s america_120(2).jpg)
.jpg)
טרק על רכס פגרש ברומניה:
סיפור דרך
מאת: משה לוי
חיפשנו יעד לטרקים, שיהיה זול ולא מוצף במטיילים, אך עם זאת יפה ומאתגר. תשומת ליבנו הופנתה לרכס פגרש שברומניה ולאחר כמה בירורים החלטנו שזה היעד הפעם.
חלק מהיעדים בטרק על רכס פגרש ברומניה
היכרות עם רכס פגרש רכס פגרש (Făgăraș) נמצא במרכז רומניה והוא חלק מרכס הרי הקרפטים הדרומיים. אורכו של הרכס הוא כ– 70 קילומטרים והוא נמתח ממזרח למערב. על רכס פגרש נמצאות כמה מהפסגות הגבוהות ביותר ברומניה, אשר שתי הגבוהות שבהן הן: פסגת מולדובאנו (Moldoveanu ), המתנשאת לגובה של 2,544 מטר, ופסגת נגויו (Negoiu ), המתנשאת לגובה של 2,535 מ'. אגמים רבים, שנוצרו על ידי קרחונים, מוסיפים ליופיים של ההרים. האגם הגדול ביותר הוא אגם בלאה (Bâlea), השוכן בגובה 2,034 מ'.
במרכז הרכס עובר כביש טרנס-פרגש (Transfăgărăşan ) המרהיב, הנחשב לכביש הסלול הגבוה ביותר ברומניה ובעל הנופים הדרמטיים ביותר, שמגיע לגובה 2,034 מטר (כביש DN7C ). כביש זה מאפשר גם למטיילים שאינם מטיבי לכת ליהנות מנופי ההרים. למרות יופיו והאתגר שהוא מציב למטיילים בו, הרכס עדיין לא הוצף במטיילים וקיים סיכוי גבוה מאוד שתמצאו את עצמכם מעבירים יום שלם מבלי לפגוש אפילו אדם אחד.
ורכס פגרש (מודגש בצבע כהה) על מפת רומניה
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מתי לטייל בהרי רומניה? התקופה המומלצת לטיולים ברכס פגרש היא מסוף יוני ועד תחילת אוקטובר. אנחנו טיילנו באמצע ספטמבר, שלדעת רוב המקומיים איתם הייתי בקשר לפני ותוך כדי הטיול, הוא החודש המומלץ ביותר לטיול. בספטמבר מזג האוויר יציב (עד כמה שמזג האוויר בהרים יכול להיות), יחסית לחודשים אחרים.
מזג האוויר בהרים הוא קר, לאורך היום ובעיקר בערב ישנן רוחות חזקות, ולעיתים יורד גשם (בשבוע שלנו לא ירדה אפילו טיפת גשם אחת). במהלך היום, למרות הרוחות, השמש בשמיים ויש להקפיד להימרח בקרם הגנה. בגבהים בהם מתבצע רוב הטרק, לעיתים מכסים ערפילים את הרכס משעות הצהריים.
מפות, זמנים והתמצאות ברומניה השבילים מסומנים היטב לכל אורך המסלול (הפרשים של כ- 20 מ' בין סימון לסימון). קיימים שלטי הכוונה ברורים עם זמן משוער להגעה ליעד הבא. אין צורך ביותר ממפה סכמאטית של המסלול. בכל מקרה, מפה טופוגרפית של האזור ניתן להשיג בחנויות הספרים בברשוב (Brasov ) וסיביו (Sibiu ) ואולי גם ב בוקרשט. אנחנו טיילנו עם מפה סכמאטית, אותה המפה תמורת כ- 10 לאו בבקתת Podragu .
המסלול המרכזי על הרכס הינו המסלול האדום (סימון לבן אדום לבן), העובר על קו פרשת המים של הרכס לכל אורכו, ממזרח למערב. ממסלול זה מתפצלים לעיתים מספר מסלולי מישנה, המוליכים לבקתות ההרים הנמצאות בגבהים נמוכים יותר. מומלץ לקרוא את סיפור הדרך תוך כדי עיון במפה.
אנחנו בכושר טוב יחסית, על כל אחד מאיתנו היו 17-18 ק"ג. לעיתים, קטעי מסלול מסוימים לקחו לנו יותר מהזמן שצוין בשלטים. תעריכו את הזמנים בהתאם לכושר שלכם והמשקל שעליכם.
ציוד, מזון ומים בזמן ההליכה חם, אך לעיתים עלול לרדת גשם, מומליץ להתלבש בשיטת שלושת השכבות – חולצה תרמית שתהיה תמיד עליכם, מעליה פליז מחמם ומעיל גשם אטום למים. כובע צמר וכפפות מומלצים אף הם. בלילה קר מאוד. אני לקחתי שק שינה המתאים למינוס 7 מעלות ואוהל 3 עונות.
פריט נוסף שטוב שיהיה אתכם הוא חבל באורך 5 מטר, כשתגיעו ליום השישי תבינו מדוע. פריט אחרון, שאינו בגדר חובה, אך עוזר לאין שיעור, הוא מקל הליכה (מומלץ שניים). השימוש בו מוריד את העומס מהגב והברכיים בעליות ומסייע מאוד בירידות (ובפגרש, כפי שתבינו מייד, יש המון משניהם).
אנחנו לקחנו על עצמנו 3 ליטר מים לאדם. פעם בכמה שעות מגיעים לנחל וניתן למלא שוב. בעמקים, המשמשים כמקומות מרעה לכבשים, המים לא הכי נקיים ויש לטהר אותם. במקומות הגבוהים יותר (בהם שוהים רוב הטרק) המים נקיים וטהורים.
כדי לחסוך זמן ברומניה, הבאנו איתנו מהארץ אורז, פסטות, תיבוליות ומרקים, אותם בישלנו על הבנזיניה במהלך הטרק. כמובן שניתן לרכוש את הפריטים הללו גם בבוקרשט. המקומות היחידים בהם ניתן להשיג אוכל בהרים הן הבקתות, ועדיף להימנע מכך משום שלא בטוח שתבקרו בהן, המגוון מצומצם והמחירים יקרים מאוד.
תחבורה להרי פגרש על מנת להגיע לתחילת המסלול יש להגיע לבוקרשט בטיסה ומשם לקחת רכבת לעיר פגרש (fagaras ). ממנה עם תחבורה ציבורית או טרמפים לכפר Breaza , ממנו התחלנו את הטרק, וסיימנו בכפרSebes .
ברומניה ארבעה סוגי רכבות:
Personal Accelerate – לא יצא לנו לנסוע באחת כזו אבל שמענו שהיא נראית יותר טוב ועוצרת בפחות תחנות.Rapid Bucharest ל- Fagaras . הרכבת נעימה ומהירה.
InterCity
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
היום הראשון – מבוקרשט לתחילת המסלול ביציאה מהטרמינל הבינלאומי עמדו נהגי מוניות, שהציעו לקחת אותנו לבוקרשט תמורת סכום "סמלי" של 15 דולר!! סירבנו בנימוס ולקחנו את קו אוטובוס מספר 783, תמורת 5 לאו לכרטיס הלוך ושוב. לאחר כ - 35 דקות הגענו לבוקרשט וירדנו בתחנת Piatza Victoriei שהכי קרובה לתחנת הרכבת. ממש ליד תחנת האוטובוס נמצא סניף של "בנק לאומי רומניה" בו ניתן להמיר את הכסף בשער טוב. לאחר 4 שעות ברכבת הגענו לעיר פגרש, ומשם במונית לכפר בראז'ה (Breaza ).
כאן נתקלנו במחזה סוריאליסטי – פקק תנועה בגלל עדר פרות שחוסם את הכביש הצר. לכל תושב בכפר יש פרה אחת או קצת יותר, ורועה הצאן של הכפר, שמגיע בבוקר, לוקח את כולן למרעה ומחזיר אותן בערב. כל פרה יודעת בדיוק לאן היא שייכת, בעלי הפרות (בדר"כ זוג זקנים) יושבים בפתח הבית, כמו זוג שמחכה לילד שיחזור מהגן, וכל פעם פרה אחרת יוצאת מהעדר ונכנסת לבדה לחצר אליה היא שייכת.
לאחר 45 דקות הליכה הגענו לבקתת ואן-אורטילור (VanOrtilor ), למרגלות רכס פגרש, בפאתי הכפר בראז'ה. הסתבר לנו שבבקתה יש גם מעין פאב שכונתי, אז החלטנו לרדת ולשתות קצת בירה (הבירות ברומניה ממש זולות), הצטרפנו לכמה רומנים והשיחה זרמה.
לינה בכפר בראזה
מפגש ראשון עם הרי פגרש, מראות טבע קסומים (צילום: משה לוי)
היום השני – טיפוס לבקתת אורלה מסלול: Breaza >> Cabana Urlea .
הליכה: 4 שעות.
ידענו שמצפה לנו יום ארוך וקשה מאוד, אבל בגלל הערב הקודם יצאנו רק בשעה 10:00 והחלטנו שנעלה עד לבקתת אורלה (Cabana Urlea ) ולא עד ל– Fereastra Mare , בתקווה שנדביק את הפיגור בהמשך. ממש ביציאה מהבקתה מתחיל המסלול העולה להרים, המסלול מסומן במשולש אדום. בתחילה המסלול די קליל ועובר לצד ערוץ נחל (המקום מתאים ללינה באוהל, למי שמעדיף לא להעביר את הלילה הקודם בבקתה).
לאחר כשעה הליכה מתחילה העלייה להרים. הבדל הגבהים בין הכפר בראז'ה לבין בקתת אורלה הוא 900 מ'. חלק זה של המסלול נמצא כולו בגובה בו ישנה צמחייה ירוקה ולכן העלייה מאוד יפה ונעימה. לאחר כ- 4 שעות הליכה לא קלות הגענו לבקתה, והקמנו אוהל בכר הדשא שלידה. במרחק 5 דקות בירידה המערבית של האוכף יש נחל בו ניתן למלא מים.
היום השלישי – מי הזיז את האגם שלי? מסלול: Cabana Urlea >> Urlea Cliff >> Cormatura Mogosului >> Cheia Bindei >> Fereastra Mare >> Fereastra Mica >> Galasescului Lake .
הליכה: 10-11 שעות.
את היום השני התחלנו בשעה 05:30 כדי לנסות ולהדביק את הפיגור שנוצר ביום הקודם. למרות שהיינו בגובה נמוך יחסית (1533 מ'), הטמפרטורה הקרה הקשתה על ההתנהלות. יצאנו לדרך עם אור ראשון, לכיוון פסגת Urlea . סימון המסלול המוביל לפסגה הינו משולש כחול. מסלול זה נפגש בסופו של דבר עם המסלול האדום, שחוצה את כל רכס פגרש ממזרח למערב ולשם מועדות פנינו. מהאוכף בו הקמנו את האוהל מתחילים לטפס לכיוון דרום, ולאחר כשעה עוזבים את קו העצים ומגיעים לגובה בעל צמחייה דלילה יותר.
לאחר כ 3-4 שעות הגענו לפסגת Urlea שנמצאת בגובה 2,473 מטר. בגובה זה, לעיתים העננים מכסים את השטח וזו הסיבה שבגללה סימוני הדרך כל כך קרובים אחד לשני. עם הירידה מפסגת Urlea עוזבים את המסלול הכחול ומתחילים ללכת במסלול האדום מערבה. לאחר כשעתיים נוספות של הליכה מגיעים ל- Fereastra Mare . משמעות השם היא "החלון הגדול" והוא ניתן לו מכיוון שצורת הסלעים במקום היא כזו המשווה להם צורה של חלון גדול, דרכו ניתן לראות את הוואדיות והערוצים שתחתיו.
אזור Fereastra Mare מתאים להקמת אוהל, אך מכיוון שלא איתרנו מקור מים, העדפנו להמשיך הלאה לכיוון אחד האגמים. למי שמעדיף להעביר את הלילה תחת קורת גג, ניתן לרדת צפונה במסלול "משולש אדום", לכיוון בקתת Simbata , מרחק של כשעה וחצי הליכה (יש לקחת בחשבון שאת אותו המרחק תצטרכו לעלות בחזרה למחרת).
הדבר הראשון שחיכה לנו לאחר שעזבנו את Fereastra Mare הוא טיפוס של 150 מטר וירידה של אותו הגובה לכיוון Fereastra Mica. משמעות השם היא "החלון הקטן", ובדומה ל"חלון הגדול," גם מכאן נשקף נוף נהדר. לאחר כשעה נוספת נגלה לעינינו אגם גדול בשם Galasescului . על מנת להגיע אליו נאלצנו לרדת עשרות מטרים על צלע ההר, בדרך לא סלולה, תלולה ומסוכנת. אין ספק שזה לא היה הדבר הכי חכם לעשות, אבל מכיוון שנותרה עוד כשעה עד לרדת החשיכה ומצב המים שלנו לא היה מעודד, החלטנו לרדת לאגם בצורה הכי זהירה שרק אפשר. לאחר כ- 45 דקות של ירידה איטית (ברובה על התחת...) הגענו לאגם, הקמנו את האוהל על שפתו והעברנו לידו את הלילה.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
היום הרביעי – טיפוס על ההר הגבוה ברומניה
מסלול: Galasescului Lake >> Portita Vistei >> Vistea Mare >> Moldoveanu >> Vistea Mare >> Podragului Saddle >> Cabana Podragu .
הליכה: כ- 8 שעות.
גם את היום הזה התחלנו מוקדם, על מנת להספיק להגיע לפסגת מולדובאנו (2,544 מ') Portita Vistei שנמצאת למרגלות פסגת מולדובאנו. במקום נמצא מחסה (Shelter , מבנה בטון קטן עם מספר דרגשי עץ) בו ניתן להעביר את הלילה, ואגם בשם Valea Rea במרחק הליכה.
בדיעבד, יכול להיות שהיינו מספיקים להגיע לכאן יום לפני כן ונמנעים מהסיכון המיותר של הירידה לאגם. מ- Portita Vistei התחלנו בטיפוס מעט תלול, של 220 מ', לכיוון Vistea Mare משם יוצא מסלול "עיגול אדום" שמוביל לפסגת מולדובאנו. השארנו את התיקים הגדולים על כיפת Vistea Mare , לקחנו איתנו את המים והמסמכים ויצאנו לכיוון הפסגה . המסלול אורך כ- 15 דקות, והוא צר ותלול למדי. הגענו לפסגה לפני שהיא הספיקה להתכסות בעננים והמראה היה פשוט מדהים.
חזרנו ל- Vistea Mare , משם ירדנו כ- 200 מטר לאוכף Orzanelei ולאחר כשעתיים נוספות של הליכה מהירה על המסלול האדום הגענו לאוכף Podragului . מהאוכף מתפצל מסלול "משולש אדום" המוביל לבקתת Podragu . לאחר ירידה של כחצי שעה בערפל כבד מאוד (ראות של כחמישה מטר) הגענו לבקתה. בעלת הבקתה נחמדה מאוד, דוברת אנגלית ושמחה לעזור. המחירים כמובן גבוהים, עקב הגובה הרב והקושי בהעלאת המצרכים. בערב מוגשים מרקים ושאר תבשילים. הלינה בחדרים של עד 8-10 איש, על מזרנים במצב די גרוע (מקבלים שמיכות), בערב מדליקים את הגנרטור לשעה אחת בלבד, השירותים במצב לא טוב ועל מקלחת אין בכלל מה לדבר.
היום החמישי – הבקתה התיירותית של אגם בלאה מסלול: Cabana Podragu >> Podragu Saddle >> Nerlinger Monumental >> Fereastra Zmeilor >> Capra Lake >> Platinului Cliff >> Doamnei Saddle >> Caltun Lake .
הליכה: 10-11 שעות (זהו יום ארוך, אם הזמן מאפשר לכם תשקלו לפצל אותו לשניים).
תחילה טיפסנו כ- 40 דקות במסלול "משולש אדום", בחזרה לרכס, ולמסלול האדום. בבוקר, כשאין ערפל, ניתן לראות בבירור את הדרך בה ירדנו אתמול, ניתן להבחין בבקתה בקלות גם מהאוכף. לאחר כשעה וחצי של הליכה מגיעים לאנדרטת Nerlinger ומייד לאחריה, לאחר חציית השלוחה, מגיעים לקטע מסלול שנקרא "La Trei Pasi De Moarta " או בעברית "שלושה צעדים מהמוות"... מדובר בקטע תלול יחסית, שכדי לעבור אותו יש להיעזר בשלשלאות שתלויות על הסלע. במזג אוויר טוב, קטע דרך זה אינו דורש דבר פרט לזהירות ותשומת לב. לא ברור מדוע נתנו למקום את השם המאיים, כבר ראיתי מקומות יותר קשים. במקרה של מזג אוויר גשום או סוער, ניתן לרדת ממש לפני האנדרטה דרומה לכיוון אגם Buda ולהעביר בו את הלילה.
הליכה של 2.5 שעות נוספות הביאה אותנו לאגם Capra ומייד אחריו לאוכף Capra , שמצידו השני שוכנת בקתת אגם בלאה (Balea Lac). באזור זה חוצה כביש טרנס-פרגש את הרכס (במנהרה) ועובר ממש בסמוך לבקתה. עובדה זו הפכה את הבקתה ואת האזור כולו למוקד תיירותי. הרבה אנשים מגיעים ברכב ויוצאים לטיולי יום באזור. בניגוד לבקתות ההרים האחרות, בקתת בלאה היא סוג של בית מלון וכוללת אפילו מסעדה. גם מחירי הלינה בבקתה יקרים יחסית לבקתות האחרות.
לא ירדנו לכיוון הבקתה, אלא המשכנו עם המסלול האדום לכיוון הר Caprei ומשם ל- Turnui Platinului . אזור זה הוא כר דשא שטוח ונרחב, בגובה 2,300 מטר, שבסופו מזדקרת פסגת Platinului . 3 שעות הליכה נוספות (הדרך לעיתים עוברת על שפת מצוקים ויש להיעזר בשלשלאות) במסלול האדום הביאה אותנו לאגם Caltun שהוא "בייס קמפ" לקראת הטיפוס על הפסגה השנייה בגובהה ברומניה, פסגת נגויו בגובה 2,535 מ'. על יד האגם יש מקום להקים אוהלים וקיים גם מחסה , שמסוגל להכיל כ- 8 אנשים.
היום השישי – מי ביקש אתגר ולא קיבל?
מסלול: Caltun Lake >> Strunga Dracului >> Negoiu >> Cleopatrei Saddle >> Custura Saratii >> Serbota Cliff >> Scara Saddle >> Girbova >> Avrig Lake .
הליכה: 9 שעות.
התחלנו בטיפוס של כשעה, שבסופו הגענו לאחד החלקים היותר מאתגרים שקיימים ברכס – Strunga Dracului . מדובר בטיפוס על מצוק תלול, הנעשה בעזרת אחיזה בשלשלאות. גם בחלק זה של המסלול, בדומה ל "שלושה צעדים מהמוות", אין צורך בציוד מיוחד פרט לתשומת לב וזהירות.
הטיפוס אורך כחצי שעה ובסופו ממשיכים לטפס עוד כ- 20 מ' עד פסגת נגויו (Negoiu ). למעדיפים להמנע ממעבר ב- Strunga Drucului , אך בכל זאת להגיע לפסגה, קיים מסלול עוקף, העובר דרך Strunga Doamnei , מסומן בצהוב ומתפצל מהמסלול האדום קצת לפני הטיפוס וחוזר ומשתלב עמו לאחר הטיפוס. פסגת נגויו לא פחות מרשימה מפסגת מולדובאנו והנוף הנשקף ממנה גם הוא אינו נופל ממנו.
טיפוס על מצוק תלול ו רגע של אושר על פסגת נגויו, הפסגה השנייה בגובהה בטרק (צילום: משה לוי)
לאחר ירידה של כחצי שעה לאוכף Cleopatrei הגענו לחלק הכי קשה ומאתגר של הטרק – Custura Saratii . קטע מסלול זה הוא מצוק צר מאוד המחבר בין אוכ ף Cleopatrei לבין פסגת Serbota והמעבר בו אסור במזג אוויר קשה. ניתן להימנע מהמעבר בו על ידי ירידה (1000 מטר) לכיוון בקתת Negoiu , במסלול "משולש כחול" ועלייה (700 מטר) לאוכף Scara במסלול "פלוס כחול". אנחנו החלטנו לנסות לעבור בו בכל זאת.
מדובר ביותר משעתיים של הליכה על שפת תהום, ללא שלשלאות עזר, טיפוסים אנכיים על סלעים וירידות חדות. הייתי מגדיר את ההליכה בחלק זה של המסלול כקשה ומאתגרת, במיוחד עם 18 קילו על הגב, שלא ממש תורמים ליציבות. פעמיים במהלך הטיפוס נאלצנו להשתמש בחבל שהבאתי על מנת להעלות אחרינו את הציוד, מכיוון שנשיאתו על הגב הייתה בלתי אפשרית. לאחר כשעתיים הגענו לפסגת Serbota בגובה 2,331 מטר. ביודענו שהחלק הקשה של היום מאחורינו, פתחנו מבערים והמשכנו בהליכה מהירה של כשעתיים וחצי לכיוון אוכף Scara . באוכף קיים מחסה בו ניתן להעביר את הלילה, אך קחו בחשבון שהוא במצב די גרוע.
כאלטרנטיבה, קיימים שטחים נרחבים באזור, בהם ניתן להקים אוהל או ניתן להמשיך עם המסלול המסומן ב"פלוס כחול", שיורד כ- 700 מטר צפונה לכיוון בקתת Negoiu . מאוכף Scara טיפסנו כ- 150 מטר לכיוון פסגת Scara , ירדנו מהפסגה לאוכף Girbovei המזרחי, הקפנו את פסגת Girbova לכיוון אוכף Girbovei המערבי, ומשם על צלע הר לכיוון אגם Avrig (סה"כ כשעה וח
היום השביעי – הירידה לכפר ואירוח משפחתי
מסלול: Avrig Lake >> Portita Avrigului >> Budislavu Cliff >> Suru Saddle >> Refuge Suru >> Sebeș Olt
הליכה: כ- 6 שעות.
היום האחרון בהרים. יצאנו לדרך לקראת השעה 10:00 וטיפסנו במשך כחצי שעה ל- Portita Avrigului . על האוכף פגשנו בחור רומני בשם מריוס, שממש יצא מגדרו כאשר אמרנו לו שאנחנו מישראל. למרות שמדובר בשעתיים וחצי של טיסה, רוב הרומנים שפגשנו התייחסו אלינו כאילו באנו מהצד השני של העולם, כנראה בגלל שאין יותר מידי מטיילים ישראלים בפגרש. לאחר שיחה קצרה נפרדנו והמשכנו בדרכינו לכיוון אוכף Suru .
בניגוד לימים הקודמים, הרוח הייתה חזקה ומקפיאה והקשתה על ההליכה, אך למזלנו ההליכה ביום זה אינה קשה במיוחד ופרט לטיפוס על הר Budislavu היא מתונה ברובה. לאחר כשעתיים וחצי הגענו לאוכף Suru ממנו התחלנו בירידה מהרכס לכיוון בקתת סורו, במסלול המסומן במשולש אדום. הירידה לבקתה עוברת בערוץ, חוצה את השלוחה וממשיכה לאורכה. בדרך עוברים מספר נחלים ולא עובר הרבה זמן עד שמגיעים שוב לגובה העצים והצמחייה הירוקה. אני ממליץ בחום לקחת לפחות מקל הליכה אחד, על מנת לתמוך ברגליים בעת הירידה הארוכה ולמנוע נזקים לברכיים. לאחר כשעתיים הליכה מהאוכף הגענו לבקתת סורו. נחנו מעט, סיימנו בהנאה את שאריות השוקולד והביסקוויטים, והמשכנו מטה במסלול המסומן במשולש אדום לכיוון הכפר סבש (Sebeș) - סוף הטרק.
המסלול עובר את הכפר ומגיע עד לתחנת הרכבת. מבקתת סורו ועד ל כפר Sebeș Olt המסלול כולו עובר ביער, מתחת לעצים, ולוקח כשעתיים נוספות. לקראת סוף הירידה, על אחד המדפים הקרחים שבשלוחה, כאשר ראינו כבר את הכפר, החלטנו לנוח. הורדנו נעליים, שכבנו על הגב ופיטמנו את עצמנו בכל הקבנוס שנשאר.
לאחר שבוע בהרים הגענו לכפר עם אנשים ועם מכולת ועם מיטות נוחות. לא מיהרנו לחזור לבוקרשט והתכנית הייתה להעביר את הלילה באחת האכסניות באזור. מבנה הכפר Sebes Olt דומה מאוד למבנהו של Breaza , כביש עפר ארוך שמשני צדיו בתי אבן נמוכים, שלכל אחד מהם חצר החסומה בדלת עץ גדולה. גם כפר זה מאוכלס כמעט כולו באיכרים ובחקלאים מבוגרים. כמעט אף אחד אינו יודע אנגלית ואף אחד מהאנשים ששאלנו לא ידע איפה יש בכפר אכסניה (למרות שהכפר מאוד קטן).
באחת המכולות פגשנו אישה מבוגרת בשם אליזבת, שהציעה לנו להתארח אצלה בבית. לא נתנו להזדמנות לחוות את החיים בכפר לחמוק לנו מבין הידיים ונענינו בחיוב להצעתה. היא לקחה אותנו לביתה, שם פגשנו את בעלה מייקל (יש לי ההרגשה שהם בחרו להשתמש בשמות בדויים). ביתם, בדומה לשאר הבתים בכפר, הכיל חצר די גדולה, בה גידלו ענבים והתסיסו שזיפים בחביות ענקיות (כחלק מתהליך ההכנה של המשקה הרומני צואיקה), אורווה בה חיו בצוותא פרה וסוס, דיר קטן בו העבירו את חייהם שני חזירים, ולול קטן של תרנגולות – משק לתפארת. אחרי שבוע זכינו למקלחת הראשונה שלנו, שהייתה חוויה לגוף ולנשמה. נקיים ושמחים ישבנו לאכול ארבעתנו ארוחת ערב, שאליזבת הכינה, וכללה עוף נהדר וטרי, מרק ירקות חם וטעים ואיך אפשר בלי צואיקה, שמייקל דאג למלא בה את הכוסות כל פעם שהתרוקנו.
לקראת סוף הארוחה, כאשר עלה נושא מחיר האירוח, היה מצב לא נעים כשאליזבת אמרה את צמד המילים 100 לאו (50 כל אחד). לצורך השוואה, מחיר הלינה בבקתה שבה לנו ב- Breaza היה 25 לאו לאדם והיא כללה מיטות הרבה יותר נוחות, שירותים ומקלחת מאובזרים ועוד. לאחר משא ומתן תרבותי, שהתנהל, כמו כל השיחות בינינו, באמצעות הידיים ודף נייר, הוחלט להוריד את המחיר בחצי ונראה כי כולם היו מאושרים. למחרת אליזבת הכינה לנו ארוחת בוקר חלבית עשירה, שכללה בין היתר חלב היישר מהפרה. החלטנו לשלם עוד 15 לאו כל אחד, בתמורה על האירוח הלבבי, דבר שקרב את המחיר להצעה הראשונה שלהם והעלה חיוך על פניהם. לאחר חיבוקים וצילומים יצאנו לדרכנו לכיוון תחנת הרכבת, במרחק 4 ק"מ מהכפר.
לינה בפר סבש
הבית של אליזבת ומייקל והפרידה כשכולם מרוצים ומאושרים... (צילום: משה לוי)
המלצה על מלון במרכז העיר סיביו (אליה יש טיסה ישירה מישראל) מלון ארטיזאנס בוטיק וילה ( Artisans Boutique Villa ) הוא מלון קטן ומקסים, מעוצב בסגנון עתיק ועד לפרט האחרון, הממוקם בעיר העתיקה של סיביו. הוא מציע דירות סטודיו ודירות בנות 2 חדרי שינה, שבכולן מיזוג אוויר, פינת ישיבה ופינת אוכל, מקרר, קומקום ומכונת קפה. ארוחת הבוקר מצוינת, ובכלל, המארחים יוצאים מגדרם להנעים ולסייע. ליד המלון יש חניה בחינם (נדרש מאוד בסיביו) וניתן לארגן הסעות מ/אל שדה התעופה. מומלץ בחום!
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על רומניה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מפות, זמנים והתמצאות ברומניה השבילים מסומנים היטב לכל אורך המסלול (הפרשים של כ- 20 מ' בין סימון לסימון). קיימים שלטי הכוונה ברורים עם זמן משוער להגעה ליעד הבא. אין צורך ביותר ממפה סכמאטית של המסלול. בכל מקרה, מפה טופוגרפית של האזור ניתן להשיג בחנויות הספרים בברשוב (Brasov ) וסיביו (Sibiu ) ואולי גם ב בוקרשט. אנחנו טיילנו עם מפה סכמאטית, אותה המפה תמורת כ- 10 לאו בבקתת Podragu .
המסלול המרכזי על הרכס הינו המסלול האדום (סימון לבן אדום לבן), העובר על קו פרשת המים של הרכס לכל אורכו, ממזרח למערב. ממסלול זה מתפצלים לעיתים מספר מסלולי מישנה, המוליכים לבקתות ההרים הנמצאות בגבהים נמוכים יותר. מומלץ לקרוא את סיפור הדרך תוך כדי עיון במפה.
אנחנו בכושר טוב יחסית, על כל אחד מאיתנו היו 17-18 ק"ג. לעיתים, קטעי מסלול מסוימים לקחו לנו יותר מהזמן שצוין בשלטים. תעריכו את הזמנים בהתאם לכושר שלכם והמשקל שעליכם.
ציוד, מזון ומים בזמן ההליכה חם, אך לעיתים עלול לרדת גשם, מומליץ להתלבש בשיטת שלושת השכבות – חולצה תרמית שתהיה תמיד עליכם, מעליה פליז מחמם ומעיל גשם אטום למים. כובע צמר וכפפות מומלצים אף הם. בלילה קר מאוד. אני לקחתי שק שינה המתאים למינוס 7 מעלות ואוהל 3 עונות.
פריט נוסף שטוב שיהיה אתכם הוא חבל באורך 5 מטר, כשתגיעו ליום השישי תבינו מדוע. פריט אחרון, שאינו בגדר חובה, אך עוזר לאין שיעור, הוא מקל הליכה (מומלץ שניים). השימוש בו מוריד את העומס מהגב והברכיים בעליות ומסייע מאוד בירידות (ובפגרש, כפי שתבינו מייד, יש המון משניהם).
אנחנו לקחנו על עצמנו 3 ליטר מים לאדם. פעם בכמה שעות מגיעים לנחל וניתן למלא שוב. בעמקים, המשמשים כמקומות מרעה לכבשים, המים לא הכי נקיים ויש לטהר אותם. במקומות הגבוהים יותר (בהם שוהים רוב הטרק) המים נקיים וטהורים.
כדי לחסוך זמן ברומניה, הבאנו איתנו מהארץ אורז, פסטות, תיבוליות ומרקים, אותם בישלנו על הבנזיניה במהלך הטרק. כמובן שניתן לרכוש את הפריטים הללו גם בבוקרשט. המקומות היחידים בהם ניתן להשיג אוכל בהרים הן הבקתות, ועדיף להימנע מכך משום שלא בטוח שתבקרו בהן, המגוון מצומצם והמחירים יקרים מאוד.
תחבורה להרי פגרש על מנת להגיע לתחילת המסלול יש להגיע לבוקרשט בטיסה ומשם לקחת רכבת לעיר פגרש (fagaras ). ממנה עם תחבורה ציבורית או טרמפים לכפר Breaza , ממנו התחלנו את הטרק, וסיימנו בכפרSebes .
ברומניה ארבעה סוגי רכבות:
Personal Accelerate – לא יצא לנו לנסוע באחת כזו אבל שמענו שהיא נראית יותר טוב ועוצרת בפחות תחנות.Rapid Bucharest ל- Fagaras . הרכבת נעימה ומהירה.
InterCity
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
היום הראשון – מבוקרשט לתחילת המסלול ביציאה מהטרמינל הבינלאומי עמדו נהגי מוניות, שהציעו לקחת אותנו לבוקרשט תמורת סכום "סמלי" של 15 דולר!! סירבנו בנימוס ולקחנו את קו אוטובוס מספר 783, תמורת 5 לאו לכרטיס הלוך ושוב. לאחר כ - 35 דקות הגענו לבוקרשט וירדנו בתחנת Piatza Victoriei שהכי קרובה לתחנת הרכבת. ממש ליד תחנת האוטובוס נמצא סניף של "בנק לאומי רומניה" בו ניתן להמיר את הכסף בשער טוב. לאחר 4 שעות ברכבת הגענו לעיר פגרש, ומשם במונית לכפר בראז'ה (Breaza ).
כאן נתקלנו במחזה סוריאליסטי – פקק תנועה בגלל עדר פרות שחוסם את הכביש הצר. לכל תושב בכפר יש פרה אחת או קצת יותר, ורועה הצאן של הכפר, שמגיע בבוקר, לוקח את כולן למרעה ומחזיר אותן בערב. כל פרה יודעת בדיוק לאן היא שייכת, בעלי הפרות (בדר"כ זוג זקנים) יושבים בפתח הבית, כמו זוג שמחכה לילד שיחזור מהגן, וכל פעם פרה אחרת יוצאת מהעדר ונכנסת לבדה לחצר אליה היא שייכת.
לאחר 45 דקות הליכה הגענו לבקתת ואן-אורטילור (VanOrtilor ), למרגלות רכס פגרש, בפאתי הכפר בראז'ה. הסתבר לנו שבבקתה יש גם מעין פאב שכונתי, אז החלטנו לרדת ולשתות קצת בירה (הבירות ברומניה ממש זולות), הצטרפנו לכמה רומנים והשיחה זרמה.
לינה בכפר בראזה
מפגש ראשון עם הרי פגרש, מראות טבע קסומים (צילום: משה לוי)
היום השני – טיפוס לבקתת אורלה מסלול: Breaza >> Cabana Urlea .
הליכה: 4 שעות.
ידענו שמצפה לנו יום ארוך וקשה מאוד, אבל בגלל הערב הקודם יצאנו רק בשעה 10:00 והחלטנו שנעלה עד לבקתת אורלה (Cabana Urlea ) ולא עד ל– Fereastra Mare , בתקווה שנדביק את הפיגור בהמשך. ממש ביציאה מהבקתה מתחיל המסלול העולה להרים, המסלול מסומן במשולש אדום. בתחילה המסלול די קליל ועובר לצד ערוץ נחל (המקום מתאים ללינה באוהל, למי שמעדיף לא להעביר את הלילה הקודם בבקתה).
לאחר כשעה הליכה מתחילה העלייה להרים. הבדל הגבהים בין הכפר בראז'ה לבין בקתת אורלה הוא 900 מ'. חלק זה של המסלול נמצא כולו בגובה בו ישנה צמחייה ירוקה ולכן העלייה מאוד יפה ונעימה. לאחר כ- 4 שעות הליכה לא קלות הגענו לבקתה, והקמנו אוהל בכר הדשא שלידה. במרחק 5 דקות בירידה המערבית של האוכף יש נחל בו ניתן למלא מים.
היום השלישי – מי הזיז את האגם שלי? מסלול: Cabana Urlea >> Urlea Cliff >> Cormatura Mogosului >> Cheia Bindei >> Fereastra Mare >> Fereastra Mica >> Galasescului Lake .
הליכה: 10-11 שעות.
את היום השני התחלנו בשעה 05:30 כדי לנסות ולהדביק את הפיגור שנוצר ביום הקודם. למרות שהיינו בגובה נמוך יחסית (1533 מ'), הטמפרטורה הקרה הקשתה על ההתנהלות. יצאנו לדרך עם אור ראשון, לכיוון פסגת Urlea . סימון המסלול המוביל לפסגה הינו משולש כחול. מסלול זה נפגש בסופו של דבר עם המסלול האדום, שחוצה את כל רכס פגרש ממזרח למערב ולשם מועדות פנינו. מהאוכף בו הקמנו את האוהל מתחילים לטפס לכיוון דרום, ולאחר כשעה עוזבים את קו העצים ומגיעים לגובה בעל צמחייה דלילה יותר.
לאחר כ 3-4 שעות הגענו לפסגת Urlea שנמצאת בגובה 2,473 מטר. בגובה זה, לעיתים העננים מכסים את השטח וזו הסיבה שבגללה סימוני הדרך כל כך קרובים אחד לשני. עם הירידה מפסגת Urlea עוזבים את המסלול הכחול ומתחילים ללכת במסלול האדום מערבה. לאחר כשעתיים נוספות של הליכה מגיעים ל- Fereastra Mare . משמעות השם היא "החלון הגדול" והוא ניתן לו מכיוון שצורת הסלעים במקום היא כזו המשווה להם צורה של חלון גדול, דרכו ניתן לראות את הוואדיות והערוצים שתחתיו.
אזור Fereastra Mare מתאים להקמת אוהל, אך מכיוון שלא איתרנו מקור מים, העדפנו להמשיך הלאה לכיוון אחד האגמים. למי שמעדיף להעביר את הלילה תחת קורת גג, ניתן לרדת צפונה במסלול "משולש אדום", לכיוון בקתת Simbata , מרחק של כשעה וחצי הליכה (יש לקחת בחשבון שאת אותו המרחק תצטרכו לעלות בחזרה למחרת).
הדבר הראשון שחיכה לנו לאחר שעזבנו את Fereastra Mare הוא טיפוס של 150 מטר וירידה של אותו הגובה לכיוון Fereastra Mica. משמעות השם היא "החלון הקטן", ובדומה ל"חלון הגדול," גם מכאן נשקף נוף נהדר. לאחר כשעה נוספת נגלה לעינינו אגם גדול בשם Galasescului . על מנת להגיע אליו נאלצנו לרדת עשרות מטרים על צלע ההר, בדרך לא סלולה, תלולה ומסוכנת. אין ספק שזה לא היה הדבר הכי חכם לעשות, אבל מכיוון שנותרה עוד כשעה עד לרדת החשיכה ומצב המים שלנו לא היה מעודד, החלטנו לרדת לאגם בצורה הכי זהירה שרק אפשר. לאחר כ- 45 דקות של ירידה איטית (ברובה על התחת...) הגענו לאגם, הקמנו את האוהל על שפתו והעברנו לידו את הלילה.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
היום הרביעי – טיפוס על ההר הגבוה ברומניה
מסלול: Galasescului Lake >> Portita Vistei >> Vistea Mare >> Moldoveanu >> Vistea Mare >> Podragului Saddle >> Cabana Podragu .
הליכה: כ- 8 שעות.
גם את היום הזה התחלנו מוקדם, על מנת להספיק להגיע לפסגת מולדובאנו (2,544 מ') Portita Vistei שנמצאת למרגלות פסגת מולדובאנו. במקום נמצא מחסה (Shelter , מבנה בטון קטן עם מספר דרגשי עץ) בו ניתן להעביר את הלילה, ואגם בשם Valea Rea במרחק הליכה.
בדיעבד, יכול להיות שהיינו מספיקים להגיע לכאן יום לפני כן ונמנעים מהסיכון המיותר של הירידה לאגם. מ- Portita Vistei התחלנו בטיפוס מעט תלול, של 220 מ', לכיוון Vistea Mare משם יוצא מסלול "עיגול אדום" שמוביל לפסגת מולדובאנו. השארנו את התיקים הגדולים על כיפת Vistea Mare , לקחנו איתנו את המים והמסמכים ויצאנו לכיוון הפסגה . המסלול אורך כ- 15 דקות, והוא צר ותלול למדי. הגענו לפסגה לפני שהיא הספיקה להתכסות בעננים והמראה היה פשוט מדהים.
חזרנו ל- Vistea Mare , משם ירדנו כ- 200 מטר לאוכף Orzanelei ולאחר כשעתיים נוספות של הליכה מהירה על המסלול האדום הגענו לאוכף Podragului . מהאוכף מתפצל מסלול "משולש אדום" המוביל לבקתת Podragu . לאחר ירידה של כחצי שעה בערפל כבד מאוד (ראות של כחמישה מטר) הגענו לבקתה. בעלת הבקתה נחמדה מאוד, דוברת אנגלית ושמחה לעזור. המחירים כמובן גבוהים, עקב הגובה הרב והקושי בהעלאת המצרכים. בערב מוגשים מרקים ושאר תבשילים. הלינה בחדרים של עד 8-10 איש, על מזרנים במצב די גרוע (מקבלים שמיכות), בערב מדליקים את הגנרטור לשעה אחת בלבד, השירותים במצב לא טוב ועל מקלחת אין בכלל מה לדבר.
היום החמישי – הבקתה התיירותית של אגם בלאה מסלול: Cabana Podragu >> Podragu Saddle >> Nerlinger Monumental >> Fereastra Zmeilor >> Capra Lake >> Platinului Cliff >> Doamnei Saddle >> Caltun Lake .
הליכה: 10-11 שעות (זהו יום ארוך, אם הזמן מאפשר לכם תשקלו לפצל אותו לשניים).
תחילה טיפסנו כ- 40 דקות במסלול "משולש אדום", בחזרה לרכס, ולמסלול האדום. בבוקר, כשאין ערפל, ניתן לראות בבירור את הדרך בה ירדנו אתמול, ניתן להבחין בבקתה בקלות גם מהאוכף. לאחר כשעה וחצי של הליכה מגיעים לאנדרטת Nerlinger ומייד לאחריה, לאחר חציית השלוחה, מגיעים לקטע מסלול שנקרא "La Trei Pasi De Moarta " או בעברית "שלושה צעדים מהמוות"... מדובר בקטע תלול יחסית, שכדי לעבור אותו יש להיעזר בשלשלאות שתלויות על הסלע. במזג אוויר טוב, קטע דרך זה אינו דורש דבר פרט לזהירות ותשומת לב. לא ברור מדוע נתנו למקום את השם המאיים, כבר ראיתי מקומות יותר קשים. במקרה של מזג אוויר גשום או סוער, ניתן לרדת ממש לפני האנדרטה דרומה לכיוון אגם Buda ולהעביר בו את הלילה.
הליכה של 2.5 שעות נוספות הביאה אותנו לאגם Capra ומייד אחריו לאוכף Capra , שמצידו השני שוכנת בקתת אגם בלאה (Balea Lac). באזור זה חוצה כביש טרנס-פרגש את הרכס (במנהרה) ועובר ממש בסמוך לבקתה. עובדה זו הפכה את הבקתה ואת האזור כולו למוקד תיירותי. הרבה אנשים מגיעים ברכב ויוצאים לטיולי יום באזור. בניגוד לבקתות ההרים האחרות, בקתת בלאה היא סוג של בית מלון וכוללת אפילו מסעדה. גם מחירי הלינה בבקתה יקרים יחסית לבקתות האחרות.
לא ירדנו לכיוון הבקתה, אלא המשכנו עם המסלול האדום לכיוון הר Caprei ומשם ל- Turnui Platinului . אזור זה הוא כר דשא שטוח ונרחב, בגובה 2,300 מטר, שבסופו מזדקרת פסגת Platinului . 3 שעות הליכה נוספות (הדרך לעיתים עוברת על שפת מצוקים ויש להיעזר בשלשלאות) במסלול האדום הביאה אותנו לאגם Caltun שהוא "בייס קמפ" לקראת הטיפוס על הפסגה השנייה בגובהה ברומניה, פסגת נגויו בגובה 2,535 מ'. על יד האגם יש מקום להקים אוהלים וקיים גם מחסה , שמסוגל להכיל כ- 8 אנשים.
היום השישי – מי ביקש אתגר ולא קיבל?
מסלול: Caltun Lake >> Strunga Dracului >> Negoiu >> Cleopatrei Saddle >> Custura Saratii >> Serbota Cliff >> Scara Saddle >> Girbova >> Avrig Lake .
הליכה: 9 שעות.
התחלנו בטיפוס של כשעה, שבסופו הגענו לאחד החלקים היותר מאתגרים שקיימים ברכס – Strunga Dracului . מדובר בטיפוס על מצוק תלול, הנעשה בעזרת אחיזה בשלשלאות. גם בחלק זה של המסלול, בדומה ל "שלושה צעדים מהמוות", אין צורך בציוד מיוחד פרט לתשומת לב וזהירות.
הטיפוס אורך כחצי שעה ובסופו ממשיכים לטפס עוד כ- 20 מ' עד פסגת נגויו (Negoiu ). למעדיפים להמנע ממעבר ב- Strunga Drucului , אך בכל זאת להגיע לפסגה, קיים מסלול עוקף, העובר דרך Strunga Doamnei , מסומן בצהוב ומתפצל מהמסלול האדום קצת לפני הטיפוס וחוזר ומשתלב עמו לאחר הטיפוס. פסגת נגויו לא פחות מרשימה מפסגת מולדובאנו והנוף הנשקף ממנה גם הוא אינו נופל ממנו.
טיפוס על מצוק תלול ו רגע של אושר על פסגת נגויו, הפסגה השנייה בגובהה בטרק (צילום: משה לוי)
לאחר ירידה של כחצי שעה לאוכף Cleopatrei הגענו לחלק הכי קשה ומאתגר של הטרק – Custura Saratii . קטע מסלול זה הוא מצוק צר מאוד המחבר בין אוכ ף Cleopatrei לבין פסגת Serbota והמעבר בו אסור במזג אוויר קשה. ניתן להימנע מהמעבר בו על ידי ירידה (1000 מטר) לכיוון בקתת Negoiu , במסלול "משולש כחול" ועלייה (700 מטר) לאוכף Scara במסלול "פלוס כחול". אנחנו החלטנו לנסות לעבור בו בכל זאת.
מדובר ביותר משעתיים של הליכה על שפת תהום, ללא שלשלאות עזר, טיפוסים אנכיים על סלעים וירידות חדות. הייתי מגדיר את ההליכה בחלק זה של המסלול כקשה ומאתגרת, במיוחד עם 18 קילו על הגב, שלא ממש תורמים ליציבות. פעמיים במהלך הטיפוס נאלצנו להשתמש בחבל שהבאתי על מנת להעלות אחרינו את הציוד, מכיוון שנשיאתו על הגב הייתה בלתי אפשרית. לאחר כשעתיים הגענו לפסגת Serbota בגובה 2,331 מטר. ביודענו שהחלק הקשה של היום מאחורינו, פתחנו מבערים והמשכנו בהליכה מהירה של כשעתיים וחצי לכיוון אוכף Scara . באוכף קיים מחסה בו ניתן להעביר את הלילה, אך קחו בחשבון שהוא במצב די גרוע.
כאלטרנטיבה, קיימים שטחים נרחבים באזור, בהם ניתן להקים אוהל או ניתן להמשיך עם המסלול המסומן ב"פלוס כחול", שיורד כ- 700 מטר צפונה לכיוון בקתת Negoiu . מאוכף Scara טיפסנו כ- 150 מטר לכיוון פסגת Scara , ירדנו מהפסגה לאוכף Girbovei המזרחי, הקפנו את פסגת Girbova לכיוון אוכף Girbovei המערבי, ומשם על צלע הר לכיוון אגם Avrig (סה"כ כשעה וח
היום השביעי – הירידה לכפר ואירוח משפחתי
מסלול: Avrig Lake >> Portita Avrigului >> Budislavu Cliff >> Suru Saddle >> Refuge Suru >> Sebeș Olt
הליכה: כ- 6 שעות.
היום האחרון בהרים. יצאנו לדרך לקראת השעה 10:00 וטיפסנו במשך כחצי שעה ל- Portita Avrigului . על האוכף פגשנו בחור רומני בשם מריוס, שממש יצא מגדרו כאשר אמרנו לו שאנחנו מישראל. למרות שמדובר בשעתיים וחצי של טיסה, רוב הרומנים שפגשנו התייחסו אלינו כאילו באנו מהצד השני של העולם, כנראה בגלל שאין יותר מידי מטיילים ישראלים בפגרש. לאחר שיחה קצרה נפרדנו והמשכנו בדרכינו לכיוון אוכף Suru .
בניגוד לימים הקודמים, הרוח הייתה חזקה ומקפיאה והקשתה על ההליכה, אך למזלנו ההליכה ביום זה אינה קשה במיוחד ופרט לטיפוס על הר Budislavu היא מתונה ברובה. לאחר כשעתיים וחצי הגענו לאוכף Suru ממנו התחלנו בירידה מהרכס לכיוון בקתת סורו, במסלול המסומן במשולש אדום. הירידה לבקתה עוברת בערוץ, חוצה את השלוחה וממשיכה לאורכה. בדרך עוברים מספר נחלים ולא עובר הרבה זמן עד שמגיעים שוב לגובה העצים והצמחייה הירוקה. אני ממליץ בחום לקחת לפחות מקל הליכה אחד, על מנת לתמוך ברגליים בעת הירידה הארוכה ולמנוע נזקים לברכיים. לאחר כשעתיים הליכה מהאוכף הגענו לבקתת סורו. נחנו מעט, סיימנו בהנאה את שאריות השוקולד והביסקוויטים, והמשכנו מטה במסלול המסומן במשולש אדום לכיוון הכפר סבש (Sebeș) - סוף הטרק.
המסלול עובר את הכפר ומגיע עד לתחנת הרכבת. מבקתת סורו ועד ל כפר Sebeș Olt המסלול כולו עובר ביער, מתחת לעצים, ולוקח כשעתיים נוספות. לקראת סוף הירידה, על אחד המדפים הקרחים שבשלוחה, כאשר ראינו כבר את הכפר, החלטנו לנוח. הורדנו נעליים, שכבנו על הגב ופיטמנו את עצמנו בכל הקבנוס שנשאר.
לאחר שבוע בהרים הגענו לכפר עם אנשים ועם מכולת ועם מיטות נוחות. לא מיהרנו לחזור לבוקרשט והתכנית הייתה להעביר את הלילה באחת האכסניות באזור. מבנה הכפר Sebes Olt דומה מאוד למבנהו של Breaza , כביש עפר ארוך שמשני צדיו בתי אבן נמוכים, שלכל אחד מהם חצר החסומה בדלת עץ גדולה. גם כפר זה מאוכלס כמעט כולו באיכרים ובחקלאים מבוגרים. כמעט אף אחד אינו יודע אנגלית ואף אחד מהאנשים ששאלנו לא ידע איפה יש בכפר אכסניה (למרות שהכפר מאוד קטן).
באחת המכולות פגשנו אישה מבוגרת בשם אליזבת, שהציעה לנו להתארח אצלה בבית. לא נתנו להזדמנות לחוות את החיים בכפר לחמוק לנו מבין הידיים ונענינו בחיוב להצעתה. היא לקחה אותנו לביתה, שם פגשנו את בעלה מייקל (יש לי ההרגשה שהם בחרו להשתמש בשמות בדויים). ביתם, בדומה לשאר הבתים בכפר, הכיל חצר די גדולה, בה גידלו ענבים והתסיסו שזיפים בחביות ענקיות (כחלק מתהליך ההכנה של המשקה הרומני צואיקה), אורווה בה חיו בצוותא פרה וסוס, דיר קטן בו העבירו את חייהם שני חזירים, ולול קטן של תרנגולות – משק לתפארת. אחרי שבוע זכינו למקלחת הראשונה שלנו, שהייתה חוויה לגוף ולנשמה. נקיים ושמחים ישבנו לאכול ארבעתנו ארוחת ערב, שאליזבת הכינה, וכללה עוף נהדר וטרי, מרק ירקות חם וטעים ואיך אפשר בלי צואיקה, שמייקל דאג למלא בה את הכוסות כל פעם שהתרוקנו.
לקראת סוף הארוחה, כאשר עלה נושא מחיר האירוח, היה מצב לא נעים כשאליזבת אמרה את צמד המילים 100 לאו (50 כל אחד). לצורך השוואה, מחיר הלינה בבקתה שבה לנו ב- Breaza היה 25 לאו לאדם והיא כללה מיטות הרבה יותר נוחות, שירותים ומקלחת מאובזרים ועוד. לאחר משא ומתן תרבותי, שהתנהל, כמו כל השיחות בינינו, באמצעות הידיים ודף נייר, הוחלט להוריד את המחיר בחצי ונראה כי כולם היו מאושרים. למחרת אליזבת הכינה לנו ארוחת בוקר חלבית עשירה, שכללה בין היתר חלב היישר מהפרה. החלטנו לשלם עוד 15 לאו כל אחד, בתמורה על האירוח הלבבי, דבר שקרב את המחיר להצעה הראשונה שלהם והעלה חיוך על פניהם. לאחר חיבוקים וצילומים יצאנו לדרכנו לכיוון תחנת הרכבת, במרחק 4 ק"מ מהכפר.
לינה בפר סבש
הבית של אליזבת ומייקל והפרידה כשכולם מרוצים ומאושרים... (צילום: משה לוי)
המלצה על מלון במרכז העיר סיביו (אליה יש טיסה ישירה מישראל) מלון ארטיזאנס בוטיק וילה ( Artisans Boutique Villa ) הוא מלון קטן ומקסים, מעוצב בסגנון עתיק ועד לפרט האחרון, הממוקם בעיר העתיקה של סיביו. הוא מציע דירות סטודיו ודירות בנות 2 חדרי שינה, שבכולן מיזוג אוויר, פינת ישיבה ופינת אוכל, מקרר, קומקום ומכונת קפה. ארוחת הבוקר מצוינת, ובכלל, המארחים יוצאים מגדרם להנעים ולסייע. ליד המלון יש חניה בחינם (נדרש מאוד בסיביו) וניתן לארגן הסעות מ/אל שדה התעופה. מומלץ בחום!
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על רומניה
תחבורה להרי פגרש על מנת להגיע לתחילת המסלול יש להגיע לבוקרשט בטיסה ומשם לקחת רכבת לעיר פגרש (fagaras ). ממנה עם תחבורה ציבורית או טרמפים לכפר Breaza , ממנו התחלנו את הטרק, וסיימנו בכפרSebes .
ברומניה ארבעה סוגי רכבות:
Personal Accelerate – לא יצא לנו לנסוע באחת כזו אבל שמענו שהיא נראית יותר טוב ועוצרת בפחות תחנות.Rapid Bucharest ל- Fagaras . הרכבת נעימה ומהירה.
InterCity
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
היום הראשון – מבוקרשט לתחילת המסלול ביציאה מהטרמינל הבינלאומי עמדו נהגי מוניות, שהציעו לקחת אותנו לבוקרשט תמורת סכום "סמלי" של 15 דולר!! סירבנו בנימוס ולקחנו את קו אוטובוס מספר 783, תמורת 5 לאו לכרטיס הלוך ושוב. לאחר כ - 35 דקות הגענו לבוקרשט וירדנו בתחנת Piatza Victoriei שהכי קרובה לתחנת הרכבת. ממש ליד תחנת האוטובוס נמצא סניף של "בנק לאומי רומניה" בו ניתן להמיר את הכסף בשער טוב. לאחר 4 שעות ברכבת הגענו לעיר פגרש, ומשם במונית לכפר בראז'ה (Breaza ).
כאן נתקלנו במחזה סוריאליסטי – פקק תנועה בגלל עדר פרות שחוסם את הכביש הצר. לכל תושב בכפר יש פרה אחת או קצת יותר, ורועה הצאן של הכפר, שמגיע בבוקר, לוקח את כולן למרעה ומחזיר אותן בערב. כל פרה יודעת בדיוק לאן היא שייכת, בעלי הפרות (בדר"כ זוג זקנים) יושבים בפתח הבית, כמו זוג שמחכה לילד שיחזור מהגן, וכל פעם פרה אחרת יוצאת מהעדר ונכנסת לבדה לחצר אליה היא שייכת.
לאחר 45 דקות הליכה הגענו לבקתת ואן-אורטילור (VanOrtilor ), למרגלות רכס פגרש, בפאתי הכפר בראז'ה. הסתבר לנו שבבקתה יש גם מעין פאב שכונתי, אז החלטנו לרדת ולשתות קצת בירה (הבירות ברומניה ממש זולות), הצטרפנו לכמה רומנים והשיחה זרמה.
לינה בכפר בראזה
מפגש ראשון עם הרי פגרש, מראות טבע קסומים (צילום: משה לוי)
היום השני – טיפוס לבקתת אורלה מסלול: Breaza >> Cabana Urlea .
הליכה: 4 שעות.
ידענו שמצפה לנו יום ארוך וקשה מאוד, אבל בגלל הערב הקודם יצאנו רק בשעה 10:00 והחלטנו שנעלה עד לבקתת אורלה (Cabana Urlea ) ולא עד ל– Fereastra Mare , בתקווה שנדביק את הפיגור בהמשך. ממש ביציאה מהבקתה מתחיל המסלול העולה להרים, המסלול מסומן במשולש אדום. בתחילה המסלול די קליל ועובר לצד ערוץ נחל (המקום מתאים ללינה באוהל, למי שמעדיף לא להעביר את הלילה הקודם בבקתה).
לאחר כשעה הליכה מתחילה העלייה להרים. הבדל הגבהים בין הכפר בראז'ה לבין בקתת אורלה הוא 900 מ'. חלק זה של המסלול נמצא כולו בגובה בו ישנה צמחייה ירוקה ולכן העלייה מאוד יפה ונעימה. לאחר כ- 4 שעות הליכה לא קלות הגענו לבקתה, והקמנו אוהל בכר הדשא שלידה. במרחק 5 דקות בירידה המערבית של האוכף יש נחל בו ניתן למלא מים.
היום השלישי – מי הזיז את האגם שלי? מסלול: Cabana Urlea >> Urlea Cliff >> Cormatura Mogosului >> Cheia Bindei >> Fereastra Mare >> Fereastra Mica >> Galasescului Lake .
הליכה: 10-11 שעות.
את היום השני התחלנו בשעה 05:30 כדי לנסות ולהדביק את הפיגור שנוצר ביום הקודם. למרות שהיינו בגובה נמוך יחסית (1533 מ'), הטמפרטורה הקרה הקשתה על ההתנהלות. יצאנו לדרך עם אור ראשון, לכיוון פסגת Urlea . סימון המסלול המוביל לפסגה הינו משולש כחול. מסלול זה נפגש בסופו של דבר עם המסלול האדום, שחוצה את כל רכס פגרש ממזרח למערב ולשם מועדות פנינו. מהאוכף בו הקמנו את האוהל מתחילים לטפס לכיוון דרום, ולאחר כשעה עוזבים את קו העצים ומגיעים לגובה בעל צמחייה דלילה יותר.
לאחר כ 3-4 שעות הגענו לפסגת Urlea שנמצאת בגובה 2,473 מטר. בגובה זה, לעיתים העננים מכסים את השטח וזו הסיבה שבגללה סימוני הדרך כל כך קרובים אחד לשני. עם הירידה מפסגת Urlea עוזבים את המסלול הכחול ומתחילים ללכת במסלול האדום מערבה. לאחר כשעתיים נוספות של הליכה מגיעים ל- Fereastra Mare . משמעות השם היא "החלון הגדול" והוא ניתן לו מכיוון שצורת הסלעים במקום היא כזו המשווה להם צורה של חלון גדול, דרכו ניתן לראות את הוואדיות והערוצים שתחתיו.
אזור Fereastra Mare מתאים להקמת אוהל, אך מכיוון שלא איתרנו מקור מים, העדפנו להמשיך הלאה לכיוון אחד האגמים. למי שמעדיף להעביר את הלילה תחת קורת גג, ניתן לרדת צפונה במסלול "משולש אדום", לכיוון בקתת Simbata , מרחק של כשעה וחצי הליכה (יש לקחת בחשבון שאת אותו המרחק תצטרכו לעלות בחזרה למחרת).
הדבר הראשון שחיכה לנו לאחר שעזבנו את Fereastra Mare הוא טיפוס של 150 מטר וירידה של אותו הגובה לכיוון Fereastra Mica. משמעות השם היא "החלון הקטן", ובדומה ל"חלון הגדול," גם מכאן נשקף נוף נהדר. לאחר כשעה נוספת נגלה לעינינו אגם גדול בשם Galasescului . על מנת להגיע אליו נאלצנו לרדת עשרות מטרים על צלע ההר, בדרך לא סלולה, תלולה ומסוכנת. אין ספק שזה לא היה הדבר הכי חכם לעשות, אבל מכיוון שנותרה עוד כשעה עד לרדת החשיכה ומצב המים שלנו לא היה מעודד, החלטנו לרדת לאגם בצורה הכי זהירה שרק אפשר. לאחר כ- 45 דקות של ירידה איטית (ברובה על התחת...) הגענו לאגם, הקמנו את האוהל על שפתו והעברנו לידו את הלילה.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
היום הרביעי – טיפוס על ההר הגבוה ברומניה
מסלול: Galasescului Lake >> Portita Vistei >> Vistea Mare >> Moldoveanu >> Vistea Mare >> Podragului Saddle >> Cabana Podragu .
הליכה: כ- 8 שעות.
גם את היום הזה התחלנו מוקדם, על מנת להספיק להגיע לפסגת מולדובאנו (2,544 מ') Portita Vistei שנמצאת למרגלות פסגת מולדובאנו. במקום נמצא מחסה (Shelter , מבנה בטון קטן עם מספר דרגשי עץ) בו ניתן להעביר את הלילה, ואגם בשם Valea Rea במרחק הליכה.
בדיעבד, יכול להיות שהיינו מספיקים להגיע לכאן יום לפני כן ונמנעים מהסיכון המיותר של הירידה לאגם. מ- Portita Vistei התחלנו בטיפוס מעט תלול, של 220 מ', לכיוון Vistea Mare משם יוצא מסלול "עיגול אדום" שמוביל לפסגת מולדובאנו. השארנו את התיקים הגדולים על כיפת Vistea Mare , לקחנו איתנו את המים והמסמכים ויצאנו לכיוון הפסגה . המסלול אורך כ- 15 דקות, והוא צר ותלול למדי. הגענו לפסגה לפני שהיא הספיקה להתכסות בעננים והמראה היה פשוט מדהים.
חזרנו ל- Vistea Mare , משם ירדנו כ- 200 מטר לאוכף Orzanelei ולאחר כשעתיים נוספות של הליכה מהירה על המסלול האדום הגענו לאוכף Podragului . מהאוכף מתפצל מסלול "משולש אדום" המוביל לבקתת Podragu . לאחר ירידה של כחצי שעה בערפל כבד מאוד (ראות של כחמישה מטר) הגענו לבקתה. בעלת הבקתה נחמדה מאוד, דוברת אנגלית ושמחה לעזור. המחירים כמובן גבוהים, עקב הגובה הרב והקושי בהעלאת המצרכים. בערב מוגשים מרקים ושאר תבשילים. הלינה בחדרים של עד 8-10 איש, על מזרנים במצב די גרוע (מקבלים שמיכות), בערב מדליקים את הגנרטור לשעה אחת בלבד, השירותים במצב לא טוב ועל מקלחת אין בכלל מה לדבר.
היום החמישי – הבקתה התיירותית של אגם בלאה מסלול: Cabana Podragu >> Podragu Saddle >> Nerlinger Monumental >> Fereastra Zmeilor >> Capra Lake >> Platinului Cliff >> Doamnei Saddle >> Caltun Lake .
הליכה: 10-11 שעות (זהו יום ארוך, אם הזמן מאפשר לכם תשקלו לפצל אותו לשניים).
תחילה טיפסנו כ- 40 דקות במסלול "משולש אדום", בחזרה לרכס, ולמסלול האדום. בבוקר, כשאין ערפל, ניתן לראות בבירור את הדרך בה ירדנו אתמול, ניתן להבחין בבקתה בקלות גם מהאוכף. לאחר כשעה וחצי של הליכה מגיעים לאנדרטת Nerlinger ומייד לאחריה, לאחר חציית השלוחה, מגיעים לקטע מסלול שנקרא "La Trei Pasi De Moarta " או בעברית "שלושה צעדים מהמוות"... מדובר בקטע תלול יחסית, שכדי לעבור אותו יש להיעזר בשלשלאות שתלויות על הסלע. במזג אוויר טוב, קטע דרך זה אינו דורש דבר פרט לזהירות ותשומת לב. לא ברור מדוע נתנו למקום את השם המאיים, כבר ראיתי מקומות יותר קשים. במקרה של מזג אוויר גשום או סוער, ניתן לרדת ממש לפני האנדרטה דרומה לכיוון אגם Buda ולהעביר בו את הלילה.
הליכה של 2.5 שעות נוספות הביאה אותנו לאגם Capra ומייד אחריו לאוכף Capra , שמצידו השני שוכנת בקתת אגם בלאה (Balea Lac). באזור זה חוצה כביש טרנס-פרגש את הרכס (במנהרה) ועובר ממש בסמוך לבקתה. עובדה זו הפכה את הבקתה ואת האזור כולו למוקד תיירותי. הרבה אנשים מגיעים ברכב ויוצאים לטיולי יום באזור. בניגוד לבקתות ההרים האחרות, בקתת בלאה היא סוג של בית מלון וכוללת אפילו מסעדה. גם מחירי הלינה בבקתה יקרים יחסית לבקתות האחרות.
לא ירדנו לכיוון הבקתה, אלא המשכנו עם המסלול האדום לכיוון הר Caprei ומשם ל- Turnui Platinului . אזור זה הוא כר דשא שטוח ונרחב, בגובה 2,300 מטר, שבסופו מזדקרת פסגת Platinului . 3 שעות הליכה נוספות (הדרך לעיתים עוברת על שפת מצוקים ויש להיעזר בשלשלאות) במסלול האדום הביאה אותנו לאגם Caltun שהוא "בייס קמפ" לקראת הטיפוס על הפסגה השנייה בגובהה ברומניה, פסגת נגויו בגובה 2,535 מ'. על יד האגם יש מקום להקים אוהלים וקיים גם מחסה , שמסוגל להכיל כ- 8 אנשים.
היום השישי – מי ביקש אתגר ולא קיבל?
מסלול: Caltun Lake >> Strunga Dracului >> Negoiu >> Cleopatrei Saddle >> Custura Saratii >> Serbota Cliff >> Scara Saddle >> Girbova >> Avrig Lake .
הליכה: 9 שעות.
התחלנו בטיפוס של כשעה, שבסופו הגענו לאחד החלקים היותר מאתגרים שקיימים ברכס – Strunga Dracului . מדובר בטיפוס על מצוק תלול, הנעשה בעזרת אחיזה בשלשלאות. גם בחלק זה של המסלול, בדומה ל "שלושה צעדים מהמוות", אין צורך בציוד מיוחד פרט לתשומת לב וזהירות.
הטיפוס אורך כחצי שעה ובסופו ממשיכים לטפס עוד כ- 20 מ' עד פסגת נגויו (Negoiu ). למעדיפים להמנע ממעבר ב- Strunga Drucului , אך בכל זאת להגיע לפסגה, קיים מסלול עוקף, העובר דרך Strunga Doamnei , מסומן בצהוב ומתפצל מהמסלול האדום קצת לפני הטיפוס וחוזר ומשתלב עמו לאחר הטיפוס. פסגת נגויו לא פחות מרשימה מפסגת מולדובאנו והנוף הנשקף ממנה גם הוא אינו נופל ממנו.
טיפוס על מצוק תלול ו רגע של אושר על פסגת נגויו, הפסגה השנייה בגובהה בטרק (צילום: משה לוי)
לאחר ירידה של כחצי שעה לאוכף Cleopatrei הגענו לחלק הכי קשה ומאתגר של הטרק – Custura Saratii . קטע מסלול זה הוא מצוק צר מאוד המחבר בין אוכ ף Cleopatrei לבין פסגת Serbota והמעבר בו אסור במזג אוויר קשה. ניתן להימנע מהמעבר בו על ידי ירידה (1000 מטר) לכיוון בקתת Negoiu , במסלול "משולש כחול" ועלייה (700 מטר) לאוכף Scara במסלול "פלוס כחול". אנחנו החלטנו לנסות לעבור בו בכל זאת.
מדובר ביותר משעתיים של הליכה על שפת תהום, ללא שלשלאות עזר, טיפוסים אנכיים על סלעים וירידות חדות. הייתי מגדיר את ההליכה בחלק זה של המסלול כקשה ומאתגרת, במיוחד עם 18 קילו על הגב, שלא ממש תורמים ליציבות. פעמיים במהלך הטיפוס נאלצנו להשתמש בחבל שהבאתי על מנת להעלות אחרינו את הציוד, מכיוון שנשיאתו על הגב הייתה בלתי אפשרית. לאחר כשעתיים הגענו לפסגת Serbota בגובה 2,331 מטר. ביודענו שהחלק הקשה של היום מאחורינו, פתחנו מבערים והמשכנו בהליכה מהירה של כשעתיים וחצי לכיוון אוכף Scara . באוכף קיים מחסה בו ניתן להעביר את הלילה, אך קחו בחשבון שהוא במצב די גרוע.
כאלטרנטיבה, קיימים שטחים נרחבים באזור, בהם ניתן להקים אוהל או ניתן להמשיך עם המסלול המסומן ב"פלוס כחול", שיורד כ- 700 מטר צפונה לכיוון בקתת Negoiu . מאוכף Scara טיפסנו כ- 150 מטר לכיוון פסגת Scara , ירדנו מהפסגה לאוכף Girbovei המזרחי, הקפנו את פסגת Girbova לכיוון אוכף Girbovei המערבי, ומשם על צלע הר לכיוון אגם Avrig (סה"כ כשעה וח
היום השביעי – הירידה לכפר ואירוח משפחתי
מסלול: Avrig Lake >> Portita Avrigului >> Budislavu Cliff >> Suru Saddle >> Refuge Suru >> Sebeș Olt
הליכה: כ- 6 שעות.
היום האחרון בהרים. יצאנו לדרך לקראת השעה 10:00 וטיפסנו במשך כחצי שעה ל- Portita Avrigului . על האוכף פגשנו בחור רומני בשם מריוס, שממש יצא מגדרו כאשר אמרנו לו שאנחנו מישראל. למרות שמדובר בשעתיים וחצי של טיסה, רוב הרומנים שפגשנו התייחסו אלינו כאילו באנו מהצד השני של העולם, כנראה בגלל שאין יותר מידי מטיילים ישראלים בפגרש. לאחר שיחה קצרה נפרדנו והמשכנו בדרכינו לכיוון אוכף Suru .
בניגוד לימים הקודמים, הרוח הייתה חזקה ומקפיאה והקשתה על ההליכה, אך למזלנו ההליכה ביום זה אינה קשה במיוחד ופרט לטיפוס על הר Budislavu היא מתונה ברובה. לאחר כשעתיים וחצי הגענו לאוכף Suru ממנו התחלנו בירידה מהרכס לכיוון בקתת סורו, במסלול המסומן במשולש אדום. הירידה לבקתה עוברת בערוץ, חוצה את השלוחה וממשיכה לאורכה. בדרך עוברים מספר נחלים ולא עובר הרבה זמן עד שמגיעים שוב לגובה העצים והצמחייה הירוקה. אני ממליץ בחום לקחת לפחות מקל הליכה אחד, על מנת לתמוך ברגליים בעת הירידה הארוכה ולמנוע נזקים לברכיים. לאחר כשעתיים הליכה מהאוכף הגענו לבקתת סורו. נחנו מעט, סיימנו בהנאה את שאריות השוקולד והביסקוויטים, והמשכנו מטה במסלול המסומן במשולש אדום לכיוון הכפר סבש (Sebeș) - סוף הטרק.
המסלול עובר את הכפר ומגיע עד לתחנת הרכבת. מבקתת סורו ועד ל כפר Sebeș Olt המסלול כולו עובר ביער, מתחת לעצים, ולוקח כשעתיים נוספות. לקראת סוף הירידה, על אחד המדפים הקרחים שבשלוחה, כאשר ראינו כבר את הכפר, החלטנו לנוח. הורדנו נעליים, שכבנו על הגב ופיטמנו את עצמנו בכל הקבנוס שנשאר.
לאחר שבוע בהרים הגענו לכפר עם אנשים ועם מכולת ועם מיטות נוחות. לא מיהרנו לחזור לבוקרשט והתכנית הייתה להעביר את הלילה באחת האכסניות באזור. מבנה הכפר Sebes Olt דומה מאוד למבנהו של Breaza , כביש עפר ארוך שמשני צדיו בתי אבן נמוכים, שלכל אחד מהם חצר החסומה בדלת עץ גדולה. גם כפר זה מאוכלס כמעט כולו באיכרים ובחקלאים מבוגרים. כמעט אף אחד אינו יודע אנגלית ואף אחד מהאנשים ששאלנו לא ידע איפה יש בכפר אכסניה (למרות שהכפר מאוד קטן).
באחת המכולות פגשנו אישה מבוגרת בשם אליזבת, שהציעה לנו להתארח אצלה בבית. לא נתנו להזדמנות לחוות את החיים בכפר לחמוק לנו מבין הידיים ונענינו בחיוב להצעתה. היא לקחה אותנו לביתה, שם פגשנו את בעלה מייקל (יש לי ההרגשה שהם בחרו להשתמש בשמות בדויים). ביתם, בדומה לשאר הבתים בכפר, הכיל חצר די גדולה, בה גידלו ענבים והתסיסו שזיפים בחביות ענקיות (כחלק מתהליך ההכנה של המשקה הרומני צואיקה), אורווה בה חיו בצוותא פרה וסוס, דיר קטן בו העבירו את חייהם שני חזירים, ולול קטן של תרנגולות – משק לתפארת. אחרי שבוע זכינו למקלחת הראשונה שלנו, שהייתה חוויה לגוף ולנשמה. נקיים ושמחים ישבנו לאכול ארבעתנו ארוחת ערב, שאליזבת הכינה, וכללה עוף נהדר וטרי, מרק ירקות חם וטעים ואיך אפשר בלי צואיקה, שמייקל דאג למלא בה את הכוסות כל פעם שהתרוקנו.
לקראת סוף הארוחה, כאשר עלה נושא מחיר האירוח, היה מצב לא נעים כשאליזבת אמרה את צמד המילים 100 לאו (50 כל אחד). לצורך השוואה, מחיר הלינה בבקתה שבה לנו ב- Breaza היה 25 לאו לאדם והיא כללה מיטות הרבה יותר נוחות, שירותים ומקלחת מאובזרים ועוד. לאחר משא ומתן תרבותי, שהתנהל, כמו כל השיחות בינינו, באמצעות הידיים ודף נייר, הוחלט להוריד את המחיר בחצי ונראה כי כולם היו מאושרים. למחרת אליזבת הכינה לנו ארוחת בוקר חלבית עשירה, שכללה בין היתר חלב היישר מהפרה. החלטנו לשלם עוד 15 לאו כל אחד, בתמורה על האירוח הלבבי, דבר שקרב את המחיר להצעה הראשונה שלהם והעלה חיוך על פניהם. לאחר חיבוקים וצילומים יצאנו לדרכנו לכיוון תחנת הרכבת, במרחק 4 ק"מ מהכפר.
לינה בפר סבש
הבית של אליזבת ומייקל והפרידה כשכולם מרוצים ומאושרים... (צילום: משה לוי)
המלצה על מלון במרכז העיר סיביו (אליה יש טיסה ישירה מישראל) מלון ארטיזאנס בוטיק וילה ( Artisans Boutique Villa ) הוא מלון קטן ומקסים, מעוצב בסגנון עתיק ועד לפרט האחרון, הממוקם בעיר העתיקה של סיביו. הוא מציע דירות סטודיו ודירות בנות 2 חדרי שינה, שבכולן מיזוג אוויר, פינת ישיבה ופינת אוכל, מקרר, קומקום ומכונת קפה. ארוחת הבוקר מצוינת, ובכלל, המארחים יוצאים מגדרם להנעים ולסייע. ליד המלון יש חניה בחינם (נדרש מאוד בסיביו) וניתן לארגן הסעות מ/אל שדה התעופה. מומלץ בחום!
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על רומניה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
לינה בכפר בראזה
מפגש ראשון עם הרי פגרש, מראות טבע קסומים (צילום: משה לוי)
היום השני – טיפוס לבקתת אורלה מסלול: Breaza >> Cabana Urlea .
הליכה: 4 שעות.
ידענו שמצפה לנו יום ארוך וקשה מאוד, אבל בגלל הערב הקודם יצאנו רק בשעה 10:00 והחלטנו שנעלה עד לבקתת אורלה (Cabana Urlea ) ולא עד ל– Fereastra Mare , בתקווה שנדביק את הפיגור בהמשך. ממש ביציאה מהבקתה מתחיל המסלול העולה להרים, המסלול מסומן במשולש אדום. בתחילה המסלול די קליל ועובר לצד ערוץ נחל (המקום מתאים ללינה באוהל, למי שמעדיף לא להעביר את הלילה הקודם בבקתה).
לאחר כשעה הליכה מתחילה העלייה להרים. הבדל הגבהים בין הכפר בראז'ה לבין בקתת אורלה הוא 900 מ'. חלק זה של המסלול נמצא כולו בגובה בו ישנה צמחייה ירוקה ולכן העלייה מאוד יפה ונעימה. לאחר כ- 4 שעות הליכה לא קלות הגענו לבקתה, והקמנו אוהל בכר הדשא שלידה. במרחק 5 דקות בירידה המערבית של האוכף יש נחל בו ניתן למלא מים.
היום השלישי – מי הזיז את האגם שלי? מסלול: Cabana Urlea >> Urlea Cliff >> Cormatura Mogosului >> Cheia Bindei >> Fereastra Mare >> Fereastra Mica >> Galasescului Lake .
הליכה: 10-11 שעות.
את היום השני התחלנו בשעה 05:30 כדי לנסות ולהדביק את הפיגור שנוצר ביום הקודם. למרות שהיינו בגובה נמוך יחסית (1533 מ'), הטמפרטורה הקרה הקשתה על ההתנהלות. יצאנו לדרך עם אור ראשון, לכיוון פסגת Urlea . סימון המסלול המוביל לפסגה הינו משולש כחול. מסלול זה נפגש בסופו של דבר עם המסלול האדום, שחוצה את כל רכס פגרש ממזרח למערב ולשם מועדות פנינו. מהאוכף בו הקמנו את האוהל מתחילים לטפס לכיוון דרום, ולאחר כשעה עוזבים את קו העצים ומגיעים לגובה בעל צמחייה דלילה יותר.
לאחר כ 3-4 שעות הגענו לפסגת Urlea שנמצאת בגובה 2,473 מטר. בגובה זה, לעיתים העננים מכסים את השטח וזו הסיבה שבגללה סימוני הדרך כל כך קרובים אחד לשני. עם הירידה מפסגת Urlea עוזבים את המסלול הכחול ומתחילים ללכת במסלול האדום מערבה. לאחר כשעתיים נוספות של הליכה מגיעים ל- Fereastra Mare . משמעות השם היא "החלון הגדול" והוא ניתן לו מכיוון שצורת הסלעים במקום היא כזו המשווה להם צורה של חלון גדול, דרכו ניתן לראות את הוואדיות והערוצים שתחתיו.
אזור Fereastra Mare מתאים להקמת אוהל, אך מכיוון שלא איתרנו מקור מים, העדפנו להמשיך הלאה לכיוון אחד האגמים. למי שמעדיף להעביר את הלילה תחת קורת גג, ניתן לרדת צפונה במסלול "משולש אדום", לכיוון בקתת Simbata , מרחק של כשעה וחצי הליכה (יש לקחת בחשבון שאת אותו המרחק תצטרכו לעלות בחזרה למחרת).
הדבר הראשון שחיכה לנו לאחר שעזבנו את Fereastra Mare הוא טיפוס של 150 מטר וירידה של אותו הגובה לכיוון Fereastra Mica. משמעות השם היא "החלון הקטן", ובדומה ל"חלון הגדול," גם מכאן נשקף נוף נהדר. לאחר כשעה נוספת נגלה לעינינו אגם גדול בשם Galasescului . על מנת להגיע אליו נאלצנו לרדת עשרות מטרים על צלע ההר, בדרך לא סלולה, תלולה ומסוכנת. אין ספק שזה לא היה הדבר הכי חכם לעשות, אבל מכיוון שנותרה עוד כשעה עד לרדת החשיכה ומצב המים שלנו לא היה מעודד, החלטנו לרדת לאגם בצורה הכי זהירה שרק אפשר. לאחר כ- 45 דקות של ירידה איטית (ברובה על התחת...) הגענו לאגם, הקמנו את האוהל על שפתו והעברנו לידו את הלילה.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
היום הרביעי – טיפוס על ההר הגבוה ברומניה
מסלול: Galasescului Lake >> Portita Vistei >> Vistea Mare >> Moldoveanu >> Vistea Mare >> Podragului Saddle >> Cabana Podragu .
הליכה: כ- 8 שעות.
גם את היום הזה התחלנו מוקדם, על מנת להספיק להגיע לפסגת מולדובאנו (2,544 מ') Portita Vistei שנמצאת למרגלות פסגת מולדובאנו. במקום נמצא מחסה (Shelter , מבנה בטון קטן עם מספר דרגשי עץ) בו ניתן להעביר את הלילה, ואגם בשם Valea Rea במרחק הליכה.
בדיעבד, יכול להיות שהיינו מספיקים להגיע לכאן יום לפני כן ונמנעים מהסיכון המיותר של הירידה לאגם. מ- Portita Vistei התחלנו בטיפוס מעט תלול, של 220 מ', לכיוון Vistea Mare משם יוצא מסלול "עיגול אדום" שמוביל לפסגת מולדובאנו. השארנו את התיקים הגדולים על כיפת Vistea Mare , לקחנו איתנו את המים והמסמכים ויצאנו לכיוון הפסגה . המסלול אורך כ- 15 דקות, והוא צר ותלול למדי. הגענו לפסגה לפני שהיא הספיקה להתכסות בעננים והמראה היה פשוט מדהים.
חזרנו ל- Vistea Mare , משם ירדנו כ- 200 מטר לאוכף Orzanelei ולאחר כשעתיים נוספות של הליכה מהירה על המסלול האדום הגענו לאוכף Podragului . מהאוכף מתפצל מסלול "משולש אדום" המוביל לבקתת Podragu . לאחר ירידה של כחצי שעה בערפל כבד מאוד (ראות של כחמישה מטר) הגענו לבקתה. בעלת הבקתה נחמדה מאוד, דוברת אנגלית ושמחה לעזור. המחירים כמובן גבוהים, עקב הגובה הרב והקושי בהעלאת המצרכים. בערב מוגשים מרקים ושאר תבשילים. הלינה בחדרים של עד 8-10 איש, על מזרנים במצב די גרוע (מקבלים שמיכות), בערב מדליקים את הגנרטור לשעה אחת בלבד, השירותים במצב לא טוב ועל מקלחת אין בכלל מה לדבר.
היום החמישי – הבקתה התיירותית של אגם בלאה מסלול: Cabana Podragu >> Podragu Saddle >> Nerlinger Monumental >> Fereastra Zmeilor >> Capra Lake >> Platinului Cliff >> Doamnei Saddle >> Caltun Lake .
הליכה: 10-11 שעות (זהו יום ארוך, אם הזמן מאפשר לכם תשקלו לפצל אותו לשניים).
תחילה טיפסנו כ- 40 דקות במסלול "משולש אדום", בחזרה לרכס, ולמסלול האדום. בבוקר, כשאין ערפל, ניתן לראות בבירור את הדרך בה ירדנו אתמול, ניתן להבחין בבקתה בקלות גם מהאוכף. לאחר כשעה וחצי של הליכה מגיעים לאנדרטת Nerlinger ומייד לאחריה, לאחר חציית השלוחה, מגיעים לקטע מסלול שנקרא "La Trei Pasi De Moarta " או בעברית "שלושה צעדים מהמוות"... מדובר בקטע תלול יחסית, שכדי לעבור אותו יש להיעזר בשלשלאות שתלויות על הסלע. במזג אוויר טוב, קטע דרך זה אינו דורש דבר פרט לזהירות ותשומת לב. לא ברור מדוע נתנו למקום את השם המאיים, כבר ראיתי מקומות יותר קשים. במקרה של מזג אוויר גשום או סוער, ניתן לרדת ממש לפני האנדרטה דרומה לכיוון אגם Buda ולהעביר בו את הלילה.
הליכה של 2.5 שעות נוספות הביאה אותנו לאגם Capra ומייד אחריו לאוכף Capra , שמצידו השני שוכנת בקתת אגם בלאה (Balea Lac). באזור זה חוצה כביש טרנס-פרגש את הרכס (במנהרה) ועובר ממש בסמוך לבקתה. עובדה זו הפכה את הבקתה ואת האזור כולו למוקד תיירותי. הרבה אנשים מגיעים ברכב ויוצאים לטיולי יום באזור. בניגוד לבקתות ההרים האחרות, בקתת בלאה היא סוג של בית מלון וכוללת אפילו מסעדה. גם מחירי הלינה בבקתה יקרים יחסית לבקתות האחרות.
לא ירדנו לכיוון הבקתה, אלא המשכנו עם המסלול האדום לכיוון הר Caprei ומשם ל- Turnui Platinului . אזור זה הוא כר דשא שטוח ונרחב, בגובה 2,300 מטר, שבסופו מזדקרת פסגת Platinului . 3 שעות הליכה נוספות (הדרך לעיתים עוברת על שפת מצוקים ויש להיעזר בשלשלאות) במסלול האדום הביאה אותנו לאגם Caltun שהוא "בייס קמפ" לקראת הטיפוס על הפסגה השנייה בגובהה ברומניה, פסגת נגויו בגובה 2,535 מ'. על יד האגם יש מקום להקים אוהלים וקיים גם מחסה , שמסוגל להכיל כ- 8 אנשים.
היום השישי – מי ביקש אתגר ולא קיבל?
מסלול: Caltun Lake >> Strunga Dracului >> Negoiu >> Cleopatrei Saddle >> Custura Saratii >> Serbota Cliff >> Scara Saddle >> Girbova >> Avrig Lake .
הליכה: 9 שעות.
התחלנו בטיפוס של כשעה, שבסופו הגענו לאחד החלקים היותר מאתגרים שקיימים ברכס – Strunga Dracului . מדובר בטיפוס על מצוק תלול, הנעשה בעזרת אחיזה בשלשלאות. גם בחלק זה של המסלול, בדומה ל "שלושה צעדים מהמוות", אין צורך בציוד מיוחד פרט לתשומת לב וזהירות.
הטיפוס אורך כחצי שעה ובסופו ממשיכים לטפס עוד כ- 20 מ' עד פסגת נגויו (Negoiu ). למעדיפים להמנע ממעבר ב- Strunga Drucului , אך בכל זאת להגיע לפסגה, קיים מסלול עוקף, העובר דרך Strunga Doamnei , מסומן בצהוב ומתפצל מהמסלול האדום קצת לפני הטיפוס וחוזר ומשתלב עמו לאחר הטיפוס. פסגת נגויו לא פחות מרשימה מפסגת מולדובאנו והנוף הנשקף ממנה גם הוא אינו נופל ממנו.
טיפוס על מצוק תלול ו רגע של אושר על פסגת נגויו, הפסגה השנייה בגובהה בטרק (צילום: משה לוי)
לאחר ירידה של כחצי שעה לאוכף Cleopatrei הגענו לחלק הכי קשה ומאתגר של הטרק – Custura Saratii . קטע מסלול זה הוא מצוק צר מאוד המחבר בין אוכ ף Cleopatrei לבין פסגת Serbota והמעבר בו אסור במזג אוויר קשה. ניתן להימנע מהמעבר בו על ידי ירידה (1000 מטר) לכיוון בקתת Negoiu , במסלול "משולש כחול" ועלייה (700 מטר) לאוכף Scara במסלול "פלוס כחול". אנחנו החלטנו לנסות לעבור בו בכל זאת.
מדובר ביותר משעתיים של הליכה על שפת תהום, ללא שלשלאות עזר, טיפוסים אנכיים על סלעים וירידות חדות. הייתי מגדיר את ההליכה בחלק זה של המסלול כקשה ומאתגרת, במיוחד עם 18 קילו על הגב, שלא ממש תורמים ליציבות. פעמיים במהלך הטיפוס נאלצנו להשתמש בחבל שהבאתי על מנת להעלות אחרינו את הציוד, מכיוון שנשיאתו על הגב הייתה בלתי אפשרית. לאחר כשעתיים הגענו לפסגת Serbota בגובה 2,331 מטר. ביודענו שהחלק הקשה של היום מאחורינו, פתחנו מבערים והמשכנו בהליכה מהירה של כשעתיים וחצי לכיוון אוכף Scara . באוכף קיים מחסה בו ניתן להעביר את הלילה, אך קחו בחשבון שהוא במצב די גרוע.
כאלטרנטיבה, קיימים שטחים נרחבים באזור, בהם ניתן להקים אוהל או ניתן להמשיך עם המסלול המסומן ב"פלוס כחול", שיורד כ- 700 מטר צפונה לכיוון בקתת Negoiu . מאוכף Scara טיפסנו כ- 150 מטר לכיוון פסגת Scara , ירדנו מהפסגה לאוכף Girbovei המזרחי, הקפנו את פסגת Girbova לכיוון אוכף Girbovei המערבי, ומשם על צלע הר לכיוון אגם Avrig (סה"כ כשעה וח
היום השביעי – הירידה לכפר ואירוח משפחתי
מסלול: Avrig Lake >> Portita Avrigului >> Budislavu Cliff >> Suru Saddle >> Refuge Suru >> Sebeș Olt
הליכה: כ- 6 שעות.
היום האחרון בהרים. יצאנו לדרך לקראת השעה 10:00 וטיפסנו במשך כחצי שעה ל- Portita Avrigului . על האוכף פגשנו בחור רומני בשם מריוס, שממש יצא מגדרו כאשר אמרנו לו שאנחנו מישראל. למרות שמדובר בשעתיים וחצי של טיסה, רוב הרומנים שפגשנו התייחסו אלינו כאילו באנו מהצד השני של העולם, כנראה בגלל שאין יותר מידי מטיילים ישראלים בפגרש. לאחר שיחה קצרה נפרדנו והמשכנו בדרכינו לכיוון אוכף Suru .
בניגוד לימים הקודמים, הרוח הייתה חזקה ומקפיאה והקשתה על ההליכה, אך למזלנו ההליכה ביום זה אינה קשה במיוחד ופרט לטיפוס על הר Budislavu היא מתונה ברובה. לאחר כשעתיים וחצי הגענו לאוכף Suru ממנו התחלנו בירידה מהרכס לכיוון בקתת סורו, במסלול המסומן במשולש אדום. הירידה לבקתה עוברת בערוץ, חוצה את השלוחה וממשיכה לאורכה. בדרך עוברים מספר נחלים ולא עובר הרבה זמן עד שמגיעים שוב לגובה העצים והצמחייה הירוקה. אני ממליץ בחום לקחת לפחות מקל הליכה אחד, על מנת לתמוך ברגליים בעת הירידה הארוכה ולמנוע נזקים לברכיים. לאחר כשעתיים הליכה מהאוכף הגענו לבקתת סורו. נחנו מעט, סיימנו בהנאה את שאריות השוקולד והביסקוויטים, והמשכנו מטה במסלול המסומן במשולש אדום לכיוון הכפר סבש (Sebeș) - סוף הטרק.
המסלול עובר את הכפר ומגיע עד לתחנת הרכבת. מבקתת סורו ועד ל כפר Sebeș Olt המסלול כולו עובר ביער, מתחת לעצים, ולוקח כשעתיים נוספות. לקראת סוף הירידה, על אחד המדפים הקרחים שבשלוחה, כאשר ראינו כבר את הכפר, החלטנו לנוח. הורדנו נעליים, שכבנו על הגב ופיטמנו את עצמנו בכל הקבנוס שנשאר.
לאחר שבוע בהרים הגענו לכפר עם אנשים ועם מכולת ועם מיטות נוחות. לא מיהרנו לחזור לבוקרשט והתכנית הייתה להעביר את הלילה באחת האכסניות באזור. מבנה הכפר Sebes Olt דומה מאוד למבנהו של Breaza , כביש עפר ארוך שמשני צדיו בתי אבן נמוכים, שלכל אחד מהם חצר החסומה בדלת עץ גדולה. גם כפר זה מאוכלס כמעט כולו באיכרים ובחקלאים מבוגרים. כמעט אף אחד אינו יודע אנגלית ואף אחד מהאנשים ששאלנו לא ידע איפה יש בכפר אכסניה (למרות שהכפר מאוד קטן).
באחת המכולות פגשנו אישה מבוגרת בשם אליזבת, שהציעה לנו להתארח אצלה בבית. לא נתנו להזדמנות לחוות את החיים בכפר לחמוק לנו מבין הידיים ונענינו בחיוב להצעתה. היא לקחה אותנו לביתה, שם פגשנו את בעלה מייקל (יש לי ההרגשה שהם בחרו להשתמש בשמות בדויים). ביתם, בדומה לשאר הבתים בכפר, הכיל חצר די גדולה, בה גידלו ענבים והתסיסו שזיפים בחביות ענקיות (כחלק מתהליך ההכנה של המשקה הרומני צואיקה), אורווה בה חיו בצוותא פרה וסוס, דיר קטן בו העבירו את חייהם שני חזירים, ולול קטן של תרנגולות – משק לתפארת. אחרי שבוע זכינו למקלחת הראשונה שלנו, שהייתה חוויה לגוף ולנשמה. נקיים ושמחים ישבנו לאכול ארבעתנו ארוחת ערב, שאליזבת הכינה, וכללה עוף נהדר וטרי, מרק ירקות חם וטעים ואיך אפשר בלי צואיקה, שמייקל דאג למלא בה את הכוסות כל פעם שהתרוקנו.
לקראת סוף הארוחה, כאשר עלה נושא מחיר האירוח, היה מצב לא נעים כשאליזבת אמרה את צמד המילים 100 לאו (50 כל אחד). לצורך השוואה, מחיר הלינה בבקתה שבה לנו ב- Breaza היה 25 לאו לאדם והיא כללה מיטות הרבה יותר נוחות, שירותים ומקלחת מאובזרים ועוד. לאחר משא ומתן תרבותי, שהתנהל, כמו כל השיחות בינינו, באמצעות הידיים ודף נייר, הוחלט להוריד את המחיר בחצי ונראה כי כולם היו מאושרים. למחרת אליזבת הכינה לנו ארוחת בוקר חלבית עשירה, שכללה בין היתר חלב היישר מהפרה. החלטנו לשלם עוד 15 לאו כל אחד, בתמורה על האירוח הלבבי, דבר שקרב את המחיר להצעה הראשונה שלהם והעלה חיוך על פניהם. לאחר חיבוקים וצילומים יצאנו לדרכנו לכיוון תחנת הרכבת, במרחק 4 ק"מ מהכפר.
לינה בפר סבש
הבית של אליזבת ומייקל והפרידה כשכולם מרוצים ומאושרים... (צילום: משה לוי)
המלצה על מלון במרכז העיר סיביו (אליה יש טיסה ישירה מישראל) מלון ארטיזאנס בוטיק וילה ( Artisans Boutique Villa ) הוא מלון קטן ומקסים, מעוצב בסגנון עתיק ועד לפרט האחרון, הממוקם בעיר העתיקה של סיביו. הוא מציע דירות סטודיו ודירות בנות 2 חדרי שינה, שבכולן מיזוג אוויר, פינת ישיבה ופינת אוכל, מקרר, קומקום ומכונת קפה. ארוחת הבוקר מצוינת, ובכלל, המארחים יוצאים מגדרם להנעים ולסייע. ליד המלון יש חניה בחינם (נדרש מאוד בסיביו) וניתן לארגן הסעות מ/אל שדה התעופה. מומלץ בחום!
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על רומניה
לאחר כשעה הליכה מתחילה העלייה להרים. הבדל הגבהים בין הכפר בראז'ה לבין בקתת אורלה הוא 900 מ'. חלק זה של המסלול נמצא כולו בגובה בו ישנה צמחייה ירוקה ולכן העלייה מאוד יפה ונעימה. לאחר כ- 4 שעות הליכה לא קלות הגענו לבקתה, והקמנו אוהל בכר הדשא שלידה. במרחק 5 דקות בירידה המערבית של האוכף יש נחל בו ניתן למלא מים.
אזור Fereastra Mare מתאים להקמת אוהל, אך מכיוון שלא איתרנו מקור מים, העדפנו להמשיך הלאה לכיוון אחד האגמים. למי שמעדיף להעביר את הלילה תחת קורת גג, ניתן לרדת צפונה במסלול "משולש אדום", לכיוון בקתת Simbata , מרחק של כשעה וחצי הליכה (יש לקחת בחשבון שאת אותו המרחק תצטרכו לעלות בחזרה למחרת).
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
היום הרביעי – טיפוס על ההר הגבוה ברומניה
מסלול: Galasescului Lake >> Portita Vistei >> Vistea Mare >> Moldoveanu >> Vistea Mare >> Podragului Saddle >> Cabana Podragu .
הליכה: כ- 8 שעות.
גם את היום הזה התחלנו מוקדם, על מנת להספיק להגיע לפסגת מולדובאנו (2,544 מ') Portita Vistei שנמצאת למרגלות פסגת מולדובאנו. במקום נמצא מחסה (Shelter , מבנה בטון קטן עם מספר דרגשי עץ) בו ניתן להעביר את הלילה, ואגם בשם Valea Rea במרחק הליכה.
בדיעבד, יכול להיות שהיינו מספיקים להגיע לכאן יום לפני כן ונמנעים מהסיכון המיותר של הירידה לאגם. מ- Portita Vistei התחלנו בטיפוס מעט תלול, של 220 מ', לכיוון Vistea Mare משם יוצא מסלול "עיגול אדום" שמוביל לפסגת מולדובאנו. השארנו את התיקים הגדולים על כיפת Vistea Mare , לקחנו איתנו את המים והמסמכים ויצאנו לכיוון הפסגה . המסלול אורך כ- 15 דקות, והוא צר ותלול למדי. הגענו לפסגה לפני שהיא הספיקה להתכסות בעננים והמראה היה פשוט מדהים.
חזרנו ל- Vistea Mare , משם ירדנו כ- 200 מטר לאוכף Orzanelei ולאחר כשעתיים נוספות של הליכה מהירה על המסלול האדום הגענו לאוכף Podragului . מהאוכף מתפצל מסלול "משולש אדום" המוביל לבקתת Podragu . לאחר ירידה של כחצי שעה בערפל כבד מאוד (ראות של כחמישה מטר) הגענו לבקתה. בעלת הבקתה נחמדה מאוד, דוברת אנגלית ושמחה לעזור. המחירים כמובן גבוהים, עקב הגובה הרב והקושי בהעלאת המצרכים. בערב מוגשים מרקים ושאר תבשילים. הלינה בחדרים של עד 8-10 איש, על מזרנים במצב די גרוע (מקבלים שמיכות), בערב מדליקים את הגנרטור לשעה אחת בלבד, השירותים במצב לא טוב ועל מקלחת אין בכלל מה לדבר.
היום החמישי – הבקתה התיירותית של אגם בלאה מסלול: Cabana Podragu >> Podragu Saddle >> Nerlinger Monumental >> Fereastra Zmeilor >> Capra Lake >> Platinului Cliff >> Doamnei Saddle >> Caltun Lake .
הליכה: 10-11 שעות (זהו יום ארוך, אם הזמן מאפשר לכם תשקלו לפצל אותו לשניים).
תחילה טיפסנו כ- 40 דקות במסלול "משולש אדום", בחזרה לרכס, ולמסלול האדום. בבוקר, כשאין ערפל, ניתן לראות בבירור את הדרך בה ירדנו אתמול, ניתן להבחין בבקתה בקלות גם מהאוכף. לאחר כשעה וחצי של הליכה מגיעים לאנדרטת Nerlinger ומייד לאחריה, לאחר חציית השלוחה, מגיעים לקטע מסלול שנקרא "La Trei Pasi De Moarta " או בעברית "שלושה צעדים מהמוות"... מדובר בקטע תלול יחסית, שכדי לעבור אותו יש להיעזר בשלשלאות שתלויות על הסלע. במזג אוויר טוב, קטע דרך זה אינו דורש דבר פרט לזהירות ותשומת לב. לא ברור מדוע נתנו למקום את השם המאיים, כבר ראיתי מקומות יותר קשים. במקרה של מזג אוויר גשום או סוער, ניתן לרדת ממש לפני האנדרטה דרומה לכיוון אגם Buda ולהעביר בו את הלילה.
הליכה של 2.5 שעות נוספות הביאה אותנו לאגם Capra ומייד אחריו לאוכף Capra , שמצידו השני שוכנת בקתת אגם בלאה (Balea Lac). באזור זה חוצה כביש טרנס-פרגש את הרכס (במנהרה) ועובר ממש בסמוך לבקתה. עובדה זו הפכה את הבקתה ואת האזור כולו למוקד תיירותי. הרבה אנשים מגיעים ברכב ויוצאים לטיולי יום באזור. בניגוד לבקתות ההרים האחרות, בקתת בלאה היא סוג של בית מלון וכוללת אפילו מסעדה. גם מחירי הלינה בבקתה יקרים יחסית לבקתות האחרות.
לא ירדנו לכיוון הבקתה, אלא המשכנו עם המסלול האדום לכיוון הר Caprei ומשם ל- Turnui Platinului . אזור זה הוא כר דשא שטוח ונרחב, בגובה 2,300 מטר, שבסופו מזדקרת פסגת Platinului . 3 שעות הליכה נוספות (הדרך לעיתים עוברת על שפת מצוקים ויש להיעזר בשלשלאות) במסלול האדום הביאה אותנו לאגם Caltun שהוא "בייס קמפ" לקראת הטיפוס על הפסגה השנייה בגובהה ברומניה, פסגת נגויו בגובה 2,535 מ'. על יד האגם יש מקום להקים אוהלים וקיים גם מחסה , שמסוגל להכיל כ- 8 אנשים.
היום השישי – מי ביקש אתגר ולא קיבל?
מסלול: Caltun Lake >> Strunga Dracului >> Negoiu >> Cleopatrei Saddle >> Custura Saratii >> Serbota Cliff >> Scara Saddle >> Girbova >> Avrig Lake .
הליכה: 9 שעות.
התחלנו בטיפוס של כשעה, שבסופו הגענו לאחד החלקים היותר מאתגרים שקיימים ברכס – Strunga Dracului . מדובר בטיפוס על מצוק תלול, הנעשה בעזרת אחיזה בשלשלאות. גם בחלק זה של המסלול, בדומה ל "שלושה צעדים מהמוות", אין צורך בציוד מיוחד פרט לתשומת לב וזהירות.
הטיפוס אורך כחצי שעה ובסופו ממשיכים לטפס עוד כ- 20 מ' עד פסגת נגויו (Negoiu ). למעדיפים להמנע ממעבר ב- Strunga Drucului , אך בכל זאת להגיע לפסגה, קיים מסלול עוקף, העובר דרך Strunga Doamnei , מסומן בצהוב ומתפצל מהמסלול האדום קצת לפני הטיפוס וחוזר ומשתלב עמו לאחר הטיפוס. פסגת נגויו לא פחות מרשימה מפסגת מולדובאנו והנוף הנשקף ממנה גם הוא אינו נופל ממנו.
טיפוס על מצוק תלול ו רגע של אושר על פסגת נגויו, הפסגה השנייה בגובהה בטרק (צילום: משה לוי)
לאחר ירידה של כחצי שעה לאוכף Cleopatrei הגענו לחלק הכי קשה ומאתגר של הטרק – Custura Saratii . קטע מסלול זה הוא מצוק צר מאוד המחבר בין אוכ ף Cleopatrei לבין פסגת Serbota והמעבר בו אסור במזג אוויר קשה. ניתן להימנע מהמעבר בו על ידי ירידה (1000 מטר) לכיוון בקתת Negoiu , במסלול "משולש כחול" ועלייה (700 מטר) לאוכף Scara במסלול "פלוס כחול". אנחנו החלטנו לנסות לעבור בו בכל זאת.
מדובר ביותר משעתיים של הליכה על שפת תהום, ללא שלשלאות עזר, טיפוסים אנכיים על סלעים וירידות חדות. הייתי מגדיר את ההליכה בחלק זה של המסלול כקשה ומאתגרת, במיוחד עם 18 קילו על הגב, שלא ממש תורמים ליציבות. פעמיים במהלך הטיפוס נאלצנו להשתמש בחבל שהבאתי על מנת להעלות אחרינו את הציוד, מכיוון שנשיאתו על הגב הייתה בלתי אפשרית. לאחר כשעתיים הגענו לפסגת Serbota בגובה 2,331 מטר. ביודענו שהחלק הקשה של היום מאחורינו, פתחנו מבערים והמשכנו בהליכה מהירה של כשעתיים וחצי לכיוון אוכף Scara . באוכף קיים מחסה בו ניתן להעביר את הלילה, אך קחו בחשבון שהוא במצב די גרוע.
כאלטרנטיבה, קיימים שטחים נרחבים באזור, בהם ניתן להקים אוהל או ניתן להמשיך עם המסלול המסומן ב"פלוס כחול", שיורד כ- 700 מטר צפונה לכיוון בקתת Negoiu . מאוכף Scara טיפסנו כ- 150 מטר לכיוון פסגת Scara , ירדנו מהפסגה לאוכף Girbovei המזרחי, הקפנו את פסגת Girbova לכיוון אוכף Girbovei המערבי, ומשם על צלע הר לכיוון אגם Avrig (סה"כ כשעה וח
היום השביעי – הירידה לכפר ואירוח משפחתי
מסלול: Avrig Lake >> Portita Avrigului >> Budislavu Cliff >> Suru Saddle >> Refuge Suru >> Sebeș Olt
הליכה: כ- 6 שעות.
היום האחרון בהרים. יצאנו לדרך לקראת השעה 10:00 וטיפסנו במשך כחצי שעה ל- Portita Avrigului . על האוכף פגשנו בחור רומני בשם מריוס, שממש יצא מגדרו כאשר אמרנו לו שאנחנו מישראל. למרות שמדובר בשעתיים וחצי של טיסה, רוב הרומנים שפגשנו התייחסו אלינו כאילו באנו מהצד השני של העולם, כנראה בגלל שאין יותר מידי מטיילים ישראלים בפגרש. לאחר שיחה קצרה נפרדנו והמשכנו בדרכינו לכיוון אוכף Suru .
בניגוד לימים הקודמים, הרוח הייתה חזקה ומקפיאה והקשתה על ההליכה, אך למזלנו ההליכה ביום זה אינה קשה במיוחד ופרט לטיפוס על הר Budislavu היא מתונה ברובה. לאחר כשעתיים וחצי הגענו לאוכף Suru ממנו התחלנו בירידה מהרכס לכיוון בקתת סורו, במסלול המסומן במשולש אדום. הירידה לבקתה עוברת בערוץ, חוצה את השלוחה וממשיכה לאורכה. בדרך עוברים מספר נחלים ולא עובר הרבה זמן עד שמגיעים שוב לגובה העצים והצמחייה הירוקה. אני ממליץ בחום לקחת לפחות מקל הליכה אחד, על מנת לתמוך ברגליים בעת הירידה הארוכה ולמנוע נזקים לברכיים. לאחר כשעתיים הליכה מהאוכף הגענו לבקתת סורו. נחנו מעט, סיימנו בהנאה את שאריות השוקולד והביסקוויטים, והמשכנו מטה במסלול המסומן במשולש אדום לכיוון הכפר סבש (Sebeș) - סוף הטרק.
המסלול עובר את הכפר ומגיע עד לתחנת הרכבת. מבקתת סורו ועד ל כפר Sebeș Olt המסלול כולו עובר ביער, מתחת לעצים, ולוקח כשעתיים נוספות. לקראת סוף הירידה, על אחד המדפים הקרחים שבשלוחה, כאשר ראינו כבר את הכפר, החלטנו לנוח. הורדנו נעליים, שכבנו על הגב ופיטמנו את עצמנו בכל הקבנוס שנשאר.
לאחר שבוע בהרים הגענו לכפר עם אנשים ועם מכולת ועם מיטות נוחות. לא מיהרנו לחזור לבוקרשט והתכנית הייתה להעביר את הלילה באחת האכסניות באזור. מבנה הכפר Sebes Olt דומה מאוד למבנהו של Breaza , כביש עפר ארוך שמשני צדיו בתי אבן נמוכים, שלכל אחד מהם חצר החסומה בדלת עץ גדולה. גם כפר זה מאוכלס כמעט כולו באיכרים ובחקלאים מבוגרים. כמעט אף אחד אינו יודע אנגלית ואף אחד מהאנשים ששאלנו לא ידע איפה יש בכפר אכסניה (למרות שהכפר מאוד קטן).
באחת המכולות פגשנו אישה מבוגרת בשם אליזבת, שהציעה לנו להתארח אצלה בבית. לא נתנו להזדמנות לחוות את החיים בכפר לחמוק לנו מבין הידיים ונענינו בחיוב להצעתה. היא לקחה אותנו לביתה, שם פגשנו את בעלה מייקל (יש לי ההרגשה שהם בחרו להשתמש בשמות בדויים). ביתם, בדומה לשאר הבתים בכפר, הכיל חצר די גדולה, בה גידלו ענבים והתסיסו שזיפים בחביות ענקיות (כחלק מתהליך ההכנה של המשקה הרומני צואיקה), אורווה בה חיו בצוותא פרה וסוס, דיר קטן בו העבירו את חייהם שני חזירים, ולול קטן של תרנגולות – משק לתפארת. אחרי שבוע זכינו למקלחת הראשונה שלנו, שהייתה חוויה לגוף ולנשמה. נקיים ושמחים ישבנו לאכול ארבעתנו ארוחת ערב, שאליזבת הכינה, וכללה עוף נהדר וטרי, מרק ירקות חם וטעים ואיך אפשר בלי צואיקה, שמייקל דאג למלא בה את הכוסות כל פעם שהתרוקנו.
לקראת סוף הארוחה, כאשר עלה נושא מחיר האירוח, היה מצב לא נעים כשאליזבת אמרה את צמד המילים 100 לאו (50 כל אחד). לצורך השוואה, מחיר הלינה בבקתה שבה לנו ב- Breaza היה 25 לאו לאדם והיא כללה מיטות הרבה יותר נוחות, שירותים ומקלחת מאובזרים ועוד. לאחר משא ומתן תרבותי, שהתנהל, כמו כל השיחות בינינו, באמצעות הידיים ודף נייר, הוחלט להוריד את המחיר בחצי ונראה כי כולם היו מאושרים. למחרת אליזבת הכינה לנו ארוחת בוקר חלבית עשירה, שכללה בין היתר חלב היישר מהפרה. החלטנו לשלם עוד 15 לאו כל אחד, בתמורה על האירוח הלבבי, דבר שקרב את המחיר להצעה הראשונה שלהם והעלה חיוך על פניהם. לאחר חיבוקים וצילומים יצאנו לדרכנו לכיוון תחנת הרכבת, במרחק 4 ק"מ מהכפר.
לינה בפר סבש
הבית של אליזבת ומייקל והפרידה כשכולם מרוצים ומאושרים... (צילום: משה לוי)
המלצה על מלון במרכז העיר סיביו (אליה יש טיסה ישירה מישראל) מלון ארטיזאנס בוטיק וילה ( Artisans Boutique Villa ) הוא מלון קטן ומקסים, מעוצב בסגנון עתיק ועד לפרט האחרון, הממוקם בעיר העתיקה של סיביו. הוא מציע דירות סטודיו ודירות בנות 2 חדרי שינה, שבכולן מיזוג אוויר, פינת ישיבה ופינת אוכל, מקרר, קומקום ומכונת קפה. ארוחת הבוקר מצוינת, ובכלל, המארחים יוצאים מגדרם להנעים ולסייע. ליד המלון יש חניה בחינם (נדרש מאוד בסיביו) וניתן לארגן הסעות מ/אל שדה התעופה. מומלץ בחום!
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על רומניה
היום השישי – מי ביקש אתגר ולא קיבל?
מסלול: Caltun Lake >> Strunga Dracului >> Negoiu >> Cleopatrei Saddle >> Custura Saratii >> Serbota Cliff >> Scara Saddle >> Girbova >> Avrig Lake .
הליכה: 9 שעות.
התחלנו בטיפוס של כשעה, שבסופו הגענו לאחד החלקים היותר מאתגרים שקיימים ברכס – Strunga Dracului . מדובר בטיפוס על מצוק תלול, הנעשה בעזרת אחיזה בשלשלאות. גם בחלק זה של המסלול, בדומה ל "שלושה צעדים מהמוות", אין צורך בציוד מיוחד פרט לתשומת לב וזהירות.
הטיפוס אורך כחצי שעה ובסופו ממשיכים לטפס עוד כ- 20 מ' עד פסגת נגויו (Negoiu ). למעדיפים להמנע ממעבר ב- Strunga Drucului , אך בכל זאת להגיע לפסגה, קיים מסלול עוקף, העובר דרך Strunga Doamnei , מסומן בצהוב ומתפצל מהמסלול האדום קצת לפני הטיפוס וחוזר ומשתלב עמו לאחר הטיפוס. פסגת נגויו לא פחות מרשימה מפסגת מולדובאנו והנוף הנשקף ממנה גם הוא אינו נופל ממנו.
טיפוס על מצוק תלול ו רגע של אושר על פסגת נגויו, הפסגה השנייה בגובהה בטרק (צילום: משה לוי)
לאחר ירידה של כחצי שעה לאוכף Cleopatrei הגענו לחלק הכי קשה ומאתגר של הטרק – Custura Saratii . קטע מסלול זה הוא מצוק צר מאוד המחבר בין אוכ ף Cleopatrei לבין פסגת Serbota והמעבר בו אסור במזג אוויר קשה. ניתן להימנע מהמעבר בו על ידי ירידה (1000 מטר) לכיוון בקתת Negoiu , במסלול "משולש כחול" ועלייה (700 מטר) לאוכף Scara במסלול "פלוס כחול". אנחנו החלטנו לנסות לעבור בו בכל זאת.
מדובר ביותר משעתיים של הליכה על שפת תהום, ללא שלשלאות עזר, טיפוסים אנכיים על סלעים וירידות חדות. הייתי מגדיר את ההליכה בחלק זה של המסלול כקשה ומאתגרת, במיוחד עם 18 קילו על הגב, שלא ממש תורמים ליציבות. פעמיים במהלך הטיפוס נאלצנו להשתמש בחבל שהבאתי על מנת להעלות אחרינו את הציוד, מכיוון שנשיאתו על הגב הייתה בלתי אפשרית. לאחר כשעתיים הגענו לפסגת Serbota בגובה 2,331 מטר. ביודענו שהחלק הקשה של היום מאחורינו, פתחנו מבערים והמשכנו בהליכה מהירה של כשעתיים וחצי לכיוון אוכף Scara . באוכף קיים מחסה בו ניתן להעביר את הלילה, אך קחו בחשבון שהוא במצב די גרוע.
כאלטרנטיבה, קיימים שטחים נרחבים באזור, בהם ניתן להקים אוהל או ניתן להמשיך עם המסלול המסומן ב"פלוס כחול", שיורד כ- 700 מטר צפונה לכיוון בקתת Negoiu . מאוכף Scara טיפסנו כ- 150 מטר לכיוון פסגת Scara , ירדנו מהפסגה לאוכף Girbovei המזרחי, הקפנו את פסגת Girbova לכיוון אוכף Girbovei המערבי, ומשם על צלע הר לכיוון אגם Avrig (סה"כ כשעה וח
היום השביעי – הירידה לכפר ואירוח משפחתי
מסלול: Avrig Lake >> Portita Avrigului >> Budislavu Cliff >> Suru Saddle >> Refuge Suru >> Sebeș Olt
הליכה: כ- 6 שעות.
היום האחרון בהרים. יצאנו לדרך לקראת השעה 10:00 וטיפסנו במשך כחצי שעה ל- Portita Avrigului . על האוכף פגשנו בחור רומני בשם מריוס, שממש יצא מגדרו כאשר אמרנו לו שאנחנו מישראל. למרות שמדובר בשעתיים וחצי של טיסה, רוב הרומנים שפגשנו התייחסו אלינו כאילו באנו מהצד השני של העולם, כנראה בגלל שאין יותר מידי מטיילים ישראלים בפגרש. לאחר שיחה קצרה נפרדנו והמשכנו בדרכינו לכיוון אוכף Suru .
בניגוד לימים הקודמים, הרוח הייתה חזקה ומקפיאה והקשתה על ההליכה, אך למזלנו ההליכה ביום זה אינה קשה במיוחד ופרט לטיפוס על הר Budislavu היא מתונה ברובה. לאחר כשעתיים וחצי הגענו לאוכף Suru ממנו התחלנו בירידה מהרכס לכיוון בקתת סורו, במסלול המסומן במשולש אדום. הירידה לבקתה עוברת בערוץ, חוצה את השלוחה וממשיכה לאורכה. בדרך עוברים מספר נחלים ולא עובר הרבה זמן עד שמגיעים שוב לגובה העצים והצמחייה הירוקה. אני ממליץ בחום לקחת לפחות מקל הליכה אחד, על מנת לתמוך ברגליים בעת הירידה הארוכה ולמנוע נזקים לברכיים. לאחר כשעתיים הליכה מהאוכף הגענו לבקתת סורו. נחנו מעט, סיימנו בהנאה את שאריות השוקולד והביסקוויטים, והמשכנו מטה במסלול המסומן במשולש אדום לכיוון הכפר סבש (Sebeș) - סוף הטרק.
המסלול עובר את הכפר ומגיע עד לתחנת הרכבת. מבקתת סורו ועד ל כפר Sebeș Olt המסלול כולו עובר ביער, מתחת לעצים, ולוקח כשעתיים נוספות. לקראת סוף הירידה, על אחד המדפים הקרחים שבשלוחה, כאשר ראינו כבר את הכפר, החלטנו לנוח. הורדנו נעליים, שכבנו על הגב ופיטמנו את עצמנו בכל הקבנוס שנשאר.
לאחר שבוע בהרים הגענו לכפר עם אנשים ועם מכולת ועם מיטות נוחות. לא מיהרנו לחזור לבוקרשט והתכנית הייתה להעביר את הלילה באחת האכסניות באזור. מבנה הכפר Sebes Olt דומה מאוד למבנהו של Breaza , כביש עפר ארוך שמשני צדיו בתי אבן נמוכים, שלכל אחד מהם חצר החסומה בדלת עץ גדולה. גם כפר זה מאוכלס כמעט כולו באיכרים ובחקלאים מבוגרים. כמעט אף אחד אינו יודע אנגלית ואף אחד מהאנשים ששאלנו לא ידע איפה יש בכפר אכסניה (למרות שהכפר מאוד קטן).
באחת המכולות פגשנו אישה מבוגרת בשם אליזבת, שהציעה לנו להתארח אצלה בבית. לא נתנו להזדמנות לחוות את החיים בכפר לחמוק לנו מבין הידיים ונענינו בחיוב להצעתה. היא לקחה אותנו לביתה, שם פגשנו את בעלה מייקל (יש לי ההרגשה שהם בחרו להשתמש בשמות בדויים). ביתם, בדומה לשאר הבתים בכפר, הכיל חצר די גדולה, בה גידלו ענבים והתסיסו שזיפים בחביות ענקיות (כחלק מתהליך ההכנה של המשקה הרומני צואיקה), אורווה בה חיו בצוותא פרה וסוס, דיר קטן בו העבירו את חייהם שני חזירים, ולול קטן של תרנגולות – משק לתפארת. אחרי שבוע זכינו למקלחת הראשונה שלנו, שהייתה חוויה לגוף ולנשמה. נקיים ושמחים ישבנו לאכול ארבעתנו ארוחת ערב, שאליזבת הכינה, וכללה עוף נהדר וטרי, מרק ירקות חם וטעים ואיך אפשר בלי צואיקה, שמייקל דאג למלא בה את הכוסות כל פעם שהתרוקנו.
לקראת סוף הארוחה, כאשר עלה נושא מחיר האירוח, היה מצב לא נעים כשאליזבת אמרה את צמד המילים 100 לאו (50 כל אחד). לצורך השוואה, מחיר הלינה בבקתה שבה לנו ב- Breaza היה 25 לאו לאדם והיא כללה מיטות הרבה יותר נוחות, שירותים ומקלחת מאובזרים ועוד. לאחר משא ומתן תרבותי, שהתנהל, כמו כל השיחות בינינו, באמצעות הידיים ודף נייר, הוחלט להוריד את המחיר בחצי ונראה כי כולם היו מאושרים. למחרת אליזבת הכינה לנו ארוחת בוקר חלבית עשירה, שכללה בין היתר חלב היישר מהפרה. החלטנו לשלם עוד 15 לאו כל אחד, בתמורה על האירוח הלבבי, דבר שקרב את המחיר להצעה הראשונה שלהם והעלה חיוך על פניהם. לאחר חיבוקים וצילומים יצאנו לדרכנו לכיוון תחנת הרכבת, במרחק 4 ק"מ מהכפר.
לינה בפר סבש
הבית של אליזבת ומייקל והפרידה כשכולם מרוצים ומאושרים... (צילום: משה לוי)
המלצה על מלון במרכז העיר סיביו (אליה יש טיסה ישירה מישראל) מלון ארטיזאנס בוטיק וילה ( Artisans Boutique Villa ) הוא מלון קטן ומקסים, מעוצב בסגנון עתיק ועד לפרט האחרון, הממוקם בעיר העתיקה של סיביו. הוא מציע דירות סטודיו ודירות בנות 2 חדרי שינה, שבכולן מיזוג אוויר, פינת ישיבה ופינת אוכל, מקרר, קומקום ומכונת קפה. ארוחת הבוקר מצוינת, ובכלל, המארחים יוצאים מגדרם להנעים ולסייע. ליד המלון יש חניה בחינם (נדרש מאוד בסיביו) וניתן לארגן הסעות מ/אל שדה התעופה. מומלץ בחום!
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על רומניה
מסלול: Avrig Lake >> Portita Avrigului >> Budislavu Cliff >> Suru Saddle >> Refuge Suru >> Sebeș Olt
לאחר שבוע בהרים הגענו לכפר עם אנשים ועם מכולת ועם מיטות נוחות. לא מיהרנו לחזור לבוקרשט והתכנית הייתה להעביר את הלילה באחת האכסניות באזור. מבנה הכפר Sebes Olt דומה מאוד למבנהו של Breaza , כביש עפר ארוך שמשני צדיו בתי אבן נמוכים, שלכל אחד מהם חצר החסומה בדלת עץ גדולה. גם כפר זה מאוכלס כמעט כולו באיכרים ובחקלאים מבוגרים. כמעט אף אחד אינו יודע אנגלית ואף אחד מהאנשים ששאלנו לא ידע איפה יש בכפר אכסניה (למרות שהכפר מאוד קטן).
לינה בפר סבש
הבית של אליזבת ומייקל והפרידה כשכולם מרוצים ומאושרים... (צילום: משה לוי)
המלצה על מלון במרכז העיר סיביו (אליה יש טיסה ישירה מישראל) מלון ארטיזאנס בוטיק וילה ( Artisans Boutique Villa ) הוא מלון קטן ומקסים, מעוצב בסגנון עתיק ועד לפרט האחרון, הממוקם בעיר העתיקה של סיביו. הוא מציע דירות סטודיו ודירות בנות 2 חדרי שינה, שבכולן מיזוג אוויר, פינת ישיבה ופינת אוכל, מקרר, קומקום ומכונת קפה. ארוחת הבוקר מצוינת, ובכלל, המארחים יוצאים מגדרם להנעים ולסייע. ליד המלון יש חניה בחינם (נדרש מאוד בסיביו) וניתן לארגן הסעות מ/אל שדה התעופה. מומלץ בחום!
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
כתבות נוספות על רומניה
 |
אודות הכותב משה לוי, בן 24, חובב טרקים רגליים נלהב, ורצוי שיהיו ארוכים ומאתגרים. |
.jpg)
.jpg)
