.jpg)
האי סולאווסי – מקאסארים ובוגים
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין והילה קידר
כאשר הגיעו האירופאים לאזור הארכיפלג האינדונזי בחיפוש אחר תבלינים, הם היו מלווים בחיילים להגנה מפני פלישותיהם הנועזות של הבוגים והמקאסארים. לשפה האנגלית חדרו הביטויים Bogey או Bogeyman, ככינוי לשטן, שמקורו במילה "בוגי".
ילדים בוגים משחקים בכפר (
יעדי טיול המוזכרים בארבע כתבות על אי סולאווסי:
האי סולאווסי - טקסי מוות ועץ החיים | האי סולאווסי - מקאסארים ובוגים
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מי הם הבוגים והמקאסארים?
מאז שנות ה-80 עלה האי סולאווסי ( ) על מפת התיירות של אינדונזיה, ועם חלוף הזמן פורחת בו תעשיית התיירות בעידודה של ממשלת אינדונזיה, המקווה להפכו ל"באלי מספר שתיים". היו זמנים בהם היה זה מחוז נידח באינדונזיה. אולם חופי הזהב בו התברך צפון האי, בצירוף חוויה אנתרופולוגית מדהימה בדרומו, נתנו תשובה למגוון תחומי עניין של התיירות. עם עידוד ממשלתי בתשתיות מצטרף והולך אי זה לאיים באלי וג'אווה כאתר תיירות מוביל.
הדרך מנמל התעופה ש (לשעבר, ועדיין בשימוש, השם אוג'ון-פאדאנג) ארוכה מאד ועוברת ברובה לאורך החוף. אזור החוף של סולאווסי מאוכלס על ידי מקאסארים ( ), היושבים בקצה הדרומי, סביב עיר הנמל ובירת הדרום מקאסאר. הבוגים (Buginese) יושבים צפונית להם, עד ראש מפרץ בון (Teluk Bone), לאורך נהר סדן (Sadan) עד אדמת ה טוראג'ה ( Toraja ). המקאסארים מונים למעלה משני מיליון והבוגים למעלה משלושה מיליון איש בסולאווסי. שתי הקבוצות הן מוסלמיות וקיומן על חקלאות, מסחר וספנות. שני השבטים דומים תרבותית וכנראה שמקורם בטוראג'ה, אך הם השתנו מאוד בשל מגעם עם זרים - בעיקר מלאים וג'אוונזים.
במאה ה-17 אוסלם דרום סולאווסי, בעקבותיו התאסלמו מלכים מקאסארים ובוגים. התרבות הקודמת נשמרה טוב יותר בקרב המקאסארים. המבנה הפוליטי המקומי, שהתבסס על קשרי משפחה, הוחדר לתוך ההיררכיה האדמיניסטרטיבית השלטונית ובני משפחת האצולה קיבלו משרות ציבוריות. תהליך זה נמשך עד קבלת העצמאות. כיום, הנסיכויות שהרכיבו בעבר את האזור, הוחלפו על ידי הממשל האינדונזי והפכו ליחידות האדמיניסטרטיביות המרכיבות אותו.
כתבה על אנשי הטוראג'ה באי סולאווסי
חלוקה עקרונית של דרום סולאווסי על פי השתייכות
ההבחנה בין הבוגים והמקאסארים – משימה (כמעט) בלתי אפשרית
לאדם מבחוץ קשה להבחין בין בוגים למקאסארים וגם בני המקום מתקשים להסביר את ההבדלים ביניהם. ההבדל העיקרי בין שתי הקבוצות הוא השפה, אך לשתי הקבוצות בסיס לשוני משותף וכתב משותף ממקור מלאי. המקאסארים ובעיקר הבוגים היו במשך שנים סוחרים ופיראטים, ועדות לכך ולקולוניזציות שלהם אפשר למצוא בהיסטוריה של נסיכויות חוף קטנות, לאורכם של מרבית חופי אינדונזיה. מלכות גואה (Gowa) שלטה על סחר התבלינים מהאיים המולוקים במאות 14-17, עד לכיבושה בידי ההולנדים.
כתבה על מדינת גואה בהודו
החל מהמאה ה-17 הגיעו לאזור פורטוגזים, ספרדים, בריטים והולנדים, בחיפוש אחר תבלינים. הסוחרים היו מלווים בחיילים, להגנה מפני פלישותיהם הנועזות של הבוגים והמקאסארים. הבוגים והמקאסארים תוארו על ידי האירופאים כאנשים המפותחים ביותר והיוזמים ביותר מבין תושבי הארכיפלג האינדונזי כולו. הם היו ידועים כאמיצים במיוחד. גם כיום, הם נחשבים לשבטים היוזמים ביותר. קיימת באזורם יריבות בין שבטית. הבוגים בזים לטוראג'ה וטוענים שמקורם בעבדים. המקאסארים - לדעת הבוגים - הם חמומי מוח, איכרים נחותים ומוסלמים מפוקפקים. האתוס המקאסארי מדבר על ארבע תכונות ראויות, כמו ארבע רוחות השמיים: כנות, אומץ, פקחות וצדק.
מבנה חברתי
החברות הבוגינזית (של הבוגים) והמקאסארית מתאפיינות במבנה מעמדי פורמלי מאוד. בחברה שלהם יש חשיבות גדולה ליוקרה ולמעמד. החברה הבוגינזית/מקאסארית נחלקת לשלושה ה החברתי הזה מקורו בנסיכויות שהרכיבו את האזור בעבר. בכל נסיכות שלט נסיך. יועציו הבכירים ובני משפחותיהם הרכיבו את המעמד העליון. מתחתם באו ראשי ה"אדט" (Adat community) , המהווה כיום את האדמיניסטרציה המנהלתית של הכפרים. מתחת להם, חיים האיכרים. העבדות בוטלה על ידי ההולנדים, אך צאצאי העבדים מזוהים בימינו בקלות.
ברור ומובן לגמרי שבני המעמד הגבוה ניסו לשמר את החלוקה המעמדית הקשיחה הזאת, אולם ידוע שהייתה מוביליות בין המעמדות. אם לבן המעמד הנמוך יש קשר עם מישהו ממעמד גבוה, יוקרתו עולה. אם אישה ממעמד נמוך תינשא לגבר ממעמד גבוה, או להיפך, בני המעמד היותר נמוך יעידו מיד שהם קשורים למעמד גבוה. הנישואין הנפוצים ביותר הם בתוך המעמד. הבוגים דומים תרבותית למקאסארים אך רואים את עצמם נבדלים ועליונים. שפתם של הבוגים היא Basa Ugi או Basa Ogi והיא בעלת כתיב פונטי משלה, בעוד שהמקסארים נהגו להשתמש בשפת Mangsara .
ארוחת חתונה מסורתית (צילום: גילי חסקין )
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מבנה הכפר
האנתרופולוגית שלי ארינגטון ( Shely Erington ) טענה שהבית המקאסארי הוא מיקרוקוסמוס בזעיר אנפין. החלק התחתון, אותו אכלסו בעבר הבהמות וכיום משמש בעיקר כמחסן, מסמל את העולם התחתון, עולם המתים. החלק התיכון, בו חיה המשפחה, מסמל את עולם בני האדם ואילו החלק העליון, שם מאכסנים את הדגן והחתולים, משול לעולם האלים.
הכפר בנוי מכמה משפחות מורחבות (אם כי יש בני משפחה מורחבת החיים בכפרים אחרים). הבתים של כל משפחה מורחבת מרוכזים יחדיו לביטחון ולעזרה הדדית. לעתים מצטרפות אל המשפחה משפחות שברחו מכפר אחר, כתוצאה מאי התאמה חברתית. בנוסף למעבר של אנשים מכפר לכפר יש מעבר של אנשים מבית לבית באותו כפר, כמו אלמן שירצה לגור עם בנו הרווק, ילד חולה כרונית שעבר לגור עם סבתו, כדי לשפר את מצב בריאותו, ילד בעייתי שנשלח לבית דודו וכדומה. שינוי סביבה נחשב לפתרון מקובל של קשיי הסתגלות חברתית.
קשרי משפחה ונישואין
משפחה מורחבת אחת חיה לרוב ב- 2-3 כפרים ומקיימת מאבק מתמיד על סטאטוס ושליטה. נישואין בתוך המשפחה המורחבת על-מנת לשמור על אחדות מאוד נפוצים. הנישואין הם לרוב בין בני דודים מדרגה שנייה ומעלה. על פי רוב נישאים אנשים בני אותו דור. נישואין עם בני דור שונה מאוד נדירים. גם בתוך המשפחה המורחבת יעדיפו אנשים קשר עם אלה הנמצאים בעמדת מנהיגות. למרות שבני המשפחה שייכים לאותו מעמד, עדיין קיים שוני בהתאם למצב הכלכלי, החברתי והפוליטי של האדם. אלה שמעמדם גבוה יותר, מועדפים לנישואין. בפועל, האנשים החזקים בכל משפחה, ינסו לשדך בין צאצאיהם. בתוך הקבוצה יש מוביליות תמידית. יש גם נישואין מחוץ למשפחה המורחבת גם אז יעדיפו נישואין עם בני מעמד גבוה הדבר "מחפה" על "חרפת" הנישואין מחוץ למשפחה.
חתונה היא אירוע חשוב מאוד אצל המקאסארים. שוחטים הרבה תאו-מים. משתתפים אורחים רבים ונערכים הרבה טקסים. הדבר מהווה מדד לסטאטוס של המארחים. מחיר הכלה (Sunrang) הוא מדד המעמד החשוב ביותר. המחיר נקבע על-פי המסורת ומשתנה בהתאם למעמד הנותן והמקבל. המחיר מבוטא בריאל (Real) – מטבע מהעבר שכבר אינו בשימוש. המחיר עבור כלה ממשפחת אצולה ומלוכה הוא 28 ריאל, עבור כלה ממעמד ה- Adat-Community הוא 26 ופשוטי העם 24. הערך הכספי אינו חשוב כמו הסמליות שבו. פעמים רבות התשלום נעשה בחלקת קרקע או בפיתוחה ולא במטבעות ממש. פעמים רבות המחיר עבור הכלה גבוה ממה שנקבע על פי המסורת, כי נלקחים בחשבון גם מרכיבים נוספים, כמו קשרים עם משפחות אחרות. אסור שמעמד האישה במשפחה ירד, כלומר, אסור שמחיר הכלה יהיה נמוך מזה של אימה.
הנישואין הם נישואי שידוך לכן רבים לא רואים את בני זוגם העתידיים קודם לחתונה. ימים אחדים טרם החתונה מכריז עליה אדם שלקח על עצמו את האחריות על הצלחת הנישואין. ההכרזה מתבצעת בבית החתן ובבית הכלה. לעולם לא על ידי אב או אם, אלא על ידי קרובת משפחה ממין נקבה, המנסה לשכנע את הצעירים להסכים. לרוב היא מצליחה, אך לעתים הדבר אורך זמן רב. סירוב יוצר בעיה לשדכנים, כיוון שהם ממעמד גבוה והדבר עלול לבייש אותם. לכן קיימת שיטת סחיטה רגשית, בסגנון "פולני" כמעט: "הרוצה את/אתה להמיט עלי חרפה?"
החוזה המוסכם בין החתן לאבי הכלה נקרא Nnikka . הוא נעשה בנוכחות פקיד איסלמי של ה"אדאט קומיוניטי". זהו טקס אחד מיני רבים. טקסים נוספים הם: 1. התזת מים. 2. חיטוי בעשן של החתן והכלה בתחילת האירוע, כדי לטהר אותם ואת חפציהם. 3. טקס הנגיעה הראשונה של החתן בכלה.
4. ארוחה משותפת.
5. מקלחת משותפת. כל אלה מסמלים את היחסים האינטימיים בין בני הזוג. מטרתם של הטקסים לשכנע את הזוג לקבל זה את זו. לפי המנהג אמורה הכלה לסרב מעט ולדחות את ניסיונותיו הראשונים של בעלה המיועד, עד שיזכה בלבה. אם הנישואין לא יצליחו, יתקיימו גירושין כמנהג האיסלם, כאשר המתווך ינסה למנוע זאת. גירושים הם נדירים בקרב הבוגים והמקאסארים.
כתבה על טקסי קבורה באי סולאווסי
יחסים במשפחה
היחסים בתוך המשפחה הגרעינית הם מסורתיים, כלומר, לא יאה שבן יסתור בשיחה את דברי אביו. עליו לענות באופן פורמאלי ומכובד. פעמים רבות יעדיף בן שלא להיקלע לשיחות עם אביו, אלא לתאם את שנדרש לו דרך האם. מערכת דומה קיימת בין אחים בוגרים לאחים צעירים. בין אחים יש אפשרות לקונפליקט בנושאים שונים, על רקע תחרות, ניסיון לשפר סטאטוס ועוד. היחסים בין הנשים במשפחה פשוטים הרבה יותר. היחסים בין אם לבת הם פחות פורמאליים. בנות לרוב מפתחות מערכות יחסים ענפות. יחסי אח-אחות, לפי המסורת המקאסארית, הם שתפקיד האח להגן על אחותו והוא מחויב לשמור עליה (המסורת הזו מעוגנת בא פוס הבוגי / מקאסארי הגדול Sureq Galigo).
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
יחסים בין המינים
אם יש קשר בין המינים, שלא במסגרת קשר נישואים, צריך להפריד ביניהם. מפגש בין גבר לאישה יביא לתוצאות שליליות. נערה שמגיעה לפרקה, לעתים כבר עם הגעתה לבגרות מינית, צריכה להינשא מוקדם ככל האפשר, מתוך כבוד למשפחתה. פגישה בין גבר לאישה, נשואה או לא נשואה, היא אסורה, גם אם היא מקרית. מפגש כזה מהווה עלבון קשה לאביה, אחיה וקרוביה. המנהג דורש נקמת הכבוד האבוד על ידי רצח הגבר. עד 1950 היו הרבה מקרי רצח על רקע זה.
כדי להימנע ממצב כזה על הגבר לנקוט אמצעי זהירות: אם הוא מבקר בבית כלשהו, עליו להשתעל לפני הדלת, כדי לאפשר לנשים שם להסתלק. במצב של מגע מקרי או מכוון בין גבר לאישה אם הם נתפסים חייב הגבר בבריחה ובנישואין במקום אחר. שיטה זו נמשכת גם כיום.
יש נטייה לבחור בני זוג מבין חברים לביה"ס. הזוג עדיין חשוף לאפשרות כעסם של קרובי הכלה ועל הגבר להיזהר שמא יהרגוהו. אם הכעס שוכך אחרי זמן מה, עורכים טקס פיוס בין הצדדים. במקרה כזה נזקקים לתיווכם של אנשים בעלי השפעה. אלה "נישואיי מקרה", לא ממניע כלכלי ופעמים רבות לא מאהבה. לעתים צד אחד יכול לגרום לצד השני להתפייס עימו, על ידי כך שמביא את הצעירים למצב חתונה.
מכובדי המשפחה המאושרת בחתונה – חליפה עם סארונג (צילום: גילי חסקין )
ספינות הבוגים
הבוגים מפורסמים במסורתם כיורדי ים. עד היום ברשותם אחד מציי ההפלגה האחרונים בעולם. סירותיהם הגיעו עד לחופי אוסטרליה, שם הם השאירו ציורי סירות על הסלעים וכמו כן גם מילים שחדרו לשפת האבורג'ינים של צפון אוסטרליה. עיר הבירה ונמל המסחר שלהם היא מקאסאר (לשעבר Ujung Pandang ). לבוגים יש את הצי המרשים ביותר של ספינות מסחר מעץ. כיום כ- 800 מהן עובדות בקו-המסחר בין קלימנטן (דרום-בורנאו) לג'אווה, בהעברת עצים. בעבר עסקו ספינותיהם בסחר בכל הארכיפלג האינדונזי ואף מחוצה לו. יש להם מסורת דייג של מלפפוני ים, שהם מרכיב חשוב במטבח הסיני. המסורת נמשכת בחופי אוסטרליה עד היום, אם כי כבר אינה חוקית.
ספינות המפרש של העבר הוחלפו בספינות ממונעות גדולות יותר ויפות פחות, מעין מחסני עץ, הנקראות פיניסי (Pinisi) . משקלן הוא 100-200 טון (דחי מים) והן בעלות כושר נשיאה טוב יותר מקודמותיהן. עם השימוש במנועים ירד הצורך באנשי צוות רבים וכך גם החלה לדעוך מסורת של מאות שנים, שעברה מאב לבנו. התמחויות מיוחדות, שעברו מדור לדור (נווטים, מומחים למשטרי רוחות ואפילו טבחים) נעלמו. למרות הקידמה, נבנות הספינות על-פי מודלים ישנים וללא תכניות, אלא מתוך הזיכרון, תוך שימוש במסורים ידניים וכלים מסורתיים. בכל שלב של הבנייה מתקיימים טקסים כדי להבטיח שהכלי יהיה מוצלח. אין מסמרי ברזל. העצים מחוברים על ידי פינים באורך של 30 סנטימטר, העשויים מעץ-הברזל (סוג של עץ קזוארינה). כיום יש מחסור בעץ זה ומשתמשים בעץ פחות טוב. 
מידע נוסף
כתבות נוספות
חלוקה עקרונית של דרום סולאווסי על פי השתייכות
כתבה על מדינת גואה בהודו
מבנה חברתי
החברות הבוגינזית (של הבוגים) והמקאסארית מתאפיינות במבנה מעמדי פורמלי מאוד. בחברה שלהם יש חשיבות גדולה ליוקרה ולמעמד. החברה הבוגינזית/מקאסארית נחלקת לשלושה ה החברתי הזה מקורו בנסיכויות שהרכיבו את האזור בעבר. בכל נסיכות שלט נסיך. יועציו הבכירים ובני משפחותיהם הרכיבו את המעמד העליון. מתחתם באו ראשי ה"אדט" (Adat community) , המהווה כיום את האדמיניסטרציה המנהלתית של הכפרים. מתחת להם, חיים האיכרים. העבדות בוטלה על ידי ההולנדים, אך צאצאי העבדים מזוהים בימינו בקלות.
ברור ומובן לגמרי שבני המעמד הגבוה ניסו לשמר את החלוקה המעמדית הקשיחה הזאת, אולם ידוע שהייתה מוביליות בין המעמדות. אם לבן המעמד הנמוך יש קשר עם מישהו ממעמד גבוה, יוקרתו עולה. אם אישה ממעמד נמוך תינשא לגבר ממעמד גבוה, או להיפך, בני המעמד היותר נמוך יעידו מיד שהם קשורים למעמד גבוה. הנישואין הנפוצים ביותר הם בתוך המעמד. הבוגים דומים תרבותית למקאסארים אך רואים את עצמם נבדלים ועליונים. שפתם של הבוגים היא Basa Ugi או Basa Ogi והיא בעלת כתיב פונטי משלה, בעוד שהמקסארים נהגו להשתמש בשפת Mangsara .
ארוחת חתונה מסורתית (צילום: גילי חסקין )
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מבנה הכפר
האנתרופולוגית שלי ארינגטון ( Shely Erington ) טענה שהבית המקאסארי הוא מיקרוקוסמוס בזעיר אנפין. החלק התחתון, אותו אכלסו בעבר הבהמות וכיום משמש בעיקר כמחסן, מסמל את העולם התחתון, עולם המתים. החלק התיכון, בו חיה המשפחה, מסמל את עולם בני האדם ואילו החלק העליון, שם מאכסנים את הדגן והחתולים, משול לעולם האלים.
הכפר בנוי מכמה משפחות מורחבות (אם כי יש בני משפחה מורחבת החיים בכפרים אחרים). הבתים של כל משפחה מורחבת מרוכזים יחדיו לביטחון ולעזרה הדדית. לעתים מצטרפות אל המשפחה משפחות שברחו מכפר אחר, כתוצאה מאי התאמה חברתית. בנוסף למעבר של אנשים מכפר לכפר יש מעבר של אנשים מבית לבית באותו כפר, כמו אלמן שירצה לגור עם בנו הרווק, ילד חולה כרונית שעבר לגור עם סבתו, כדי לשפר את מצב בריאותו, ילד בעייתי שנשלח לבית דודו וכדומה. שינוי סביבה נחשב לפתרון מקובל של קשיי הסתגלות חברתית.
קשרי משפחה ונישואין
משפחה מורחבת אחת חיה לרוב ב- 2-3 כפרים ומקיימת מאבק מתמיד על סטאטוס ושליטה. נישואין בתוך המשפחה המורחבת על-מנת לשמור על אחדות מאוד נפוצים. הנישואין הם לרוב בין בני דודים מדרגה שנייה ומעלה. על פי רוב נישאים אנשים בני אותו דור. נישואין עם בני דור שונה מאוד נדירים. גם בתוך המשפחה המורחבת יעדיפו אנשים קשר עם אלה הנמצאים בעמדת מנהיגות. למרות שבני המשפחה שייכים לאותו מעמד, עדיין קיים שוני בהתאם למצב הכלכלי, החברתי והפוליטי של האדם. אלה שמעמדם גבוה יותר, מועדפים לנישואין. בפועל, האנשים החזקים בכל משפחה, ינסו לשדך בין צאצאיהם. בתוך הקבוצה יש מוביליות תמידית. יש גם נישואין מחוץ למשפחה המורחבת גם אז יעדיפו נישואין עם בני מעמד גבוה הדבר "מחפה" על "חרפת" הנישואין מחוץ למשפחה.
חתונה היא אירוע חשוב מאוד אצל המקאסארים. שוחטים הרבה תאו-מים. משתתפים אורחים רבים ונערכים הרבה טקסים. הדבר מהווה מדד לסטאטוס של המארחים. מחיר הכלה (Sunrang) הוא מדד המעמד החשוב ביותר. המחיר נקבע על-פי המסורת ומשתנה בהתאם למעמד הנותן והמקבל. המחיר מבוטא בריאל (Real) – מטבע מהעבר שכבר אינו בשימוש. המחיר עבור כלה ממשפחת אצולה ומלוכה הוא 28 ריאל, עבור כלה ממעמד ה- Adat-Community הוא 26 ופשוטי העם 24. הערך הכספי אינו חשוב כמו הסמליות שבו. פעמים רבות התשלום נעשה בחלקת קרקע או בפיתוחה ולא במטבעות ממש. פעמים רבות המחיר עבור הכלה גבוה ממה שנקבע על פי המסורת, כי נלקחים בחשבון גם מרכיבים נוספים, כמו קשרים עם משפחות אחרות. אסור שמעמד האישה במשפחה ירד, כלומר, אסור שמחיר הכלה יהיה נמוך מזה של אימה.
הנישואין הם נישואי שידוך לכן רבים לא רואים את בני זוגם העתידיים קודם לחתונה. ימים אחדים טרם החתונה מכריז עליה אדם שלקח על עצמו את האחריות על הצלחת הנישואין. ההכרזה מתבצעת בבית החתן ובבית הכלה. לעולם לא על ידי אב או אם, אלא על ידי קרובת משפחה ממין נקבה, המנסה לשכנע את הצעירים להסכים. לרוב היא מצליחה, אך לעתים הדבר אורך זמן רב. סירוב יוצר בעיה לשדכנים, כיוון שהם ממעמד גבוה והדבר עלול לבייש אותם. לכן קיימת שיטת סחיטה רגשית, בסגנון "פולני" כמעט: "הרוצה את/אתה להמיט עלי חרפה?"
החוזה המוסכם בין החתן לאבי הכלה נקרא Nnikka . הוא נעשה בנוכחות פקיד איסלמי של ה"אדאט קומיוניטי". זהו טקס אחד מיני רבים. טקסים נוספים הם: 1. התזת מים. 2. חיטוי בעשן של החתן והכלה בתחילת האירוע, כדי לטהר אותם ואת חפציהם. 3. טקס הנגיעה הראשונה של החתן בכלה.
4. ארוחה משותפת.
5. מקלחת משותפת. כל אלה מסמלים את היחסים האינטימיים בין בני הזוג. מטרתם של הטקסים לשכנע את הזוג לקבל זה את זו. לפי המנהג אמורה הכלה לסרב מעט ולדחות את ניסיונותיו הראשונים של בעלה המיועד, עד שיזכה בלבה. אם הנישואין לא יצליחו, יתקיימו גירושין כמנהג האיסלם, כאשר המתווך ינסה למנוע זאת. גירושים הם נדירים בקרב הבוגים והמקאסארים.
כתבה על טקסי קבורה באי סולאווסי
יחסים במשפחה
היחסים בתוך המשפחה הגרעינית הם מסורתיים, כלומר, לא יאה שבן יסתור בשיחה את דברי אביו. עליו לענות באופן פורמאלי ומכובד. פעמים רבות יעדיף בן שלא להיקלע לשיחות עם אביו, אלא לתאם את שנדרש לו דרך האם. מערכת דומה קיימת בין אחים בוגרים לאחים צעירים. בין אחים יש אפשרות לקונפליקט בנושאים שונים, על רקע תחרות, ניסיון לשפר סטאטוס ועוד. היחסים בין הנשים במשפחה פשוטים הרבה יותר. היחסים בין אם לבת הם פחות פורמאליים. בנות לרוב מפתחות מערכות יחסים ענפות. יחסי אח-אחות, לפי המסורת המקאסארית, הם שתפקיד האח להגן על אחותו והוא מחויב לשמור עליה (המסורת הזו מעוגנת בא פוס הבוגי / מקאסארי הגדול Sureq Galigo).
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
יחסים בין המינים
אם יש קשר בין המינים, שלא במסגרת קשר נישואים, צריך להפריד ביניהם. מפגש בין גבר לאישה יביא לתוצאות שליליות. נערה שמגיעה לפרקה, לעתים כבר עם הגעתה לבגרות מינית, צריכה להינשא מוקדם ככל האפשר, מתוך כבוד למשפחתה. פגישה בין גבר לאישה, נשואה או לא נשואה, היא אסורה, גם אם היא מקרית. מפגש כזה מהווה עלבון קשה לאביה, אחיה וקרוביה. המנהג דורש נקמת הכבוד האבוד על ידי רצח הגבר. עד 1950 היו הרבה מקרי רצח על רקע זה.
כדי להימנע ממצב כזה על הגבר לנקוט אמצעי זהירות: אם הוא מבקר בבית כלשהו, עליו להשתעל לפני הדלת, כדי לאפשר לנשים שם להסתלק. במצב של מגע מקרי או מכוון בין גבר לאישה אם הם נתפסים חייב הגבר בבריחה ובנישואין במקום אחר. שיטה זו נמשכת גם כיום.
יש נטייה לבחור בני זוג מבין חברים לביה"ס. הזוג עדיין חשוף לאפשרות כעסם של קרובי הכלה ועל הגבר להיזהר שמא יהרגוהו. אם הכעס שוכך אחרי זמן מה, עורכים טקס פיוס בין הצדדים. במקרה כזה נזקקים לתיווכם של אנשים בעלי השפעה. אלה "נישואיי מקרה", לא ממניע כלכלי ופעמים רבות לא מאהבה. לעתים צד אחד יכול לגרום לצד השני להתפייס עימו, על ידי כך שמביא את הצעירים למצב חתונה.
מכובדי המשפחה המאושרת בחתונה – חליפה עם סארונג (צילום: גילי חסקין )
ספינות הבוגים
הבוגים מפורסמים במסורתם כיורדי ים. עד היום ברשותם אחד מציי ההפלגה האחרונים בעולם. סירותיהם הגיעו עד לחופי אוסטרליה, שם הם השאירו ציורי סירות על הסלעים וכמו כן גם מילים שחדרו לשפת האבורג'ינים של צפון אוסטרליה. עיר הבירה ונמל המסחר שלהם היא מקאסאר (לשעבר Ujung Pandang ). לבוגים יש את הצי המרשים ביותר של ספינות מסחר מעץ. כיום כ- 800 מהן עובדות בקו-המסחר בין קלימנטן (דרום-בורנאו) לג'אווה, בהעברת עצים. בעבר עסקו ספינותיהם בסחר בכל הארכיפלג האינדונזי ואף מחוצה לו. יש להם מסורת דייג של מלפפוני ים, שהם מרכיב חשוב במטבח הסיני. המסורת נמשכת בחופי אוסטרליה עד היום, אם כי כבר אינה חוקית.
ספינות המפרש של העבר הוחלפו בספינות ממונעות גדולות יותר ויפות פחות, מעין מחסני עץ, הנקראות פיניסי (Pinisi) . משקלן הוא 100-200 טון (דחי מים) והן בעלות כושר נשיאה טוב יותר מקודמותיהן. עם השימוש במנועים ירד הצורך באנשי צוות רבים וכך גם החלה לדעוך מסורת של מאות שנים, שעברה מאב לבנו. התמחויות מיוחדות, שעברו מדור לדור (נווטים, מומחים למשטרי רוחות ואפילו טבחים) נעלמו. למרות הקידמה, נבנות הספינות על-פי מודלים ישנים וללא תכניות, אלא מתוך הזיכרון, תוך שימוש במסורים ידניים וכלים מסורתיים. בכל שלב של הבנייה מתקיימים טקסים כדי להבטיח שהכלי יהיה מוצלח. אין מסמרי ברזל. העצים מחוברים על ידי פינים באורך של 30 סנטימטר, העשויים מעץ-הברזל (סוג של עץ קזוארינה). כיום יש מחסור בעץ זה ומשתמשים בעץ פחות טוב.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
קשרי משפחה ונישואין
משפחה מורחבת אחת חיה לרוב ב- 2-3 כפרים ומקיימת מאבק מתמיד על סטאטוס ושליטה. נישואין בתוך המשפחה המורחבת על-מנת לשמור על אחדות מאוד נפוצים. הנישואין הם לרוב בין בני דודים מדרגה שנייה ומעלה. על פי רוב נישאים אנשים בני אותו דור. נישואין עם בני דור שונה מאוד נדירים. גם בתוך המשפחה המורחבת יעדיפו אנשים קשר עם אלה הנמצאים בעמדת מנהיגות. למרות שבני המשפחה שייכים לאותו מעמד, עדיין קיים שוני בהתאם למצב הכלכלי, החברתי והפוליטי של האדם. אלה שמעמדם גבוה יותר, מועדפים לנישואין. בפועל, האנשים החזקים בכל משפחה, ינסו לשדך בין צאצאיהם. בתוך הקבוצה יש מוביליות תמידית. יש גם נישואין מחוץ למשפחה המורחבת גם אז יעדיפו נישואין עם בני מעמד גבוה הדבר "מחפה" על "חרפת" הנישואין מחוץ למשפחה.
חתונה היא אירוע חשוב מאוד אצל המקאסארים. שוחטים הרבה תאו-מים. משתתפים אורחים רבים ונערכים הרבה טקסים. הדבר מהווה מדד לסטאטוס של המארחים. מחיר הכלה (Sunrang) הוא מדד המעמד החשוב ביותר. המחיר נקבע על-פי המסורת ומשתנה בהתאם למעמד הנותן והמקבל. המחיר מבוטא בריאל (Real) – מטבע מהעבר שכבר אינו בשימוש. המחיר עבור כלה ממשפחת אצולה ומלוכה הוא 28 ריאל, עבור כלה ממעמד ה- Adat-Community הוא 26 ופשוטי העם 24. הערך הכספי אינו חשוב כמו הסמליות שבו. פעמים רבות התשלום נעשה בחלקת קרקע או בפיתוחה ולא במטבעות ממש. פעמים רבות המחיר עבור הכלה גבוה ממה שנקבע על פי המסורת, כי נלקחים בחשבון גם מרכיבים נוספים, כמו קשרים עם משפחות אחרות. אסור שמעמד האישה במשפחה ירד, כלומר, אסור שמחיר הכלה יהיה נמוך מזה של אימה.
הנישואין הם נישואי שידוך לכן רבים לא רואים את בני זוגם העתידיים קודם לחתונה. ימים אחדים טרם החתונה מכריז עליה אדם שלקח על עצמו את האחריות על הצלחת הנישואין. ההכרזה מתבצעת בבית החתן ובבית הכלה. לעולם לא על ידי אב או אם, אלא על ידי קרובת משפחה ממין נקבה, המנסה לשכנע את הצעירים להסכים. לרוב היא מצליחה, אך לעתים הדבר אורך זמן רב. סירוב יוצר בעיה לשדכנים, כיוון שהם ממעמד גבוה והדבר עלול לבייש אותם. לכן קיימת שיטת סחיטה רגשית, בסגנון "פולני" כמעט: "הרוצה את/אתה להמיט עלי חרפה?"
החוזה המוסכם בין החתן לאבי הכלה נקרא Nnikka . הוא נעשה בנוכחות פקיד איסלמי של ה"אדאט קומיוניטי". זהו טקס אחד מיני רבים. טקסים נוספים הם: 1. התזת מים. 2. חיטוי בעשן של החתן והכלה בתחילת האירוע, כדי לטהר אותם ואת חפציהם. 3. טקס הנגיעה הראשונה של החתן בכלה.
4. ארוחה משותפת.
5. מקלחת משותפת. כל אלה מסמלים את היחסים האינטימיים בין בני הזוג. מטרתם של הטקסים לשכנע את הזוג לקבל זה את זו. לפי המנהג אמורה הכלה לסרב מעט ולדחות את ניסיונותיו הראשונים של בעלה המיועד, עד שיזכה בלבה. אם הנישואין לא יצליחו, יתקיימו גירושין כמנהג האיסלם, כאשר המתווך ינסה למנוע זאת. גירושים הם נדירים בקרב הבוגים והמקאסארים.
כתבה על טקסי קבורה באי סולאווסי
יחסים במשפחה
היחסים בתוך המשפחה הגרעינית הם מסורתיים, כלומר, לא יאה שבן יסתור בשיחה את דברי אביו. עליו לענות באופן פורמאלי ומכובד. פעמים רבות יעדיף בן שלא להיקלע לשיחות עם אביו, אלא לתאם את שנדרש לו דרך האם. מערכת דומה קיימת בין אחים בוגרים לאחים צעירים. בין אחים יש אפשרות לקונפליקט בנושאים שונים, על רקע תחרות, ניסיון לשפר סטאטוס ועוד. היחסים בין הנשים במשפחה פשוטים הרבה יותר. היחסים בין אם לבת הם פחות פורמאליים. בנות לרוב מפתחות מערכות יחסים ענפות. יחסי אח-אחות, לפי המסורת המקאסארית, הם שתפקיד האח להגן על אחותו והוא מחויב לשמור עליה (המסורת הזו מעוגנת בא פוס הבוגי / מקאסארי הגדול Sureq Galigo).
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
יחסים בין המינים
אם יש קשר בין המינים, שלא במסגרת קשר נישואים, צריך להפריד ביניהם. מפגש בין גבר לאישה יביא לתוצאות שליליות. נערה שמגיעה לפרקה, לעתים כבר עם הגעתה לבגרות מינית, צריכה להינשא מוקדם ככל האפשר, מתוך כבוד למשפחתה. פגישה בין גבר לאישה, נשואה או לא נשואה, היא אסורה, גם אם היא מקרית. מפגש כזה מהווה עלבון קשה לאביה, אחיה וקרוביה. המנהג דורש נקמת הכבוד האבוד על ידי רצח הגבר. עד 1950 היו הרבה מקרי רצח על רקע זה.
כדי להימנע ממצב כזה על הגבר לנקוט אמצעי זהירות: אם הוא מבקר בבית כלשהו, עליו להשתעל לפני הדלת, כדי לאפשר לנשים שם להסתלק. במצב של מגע מקרי או מכוון בין גבר לאישה אם הם נתפסים חייב הגבר בבריחה ובנישואין במקום אחר. שיטה זו נמשכת גם כיום.
יש נטייה לבחור בני זוג מבין חברים לביה"ס. הזוג עדיין חשוף לאפשרות כעסם של קרובי הכלה ועל הגבר להיזהר שמא יהרגוהו. אם הכעס שוכך אחרי זמן מה, עורכים טקס פיוס בין הצדדים. במקרה כזה נזקקים לתיווכם של אנשים בעלי השפעה. אלה "נישואיי מקרה", לא ממניע כלכלי ופעמים רבות לא מאהבה. לעתים צד אחד יכול לגרום לצד השני להתפייס עימו, על ידי כך שמביא את הצעירים למצב חתונה.
מכובדי המשפחה המאושרת בחתונה – חליפה עם סארונג (צילום: גילי חסקין )
ספינות הבוגים
הבוגים מפורסמים במסורתם כיורדי ים. עד היום ברשותם אחד מציי ההפלגה האחרונים בעולם. סירותיהם הגיעו עד לחופי אוסטרליה, שם הם השאירו ציורי סירות על הסלעים וכמו כן גם מילים שחדרו לשפת האבורג'ינים של צפון אוסטרליה. עיר הבירה ונמל המסחר שלהם היא מקאסאר (לשעבר Ujung Pandang ). לבוגים יש את הצי המרשים ביותר של ספינות מסחר מעץ. כיום כ- 800 מהן עובדות בקו-המסחר בין קלימנטן (דרום-בורנאו) לג'אווה, בהעברת עצים. בעבר עסקו ספינותיהם בסחר בכל הארכיפלג האינדונזי ואף מחוצה לו. יש להם מסורת דייג של מלפפוני ים, שהם מרכיב חשוב במטבח הסיני. המסורת נמשכת בחופי אוסטרליה עד היום, אם כי כבר אינה חוקית.
ספינות המפרש של העבר הוחלפו בספינות ממונעות גדולות יותר ויפות פחות, מעין מחסני עץ, הנקראות פיניסי (Pinisi) . משקלן הוא 100-200 טון (דחי מים) והן בעלות כושר נשיאה טוב יותר מקודמותיהן. עם השימוש במנועים ירד הצורך באנשי צוות רבים וכך גם החלה לדעוך מסורת של מאות שנים, שעברה מאב לבנו. התמחויות מיוחדות, שעברו מדור לדור (נווטים, מומחים למשטרי רוחות ואפילו טבחים) נעלמו. למרות הקידמה, נבנות הספינות על-פי מודלים ישנים וללא תכניות, אלא מתוך הזיכרון, תוך שימוש במסורים ידניים וכלים מסורתיים. בכל שלב של הבנייה מתקיימים טקסים כדי להבטיח שהכלי יהיה מוצלח. אין מסמרי ברזל. העצים מחוברים על ידי פינים באורך של 30 סנטימטר, העשויים מעץ-הברזל (סוג של עץ קזוארינה). כיום יש מחסור בעץ זה ומשתמשים בעץ פחות טוב.
מידע נוסף
כתבות נוספות
הנישואין הם נישואי שידוך לכן רבים לא רואים את בני זוגם העתידיים קודם לחתונה. ימים אחדים טרם החתונה מכריז עליה אדם שלקח על עצמו את האחריות על הצלחת הנישואין. ההכרזה מתבצעת בבית החתן ובבית הכלה. לעולם לא על ידי אב או אם, אלא על ידי קרובת משפחה ממין נקבה, המנסה לשכנע את הצעירים להסכים. לרוב היא מצליחה, אך לעתים הדבר אורך זמן רב. סירוב יוצר בעיה לשדכנים, כיוון שהם ממעמד גבוה והדבר עלול לבייש אותם. לכן קיימת שיטת סחיטה רגשית, בסגנון "פולני" כמעט: "הרוצה את/אתה להמיט עלי חרפה?"
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
יחסים בין המינים
אם יש קשר בין המינים, שלא במסגרת קשר נישואים, צריך להפריד ביניהם. מפגש בין גבר לאישה יביא לתוצאות שליליות. נערה שמגיעה לפרקה, לעתים כבר עם הגעתה לבגרות מינית, צריכה להינשא מוקדם ככל האפשר, מתוך כבוד למשפחתה. פגישה בין גבר לאישה, נשואה או לא נשואה, היא אסורה, גם אם היא מקרית. מפגש כזה מהווה עלבון קשה לאביה, אחיה וקרוביה. המנהג דורש נקמת הכבוד האבוד על ידי רצח הגבר. עד 1950 היו הרבה מקרי רצח על רקע זה.
כדי להימנע ממצב כזה על הגבר לנקוט אמצעי זהירות: אם הוא מבקר בבית כלשהו, עליו להשתעל לפני הדלת, כדי לאפשר לנשים שם להסתלק. במצב של מגע מקרי או מכוון בין גבר לאישה אם הם נתפסים חייב הגבר בבריחה ובנישואין במקום אחר. שיטה זו נמשכת גם כיום.
יש נטייה לבחור בני זוג מבין חברים לביה"ס. הזוג עדיין חשוף לאפשרות כעסם של קרובי הכלה ועל הגבר להיזהר שמא יהרגוהו. אם הכעס שוכך אחרי זמן מה, עורכים טקס פיוס בין הצדדים. במקרה כזה נזקקים לתיווכם של אנשים בעלי השפעה. אלה "נישואיי מקרה", לא ממניע כלכלי ופעמים רבות לא מאהבה. לעתים צד אחד יכול לגרום לצד השני להתפייס עימו, על ידי כך שמביא את הצעירים למצב חתונה.
מכובדי המשפחה המאושרת בחתונה – חליפה עם סארונג (צילום: גילי חסקין )
ספינות הבוגים
הבוגים מפורסמים במסורתם כיורדי ים. עד היום ברשותם אחד מציי ההפלגה האחרונים בעולם. סירותיהם הגיעו עד לחופי אוסטרליה, שם הם השאירו ציורי סירות על הסלעים וכמו כן גם מילים שחדרו לשפת האבורג'ינים של צפון אוסטרליה. עיר הבירה ונמל המסחר שלהם היא מקאסאר (לשעבר Ujung Pandang ). לבוגים יש את הצי המרשים ביותר של ספינות מסחר מעץ. כיום כ- 800 מהן עובדות בקו-המסחר בין קלימנטן (דרום-בורנאו) לג'אווה, בהעברת עצים. בעבר עסקו ספינותיהם בסחר בכל הארכיפלג האינדונזי ואף מחוצה לו. יש להם מסורת דייג של מלפפוני ים, שהם מרכיב חשוב במטבח הסיני. המסורת נמשכת בחופי אוסטרליה עד היום, אם כי כבר אינה חוקית.
ספינות המפרש של העבר הוחלפו בספינות ממונעות גדולות יותר ויפות פחות, מעין מחסני עץ, הנקראות פיניסי (Pinisi) . משקלן הוא 100-200 טון (דחי מים) והן בעלות כושר נשיאה טוב יותר מקודמותיהן. עם השימוש במנועים ירד הצורך באנשי צוות רבים וכך גם החלה לדעוך מסורת של מאות שנים, שעברה מאב לבנו. התמחויות מיוחדות, שעברו מדור לדור (נווטים, מומחים למשטרי רוחות ואפילו טבחים) נעלמו. למרות הקידמה, נבנות הספינות על-פי מודלים ישנים וללא תכניות, אלא מתוך הזיכרון, תוך שימוש במסורים ידניים וכלים מסורתיים. בכל שלב של הבנייה מתקיימים טקסים כדי להבטיח שהכלי יהיה מוצלח. אין מסמרי ברזל. העצים מחוברים על ידי פינים באורך של 30 סנטימטר, העשויים מעץ-הברזל (סוג של עץ קזוארינה). כיום יש מחסור בעץ זה ומשתמשים בעץ פחות טוב.
מידע נוסף
כתבות נוספות
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין, PhD מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות
|
