www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



טיול להרי הגעש של אקוודור
מאת: נעם סגן-כהן  


בשנת 1999 פונו תושבי העיירה בניוס, השוכנת למרגלות הר געש פעיל, אחד מעשרות הרי געש באקוודור. מאז ממשיך ההר לפלוט אפר וגזים, ואחת לכמה שנים מתפרץ בצורה קשה יותר. אך התושבים מתעקשים לשוב לבתיהם, וגם התיירים חזרו למלא את העיירה, לפתח הר הגעש טונגורהואה.



מצגת תמונות מהתפרצות הר הגעש טונגורהואה מעל העיירה בניוס, דצמבר 2012
 
אל העיירה בניוס והר הגעש טונגורהואה נשוב בסוף הכתבה, אך תחילה נכיר את שדירת הרי הגעש של אקוודור, הממוקמת על רכס האנדים שבמרכזה.


הצג מפה גדולה יותר
יעדים בכתבה זו: העיירה בניוס (A), הר הגעש צ'ימבורסו (B), 
הר הגעש קוטופקסי (C), הרי הגעש איליניסס (D), לגונה קילוטואה (E)
 

אמריקה הלטינית





הרי האנדים –7,000 קילומטר, 7 מדינות
המטייל באקוודור לא יכול להתעלם מהרכס האדיר החוצה את המדינה מצפון לדרום. לשרשרת הרי האנדים משמעות עצומה כמעט בכל תחום, הרבה מעבר להיותם גורם עיקרי בעיצוב הנוף: טופוגרפיה, מים וניקוז הנהרות, הפקת חשמל בכוח המים, התיישבות ואדמות חקלאיות, נגישות ונתיבי תחבורה, התפרצויות געשיות, טיפוס הרים ותיירות בכלל, וזו רק רשימה חלקית.
 
רכס האנדים הכביר הוא רכס ההרים הארוך בעולם, 7,000 ק"מ אורכו. הוא משתרע לאורך כל צידה המערבי של דרום אמריקה, בשטחן של 7 מדינות - מוונצואלה בצפון ועד הקצה הדרומי של פטגוניה. גובהו הממוצע כ- 4,000 מ' והוא כולל יותר מ- 50 פסגות שגובהן למעלה מ- 6,000 מ'. בחלקים מסוימים, הרכס מתפצל למספר רכסים מקבילים, ובינהם עמקים שבהם ממוקמות כמה מן הערים הגדולות ביבשת: בוגוטה ומדיין (קולומביה), קיטו (אקוודור), אריקיפה (פרו), סוכרה ולה-פז (בוליביה) ועוד.
 
המישור שבלב האנדים - מישור האלטיפלנו (Altiplano), נחשב לשני בגובהו בעולם, אחרי הרמה הטיבטית.

הר הגעש קוטופקסי, אקוודור
הר הגעש קוטופקסי מתנשא מעל מישורי רכס האנדים של אקוודור  (צילום: נעם סגן-כהן)
 
הר הגעש צ'ימבורסו
על רכס הרי האנדים באקוודור עשרות הרי געש, המושכים תיירים ומבקרים רבים לאזור שזכה לכינוי שדירת הרי הגעש (Avenida de los Volcanes). הכביש הראשי באזור האנדים, שהוא חלק מהכביש הבין לאומי פאן-אמריקן (Pan American Highway), עובר לאורך שדירת הרי הגעש, ואפילו הנסיעה הקצרה ביותר לאורכו מספקת מבט עוצר נשימה על חלק מהרי הגעש.
 
המלך של אותם הרי געש הוא ללא ספק הר הגעש צ'ימבורסו (Chimborazo). פסגתו שגובהה 6,310 מ', נחשבת לגבוהה ביותר באקוודור, ביבשת אמריקה מכאן וצפונה, ואם זה לא מספיק – זוהי הנקודה המרוחקת ביותר ממרכז כדור הארץ (בשל צורתו האליפטית של כדור הארץ, רחוקה פסגת הצ’ימבורסו ממרכזו אף יותר ממרחקה של פסגת האוורסט מן המרכז, אף שהיא גבוהה מפסגת הצ’ימבורסו בכ- 2.5 ק"מ).
 
צ'ימבורסו הוא הר געש מסוג סטרטו וולקנו (בצורת חרוט), שאינו פעיל, ומפסגתו גולשים קרחונים שהם מקור המים לאוכלוסיית האזור. רבים ניסו להעפיל לפסגתו במהלך המאות 17-18, וגם בתחילת המאה ה- 19 עדיין סברו כי פסגת הצ'ימבורסו היא הגבוהה בעולם.
ב- 1802 ניסה חוקר הטבע אלכסנדר פון הומבולדט לטפס על ההר. לפי תיאורו של הומבולדט, שכתב שני כרכים עבי כרס על מסעותיו בדרום אמריקה, הם העפילו לגובה 5,875 מ' ואז נאלצו לרדת עקב מחלת הגבהים ממנה סבלו. ב- 1831 הצליחו אחרים להעפיל לגובה 6,006 מ', אך הפסגה עצמה נכבשה רק ב- 1880.

צ'ימברוסו, אקוודור
הר הגעש צ'ימבורסו, הגבוה בהרי אקוודור  (צילום: flicker, KR Uxueshare alikeCC)
ויקוניות, צ'ימבורסו, אקוודור
עדר ויקוניות על סלעי הבזלת במורדות הצימבורסו    (צילום: נעם סגן-כהן)
 
הר הגעש קוטופקסי
יש שיטענו כי המלך האמיתי הוא דווקא ההר השני בגובהו באקוודור – קוטופקסי (Cotopaxi), המתנשא לגובה 5,897 מ', ומתהדר בתואר "הר הגעש הפעיל הגבוה בעולם". ההר נמצא בתחומי הפארק לאומי קוטופקסי, שבתחומו בולט גם הר הגעש רומיניאווי (Ruminahui), שגובה פסגתו המשוננת 4,721 מ'. למרגלות הקוטופקסי ניתן להקיף בהליכה רגלית את לגונת לימפיופונגו (Laguna de Limpiopungo), ולצפות בשפע עופות מים וצמחיית גדות.
הר הגעש קוטופקסי הוא בעל מבנה חרוטי כמעט מושלם והוא מתנשא 2,000 מ' מעל סביבתו. הוסיפו לתמונה את הקרחון הצובע את פסגתו בלבן, שבסיסו בגובה 5,000 מ', והוא אחד הקרחונים היחידים בעולם על קו המשווה, ותקבלו מתכון מובטח לתמונות מוצלחות.
 
עשרות פעמים התפרץ הקוטופקסי, וזרמי להאר (בוץ, חומרי סחף וחומרים ממקור געשי) שנגרמו בשל ההתפרצויות, עיצבו את העמקים סביבו. ההתפרצויות האלימות ביותר התרחשו בשנים 1744, 1768 ו- 1877, אז יצרה התפרצות עזה זרמי להאר אדירים, שהתקדמו עשרות קילומטרים מערבה, עד לתוך האוקיאנוס השקט, וכן מזרחה, לאגן האמזונס.

הר הגעש קוטופקסי, אקוודור
הר הגעש קוטופקסי, הר הגעש הפעיל הגבוה ביותר בעולם  (צילום: נעם סגן-כהן)
 
להעפיל להר האלים
האירופאי הראשון שניסה להעפיל לפסגת הקוטופקסי, היה אלכסנדר פון הומבולדט, מיודענו מנסיונות הטיפוס על הצ'ימבורסו, שהגיע לגובה 4,500 מ' בשנת 1802. רק 70 שנה מאוחר יותר, נכבשה הפסגה על ידי הגיאולוג הגרמני Wilhelm Rajss.
 
ההר קודש על ידי הילידים המקומיים, עוד טרם כיבוש האזור על ידי האינקה, שראו בפסגה את מקום משכנם של האלים. אלה סגדו להר כ"מביא הגשם" וכאחראי לפוריות הקרקע. על פי גירסה אחרת, משמעות השם קוטופקסי הוא "צוואר הירח" באחת מהשפות המקומיות, אך אין הוכחה לאמיתות הדבר.
 
מספר קילומטרים ממערב לפארק הלאומי קוטופקסי נמצאת חוות סאן אוגוסטין דה קאיו (Hacienda San Augustín de Callo), שבה שרידי תרבות האינקה, הנחשבים השרידים השמורים הצפוניים ביותר של תרבות זו. החווה נבנתה על ידי הכמרים האוגוסטינים, לאחר הכיבוש הספרדי, ומאוחר יותר היא שימשה כבסיס יציאה לכמה ממסעות הכיבוש המפורסמים של הקוטופקסי. ב- 1921 נמכרה החווה למשפחת פלאזה (Plaza), שהיתה בעלת רוב הקרקע שבין קיטו לקוטופקסי באותה עת. ב- 1998 מימן הנשיונל ג'יאוגרפיק חפירות באתר, והן נמשכות בעצלתיים גם בשנים האחרונות.
חוות סאן אוגוסטין דה קאיו

הר הגעש קוטופקסי, אקוודור
הר הגעש קוטופקסי, הילידים ראו בהר את משכנם של האלים  (צילום: נעם סגן-כהן)
 





הפארק הלאומי קוטופקסי
עולם החי והצומח בפארק הלאומי קוטופקסי הוא מגוון ומעניין, וכולל בין השאר 37 מיני ציפורים ו- 17 מיני יונקים. הנצפים ביותר הם אייל לבן-זנב וארנבות. הטורפים העיקריים הם שועל האנדים (Colpeo) ופומה, שהסיכוי לפגוש בה הוא קלוש ביותר. במדרונות המזרחיים של הפארק חי גם דב המשקפיים (Tremarctos ornatus), שהוא הדוב האנדמי היחיד בדרום אמריקה. מעריכים כי נותרו בטבע פחות מ- 2,000 פרטים שלו, עקב פגיעה מתמשכת בבתי הגידול וכן עקב צייד למטרות מאכל ורפואה מסורתית. בפארק רועים גם סוסי פרא, שהם סוסים מבויתים שחזרו לטבע (להבדיל מסוסי בר, שהם המין המקורי לפני שתורבת).
 
המערכת האקולוגית בפארק קוטופקסי נקראת פראמו (Paramo) – והיא אופיינית לאזור שבין קו העצים העליון לקו השלג התחתון, בגבהים של 3,000-5,000 מ'. באזור זה מישורים ועמקים קרחוניים, שבהם אגמים אלפיניים, ביצות כבול ושטחי עשב לחים. האופי המבודד והמקוטע של בית גידול זה, לאורך האנדים, הוא הסיבה לשיעור האנדמיזם (ייחודיות) הגבוה ולמגוון המינים הגדול - כ- 5,000 מיני צומח, 60% מהם אנדמיים.

אקוודור, שמורת קוטופקסי
 לגונת לימפיופונגו והר הגעש קוטופקסישפע עופות מים וצמחיית גדות  (צילום: נעם סגן-כהן)
 
להרפתקנים וצעירים ברוחם
המעוניינים בהתנסות אמיתית בטיפוס על אחד מהרי הגעש, טוב יעשו אם ישימו פעמיהם להרי הגעש איליניסס (Ilinizas). מדובר בשתי פסגות החולקות אותו שם, ונמצאות כ- 25 ק"מ מדרום לעיירה מאצ'אצ'י (Machachi). הפסגה הדרומית מבין השתיים היא הפסגה השישית בגובהה באקוודור, ומתרוממת לגובה של 5,248 מ'. הטיפוס אליה הוא עסק למטפסים מנוסים בלבד, בשל תוואי ההליכה ותנאי הדרך, הדורשים רמה גבוהה של מיומנות וציוד מקצועי מלא.
 
הפסגה הצפונית איליניסה נורטה (Iliniza norte), היא הפסגה השמינית בגובהה באקוודור והיא נמוכה אך במעט מאחותה, אך הטיפוס אליה אינו דורש ניסיון קודם בטיפוס הרים או ציוד מיוחד. אדגיש כי למרות הנאמר, הטיפוס לגובה 5,126 מ' מתאים רק לטיילים מנוסים ומאוקלמים לגובה. שביל ההליכה מתחיל במגרש החניה ומעפיל לבקתת המטיילים, הממוקמת בגובה 4650 מ'. לאחר 3-4 שעות הליכה לא קלות, העצירה בבקתה משיבה את הנפש ומאפשרת מנוחה קצרה לקראת הקטע האחרון. מהבקתה, הקרויה בפי המטיילים רפוחיו (refugio, בספרדית מקלט) יש להעפיל עוד שעתיים- שלוש, עד ההגעה לפסגה הצפונית. יש לקחת בחשבון את ההתמודדות עם האוויר הדליל, את הקושי הפיסי, ואת תנאי מזג האוויר ההפכפכים. מומלץ ביותר לעלות בליווי של מדריך מקומי, שמעבר להיכרות עם הדרך, יוכל להפעיל שיקול דעת בהתאם לניסיונו, בעיקר כשמזג האוויר אינו מאיר פנים.
 
הר הגעש איליניסס, אקוודור
הירידה מהר הגעש איליניסס, טיפוס שאינו דורש ניסיון או ציוד מיוחד  (צילום: נעם סגן-כהן)

לגונה קילוטואה
כ- 110 ק"מ מדרום לעיר הבירה קיטו (Quito), אנו עוזבים את הכביש הראשי ופונים לצידה המערבי של שדירת הרי הגעש. לאחר כ- 40 ק"מ מגיעים לכפר קטן בשם Zumbahua ו- 14 ק"מ צפונה לו נמצאת לגונה קילוטואה (Laguna Quilotoa), שהיא אגם לוע יפהפה. משפת הלוע נשקף נוף מרהיב של האגם, כ- 400 מ' מתחתינו, ושל הפסגות המושלגות של קוטופקסי ואיליניסס דרום. בצד הדרום מערבי של הלוע נמצא הכפר קילוטואה.
 
שבילים תלולים יורדים לאגם: כחצי שעה ירידה וכשעה עלייה. מימי האגם אלקליים (בסיסיים) מאוד, שכן לאגם, שעומקו כ- 250 מטרים, אין ניקוז חיצוני. ההליכה סביב הלוע, בגובה 3,850 מ', אורכת 3-4 שעות, ומספקת מבט מרשים על הלוע. בנוסף יש באזור גם מסלול הליכה מהלגונה לכפר צ'וגצ'ילן (Chugchilan), האורך 4-5 שעות הליכה.

לגונה קילוטואה, אקוודור
לגונה קילוטואה, נוף קסום של אגם בתוך לוע הר געש  (צילום: נעם סגן-כהן)
 
העיירה בניוס - בצל הר הגעש
העיירה בניוס (Baños de Agua Santa) היא מרכז תיירותי חשוב ביותר, במרחק כ- 200 ק"מ מעיר הבירה ובגובה 1,820 מ'. חשיבותה הן בשל המעיינות החמים שבסביבתה (שהם הסיבה לשמה), והן כשער לאזור האמזונס של אקוודור ובעיקר לפארק הלאומי ינגאנאטס (Parque Nacional Llanganates) העיירה מהווה גם מרכז קתולי חשוב, ובקתדרלה שלה ניתן לראות את פסל הבתולה Virgen de Agua Santa, שעל פי האמונה התגלתה בסמוך. שמה יצא גם בזכות תוכיי העץ הנמכרים בה וגם בשל הממתק Taffy, העשוי מעיסה דביקה של סוכר מבושל (Melcocha). ההיסטוריה של העיירה קשורה קשר הדוק להר הגעש טונגורהואה (Tungurahua), שפסגתו מרוחקת רק כ- 8 ק"מ ממרכזה.

בניוס, אקוודור
טיול אל מפל Salto Agoyan ליד העיירה בניוס, למרגלות הר הגעש טונגורהואה   (צילום: נעם סגן-כהן)
 
לפני ההכרזה על סכנה אפשרית מהר הגעש טונגורהואה, בשנת 1999, חיו בבניוס כמעט 20,000 איש והיו בה כמאה בתי מלון ואכסניות. העיירה היתה אחת האטרקציות התיירותיות החזקות באקוודור, חביבה על תיירים זרים ומקומיים כאחד. הטונגורהואה התפרץ ב- 1918, אך מאז נחשב רדום ולא מסוכן. ב- 1998 השתנה המצב באחת עקב פעילות סייסמית חזקה, והרשויות הכריזו על מצב כוננות 'צהוב' (מבין ארבעה שלבים: לבן, צהוב, כתום, אדום). משמעות ההכרזה: יש סימנים תכופים לפעילות, מתבצעת בקרה רציפה, אך אין סכנת התפרצות גבוהה.
 
ב- 5.10.1999 נספו מטפס אוסטרלי והמדריך המקומי שהיה איתו, בהתפרצות גזים, שבעקבותיה הועלה מצב הכוננות לכתום. במצב כוננות כתום קיים סיכוי גדול להתפרצות גדולה, בתוך שבועות או חודשים, והתפרצויות קטנות עלולות להתרחש בכל רגע. במהלך חודש אוקטובר אותה שנה פלט ההר אפר וגזים לגובה אלפי מטרים ובלילה נראו זרמי לבה זורמים על מדרונותיו.
ב- 17.10.1999 הורו הרשויות על פינוי 20,000 תושבי העיירה בניוס והכפרים הסמוכים, ועל סגירת הכבישים באזור. מפעילי תיירות זריזים החלו למכור סיורי צפייה בהתפרצויות היומיומיות, ואלה הפכו ללהיט אטרקטיבי למבקרים ותיירים. שבועות רבים חלפו, אך התפרצות ממשית שתסכן את בניוס לא התרחשה, ובינואר 2000 המרו התושבים את הוראות הממשל והתעמתו עם החיילים במחסומים, עד כדי כמה פצועים והרוגה אחת. בעקבות האירועים נחתם הסכם במסגרתו הורשו כ- 3,000 תושבים לחזור לבתיהם, והכבישים נפתחו לתנועה. בהדרגה שבו עוד ועוד תושבים לבתיהם ופתחו מחדש את עסקיהם, ותיירים סקרנים החלו לבקר באזור. כיום מתגוררים כל תושבי בניוס בבתיהם, כל העסקים שבו לפעול, והתיירים שוב גודשים את רחובות העיירה.
 
ההר מוגדר עדיין 'כתום' והחיים מתנהלים כתקנם, אך יש לזכור שבלב שדירת הרי הגעש של אקוודור, הכל יכול להשתנות בתוך ימים ספורים ואפילו שעות.
 
מידע נוסף
בתי מלון והארחה באקוודור

כתבות נוספות
איי גלאפגוס
טרקים בפרו, בוליביה ואקוודור
ביקור ביערות האמזונס של אקוודור
שמירת טבע באיי גלאפגוס





נעם סגן-כהן
 
אודות הכותב
נעם סגן-כהןמדריך טיולים ותיק בחברה הגיאוגרפית - ברק אפיק, למדינות אמריקה הלטינית, מזרח אפריקה ויעדים נוספים. מרצה מנוסה העוסק ביעדים רבים בעולם ובתחומים מגוונים - טבע וגיאוגרפיה, היסטוריה, תרבויות עתיקות, אקולוגיה ועוד. האתר של נעם

לקריאת כתבות נוספות של נעם








מספר צפיות: 7229
2269