.jpg)
.jpg)
מסלול בסרי לנקה ג':
נופים ואנשים באזור ההר
מאת: אתי ישיב
פסגות תלולות, תהומות מסחררים, עמקים סחופי רוחות, מפלי מים גועשים ומדרונות הרים עליהם זרועים כפרים ציוריים, שדות ומטעי תה. קוטפות התה הטמיליות נראות כמו פרפרים מרחפים בין השיחים. המציאות כמובן קצת פחות יפה.
קוטפות התה נראות כמו פרפרים מרחפים בין השיחים,
אבל המציאות קצת פחות יפה... (צילום: hadynyah)
יעדים באזור ההר של סרי לנקה:
קאנדי (A), הגנים הבוטניים המלכותיים בפרדנייה B), וארה אלייה (C), קנדפולה
בתי מלון מומלצים:
דה ראד הוטל בעיר קאנדי | מלון גראנד הוטל בעיירה נוארה אליה |
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
הזכות להאכיל את בודהה
לקראת השעה עשר בבוקר מתקדם נחיל אדם לעבר מקדש השן ( Sri Dalada Maligawa ) בעיר קאנדי. המקדש הבודהיסטי, בעל הצריחים והגג המוזהב, מוקף תעלת מים וגנים מרהיבים, שפילים מסתובבים בהם. נשים, גברים וילדים, נושאים בדחילו מנחה לבודהה – פירות, ירקות, עוגות, סידורי פרחים, ולפעמים רק פרח לוטוס בודד אחד. כל יום בשעה עשר מאכילים את בודהה. השערים נפתחים, כולם חולצים נעליים ונוהרים יחפים פנימה. ב- 10:05 מתחילים להדהד קולות שלושה תופים וחצוצרה אחת, בקצב קבוע ומהפנט, שלא ייפסק כל זמן התפילה ( Puja ).
הצטרפנו לתור הארוך של מאמינים העוברים על פני מובלעת המכילה שן אחת של בודהה, נתונה בתוך שבע תיבות זהב, אחת בתוך השנייה. לפני המובלעת, ששני נזירים אימתניים שומרים עליה, יושבים כשלושים בני משפחה מאושרת אחת, שהגיע תורה להאכיל הבוקר את בודהה. הם נרשמו למצווה וחיכו שנים עד שהגיע תורם, והיום הם לובשים לבן, נהרה על פניהם, כורעים ומתפללים בדבקות, כשעל המעקה סביבם מניחים המאמינים האחרים את המנחות שהביאו עמם.
השן של בודהה היא השריד הקדוש ביותר לבודהיסטים בסרי לנקה. היא נחטפה מהמדורה בה נשרפה גופתו בשנת 543 לפני הספירה, והוברחה לסרי לנקה במאה ה-4, חבויה בתסרוקתה של נסיכה הודית. בשל האמונה הרווחת בסרי לנקה, לפיה מי שמחזיק בשן זכאי למשול באי, הועברה השן מיד ליד וממקום למקום, עד שבמאה ה-13 היא נחתה סופית (בינתיים) בקאנדי. את סיפור נדודיה המרתק, שהוא גם חלק מההיסטוריה המקומית, קראנו על קירות אחד המבנים בשטח המקדש.
כתבות נוספות על סרי לנקה
מקדש השן בקאנדי, השן של בודהה היא השריד הקדוש ביותר לבודהיסטים בסרי לנקה (צילום: Hashan Bandaranayake)
פסטיבל הירח של קאנדי
קאנדי ( Kandy ), בירת ההרים של סרי לנקה, השוכנת בגובה 500 מטרים, הייתה הבירה האחרונה של הממלכה העצמאית, שנכבשה על ידי האנגלים בשנת 1815. העיר היא יפהפייה אמיתית, הנשקפת כולה ממרומי הגבעות המקיפות אותה, על מקדשיה, צמחייתה העבותה, האגם המלאכותי והאי הקטן בתוכו. היא נוצרת בקרבה את התרבות העתיקה של סרי לנקה, והוכרזה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
כל שנה נערך בקאנדי פסטיבל הירח המלא ( Kandy Esala Perahera ), הנמשך עשרה לילות, בהם יוצאות עשר תהלוכות ססגוניות מהמקדשים החשובים בעיר. משתתפים בהן רקדנים, מתופפים, זמרים, אקרובטים, אוכלי אש, ידוענים ונושאי משרות ציבוריות, כולם בבגדים מסורתיים, מלווים על ידי המון פילים מקושטים להפליא – מראה בלתי נשכח של זוהר מזרחי. כל היופי הזה מתרחש בחודשים יולי-אוגוסט ואנחנו, לצערנו, החמצנו אותו והסתפקנו במופע ריקודים פולקלוריסטי, שהיה רק טעימה קטנה מהמסורת.
בתי מלון בעיר קאנדי
סרט וידאו מעניין על פסטיבל הירח של קאנדי, גם מאחורי הקלעים, וביקור במקדש השן
אבני חן ויצירות בוטיק
קאנדי היפה היא עיר צפופה, ססגונית, ששווקים וחנויות מפוארות מצטופפים בה אלה ליד אלה. למי שמעוניין, זהו מקום מצוין לערוך בו קניות – תכשיטים עוצרי נשימה, משובצים באבני חן מקומיות, שהיו ידועות בעולם כבר בתקופות קדומות. במאה ה-13, כתב עליהן מרקו פולו בספר מסעותיו: "עליכם לדעת כי את אבני הרובי אפשר למצוא רק באי הזה ולא בשום ארץ אחרת בעולם. מוצאים שם גם אבני ספיר, טופז ואמטיסט...".
נכנסנו לאחת מחנויות התכשיטים ומצאנו עצמנו ב"כמעט מוזיאון", עם סרט הסבר על כריית האבנים (הנעשית עדיין בשיטות של פעם), דוגמאות של אבני חן מכל העולם ואולם עצום עם מבחר אינסופי של תכשיטים. המוכר (החלקלק) שליווה אותנו עד כאן, איבד את העניין בנו, כשהבין את רמזנו העבים שאיננו בליגת רוכשי התכשיטים.
עוד קנייה מצוינת היא בדים ובגדי באטיק אותנטיים, המיוצרים בבתי מלאכה בשיטות מסורתיות. בחנות Art Lanka , למשל, המתפארת (בצדק) בפרסים רבים שקיבלה על יצירותיה, הדגימו לנו את תהליך העבודה, הכולל לפעמים שלושים צבעים שונים ויכול להימשך חודשים ארוכים. התוצאות מדהימות. ראינו שם יצירות אמנות אמיתיות, החל בממחטות קטנות, שמלות וחצאיות עד תמונות קיר נפלאות, כשאת המחירים קובעים הדוגמאות והצבעים.
מצאנו בקאנדי גם חנויות נהדרות לעתיקות, כמו החנות של Waruna Jayasinghe , שחובבי עתיקות ימצאו בה אוצרות עבר אמיתיים, בעוברם מחדר לחדר בחנות שנראה כי אינה נגמרת.
קאנדי היא בירת ההרים של סרי לנקה, שוכנת בגובה 500 מ' לחופי אגם מלאכותי (צילום: Andrey Khrobostov)
גן התענוגות של מלכי סרי לנקה
עוד "מוסד" היסטורי שלא כדאי להחמיץ את הביקור בו, הם הגנים הבוטניים המלכותיים פרדנייה ( Peradeniya Botanical Gardens ), מרחק 6 ק"מ מהעיר קאנדי, בעיקול נהר מהוולי ( Mahaweli ), הגדול בנהרות האי. ההיסטוריה של הגנים התחילה כבר ב- 1371, אז ניטע במקום גן תענוגות מלכותי, שכל מי שמשל במקום במהלך הדורות טיפח והגדיל אותו.
בילינו הרבה שעות מענגות, יחד עם ילדי גן קטנים, שממחטות האף שלהם צמודות לחולצות עם סיכות בטחון, ממש כפי שנהגו אצלנו לפני עידן ה"טישו". בין העצים המופלאים, שהגיעו לכאן מכל העולם ורבים מהם בני 100 שנים ויותר, גם דקל הקוקוס הכפול, שחמש עד שמונה שנים דרושות לפרי שלו להבשיל והוא מגיע אז למשקל 10-20 ק"ג. השתאינו למראה פיקוס בנימינה ( Ficus Benjamina ), שהגיע לכאן לא מישראל, אלא ממלזיה לפני 150 שנה, וענפיו העצומים משתרעים היום על פני שטח של 2,420 מ"ר. ביקרנו גם בגן הסחלבים הססגוניים ובחלקת הבמבוקים הבורמזים, המגיעים לגובה 30-40 מטר.
הגנים הבוטניים המלכותיים פרדנייה,עוד "מוסד" היסטורי שלא כדאי להחמיץ (צילום: Andrey Khrobostov)
שדרת עצי דקל קוקוס מרשימה, הגנים הבוטניים המלכותיים (צילום: Krivinis)
מלון מומלץ בעיר קאנדי
דה ראד הוטל (The Radh Hotel) הוא מלון ברמת 4 כוכבים, הממוקם במרכז העיר קאנדי, ומציע 2 מסעדת, חדרים, סוויטות ודירות, כולם ממוזגים, עם מרפסת ולחלקם בריכה פרטית קטנה או הוט-טאב. צוות הקבלה והשירות אדיב ויעיל, ומסייע במידע על אפשרויות הטיול באזור.
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
העיירה נוארה אליה וקוטפות התה הטמיליות
העיר הקטנה נוארה אליה ( Nuwara Eliya ), שפירוש שמה "עיר של אור" והיא מכונה בקיצור נוראליה, שוכנת בגובה 1,889 מטר, בלב החלק ההררי של האי סרי לנקה. הדרך המטפסת אליה היא אחת הדרכים היפות ביותר בהן נסענו. פסגות תלולות, תהומות מסחררים, עמקים סחופי רוחות ומפלי מים גועשים. על מדרונות ההרים סוקלו טרסות רחבות, בהן נשתלו אורז, עגבניות, כרוב, ובעיקר מטעי תה מטופחים להפליא.
העיירה נוארה אליה - על מדרונות ההרים טרסות רחבות,
בהן נשתלו אורז, עגבניות, כרוב, ובעיקר מטעי תה מטופחים להפליא (צילום: Maxlevoyou)
אזור נוארה אליה, עמקים סחופי רוחות ומפלי מים גועשים (צילום: Maxlevoyou)
קבוצות של נשים טמיליות, לבושות סארי צבעוניים, נקודה אדומה במצח, תכשיטי זהב על ידיהן, אוזניהן, אפן – כל מקום אפשרי. עם סלים גדולים על גבן, הן עוסקות כל היום בקטיף עלי התה ונראות כמו פרפרים מרחפים בין השיחים. המציאות כמובן קצת פחות יפה. הצטרפנו אל קבוצת נשים כזו בזמן שקילת העלים, והאמינו לי, הן צריכות לקטוף כל יום הרבה קילוגרמים, כדי לקבל שכר מינימום ומגורים בשכונות פח, שמספקים להן בעלי המטעים.
קוטפות התה בתור לשקילת העלים, כמה צריך לקטוף בשביל שכר מינימום? (צילום: אוריאל ישיב)
חיוך נבוך, שמגלה את העוני של קוטפות התה (צילום: pen ash)
נוראליה הייתה מקום הנופש האהוב על המתיישבים הבריטים בזמנם. שהרי לעומת החום והלחות של המישורים, האוויר בהרים קריר ונעים והנופים עוצרי נשימה. עד היום נותרו בעיירה כמה "איים" בריטיים: בתים כפריים בסגנון קולוניאלי, גן ציבורי גדול, חוות גידול סוסים ומסלול מרוצי סוסים, מועדון בריטי טיפוסי ( Hill Club ), ששימר את אווירת הנכבדות של הימים ההם, בית מלון אחד – מלון גראנד הוטל ( The Grand Hotel - Heritage Grand ) עם סלון ויקטוריאני, וגידולי תות שדה וכרישה, שגם אותם הביאו לכאן האנגלים.
מלון מפנק בין מטעי התה
המשכנו בדרך מתפתלת, העוברת בלב מטעי התה וצופה אל הגבוה בהרי סרי לנקה, פידורוטלגלה ( Pidurutalagala ), המתנשא לגובה 2,524 מטר.
את הלילה בילינו במלון מיוחד במינו, מלון הריטנס טי פקטורי ( Heritance Tea Factory ) שליד העיירה קנדפולה ( Kandapola ), בגובה 2,260 מ'. כמו שמרמז שמו, הוא אכן הוסב מבית חרושת ישן לתה, בן מאה שנה, למלון בלתי רגיל ומפנק, עם ניחוח של ימים עברו. למשל, מעלית ישנה שאת דלתות הסורגים שלה יש לפתוח בידיים, חדר שירותים רחב ידיים ובו אמבטיה הניצבת על ארבע רגליים מפותלות. מכונות ייצור תה ישנות פזורות בתוך מבנה האטריום, נראות מכל קומה ונמצאות גם בחצר המטופחת להפליא, עם ערוגות שושנים ואגפנטוס כחולים.
אך העיקר הוא הנוף הערפילי, החולמני, שנשקף מחלונות חדרנו במלון. גבעות גליות משתפלות מכל כיוון, לתוך עמק אחר עמק. המדרונות מכוסים שטיחים מדהימים של שיחי תה ירוקים וכפרים זעירים. הצבע הירוק שמקיף אותנו, כל כך ירוק עד שנדמה שיש לו נפח משלו. זהו מראה שאסור לצלם. רק לעצום עיניים ולזכור. הבעלים הראשון של המטע היה אנגלי בשם Flowerdew , שפירושו "פרח טל". העובדים הטמילים שלו, שיובאו מדרום הודו כ"פועלים זרים", כינו את האחוזה בשם Pupanie , שפירושו "פרחי כפור". איזה תאור פיוטי של האזור היפה הזה.
חרוזים מתגלגלים – הכתב והשפה הסינהאלית
בדרכנו מההרים לכיוון החוף הדרומי, ליד אחד הכפרים קלטה עיני את השלט Lighthouse School (בית ספר המגדלור). שוב נתקלה סקרנותנו ב- "Ayubowan" (ברוכים הבאים) לבבי ומאיר פנים, ובאישור מנהל בית הספר התלוותה אלינו אחת המורות, זו הדוברת אנגלית, אם כי רצוצה, לסיור קצר שהתארך והתארך. קשה להאמין באילו תנאים לומדים אלפיים התלמידים המגיעים לכאן כל בוקר בבגדי הלבן שלהם. מבנים ישנים ופשוטים, ריהוט שעבר זמנו, מינימום של ציוד, שירותים בלתי נסבלים, ובכל זאת יש מרפאת שיניים לתלמידים, מעבדות, כיתות מחשבים והילדים לומדים בין היתר אuמנות, מוסיקה, ריקוד וספורט.
התוצאה 95% מהתושבים באי יודעים קרוא וכתוב. את השפה האנגלית, שהייתה שפתו הרשמית של האי בזמן השלטון הבריטי ושגורה בפי כול, הם איבדו. בשנת 1956, שמונה שנים לאחר שזכו בעצמאות, הוכרזה הסינהאלית כשפה הרשמית. לאחר מאבק של המיעוט הטמילי, נקבעה שפתם כשפה רשמית שנייה, ועתה נותרה האנגלית (על ביטוייה המקומיים והמשעשעים מאוד) מדוברת כמעט רק בערים הגדולות.
לאוזניי, הסינהאלית נשמעת כמו גלגול חרוזים בפה, וכך גם האותיות הכתובות נראות לי כאילו מישהו שפך חרוזים על הנייר. הן עגולות, עם זנבות קטנים, אוזניים, חלקי עיגול, כרבולת. למעשה, 58 האותיות (היום משתמשים רק ב- 32) הן תוצאה של כתיבה על עלי "אולה" ( Ola ) – עיבוד של עלי קוקוס, ה"נייר" שהיה הכי זמין כאן לפני אלפיים שנה. קווים ישרים וזויות היו עלולים להרוס את עלה הכתיבה, ולפיכך נכתבו עליו אותיות עגולות בחרט מתכת דק. למרבה הפלא, עלי האולה והכתבים הסינהלזים העתיקים שנכתבו עליהם, נשמרו גם 500 שנה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבות נוספות על סרי לנקה
מקדש השן בקאנדי, השן של בודהה היא השריד הקדוש ביותר לבודהיסטים בסרי לנקה (צילום: Hashan Bandaranayake)
בתי מלון בעיר קאנדי
סרט וידאו מעניין על פסטיבל הירח של קאנדי, גם מאחורי הקלעים, וביקור במקדש השן
אבני חן ויצירות בוטיק
קאנדי היפה היא עיר צפופה, ססגונית, ששווקים וחנויות מפוארות מצטופפים בה אלה ליד אלה. למי שמעוניין, זהו מקום מצוין לערוך בו קניות – תכשיטים עוצרי נשימה, משובצים באבני חן מקומיות, שהיו ידועות בעולם כבר בתקופות קדומות. במאה ה-13, כתב עליהן מרקו פולו בספר מסעותיו: "עליכם לדעת כי את אבני הרובי אפשר למצוא רק באי הזה ולא בשום ארץ אחרת בעולם. מוצאים שם גם אבני ספיר, טופז ואמטיסט...".
נכנסנו לאחת מחנויות התכשיטים ומצאנו עצמנו ב"כמעט מוזיאון", עם סרט הסבר על כריית האבנים (הנעשית עדיין בשיטות של פעם), דוגמאות של אבני חן מכל העולם ואולם עצום עם מבחר אינסופי של תכשיטים. המוכר (החלקלק) שליווה אותנו עד כאן, איבד את העניין בנו, כשהבין את רמזנו העבים שאיננו בליגת רוכשי התכשיטים.
עוד קנייה מצוינת היא בדים ובגדי באטיק אותנטיים, המיוצרים בבתי מלאכה בשיטות מסורתיות. בחנות Art Lanka , למשל, המתפארת (בצדק) בפרסים רבים שקיבלה על יצירותיה, הדגימו לנו את תהליך העבודה, הכולל לפעמים שלושים צבעים שונים ויכול להימשך חודשים ארוכים. התוצאות מדהימות. ראינו שם יצירות אמנות אמיתיות, החל בממחטות קטנות, שמלות וחצאיות עד תמונות קיר נפלאות, כשאת המחירים קובעים הדוגמאות והצבעים.
מצאנו בקאנדי גם חנויות נהדרות לעתיקות, כמו החנות של Waruna Jayasinghe , שחובבי עתיקות ימצאו בה אוצרות עבר אמיתיים, בעוברם מחדר לחדר בחנות שנראה כי אינה נגמרת.
קאנדי היא בירת ההרים של סרי לנקה, שוכנת בגובה 500 מ' לחופי אגם מלאכותי (צילום: Andrey Khrobostov)
גן התענוגות של מלכי סרי לנקה
עוד "מוסד" היסטורי שלא כדאי להחמיץ את הביקור בו, הם הגנים הבוטניים המלכותיים פרדנייה ( Peradeniya Botanical Gardens ), מרחק 6 ק"מ מהעיר קאנדי, בעיקול נהר מהוולי ( Mahaweli ), הגדול בנהרות האי. ההיסטוריה של הגנים התחילה כבר ב- 1371, אז ניטע במקום גן תענוגות מלכותי, שכל מי שמשל במקום במהלך הדורות טיפח והגדיל אותו.
בילינו הרבה שעות מענגות, יחד עם ילדי גן קטנים, שממחטות האף שלהם צמודות לחולצות עם סיכות בטחון, ממש כפי שנהגו אצלנו לפני עידן ה"טישו". בין העצים המופלאים, שהגיעו לכאן מכל העולם ורבים מהם בני 100 שנים ויותר, גם דקל הקוקוס הכפול, שחמש עד שמונה שנים דרושות לפרי שלו להבשיל והוא מגיע אז למשקל 10-20 ק"ג. השתאינו למראה פיקוס בנימינה ( Ficus Benjamina ), שהגיע לכאן לא מישראל, אלא ממלזיה לפני 150 שנה, וענפיו העצומים משתרעים היום על פני שטח של 2,420 מ"ר. ביקרנו גם בגן הסחלבים הססגוניים ובחלקת הבמבוקים הבורמזים, המגיעים לגובה 30-40 מטר.
הגנים הבוטניים המלכותיים פרדנייה,עוד "מוסד" היסטורי שלא כדאי להחמיץ (צילום: Andrey Khrobostov)
שדרת עצי דקל קוקוס מרשימה, הגנים הבוטניים המלכותיים (צילום: Krivinis)
מלון מומלץ בעיר קאנדי
דה ראד הוטל (The Radh Hotel) הוא מלון ברמת 4 כוכבים, הממוקם במרכז העיר קאנדי, ומציע 2 מסעדת, חדרים, סוויטות ודירות, כולם ממוזגים, עם מרפסת ולחלקם בריכה פרטית קטנה או הוט-טאב. צוות הקבלה והשירות אדיב ויעיל, ומסייע במידע על אפשרויות הטיול באזור.
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
העיירה נוארה אליה וקוטפות התה הטמיליות
העיר הקטנה נוארה אליה ( Nuwara Eliya ), שפירוש שמה "עיר של אור" והיא מכונה בקיצור נוראליה, שוכנת בגובה 1,889 מטר, בלב החלק ההררי של האי סרי לנקה. הדרך המטפסת אליה היא אחת הדרכים היפות ביותר בהן נסענו. פסגות תלולות, תהומות מסחררים, עמקים סחופי רוחות ומפלי מים גועשים. על מדרונות ההרים סוקלו טרסות רחבות, בהן נשתלו אורז, עגבניות, כרוב, ובעיקר מטעי תה מטופחים להפליא.
העיירה נוארה אליה - על מדרונות ההרים טרסות רחבות,
בהן נשתלו אורז, עגבניות, כרוב, ובעיקר מטעי תה מטופחים להפליא (צילום: Maxlevoyou)
אזור נוארה אליה, עמקים סחופי רוחות ומפלי מים גועשים (צילום: Maxlevoyou)
קבוצות של נשים טמיליות, לבושות סארי צבעוניים, נקודה אדומה במצח, תכשיטי זהב על ידיהן, אוזניהן, אפן – כל מקום אפשרי. עם סלים גדולים על גבן, הן עוסקות כל היום בקטיף עלי התה ונראות כמו פרפרים מרחפים בין השיחים. המציאות כמובן קצת פחות יפה. הצטרפנו אל קבוצת נשים כזו בזמן שקילת העלים, והאמינו לי, הן צריכות לקטוף כל יום הרבה קילוגרמים, כדי לקבל שכר מינימום ומגורים בשכונות פח, שמספקים להן בעלי המטעים.
קוטפות התה בתור לשקילת העלים, כמה צריך לקטוף בשביל שכר מינימום? (צילום: אוריאל ישיב)
חיוך נבוך, שמגלה את העוני של קוטפות התה (צילום: pen ash)
נוראליה הייתה מקום הנופש האהוב על המתיישבים הבריטים בזמנם. שהרי לעומת החום והלחות של המישורים, האוויר בהרים קריר ונעים והנופים עוצרי נשימה. עד היום נותרו בעיירה כמה "איים" בריטיים: בתים כפריים בסגנון קולוניאלי, גן ציבורי גדול, חוות גידול סוסים ומסלול מרוצי סוסים, מועדון בריטי טיפוסי ( Hill Club ), ששימר את אווירת הנכבדות של הימים ההם, בית מלון אחד – מלון גראנד הוטל ( The Grand Hotel - Heritage Grand ) עם סלון ויקטוריאני, וגידולי תות שדה וכרישה, שגם אותם הביאו לכאן האנגלים.
מלון מפנק בין מטעי התה
המשכנו בדרך מתפתלת, העוברת בלב מטעי התה וצופה אל הגבוה בהרי סרי לנקה, פידורוטלגלה ( Pidurutalagala ), המתנשא לגובה 2,524 מטר.
את הלילה בילינו במלון מיוחד במינו, מלון הריטנס טי פקטורי ( Heritance Tea Factory ) שליד העיירה קנדפולה ( Kandapola ), בגובה 2,260 מ'. כמו שמרמז שמו, הוא אכן הוסב מבית חרושת ישן לתה, בן מאה שנה, למלון בלתי רגיל ומפנק, עם ניחוח של ימים עברו. למשל, מעלית ישנה שאת דלתות הסורגים שלה יש לפתוח בידיים, חדר שירותים רחב ידיים ובו אמבטיה הניצבת על ארבע רגליים מפותלות. מכונות ייצור תה ישנות פזורות בתוך מבנה האטריום, נראות מכל קומה ונמצאות גם בחצר המטופחת להפליא, עם ערוגות שושנים ואגפנטוס כחולים.
אך העיקר הוא הנוף הערפילי, החולמני, שנשקף מחלונות חדרנו במלון. גבעות גליות משתפלות מכל כיוון, לתוך עמק אחר עמק. המדרונות מכוסים שטיחים מדהימים של שיחי תה ירוקים וכפרים זעירים. הצבע הירוק שמקיף אותנו, כל כך ירוק עד שנדמה שיש לו נפח משלו. זהו מראה שאסור לצלם. רק לעצום עיניים ולזכור. הבעלים הראשון של המטע היה אנגלי בשם Flowerdew , שפירושו "פרח טל". העובדים הטמילים שלו, שיובאו מדרום הודו כ"פועלים זרים", כינו את האחוזה בשם Pupanie , שפירושו "פרחי כפור". איזה תאור פיוטי של האזור היפה הזה.
חרוזים מתגלגלים – הכתב והשפה הסינהאלית
בדרכנו מההרים לכיוון החוף הדרומי, ליד אחד הכפרים קלטה עיני את השלט Lighthouse School (בית ספר המגדלור). שוב נתקלה סקרנותנו ב- "Ayubowan" (ברוכים הבאים) לבבי ומאיר פנים, ובאישור מנהל בית הספר התלוותה אלינו אחת המורות, זו הדוברת אנגלית, אם כי רצוצה, לסיור קצר שהתארך והתארך. קשה להאמין באילו תנאים לומדים אלפיים התלמידים המגיעים לכאן כל בוקר בבגדי הלבן שלהם. מבנים ישנים ופשוטים, ריהוט שעבר זמנו, מינימום של ציוד, שירותים בלתי נסבלים, ובכל זאת יש מרפאת שיניים לתלמידים, מעבדות, כיתות מחשבים והילדים לומדים בין היתר אuמנות, מוסיקה, ריקוד וספורט.
התוצאה 95% מהתושבים באי יודעים קרוא וכתוב. את השפה האנגלית, שהייתה שפתו הרשמית של האי בזמן השלטון הבריטי ושגורה בפי כול, הם איבדו. בשנת 1956, שמונה שנים לאחר שזכו בעצמאות, הוכרזה הסינהאלית כשפה הרשמית. לאחר מאבק של המיעוט הטמילי, נקבעה שפתם כשפה רשמית שנייה, ועתה נותרה האנגלית (על ביטוייה המקומיים והמשעשעים מאוד) מדוברת כמעט רק בערים הגדולות.
לאוזניי, הסינהאלית נשמעת כמו גלגול חרוזים בפה, וכך גם האותיות הכתובות נראות לי כאילו מישהו שפך חרוזים על הנייר. הן עגולות, עם זנבות קטנים, אוזניים, חלקי עיגול, כרבולת. למעשה, 58 האותיות (היום משתמשים רק ב- 32) הן תוצאה של כתיבה על עלי "אולה" ( Ola ) – עיבוד של עלי קוקוס, ה"נייר" שהיה הכי זמין כאן לפני אלפיים שנה. קווים ישרים וזויות היו עלולים להרוס את עלה הכתיבה, ולפיכך נכתבו עליו אותיות עגולות בחרט מתכת דק. למרבה הפלא, עלי האולה והכתבים הסינהלזים העתיקים שנכתבו עליהם, נשמרו גם 500 שנה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
קאנדי היא בירת ההרים של סרי לנקה, שוכנת בגובה 500 מ' לחופי אגם מלאכותי (צילום: Andrey Khrobostov)
הגנים הבוטניים המלכותיים פרדנייה,עוד "מוסד" היסטורי שלא כדאי להחמיץ (צילום: Andrey Khrobostov)
שדרת עצי דקל קוקוס מרשימה, הגנים הבוטניים המלכותיים (צילום: Krivinis)
מלון מומלץ בעיר קאנדי
דה ראד הוטל (The Radh Hotel) הוא מלון ברמת 4 כוכבים, הממוקם במרכז העיר קאנדי, ומציע 2 מסעדת, חדרים, סוויטות ודירות, כולם ממוזגים, עם מרפסת ולחלקם בריכה פרטית קטנה או הוט-טאב. צוות הקבלה והשירות אדיב ויעיל, ומסייע במידע על אפשרויות הטיול באזור.
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
העיירה נוארה אליה וקוטפות התה הטמיליות
העיר הקטנה נוארה אליה ( Nuwara Eliya ), שפירוש שמה "עיר של אור" והיא מכונה בקיצור נוראליה, שוכנת בגובה 1,889 מטר, בלב החלק ההררי של האי סרי לנקה. הדרך המטפסת אליה היא אחת הדרכים היפות ביותר בהן נסענו. פסגות תלולות, תהומות מסחררים, עמקים סחופי רוחות ומפלי מים גועשים. על מדרונות ההרים סוקלו טרסות רחבות, בהן נשתלו אורז, עגבניות, כרוב, ובעיקר מטעי תה מטופחים להפליא.
העיירה נוארה אליה - על מדרונות ההרים טרסות רחבות,
בהן נשתלו אורז, עגבניות, כרוב, ובעיקר מטעי תה מטופחים להפליא (צילום: Maxlevoyou)
אזור נוארה אליה, עמקים סחופי רוחות ומפלי מים גועשים (צילום: Maxlevoyou)
קבוצות של נשים טמיליות, לבושות סארי צבעוניים, נקודה אדומה במצח, תכשיטי זהב על ידיהן, אוזניהן, אפן – כל מקום אפשרי. עם סלים גדולים על גבן, הן עוסקות כל היום בקטיף עלי התה ונראות כמו פרפרים מרחפים בין השיחים. המציאות כמובן קצת פחות יפה. הצטרפנו אל קבוצת נשים כזו בזמן שקילת העלים, והאמינו לי, הן צריכות לקטוף כל יום הרבה קילוגרמים, כדי לקבל שכר מינימום ומגורים בשכונות פח, שמספקים להן בעלי המטעים.
קוטפות התה בתור לשקילת העלים, כמה צריך לקטוף בשביל שכר מינימום? (צילום: אוריאל ישיב)
חיוך נבוך, שמגלה את העוני של קוטפות התה (צילום: pen ash)
נוראליה הייתה מקום הנופש האהוב על המתיישבים הבריטים בזמנם. שהרי לעומת החום והלחות של המישורים, האוויר בהרים קריר ונעים והנופים עוצרי נשימה. עד היום נותרו בעיירה כמה "איים" בריטיים: בתים כפריים בסגנון קולוניאלי, גן ציבורי גדול, חוות גידול סוסים ומסלול מרוצי סוסים, מועדון בריטי טיפוסי ( Hill Club ), ששימר את אווירת הנכבדות של הימים ההם, בית מלון אחד – מלון גראנד הוטל ( The Grand Hotel - Heritage Grand ) עם סלון ויקטוריאני, וגידולי תות שדה וכרישה, שגם אותם הביאו לכאן האנגלים.
מלון מפנק בין מטעי התה
המשכנו בדרך מתפתלת, העוברת בלב מטעי התה וצופה אל הגבוה בהרי סרי לנקה, פידורוטלגלה ( Pidurutalagala ), המתנשא לגובה 2,524 מטר.
את הלילה בילינו במלון מיוחד במינו, מלון הריטנס טי פקטורי ( Heritance Tea Factory ) שליד העיירה קנדפולה ( Kandapola ), בגובה 2,260 מ'. כמו שמרמז שמו, הוא אכן הוסב מבית חרושת ישן לתה, בן מאה שנה, למלון בלתי רגיל ומפנק, עם ניחוח של ימים עברו. למשל, מעלית ישנה שאת דלתות הסורגים שלה יש לפתוח בידיים, חדר שירותים רחב ידיים ובו אמבטיה הניצבת על ארבע רגליים מפותלות. מכונות ייצור תה ישנות פזורות בתוך מבנה האטריום, נראות מכל קומה ונמצאות גם בחצר המטופחת להפליא, עם ערוגות שושנים ואגפנטוס כחולים.
אך העיקר הוא הנוף הערפילי, החולמני, שנשקף מחלונות חדרנו במלון. גבעות גליות משתפלות מכל כיוון, לתוך עמק אחר עמק. המדרונות מכוסים שטיחים מדהימים של שיחי תה ירוקים וכפרים זעירים. הצבע הירוק שמקיף אותנו, כל כך ירוק עד שנדמה שיש לו נפח משלו. זהו מראה שאסור לצלם. רק לעצום עיניים ולזכור. הבעלים הראשון של המטע היה אנגלי בשם Flowerdew , שפירושו "פרח טל". העובדים הטמילים שלו, שיובאו מדרום הודו כ"פועלים זרים", כינו את האחוזה בשם Pupanie , שפירושו "פרחי כפור". איזה תאור פיוטי של האזור היפה הזה.
חרוזים מתגלגלים – הכתב והשפה הסינהאלית
בדרכנו מההרים לכיוון החוף הדרומי, ליד אחד הכפרים קלטה עיני את השלט Lighthouse School (בית ספר המגדלור). שוב נתקלה סקרנותנו ב- "Ayubowan" (ברוכים הבאים) לבבי ומאיר פנים, ובאישור מנהל בית הספר התלוותה אלינו אחת המורות, זו הדוברת אנגלית, אם כי רצוצה, לסיור קצר שהתארך והתארך. קשה להאמין באילו תנאים לומדים אלפיים התלמידים המגיעים לכאן כל בוקר בבגדי הלבן שלהם. מבנים ישנים ופשוטים, ריהוט שעבר זמנו, מינימום של ציוד, שירותים בלתי נסבלים, ובכל זאת יש מרפאת שיניים לתלמידים, מעבדות, כיתות מחשבים והילדים לומדים בין היתר אuמנות, מוסיקה, ריקוד וספורט.
התוצאה 95% מהתושבים באי יודעים קרוא וכתוב. את השפה האנגלית, שהייתה שפתו הרשמית של האי בזמן השלטון הבריטי ושגורה בפי כול, הם איבדו. בשנת 1956, שמונה שנים לאחר שזכו בעצמאות, הוכרזה הסינהאלית כשפה הרשמית. לאחר מאבק של המיעוט הטמילי, נקבעה שפתם כשפה רשמית שנייה, ועתה נותרה האנגלית (על ביטוייה המקומיים והמשעשעים מאוד) מדוברת כמעט רק בערים הגדולות.
לאוזניי, הסינהאלית נשמעת כמו גלגול חרוזים בפה, וכך גם האותיות הכתובות נראות לי כאילו מישהו שפך חרוזים על הנייר. הן עגולות, עם זנבות קטנים, אוזניים, חלקי עיגול, כרבולת. למעשה, 58 האותיות (היום משתמשים רק ב- 32) הן תוצאה של כתיבה על עלי "אולה" ( Ola ) – עיבוד של עלי קוקוס, ה"נייר" שהיה הכי זמין כאן לפני אלפיים שנה. קווים ישרים וזויות היו עלולים להרוס את עלה הכתיבה, ולפיכך נכתבו עליו אותיות עגולות בחרט מתכת דק. למרבה הפלא, עלי האולה והכתבים הסינהלזים העתיקים שנכתבו עליהם, נשמרו גם 500 שנה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
בהן נשתלו אורז, עגבניות, כרוב, ובעיקר מטעי תה מטופחים להפליא
אזור נוארה אליה, עמקים סחופי רוחות ומפלי מים גועשים (צילום: Maxlevoyou)
קוטפות התה בתור לשקילת העלים, כמה צריך לקטוף בשביל שכר מינימום? (צילום: אוריאל ישיב)
חיוך נבוך, שמגלה את העוני של קוטפות התה (צילום: pen ash)
את הלילה בילינו במלון מיוחד במינו,
חרוזים מתגלגלים – הכתב והשפה הסינהאלית
בדרכנו מההרים לכיוון החוף הדרומי, ליד אחד הכפרים קלטה עיני את השלט Lighthouse School (בית ספר המגדלור). שוב נתקלה סקרנותנו ב- "Ayubowan" (ברוכים הבאים) לבבי ומאיר פנים, ובאישור מנהל בית הספר התלוותה אלינו אחת המורות, זו הדוברת אנגלית, אם כי רצוצה, לסיור קצר שהתארך והתארך. קשה להאמין באילו תנאים לומדים אלפיים התלמידים המגיעים לכאן כל בוקר בבגדי הלבן שלהם. מבנים ישנים ופשוטים, ריהוט שעבר זמנו, מינימום של ציוד, שירותים בלתי נסבלים, ובכל זאת יש מרפאת שיניים לתלמידים, מעבדות, כיתות מחשבים והילדים לומדים בין היתר אuמנות, מוסיקה, ריקוד וספורט.
התוצאה 95% מהתושבים באי יודעים קרוא וכתוב. את השפה האנגלית, שהייתה שפתו הרשמית של האי בזמן השלטון הבריטי ושגורה בפי כול, הם איבדו. בשנת 1956, שמונה שנים לאחר שזכו בעצמאות, הוכרזה הסינהאלית כשפה הרשמית. לאחר מאבק של המיעוט הטמילי, נקבעה שפתם כשפה רשמית שנייה, ועתה נותרה האנגלית (על ביטוייה המקומיים והמשעשעים מאוד) מדוברת כמעט רק בערים הגדולות.
לאוזניי, הסינהאלית נשמעת כמו גלגול חרוזים בפה, וכך גם האותיות הכתובות נראות לי כאילו מישהו שפך חרוזים על הנייר. הן עגולות, עם זנבות קטנים, אוזניים, חלקי עיגול, כרבולת. למעשה, 58 האותיות (היום משתמשים רק ב- 32) הן תוצאה של כתיבה על עלי "אולה" ( Ola ) – עיבוד של עלי קוקוס, ה"נייר" שהיה הכי זמין כאן לפני אלפיים שנה. קווים ישרים וזויות היו עלולים להרוס את עלה הכתיבה, ולפיכך נכתבו עליו אותיות עגולות בחרט מתכת דק. למרבה הפלא, עלי האולה והכתבים הסינהלזים העתיקים שנכתבו עליהם, נשמרו גם 500 שנה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותבים
אתי ואוריאל ישיב, עוסקים שנים רבות בתיירות. ב- 1989 ייסדו את העיתון המקצועי לענף הנסיעות והתיירות "חדשות תיירות". ב- 1992 הקימו את מגזין התיירות "רואים עולם" שהוקדש כולו לכתבות תיירות וכיסה יעדים מקוטב לקוטב. גם היום מרבים לנסוע בעולם. כתבותיהם מתפרסמות בכתבי עת שונים ובאתר האינטרנט tnet.org.il
|
