www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



אוצרות האמנות של נאפולי
מאת: ד"ר ורדה מאייר


נאפולי, בירת חבל קאמפניה, היא אחת הערים המעניינות והצבעוניות באיטליה, שממש חובה לעבור בה בדרך לדרום איטליה. אנו נתמקד כאן באוצרות האמנות של נאפולי, המוצגים בשלושה מוזיאונים וכנסייה אחת, המרוחקים זה מזה מרחק הליכה, ולסיום נבקר ב"חדרים האסורים".


כיכר בעיר העתיקה של נאפולי
כיכר בעיר העתיקה של נאפולי  (צילום: Edith Veniamin)
 
במלחמת העולם השניה נפגעה נאפולי, וכיום, לאחר יותר משישים שנה, היא עדין מלקקת את פצעי אותה מלחמה. אך יחד עם זאת יש לה אוצרות אמנות שלא יסולאו בפז, ממצאים ארכיאולוגיים מהערים פומפיי והרקולנאום, וציורים של גדולי האמנים האיטלקים.

כתבה על נאפולי
 

אמנות בנאפולי: מוזיאון קפודימונטה (A), המוזיאון הלאומי סן מרטינו(B), 
כנסיית פיו מונטה דלה-מיסריקורדיה (C), המוזיאון הארכיאולוגי של נאפולי (D), במרחק הליכה 
הצג מפה גדולה יותר


גיל הזהב




 

גלריית פארנזה במוזיאון קפודימונטה

מוזיאון קפודימונטה (Museo Nazionale di Capodimonte) אוצר את אחד האוספים הטובים של איטליה בתחום הציור. המוזיאון שוכן בארמון קפודימונטה (Reale di Capodimonte), על גבעה המשקיפה על נאפולי.
 
אוסף פארנזה, שהיה שייך למשפחת פראנזה (Farnese), אחת המשפחות המשפיעות ביותר באיטליה של תקופת הרנסאנס, הועבר לנאפולי, לארמון שתוכנן במקור להיות בית המלוכה. הקומות הראשונה והשניה מארחות את גלריית פארנזה, עם יצירות מהמאות 13-18, של כמה מהאמנים האיטלקים הטובים ביותר. הגלריה כוללת יצירות מאת סודומה, ואזארי, טיציאן, קאראווג'יו, לוקה ג'ורדנו, מספר אמנים מהאסכולה הפלמית, ואוסף ורג'ה - כלי אמייל, קרמיקה, שנהב ופורצלן, שהיו שייכים למלכי נאפולי. בקומת הקרקע מוצגות תערוכות מתחלפות, ובקומות השלישית והרביעית אוסף אמנות עכשווית.
 
 ברצוני להתעכב על שתי יצירות במוזיאון קפודימונטה, השייכות לאוסף פארנזה:
"הלקאה" (Flagellation) של קאראווג'ו (Caravaggio), שצויירה בשנים 1607-1608, מתארת את הלקאתו של ישו. קאראווג'ו מצייר בריאליזם בלתי מתפשר, תוך יצירת תאורה דרמתית והיבט אנושי לכאביו וסבלו של ישו. שני גברים אוחזים בישו, השמאלי אוחז בשערותיו והימני קושר את ידיו מאחורי גבו ובועט בו. גבר נוסף כורע ברך לפניו, מכין את השוט להצלפה. הצופה נלכד באימה, צופה בדרמה ובמתח, המועצמים על ידי מערכות של אור וחושך - נגיעות אור בגופו הלבן של ישו ובבד המסתיר את עירומו, ורקע כהה מדגיש את הדמויות.

 
נאפולי, הלקאה, גלריית פראנזה
'הלקאה' של קאראווג'ו, מוזיאון קפודימונטו
 
"יהודית הורגת אל הולפרנס" (Judith Slaying Holofernes), צויירה בשנים 1612-1613, בידי ארטמיזיה ג'נטילסקי (Artemisia Gentileschi, ‏1593-1653), ציירת מתקופת הבארוק. עריפת ראשו של הולפרנס על ידי יהודית, היא סצינה דרמתית, קשה, אכזרית ועקובה מדם. יהודית מפתה את הולפרנס, משקה אותו ביין, ולאחר שהוא מתעלף, עורפת את ראשו. ציוריה האלימים והדרמתיים של ארטימיזיה, הם תוצאה ישירה של נסיבות חייה.
פירנצה בעקבות ארטימיזיה ג'נטילסקי
 
נאפולי, מוזיאון קפודימונטה, יהודית הורגת את הולפרנס
'יהודית הורגת אל הולפרנס' של ארטימיזיה ג'נטילסקי, מוזיאון קפודימונטו
 
 

המוזיאון הלאומי סן מרטינו

התחנה הבאה בסיור האמנות בנאפולי, היא המוזיאון הלאומי סן מרטינו (Certosa di San Martino), השוכן במנזר מהמאה ה-14. המבנה מרשים ומעוטר כולו בציורי קיר, לוחות שיש וגילופי עץ, על הרצפה פסיפסים, וכל אלה נוצרו על ידי אמנים בני המאות 16-17. המוזיאון נמצא ליד חדרי הנזירים והוא מציג תערוכה של ההיסטוריה של נאפולי, ציורים ופסלים מהמאות 13-19 ואוסף גדול של הדפסים.
 
בשנת 1616 התיישב ג'וזפה דה ריברה (Jusepe de Ribera) בנאפולי, שהיתה אז בחסות המשנה למלך הספרדי, ואמנותו הותירה רושם בל יימחה על נאפולי. הוא נחשב אבי ציור הברוק בספרד, אחרי שחזר מאיטליה והביא איתו את הסגנון. דמויותיו המצוירות מעוותות בכאב, גופות מרוטשות, עם בשר נפול, נשים ונערים מזוקנים, מעוותים ועקובי דם. ריברה הותיר לעולם מעל 100 ציורים של קדושים מעונים, הנראים מיוסרים ומנודים חברתית, סצינות מקראיות וסצנות מהברית החדשה, המוצגות במשיכות מכחול חופשיות.
 
במוזיאון הלאומי סן מרטינו מוצגות מספר יצירות של ג'וזפה דה ריברה, ובהן "ההורדה מהצלב", "הקדוש ג'רונימוס" ו"הקדוש סבסטיאן". אך הבולטת בהן היא  יצירתו "אפולו ומארסיאס" (Apollo and Marsyas), שצויירה בשנת 1637, בה מצוייר אפולו עם זר על ראשו, כשהוא מתעלל במארסיאס ולא שועה לצעקותיו. הוא רוכן מעליו, בנוי לתלפיות, שריריו חשופים, תנועות ידיו מאומצות. מארסיאס גשמי וגס, מכוער, פיו פעור לרווחה והוא מוצג בעירום ובאלכסון חד, בניגוד לדמותו של אפולו. הסיפור לקוח מיצירתו של אובידיוס: "מטמורפוזות", לפיה אפולו מעניש את מארסיאס, שהעז להטיל ספק בעליונותה של מנגינת הנבל האלוהי על החושניות הארצית של החליל. הציור מדגיש את העימות בין האלוהי והארצי. המודל לציור הגברי לקוח מנערים שפגש הצייר בסמטאות נאפולי.

 
נאפולי, המוזיאון הלאומי סן מרטינו, אפולו ומרסיאס
'אפולו ומרסיאס' של ג'וזפה דה ריברה, המוזיאון הלאומי סן מרטינו 
 




 

החסד הרומאי בכנסייה של נאפולי

נמשיך את סיורינו לעבר כנסייה קטנה בעיר העתיקה של נאפולי, כנסיית פיו מונטה דלה-מיסריקורדיה (Pio Monte Della Misericordia), שנבנתה ב-1601 ככנסייה ובית חולים. את קירותיה מפארת יצירה נוספת של האמן הבארוקי קאראווג'ו, "החסד הרומי" (Carita Romana). הציור גדול הממדים, מתאר את שבעת מעשי החסד כפי שנתפסו בעיני הרומאים: האכלת הרעב, השקיית הצמא, הלבשת עירומים, ביקור חולים, הכנסת אורחים , ביקור האסיר וקבורת המת.
 
בצד ימין של היצירה נראית אישה החולצת שד לאדם זקן, הנמצא מאחורי הסורגים. זהו סיפור רומי עממי, על אישה צעירה שאביה נידון למאסר ולמוות ברעב, והיא מניקה אותו ובכך מצילה את חייו. מסירותה של הבת לאביה ב"חסד הרומי", הפך לאחד מנושאי הציור מימי הביניים והלאה. קאראווג'ו, שהיה מהפכן ונועז מבחינת הצגת הנושא, החליט להתרכז בגופניות של הדמויות ופחות ברוחניות הדתית שלהן.
 
ביצירה מרחפת מריה הקדושה, אוחזת את ישו התינוק בזרועותיה, כמייצג את החסד העולמי. למטה יושב קבצן כמעט עירום, המקבל בגד לכיסוי מערומיו מסנט מרטין - "הלבשת העירום". לידו עומד סנט ג'יימס ומדבר עם בעל הפונדק - "האכלת הרעב". לידו שמשון השותה ומרווה את צמאונו - "השקית הצמא". לידם עומד נער צעיר שכנראה מסמל את "ביקור החולה".

 
החסד הרומי, נאפולי, קאראווג'ו
'החסד הרומי' של קאראווג'ו, כנסיית פיו מונטה דלה-מיסריקורדיה
 

המוזיאון הארכיאולוגי – מיתולוגיה יוונית וימי פומפיי העליזים

יעדנו האחרון הוא המוזיאון הארכיאולוגי של נאפולי (Museo Archeologico Nazionale di Napoli), המציג אוצרות אמנות שהתגלו בפומפיי ובהרקולנאום. שתי הערים נקברו בשנת 79 לספירה תחת אפר וולקני, שהתפרץ מהר הגעש ווזוב. המוזיאון שוכן בארמון מהמאה 17, ובו מעל 3000 חפצים בעלי ערך ואחד האוספים החשובים שהובאו מארמון פארנזה (Farnese) ברומא. אוסף המוזיאון מפוזר בשלוש קומות. בקומת הקרקע ניצבים פסלים ענקיים, ובחדרי המוזיאון פסיפסים, פסלים, כלי בית, ריהוט, ו"החדר האסור"...
 
באולם הפסיפסים נמצא "פסיפס אלכסנדר מוקדון", משנת 200 לפנה"ס, המתאר את קרב איסוס, בין אלכסנדר מוקדון למלך הפרסי דרוויש השלישי, שאת פניהם ניתן לזהות בבירור. גודלו של הפסיפס 6X3 מטר, ומשובצות בו מאות אבנים צבעוניות, שהונחו על ידי אמנים יוונים. הפסיפס מזכיר את תבליט שער טיטוס ברומא, כאשר בחלקו העליון - בצד אחד כל הכידונים, ובצד השני כלי בית המקדש.
 
קבוצת הפסלים שור פארנזה (Toro Farnese) מורכבת משני פסלים, מעשה ידיהם של אפולוניוס (Apollonius) ואחיו טאורסקוס(Tauriscus), אמנים יוונים בני רודוס. הפסל הוזמן בסוף המאה ה-2 לפנה"ס וגולף כולו מגוש שיש אחד. הוא מתאר סיפור מרתק מהמיתולוגיה היוונית, על דירקה (Dirce), אשתו של שליט תבאי העתיקה, שנקשרה לשור פרא, על ידי התאומים זטו ואמפיון, כעונש על יחסה הרע לאמם אנטיופה (Antiope), שהרתה אותם לזאוס.

 
נאפולי, המוזיאון הארכיאולוגי, שור פארנזה
'שור פארנזה', המוזיאון הארכיאולוגי של נאפולי  (צילום: Edith Veniamin)
 
פסל מרשים וגדול נוסף מאוסף פראנזה, הרקולס פארנזה (Ercole Farnese), מציג את הגיבור המיתולוגי הרקולס כגבר שרירי, העתק רומי לפסל שכנראה פוסל במאה ה-3 לפנה"ס. הפסל שוחזר ותוקן מספר פעמים, והפעם המפורסמת ביותר היתה כאשר ג'וליאנו דלה פורטה השלים להרקולס את הרגל החסרה, וכך אפשר היה להעמיד את הרקולס על "רגליו". דלה פורטה פיסל מחדש את הרגל האבודה, וכשנמצאה הרגל המקוריות היא הוצבה לידה, וכך ניתן לראות את שני זוגות הרגלים.

 
Farnese Collection, הרקולס פארנזה
'הרקולס פארנזה', המוזיאון הארכיאולוגי של נאפולי  (Farnese Collection)
 
אטלס פארנזה (Atlante Farnese), הוא פסל נוסף מאוסף פראנזה, וכמו במיתולוגיה היוונית הוא נושא את "העולם" על כתפיו. אטלס לחם כנגד אלי האולימפוס והוענש בנשיאת כיפת השמים על כתפיו. לא ידוע מי פיסל את הפסל, שגודלו מעל 2 מטר, וקרוב לודאי שהוא העתק רומי לפסל יווני קדום, מהמאה השנייה לפנה"ס. בכדור השמים משורטטת מערכת הכוכבים, מעין גלובוס עתיק, המציג לפחות 40 כוכבים, את קו המשווה, חוגי הסרטן והגדי ואת הקוטב הדרומי והצפוני. נראה כי הוא מבוסס על קטלוג הכוכבים של היפרכוס, שחי במאה השנייה לפנה"ס, צייר את הקורדינטות ומיקם את הכוכבים.

 
נאפולי, המוזיאון הארכיאולוגי, אטלס פארנזה
'אטלס פארנזה', המוזיאון הארכיאולוגי של נאפולי  (צילום: Edith Veniamin)
 
לסיום הביקור במוזיאון הארכיאולוגי בנאפולי נציץ לגבינטו סגרטו (Gabinetto Segreto) - "החדרים הסודיים", שנפתחו סוף סוף לקהל. הם מאכלסים אוסף גדול של ציורים ארוטיים, פסיפסים, קמעות וסמלי פריון, עם פאלוסים ענקיים, שנמצאו בחפירות שנערכו בפומפי במאה ה 18. בממצאים מתגלה לנו עולם אירוטי, מיני, משוחרר, משגלים בין גברים ונשים, נשים ונשים, גברים וגברים, ובין אנשים ובעלי חיים. 
 
נאפולי, החדרים הסודיים
מהיצירות ה"יותר עדינות" בחדרים הסודיים, המוזיאון הארכיאולוגי של נאפולי





מלון מומלץ במרכז נאפולי

מלון לה צ'יליגינה לייף סטייל ( La Ciliegina Lifestyle Hotel ) הוא מלון בוטיק 4 כוכבים, הממוקם במרכז נאפולי, במרחק הליכה נוח מרוב האתרים בעיר העתיקה. החדרים והסוויטות ממוזגים כולם, עם שולחן, פינת ישיבה, פינת קפה-תה ומרפסת. על הגג ג'קוזי וכסאות נוח, עם תצפית על העיר והר וזוב. הצוות חביב ואדיב ומסייע בהמלצות.
מלון לה צ'יליגינה לייף סטייל – השוואת מחירים (שימו לב לתנאי הביטול)


מלון מומלץ במרכז נאפולי   מלון מומלץ במרכז נאפולי
מלון מומלץ במרכז נאפולי   מלון מומלץ במרכז נאפולי

מלון לה צ'יליגינה לייף סטייל - מיקום מצוין במרכז נאפולי



 






ורדה מאייר אודות הכותבת
ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר, מדריכת טיולים, בעלת תואר דוקטור באמנות ומגדר, מרצה לאמנות, מומחית לאיטליה. מדריכת טיולים למרוקו, הודו, מזרח אירופה, דרום צרפת, צפון ספרד. שותפה לכתיבת הספר "איטליה" בהוצאת שיחור. מייעצת למטיילים לאיטליה, צרפת וספרד.  אתר האינטרנט של ד"ר ורדה רוטשטיין-מאייר.



 
ד"ר ורדה עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של ד"ר ורדה.








מספר צפיות: 9159
2180