הופכים הקרישים בדרך פלא לדם נוזלי, והבישוף של העיר יכול להכריז "הנס נעשה".
על הנס של ג'נרו בכתבה על נאפולי
לאוהבי הפיסול אסור להחמיץ כנסייה קטנה נוספת בשכונת ספאקאנאפולי, היא קפלת סנט-סברו (Capella Sansevero ). בקפלה שני פסלים מרשימים, שפיסל במחצית המאה ה-18 פסל וניציאני בשם אנטוניו קוראדינו, האחד "ישו העטוף" והשני "צניעות". תענוג לחובבי אומנות בכלל ופיסול בפרט.
פסל "ישו העטוף" בקפלת סנט-סברו בספאקאנאפולי (צילום: רמי סימסולו)
עקבות הכובשים הזרים בנאפולי
כמו ערים נוספות בדרום איטליה ומקומות נוספים לחופי הים-התיכון, נאפולי הוקמה על ידי סוחרים ומתיישבים יוונים כבר במאה ה-7 לפנה"ס. "העיר החדשה" (Neo police = נאפולי) קראו לה מתיישביה, שבאו מרודוס ומאוחר יותר גם מהיבשת היוונית. עד היום יש בדיאלקט הנפוליטני מילים לא מעטות שמקורן ביוונית, ולנפוליטנים לא מעטים תווי פנים יווניים. אחרי היוונים והרומאים, שכבשו את דרום איטליה במאה השלישית לפנה"ס, עברו בנאפולי כובשים רבים וכל אחד מהם הותיר בה חותם.
הנורמנים הבלונדים מהצפון, בראשות המלך רוג'ר השני, שלטו במאות ה- 11-13 מנאפולי ועד סיציליה. כאן בנאפולי הוא הותיר לנו את מבצר הביצה (Castel Dellovo ), שנבנה לצורך שליטה על הנמל.
הצרפתים, בראשות שארל הראשון לבית אנז'ו, העניקו לנאפולי במחצית השנייה של המאה ה-13את המצודה החדשה (Castel Nouvo ), הנראית כאילו הצניחו אותה ממרכזה של צרפת אל חופי הנמל של נאפולי.
הספרדים, בראשותו של אלפונסו החמישי מאראגון, כובשים את נאפולי במאה ה-15. אחד הביטויים הראשונים לכיבוש זה הוא "הדבקת" תבליט שיש מעל כניסת המצודה החדשה, תבליט הבוהק בלובנו על רקע האבנים השחורות מהן נבנה המבצר הצרפתי.
מבצר הביצה, ירושה מימי שלטון הנורמנים על נאפולי (צילום: Antonio Gravate )
מבצר הביצה, שווה להגיע בשעות הערב (צילום: Mikie11 )
כיכר העם של נאפולי הכיבוש הספרדי בנאפולי נמשך עד הכרזת עצמאות איטליה במאה ה-19. את הדברים הטובים שהביאו הספרדים אפשר לראות בפיאצה דל פלבשיטו ( Piazza del Plebiscito ) "כיכר העם", שנבנתה על ידי המשנה למלך הספרדי בתחילת המאה ה-17. בכיכר כנסייה ניאו רנסנסית יפה – כנסיית סן פרנצ'סקו דה פאולה (San Francesco di Paola ), שכיפתה מזכירה מאוד את כיפת הפנתיאון ברומא. מחוץ לכנסייה שתי אכסדראות, המקיפות את הכיכר החצי עגולה, מזכירות מאוד את "הכיכר המחבקת" שבנה הגאון ברניני לפני כנסיית סן פייטרו בוותיקן.
ממול לכנסייה, בצידה "הפתוח" של הכיכר, עומד ארמון ענק התוחם אותה ממזרח. זהו הארמון המלכותי (Pallazo Real ), על חדריו המלכותיים המקושטים והריהוט היקר. 12 נישות בקיר החיצוני של הארמון, הפונה אל כיכר העם, ובכול נישה פיסלו של אחד ממלכי נאפולי.
פיאצה פלבשיטו, כיכר העם של נאפולי (צילום: alzpin)
בסמוך לכיכר העם שני אתרים מרכזיים נוספים. הראשון הוא בית האופרה הפעיל העתיק ביותר באירופה – תיאטרו סן קרלו ( Teatro di San Carlo ). בית האופרה, במיטב הסגנון האירופאי של וינה ופריז, הוקם על ידי המלך קרלוס השלישי לבית בורבון בשנת 1737, שנתיים אחרי שהומלך כמלכה של נאפולי ורצה מיד להשוותה לבירות מערב אירופה.
בית האופרה הפעיל עד היום, מרשים ביופיו מבפנים ולא נופל מאחיו הגדול (אך הצעיר יותר במבנה שלו) – תיאטרון לה סקאלה שבמילנו. מולו – גלריית אומברטו הראשון, שהוקמה לקראת סוף המאה ה-19, לכבודו של המלך השני של איטליה העצמאית. שדרת חנויות מקורה בזכוכית וברזל, כדוגמאת הגלריה שהקימו במילאנו לכבוד אביו – גלרית ויטוריו עמנואל השני.
כתבה על מילאנו
נאפולי והמאפיה הנאפוליטנית
עוד יש בנאפולי את רחוב ויה טולדו, על חנויותיו המפוארות, והסימטאות הצרות עם הכביסה המתנפנפת ברוח. אך יש שכונות בנאפולי ובפריפריה שלה שמומלץ מאוד לא להיכנס אליהן, לא בלילה ורצוי גם לא ביום. כי עמורה לא היה רק שמה של עיר החטאים בסדום, או תיאורה של פומפיי בפי הבישוף של נאפולי. עמורה היא קאמורה (או גומורה) - ארגון המאפיה הנאפוליטנית. זו הוקמה במקביל לארגוני המאפיה האחרים בדרום איטליה, כמו קוזה נוסטרה הסיציליאנית, נדרנגטה בקלבריה ולה רוזה בפוליה. פעם כנגד הכובש הזר מספרד, היום נגד השלטון המרכזי ברומא.
בשנים האחרונות נחלש השלטון המרכזי של ארגון הקאמורה. משפחותיו השונות מנהלות מלחמת כנופיות באש חיה, במאבק על השליטה בשטח, בתחומים לא חוקיים רבים ובעיקר בעסקי הסמים. במקביל ממשיכה המאפיה הנאפוליטנית, כמו אחיותיה, לנהל מאבק נגד השלטון המרכזי באיטליה. כך "טבעה" נאפולי מספר פעמים בערימות של אשפה שלא פונתה, משום שהקמת המזבלה החדשה ומפעל המיחזור הצמוד אליה לא "תואמו" עם המאפיה של נאפולי, וברור לאיזה תיאום הייתה הכוונה . שלא לדבר על הבלגן וחוסר התיכנון האורבאני, שהם תוצאה של הרשאות של המאפיה היכן לבנות, ולא של רשויות החוק.
נאפולי, סימטאות צרות עם כביסה מתנפנפת ברוח (צילום: OrnaW)
לראות את נאפולי ולמות
אפשר "לראות את נאפולי ולמות" – מהשתאות מיופי המוצגים והמראות, או מוות אמיתי מכדור טועה במלחמת הכנופיות (שאינן מתרחשות באזורים התיירותיים והמרכזיים של העיר). ואפשר גם לשבור את המיתוס הזה ולספר שמקור המשפט המפורסם, בטעות מקורו.
משהחלו בני האצולה המערב אירופאים לטייל באגן הים התיכון ובדרום איטליה,כתבו הביתה על נפלאותיה של העיר נאפולי, האזור כולו והעיירה מורטה שממזרח לנאפולי. מורטה שוכנת לחופי מפרץ נאפולי ופירוש שמה - מוות. תרגום המשפט יצר את המשפט המפורסם אך המוטעה.
מלון מומלץ במרכז נאפולי מלון לה צ'יליגינה לייף סטייל ( La Ciliegina Lifestyle Hotel ) הוא מלון בוטיק 4 כוכבים, הממוקם במרכז נאפולי, במרחק הליכה נוח מרוב האתרים בעיר העתיקה. החדרים והסוויטות ממוזגים כולם, עם שולחן, פינת ישיבה, פינת קפה-תה ומרפסת. על הגג ג'קוזי וכסאות נוח, עם תצפית על העיר והר וזוב. הצוות חביב ואדיב ומסייע בהמלצות.
לכתבת ההמשך על חבל קמפניה: חלק ב' - דרך חוף אמאלפי והאי קאפרי
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון בנאפולי
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על דרום איטליה
לראות את נאפולי ולחיות
האיים של דרום איטליה
מחוז פוליה - חלק א'
מי שהביא להפצת הפיצה אל כל רחבי איטליה היו דווקא החיילים האמריקאים ממוצא איטלקי, שנלחמו ושחררו את איטליה במלחמת העולם השנייה. הם הכירו את הפיצה מארה"ב מולדתם, אליה הביאו אותם המהגרים האיטלקים העניים מנאפולי וסיציליה, בתחילת המאה ה-20 (יחד איתם הגיע גם ארגון המאפיה). הם מצאו אותה ברומא, אך כשהמשיכו צפונה הם לא מצאו אותה בפירנצה, לא כל שכן במילנו ה"אוסטרית" (שם המאכל הלאומי הוא שניצל). הם היו אלה שהביאו לפתיחתן של הפיצריות מטוסקנה וצפונה.
בתי מלון בנאפולי
פיצה נאפוליטנה, הופצה לצפון איטליה ע"י החיילים האמריקאים במלחת העולם השניה (צילום:Toshimasa Ishibashi)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »סמטאות שכונת ספאקאנאפולי, תצפית ממבצר סנט אלמו (צילום: Bugastockstar)
ספאקאנאפולי מלאה בכנסיות, כמו העיר נאפולי כולה, ובהן גם הקתדרלה של העיר (דואומו, באיטלקית) בסגנון ברוק ספרדי מקושט להפליא ומוזהב להפליא. בקתדרלה מתקיים פעמיים בשנה הנס של ג'נארו
על הנס של ג'נרו בכתבה על נאפולי
לאוהבי הפיסול אסור להחמיץ כנסייה קטנה נוספת בשכונת ספאקאנאפולי, היא קפלת סנט-סברו (
פסל "ישו העטוף" בקפלת סנט-סברו בספאקאנאפולי (צילום: רמי סימסולו)
עקבות הכובשים הזרים בנאפולי
כמו ערים נוספות בדרום איטליה ומקומות נוספים לחופי הים-התיכון, נאפולי הוקמה על ידי סוחרים ומתיישבים יוונים כבר במאה ה-7 לפנה"ס. "העיר החדשה" (Neo police = נאפולי) קראו לה מתיישביה, שבאו מרודוס ומאוחר יותר גם מהיבשת היוונית. עד היום יש בדיאלקט הנפוליטני מילים לא מעטות שמקורן ביוונית, ולנפוליטנים לא מעטים תווי פנים יווניים. אחרי היוונים והרומאים, שכבשו את דרום איטליה במאה השלישית לפנה"ס, עברו בנאפולי כובשים רבים וכל אחד מהם הותיר בה חותם.
הנורמנים הבלונדים מהצפון, בראשות המלך רוג'ר השני, שלטו במאות ה- 11-13 מנאפולי ועד סיציליה. כאן בנאפולי הוא הותיר לנו את מבצר הביצה (Castel Dellovo ), שנבנה לצורך שליטה על הנמל.
הצרפתים, בראשות שארל הראשון לבית אנז'ו, העניקו לנאפולי במחצית השנייה של המאה ה-13את המצודה החדשה (Castel Nouvo ), הנראית כאילו הצניחו אותה ממרכזה של צרפת אל חופי הנמל של נאפולי.
הספרדים, בראשותו של אלפונסו החמישי מאראגון, כובשים את נאפולי במאה ה-15. אחד הביטויים הראשונים לכיבוש זה הוא "הדבקת" תבליט שיש מעל כניסת המצודה החדשה, תבליט הבוהק בלובנו על רקע האבנים השחורות מהן נבנה המבצר הצרפתי.
מבצר הביצה, ירושה מימי שלטון הנורמנים על נאפולי (צילום: Antonio Gravate )
מבצר הביצה, שווה להגיע בשעות הערב (צילום: Mikie11 )
כיכר העם של נאפולי הכיבוש הספרדי בנאפולי נמשך עד הכרזת עצמאות איטליה במאה ה-19. את הדברים הטובים שהביאו הספרדים אפשר לראות בפיאצה דל פלבשיטו ( Piazza del Plebiscito ) "כיכר העם", שנבנתה על ידי המשנה למלך הספרדי בתחילת המאה ה-17. בכיכר כנסייה ניאו רנסנסית יפה – כנסיית סן פרנצ'סקו דה פאולה (San Francesco di Paola ), שכיפתה מזכירה מאוד את כיפת הפנתיאון ברומא. מחוץ לכנסייה שתי אכסדראות, המקיפות את הכיכר החצי עגולה, מזכירות מאוד את "הכיכר המחבקת" שבנה הגאון ברניני לפני כנסיית סן פייטרו בוותיקן.
ממול לכנסייה, בצידה "הפתוח" של הכיכר, עומד ארמון ענק התוחם אותה ממזרח. זהו הארמון המלכותי (Pallazo Real ), על חדריו המלכותיים המקושטים והריהוט היקר. 12 נישות בקיר החיצוני של הארמון, הפונה אל כיכר העם, ובכול נישה פיסלו של אחד ממלכי נאפולי.
פיאצה פלבשיטו, כיכר העם של נאפולי (צילום: alzpin)
בסמוך לכיכר העם שני אתרים מרכזיים נוספים. הראשון הוא בית האופרה הפעיל העתיק ביותר באירופה – תיאטרו סן קרלו ( Teatro di San Carlo ). בית האופרה, במיטב הסגנון האירופאי של וינה ופריז, הוקם על ידי המלך קרלוס השלישי לבית בורבון בשנת 1737, שנתיים אחרי שהומלך כמלכה של נאפולי ורצה מיד להשוותה לבירות מערב אירופה.
בית האופרה הפעיל עד היום, מרשים ביופיו מבפנים ולא נופל מאחיו הגדול (אך הצעיר יותר במבנה שלו) – תיאטרון לה סקאלה שבמילנו. מולו – גלריית אומברטו הראשון, שהוקמה לקראת סוף המאה ה-19, לכבודו של המלך השני של איטליה העצמאית. שדרת חנויות מקורה בזכוכית וברזל, כדוגמאת הגלריה שהקימו במילאנו לכבוד אביו – גלרית ויטוריו עמנואל השני.
כתבה על מילאנו
נאפולי והמאפיה הנאפוליטנית
עוד יש בנאפולי את רחוב ויה טולדו, על חנויותיו המפוארות, והסימטאות הצרות עם הכביסה המתנפנפת ברוח. אך יש שכונות בנאפולי ובפריפריה שלה שמומלץ מאוד לא להיכנס אליהן, לא בלילה ורצוי גם לא ביום. כי עמורה לא היה רק שמה של עיר החטאים בסדום, או תיאורה של פומפיי בפי הבישוף של נאפולי. עמורה היא קאמורה (או גומורה) - ארגון המאפיה הנאפוליטנית. זו הוקמה במקביל לארגוני המאפיה האחרים בדרום איטליה, כמו קוזה נוסטרה הסיציליאנית, נדרנגטה בקלבריה ולה רוזה בפוליה. פעם כנגד הכובש הזר מספרד, היום נגד השלטון המרכזי ברומא.
בשנים האחרונות נחלש השלטון המרכזי של ארגון הקאמורה. משפחותיו השונות מנהלות מלחמת כנופיות באש חיה, במאבק על השליטה בשטח, בתחומים לא חוקיים רבים ובעיקר בעסקי הסמים. במקביל ממשיכה המאפיה הנאפוליטנית, כמו אחיותיה, לנהל מאבק נגד השלטון המרכזי באיטליה. כך "טבעה" נאפולי מספר פעמים בערימות של אשפה שלא פונתה, משום שהקמת המזבלה החדשה ומפעל המיחזור הצמוד אליה לא "תואמו" עם המאפיה של נאפולי, וברור לאיזה תיאום הייתה הכוונה . שלא לדבר על הבלגן וחוסר התיכנון האורבאני, שהם תוצאה של הרשאות של המאפיה היכן לבנות, ולא של רשויות החוק.
נאפולי, סימטאות צרות עם כביסה מתנפנפת ברוח (צילום: OrnaW)
לראות את נאפולי ולמות
אפשר "לראות את נאפולי ולמות" – מהשתאות מיופי המוצגים והמראות, או מוות אמיתי מכדור טועה במלחמת הכנופיות (שאינן מתרחשות באזורים התיירותיים והמרכזיים של העיר). ואפשר גם לשבור את המיתוס הזה ולספר שמקור המשפט המפורסם, בטעות מקורו.
משהחלו בני האצולה המערב אירופאים לטייל באגן הים התיכון ובדרום איטליה,כתבו הביתה על נפלאותיה של העיר נאפולי, האזור כולו והעיירה מורטה שממזרח לנאפולי. מורטה שוכנת לחופי מפרץ נאפולי ופירוש שמה - מוות. תרגום המשפט יצר את המשפט המפורסם אך המוטעה.
מלון מומלץ במרכז נאפולי מלון לה צ'יליגינה לייף סטייל ( La Ciliegina Lifestyle Hotel ) הוא מלון בוטיק 4 כוכבים, הממוקם במרכז נאפולי, במרחק הליכה נוח מרוב האתרים בעיר העתיקה. החדרים והסוויטות ממוזגים כולם, עם שולחן, פינת ישיבה, פינת קפה-תה ומרפסת. על הגג ג'קוזי וכסאות נוח, עם תצפית על העיר והר וזוב. הצוות חביב ואדיב ומסייע בהמלצות.
לכתבת ההמשך על חבל קמפניה: חלק ב' - דרך חוף אמאלפי והאי קאפרי
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון בנאפולי
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על דרום איטליה
לראות את נאפולי ולחיות
האיים של דרום איטליה
מחוז פוליה - חלק א'
הנורמנים הבלונדים מהצפון, בראשות המלך רוג'ר השני, שלטו במאות ה- 11-13 מנאפולי ועד סיציליה. כאן בנאפולי הוא הותיר לנו את מבצר הביצה (
הצרפתים, בראשות שארל הראשון לבית אנז'ו, העניקו לנאפולי במחצית השנייה של המאה ה-13את המצודה החדשה (
הספרדים, בראשותו של אלפונסו החמישי מאראגון, כובשים את נאפולי במאה ה-15. אחד הביטויים הראשונים לכיבוש זה הוא "הדבקת" תבליט שיש מעל כניסת המצודה החדשה, תבליט הבוהק בלובנו על רקע האבנים השחורות מהן נבנה המבצר הצרפתי.
מבצר הביצה, ירושה מימי שלטון הנורמנים על נאפולי
מבצר הביצה, שווה להגיע בשעות הערב
ממול לכנסייה, בצידה "הפתוח" של הכיכר, עומד ארמון ענק התוחם אותה ממזרח. זהו הארמון המלכותי (
פיאצה פלבשיטו, כיכר העם של נאפולי (צילום: alzpin)
כתבה על מילאנו
נאפולי והמאפיה הנאפוליטנית
עוד יש בנאפולי את רחוב ויה טולדו, על חנויותיו המפוארות, והסימטאות הצרות עם הכביסה המתנפנפת ברוח. אך יש שכונות בנאפולי ובפריפריה שלה שמומלץ מאוד לא להיכנס אליהן, לא בלילה ורצוי גם לא ביום. כי עמורה לא היה רק שמה של עיר החטאים בסדום, או תיאורה של פומפיי בפי הבישוף של נאפולי. עמורה היא קאמורה (או גומורה) - ארגון המאפיה הנאפוליטנית. זו הוקמה במקביל לארגוני המאפיה האחרים בדרום איטליה, כמו קוזה נוסטרה הסיציליאנית, נדרנגטה בקלבריה ולה רוזה בפוליה. פעם כנגד הכובש הזר מספרד, היום נגד השלטון המרכזי ברומא.
בשנים האחרונות נחלש השלטון המרכזי של ארגון הקאמורה. משפחותיו השונות מנהלות מלחמת כנופיות באש חיה, במאבק על השליטה בשטח, בתחומים לא חוקיים רבים ובעיקר בעסקי הסמים. במקביל ממשיכה המאפיה הנאפוליטנית, כמו אחיותיה, לנהל מאבק נגד השלטון המרכזי באיטליה. כך "טבעה" נאפולי מספר פעמים בערימות של אשפה שלא פונתה, משום שהקמת המזבלה החדשה ומפעל המיחזור הצמוד אליה לא "תואמו" עם המאפיה של נאפולי, וברור לאיזה תיאום הייתה הכוונה . שלא לדבר על הבלגן וחוסר התיכנון האורבאני, שהם תוצאה של הרשאות של המאפיה היכן לבנות, ולא של רשויות החוק.
נאפולי, סימטאות צרות עם כביסה מתנפנפת ברוח (צילום: OrnaW)
לראות את נאפולי ולמות
אפשר "לראות את נאפולי ולמות" – מהשתאות מיופי המוצגים והמראות, או מוות אמיתי מכדור טועה במלחמת הכנופיות (שאינן מתרחשות באזורים התיירותיים והמרכזיים של העיר). ואפשר גם לשבור את המיתוס הזה ולספר שמקור המשפט המפורסם, בטעות מקורו.
משהחלו בני האצולה המערב אירופאים לטייל באגן הים התיכון ובדרום איטליה,כתבו הביתה על נפלאותיה של העיר נאפולי, האזור כולו והעיירה מורטה שממזרח לנאפולי. מורטה שוכנת לחופי מפרץ נאפולי ופירוש שמה - מוות. תרגום המשפט יצר את המשפט המפורסם אך המוטעה.
מלון מומלץ במרכז נאפולי מלון לה צ'יליגינה לייף סטייל ( La Ciliegina Lifestyle Hotel ) הוא מלון בוטיק 4 כוכבים, הממוקם במרכז נאפולי, במרחק הליכה נוח מרוב האתרים בעיר העתיקה. החדרים והסוויטות ממוזגים כולם, עם שולחן, פינת ישיבה, פינת קפה-תה ומרפסת. על הגג ג'קוזי וכסאות נוח, עם תצפית על העיר והר וזוב. הצוות חביב ואדיב ומסייע בהמלצות.
לכתבת ההמשך על חבל קמפניה: חלק ב' - דרך חוף אמאלפי והאי קאפרי
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון בנאפולי
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על דרום איטליה
לראות את נאפולי ולחיות
האיים של דרום איטליה
מחוז פוליה - חלק א'
בשנים האחרונות נחלש השלטון המרכזי של ארגון הקאמורה. משפחותיו השונות מנהלות מלחמת כנופיות באש חיה, במאבק על השליטה בשטח, בתחומים לא חוקיים רבים ובעיקר בעסקי הסמים. במקביל ממשיכה המאפיה הנאפוליטנית, כמו אחיותיה, לנהל מאבק נגד השלטון המרכזי באיטליה. כך "טבעה" נאפולי מספר פעמים בערימות של אשפה שלא פונתה,
מלון מומלץ במרכז נאפולי מלון לה צ'יליגינה לייף סטייל ( La Ciliegina Lifestyle Hotel ) הוא מלון בוטיק 4 כוכבים, הממוקם במרכז נאפולי, במרחק הליכה נוח מרוב האתרים בעיר העתיקה. החדרים והסוויטות ממוזגים כולם, עם שולחן, פינת ישיבה, פינת קפה-תה ומרפסת. על הגג ג'קוזי וכסאות נוח, עם תצפית על העיר והר וזוב. הצוות חביב ואדיב ומסייע בהמלצות.
לכתבת ההמשך על חבל קמפניה: חלק ב' - דרך חוף אמאלפי והאי קאפרי
מידע נוסף
השכרת רכב באיטליה
בתי מלון בנאפולי
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על דרום איטליה
לראות את נאפולי ולחיות
האיים של דרום איטליה
מחוז פוליה - חלק א'
בתי מלון בנאפולי
אפשרויות לינה נוספות באיטליה
כתבות נוספות על דרום איטליה
לראות את נאפולי ולחיות
האיים של דרום איטליה
מחוז פוליה - חלק א'
 |
אודות הכותב
רמי סימסולו
|
.jpg)
