היכרות קצרה עם האי האיסלנדי
מאת: זאב רילסקי

קרחוני ענק נושקים לשדות לבה שחורים, מפלי מים אדירים מרעידים את האדמה, ומעיינות חמים מבעבעים מתוך בטן האדמה, באי המבודד שבשולי החוג הארקטי. אך מעבר לנופים הבראשיתיים, איסלנד היא גם סיפור מרתק על היסטוריה ויקינגית עתיקה, על תרבות שנשמרה כמאובן, ועל חברה מודרנית שמצאה את האיזון המושלם עם הטבע הפראי המקיף אותה.

בשורות הבאות נעשה היכרות קצרה עם הארץ הכל כך מיוחדת הזו, ארץ האש והקרח.

לגונת יוקולסרון (Jökulsárlón Glacier Lagoon), בה צפים שברי קרח מקרחון ואטניוקול,
מאתרי החובה על כביש הטבעת בדרום איסלנד (צילום: Laura Paredis)

איסלנד, האי השני בגודלו באירופה, כ-100 אלף קמ"ר שטחו, מאופיין ברמה ערבתית, דלתות חוליות, שדות לבה וכיפות קרחוניות. רק כ- 20% משטחו ראוי למחיה ולחקלאות. תושבי איסלנד, צאצאי הקלטים והוויקינגים, חיים באי מזה אלף שנה, באחת הצעירות בארצות העולם ומהאתרים האחרונים שיושבו על ידי המין האנושי.

רצה הגורל ורצו איתני הטבע, ובאי נפגשות יותר תופעות טבע מכל מקום אחר בעולם. איסלנד יושבת על המפגש בין הלוח הצפון־אמריקאי ללוח האירו־אסייתי, ומהווה את אחד האזורים הוולקניים הפעילים ביותר על פני כדור הארץ. בליבה אחד הקרחונים הגדולים באירופה, מעיינות חמים, מפלי מים ותצורות גאומורפולוגיות שנוצרו במהלך הדורות.

מאולטימה טולה לרייקיאוויק

בשנת 325 לפנה"ס יצא הספן היווני פיטיאס מנמל מרסיי לגלות את דרך האמבר והאבץ. הוא מזכיר בכתביו את האי שמעלה עשן ואש ונקרא אולטימה טולה. שבטים אירופיים מזכירים בשמועות ובאגדות את איי הצפון המיושבים פראים, איים בהם השמש לא שוקעת לעולם. על פי מקורות היסטוריים, נזירים איריים היו ככל הנראה הראשונים שהגיעו לאי, ונתנו לו שמות מגוונים, בהם "אי הציפורים וההרים הבוערים".

בספרי המתיישבים הראשונים, ספרי השירה, מוזכרת התיישבות הראשונה כבר במאה ה-10. במאה ה-9, בשנת 874, קבע אינגולפור ארנרסון את מגורי הקבע שלו ב"מפרץ העשן", לימים העיר רייקיאוויק (Reykjavík). מילניום חלף, ובשנת 1944 קיבלה איסלנד עצמאות מדנמרק.

איסלנד היא מאובן תרבותי, שכוסה במקומות רבים באירופה, אך נותר חשוף, משומר וגלוי בפינה זו של שולי הקוטב. סיפורי המאבקים הוויקינגים של ראשית ההתיישבות באי, חרותים בנופי האי ומנציחים את הכבוד, ההיסטוריה והחברה האיסלנדית בראשית דרכה, באזור עוין, קר ומנותק.

השפה האיסלנדית, בת לקבוצת השפות הגרמניות הצפוניות, התפתחה מן הנורדית העתיקה, שפת הוויקינגים הסקנדינבים. סאגות שנכתבו לפני כ-700 שנה נקראות היום על ידי הילדים האיסלנדיים, המתגאים במורשתם הספרותית. המיתולוגיה הנורדית משקפת את הגאוגרפיה, האקלים והאירועים ההיסטוריים בארצות הצפון ואת האופי ותפיסת העולם של החברה האנושית. המיתוסים משלבים סיפורי מסעות, עלילות גבורה וסיפורי אלים, שכוננו סדר וחוק, עושר, אומנות וחוכמה.

בתי מלון בעיר רייקיאוויק | כתבה על רייקיאוויק - בירת איסלנד

  קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
  תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
  תכנון טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »

כוחם של המים

המים הם "חומר הדלק" לחיים עבור העופות, הדגים ומעט היונקים החיים באיסלנד. מפלי דטיפוס (Dettifoss), שהם המפלים בעלי ספיקת המים הגדולה ביותר באירופה, מצויים בצפון מזרח המדינה ובהם זורמים מאות מטרים מעוקבים של מים בשנייה ונופלים ברעש מלהיב מגובה 44 מטר. מפלי גולפוס (Gullfoss) המדהימים יוצרים קשת מים צבעונית בנחיתתם ארצה.

תצורות נוף שהן תוצר של בליה ופעילות מים, סדקים מעלי קיטור, גייזרים ומאות מעיינות חמים הנובעים ברחבי האי. זהו המקום בו נולד המושג "גייזר", ונתן את שמו לתופעה. המים החמים, בזרימתם האיטית על האדמה הכתומה והצרובה, גורמים לשקיעת גופרית, גבס ומינרלים נוספים ויוצרים סימפוניה של צבעים בשלל גווני הקשת.

עוד על תופעות המים באיסלנד בכתבה: איסלנד על המים

מפלי גולפוס, המפלים בעלי ספיקת המים החזקה באירופה (צילום: Aliaksei Semirski)

אדמה רועדת וקרח נצחי

הצורות המיוחדות באיסלנד נוצרו עם הפעילות הטקטונית, או בעזרת כוחות בליית הקרחונים והפעילות הוולקנית הצעירה. קניונים שנוצרו בסלע הבזלת הקשה, תוצר של התחתרות המים, פעילות קרחונים והסעתם, יצרו עמקים ופיורדים עצומים, בעיקר במזרח וצפון-מערב המדינה.

מכתשים, תוצר של פעילות מים וקיטור, פזורים באי. זרימות לבה, שבמקומות מסוימים עדיין מעלות ענני חום ותימרות עשן. משושי בזלת, שנוצרו מהתגבשות מאגמה והתקררותה, הם מהיפים בעולם ומופיעים בשלל צורות – מפל בסבך של משושים, רצפת כנסייה הבנויה ממשושים, קשתות משושים, ו"תיאטרון" משושים הבולט מתוך הים.

עשירית משטח האי מכוסה בקרח ורוב הפסגות הגעשיות מסתתרות מתחת למעטה קרח עבה. נחלי קרח, אצבעות קרח ונחשולי קרח, נבצעים מתוך אחד הקרחונים הגדולים באירופה – קרחון ווטניוקול (Vatnajökull). ממראות הקרח היפים ביותר אציין שניים: לגונת הקרחונים – לגונת יוקולסרון (Jökulsárlón), קבוצת גושי קרח ששטים להם במפרצון כחול, ושולי קרחון ווטניוקול, לאורכו ניתן לטייל בשמורת סקאפטאפל (Skaftafell).

חלק מההתפרצויות הוולקניות המרהיבות בעולם התרחשו באיסלנד בעשורים האחרונים. כאן בשרשרת של התפוצצויות "נולד" האי הצעיר סורטסי (Surtsey), הנקרא כך על שם אל האש הנורדי. כאן, באי הקטן היימאי (Heimaey), קברה הלבה חלקים מכפר דייגים.

עוד על יעדים אלו בכתבה: יעדים מומלצים באיסלנד

לגונת יוקולסרון ושברי קרח מקרחון ואטניוקול שברקע (צילום: Martin Peeks)

האי היימאיי, אחד האיים בארכיפלג וסטמן (צילום: Thomas Quine)

מהסוס האציל ועד לתוכי הים

מרבית בעלי החיים באי חיים באוויר ובמים. יונקים כמעט ולא קיימים ורוב אלו שחיים כיום באי הובאו על ידי המתיישבים הנורדיים – כמה עדרי אייל הצפון שהובאו מנורווגיה, שועל ארקטי שצבעו משתנה, ובעיקר חיות בית המטופחות מזה דורות ברחבי האי, ובראשם הסוס האיסלנדי הגוץ אך האציל, והכבשים ה"מתולתלות" המטפסות על כל זיז וצוק באי. יונקים ימיים, כגון דולפינים, לווייתנים וכלבי ים, מצויים במפרצים הקרים ואפשר לצפות בהם בנקודות מסוימות לאורך החופים.

מספרים עצומים של עופות ים וחוף מצויים באיסלנד ואת אתרי הקינון ניתן לזהות ממרחק, בצבעים הלבנים של מצוקי החוף. שחפים ושחפיות, סולות וקורמורנים פזורים ו"צועקים" לאורך סלעים וצוקים בחופי הים. אך בראש כולם מצוי העוף המשמש כסמלו הבלתי רשמי של האי – פאפינים (Puffin). אלו הם תוכי הים הצבעוניים, העומדים לאורך המצוקים וממתינים לרגע המתאים לצלול ולהעלות בחכתם דגיגים. באיסלנד מצויים מיליוני זוגות של תוכי ים, אשר חופרים מנהרות קצרות באדמה ובהן הם מקננים.
טיול בפיורדים המערביים של איסלנד

סוסים איסלנדיים (צילום: יגאל שלהבת)

זוג פאפינים, סמל איסלנד הבלתי רשמי (צילום: יגאל שלהבת)

ארץ בראשית

המושג "שמורת טבע" – מושג נופי, ערכי ומשפטי – מאבד ממשמעותו באיסלנד כשחלקים גדולים מהאי הם שמורות נוף (מושג שאינו ידוע לנו מישראל), מיעוטם שמורות טבע וחלקם אתרי נוף. רובם ללא גדרות, ללא תשלום והם משתרגים אילו באילו ללא גבולות, חשש קיומי או התמודדות עם שטחי מרעה פרטיים של חקלאי האזור.

אמנם האי נכלל ברשימה המכובדת של "ארצות בראשית", אך פני הארץ השתנו ללא הכר במהלך האלף האחרון. בעבר היו חלקים מפני האי מכוסים ביער עצי ליבנה, אך ההתיישבות האנושית לאורך הדורות שינתה את פני הנוף וכילתה את היערות. הארץ חסרת כל מחצבים טבעיים, לבד מדגה, אנרגיה תרמית ואנרגיה ממפלי מים. מאות כלי שייט קטנים וצבעוניים מעסיקים את צי הדיג וטונות רבות של דגה מועלים ברשתות הדייגים מדי שנה.

האלדור לאכסנס, הסופר האיסלנדי זוכה פרס נובל כותב בספרו תחנת האטום: "אנחנו מאמינים בתפקידם של מחוזות כפריים בחיים הלאומיים של איסלנד. אנחנו מאמינים במדרונות הירוקים ששם חיים החיים".

ואכן, מילים אלו של הסופר הלאומי מהדהדות בין נופי העשב הרענן, הטחב הירוק, ערמות החציר הממתינות לאיסוף, החולות השחורים ופלגי המים הזורמים לאיטם אל הים. ארץ שאין בה עתיקות מונומנטליות, אין כמעט סימני אדם, אך רוח המתיישבים נושבת בנופי האי.

מידע נוסף

השכרת רכב באיסלנד
בתי מלון באיסלנד

כתבות נוספות על איסלנד

מידע וטיפים למטיילים באיסלנד
תופעות טבע ומים באיסלנד
טיול עם ילדים באיסלנד
טיול באיסלנד מעבר לכביש הטבעת

אודות הכותב

זאב (זאביק) רילסקי, ארכיאולוג ואנתרופולוג. מרצה, חוקר, מדריך ומומחה לתרבויות אסיה ודרך המשי. מרצה באוניברסיטה הפתוחה, בסינמטק, במכון אבשלום, בפקולטה לחקלאות ובמכללות ברחבי הארץ בנושאי אתנוגרפיה וגיאופוליטיקה של תרבויות. zevik@legalot-olam.co.il

זאביק עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות

לקריאת כתבות נוספות של זאביק