טיול לקוסטה ריקה - תיירות אקולוגית
כתב וצילם: עוזי טאובר

שאגה מחרידה הדהדה ברחבי הג'ונגל והדיה חדרו אל חלומי המתוק. התהפכתי על משכבי, והנה עוד אחת, חזקה יותר, מחרידה את צמרות העצים המנומנמים. השעה 5 לפנות בוקר, דמדומי שחר כבר מלבינים ואני מתעורר ומשפשף את עיני. הייתכן כי כאן שוכנים אריות, או נמרים, או טורפים עילאיים אחרים המשחרים לטרף? הייתכן כי היה זה חלום? זינקתי אל מחוץ לחדר הצנוע בו ביליתי את הלילה על המרפסת. דממה שררה מסביב ורק ניתוריהם השיכורים משהו של הפרפרים הכחולים הענקיים, המרחפים על פני מרפסת הלודג' הפריעו את השלווה.

מלון לאנדס אין לאב lands in love קוסטה ריקה

מלון לנדס אין לאב - שלווה ירוקה - תוצרת כחול-לבן בקוסטה ריקה (פרטים נוספים כאן ובסוף כתבת ההמשך)

  טיולים לאיחוד האמירויות והמפרץ הפרסי לחצו לכל ההצעות »
  טיולים למרוקו - כל אחד ומרוקו שלו לחצו לרשימת הטיולים »
  הפלגות גיאוגרפיות ליעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »

בבוקר, מששאלתי את המדריכה שלי, סילבי, לפשר השאגות נעניתי כי היו אלה הקופים השאגנים(Howler Monkeys) . קריאותיהם נשמעות למרחק קילומטרים רבים ומודיעות כי העדר התעורר, כי הזכר תפס את מקומו והוא נכון להגן על הטריטוריה שלו, ואולי נועדו השאגות להרתיע טורפים ואויבים אחרים, ואולי בישרו על מריבה וקטטה נוראה שפרצה בין זכרים מן העדר השכן?

הקוף השאגן הוא רק אחד ממאות מיני בעלי חיים בשמורת טורטוגרו שבצפון מזרח קוסטה-ריקה, המוצאים כאן את מקור מחייתם. ממרומי צמרות העצים מציצים הקופים עלינו, בני האדם המטיילים למרגלותיהם, כאילו היינו אנו חיות לתצוגה, שחדרו אל הטריטוריה שלהם. על עץ שכן תלוי גם העצלן, בעל חיים מוזר נוסף שחי כאן ונראה יותר כמו כדור צמר לא מזוהה מאשר חיה, ובין לבין מנתרות ציפורים למיניהן, או קופי עכביש, או הקוף לבן הפנים (קפוצ'ין).
לינה בשמורת טורטוגרו
כתבה על שמורת טורטוגרו

אכן, קוסטה-ריקה היא גן עדן לא רק לבני האדם אלא גם לבעלי חיים.

להאזין לקולו של הטבע בשמורת טורטוגרו

אחר הצהריים התיישבנו על סירה ועשינו דרכנו אל תעלות טורטוגרו. ממש ממול ללודג' שלנו נמצא הכפר טורטוגרו, בו חיים כ- 700 איש. כפר קטן שבתיו הצנועים ממוקמים ברובם על פני כלונסאות, כדי להימנע מהצפות התעלות והים הקריבי. בעבר התפרנסו תושבי הכפר מצייד של צבי-ים, יותר נכון, של צבות-ים המגיעות אל החוף כדי להטיל את ביציהן. את הבשר הטעים היו מוכרים בכסף רב ואת הביצים שזה עתה הוטלו בגומות החול החמות, היו נוהגים לאסוף לאלפיהן ולמכרן כמאכל תאווה. אך לא עוד, כיוון שקוסטה-ריקה הפכה לשמורת טבע אחת גדולה, מעין גן-לאומי שתכליתו להגן על ערכי הטבע על כל שלל צורותיהם במדינה, בין אם זה חי, צומח או דומם. האדם תופס את המקום האחרון במדרג העדיפויות של שמירת הטבע. אכן, מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, הבינו תושבי המדינה הקטנה והמיוחדת הזאת כי ארצם משופעת בכל הטוב והיפה שבטבע, וכי אוצרות אלה הינם משאב אדיר לתיירות אקולוגית המתרחשת ממש בימים אלו בקוסטה-ריקה.

מרטינז, משיט הסירה הצעיר, נהג בסירתו במקצוענות רבה והוביל אותנו אל נבכי הצמחייה העבותה הנחגרת לאורך גדות התעלות שבשמורת טורטוגרו. תעלות אלו הן מעשה ידי אדם ברובן ותכליתן ליצור קשר בין היבשה עצמה לבין חופי הים הקריבי, שבצידו המערבי משתרעת קוסטה-ריקה. עם השנים התפתחו במקום חוות שלוות, נבנו בתי מגורים ותושבי המקום מוצאים עד היום את פרנסתם מן התיירות השוקקת במקום.
כתבה על טיולי משפחות לקוסטה ריקה

המלצה על מלון בשמורת טורטוגרו

טורטוגה לודג' (Tortuga Lodge & Gardens) הוא מלון 4 כוכבים מקסים, הממוקם בין הנהר לים הקריבי, מוקף בג'ונגל של שמורת טורטוגרו. החדרים המרווחים והסוויטות יכולים להלין 2 עד 5 מבוגרים (ילדים עד גיל 6 בחינם), ולכולם מרפסת או טרסה הפונה לנהר או לג'ונגל. הצוות אדיב ושירותי ושמח לסייע בארגון פעילויות באזור. אל העיירה הקרובה מגיעים בשייט קצר, אבל למעשה במלון יש הכל, מבריכה ועד מסעדה מצוינת.
טורטוגה לודג' – השוואת מחירים (שימו לב לתנאי הביטול)

טורטוגה לודג' בשמורת טורטוגרו - באמת, מה עוד צריך?...

זכות קדימה לטבע

זכות קדימה לטבע היא ערך יסוד בקוסטה-ריקה. המדינה הקטנה, המשתרעת על פני שטח של 51,000 קמ"ר, עם 4.8 מיליון תושבים המכונים "טיקוס", מצטיינת בגן עדן ענק המופיע בה במלוא שיפעתו ובכל היבטיו.

קוסטה-ריקה היא אוסף נדיר של נופים געשיים, רכסי הרים' מדרונות ועמקים ירוקים ושלהבות הפורצות מעצים שפרחיהם האדומים מלבלבים בכל אזור העמק המרכזי. בקוסטה-ריקה שפע של איים קטנים, חופי ים רומנטיים, נהרות ומפלים, יערות גשם ויערות עננים וערפילים. בקוסטה-ריקה מתקיים מפגש נדיר של אלפי מיני בעלי חיים; עופות, יונקים, זוחלים, דגים, פרפרים (כ- 1,400 מינים) ועוד. בקוסטה-ריקה יש למעלה מ- 1,600 מיני סחלבים הפורחים ביערות ובינותם. ולכן המשפט השולט כאן הוא החיים הטהורים - "פורה וידה" (Pura Vida), המרמז על חיי טבע טהורים. "פורה וידה" הפך להיות מעין ברכת שלום, סיסמת מפגש בין הטיקוס וגם ערך ההולך ומאומץ יותר ויותר על ידי מאות אלפי התיירים הפוקדים את המדינה מידי שנה בשנה.

לוע הר הגעש אירזו, במרכז קוסטה-ריקה (צילום: עוזי טאובר)

תושבי קוסטה ריקה והציפור הלאומית

הטיקוס הם אנשים פשוטים וצנועים כלפי חוץ, אך בעלי נפש זכה ויפה. ממש כמו הציפור הלאומית של קוסטה-ריקה. אין לה, לציפור חומה ופשוטה זו, המכונה יגווירו (yigüirro או Clay-colored thrush) גלימת נוצות צבעונית ומפוארת כמו למקאו או לטוקן. נוצות אפורות חומות פשוטות הן תלבושתה, אך גרונה ומקורה מפיקים נעימות-ציוץ יפהפיות. חוקרים הצליחו להקליט תשע מלודיות שונות של הציפור המיוחדת הזאת ממשפחת הקיכליים, המפליאה זמרתה בעיקר בעונת קטיף הקפה (דצמבר – פברואר). או אז עוצרים הקוטפים ממלאכתם ומתמכרים לשירת היגווירו.

ממש כמו הציפור כך גם הטיקוס - אפורים ופשוטים למראה כלפי חוץ, אך נפשם מלאה ועשירה וטהורה כזמרת הציפור.
כתבה על שמורות טבע באזור מונטוורדה

יגווירו - הציפור הלאומית של קוסטה ריקה - חומה ופשוטה (צילום: Hans Norelius)

ארץ ללא עבדות או צבא

ההיסטוריה החדשה של קוסטה-ריקה החלה ב- 1502, כאשר קולומבוס שהה כאן במשך 17 יום, במסגרת מסעו הרביעי. הספן האמיץ התרשם מתכשיטי הזהב של מארחיו האינדיאנים וחשב כי גילה חוף עתיר בזהב, ולכן כינה את המקום "החוף העשיר" (קוסטה-ריקה, בספרדית). אולם הבטחותיו וציפיותיו נתבדו במרוצת השנים ולכן מצאו הספרדים לנכון להקים במקום מושבה רשמית רק ב- 1562.

מיד עם הקמתה סומנה הקולוניה הספרדית החדשה כלא מוצלחת במיוחד. מעטים היו הספרדים שהתנחלו בה. מרבית המתנחלים של אז העדיפו את מושבות הצפון של מרכז אמריקה, ובראשן גואטמלה. בקוסטה-ריקה החלה להיווצר קהילה צנועה של עובדי אדמה, אשר עיבדו בעצמם את נחלותיהם ונמצאו מרוחקים מלב העניינים של הקולוניות הספרדיות במרכז אמריקה. קהילה כפרית הסובבת ערים צנועות כגון קרתאגו (עיר הבירה הראשונה של קוסטה-ריקה), סן-חוסה, הראדיה ואלחואלה. ריחוק זה יצר עם השנים אופי מיוחד ומתבדל של אנשים שעבדו קשה וללא עבדים למחייתם והעריכו איש את רעהו, עובדה שתביא את קוסטה-ריקה להיות אחת הדמוקרטיות המובילות כיום באמריקה הלטינית.

עם שקיעת ספרד בשנת 1821, נעזבו לנפשן הקולוניות במרכז אמריקה והוענקה להן עצמאות. לחוואיה של קוסטה-ריקה נודע הדבר רק ארבעה שבועות מאוחר יותר ולפתע מצאו עצמם הטיקוס נאלצים להתמודד עם דבר לא מוכר. עצמאות ושלטון עצמי. לאור חוסר הסכמה בין שני מחוזות, ניצח בשנת 1823 מחוז סן-חוסה את מחוז קרתאגו בשאלה איזו שייכות תהא למדינה הקטנה, אשר בחרה באיחוד המרכז אמריקאי. או אז הועתקה הבירה לסן-חוסה ושם היא נמצאת עד היום.

במחצית השנייה של המאה ה- 19 היה ברור באירופה ובאמריקה כי העבדות הינה דבר שלילי ומאוס שיש לסלקו מן העולם. לרעיון זה היו מתנגדים רבים, דבר אשר הביא לפרוץ מלחמת האזרחים בארצות הברית. ב- 1856 ניסה אמריקאי בשם וויליאם ווקר להשתלט על ארצות מרכז אמריקה ולהפכן למדינות עבדות בשליטת מדינות הדרום בארה"ב. ניסיונו נכשל בעיקר בשל התקוממות מקוסטה-ריקה, כאשר צבא מתנדבים בן 7,000 איש גירש את הפולש, ובהזדמנות זו, הנציח את הגיבור הלאומי של קוסטה-ריקה, הלא הוא חואן סנטהמריה (Juan Santamaría). מתופף צעיר אשר התנדב לרוץ עם לפיד בוער לעבר מצודת העץ של ווקר ולהצית אותה. הבחור שילם על מעשהו בחייו והפך לגיבור הלאומי למדינה שמלחמותיה כה מעטות (אם בכלל), והמיתוסים בה כה קלושים. כך קרה שמתופף נתן לשדה התעופה הבינלאומי את שמו...

כיום שורר בקוסטה-ריקה שלטון נאור כביכול, וזוהי המדינה היחידה בעולם שאין לה צבא לוחם. ואף כי המשטרה המקומית היא גוף חמוש ומאומן היטב, מתגאים הטיקוס במגמות השלום שלהם ומהווים מודל לחיקוי במרבית מדינות מרכז אמריקה.

להמשך הכתבה קוסטה-ריקה - אנשים שקטים על אדמה גועשת - אודות אנשי קוסטה-ריקה, תרבותם ואתרי התיירות.

מידע נוסף
בתי מלון והארחה בקוסטה ריקה

כתבות נוספות
טיול ג'יפים בקוסטה ריקה
יעדים מומלצים בקוסטה ריקה
אטרקציות בקוסטה ריקה
טיולי משפחות לקוסטה ריקה

אודות הכותב

עוזי טאובר, מדריך צלם וכותב. מדריך מזה שלושים שנה, בעל ניסיון רב וידע מקיף - גיאוגרפי, היסטורי ומדעי. מוביל קבוצות מטיילים בישראל ובעולם, מארגן קבוצת צלמים, לצילומי טבע ונוף עירוני. כתב ארבעה ספרים שהאחרון שבהם "מציץ אל העולם". www.uzitauber.com

לקריאת כתבות נוספות של עוזי