www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



מונחים בסיסיים בסקי - חלק ראשון
מאת: כרמית וייס


לעולם הסקי שפה משלו. זר יתקשה להבין.
אם החלטתם להיכנס לתחום או סתם מעניין אותכם על מה מדובר, אנו מציעים לכם כאן את המושגים הבסיסיים ביותר, בלעדיהם תרגישו בין הגולשים קצת כמו בסין. עם סיום קריאת כתבה זו וכתבת ההמשך, מובטח לכם שתדעו מה הקשר בין פיצה לצ'יפס, ומי הם "תותחי השלג" עליהם מדברים כולם. וכמובן, לא פחות חשוב, מעתה גם אתם תוכלו להשמע "מומחים"... 

רכבל? מעתה אימרו  Chair lift   (צילום: כרמית וייס)
 
סקי אלפיני כולל בתוכו את כל ענפי הגלישה על השלג, בהם נעזרים במגלשיים מסוגים שונים. אפשר לגלוש על זוג מגלשיים (וגם כאן יש לא מעט סוגים) או על מגלש יחיד - Monoski, על סנובורד ואפילו גלישה עם גלשן מיוחד - Kite Ski (בדומה ל Kite Surfing) כבר המציאו. העיקר להגיע למטה בלי לשבור כלום בדרך. הירידה במדרון המושלג מתבצעת תמיד, בכל סוגי המגלשים, תוך כדי פניות "זיגזג", שמטרתן להאט את המהירות. ככל שהגולש ברמה מתקדמת יותר הוא עושה זאת ביעילות רבה יותר וגם נדרש להפעלת פחות כח.
 
סנובורדיסטים בתנוחה אופיינית, ככה זה כשאפשר לנוח רק על ה...   (צילום: Georgi Georgiev, www.BulgariaSki)
 

סקי




 
סקי אלפיני
סקי על מגלשיים, כולם בוודאי מכירים. הגולש נועל נעליים גבוהות וכבדות - Ski Boots, בעלות אבזמים ופטנטים מיוחדים, שנועדו להגן על כף הרגל, לתת לה יציבות ולשמור על החום. הנעליים מתחברות למגלשי הסקי באמצעות תופסנים מיוחדים, הנקראים בָיינדינגס (bindings). כיוון הביינדינגס חייב להעשות על ידי איש מקצוע, על מנת שהמגלשיים ישתחררו מרגלי הגולש בזמן נפילה בזווית לא טובה, אבל לא ישתחררו סתם ללא סיבה. בזמן נפילה, המגלש עלול למשוך את הרגל לכיוון לא טוב ובעוצמה חזקה וזה עלול לגרום לפציעה (שכיח - קרע של רצועות הברך). לכן יש להתאים את הביינדיגס לרמתו של הגולש. גולש מתחיל, שנופל הרבה, יעדיף שהמגלשיים יפלו מרגליו בקלות רבה יותר. מסיבה זו כשישאלו אותכם בחנות ההשכרה באיזו רמה אתם גולשים, לא כדאי להראות גיבורים יותר ממה שאתם באמת.
 
מגלשי קארבינג (Carving) הם מגלשי סקי בעיצוב חדשני, קצרים מגובהו של הגולש, צרים במרכז ורחבים בחלקם הקדמי והאחורי. מגלשיים אלו, שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות, מאפשרים ביצוע סיבובים ביתר קלות. כיום כמעט כל המגלשיים לקניה או השכרה הם מסוג זה, והם תופסים את מקומם של המגלשיים הקונבנציונאליים שהיו פופולריים עד לפני מספר שנים.
 
מגלש קארבינג
 
מגלשי סנובליידס (SnowBlades), על משקל "רולרבליידס", הם מגלשיים קצרים יותר, שאורכם 60 עד 90 ס"מ. המבנה שלהם דומה למבנה של מגלשי הקארבינג, הנעליים הן אותן נעליים בדיוק, והגלישה היא ללא מקלות. מגלשי הסנובליידס מאפשרים סיבובים קלים יותר, נוחים לסחיבה ומקטינים את הסיכון לפציעה.
 
סנובורד (Snowboard) - כשמו כן הוא - לוח גדול, עשוי חומר מיוחד, שעליו עומדים וגולשים. גלישת הסנובורד תפסה תאוצה בשנים האחרונות, בעיקר אצל צעירים, כנראה בגלל התנועות היותר "מגניבות". גולשי הסנובורד נועלים נעליים רכות וקלות יותר, המתחברות ללוח הסנובורד. השליטה במהירות נעשית על ידי פניות מצד לצד, ולא פעם עוצרים רק כשהישבן פוגש את השלג... גולשי הסנובורד משוכנעים שזה הרבה יותר כייף מגלישת הסקי הרגילה (כמובן שיש ויכוח, מה שבטוח כולם נהנים).
 
קרוס קאנטרי (Cross Country) - מעין הליכה בשלג, הנעשית עם זוג מגלשיים דקים במיוחד. ההליכה מתבצעת במישור, על מסלולים מיוחדים לכך, אותם ניתן למצוא בכל אתר סקי. אך אל תטעו, למרות שההתקדמות היא במישור, זה אינו ספורט קל והוא דורש כושר וסיבולת גבוהים. קרוס קאנטרי אינו פופולרי בין הישראלים, אך נפוץ מאד בארצות המושלגות ובתחרויות סקי.
 
גולש קרוס קאנטרי במעבר גמי ליד לויקרבאד, שוויץ  (באדיבות: www.leukerbad.ch)
 
היכן גולשים
אתרי הסקי בנויים על הרים גבוהים ומושלגים. ככל שהאתר גבוה יותר מובטח שלג איכותי יותר ולתקופה ארוכה יותר, ובשנים האחרונות, עם התחממות כדור הארץ, חשיבות הגובה הולכת וגוברת. כיום ישנה מגמה של איחוד מספר אתרים קטנים וקרובים זה לזה, לאתר סקי גדול, בו יש מסלולים באורך של מאות קילומטרים. אתרים כאלו מאפשרים לגולשים ברמה מתקדמת לגלוש ימים שלמים ללא צורך בחזרה על מסלולים.
 
השלג תמיד לבן, אבל צבעו של המסלול (Piste) משתנה, וכך הוא מופיע על השלטים והמפות. צבע המסלול מסמן את דרגת הקושי שלו, הנגזרת בעיקר מהשיפוע בחלקו התלול ביותר, וגם מרוחבו של המסלול.
מסלולים ירוקים הם מסלולים רחבים, בעלי שיפוע מתון מאד. הם משמשים בעיקר את המתלמדים בצעדיהם הראשונים על המגלשיים. סימון מסלולים בצבע הירוק הולך ונעלם, והיכן שהוא לא נמצא גם מסלולים אלו נכללים בקטגוריית המסלולים הכחולים. אך אל דאגה, גם המסלולים הכחולים מתאימים למתלמדים.
מסלולים כחולים הם מסלולים בעלי שיפוע מתון, המיועדים לגולשים מתחילים. גם גולשים מתקדמים ישמחו מפעם לפעם "לנוח" על מסלולים כחולים.
מסלולים אדומים הם מסלולים בדרגת קושי גבוהה יותר, בעלי שיפוע תלול יותר. גולשים מנוסים, לאחר מספר שבועות גלישה, יכולים להנות על מסלולים אלו, ויש מוכשרים במיוחד שמצליחים לגלוש בהם ללא פחד כבר לאחר מספר ימים.
אחרונים חביבים הם המסלולים השחורים, שהם המאתגרים ביותר ומיועדים לגולשים ברמה מתקדמת, המסוגלים להאט את המהירות גם בשיפוע חזק. אם אינכם כאלו, תעשו לעצמכם טובה ואל תעלו על "השחורים", אחרת תמצאו את עצמכם בפגישות תכופות עם השלג, וזה במקרה הטוב.
 
היחס בין מספר המסלולים השונים באתר קובע במידה רבה את התאמתו לגולשים ברמות השונות:
גולשים מתחילים - Beginners, גולשים ברמת הביניים - Intermediate או גולשים מתקדמים - Advanced.
שיפוע המסלולים מצוין באחוזים (בדומה לשיפוע בכבישים) ולא במעלות, כפי שרבים טועים לחשוב. מספר זה אומר לנו מהו חלקו היחסי של השינוי בגובה, מתוך השינוי במרחק. מכאן אנו מבינים ששיפוע של 100% הוא שיפוע של 45 מעלות. אז בפעם הבאה שמישהו ישוויץ בפניכם שהוא גלש במסלול החרקירי (Harakiri) המפורסם, המסלול התלול ביותר באוסטריה, בשיפוע של 78 מעלות, תוכלו לתקן אותו שזה 78 אחוז ורק 38 מעלות (אבל בהחלט יש במה להתגאות, זהו אחד המסלולים הקשים והמאתגרים שיש).
בנוסף לשיפוע משפיעים על קושי המסלול גם גורמים נוספים, כמו רוחב המסלול ובעיקר מצב השלג, ועל כך בהמשך.
 
 
מסלול ה"חרקירי" במאיירהופן, שחור ומאתגר    (צילום: Tourist office Mayrhofenr)
 




 
ישנם גם מסלולים שאינם מסומנים, אלו הם מסלולי האוף-פיסט (Off Piste), שהם בעצם לא ממש מסלולים, אלא כמו שמרמז השם "מחוץ למסלול". מאחר ולא מיישרים ומהדקים אותם, הם בעלי שלג בתולי ועמוק, שמושך אליו גולשים מתקדמים והרפתקנים במיוחד. בגלישת אוף-פיסט יש סכנות רבות, כמו מפולות שלגים, בורות, סלעים, עצים שצמחו להם באמצע הדרך, ואפילו אובדן הדרך. מסיבה זו הגלישה בהם מתבצעת בקבוצות בלבד, רצוי בליווי מדריך, ועם ציוד חירום מתאים.
 
גולשים מתקדמים יכולים להנות מספארי סקי (Ski Safari), שהוא טיול ארוך על מגלשיים, המורכב מהרבה מסלולים ומעליות, מבלי לחזור על אותם המסלולים. ישנם מסלולי ספארי מעגליים, שאחד המפורסמים שבהם הוא מסלול סלה רונדה (Sella Ronda) בדולומיטים האיטלקיים, בהם יוצאים וחוזרים לאותה נקודה. ישנם גם מסלולים שאינם מעגליים, בהם יש צורך להיעזר באוטובוס הסקי באחד הכיוונים.
דוגמא לספארי סקי תוכלו למצוא בכתבה שבוע קסום בסקיוולט
 
 
מסלולי אוף-פוסט, זהירות בבקשה    (צילום: Vallnord)
 
מעליות הסקי
איך מגיעים הגולשים אל המסלולים? ובכן, מעליות הסקי (Ski lifts), שאנו נוהגים לקרוא להן רכבלים, מעלות את הגולשים מהעיירות שבעמק אל האתר. עם סיום כל מסלול גלישה מעלות מעליות אחרות את הגולשים לתחילתו של המסלול הבא. לכל מעלית יש שם ומספר, אך אתם, סביר להניח, תזכרו רק את המספר, והוא גם זה שמצוין על מפות האתר.
 
ישנם מספר סוגי מעליות סקי:
גונדולה היא מעלית סגורה, בה נוסעים בישיבה ארבעה עד שמונה נוסעים. את מגלשי הסקי מאפסנים במתקן מיוחד מחוץ לגונדולה ומתפללים שהם לא יפלו בדרך (והם לא נופלים, אין ממה לחשוש). במרבית המקרים העלייה מהעמק לאתר, שהיא ארוכה מאד, נעשית בגונדולה, בה אתם מוגנים מפגעי מזג האוויר (אל תצפו לחימום). נדיר יותר לפגוש באתרי הסקי את מעלית ה Cable car, שהיא קרון גדול המעלה עשרות ואף מאות אנשים יחד בעמידה. במעלית מסוג זה יש שני קרונות בלבד - כשהאחד עולה השני יורד. נדיר עוד יותר לפגוש באתרי הסקי רכבת כבלים (Funicular), שהיא רכבת חשמלית, הנוסעת על מסילה ונמשכת על ידי כבלים.
 

גונדולה, הגנה מהקור במסלולים ארוכים    (צילום: כרמית וייס)
 
הגעתם (בשלום) לסוף המסלול וכאן תפגשו בדרך כלל ברכבל כסאות (Chair lift), בו יושבים הגולשים זה לצד זה, כשהמגלשיים מחוברות לרגליהם. אם יתמזל מזלכם, תזכו למעלית בעלת כיסוי הניתן לסגירה ומגן מפני השלג והרוח. אם לא, סביר להניח שיהיה לכך מעט קר, אבל במרבית המקרים אתם כבר מחוממים מהגלישה והקור ממש לא מפריע.
 
בחלק מהמסלולים, בעיקר במסלולי הלימוד, תפגשו במעלית כפתור או במעלית טי-בר (T bar). בשני המקרים מדובר על מוטות הקשורים לכבל. הראשון הוא בעל עיגול (כפתור) אותו שמים בין הרגליים, ואילו השני הוא בעל מוט בצורת האות T, עליו נשענים שני גולשים. בשני המקרים יש לאחוז במוט ביד אחת, במקלות הסקי ביד השניה, ולהיזהר שלא ליפול בדרך. גולשי הסנובורד מתקשים בעליה במעליות אלו והם משתדלים להימנע מהן.
 
מעלית טי-בר וסנובורדיסית מיואשת   (צילום: הילה וייס)
 
כדי לעלות במעליות יש לשלם כמובן, כלום לא בחינם. לכן קונים את הסקי פס (Ski pass), שהוא כרטיס העלייה לכל הרכבלים באתר. את הסקי פס קונים לפי מספר הימים בהם תגלשו והמחיר בהתאם. מחירי הסקי פס שונים מאתר לאתר, בעיקר בהתאם לפופולריות שלו, ומעונה לעונה בהתאם לעומס (לא פֵייר, כשעמוס יותר גם משלמים יותר...). הסקי פס כולל גם נסיעה באוטובוס הסקי (Ski Bus) שמביא את הגולשים, שאין ברשותם רכב, מהעיירות אל מעליות הסקי ובחזרה.
 
רכבת כבלים, סקיוולט אוסטריה   (צילום: כרמית וייס)
 
אם הגעתם עד כאן, אתם כבר יודעים (כמעט) הכל על מסלולים ומעליות. 
זה הזמן ללמוד גם על סוגי שלג, איך לומדים לגלוש ועוד כמה עניינים חשובים בכתבה השנייה בסדרה.





כרמית וייס
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss)מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, עורכת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית.








מספר צפיות: 13371
2144