.jpg)
.jpg)
אנשים וטבע בסרי לנקה א':
חופים וג'ונגלים
מאת: פרץ גלעדי
בסרי לנקה שולט הצבע הירוק לאורך כל השנה. כמעט בכל יום יורד גשם, קל או כבד, והטמפרטורה נוחה ויציבה. תנאים אלו מולידים ג'ונגלים פראיים, יערות גשם ענקיים וחיות בר בשפע.
סימני הצונמי הקשה שהכה בסרי לנקה ב- 2004 כמעט נעלמו וכיום ניתן לראות חופים מוזהבים,
סירות דיג, מסעדות זולות עם אוכל משובח, גולשים ועצי קוקוס על קו המים (צילום: urf)
הג'ונגל של סרי לנקה
סרי לנקה האי ה-25 בגודלו בעולם, סבל שנים רבות ממלחמה עקובה מדם, בין המיעוט הטאמילי, שדרש עצמאות, לבין השלטון הסינהאלזי המרכזי. מלחמת האזרחים הסתיימה בשנת 2009, ומאז סרי לנקה הולכת ותופסת מקום חשוב על מפת התיירות.
מתוך 19 מיליון תושבי סרי לנקה, 75% מתגוררים ביישובים כפריים מחוץ לערים. במדינה השוכנת לא הרחק מקו המשווה, נעות כמויות המשקעים בין 1,000 ל- 7,000 מ"מ בשנה. אין לי ספק שאם האדם לא יתערב, תהפוך המדינה מהר יחסית לג'ונגל אחד גדול וירוק עד לים.
מפת סרי לנקה והיעדים המוזכרים בכתבה זו ובכתבת ההמשך:
חוף נג'ומבו ( A ), הפארק הלאומי ואסגאמווה ( B ), בית מחסה לפילים בפינאוואלה ( C ),
חוות שימור צבי הים בחוף קוסגודה ( D ), שמורת יער סינהרג'ה ( E ), הפארק הלאומי מישורי הורטון ( F ), אדאמס פיק ( G ),
מלון סוואני גראד בעיר נגומבו ליד שדה התעופה הבי"ל
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
קרבות רחוב בשוק הדגים של נגומבו
לפני כאלפיים שנה הכריז מלך סרי לנקה על איזור מיהינטאלה ( Mihintale ), בצפון האי, כאזור מוגן. מאז נוספו כ- 100 שמורות טבע, פארקים ושמורות ימיות, על כ- 8% משטח האי. השמורות מגוונות ושונות זו מזו. חלקן סגורות לגמרי בפני מבקרים, חלקן פתוחות או פתוחות חלקית למטיילים, וחלקן משתלבות עם הכפרים והחקלאות וחיים פחות או יותר בהרמוניה. הדיג באוקיינוס ההודי, המקיף את האי, מותר רק בחלק מהמקומות.
מכמות הדגה העצומה והעשירה ניתן להתרשם בשוק הדגים בעיירת החוף נגומבו ( Negombo ), לחופיו המערביים של האי. זהו החוף היחיד שלא נפגע כלל מהצונמי הקשה שפקד את האי ב- 2004. המגיעים השכם בבוקר לשוק ולחוף יזכו כאן לחוויה של צבעים וריחות. מאות סירות וספינות דיג מגיעות לחוף ופורקות את מטענן. כמויות עצומות של דגה נפרקות ונמכרות בשוק הדגים המקומי. דגים, כרישים, סרטנים, דיונונים, ופירות ים, נפרסים על החוף ובתוך סככות ליד הים. חלק מהשלל נפרס לייבוש על גבי יריעות ניילון, למשך 3-4 ימים, ובסוף כל יום הוא מכוסה ביריעה, כנגד מאות עורבים וכלבים. ניתן לראות "קרבות רחוב", בין הדייגים והנשים שפורשות את הדגים, לבין כלבים ועורבים שמנסים לחטוף מכל הבא ללוע ולמקור. אם נוסיף לכל זה חום ולחות מעיקים, נבין שההיגיינה כאן בשוק אינה במיטבה.
שוק הדגים של נגומבו, חלק מהדגים נפרשים על החוף לייבוש (צילום: פרץ גלעדי)
העיר נגומבו היא יעד טוב להתחיל בו את הטיול בסרי לנקה, מאחר ושדה התעופה הבינלאומי של סרי לנקה ( Bandaranaike International Airport ) נמצא ממש בפאתי העיר, קרוב הרבה יותר מאשר לעיר הבירה קולומבו.
מלון סוואני גראד ( Hotel Swanee Grand ) בעיר נגומבו מציע הסעות משדה התעופה, גן יפה עם בריכה, מסעדה, ארוחת בוקר מגוונת, חדרים מרווחים וסוויטות מפנקות, כולם ממוזגים ויכולים להתאים לזוג או משפחה של 4 איש. בהחלט מקום שמספק נחיתה נעימה ורכה!
פילים בפארק הלאומי ואסגאמווה
אחת השמורות הפחות מתויירות והיותר עשירות בחיות בר היא הפארק הלאומי ואסגאמווה ( Wasgamuwa National Park ). על פני 390 קמ"ר יש כמעט כל מה שחובב טבע מבקש – שלושה נהרות רחבים, ג'ונגל עבות, מרחבי עשב, יערות עד, ושטחי ביצה ואחו ללא סוף. הטמפרטורה הממוצעת בשמורה היא 27 מעלות וכמות המשקעים כ- 2000 מ"מ בשנה. תנאים אלו ותמיכת קרן עולמית לשמירת טבע, עושים את השמורה למרתקת ועשירה בבעלי חיים ובבתי גידול שונים. ניתן לטייל בשמורה רק בשעות האור והמאמץ והמחיר שווים כל דקה וכל סנט.
הפארק נקי ומטופח אם כי הדרכים קשות לתנועה ומלאות בוץ ובורות. אבל זה כמובן חלק מהטבע. במשרדים הפשוטים ובתחנת המידע המוזנחת, העובדים חייכניים ומנסים למסור מידע באדיבות רבה. התנועה בשמורה אפשרית רק עם מדריך מקומי, בנסיעה ברכב ספארי מקרטע. כבר בכניסה ניתן להבחין בקונפליקט בין האדם לטבע – גדרות חשמליות מפרידות בין השמורה לכבישים ולשטחים החקלאיים שבה.
בשמורה נותרו כ- 150 פילי בר, עליהם שומרים מכל משמר. בחיפושם אחר מזון נכנסים הפילים לשטחים חקלאיים וחוצים כבישים. גדר חשמלית אמורה להפריד בינם לבין האדם, לאפשר להם לחיות רק מהטבע מבלי להיפגע. פיל ממוצע אוכל כ- 200 קילו עשב ביממה וכאן ממש לא חסר לו מה לאכול. בשעות הלא חמות ניתן לראות מקרוב פילים, נעים באדישות ומשאירים "חבילות" צואה מרשימות בגודלן.
שמורת ואסגאמווה, ניתן לראות את הפילים מקרוב רק מתוך רכב.
אפשר למצוא אותם לפי ערמות הצואה האדירות שהם משאירים (צילום: Samuditha)
בגלל החשש מפגיעת פילים לא ניתן ללכת ברגל וקצת קשה לראות חיות בר, אבל בנסיעה איטית וסבלנות רבה, בכל זאת אפשר לראותם. השמורה רוחשת טווסים ועדרים רבים של אייל נקוד שרועים באחו הלח. פרפרים צבעוניים באוויר, וחלק מהם נראה אוכל בשקיקה את הצואה הטרייה של הפילים מהלילה. השמורה רוחשת גם בנחש הג'ונגל ( Mookdam snack ) הארסי, הפולש ומשתלט על קיני הטרמיטים. על העצים ציפורים שונות, קופי מקק קופצניים, ובביצות עופות מים, תנינים וכמובן דגים. בשמורה מספר מגדלי תצפית, עליהם ניתן לטפס ולראות את הג'ונגל האין סופי. אחד מסמלי השמורה הוא עץ הקובוק ( Kubuk ), המתנשא לגובה 40 מטרים.
בשמורה 23 מיני יונקים, בהם דוב שפתני ( Sloth bear ), פילים מהמין הגדול ביותר באסיה, חתולי בר ( Smaiier cat ), וקופי מקק ( Macaques ) ולנגור סגול פנים ( Purple face Langurs ). בשמורה 143 מיני ציפורים, מתוכן 5 אנדמיים בסרי לנקה, 15 מיני דו-חיים, 35 מיני זוחלים. השמורה מתהדרת ב- 52 מיני פרפרים צבעוניים בגדלים שונים, מתוכם 9 אנדמיים.
מי שנתפס בציד או בפגיעה בחיית בר עלול להישלח לכלא לשנים רבות – עד 20 שנה! חטי הפילים מבוקשים מאוד וזאת בגלל ההיצע הנמוך. רק כ- 10% מהפילים הזכרים בשמורה הם בעלי חטים, ולכן ההגנה עליהם הדוקה.
סרטון וידאו קצר: פילים ב
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
בית מחסה לפילים
ההגנה והטיפול בפילים ניכרת בכל מקום שקשור לשמירת טבע בסרי לנקה. בעיירה פינאוואלה ( Pinnawala ) בית מחסה לפילים פצועים ויתומים, המושך תיירים רבים. מהמעט שראיתי, התקשיתי לסבול את המראות ודי מהר הסתלקתי מהמקום. הפילים מופרדים בהתאם לגילם ומוחזקים בין גדרות, רגליהם האחוריות קשורות בשלשלאות כבדות, המונעות מהם לרוץ. שרשרת כבדה לא פחות סביב צווארם, משמשת מושכות ל"נוהגים" בהם, הדוקרים אותם עם מוט ארוך שבקצהו דוקרן ברזל חד ומשונן, שמן הסתם מכאיב להם. רובם פצועים כתוצאה מירי ציידים או פציעות אחרות, הגורמות לזיהומים קשים ולשברים ברגליים. כל מספר שעות מובילים אותם לרחצה בנהר הסמוך, לקול מצהלות התיירים.
אני שאלתי עצמי מה טוב להם יותר – לקבל טיפול ולחיות כך או למות בביתם הטבעי בטבע. אין לי תשובה, רק סימפטיה.
בית המחסה לפילים בפינאוואלה, רחצה בנהר מתחת למסעדה עם מרפסת תצפית לתיירים ולמצלמות (צילום: danefromspain)
כל מספר שעות מובילים אותם לרחצה בנהר הסמוך, לקול מצהלות התיירים (צילום: urangaw)
מיליוני צבים שבים אל הים
חוות שימור צבי הים בחוף קוסגודה ( Kosgoda ) שבדרום סרי לנקה, הוקמה על ידי אדם פרטי, וכיום נתמכת על ידי קרן גרמנית לשימור טבע. מתוך שמונה מיני צבי ים בעולם, מטילות בחוף צבות ים מחמישה מינים, שהנפוץ בהם הוא הצב הירוק. התושבים המקומיים והדייגים הרבים, מקבלים 10 רופי בעבור כל ביצה שמועברת להגנה בחווה. בקן ממוצע יש לפחות 50 ביצים, כך שהמאמץ בהחלט משתלם. בחודש דצמבר, עונת ההטלה, נאספות כל יום כ- 700 ביצים לחוות קינון. הן מוכנסות לחול, בטמפרטורה מתאימה, מוגנות על ידי רשתות כנגד עורבים וכלבים ומסומנות לפי יום ההטלה. לאחר 48-60 ימים בוקעים הצבים, והם מוחזקים בבריכות ולאחר 3-4 ימים מוחזרים כלאחר כבוד לים.
כתבה על שימור צבי ים בקפריסין | כתבה על שימור צבי ים במקסיקו
חוות הצבים בקוסגודה, ביצי צבי הים נאספות ומסומנות והצבונים מוחזרים לים לאחר 50-60 יום (צילום: Virginia Tejada)
בבריכות אחרות מוחזקים צבים בוגרים, שנפגעו על ידי חכות וסירות דייג. הם לא יוכלו לתפקד יותר בטבע ולכן יישארו ויטופלו במקום שנים רבות. מידי פעם הטבע משתגע וצבים ירוקים בוקעים כלבקנים בהירים לגמרי. צבים כאלה לא ישרדו בים ובשמש, לכן הם יבלו את שארית ימיהם בחווה ויוזנו מאבקת דגים.
האתר מוקף בשלטי הסברה על הצבים ועל חשיבות הפרויקט. חנות מזכרות מוכרת כל מה שקשור לצבים וכל ההכנסות מוקדשות לחווה. בצורה פשוטה ומחממת את הלב, הצליחו במהלך 34 שנים, מאז הוקמה החווה, לאסוף, לטפל ולשחרר לים 3.5 מיליון צבונים. הצונמי שהכה בחוף בצורה קשה בשנת 2004, לא מנע מבעלי המקום לשקם אותו ולהציל כ 20 אלף ביצים שנפגעו בסערה.
בחוות צבי הים בקוסגודה מוחזקים גם צבים שלא יכולים לחזור לים.
צב ים לבקן זה יפגע מהשמש והקרינה אם יוחזר לטבע (צילום: פרץ גלעדי)
מידע נוסף
כתבות נוספות
חוף נג'ומבו (
חוות שימור צבי הים בחוף קוסגודה (
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »שוק הדגים של נגומבו, חלק מהדגים נפרשים על החוף לייבוש (צילום: פרץ גלעדי)
מלון סוואני גראד (
פילים בפארק הלאומי ואסגאמווה
אחת השמורות הפחות מתויירות והיותר עשירות בחיות בר היא הפארק הלאומי ואסגאמווה ( Wasgamuwa National Park ). על פני 390 קמ"ר יש כמעט כל מה שחובב טבע מבקש – שלושה נהרות רחבים, ג'ונגל עבות, מרחבי עשב, יערות עד, ושטחי ביצה ואחו ללא סוף. הטמפרטורה הממוצעת בשמורה היא 27 מעלות וכמות המשקעים כ- 2000 מ"מ בשנה. תנאים אלו ותמיכת קרן עולמית לשמירת טבע, עושים את השמורה למרתקת ועשירה בבעלי חיים ובבתי גידול שונים. ניתן לטייל בשמורה רק בשעות האור והמאמץ והמחיר שווים כל דקה וכל סנט.
הפארק נקי ומטופח אם כי הדרכים קשות לתנועה ומלאות בוץ ובורות. אבל זה כמובן חלק מהטבע. במשרדים הפשוטים ובתחנת המידע המוזנחת, העובדים חייכניים ומנסים למסור מידע באדיבות רבה. התנועה בשמורה אפשרית רק עם מדריך מקומי, בנסיעה ברכב ספארי מקרטע. כבר בכניסה ניתן להבחין בקונפליקט בין האדם לטבע – גדרות חשמליות מפרידות בין השמורה לכבישים ולשטחים החקלאיים שבה.
בשמורה נותרו כ- 150 פילי בר, עליהם שומרים מכל משמר. בחיפושם אחר מזון נכנסים הפילים לשטחים חקלאיים וחוצים כבישים. גדר חשמלית אמורה להפריד בינם לבין האדם, לאפשר להם לחיות רק מהטבע מבלי להיפגע. פיל ממוצע אוכל כ- 200 קילו עשב ביממה וכאן ממש לא חסר לו מה לאכול. בשעות הלא חמות ניתן לראות מקרוב פילים, נעים באדישות ומשאירים "חבילות" צואה מרשימות בגודלן.
שמורת ואסגאמווה, ניתן לראות את הפילים מקרוב רק מתוך רכב.
אפשר למצוא אותם לפי ערמות הצואה האדירות שהם משאירים (צילום: Samuditha)
בגלל החשש מפגיעת פילים לא ניתן ללכת ברגל וקצת קשה לראות חיות בר, אבל בנסיעה איטית וסבלנות רבה, בכל זאת אפשר לראותם. השמורה רוחשת טווסים ועדרים רבים של אייל נקוד שרועים באחו הלח. פרפרים צבעוניים באוויר, וחלק מהם נראה אוכל בשקיקה את הצואה הטרייה של הפילים מהלילה. השמורה רוחשת גם בנחש הג'ונגל ( Mookdam snack ) הארסי, הפולש ומשתלט על קיני הטרמיטים. על העצים ציפורים שונות, קופי מקק קופצניים, ובביצות עופות מים, תנינים וכמובן דגים. בשמורה מספר מגדלי תצפית, עליהם ניתן לטפס ולראות את הג'ונגל האין סופי. אחד מסמלי השמורה הוא עץ הקובוק ( Kubuk ), המתנשא לגובה 40 מטרים.
בשמורה 23 מיני יונקים, בהם דוב שפתני ( Sloth bear ), פילים מהמין הגדול ביותר באסיה, חתולי בר ( Smaiier cat ), וקופי מקק ( Macaques ) ולנגור סגול פנים ( Purple face Langurs ). בשמורה 143 מיני ציפורים, מתוכן 5 אנדמיים בסרי לנקה, 15 מיני דו-חיים, 35 מיני זוחלים. השמורה מתהדרת ב- 52 מיני פרפרים צבעוניים בגדלים שונים, מתוכם 9 אנדמיים.
מי שנתפס בציד או בפגיעה בחיית בר עלול להישלח לכלא לשנים רבות – עד 20 שנה! חטי הפילים מבוקשים מאוד וזאת בגלל ההיצע הנמוך. רק כ- 10% מהפילים הזכרים בשמורה הם בעלי חטים, ולכן ההגנה עליהם הדוקה.
סרטון וידאו קצר: פילים ב
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
בית מחסה לפילים
ההגנה והטיפול בפילים ניכרת בכל מקום שקשור לשמירת טבע בסרי לנקה. בעיירה פינאוואלה ( Pinnawala ) בית מחסה לפילים פצועים ויתומים, המושך תיירים רבים. מהמעט שראיתי, התקשיתי לסבול את המראות ודי מהר הסתלקתי מהמקום. הפילים מופרדים בהתאם לגילם ומוחזקים בין גדרות, רגליהם האחוריות קשורות בשלשלאות כבדות, המונעות מהם לרוץ. שרשרת כבדה לא פחות סביב צווארם, משמשת מושכות ל"נוהגים" בהם, הדוקרים אותם עם מוט ארוך שבקצהו דוקרן ברזל חד ומשונן, שמן הסתם מכאיב להם. רובם פצועים כתוצאה מירי ציידים או פציעות אחרות, הגורמות לזיהומים קשים ולשברים ברגליים. כל מספר שעות מובילים אותם לרחצה בנהר הסמוך, לקול מצהלות התיירים.
אני שאלתי עצמי מה טוב להם יותר – לקבל טיפול ולחיות כך או למות בביתם הטבעי בטבע. אין לי תשובה, רק סימפטיה.
בית המחסה לפילים בפינאוואלה, רחצה בנהר מתחת למסעדה עם מרפסת תצפית לתיירים ולמצלמות (צילום: danefromspain)
כל מספר שעות מובילים אותם לרחצה בנהר הסמוך, לקול מצהלות התיירים (צילום: urangaw)
מיליוני צבים שבים אל הים
חוות שימור צבי הים בחוף קוסגודה ( Kosgoda ) שבדרום סרי לנקה, הוקמה על ידי אדם פרטי, וכיום נתמכת על ידי קרן גרמנית לשימור טבע. מתוך שמונה מיני צבי ים בעולם, מטילות בחוף צבות ים מחמישה מינים, שהנפוץ בהם הוא הצב הירוק. התושבים המקומיים והדייגים הרבים, מקבלים 10 רופי בעבור כל ביצה שמועברת להגנה בחווה. בקן ממוצע יש לפחות 50 ביצים, כך שהמאמץ בהחלט משתלם. בחודש דצמבר, עונת ההטלה, נאספות כל יום כ- 700 ביצים לחוות קינון. הן מוכנסות לחול, בטמפרטורה מתאימה, מוגנות על ידי רשתות כנגד עורבים וכלבים ומסומנות לפי יום ההטלה. לאחר 48-60 ימים בוקעים הצבים, והם מוחזקים בבריכות ולאחר 3-4 ימים מוחזרים כלאחר כבוד לים.
כתבה על שימור צבי ים בקפריסין | כתבה על שימור צבי ים במקסיקו
חוות הצבים בקוסגודה, ביצי צבי הים נאספות ומסומנות והצבונים מוחזרים לים לאחר 50-60 יום (צילום: Virginia Tejada)
בבריכות אחרות מוחזקים צבים בוגרים, שנפגעו על ידי חכות וסירות דייג. הם לא יוכלו לתפקד יותר בטבע ולכן יישארו ויטופלו במקום שנים רבות. מידי פעם הטבע משתגע וצבים ירוקים בוקעים כלבקנים בהירים לגמרי. צבים כאלה לא ישרדו בים ובשמש, לכן הם יבלו את שארית ימיהם בחווה ויוזנו מאבקת דגים.
האתר מוקף בשלטי הסברה על הצבים ועל חשיבות הפרויקט. חנות מזכרות מוכרת כל מה שקשור לצבים וכל ההכנסות מוקדשות לחווה. בצורה פשוטה ומחממת את הלב, הצליחו במהלך 34 שנים, מאז הוקמה החווה, לאסוף, לטפל ולשחרר לים 3.5 מיליון צבונים. הצונמי שהכה בחוף בצורה קשה בשנת 2004, לא מנע מבעלי המקום לשקם אותו ולהציל כ 20 אלף ביצים שנפגעו בסערה.
בחוות צבי הים בקוסגודה מוחזקים גם צבים שלא יכולים לחזור לים.
צב ים לבקן זה יפגע מהשמש והקרינה אם יוחזר לטבע (צילום: פרץ גלעדי)
מידע נוסף
כתבות נוספות
שמורת ואסגאמווה
אפשר למצוא אותם לפי ערמות הצואה האדירות שהם משאירים (צילום: Samuditha)
סרטון וידאו קצר: פילים ב
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »בית המחסה לפילים בפינאוואלה, רחצה בנהר מתחת למסעדה עם מרפסת תצפית לתיירים ולמצלמות (צילום: danefromspain)
כל מספר שעות מובילים אותם לרחצה בנהר הסמוך, לקול מצהלות התיירים (צילום: urangaw)
מיליוני צבים שבים אל הים
חוות שימור צבי הים בחוף קוסגודה ( Kosgoda ) שבדרום סרי לנקה, הוקמה על ידי אדם פרטי, וכיום נתמכת על ידי קרן גרמנית לשימור טבע. מתוך שמונה מיני צבי ים בעולם, מטילות בחוף צבות ים מחמישה מינים, שהנפוץ בהם הוא הצב הירוק. התושבים המקומיים והדייגים הרבים, מקבלים 10 רופי בעבור כל ביצה שמועברת להגנה בחווה. בקן ממוצע יש לפחות 50 ביצים, כך שהמאמץ בהחלט משתלם. בחודש דצמבר, עונת ההטלה, נאספות כל יום כ- 700 ביצים לחוות קינון. הן מוכנסות לחול, בטמפרטורה מתאימה, מוגנות על ידי רשתות כנגד עורבים וכלבים ומסומנות לפי יום ההטלה. לאחר 48-60 ימים בוקעים הצבים, והם מוחזקים בבריכות ולאחר 3-4 ימים מוחזרים כלאחר כבוד לים.
כתבה על שימור צבי ים בקפריסין | כתבה על שימור צבי ים במקסיקו
חוות הצבים בקוסגודה, ביצי צבי הים נאספות ומסומנות והצבונים מוחזרים לים לאחר 50-60 יום (צילום: Virginia Tejada)
בבריכות אחרות מוחזקים צבים בוגרים, שנפגעו על ידי חכות וסירות דייג. הם לא יוכלו לתפקד יותר בטבע ולכן יישארו ויטופלו במקום שנים רבות. מידי פעם הטבע משתגע וצבים ירוקים בוקעים כלבקנים בהירים לגמרי. צבים כאלה לא ישרדו בים ובשמש, לכן הם יבלו את שארית ימיהם בחווה ויוזנו מאבקת דגים.
האתר מוקף בשלטי הסברה על הצבים ועל חשיבות הפרויקט. חנות מזכרות מוכרת כל מה שקשור לצבים וכל ההכנסות מוקדשות לחווה. בצורה פשוטה ומחממת את הלב, הצליחו במהלך 34 שנים, מאז הוקמה החווה, לאסוף, לטפל ולשחרר לים 3.5 מיליון צבונים. הצונמי שהכה בחוף בצורה קשה בשנת 2004, לא מנע מבעלי המקום לשקם אותו ולהציל כ 20 אלף ביצים שנפגעו בסערה.
בחוות צבי הים בקוסגודה מוחזקים גם צבים שלא יכולים לחזור לים.
צב ים לבקן זה יפגע מהשמש והקרינה אם יוחזר לטבע (צילום: פרץ גלעדי)
מידע נוסף
כתבות נוספות
חוות הצבים בקוסגודה, ביצי צבי הים נאספות ומסומנות והצבונים מוחזרים לים לאחר 50-60 יום (צילום: Virginia Tejada)
בחוות צבי הים בקוסגודה מוחזקים גם צבים שלא יכולים לחזור לים.
צב ים לבקן זה יפגע מהשמש והקרינה אם יוחזר לטבע (צילום: פרץ גלעדי)
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
פרץ גלעדי ז"ל, היה פקח רשות הטבע והגנים ומתנדב ביחידת החילוץ ברמת הגולן. הוא עסק רבות באקולוגיה ושימור טבע, ומסעותיו הרבים והמגוונים ברחבי העולם התמקדו בלימוד הטבע ובשימורו.
|
