.jpg)
.jpg)
אם יש גן עדן:
שמירת טבע באיי גלאפגוס
מאת: פרץ גלעדי
כל אדם בר דעת, החובב טבע בכלל וחיות בר נדירות בפרט, חייב להציב בפניו מטרה אחת לפחות בימי חייו – לבקר ולטייל באיי גלאפגוס. נכון, זהו טיול לא זול ואפילו יקר במונחי טיולי הטבע המאורגנים, אבל שווה כל סנט שחוק ואת המסע הארוך מארצנו הקטנטונת ועד לאיים הרחוקים שבדרום אמריקה.
.jpg)
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
טיול באיי גלאפגוס בספונטניות ובזול
למרות כל שנכתב בפתיח, הגעתי לגלאפגוס בהחלטה ספונטנית וללא כל תכנון מוקדם. יצאתי למסע בהרי האנדים, להשתתף כמתנדב בפרויקט העוסק בשימור דוב המשקפים (דוב האנדים) בשמורת הטבע אלטו-צ'וקו ( Alto-Choco ) שנמצאת ביער, במרחק יום נסיעה מקיטו בירת אקוודור.
לינה בעיר קיטו | לינה באיי גלאפגוס
לאחר מספר ימים באזור הבנתי שאני במצב של "לא דובים וכן יער" ושכל מה שהובטח לי לפני הנסיעה היה על הניר ולא במציאות. מכיוון שחשוב לי למצות ככל שניתן כל יום בחו"ל לטובת מטרות שאני מציב לעצמי, החלטתי לחזור לקיטו ולבדוק אפשרות לטוס מהר ובזול לאיי גלאפגוס. חודש דצמבר, שבו שהיתי במקום, הוא לא הכי טוב להחלטה ספונטנית, בגלל חופשות סוף השנה הקרבות ובאות. בתקופה זו תיירים רבים גודשים את האיים והמחירים כמובן בהתאם. עובדה זו לא גרמה לי לוותר ולאחר מספר שעות של שוטטות בין משרדי נסיעות בקיטו, הגעתי למה שרציתי: טיסה לגלאפגוס והפלגה בסירה קטנה, זולה ונוחה יחסית, בין האיים. 
פרגטה הדורה, מבעלי החיים המרשימים של איי גלאפגוס (צילום: E. Kirdler)
תיירות או שימור טבע?
שמירת הטבע באיי גלאפגוס קפדנית ביותר וכוללת כללים וחוקים נוקשים. כל זאת מתאפשר תודות לתקציבי מחקר ואכיפה, שמעורבים בהם אונסק"ו וארגוני שמירת טבע שונים. באיים קיימים כ-50 אתרים בהם ניתן לבקר או לטייל, חלקם רק בליווי מדריך מקומי. לפני כ-20 שנה ביקרו באיים כ-10,000 תיירים בשנה בלבד. בעקבות לחץ מתמשך של חברות תיירות שונות וגורמים כלכלים אחרים, עלה מספר המבקרים ב-2011 ל-100 אלף בשנה. כל זה גרם לעלייה משמעותית במספר כלי השייט המגיעים לאיים וגודלם. הלחץ להגדלת מספר התיירים והסירות הולך וגובר ומעמיד את השלטונות בבעיה לא פשוטה: מצד אחד הרצון לפתח ולהרוויח מהתיירות ומצד שני לשמור על פנינת טבע נדירה ואיכותית שעלולה לדעוך.
כאן מגיע תפקידם של ארגוני טבע וסביבה כמו אונסק"ו, WWF , Green Peace ואחרים, שמונעים בינתיים פגיעה באיים ובבעלי-חיים בים, ובכל מה שקשור לשמירת טבע. לקראת שנת 2012 החליט הממשל המקומי לאפשר לכל סירה מורשה להגיע לשני מסלולים בחודש, כל אחד למקסימום שבוע. גודל הסירות יהיה 16-100 נוסעים בלבד. כך ינסה הממשל לווסת את תנועת הספינות ולמצוא את שביל הזהב בין מיצוי תיירות לשמירת טבע.
במשך כל השנה נמצאות באזור ספינות של ארגון Green Peace , שמשייטות בין האיים ומפקחות על כלי השייט של חברות התיירות הרבות ומונעות דיג לא חוקי. ההדרכה והפיקוח באיים מבוצעים ע"י תושבי המקום. עובדים אלה נדרשים לעבור השתלמויות רבות ומתקדמים בדרכם המקצועית רק לאחר מבחנים עיונים ומעשיים. הסמכויות שלהם רבות ומאפשרות להם לבצע הדרכה ואכיפה טובים. גם הענישה על עברות בשמירת טבע היא בלתי מתפשרת. על פגיעה בחיית בר בים או ביבשה, נענשים בשנתיים מאסר, ועל הברחת ערך טבע מוגן נקנסים ב- 2,000$ לפחות. השהייה באיים מוגבלת לשלושה חודשים בלבד. כדי להישאר מעבר לתקופה זאת צריך לעזוב את המדינה ולחזור על כל התהליך מחדש. 
צוקי קיקר מול האי סנטה קרוז, גן עדן לציפורים ועופות (צילום: Nancy Girard Bégin)
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
כניסה לאיי גלאפגוס
חל איסור מוחלט להכניס צמחים או בעלי-חיים שלא שייכים לאיי גלאפגוס. כדי למנוע זאת מרססים את המטוס מיד לאחר שהוא נוחת ונערכות בו סריקות לפני פריקת הנוסעים לאיים. כל צמח ובעל-חיים מוחרם מייד. כל נוסע שמגיע לטרמינל של אחד האיים, משלם ערך של 100$ במזומן, כדמי כניסה לפארק הענק שנקרא איי גלאפגוס. כתמורה מקבל הנוסע תג עם שמו, אותו הוא נושא בכל זמן שהותו במקום. זהו אחד מאמצעי הבקרה על המטיילים. לרוב המטיילים מחכה נציג החברה המארחת, שאחראי על שהותם במקום, וגם על אותם נציגים יש פיקוח.
אפשר לנחות בכמה מתוך האיים של ארכיפלג גלאפגוס, ובכל אחד מהם טרמינל נוסעים קטן ויעיל. לאחר שיוצאים ממנו ומגיעים לאחד החופים, מבינים שכל בלבולי המוח והבירוקרטיה היו שווים.
שלושה מאיי גלאפגוס המוזכרים בכתבה זו: סן-קריסטובל (A ), סנטה קרוז (B), האי איסבלה (C) מייד לאחר הנחיתה באי סן קריסטובל ( San Cristóbal ), יצאנו שישה מטיילים לסיור רגלי בחוף, לאזור של מושבת אריות-הים של הגלאפגוס. מין זה אנדמי לגלאפגוס, כמו בעלי-חיים רבים שניתן לראותם רק בקבוצת איים זו. המחזה פשוט מרנין: אריות-ים בגדלים שונים רובצים בשלווה על החול הזהוב. מידי פעם נכנסים חלקם למים והזכרים שואגים שאגות קצובות וחזקות. אימהות שוכבות על הגב, כשהגורים צמודים אליהן, וניתן להתקרב עד למרחק מסוים ולצלם. מי שמנסה להתקרב יתר על המידה יכול להסתכן בנשיכה חזקה או בנזיפה חמורה מהמדריך או מפקח מקומי. ניתן לראות משפחות של אריות-ים, שמספרם יכול להגיע ל-30. בדרך כלל משפחה ממוצעת כוללת זכר שולט (אלפא), 3-5 נקבות וגורים. כדי להתגונן מטפילים שונים אוכלים האריות את הצמח Carpet Weed שמסייע להם לחסל את כל המזיקים בגופם. כ-40,000 אריות-ים נמצאים ברחבי האיים של גלאפגוס. בלילה הם מתקבצים ביחד ופעילים במיוחד בבוקר ואחר הצהריים. מושבות אריות-הים הן קבועות ואורך חייהם יכול להגיע עד 25 שנים.
מי שמנסה להתקרב יתר על המידה לאריות הים יכול להסתכן בנשיכה חזקה
או בנזיפה חמורה מהמדריך או מפקח מקומי (צילום: Charles J. Sharp)
צלילה באיי גלאפגוס
אחת החוויות המכוננות ב היא צלילה. ניתן לצאת עם סירת מנוע קטנה שיוצאת מסירת האם ולקפוץ למים הקרים, עם בלוני חמצן או סתם שנורקל ומסיכה. המים קרים אבל שווים את החוויה. הצלילה במים הצלולים כבדולח, מאפשרת לשחות צמוד לאריות-ים, צבי-ים ירוקים ענקים, כרישי-פטיש קטנים וחמודים, דגים שונים, והעין לא יודעת שובע. מידי פעם אפשר לעלות לסירה, להתחמם ושוב לקפוץ למים הקרים. על הסלעים הוולקאנים שמסביב אפשר לראות סרטני ענק שחורים, המשנים את צבעם במהלך חייהם לאדום בוהק. אפשר לראות בתוך המים ועל הסלעים את פינגווין הגלאפגוס הזעיר, שמתנשא לגובה 40 ס"מ בלבד. זוהי הנקודה הצפונית ביותר על כדור הארץ בה נמצאים פינגווינים בטבע.
צלילה באיי גלאפגוס, דקה מהעושר שמתחת לפני המים
בגלאפגוס כמעט כל הטבע יחיד ומיוחד, אנדמי ופראי. כל זה מגדיר מחדש את תחושות האדם ומראה לו שאפשר לחיות גם עם סדרי גודל ועדיפויות אחרים. צוקי קיקר שבאי סנטה קרוז ( Santa Cruz ) למשל, גורמים לעיניים "לצעוק" מהתפעלות, אלו שני צוקים אדירים הבולטים מתוך המים ומתנשאים לגובה 140 מטר. ניתן להגיע אליהם עם סירה ולראות שהצבע השולט בהם הוא לבן, שנוצר מכמות אדירה של לשלשת ציפורים. על הצוקים חיות ומקננות ציפורים אנדמיות שונות, כמו ל העולם, שקנאים ועוד ציפורים ועופות-מים, שלא רואים באף מקום ומכל-כך קרוב. 
צוקי קיקר מול האי סנטה קרוז, שני צוקים אדירים הבולטים מתוך המים ומתנשאים לגובה 140 מ' (צילום: David Stanley)
איכות חיים או שימור טבע באיי גלאפגוס
הקונפליקט בין שמירת טבע, הגנה על חיות בר וערכי הטבע, לבין הרצון הטבעי להרוויח כסף ולחיות ברווחה, קיים בכל מקום בעולם וביתר שאת בגלאפגוס. כדי להרוויח וליצור מקומות עבודה ופרנסה באיים, צריך לקלוט יותר תיירים, להקים יותר תשתיות לכלי שייט גדולים, לפתוח אתרי טיול נוספים ולהגיע למקומות שבהם נמצאים בעלי-החיים הנדירים. כדי למשוך יותר מבקרים שישאירו יותר דולרים צריך לייצר להם יותר אטרקציות, שלא קיימות במקומות אחרים בעולם. כל זאת כאמור כדי לפתח ולהתפתח. אולם הצד השני של המטבע "אפל" יותר: עודף ולחץ של כלי שייט וצוללים יגרום לזיהום המים ופגיעה אנושה בבעלי-החיים בים. לחץ של מטיילים ביבשה, מעבר לכמות מסוימת, יפגע באיזון השביר שבין האדם לחי ועלול לפגוע פגיעה אנושה שאינה ברת תיקון בבעלי-החיים הנדירים. כך ירד מספר צבי היבשה, כך פוגעות כל החיות הפולשות שמגיעות בעקבות האדם, פגיעה קשה בביצים, ציפורים, איגואנות וכו'.
סרטן הלבה האדום חי בסימביוזה עם ציפור הלבה (צילום: Jorge Metne)
התושבים המקומיים באיים מודעים למצב העדין הזה והם בהחלט מתלבטים. הם מודעים לעובדה שמעל מספר מסוים של מטיילים, סירות ומסלולי טיולים, תגרם פגיעה קשה בכל מה שהזכרנו ובסופו של תהליך פרנסתם תפגע, ביחד עם מה שמיחד את מקום מגוריהם. אבל החיים חזקים מהכול. חקלאים מקומיים באי איסבלה ( Isabela Island ), אמרו לי באופן די ברור שהם צריכים לגדל גידולים, גם אם זה על חשבון מקומות מחייה של בעלי-חיים: "כי אוכל לילדים חשוב יותר מאוכל לצבים או עוד אריה-ים". הם מצפים מהממשל המקומי שיפצה אותם אם פרנסתם תפגע בשל שמירת הטבע. הם לא תמיד מבינים איך יכול הכלב החמוד שלהם לפגוע בטבע, או איך לכלוך ופסולת מביאים חולדות ונמלים שיפגעו בביצי הצבים הנדירות כל כך.
כאן מגיע תפקידו של הממשל המקומי והארצי. הוא צריך להקפיד ולשמור על חוקי שמירת הטבע הלא קלים, ולאכוף אותם בעזרת פיקוח יעיל אך בלתי מתפשר. לדעתי צריך "להקריב" מספר אתרים מסוים לטובת התיירות והפיתוח, זאת כדי להגן על שאר האתרים ובעלי-החיים האנדמיים. כאן מגיע תפקיד ארגוני הסביבה העולמים: ארגונים אלה חייבים לפקח ולעזור במימון שמירה על הסביבה, ובקביעת סטנדרטים למציאת שביל הזהב הנכון, כל זאת בעזרת הסברה ומחקר ובניסיון לגרום לתושבים להבין שגם הם ירוויחו אם הטבע יישמר.
לינה באי איסבלה
איגואנה ענקית באי סנטה קרוז. כולם ירוויחו אם הטבע יישמר (צילום: powerofforever)
מידע נוסף
לינה באיי גלאפגוס
כתבה על תקשורת לוויינית למטיילים
מתי לטייל באקוודור, איי גלאפגוס ובמרכז ודרום אמריקה?
כתבות נוספות
לינה בעיר קיטו | לינה באיי גלאפגוס
צוקי קיקר מול האי סנטה קרוז, גן עדן לציפורים ועופות
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
כניסה לאיי גלאפגוס
חל איסור מוחלט להכניס צמחים או בעלי-חיים שלא שייכים לאיי גלאפגוס. כדי למנוע זאת מרססים את המטוס מיד לאחר שהוא נוחת ונערכות בו סריקות לפני פריקת הנוסעים לאיים. כל צמח ובעל-חיים מוחרם מייד. כל נוסע שמגיע לטרמינל של אחד האיים, משלם ערך של 100$ במזומן, כדמי כניסה לפארק הענק שנקרא איי גלאפגוס. כתמורה מקבל הנוסע תג עם שמו, אותו הוא נושא בכל זמן שהותו במקום. זהו אחד מאמצעי הבקרה על המטיילים. לרוב המטיילים מחכה נציג החברה המארחת, שאחראי על שהותם במקום, וגם על אותם נציגים יש פיקוח.
אפשר לנחות בכמה מתוך האיים של ארכיפלג גלאפגוס, ובכל אחד מהם טרמינל נוסעים קטן ויעיל. לאחר שיוצאים ממנו ומגיעים לאחד החופים, מבינים שכל בלבולי המוח והבירוקרטיה היו שווים.
שלושה מאיי גלאפגוס המוזכרים בכתבה זו: סן-קריסטובל (A ), סנטה קרוז (B), האי איסבלה (C) מייד לאחר הנחיתה באי סן קריסטובל ( San Cristóbal ), יצאנו שישה מטיילים לסיור רגלי בחוף, לאזור של מושבת אריות-הים של הגלאפגוס. מין זה אנדמי לגלאפגוס, כמו בעלי-חיים רבים שניתן לראותם רק בקבוצת איים זו. המחזה פשוט מרנין: אריות-ים בגדלים שונים רובצים בשלווה על החול הזהוב. מידי פעם נכנסים חלקם למים והזכרים שואגים שאגות קצובות וחזקות. אימהות שוכבות על הגב, כשהגורים צמודים אליהן, וניתן להתקרב עד למרחק מסוים ולצלם. מי שמנסה להתקרב יתר על המידה יכול להסתכן בנשיכה חזקה או בנזיפה חמורה מהמדריך או מפקח מקומי. ניתן לראות משפחות של אריות-ים, שמספרם יכול להגיע ל-30. בדרך כלל משפחה ממוצעת כוללת זכר שולט (אלפא), 3-5 נקבות וגורים. כדי להתגונן מטפילים שונים אוכלים האריות את הצמח Carpet Weed שמסייע להם לחסל את כל המזיקים בגופם. כ-40,000 אריות-ים נמצאים ברחבי האיים של גלאפגוס. בלילה הם מתקבצים ביחד ופעילים במיוחד בבוקר ואחר הצהריים. מושבות אריות-הים הן קבועות ואורך חייהם יכול להגיע עד 25 שנים.
מי שמנסה להתקרב יתר על המידה לאריות הים יכול להסתכן בנשיכה חזקה
או בנזיפה חמורה מהמדריך או מפקח מקומי (צילום: Charles J. Sharp)
צלילה באיי גלאפגוס
אחת החוויות המכוננות ב היא צלילה. ניתן לצאת עם סירת מנוע קטנה שיוצאת מסירת האם ולקפוץ למים הקרים, עם בלוני חמצן או סתם שנורקל ומסיכה. המים קרים אבל שווים את החוויה. הצלילה במים הצלולים כבדולח, מאפשרת לשחות צמוד לאריות-ים, צבי-ים ירוקים ענקים, כרישי-פטיש קטנים וחמודים, דגים שונים, והעין לא יודעת שובע. מידי פעם אפשר לעלות לסירה, להתחמם ושוב לקפוץ למים הקרים. על הסלעים הוולקאנים שמסביב אפשר לראות סרטני ענק שחורים, המשנים את צבעם במהלך חייהם לאדום בוהק. אפשר לראות בתוך המים ועל הסלעים את פינגווין הגלאפגוס הזעיר, שמתנשא לגובה 40 ס"מ בלבד. זוהי הנקודה הצפונית ביותר על כדור הארץ בה נמצאים פינגווינים בטבע.
צלילה באיי גלאפגוס, דקה מהעושר שמתחת לפני המים
בגלאפגוס כמעט כל הטבע יחיד ומיוחד, אנדמי ופראי. כל זה מגדיר מחדש את תחושות האדם ומראה לו שאפשר לחיות גם עם סדרי גודל ועדיפויות אחרים. צוקי קיקר שבאי סנטה קרוז ( Santa Cruz ) למשל, גורמים לעיניים "לצעוק" מהתפעלות, אלו שני צוקים אדירים הבולטים מתוך המים ומתנשאים לגובה 140 מטר. ניתן להגיע אליהם עם סירה ולראות שהצבע השולט בהם הוא לבן, שנוצר מכמות אדירה של לשלשת ציפורים. על הצוקים חיות ומקננות ציפורים אנדמיות שונות, כמו ל העולם, שקנאים ועוד ציפורים ועופות-מים, שלא רואים באף מקום ומכל-כך קרוב.
צוקי קיקר מול האי סנטה קרוז, שני צוקים אדירים הבולטים מתוך המים ומתנשאים לגובה 140 מ' (צילום: David Stanley)
איכות חיים או שימור טבע באיי גלאפגוס
הקונפליקט בין שמירת טבע, הגנה על חיות בר וערכי הטבע, לבין הרצון הטבעי להרוויח כסף ולחיות ברווחה, קיים בכל מקום בעולם וביתר שאת בגלאפגוס. כדי להרוויח וליצור מקומות עבודה ופרנסה באיים, צריך לקלוט יותר תיירים, להקים יותר תשתיות לכלי שייט גדולים, לפתוח אתרי טיול נוספים ולהגיע למקומות שבהם נמצאים בעלי-החיים הנדירים. כדי למשוך יותר מבקרים שישאירו יותר דולרים צריך לייצר להם יותר אטרקציות, שלא קיימות במקומות אחרים בעולם. כל זאת כאמור כדי לפתח ולהתפתח. אולם הצד השני של המטבע "אפל" יותר: עודף ולחץ של כלי שייט וצוללים יגרום לזיהום המים ופגיעה אנושה בבעלי-החיים בים. לחץ של מטיילים ביבשה, מעבר לכמות מסוימת, יפגע באיזון השביר שבין האדם לחי ועלול לפגוע פגיעה אנושה שאינה ברת תיקון בבעלי-החיים הנדירים. כך ירד מספר צבי היבשה, כך פוגעות כל החיות הפולשות שמגיעות בעקבות האדם, פגיעה קשה בביצים, ציפורים, איגואנות וכו'.
סרטן הלבה האדום חי בסימביוזה עם ציפור הלבה (צילום: Jorge Metne)
התושבים המקומיים באיים מודעים למצב העדין הזה והם בהחלט מתלבטים. הם מודעים לעובדה שמעל מספר מסוים של מטיילים, סירות ומסלולי טיולים, תגרם פגיעה קשה בכל מה שהזכרנו ובסופו של תהליך פרנסתם תפגע, ביחד עם מה שמיחד את מקום מגוריהם. אבל החיים חזקים מהכול. חקלאים מקומיים באי איסבלה ( Isabela Island ), אמרו לי באופן די ברור שהם צריכים לגדל גידולים, גם אם זה על חשבון מקומות מחייה של בעלי-חיים: "כי אוכל לילדים חשוב יותר מאוכל לצבים או עוד אריה-ים". הם מצפים מהממשל המקומי שיפצה אותם אם פרנסתם תפגע בשל שמירת הטבע. הם לא תמיד מבינים איך יכול הכלב החמוד שלהם לפגוע בטבע, או איך לכלוך ופסולת מביאים חולדות ונמלים שיפגעו בביצי הצבים הנדירות כל כך.
כאן מגיע תפקידו של הממשל המקומי והארצי. הוא צריך להקפיד ולשמור על חוקי שמירת הטבע הלא קלים, ולאכוף אותם בעזרת פיקוח יעיל אך בלתי מתפשר. לדעתי צריך "להקריב" מספר אתרים מסוים לטובת התיירות והפיתוח, זאת כדי להגן על שאר האתרים ובעלי-החיים האנדמיים. כאן מגיע תפקיד ארגוני הסביבה העולמים: ארגונים אלה חייבים לפקח ולעזור במימון שמירה על הסביבה, ובקביעת סטנדרטים למציאת שביל הזהב הנכון, כל זאת בעזרת הסברה ומחקר ובניסיון לגרום לתושבים להבין שגם הם ירוויחו אם הטבע יישמר.
לינה באי איסבלה
איגואנה ענקית באי סנטה קרוז. כולם ירוויחו אם הטבע יישמר (צילום: powerofforever)
מידע נוסף
לינה באיי גלאפגוס
כתבה על תקשורת לוויינית למטיילים
מתי לטייל באקוודור, איי גלאפגוס ובמרכז ודרום אמריקה?
כתבות נוספות
שלושה מאיי גלאפגוס המוזכרים בכתבה זו:
או בנזיפה חמורה מהמדריך או מפקח מקומי
צלילה באיי גלאפגוס, דקה מהעושר שמתחת לפני המים
צוקי קיקר מול האי סנטה קרוז,
איכות חיים או שימור טבע באיי גלאפגוס
הקונפליקט בין שמירת טבע, הגנה על חיות בר וערכי הטבע, לבין הרצון הטבעי להרוויח כסף ולחיות ברווחה, קיים בכל מקום בעולם וביתר שאת בגלאפגוס. כדי להרוויח וליצור מקומות עבודה ופרנסה באיים, צריך לקלוט יותר תיירים, להקים יותר תשתיות לכלי שייט גדולים, לפתוח אתרי טיול נוספים ולהגיע למקומות שבהם נמצאים בעלי-החיים הנדירים. כדי למשוך יותר מבקרים שישאירו יותר דולרים צריך לייצר להם יותר אטרקציות, שלא קיימות במקומות אחרים בעולם. כל זאת כאמור כדי לפתח ולהתפתח. אולם הצד השני של המטבע "אפל" יותר: עודף ולחץ של כלי שייט וצוללים יגרום לזיהום המים ופגיעה אנושה בבעלי-החיים בים. לחץ של מטיילים ביבשה, מעבר לכמות מסוימת, יפגע באיזון השביר שבין האדם לחי ועלול לפגוע פגיעה אנושה שאינה ברת תיקון בבעלי-החיים הנדירים. כך ירד מספר צבי היבשה, כך פוגעות כל החיות הפולשות שמגיעות בעקבות האדם, פגיעה קשה בביצים, ציפורים, איגואנות וכו'.
סרטן הלבה האדום חי בסימביוזה עם ציפור הלבה (צילום: Jorge Metne)
התושבים המקומיים באיים מודעים למצב העדין הזה והם בהחלט מתלבטים. הם מודעים לעובדה שמעל מספר מסוים של מטיילים, סירות ומסלולי טיולים, תגרם פגיעה קשה בכל מה שהזכרנו ובסופו של תהליך פרנסתם תפגע, ביחד עם מה שמיחד את מקום מגוריהם. אבל החיים חזקים מהכול. חקלאים מקומיים באי איסבלה ( Isabela Island ), אמרו לי באופן די ברור שהם צריכים לגדל גידולים, גם אם זה על חשבון מקומות מחייה של בעלי-חיים: "כי אוכל לילדים חשוב יותר מאוכל לצבים או עוד אריה-ים". הם מצפים מהממשל המקומי שיפצה אותם אם פרנסתם תפגע בשל שמירת הטבע. הם לא תמיד מבינים איך יכול הכלב החמוד שלהם לפגוע בטבע, או איך לכלוך ופסולת מביאים חולדות ונמלים שיפגעו בביצי הצבים הנדירות כל כך.
כאן מגיע תפקידו של הממשל המקומי והארצי. הוא צריך להקפיד ולשמור על חוקי שמירת הטבע הלא קלים, ולאכוף אותם בעזרת פיקוח יעיל אך בלתי מתפשר. לדעתי צריך "להקריב" מספר אתרים מסוים לטובת התיירות והפיתוח, זאת כדי להגן על שאר האתרים ובעלי-החיים האנדמיים. כאן מגיע תפקיד ארגוני הסביבה העולמים: ארגונים אלה חייבים לפקח ולעזור במימון שמירה על הסביבה, ובקביעת סטנדרטים למציאת שביל הזהב הנכון, כל זאת בעזרת הסברה ומחקר ובניסיון לגרום לתושבים להבין שגם הם ירוויחו אם הטבע יישמר.
לינה באי איסבלה
איגואנה ענקית באי סנטה קרוז. כולם ירוויחו אם הטבע יישמר (צילום: powerofforever)
מידע נוסף
לינה באיי גלאפגוס
כתבה על תקשורת לוויינית למטיילים
מתי לטייל באקוודור, איי גלאפגוס ובמרכז ודרום אמריקה?
כתבות נוספות
סרטן הלבה האדום חי בסימביוזה עם ציפור הלבה
כאן מגיע תפקידו של הממשל המקומי והארצי. הוא צריך להקפיד ולשמור על חוקי שמירת הטבע הלא קלים, ולאכוף אותם בעזרת פיקוח יעיל אך בלתי מתפשר. לדעתי צריך "להקריב" מספר אתרים מסוים לטובת התיירות והפיתוח, זאת כדי להגן על שאר האתרים ובעלי-החיים האנדמיים. כאן מגיע תפקיד ארגוני הסביבה העולמים: ארגונים אלה חייבים לפקח ולעזור במימון שמירה על הסביבה, ובקביעת סטנדרטים למציאת שביל הזהב הנכון, כל זאת בעזרת הסברה ומחקר ובניסיון לגרום לתושבים להבין שגם הם ירוויחו אם הטבע יישמר.
לינה באי איסבלה
לינה באיי גלאפגוס
כתבה על תקשורת לוויינית למטיילים
מתי לטייל באקוודור, איי גלאפגוס ובמרכז ודרום אמריקה?
כתבה על תקשורת לוויינית למטיילים
מתי לטייל באקוודור, איי גלאפגוס ובמרכז ודרום אמריקה?
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
פרץ גלעדי ז"ל, היה פקח רשות הטבע והגנים ומתנדב ביחידת החילוץ ברמת הגולן. הוא עסק רבות באקולוגיה ושימור טבע, ומסעותיו הרבים והמגוונים ברחבי העולם התמקדו בלימוד הטבע ובשימורו.
|
