www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

חיי הסמוראי ביפן       


חיי הסמוראי כפריחת הדובדבן - תרבות הסמוראים ביפן
מאת: דני אורבך


הדובדבן ביפן פורח לזמן קצר בסוף מרץ ותחילת אפריל, ומכסה את הערים והכפרים בפריחה לבנה ואדומה מרהיבה. המנהג של צפייה בפרחי דובדבן התחיל בקרב אריסטוקרטים ביפן בימי הביניים, התפשט מאוחר יותר למעמד הסמוראים, ועקב מאמציו של השוגון יושימוּנֶה- הגיע במאה ה-18 לכל שדירות האוכלוסייה היפנית.


 

פריחת הדובדבן בטירת הימאג'י (צילום: יובל נעמן)
 
חג הצפייה בפריחת הדובדבן נקרא הָנַאמי (Hanami), והוא אחד המנהגים הנחמדים ביותר ביפן. במהלך ההנאמי היפנים הולכים עם חבריהם ומכריהם לאחד הפארקים הרבים בטוקיו כדי לצפות בעצי הדובדבן, לצאת לגנים ולפרקים ולעשות פיקניק, ולשתות הרבה הרבה  יין-אורז סאקה ובירה.
כתבה על חגיגות פריחת הדובדבן
כתבות על יעדי טיול ביפן
כתבות על תרבות יפן
 
יוצאים לפיקניק בפארק קינוטה בטוקיו בעת חג  הנאמי   (צילום:דני אורבך)
 
פותחים שולחן...   (צילום:דני אורבך)
 

המזרח הרחוק




 
חייו ומותו של גנרל נוגי מוֹרָסוּקֶה
פריחת הדובדבן (Sakura) שימשה ביפן כדימוי למטרות תרבותיות רבות. חיי הסמוראי, הומשלו לפרחי הדובדבן המרהיבים, הנושרים כשהם במלוא הדרם, סמל לנכונותו של הסמוראי למות בכל רגע למען ארצו.
 
במלחמת העולם השנייה, נעשה בדימוי זה, שימוש רב: מתאבדי הקמיקזה (הקרואים ביפנית: Tokkōtai), שהתאבדו עם מטוסיהם על ספינות אמריקאיות, הומשלו לפרחי הדובדבן, הנושרים ברוח ואף ציירו פרחי דובדבן על מטוסיהם ונשאו צרור ענפי דובדבן למשימתם האחרונה.
 
בבית הגנרל בעת פריחת הדובדבן   (צילום:דני אורבך)
 
שיר פופולארי בצי היפני מתחיל במילים: "אנו פריחה מאותו העץ, השתול באקדמיית הצי.." לפיכך, מה מתאים יותר מחג פריחת הדובדבן כדי לחלוק כבוד לאחד מגדולי הגיבורים היפנים, ששמו לא הוכתם בפשעי מלחמה.
זהו גנרל נוֹגִי מוֹרָסוּקֶה (Nogi Maresuke), גיבור מלחמת רוסיה-יפן, שאחראי יותר מכל אדם אחר, ביחד עם עמיתו מהצי, אדמירל טוגו, (Tōgō Heihachirō) לניצחון המזהיר על רוסיה הצארית ב-1905.
כאשר מסתכלים על הזוועות שביצע הצבא היפני במהלך מלחמת העולם השנייה, השנאה העיוורת לאויב, מעשי הטבח, הרצח והאונס, רואים כיצד הידרדרו במהלך השנים הסטנדרטים המוסריים שאנשים כמו נוגי שמרו עליהם בקפידה.
 
גנרל נוֹגִי מוֹרָסוּקֶה (צילום ממאגר תמונות חפשי)
 
גנרל נוגי היה חייל וג’נטלמן. לאחר שניצח את הרוסים הנצורים בפורט-ארתור שיבח את מפקדם השבוי על לחימת הגבורה שלו.
 
(בקרב ההגנה ובמצור על פורט-ארתור, איבד גיבור סמוראי יהודי בשם יוסף טרומפלדור את זרועו, חזר ללחימה  ולבסוף נפל בשבי היפנים ביחד עם מאות יהודים רוסיים אחרים. גנרל נוגי איבד במלחמה את שני בניו- ככל הנראה היתה זו מהסיבות המרכזיות להתאבדותו מאוחר יותר).
 
מסופר עליו שכשהלך למפקדתו, ראה ילד עני ואומלל מוכר עתידות ברחוב. נוגי ניחם אותו, נתן לו כסף- והילד הפך לימים לאיש עסקים עשיר.
 
גנרל נוגי ומוכר העתידות הקטן   (צילום:דני אורבך)
 
בשנת 1912, עם מותו של הקיסר מייג'י הנערץ עליו (Meiji-tennō), ביצע גנרל נוגי, ביחד עם אשתו, התאבדות טקסית (Oibara). הוא התאבד כסמוראי, תוך שיסוף בטנו (Seppuku). התאבדותו הייתה מחאה על נטישת הערכים המסורתיים, והוא קיים את המנהג העתיק של ג’ונשי- כלומר ליווי האדון למוות.
במכתב ההתאבדות שלו כתב כי התכוון להתאבד כבר שנים רבות קודם, כאשר הפסיד ב- 1877 בקרב במהלך התקוממות סצומה (Seinan Sens) של אחרוני הסמוראים. אך הקיסר מייג’י פקד עליו שלא להתאבד. הוא מילא את הפקודה כלשונה.
כעת, לאחר מות  הקיסר, פקודתו בטלה, ולפיכך הוא מתאבד כפי שתמיד רצה.
 
 

בית הגנרל נוגי - בית חייל צבאי צנוע  
 (צילום:דני אורבך)
 




 
לאחר התאבדותו של גנרל נוגי, התנהל ויכוח רציני ביפן בנושא. אחדים אמרו שזה מנהג פרימיטיבי וברברי שלא מתאים לתקופה המודרנית, אחרים הביעו צער על מותו של איש ישר כל כך, וקיוו בקול כי "אולי כל המושחתים הזקנים שגנבו כסף ובנו בתי פאר על חשבון המדינה ישספו אף הם את בטניהם הקמוטות". אולם יפנים רבים מעריצים את גנרל נוגי על חייו ועל מותו, ולאחר התאבדותו הפך ביתו למקדש.
 
ההיסטוריה הקשה מראה שמורשתו לא ממש חילחלה לצבא בו פיקד ובו נערץ, ובשנות השלושים ועד סיום מלחמת העולם השנייה הפך הצבא היפני לאחד האכזריים וחסרי האנושיות שהיו במאה העשרים. צבא החתום על פשעי מלחמה כגון "אונס נאנג'ינג" ופשעי מלחמה רבים אחרים באסיה ובפסיפיק.
 
בעת פריחת הדובדבן המזוהה עם מורשת הסמוראי, ביקרתי במקדש על שמו של נוגי, שנמצא בלב טוקיו בראש "גבעת נוגי". ליד המקדש, הבנוי בסגנון שינטו קלאסי, נמצא ביתו של נוגי- בית צנוע וצבאי, כיאה לקצין ולוחם. הבית מוקף בעצי דובדבן פורחים- ולפניו- פסל של הגנרל מנחם את מגיד העתידות העני, שלימים התעשר, ובנה את הפסל לזכרו של הגנרל.
 
מקדש השינטו לזכר הגנרל   (צילום:דני אורבך)
 
הכניסה לבית הגנרל בעת פריחת פרחי הסמוראי   (צילום:דני אורבך)
 





דני אורבך
 
אודות הכותב
דני אורבך, בעל תואר דוקטור להיסטוריה מאוניברסיטת הרווארד וחוקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות, התנגדות צבאית ביפן, סין, גרמניה ושאר העולם. מחבר הספר ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר פוסט-דוקטורנט בתוכנית ללימודי יפן-ארה"ב באוניברסיטת הרווארד. בעל הבלוג "הינשוף".

לקריאת כתבות נוספות של דני








מספר צפיות: 7475
1376