10 יעדים מומלצים לטיול באיסלנד
מאת: זאב רילסקי
האי הגעשי שבצפון האוקיינוס האטלנטי מציע שפע מסחרר של נופים ואתרי טבע: קרחונים ולגונות, הרי געש ושדות לבה, מפלים עוצמתיים, מעיינות חמים, חופים שחורים ומרחבים פראיים. דווקא עושר האפשרויות עלול להקשות על תכנון המסלול: אילו מקומות אסור להחמיץ, כמה זמן להקדיש לכל יעד ואיך משלבים בין כביש הטבעת לבין האזורים המרוחקים יותר של האי?
יעדים מרכזיים באיסלנד על מפת האי לפי סדר הופעתם בכתבה, וכן מקומות לינה מומלצים:
מלון סליה על כביש 1 בדרום האי | מלון לקסה ליד אגם מיוואטן בצפון האי | מלון אלדה
1. כביש מספר 1 – כביש הטבעת של איסלנד
הטיול ב איסלנד מתבצע לרוב על הציר המקיף את רוב חלקי האי – כביש מספר 1, המכונה כביש הטבעת. אורכו כ-1,322 ק"מ והוא עובר בין עיירות ואטרקציות טבע רבות. זהו עמוד השדרה התחבורתי של איסלנד והבסיס למסלול המקיף הקלאסי, שמומלץ להקדיש לו לפחות 7-10 ימים, ורצוי אף יותר. עם זאת, יהיה זה חבל להיצמד לכביש הטבעת בלבד. כמה מהנופים המיוחדים ביותר נמצאים בדרכים הצדדיות ובמרכז ההררי של האי, בין קרחונים, נהרות, מדבריות געשיים וכרי טחב אינסופיים.
מפת איסלנד והכביש ההיקפי – כביש מספר 1 (קרדיט: Max Naylor) (להגדלה לחצו על התמונה)
טעימה קטנה מהנופים והאטרקציות שמחכים לכם לאורך כביש הטבעת
מלון מומלץ בדרום איסלנד
מלון סליה ( Hotel Selja ) הוא מלון קטן ומשפחתי, הממוקם לא הרחק מכביש מספר 1, אך מיקומו שקט, כאילו רק אתם והטבע סביב. הוא קרוב למפלי סליאלנד ( Seljalandsfoss ) ומפלי סקוגפוס ( Skógafoss ), שמורת ת'ורסמורק, וארכיפלג וטסמן, בדרום איסלנד, כשעתיים נסיעה מרייקיאוויק, ומתאים לבילוי 1-4 לילות וטיולי כוכב באזור. החדרים מתאימים ל- 2-4 מטיילים ויש בהם מקרר וקומקום, אבל בעיקר נוף קסום מהחלון.
2. הפארק הלאומי ת'ינגווליר
הפארק הלאומי ת'ינגווליר ( Þingvellir ) נמצא בעמק ביקוע גיאולוגי, שבו הולכים ומתרחקים זה מזה הלוח הצפון-אמריקאי והלוח האירו-אסייתי. התנועה המתמשכת של קרום כדור הארץ יצרה באזור מערכת מרשימה של סדקים, מצוקים וערוצים, ובהם קניון אלמנאגיה ( Almannagjá ) וסדק סילפרה ( Silfra ), שמימיו הצלולים הפכו אותו לאתר צלילה מפורסם.
ת'ינגווליר הוא לא רק אתר טבע אלא גם אחד המקומות החשובים ביותר בהיסטוריה של איסלנד. כאן נוסד בסביבות שנת 930 האלת'ינגי – האספה הלאומית של איסלנד, הנחשבת לאחד המוסדות הפרלמנטריים העתיקים בעולם. בשנת 2004 הוכרז המקום אתר מורשת עולמית של אונסק"ו בזכות חשיבותו ההיסטורית והתרבותית.
הפארק שוכן לחופו הצפוני של אגם ת'ינגוואטלאוואטן ( Þingvallavatn ), האגם הטבעי הגדול באיסלנד, ובמרחק של כ-45 דקות עד שעה נסיעה מרייקיאוויק. הוא אחד משלושת האתרים המרכזיים במסלול "מעגל הזהב", לצד אזור גייזיר ומפל גולפוס, ולכן משתלב בקלות בתחילתו או בסופו של כמעט כל טיול באי.

הפארק הלאומי ת'ינגווליר, כאן הולכים ומתרחקים זה מזה שני לוחות טקטוניים (צילום: Tina Zupancic)
3. ואטנאיוקול, סקפטפל ויוקולסרלון
ואטנאיוקול ( Vatnajökull ) הוא הקרחון הגדול באיסלנד ואחד הגדולים באירופה. שטחו כיום כ-7,700 קמ"ר, אם כי הוא ממשיך להשתנות ולהצטמצם בעקבות התחממות האקלים. מתחת לכיפת הקרח נמצאים כמה הרי געש פעילים, ובהם גרימסווטן ( Grímsvötn ), וממנה גולשות לשונות קרח גדולות אל העמקים והמישורים שסביבה.
הקרחון נמצא בתחומי הפארק הלאומי ואטנאיוקול, המשתרע על כ-14 אחוזים משטח איסלנד והוכרז בשנת 2019 אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשוליו הדרומיים נמצא אזור סקפטפל ( Skaftafell ), ובו מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות, תצפיות על לשונות הקרח ועמקים שנחרצו בידי קרחונים. אחד המסלולים הפופולריים מוביל למפל סווארטיפוס ( Svartifoss ), הנופל בין עמודי בזלת שחורים.
ממזרח לסקפטפל נמצאת לגונת הקרחונים יוקולסרלון ( Jökulsárlón ), שנוצרה בעקבות נסיגת קרחון בריידאמרקור ( Breiðamerkurjökull ). גושי קרח ניתקים מן הקרחון, צפים בלגונה ונסחפים לעבר הים. חלקם נשטפים אל החוף הסמוך, המכונה "חוף היהלומים". מומלץ לעצור גם בלגונת פיאלסרלון ( Fjallsárlón ), הקטנה והשקטה יותר.
שימו לב: אין לעלות על קרחון או להיכנס למערת קרח באופן עצמאי. הקרחונים מכילים סדקים נסתרים ותנאי השטח משתנים במהירות, ולכן יש להצטרף לסיור עם מדריכים מוסמכים וציוד מתאים.

שברים צפים בלגונת הקרחונים יוקולסרלון שנוצרה בעקבות נסיגת קרחון בריידאמרקור (צילום: CC Amit Chatterjee)
4. אזור לנדמנלוגאר הצבעוני
לנדמנלאוגר ( Landmannalaugar ) נמצאת בשמורת הטבע פיאלאבאק ( Fjallabak ), ברמה ההררית של דרום איסלנד. האזור ידוע בהרי הריוליט הצבעוניים שלו, ששילוב המינרלים בהם יוצר גוונים של אדום, צהוב, ירוק, אפור וורוד. לצידם פזורים שדות לבה שחורים, אגמים, נהרות ומעיינות גיאותרמיים.
בין מסלולי ההליכה הפופולריים נמצאים הר ברניסטיינסאלדה ( Brennisteinsalda ), שפירוש שמו "הר הגופרית", הר בלאהניוקור ( Bláhnúkur ) ושדה הלבה לאוגאהראון ( Laugahraun ). מלנדמנלאוגר יוצא גם טרק לאוגאווגור ( Laugavegur ) המפורסם, המגיע לאחר כמה ימי הליכה לת'ורסמורק ( Þórsmörk ), עליה נפרט בהמשך.
הגישה לאזור אפשרית בדרך כלל רק בעונת הקיץ, לאחר פתיחת כבישי ההר. הדרך עוברת בכבישי F ומחייבת רכב 4×4. במסלולים מסוימים יש חציות נהר, אך ניתן להגיע לחניון P1 הסמוך ולחצות בגשר להולכי רגל, בלי לחצות את הנהר האחרון ברכב. בשנים האחרונות נדרשה בעונת השיא הזמנה מראש של מקום חניה בשעות היום, נוסף על תשלום דמי שירות. ההסדרים עשויים להשתנות מעונה לעונה, ולכן יש לבדוק אותם באתר הרשמי לפני הנסיעה .
עוד על לנדמנלאוגר בכתבה על איסלנד שמעבר לכביש הטבעת

הרי הריוליט הצבעוניים באזור לנדמנלאוגר (צילום: Neurobite)
5. חצי האי סנייפלסנס והר הגעש סנאפל
חצי האי סנייפלסנס ( Snæfellsnes ), במערב איסלנד, מכונה לעיתים "איסלנד בזעיר אנפין", משום שבשטח מצומצם יחסית אפשר למצוא בו הר געש עטור קרחון, שדות לבה, מפלים, חופים שחורים וזהובים, מצוקי ים, כפרי דייגים ומפרצים סלעיים.
בקצה חצי האי מתנשא הר הגעש סנייפלסיוקול ( Snæfellsjökull ), שגובהו כ-1,446 מטרים ופסגתו מכוסה קרחון שהצטמצם מאוד בעשורים האחרונים. ההר שימש שער הכניסה לעומק האדמה בספרו של ז'ול ורן, "מסע אל בטן האדמה". הוא וסביבתו נכללים בפארק הלאומי סנייפלסיוקול .
בין האתרים הבולטים בחצי האי נמצאים צוקי ארנרסטאפי ( Arnarstapi ), הכפר הלנאר ( Hellnar ), חוף דיופאלונסאנדור ( Djúpalónssandur ), מכתש סאקסהול ( Saxhóll ), הר קירקיופל ( Kirkjufell ) וכפרי הדייגים גרונדארפיורדור ( Grundarfjörður ) וסטיקיסהולמור ( Stykkishólmur ). מצפון לחצי האי משתרע מפרץ בריידאפיורדור ( Breiðafjörður ), המנוקד באלפי איים ואיונים, וניתן לצאת מסטיקיסהולמור לשייט ביניהם.

מפלי קירקיופל בחצי האי סנייפלסנס (צילום: Jasper Neupane)
6. אגם מיוואטן והר הגעש אסקיה
אגם מיוואטן ( Mývatn ) הוא מאתרי הטבע המפורסמים בצפון איסלנד. זהו אגם רדוד ששטחו כ-37 קמ"ר, וסביבו נוף שנוצר בפעילות געשית צעירה יחסית. באזור אפשר לראות מכתשים מדומים בסקוטוסטאדאגיגאר ( Skútustaðagígar ), תצורות לבה בדימובורגיר ( Dimmuborgir ), את לוע הר הגעש קוורפיאטל ( Hverfjall ) ואת האזור הגיאותרמי קווריר ( Hverir ), למרגלות הר נאומאפיאטל ( Námafjall ), שבו בוץ מבעבע, אדי קיטור וריחות גופרית.
האגם וסביבתו הם בית גידול חשוב לעופות מים, ובמיוחד למינים רבים של ברווזים. פירוש השם מיוואטן הוא "אגם היבחושים", ובימים שקטים וחמים אכן עשויים להופיע באזור נחילים גדולים שלהם. אפשר לסיים את היום ברחצה במרחצאות הגיאותרמיים של מיוואטן, אך אין להיכנס לבריכות טבעיות או לאזורי בוץ שאינם מסומנים: הקרקע עלולה להיות דקה והמים שמתחתיה רותחים.

אגם מיוואטן וסביבתו העשירה בפעילות וולקנית (צילום: subtik)
לא הרחק מהאגם נמצא גם מפל גודאפוס ( Goðafoss ), "מפל האלים", הנופל בקשת רחבה אל נהר סקיאולפאנדאפלויט. הר הגעש אסקיה ( Askja ) נמצא ברמה ההררית שמדרום-מזרח למיוואטן. זו קלדרה עצומה שבה שוכן אגם אסקיוואטן ( Öskjuvatn ), מן האגמים העמוקים באיסלנד, ולצידו לוע ויטי ( Víti ) בעל המים התכולים-חלביים.
הנסיעה לאסקיה ארוכה ואיטית ונמשכת כמה שעות לכל כיוון, בדרכי הר המתאימות לרכב 4×4 בלבד. הגישה נפתחת בדרך כלל רק בקיץ ועלולה להיסגר בהתראה קצרה, ולכן יש לבדוק מראש את מצב הכבישים, מזג האוויר והודעות הפארק.

אגם אסקיוואטן ולוע ויטי בהר הגעש אסקיה (צילום: Agent Nikita)
מלון מומלץ בצפון איסלנד
מלון לקסה ( Hótel Laxá ) ממוקם כ-2 ק"מ מאגם מיוואטן המקסים, ובמרחק של כחצי שעה נסיעה ממפל גודפוס ( Godafoss ) והר הגעש קרפלה ( Krafla ). מקום נפלא למספר לילות וטיולי כוכב. המלון מציע בר ומסעדה, ובימים נעימים כיף לשבת בטרסה ובגן. ארוחת הבוקר עשירה וגם המסעדה טובה.
7. חופי הדרום ומצוקי הים
חופי הדרום של איסלנד משלבים מישורי סחף, חולות געשיים שחורים, מצוקי בזלת, שדות לבה מכוסי טחב ולשונות קרח המשתפלות מן ההרים. בין האתרים הידועים לאורך הדרך נמצאים מפלי סליאלנדספוס ( Seljalandsfoss ) וסקוגפוס ( Skógafoss ), מצוק דירהוליי ( Dyrhólaey ), חוף רייניספיארה ( Reynisfjara ), עמודי הבזלת רייניסדראנגר ( Reynisdrangar ) והעיירה ויק ( Vík ).
מצוקי החוף משמשים אתרי קינון לעופות ים רבים. הפאפינים, תוכוני הים הצבעוניים, מגיעים לאיסלנד בדרך כלל בין מאי לאוגוסט, וניתן לצפות בהם בין השאר באזור דירהוליי – תוך שמירה על מרחק והימנעות מהפרעה לקינון. בחופים ובלגונות ניתן לפגוש גם ברווזים, ברבורים ולעיתים כלבי ים.
כתבה על הפיורדים המערביים של איסלנד – יעד מומלץ לצפייה בפאפינים

הפאפינים, תוכוני הים הצבעוניים, מגיעים לאיסלנד בדרך כלל בין מאי לאוגוסט (צילום: bzzup)
נהרות קרחוניים מנקזים את הקרחונים ואת האזורים הגעשיים שסביב הרי הגעש קטלה ( Katla ) ואייאפיאטלאיוקול ( Eyjafjallajökull ). הסחף הגעשי שהם נושאים יצר מישורים נרחבים של חול שחור. הר הגעש קטלה, השוכן מתחת לקרחון מירדאלסיוקול ( Mýrdalsjökull ), הוא הר געש פעיל שמנוטר דרך קבע.
לצד יופיים, החופים השחורים עלולים להיות מסוכנים. ברייניספיארה במיוחד מתרחשים "גלי פתע" חזקים, המסוגלים להגיע הרבה מעבר לקו המים ולסחוף אנשים לים. יש לציית לשילוט ולאורות האזהרה, לא להתקרב למים ולעולם לא להפנות את גבכם אל הים.

חוף רייניספיארה השחור, יפה אך עלול להיות גם מסוכן (צילום: Shadman Sakib)
8. שמורת ת'ורסמורק והנקיק הירוק
ת'ורסמורק ( Þórsmörk ), שפירוש שמה "היער של תור", אל הרעם במיתולוגיה הנורדית, היא אחת משמורות הטבע היפות והאהובות בדרום איסלנד. השמורה משתרעת בין הקרחונים טינדפיאטלאיוקול ( Tindfjallajökull ) ואייאפיאטלאיוקול ( Eyjafjallajökull ), סמוך לקרחון מירדאלסיוקול ( Mýrdalsjökull ). קרחונים, קניוני נהרות ורכסי הרים עיצבו את נופיה, והצבעים המשתנים בין סלעי הטוף, היערות הנמוכים והטחב מעניקים לה מראה יוצא דופן.
האזור מציע מסלולי הליכה קצרים לצד טרקים ארוכים. ת'ורסמורק היא גם נקודת הסיום של טרק לאוגאווגור היוצא מלנדמנלאוגר, ונקודת המוצא או הסיום של המסלול החוצה את מעבר פימבורדוהאלס ( Fimmvörðuháls ). אחד האתרים המרשימים באזור הוא קניון סטאקהולצגיה ( Stakkholtsgjá ) – נקיק צר וירוק שאורכו כשני קילומטרים, שבקצהו מסתתר מפל. ההליכה בו כוללת מעברי מים ותנאי הדרך עשויים להשתנות.
הגישה העצמאית לת'ורסמורק אינה פשוטה: הדרך כוללת נהרות לא מגושרים, ובהם קרוסה ( Krossá ), והיא מתאימה רק לרכב שטח ייעודי ולנהגים מנוסים. גם רכבי 4×4 שכורים רבים אינם מבוטחים לחציית נהרות. הדרך הבטוחה והנוחה יותר היא באוטובוס הררי או בסיור מודרך. עיקר הטיולים מתקיימים בקיץ, אך סיורים מיוחדים יוצאים לעיתים גם בעונות אחרות, בהתאם למזג האוויר ולמצב הדרך.

נופים געשיים ופראיים בשמורת ת'ורסמורק (צילום: Leamus)

ת'ורסמורק היא נקודת הסיום של טרק לאוגאווגור היוצא מלנדמנלאוגר (צילום: Leamus)
9. קניון יוקולסאורגליופור ומפל דטיפוס
נהר יוקולסה אאו פיולום ( Jökulsá á Fjöllum ) נובע מקרחון ואטנאיוקול וזורם צפונה לאורך יותר מ-200 ק"מ עד למפרץ אוקסארפיורדור ( Öxarfjörður ). בדרכו הוא חוצה את קניון יוקולסאורגליופור ( Jökulsárgljúfur ), אזור שהיה בעבר פארק לאומי עצמאי וכיום הוא חלק מן הפארק הלאומי ואטנאיוקול.
כאן נמצאים צוקי ההד – הליודאקלטאר ( Hljóðaklettar ) – ובהם תצורות מרשימות של עמודי בזלת מפותלים, וכן קניון אסבירגי ( Ásbyrgi ), שצורתו כפרסת סוס. הקניון נוצר ככל הנראה בשיטפונות קרחוניים אדירים, אף שעל פי האגדה הוא טביעת הפרסה של סלייפניר, סוסו בעל שמונה הרגליים של האל אודין.
האתר המפורסם ביותר לאורך הנהר הוא דטיפוס ( Dettifoss ), מפל שרוחבו כ-100 מטרים וגובהו כ-44 מטרים. שילוב הספיקה, הרוחב ועוצמת המים הופך אותו לאחד המפלים החזקים והמרשימים באירופה. אפשר להגיע אליו משתי גדות הנהר, אך תנאי הדרכים והשבילים שונים, וחלק מדרכי הגישה עשויות להיסגר בחורף או במזג אוויר קשה. בסמוך נמצאים גם המפלים סלפוס ( Selfoss ) והפרגילספוס ( Hafragilsfoss ).
מפל הפרגילספוס בנהר יוקולסה אאו פיולום (צילום: dnaveh)
מפל דטיפוס, כוח הזרימה החזק ביותר באירופה (צילום: alanfin)
10. הנופים הגעשיים של איי וסטמן
איי וסטמן ( Vestmannaeyjar ), הבולטים מן האוקיינוס מדרום לחופי איסלנד, הם ארכיפלג געשי ובו כ-15 איים לצד איונים וסלעים רבים. ה"צעיר" באיים הוא סירטסיי ( Surtsey ), שהחל להיווצר בהתפרצות תת-ימית בשנת 1963. ההתפרצות נמשכה עד 1967, והיווצרותו של האי לעיני החוקרים סיפקה הזדמנות יוצאת דופן לעקוב אחר התפתחותו של אי חדש ואחר התבססותם ההדרגתית של צמחים ובעלי חיים. סירטסיי הוא שמורת טבע ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו, והכניסה אליו אסורה ללא אישור מיוחד כדי להגן על המחקר ועל המערכת האקולוגית הרגישה.
האי המיושב היחיד הוא היימאיי ( Heimaey ), שאליו אפשר להגיע במעבורת או בטיסה פנימית. בהיימאיי אירעה בשנת 1973 התפרצות געשית פתאומית. כמעט כל תושבי האי פונו בתוך שעות, מאות בתים נפגעו או נקברו תחת אפר ולבה, וזרמי הלבה איימו לחסום את פתח הנמל. ההתפרצות שינתה את קו החוף והגדילה את שטחו של האי, אך הנמל ניצל ורוב התושבים חזרו לבתיהם. כיום אפשר לטפס אל הר הגעש אלדפל ( Eldfell ), לבקר במוזיאון אלדהיימאר ( Eldheimar ) ולצאת לשייט בין מצוקי הארכיפלג. האיים ידועים גם במושבות גדולות של עופות ים, ובהן הפאפינים הנצפים בעיקר מסוף האביב ועד שלהי הקיץ.
חשוב לדעת לפני טיול באיסלנד
♦ עונת הקיץ באיסלנד קצרה ועמוסה. החודשים יוני עד אוגוסט מציעים ימים ארוכים, גישה נוחה יחסית לכבישים ומבחר גדול של טיולים. מאי, ספטמבר וראשית אוקטובר עשויים להתאים למי שמעדיף פחות עומס, אך חלק מכבישי ההרים והאתרים העונתיים עלולים להיות סגורים. טיול חורף אפשרי גם כן, אך לא לכל האזורים ניתן להגיע כמובן.
♦ אפשרויות הטיסה מישראל משתנות בין העונות והשנים. לעיתים פועלות טיסות ישירות עונתיות, ובתקופות אחרות יש לטוס דרך יעד ביניים באירופה.
♦ נהיגה עצמית ב רכב שכור היא אחת הדרכים הנוחות ביותר לטייל באי. רכב רגיל בעל הנעה קדמית מספיק בקיץ לכביש הטבעת ולרוב האתרים המרכזיים, ואילו כבישי F מחייבים רכב 4x4. לא כל רכב שטח מתאים לחציית נהרות, ובמקרים רבים הביטוח אינו מכסה נזק שנגרם בחצייה.
♦ אסור לנסוע מחוץ לדרכים מסומנות. הצמחייה והטחב באיסלנד רגישים מאוד, ונזק שנגרם בנסיעה על הקרקע עלול להישאר במשך עשרות שנים.
♦ ניתן להתנייד באיסלנד גם באוטובוסים, במעבורות ובטיסות פנים, אך אין במדינה רכבות ותדירות הקווים מחוץ לאזור רייקיאוויק מוגבלת, במיוחד בחורף. לכן קשה לבסס מסלול מקיף וגמיש רק על תחבורה ציבורית, אם כי הדבר אפשרי בתכנון מוקדם ובשילוב סיורים מאורגנים.
♦ מזג האוויר משתנה במהירות, גם בקיץ. הטמפרטורות בשעות היום נעות פעמים רבות סביב 7-15 מעלות, אך ייתכנו ימים חמים או קרים יותר. רוח וגשם עלולים לגרום לתחושה קרה בהרבה, ולכן מומלץ להתלבש בשכבות ולהצטייד במעיל אטום למים ולרוח ובנעלי הליכה טובות.
♦ לפני כל יום נסיעה מומלץ לבדוק את תחזית מזג האוויר באתר השירות המטאורולוגי של איסלנד, את מצב הכבישים באתר Road.is ואת האזהרות באתר SafeTravel . אין להסתמך רק על אפליקציית ניווט, שעלולה להפנות לדרך סגורה או לכביש שאינו מתאים לרכב.
♦ באזורים רבים ניתן להצטרף לסיורים מודרכים, כמו סיורים לקרחונים ולמערות קרח, שייט בלגונת יוקולסרלון, צפייה בלווייתנים, אופנועי שלג וסיורים היוצאים מרייקיאוויק. ללגונה הכחולה ולאתרי רחצה פופולריים אחרים מומלץ להזמין מקום מראש.
♦ ליוצאים לטרקים חשוב להצטייד בציוד מתאים, לבדוק את תנאי המסלול ולהשאיר תוכנית נסיעה או הליכה אצל אדם קרוב או באמצעות SafeTravel . אין לעלות באופן עצמאי על קרחונים או להיכנס למערות קרח.
לינה בטיול באיסלנד
♦ אפשרויות הלינה באיסלנד כוללות בתי מלון, בתי הארחה, דירות, אכסניות, בקתות וחוות חקלאיות. באזורים מרוחקים המבחר מצומצם ולעיתים המרחק בין מקום לינה אחד למשנהו גדול.
♦ בעונת הקיץ מומלץ להזמין מקומות לינה חודשים מראש, במיוחד לאורך החוף הדרומי, באזור מיוואטן, בחצי האי סנייפלסנס וביישובים קטנים לאורך כביש הטבעת.
♦ בהזמנה מוקדמת חשוב לבדוק היטב את תנאי הביטול. מזג האוויר, סגירת כבישים או שינוי במסלול עלולים לחייב התאמות, ולכן לעיתים כדאי לשלם מעט יותר עבור אפשרות ביטול גמישה.
♦ הלינה בקרוואנים ובקמפרים מותרת בחניוני קמפינג מוסדרים או במקום שבו התקבל אישור מפורש מבעל הקרקע. גם הקמת אוהלים כפופה לכללים המקומיים, ובשמורות טבע ובאזורים מוגנים מותר ללון רק במקומות המיועדים לכך.
♦ אם הטיסה נוחתת בשעה מאוחרת או ממריאה מוקדם בבוקר, כדאי לשקול לינה ליד שדה התעופה הבינלאומי קפלאוויק . שדה התעופה נמצא במרחק של כ-50 ק"מ מרייקיאוויק, והנסיעה ביניהם אורכת בדרך כלל כ-45 עד 60 דקות.
מלון מומלץ ברייקיאוויק
מלון אלדה ( Alda Hotel Reykjavík ) נמצא על רחוב Laugavegur , במרחק קצר מכנסיית הדלגרים ומוקף בחנויות, בתי קפה ומסעדות. ההליכה ממנו לכיכר המרכזית ולנמל אורכת בין 10-15 דקות, אך הדרך עוברת לאורך הרחוב הראשי ונעימה גם בשעות הערב. העיצוב מודרני ונקי, ולרשות האורחים עומדים חדר כושר, סאונה, ג'קוזי חיצוני, בר ומסעדה.
מידע נוסף
איסלנד שמעבר לכביש הטבעת
טעימה קטנה מהנופים והאטרקציות שמחכים לכם לאורך כביש הטבעת
מלון מומלץ בדרום איסלנד
מלון סליה ( Hotel Selja ) הוא מלון קטן ומשפחתי, הממוקם לא הרחק מכביש מספר 1, אך מיקומו שקט, כאילו רק אתם והטבע סביב. הוא קרוב למפלי סליאלנד ( Seljalandsfoss ) ומפלי סקוגפוס ( Skógafoss ), שמורת ת'ורסמורק, וארכיפלג וטסמן, בדרום איסלנד, כשעתיים נסיעה מרייקיאוויק, ומתאים לבילוי 1-4 לילות וטיולי כוכב באזור. החדרים מתאימים ל- 2-4 מטיילים ויש בהם מקרר וקומקום, אבל בעיקר נוף קסום מהחלון.
מלון סליה ( Hotel Selja ) הוא מלון קטן ומשפחתי, הממוקם לא הרחק מכביש מספר 1, אך מיקומו שקט, כאילו רק אתם והטבע סביב. הוא קרוב למפלי סליאלנד ( Seljalandsfoss ) ומפלי סקוגפוס ( Skógafoss ), שמורת ת'ורסמורק, וארכיפלג וטסמן, בדרום איסלנד, כשעתיים נסיעה מרייקיאוויק, ומתאים לבילוי 1-4 לילות וטיולי כוכב באזור. החדרים מתאימים ל- 2-4 מטיילים ויש בהם מקרר וקומקום, אבל בעיקר נוף קסום מהחלון.
2. הפארק הלאומי ת'ינגווליר
הפארק הלאומי ת'ינגווליר ( Þingvellir ) נמצא בעמק ביקוע גיאולוגי, שבו הולכים ומתרחקים זה מזה הלוח הצפון-אמריקאי והלוח האירו-אסייתי. התנועה המתמשכת של קרום כדור הארץ יצרה באזור מערכת מרשימה של סדקים, מצוקים וערוצים, ובהם קניון אלמנאגיה ( Almannagjá ) וסדק סילפרה ( Silfra ), שמימיו הצלולים הפכו אותו לאתר צלילה מפורסם.
ת'ינגווליר הוא לא רק אתר טבע אלא גם אחד המקומות החשובים ביותר בהיסטוריה של איסלנד. כאן נוסד בסביבות שנת 930 האלת'ינגי – האספה הלאומית של איסלנד, הנחשבת לאחד המוסדות הפרלמנטריים העתיקים בעולם. בשנת 2004 הוכרז המקום אתר מורשת עולמית של אונסק"ו בזכות חשיבותו ההיסטורית והתרבותית.
הפארק שוכן לחופו הצפוני של אגם ת'ינגוואטלאוואטן ( Þingvallavatn ), האגם הטבעי הגדול באיסלנד, ובמרחק של כ-45 דקות עד שעה נסיעה מרייקיאוויק. הוא אחד משלושת האתרים המרכזיים במסלול "מעגל הזהב", לצד אזור גייזיר ומפל גולפוס, ולכן משתלב בקלות בתחילתו או בסופו של כמעט כל טיול באי.

הפארק הלאומי ת'ינגווליר, כאן הולכים ומתרחקים זה מזה שני לוחות טקטוניים (צילום: Tina Zupancic)
3. ואטנאיוקול, סקפטפל ויוקולסרלון
ואטנאיוקול ( Vatnajökull ) הוא הקרחון הגדול באיסלנד ואחד הגדולים באירופה. שטחו כיום כ-7,700 קמ"ר, אם כי הוא ממשיך להשתנות ולהצטמצם בעקבות התחממות האקלים. מתחת לכיפת הקרח נמצאים כמה הרי געש פעילים, ובהם גרימסווטן ( Grímsvötn ), וממנה גולשות לשונות קרח גדולות אל העמקים והמישורים שסביבה.
הקרחון נמצא בתחומי הפארק הלאומי ואטנאיוקול, המשתרע על כ-14 אחוזים משטח איסלנד והוכרז בשנת 2019 אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשוליו הדרומיים נמצא אזור סקפטפל ( Skaftafell ), ובו מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות, תצפיות על לשונות הקרח ועמקים שנחרצו בידי קרחונים. אחד המסלולים הפופולריים מוביל למפל סווארטיפוס ( Svartifoss ), הנופל בין עמודי בזלת שחורים.
ממזרח לסקפטפל נמצאת לגונת הקרחונים יוקולסרלון ( Jökulsárlón ), שנוצרה בעקבות נסיגת קרחון בריידאמרקור ( Breiðamerkurjökull ). גושי קרח ניתקים מן הקרחון, צפים בלגונה ונסחפים לעבר הים. חלקם נשטפים אל החוף הסמוך, המכונה "חוף היהלומים". מומלץ לעצור גם בלגונת פיאלסרלון ( Fjallsárlón ), הקטנה והשקטה יותר.
שימו לב: אין לעלות על קרחון או להיכנס למערת קרח באופן עצמאי. הקרחונים מכילים סדקים נסתרים ותנאי השטח משתנים במהירות, ולכן יש להצטרף לסיור עם מדריכים מוסמכים וציוד מתאים.

שברים צפים בלגונת הקרחונים יוקולסרלון שנוצרה בעקבות נסיגת קרחון בריידאמרקור (צילום: CC Amit Chatterjee)
4. אזור לנדמנלוגאר הצבעוני
לנדמנלאוגר ( Landmannalaugar ) נמצאת בשמורת הטבע פיאלאבאק ( Fjallabak ), ברמה ההררית של דרום איסלנד. האזור ידוע בהרי הריוליט הצבעוניים שלו, ששילוב המינרלים בהם יוצר גוונים של אדום, צהוב, ירוק, אפור וורוד. לצידם פזורים שדות לבה שחורים, אגמים, נהרות ומעיינות גיאותרמיים.
בין מסלולי ההליכה הפופולריים נמצאים הר ברניסטיינסאלדה ( Brennisteinsalda ), שפירוש שמו "הר הגופרית", הר בלאהניוקור ( Bláhnúkur ) ושדה הלבה לאוגאהראון ( Laugahraun ). מלנדמנלאוגר יוצא גם טרק לאוגאווגור ( Laugavegur ) המפורסם, המגיע לאחר כמה ימי הליכה לת'ורסמורק ( Þórsmörk ), עליה נפרט בהמשך.
הגישה לאזור אפשרית בדרך כלל רק בעונת הקיץ, לאחר פתיחת כבישי ההר. הדרך עוברת בכבישי F ומחייבת רכב 4×4. במסלולים מסוימים יש חציות נהר, אך ניתן להגיע לחניון P1 הסמוך ולחצות בגשר להולכי רגל, בלי לחצות את הנהר האחרון ברכב. בשנים האחרונות נדרשה בעונת השיא הזמנה מראש של מקום חניה בשעות היום, נוסף על תשלום דמי שירות. ההסדרים עשויים להשתנות מעונה לעונה, ולכן יש לבדוק אותם באתר הרשמי לפני הנסיעה .
עוד על לנדמנלאוגר בכתבה על איסלנד שמעבר לכביש הטבעת

הרי הריוליט הצבעוניים באזור לנדמנלאוגר (צילום: Neurobite)
5. חצי האי סנייפלסנס והר הגעש סנאפל
חצי האי סנייפלסנס ( Snæfellsnes ), במערב איסלנד, מכונה לעיתים "איסלנד בזעיר אנפין", משום שבשטח מצומצם יחסית אפשר למצוא בו הר געש עטור קרחון, שדות לבה, מפלים, חופים שחורים וזהובים, מצוקי ים, כפרי דייגים ומפרצים סלעיים.
בקצה חצי האי מתנשא הר הגעש סנייפלסיוקול ( Snæfellsjökull ), שגובהו כ-1,446 מטרים ופסגתו מכוסה קרחון שהצטמצם מאוד בעשורים האחרונים. ההר שימש שער הכניסה לעומק האדמה בספרו של ז'ול ורן, "מסע אל בטן האדמה". הוא וסביבתו נכללים בפארק הלאומי סנייפלסיוקול .
בין האתרים הבולטים בחצי האי נמצאים צוקי ארנרסטאפי ( Arnarstapi ), הכפר הלנאר ( Hellnar ), חוף דיופאלונסאנדור ( Djúpalónssandur ), מכתש סאקסהול ( Saxhóll ), הר קירקיופל ( Kirkjufell ) וכפרי הדייגים גרונדארפיורדור ( Grundarfjörður ) וסטיקיסהולמור ( Stykkishólmur ). מצפון לחצי האי משתרע מפרץ בריידאפיורדור ( Breiðafjörður ), המנוקד באלפי איים ואיונים, וניתן לצאת מסטיקיסהולמור לשייט ביניהם.

מפלי קירקיופל בחצי האי סנייפלסנס (צילום: Jasper Neupane)
6. אגם מיוואטן והר הגעש אסקיה
אגם מיוואטן ( Mývatn ) הוא מאתרי הטבע המפורסמים בצפון איסלנד. זהו אגם רדוד ששטחו כ-37 קמ"ר, וסביבו נוף שנוצר בפעילות געשית צעירה יחסית. באזור אפשר לראות מכתשים מדומים בסקוטוסטאדאגיגאר ( Skútustaðagígar ), תצורות לבה בדימובורגיר ( Dimmuborgir ), את לוע הר הגעש קוורפיאטל ( Hverfjall ) ואת האזור הגיאותרמי קווריר ( Hverir ), למרגלות הר נאומאפיאטל ( Námafjall ), שבו בוץ מבעבע, אדי קיטור וריחות גופרית.
האגם וסביבתו הם בית גידול חשוב לעופות מים, ובמיוחד למינים רבים של ברווזים. פירוש השם מיוואטן הוא "אגם היבחושים", ובימים שקטים וחמים אכן עשויים להופיע באזור נחילים גדולים שלהם. אפשר לסיים את היום ברחצה במרחצאות הגיאותרמיים של מיוואטן, אך אין להיכנס לבריכות טבעיות או לאזורי בוץ שאינם מסומנים: הקרקע עלולה להיות דקה והמים שמתחתיה רותחים.

אגם מיוואטן וסביבתו העשירה בפעילות וולקנית (צילום: subtik)
לא הרחק מהאגם נמצא גם מפל גודאפוס ( Goðafoss ), "מפל האלים", הנופל בקשת רחבה אל נהר סקיאולפאנדאפלויט. הר הגעש אסקיה ( Askja ) נמצא ברמה ההררית שמדרום-מזרח למיוואטן. זו קלדרה עצומה שבה שוכן אגם אסקיוואטן ( Öskjuvatn ), מן האגמים העמוקים באיסלנד, ולצידו לוע ויטי ( Víti ) בעל המים התכולים-חלביים.
הנסיעה לאסקיה ארוכה ואיטית ונמשכת כמה שעות לכל כיוון, בדרכי הר המתאימות לרכב 4×4 בלבד. הגישה נפתחת בדרך כלל רק בקיץ ועלולה להיסגר בהתראה קצרה, ולכן יש לבדוק מראש את מצב הכבישים, מזג האוויר והודעות הפארק.

אגם אסקיוואטן ולוע ויטי בהר הגעש אסקיה (צילום: Agent Nikita)
מלון מומלץ בצפון איסלנד
מלון לקסה ( Hótel Laxá ) ממוקם כ-2 ק"מ מאגם מיוואטן המקסים, ובמרחק של כחצי שעה נסיעה ממפל גודפוס ( Godafoss ) והר הגעש קרפלה ( Krafla ). מקום נפלא למספר לילות וטיולי כוכב. המלון מציע בר ומסעדה, ובימים נעימים כיף לשבת בטרסה ובגן. ארוחת הבוקר עשירה וגם המסעדה טובה.
7. חופי הדרום ומצוקי הים
חופי הדרום של איסלנד משלבים מישורי סחף, חולות געשיים שחורים, מצוקי בזלת, שדות לבה מכוסי טחב ולשונות קרח המשתפלות מן ההרים. בין האתרים הידועים לאורך הדרך נמצאים מפלי סליאלנדספוס ( Seljalandsfoss ) וסקוגפוס ( Skógafoss ), מצוק דירהוליי ( Dyrhólaey ), חוף רייניספיארה ( Reynisfjara ), עמודי הבזלת רייניסדראנגר ( Reynisdrangar ) והעיירה ויק ( Vík ).
מצוקי החוף משמשים אתרי קינון לעופות ים רבים. הפאפינים, תוכוני הים הצבעוניים, מגיעים לאיסלנד בדרך כלל בין מאי לאוגוסט, וניתן לצפות בהם בין השאר באזור דירהוליי – תוך שמירה על מרחק והימנעות מהפרעה לקינון. בחופים ובלגונות ניתן לפגוש גם ברווזים, ברבורים ולעיתים כלבי ים.
כתבה על הפיורדים המערביים של איסלנד – יעד מומלץ לצפייה בפאפינים

הפאפינים, תוכוני הים הצבעוניים, מגיעים לאיסלנד בדרך כלל בין מאי לאוגוסט (צילום: bzzup)
נהרות קרחוניים מנקזים את הקרחונים ואת האזורים הגעשיים שסביב הרי הגעש קטלה ( Katla ) ואייאפיאטלאיוקול ( Eyjafjallajökull ). הסחף הגעשי שהם נושאים יצר מישורים נרחבים של חול שחור. הר הגעש קטלה, השוכן מתחת לקרחון מירדאלסיוקול ( Mýrdalsjökull ), הוא הר געש פעיל שמנוטר דרך קבע.
לצד יופיים, החופים השחורים עלולים להיות מסוכנים. ברייניספיארה במיוחד מתרחשים "גלי פתע" חזקים, המסוגלים להגיע הרבה מעבר לקו המים ולסחוף אנשים לים. יש לציית לשילוט ולאורות האזהרה, לא להתקרב למים ולעולם לא להפנות את גבכם אל הים.

חוף רייניספיארה השחור, יפה אך עלול להיות גם מסוכן (צילום: Shadman Sakib)

3. ואטנאיוקול, סקפטפל ויוקולסרלון
ואטנאיוקול ( Vatnajökull ) הוא הקרחון הגדול באיסלנד ואחד הגדולים באירופה. שטחו כיום כ-7,700 קמ"ר, אם כי הוא ממשיך להשתנות ולהצטמצם בעקבות התחממות האקלים. מתחת לכיפת הקרח נמצאים כמה הרי געש פעילים, ובהם גרימסווטן ( Grímsvötn ), וממנה גולשות לשונות קרח גדולות אל העמקים והמישורים שסביבה.
הקרחון נמצא בתחומי הפארק הלאומי ואטנאיוקול, המשתרע על כ-14 אחוזים משטח איסלנד והוכרז בשנת 2019 אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשוליו הדרומיים נמצא אזור סקפטפל ( Skaftafell ), ובו מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות, תצפיות על לשונות הקרח ועמקים שנחרצו בידי קרחונים. אחד המסלולים הפופולריים מוביל למפל סווארטיפוס ( Svartifoss ), הנופל בין עמודי בזלת שחורים.
ממזרח לסקפטפל נמצאת לגונת הקרחונים יוקולסרלון ( Jökulsárlón ), שנוצרה בעקבות נסיגת קרחון בריידאמרקור ( Breiðamerkurjökull ). גושי קרח ניתקים מן הקרחון, צפים בלגונה ונסחפים לעבר הים. חלקם נשטפים אל החוף הסמוך, המכונה "חוף היהלומים". מומלץ לעצור גם בלגונת פיאלסרלון ( Fjallsárlón ), הקטנה והשקטה יותר.
שימו לב: אין לעלות על קרחון או להיכנס למערת קרח באופן עצמאי. הקרחונים מכילים סדקים נסתרים ותנאי השטח משתנים במהירות, ולכן יש להצטרף לסיור עם מדריכים מוסמכים וציוד מתאים.

שברים צפים בלגונת הקרחונים יוקולסרלון שנוצרה בעקבות נסיגת קרחון בריידאמרקור (צילום: CC Amit Chatterjee)
4. אזור לנדמנלוגאר הצבעוני
לנדמנלאוגר ( Landmannalaugar ) נמצאת בשמורת הטבע פיאלאבאק ( Fjallabak ), ברמה ההררית של דרום איסלנד. האזור ידוע בהרי הריוליט הצבעוניים שלו, ששילוב המינרלים בהם יוצר גוונים של אדום, צהוב, ירוק, אפור וורוד. לצידם פזורים שדות לבה שחורים, אגמים, נהרות ומעיינות גיאותרמיים.
בין מסלולי ההליכה הפופולריים נמצאים הר ברניסטיינסאלדה ( Brennisteinsalda ), שפירוש שמו "הר הגופרית", הר בלאהניוקור ( Bláhnúkur ) ושדה הלבה לאוגאהראון ( Laugahraun ). מלנדמנלאוגר יוצא גם טרק לאוגאווגור ( Laugavegur ) המפורסם, המגיע לאחר כמה ימי הליכה לת'ורסמורק ( Þórsmörk ), עליה נפרט בהמשך.
הגישה לאזור אפשרית בדרך כלל רק בעונת הקיץ, לאחר פתיחת כבישי ההר. הדרך עוברת בכבישי F ומחייבת רכב 4×4. במסלולים מסוימים יש חציות נהר, אך ניתן להגיע לחניון P1 הסמוך ולחצות בגשר להולכי רגל, בלי לחצות את הנהר האחרון ברכב. בשנים האחרונות נדרשה בעונת השיא הזמנה מראש של מקום חניה בשעות היום, נוסף על תשלום דמי שירות. ההסדרים עשויים להשתנות מעונה לעונה, ולכן יש לבדוק אותם באתר הרשמי לפני הנסיעה .
עוד על לנדמנלאוגר בכתבה על איסלנד שמעבר לכביש הטבעת

הרי הריוליט הצבעוניים באזור לנדמנלאוגר (צילום: Neurobite)
5. חצי האי סנייפלסנס והר הגעש סנאפל
חצי האי סנייפלסנס ( Snæfellsnes ), במערב איסלנד, מכונה לעיתים "איסלנד בזעיר אנפין", משום שבשטח מצומצם יחסית אפשר למצוא בו הר געש עטור קרחון, שדות לבה, מפלים, חופים שחורים וזהובים, מצוקי ים, כפרי דייגים ומפרצים סלעיים.
בקצה חצי האי מתנשא הר הגעש סנייפלסיוקול ( Snæfellsjökull ), שגובהו כ-1,446 מטרים ופסגתו מכוסה קרחון שהצטמצם מאוד בעשורים האחרונים. ההר שימש שער הכניסה לעומק האדמה בספרו של ז'ול ורן, "מסע אל בטן האדמה". הוא וסביבתו נכללים בפארק הלאומי סנייפלסיוקול .
בין האתרים הבולטים בחצי האי נמצאים צוקי ארנרסטאפי ( Arnarstapi ), הכפר הלנאר ( Hellnar ), חוף דיופאלונסאנדור ( Djúpalónssandur ), מכתש סאקסהול ( Saxhóll ), הר קירקיופל ( Kirkjufell ) וכפרי הדייגים גרונדארפיורדור ( Grundarfjörður ) וסטיקיסהולמור ( Stykkishólmur ). מצפון לחצי האי משתרע מפרץ בריידאפיורדור ( Breiðafjörður ), המנוקד באלפי איים ואיונים, וניתן לצאת מסטיקיסהולמור לשייט ביניהם.

מפלי קירקיופל בחצי האי סנייפלסנס (צילום: Jasper Neupane)
6. אגם מיוואטן והר הגעש אסקיה
אגם מיוואטן ( Mývatn ) הוא מאתרי הטבע המפורסמים בצפון איסלנד. זהו אגם רדוד ששטחו כ-37 קמ"ר, וסביבו נוף שנוצר בפעילות געשית צעירה יחסית. באזור אפשר לראות מכתשים מדומים בסקוטוסטאדאגיגאר ( Skútustaðagígar ), תצורות לבה בדימובורגיר ( Dimmuborgir ), את לוע הר הגעש קוורפיאטל ( Hverfjall ) ואת האזור הגיאותרמי קווריר ( Hverir ), למרגלות הר נאומאפיאטל ( Námafjall ), שבו בוץ מבעבע, אדי קיטור וריחות גופרית.
האגם וסביבתו הם בית גידול חשוב לעופות מים, ובמיוחד למינים רבים של ברווזים. פירוש השם מיוואטן הוא "אגם היבחושים", ובימים שקטים וחמים אכן עשויים להופיע באזור נחילים גדולים שלהם. אפשר לסיים את היום ברחצה במרחצאות הגיאותרמיים של מיוואטן, אך אין להיכנס לבריכות טבעיות או לאזורי בוץ שאינם מסומנים: הקרקע עלולה להיות דקה והמים שמתחתיה רותחים.

אגם מיוואטן וסביבתו העשירה בפעילות וולקנית (צילום: subtik)
לא הרחק מהאגם נמצא גם מפל גודאפוס ( Goðafoss ), "מפל האלים", הנופל בקשת רחבה אל נהר סקיאולפאנדאפלויט. הר הגעש אסקיה ( Askja ) נמצא ברמה ההררית שמדרום-מזרח למיוואטן. זו קלדרה עצומה שבה שוכן אגם אסקיוואטן ( Öskjuvatn ), מן האגמים העמוקים באיסלנד, ולצידו לוע ויטי ( Víti ) בעל המים התכולים-חלביים.
הנסיעה לאסקיה ארוכה ואיטית ונמשכת כמה שעות לכל כיוון, בדרכי הר המתאימות לרכב 4×4 בלבד. הגישה נפתחת בדרך כלל רק בקיץ ועלולה להיסגר בהתראה קצרה, ולכן יש לבדוק מראש את מצב הכבישים, מזג האוויר והודעות הפארק.

אגם אסקיוואטן ולוע ויטי בהר הגעש אסקיה (צילום: Agent Nikita)
מלון מומלץ בצפון איסלנד
מלון לקסה ( Hótel Laxá ) ממוקם כ-2 ק"מ מאגם מיוואטן המקסים, ובמרחק של כחצי שעה נסיעה ממפל גודפוס ( Godafoss ) והר הגעש קרפלה ( Krafla ). מקום נפלא למספר לילות וטיולי כוכב. המלון מציע בר ומסעדה, ובימים נעימים כיף לשבת בטרסה ובגן. ארוחת הבוקר עשירה וגם המסעדה טובה.
7. חופי הדרום ומצוקי הים
חופי הדרום של איסלנד משלבים מישורי סחף, חולות געשיים שחורים, מצוקי בזלת, שדות לבה מכוסי טחב ולשונות קרח המשתפלות מן ההרים. בין האתרים הידועים לאורך הדרך נמצאים מפלי סליאלנדספוס ( Seljalandsfoss ) וסקוגפוס ( Skógafoss ), מצוק דירהוליי ( Dyrhólaey ), חוף רייניספיארה ( Reynisfjara ), עמודי הבזלת רייניסדראנגר ( Reynisdrangar ) והעיירה ויק ( Vík ).
מצוקי החוף משמשים אתרי קינון לעופות ים רבים. הפאפינים, תוכוני הים הצבעוניים, מגיעים לאיסלנד בדרך כלל בין מאי לאוגוסט, וניתן לצפות בהם בין השאר באזור דירהוליי – תוך שמירה על מרחק והימנעות מהפרעה לקינון. בחופים ובלגונות ניתן לפגוש גם ברווזים, ברבורים ולעיתים כלבי ים.
כתבה על הפיורדים המערביים של איסלנד – יעד מומלץ לצפייה בפאפינים

הפאפינים, תוכוני הים הצבעוניים, מגיעים לאיסלנד בדרך כלל בין מאי לאוגוסט (צילום: bzzup)
נהרות קרחוניים מנקזים את הקרחונים ואת האזורים הגעשיים שסביב הרי הגעש קטלה ( Katla ) ואייאפיאטלאיוקול ( Eyjafjallajökull ). הסחף הגעשי שהם נושאים יצר מישורים נרחבים של חול שחור. הר הגעש קטלה, השוכן מתחת לקרחון מירדאלסיוקול ( Mýrdalsjökull ), הוא הר געש פעיל שמנוטר דרך קבע.
לצד יופיים, החופים השחורים עלולים להיות מסוכנים. ברייניספיארה במיוחד מתרחשים "גלי פתע" חזקים, המסוגלים להגיע הרבה מעבר לקו המים ולסחוף אנשים לים. יש לציית לשילוט ולאורות האזהרה, לא להתקרב למים ולעולם לא להפנות את גבכם אל הים.

חוף רייניספיארה השחור, יפה אך עלול להיות גם מסוכן (צילום: Shadman Sakib)

4. אזור לנדמנלוגאר הצבעוני
לנדמנלאוגר ( Landmannalaugar ) נמצאת בשמורת הטבע פיאלאבאק ( Fjallabak ), ברמה ההררית של דרום איסלנד. האזור ידוע בהרי הריוליט הצבעוניים שלו, ששילוב המינרלים בהם יוצר גוונים של אדום, צהוב, ירוק, אפור וורוד. לצידם פזורים שדות לבה שחורים, אגמים, נהרות ומעיינות גיאותרמיים.
בין מסלולי ההליכה הפופולריים נמצאים הר ברניסטיינסאלדה ( Brennisteinsalda ), שפירוש שמו "הר הגופרית", הר בלאהניוקור ( Bláhnúkur ) ושדה הלבה לאוגאהראון ( Laugahraun ). מלנדמנלאוגר יוצא גם טרק לאוגאווגור ( Laugavegur ) המפורסם, המגיע לאחר כמה ימי הליכה לת'ורסמורק ( Þórsmörk ), עליה נפרט בהמשך.
הגישה לאזור אפשרית בדרך כלל רק בעונת הקיץ, לאחר פתיחת כבישי ההר. הדרך עוברת בכבישי F ומחייבת רכב 4×4. במסלולים מסוימים יש חציות נהר, אך ניתן להגיע לחניון P1 הסמוך ולחצות בגשר להולכי רגל, בלי לחצות את הנהר האחרון ברכב. בשנים האחרונות נדרשה בעונת השיא הזמנה מראש של מקום חניה בשעות היום, נוסף על תשלום דמי שירות. ההסדרים עשויים להשתנות מעונה לעונה, ולכן יש לבדוק אותם באתר הרשמי לפני הנסיעה .
עוד על לנדמנלאוגר בכתבה על איסלנד שמעבר לכביש הטבעת
עוד על

5. חצי האי סנייפלסנס והר הגעש סנאפל
חצי האי סנייפלסנס ( Snæfellsnes ), במערב איסלנד, מכונה לעיתים "איסלנד בזעיר אנפין", משום שבשטח מצומצם יחסית אפשר למצוא בו הר געש עטור קרחון, שדות לבה, מפלים, חופים שחורים וזהובים, מצוקי ים, כפרי דייגים ומפרצים סלעיים.
בקצה חצי האי מתנשא הר הגעש סנייפלסיוקול ( Snæfellsjökull ), שגובהו כ-1,446 מטרים ופסגתו מכוסה קרחון שהצטמצם מאוד בעשורים האחרונים. ההר שימש שער הכניסה לעומק האדמה בספרו של ז'ול ורן, "מסע אל בטן האדמה". הוא וסביבתו נכללים בפארק הלאומי סנייפלסיוקול .
בין האתרים הבולטים בחצי האי נמצאים צוקי ארנרסטאפי ( Arnarstapi ), הכפר הלנאר ( Hellnar ), חוף דיופאלונסאנדור ( Djúpalónssandur ), מכתש סאקסהול ( Saxhóll ), הר קירקיופל ( Kirkjufell ) וכפרי הדייגים גרונדארפיורדור ( Grundarfjörður ) וסטיקיסהולמור ( Stykkishólmur ). מצפון לחצי האי משתרע מפרץ בריידאפיורדור ( Breiðafjörður ), המנוקד באלפי איים ואיונים, וניתן לצאת מסטיקיסהולמור לשייט ביניהם.

מפלי קירקיופל בחצי האי סנייפלסנס (צילום: Jasper Neupane)
6. אגם מיוואטן והר הגעש אסקיה
אגם מיוואטן ( Mývatn ) הוא מאתרי הטבע המפורסמים בצפון איסלנד. זהו אגם רדוד ששטחו כ-37 קמ"ר, וסביבו נוף שנוצר בפעילות געשית צעירה יחסית. באזור אפשר לראות מכתשים מדומים בסקוטוסטאדאגיגאר ( Skútustaðagígar ), תצורות לבה בדימובורגיר ( Dimmuborgir ), את לוע הר הגעש קוורפיאטל ( Hverfjall ) ואת האזור הגיאותרמי קווריר ( Hverir ), למרגלות הר נאומאפיאטל ( Námafjall ), שבו בוץ מבעבע, אדי קיטור וריחות גופרית.
האגם וסביבתו הם בית גידול חשוב לעופות מים, ובמיוחד למינים רבים של ברווזים. פירוש השם מיוואטן הוא "אגם היבחושים", ובימים שקטים וחמים אכן עשויים להופיע באזור נחילים גדולים שלהם. אפשר לסיים את היום ברחצה במרחצאות הגיאותרמיים של מיוואטן, אך אין להיכנס לבריכות טבעיות או לאזורי בוץ שאינם מסומנים: הקרקע עלולה להיות דקה והמים שמתחתיה רותחים.

אגם מיוואטן וסביבתו העשירה בפעילות וולקנית (צילום: subtik)
לא הרחק מהאגם נמצא גם מפל גודאפוס ( Goðafoss ), "מפל האלים", הנופל בקשת רחבה אל נהר סקיאולפאנדאפלויט. הר הגעש אסקיה ( Askja ) נמצא ברמה ההררית שמדרום-מזרח למיוואטן. זו קלדרה עצומה שבה שוכן אגם אסקיוואטן ( Öskjuvatn ), מן האגמים העמוקים באיסלנד, ולצידו לוע ויטי ( Víti ) בעל המים התכולים-חלביים.
הנסיעה לאסקיה ארוכה ואיטית ונמשכת כמה שעות לכל כיוון, בדרכי הר המתאימות לרכב 4×4 בלבד. הגישה נפתחת בדרך כלל רק בקיץ ועלולה להיסגר בהתראה קצרה, ולכן יש לבדוק מראש את מצב הכבישים, מזג האוויר והודעות הפארק.

אגם אסקיוואטן ולוע ויטי בהר הגעש אסקיה (צילום: Agent Nikita)
מלון מומלץ בצפון איסלנד
מלון לקסה ( Hótel Laxá ) ממוקם כ-2 ק"מ מאגם מיוואטן המקסים, ובמרחק של כחצי שעה נסיעה ממפל גודפוס ( Godafoss ) והר הגעש קרפלה ( Krafla ). מקום נפלא למספר לילות וטיולי כוכב. המלון מציע בר ומסעדה, ובימים נעימים כיף לשבת בטרסה ובגן. ארוחת הבוקר עשירה וגם המסעדה טובה.
7. חופי הדרום ומצוקי הים
חופי הדרום של איסלנד משלבים מישורי סחף, חולות געשיים שחורים, מצוקי בזלת, שדות לבה מכוסי טחב ולשונות קרח המשתפלות מן ההרים. בין האתרים הידועים לאורך הדרך נמצאים מפלי סליאלנדספוס ( Seljalandsfoss ) וסקוגפוס ( Skógafoss ), מצוק דירהוליי ( Dyrhólaey ), חוף רייניספיארה ( Reynisfjara ), עמודי הבזלת רייניסדראנגר ( Reynisdrangar ) והעיירה ויק ( Vík ).
מצוקי החוף משמשים אתרי קינון לעופות ים רבים. הפאפינים, תוכוני הים הצבעוניים, מגיעים לאיסלנד בדרך כלל בין מאי לאוגוסט, וניתן לצפות בהם בין השאר באזור דירהוליי – תוך שמירה על מרחק והימנעות מהפרעה לקינון. בחופים ובלגונות ניתן לפגוש גם ברווזים, ברבורים ולעיתים כלבי ים.
כתבה על הפיורדים המערביים של איסלנד – יעד מומלץ לצפייה בפאפינים

הפאפינים, תוכוני הים הצבעוניים, מגיעים לאיסלנד בדרך כלל בין מאי לאוגוסט (צילום: bzzup)
נהרות קרחוניים מנקזים את הקרחונים ואת האזורים הגעשיים שסביב הרי הגעש קטלה ( Katla ) ואייאפיאטלאיוקול ( Eyjafjallajökull ). הסחף הגעשי שהם נושאים יצר מישורים נרחבים של חול שחור. הר הגעש קטלה, השוכן מתחת לקרחון מירדאלסיוקול ( Mýrdalsjökull ), הוא הר געש פעיל שמנוטר דרך קבע.
לצד יופיים, החופים השחורים עלולים להיות מסוכנים. ברייניספיארה במיוחד מתרחשים "גלי פתע" חזקים, המסוגלים להגיע הרבה מעבר לקו המים ולסחוף אנשים לים. יש לציית לשילוט ולאורות האזהרה, לא להתקרב למים ולעולם לא להפנות את גבכם אל הים.

חוף רייניספיארה השחור, יפה אך עלול להיות גם מסוכן (צילום: Shadman Sakib)

מפלי קירקיופל ב
6. אגם מיוואטן והר הגעש אסקיה
אגם מיוואטן ( Mývatn ) הוא מאתרי הטבע המפורסמים בצפון איסלנד. זהו אגם רדוד ששטחו כ-37 קמ"ר, וסביבו נוף שנוצר בפעילות געשית צעירה יחסית. באזור אפשר לראות מכתשים מדומים בסקוטוסטאדאגיגאר ( Skútustaðagígar ), תצורות לבה בדימובורגיר ( Dimmuborgir ), את לוע הר הגעש קוורפיאטל ( Hverfjall ) ואת האזור הגיאותרמי קווריר ( Hverir ), למרגלות הר נאומאפיאטל ( Námafjall ), שבו בוץ מבעבע, אדי קיטור וריחות גופרית.
האגם וסביבתו הם בית גידול חשוב לעופות מים, ובמיוחד למינים רבים של ברווזים. פירוש השם מיוואטן הוא "אגם היבחושים", ובימים שקטים וחמים אכן עשויים להופיע באזור נחילים גדולים שלהם. אפשר לסיים את היום ברחצה במרחצאות הגיאותרמיים של מיוואטן, אך אין להיכנס לבריכות טבעיות או לאזורי בוץ שאינם מסומנים: הקרקע עלולה להיות דקה והמים שמתחתיה רותחים.

אגם מיוואטן וסביבתו העשירה בפעילות וולקנית (צילום: subtik)
לא הרחק מהאגם נמצא גם מפל גודאפוס ( Goðafoss ), "מפל האלים", הנופל בקשת רחבה אל נהר סקיאולפאנדאפלויט. הר הגעש אסקיה ( Askja ) נמצא ברמה ההררית שמדרום-מזרח למיוואטן. זו קלדרה עצומה שבה שוכן אגם אסקיוואטן ( Öskjuvatn ), מן האגמים העמוקים באיסלנד, ולצידו לוע ויטי ( Víti ) בעל המים התכולים-חלביים.
הנסיעה לאסקיה ארוכה ואיטית ונמשכת כמה שעות לכל כיוון, בדרכי הר המתאימות לרכב 4×4 בלבד. הגישה נפתחת בדרך כלל רק בקיץ ועלולה להיסגר בהתראה קצרה, ולכן יש לבדוק מראש את מצב הכבישים, מזג האוויר והודעות הפארק.

אגם אסקיוואטן ולוע ויטי בהר הגעש אסקיה (צילום: Agent Nikita)
מלון מומלץ בצפון איסלנד
מלון לקסה ( Hótel Laxá ) ממוקם כ-2 ק"מ מאגם מיוואטן המקסים, ובמרחק של כחצי שעה נסיעה ממפל גודפוס ( Godafoss ) והר הגעש קרפלה ( Krafla ). מקום נפלא למספר לילות וטיולי כוכב. המלון מציע בר ומסעדה, ובימים נעימים כיף לשבת בטרסה ובגן. ארוחת הבוקר עשירה וגם המסעדה טובה.
7. חופי הדרום ומצוקי הים
חופי הדרום של איסלנד משלבים מישורי סחף, חולות געשיים שחורים, מצוקי בזלת, שדות לבה מכוסי טחב ולשונות קרח המשתפלות מן ההרים. בין האתרים הידועים לאורך הדרך נמצאים מפלי סליאלנדספוס ( Seljalandsfoss ) וסקוגפוס ( Skógafoss ), מצוק דירהוליי ( Dyrhólaey ), חוף רייניספיארה ( Reynisfjara ), עמודי הבזלת רייניסדראנגר ( Reynisdrangar ) והעיירה ויק ( Vík ).
מצוקי החוף משמשים אתרי קינון לעופות ים רבים. הפאפינים, תוכוני הים הצבעוניים, מגיעים לאיסלנד בדרך כלל בין מאי לאוגוסט, וניתן לצפות בהם בין השאר באזור דירהוליי – תוך שמירה על מרחק והימנעות מהפרעה לקינון. בחופים ובלגונות ניתן לפגוש גם ברווזים, ברבורים ולעיתים כלבי ים.
כתבה על הפיורדים המערביים של איסלנד – יעד מומלץ לצפייה בפאפינים

הפאפינים, תוכוני הים הצבעוניים, מגיעים לאיסלנד בדרך כלל בין מאי לאוגוסט (צילום: bzzup)
נהרות קרחוניים מנקזים את הקרחונים ואת האזורים הגעשיים שסביב הרי הגעש קטלה ( Katla ) ואייאפיאטלאיוקול ( Eyjafjallajökull ). הסחף הגעשי שהם נושאים יצר מישורים נרחבים של חול שחור. הר הגעש קטלה, השוכן מתחת לקרחון מירדאלסיוקול ( Mýrdalsjökull ), הוא הר געש פעיל שמנוטר דרך קבע.
לצד יופיים, החופים השחורים עלולים להיות מסוכנים. ברייניספיארה במיוחד מתרחשים "גלי פתע" חזקים, המסוגלים להגיע הרבה מעבר לקו המים ולסחוף אנשים לים. יש לציית לשילוט ולאורות האזהרה, לא להתקרב למים ולעולם לא להפנות את גבכם אל הים.

חוף רייניספיארה השחור, יפה אך עלול להיות גם מסוכן (צילום: Shadman Sakib)


מלון מומלץ בצפון איסלנד
מלון לקסה ( Hótel Laxá ) ממוקם כ-2 ק"מ מאגם מיוואטן המקסים, ובמרחק של כחצי שעה נסיעה ממפל גודפוס ( Godafoss ) והר הגעש קרפלה ( Krafla ). מקום נפלא למספר לילות וטיולי כוכב. המלון מציע בר ומסעדה, ובימים נעימים כיף לשבת בטרסה ובגן. ארוחת הבוקר עשירה וגם המסעדה טובה.
מלון לקסה ( Hótel Laxá ) ממוקם כ-2 ק"מ מאגם מיוואטן המקסים, ובמרחק של כחצי שעה נסיעה ממפל גודפוס ( Godafoss ) והר הגעש קרפלה ( Krafla ). מקום נפלא למספר לילות וטיולי כוכב. המלון מציע בר ומסעדה, ובימים נעימים כיף לשבת בטרסה ובגן. ארוחת הבוקר עשירה וגם המסעדה טובה.
7. חופי הדרום ומצוקי הים
חופי הדרום של איסלנד משלבים מישורי סחף, חולות געשיים שחורים, מצוקי בזלת, שדות לבה מכוסי טחב ולשונות קרח המשתפלות מן ההרים. בין האתרים הידועים לאורך הדרך נמצאים מפלי סליאלנדספוס ( Seljalandsfoss ) וסקוגפוס ( Skógafoss ), מצוק דירהוליי ( Dyrhólaey ), חוף רייניספיארה ( Reynisfjara ), עמודי הבזלת רייניסדראנגר ( Reynisdrangar ) והעיירה ויק ( Vík ).
מצוקי החוף משמשים אתרי קינון לעופות ים רבים. הפאפינים, תוכוני הים הצבעוניים, מגיעים לאיסלנד בדרך כלל בין מאי לאוגוסט, וניתן לצפות בהם בין השאר באזור דירהוליי – תוך שמירה על מרחק והימנעות מהפרעה לקינון. בחופים ובלגונות ניתן לפגוש גם ברווזים, ברבורים ולעיתים כלבי ים.
כתבה על הפיורדים המערביים של איסלנד – יעד מומלץ לצפייה בפאפינים

הפאפינים, תוכוני הים הצבעוניים, מגיעים לאיסלנד בדרך כלל בין מאי לאוגוסט (צילום: bzzup)
נהרות קרחוניים מנקזים את הקרחונים ואת האזורים הגעשיים שסביב הרי הגעש קטלה ( Katla ) ואייאפיאטלאיוקול ( Eyjafjallajökull ). הסחף הגעשי שהם נושאים יצר מישורים נרחבים של חול שחור. הר הגעש קטלה, השוכן מתחת לקרחון מירדאלסיוקול ( Mýrdalsjökull ), הוא הר געש פעיל שמנוטר דרך קבע.
לצד יופיים, החופים השחורים עלולים להיות מסוכנים. ברייניספיארה במיוחד מתרחשים "גלי פתע" חזקים, המסוגלים להגיע הרבה מעבר לקו המים ולסחוף אנשים לים. יש לציית לשילוט ולאורות האזהרה, לא להתקרב למים ולעולם לא להפנות את גבכם אל הים.

חוף רייניספיארה השחור, יפה אך עלול להיות גם מסוכן (צילום: Shadman Sakib)


8. שמורת ת'ורסמורק והנקיק הירוק
ת'ורסמורק ( Þórsmörk ), שפירוש שמה "היער של תור", אל הרעם במיתולוגיה הנורדית, היא אחת משמורות הטבע היפות והאהובות בדרום איסלנד. השמורה משתרעת בין הקרחונים טינדפיאטלאיוקול ( Tindfjallajökull ) ואייאפיאטלאיוקול ( Eyjafjallajökull ), סמוך לקרחון מירדאלסיוקול ( Mýrdalsjökull ). קרחונים, קניוני נהרות ורכסי הרים עיצבו את נופיה, והצבעים המשתנים בין סלעי הטוף, היערות הנמוכים והטחב מעניקים לה מראה יוצא דופן.
האזור מציע מסלולי הליכה קצרים לצד טרקים ארוכים. ת'ורסמורק היא גם נקודת הסיום של טרק לאוגאווגור היוצא מלנדמנלאוגר, ונקודת המוצא או הסיום של המסלול החוצה את מעבר פימבורדוהאלס ( Fimmvörðuháls ). אחד האתרים המרשימים באזור הוא קניון סטאקהולצגיה ( Stakkholtsgjá ) – נקיק צר וירוק שאורכו כשני קילומטרים, שבקצהו מסתתר מפל. ההליכה בו כוללת מעברי מים ותנאי הדרך עשויים להשתנות.
הגישה העצמאית לת'ורסמורק אינה פשוטה: הדרך כוללת נהרות לא מגושרים, ובהם קרוסה ( Krossá ), והיא מתאימה רק לרכב שטח ייעודי ולנהגים מנוסים. גם רכבי 4×4 שכורים רבים אינם מבוטחים לחציית נהרות. הדרך הבטוחה והנוחה יותר היא באוטובוס הררי או בסיור מודרך. עיקר הטיולים מתקיימים בקיץ, אך סיורים מיוחדים יוצאים לעיתים גם בעונות אחרות, בהתאם למזג האוויר ולמצב הדרך.

נופים געשיים ופראיים בשמורת ת'ורסמורק (צילום: Leamus)

ת'ורסמורק היא נקודת הסיום של טרק לאוגאווגור היוצא מלנדמנלאוגר (צילום: Leamus)

נופים געשיים ופראיים בשמורת ת'ורסמורק (צילום: Leamus)


ת'ורסמורק היא נקודת הסיום של טרק לאוגאווגור היוצא מלנדמנלאוגר (צילום: Leamus)
9. קניון יוקולסאורגליופור ומפל דטיפוס
נהר יוקולסה אאו פיולום ( Jökulsá á Fjöllum ) נובע מקרחון ואטנאיוקול וזורם צפונה לאורך יותר מ-200 ק"מ עד למפרץ אוקסארפיורדור ( Öxarfjörður ). בדרכו הוא חוצה את קניון יוקולסאורגליופור ( Jökulsárgljúfur ), אזור שהיה בעבר פארק לאומי עצמאי וכיום הוא חלק מן הפארק הלאומי ואטנאיוקול.
כאן נמצאים צוקי ההד – הליודאקלטאר ( Hljóðaklettar ) – ובהם תצורות מרשימות של עמודי בזלת מפותלים, וכן קניון אסבירגי ( Ásbyrgi ), שצורתו כפרסת סוס. הקניון נוצר ככל הנראה בשיטפונות קרחוניים אדירים, אף שעל פי האגדה הוא טביעת הפרסה של סלייפניר, סוסו בעל שמונה הרגליים של האל אודין.
האתר המפורסם ביותר לאורך הנהר הוא דטיפוס ( Dettifoss ), מפל שרוחבו כ-100 מטרים וגובהו כ-44 מטרים. שילוב הספיקה, הרוחב ועוצמת המים הופך אותו לאחד המפלים החזקים והמרשימים באירופה. אפשר להגיע אליו משתי גדות הנהר, אך תנאי הדרכים והשבילים שונים, וחלק מדרכי הגישה עשויות להיסגר בחורף או במזג אוויר קשה. בסמוך נמצאים גם המפלים סלפוס ( Selfoss ) והפרגילספוס ( Hafragilsfoss ).

מפל הפרגילספוס בנהר יוקולסה אאו פיולום (צילום: dnaveh)
מפל דטיפוס, כוח הזרימה החזק ביותר באירופה (צילום: alanfin)

.jpg)















