איסלנד על המים:
תופעות טבע מרשימות הקשורות במים
מאת: ד"ר רמי דברת

באיסלנד, השוכנת בפאתי החוג הארקטי, עובר השסע (פיסורה) הנוצר ממפגש בין שני לוחות טקטוניים – הלוח האמריקאי והלוח האירו-אסיאתי. עובדה זו, והעובדה שאיסלנד צעירה מבחינה גאולוגית, מביאות להימצאות מגוון רחב של תופעות טבע – בהן הרי געש פעילים, גייזרים, מעיינות חמים, קרחונים, הרים דרמטיים, שפע מפלים ופיורדים מרהיבים.

כתבה זו תתרכז בתופעות הטבע השונות של איסלנד, אשר במרכזן מים מתוקים, על צורותיהם האופייניות לאיסלנד – תופעות תרמיות, קרחונים, אגמים, נהרות ומפלים.

 

1 / 7

2 / 7

3 / 7

4 / 7

5 / 7

6 / 7

7 / 7

❯ ❮

---

---

תופעות תרמיות, כלומר, תופעות הקשורות במים חמים, נגרמות ממפגש בין מי-תהום לבין שכבת המגמה הרותחת, שכבה עשירה במינרלים הנמצאת מתחת לקרום כדור הארץ. כתוצאה ממפגש זה, עולים מעל פני הקרקע מים חמים מאד, פעמים רבות על סף נקודת הרתיחה, והם מכילים מינרלים שונים. בדרך כלל, כפי שקורה באיסלנד, ריכוזי תופעות תרמיות אנו מוצאים באזורים בהם יש ריכוז גדול של הרי געש.

גייזר (Geyser) הוא סילון מים חמים, אשר מתפרץ דרך חור באדמה. ההתפרצות נגרמת כתוצאה ממפגש בין מי המעיינות הקרים לבין מים חמים, אשר נמצאים נמוך יותר ו"ניזונים" מהחום והמינרלים של שכבת המגמה. הסילון אשר ניראה לעין הוא תערובת של קיטור ושל מים, המשתחררים בלחץ גבוה דרך הפתח הצר שבאדמה. לאחר ההתפרצות, הנמשכת זמן קצר, באה רגיעה עד להתפרצות הבאה, וחוזר חלילה.

 

 

מפגש בלתי אמצעי ראשון עם תופעות תרמיות מזומן למטייל במסלול מעגל הזהב (Golden Circle), הכולל מספר אטרקציות מרכזיות במסלול מעגלי, אשר תחילתו וסופו ברייקיאוייק.
בתי מלון ברייקיאוויק  |  כתבה על רייקיאוויק - בירת איסלנד

כ- 100 קילומטר צפונית-מזרחית לרייקיאוויק נמצא את "הגייזר המקורי" – גייזר (Geysir). כבר ממרחק של כמה קילומטרים נוכל לראות מעטה סמיך של "עשן" (שהם כמובן אדי קיטור) עוטף ומתנשא מעל לפני השטח. כשנתקרב נוכל לראות מה קורה כאן באמת -  שלוליות מים חמים מעלי אדים, "מלוות" אותנו בדרכנו ל"דבר האמיתי", שני הגייזרים הגדולים של האזור.

גייזר אחד בין השניים הוא הגיזר "המקורי" אשר על שמו (שפירושו 'התפרצות' באיסלנדית) קרויה התופעה כולה בכל העולם. הוא נצפה כבר במאה השלוש עשרה, אך לרוע המזל הפסיק להתפרץ בשנות החמישים של המאה העשרים, כנראה מכיוון שפסולת אשר הושלכה על ידי מבקרים סתמה את חור היציאה של המים. מאז שנת 2000, כנראה עקב רעידות אדמה באזור, שב הגייזר להתפרץ פעמיים-שלוש ביום, באופן לא סדיר ולגובה נמוך יחסית.

פיצוי הולם לפעילותו הדלה של הגייזר המקורי, יכול המבקר לקבל במרחק של מספר עשרות מטרים. סטרוקור (Strokkur, מערבולת באיסלנדית) הוא גייזר פעיל, אשר בשנים האחרונות מתפרץ כל 4-8 דקות, לגובה של עד 40 מטר (בדרך כלל עד 20-25 מ'). ההתפרצות מתחילה בבעבוע של המים, אשר בהדרגה מתהווה ממנו סילון מים, העולה בהדרגה עד לגובהו המקסימלי. למראה פלא טבע זה, אינך יכול שלא להרהר בנפלאות הבריאה.

 

כיוון שאנו כאן בסיור וירטואלי, נוכל לעבור בקלות לצפון-מזרח איסלנד, לאזור מיוואטן (Mývatn). כאן נוכל לחזות במגוון רחב של תופעות תרמיות. בולט באזור זה, תרתי משמע, הוא הר הגעש קרפלה (Krafla). הר זה, 818 מטר גובהו, הוא הר געש פעיל, אשר לרגליו אגם שנוצר בתוך קלדרה (לוע הנוצר מהתפרצות הר געש).

הלוע נוצר בסוף המאה השמונה עשרה, לאחר התפרצות גדולה של הר הגעש. האגם נקרא ויטי (Viti), שפירושו באיסלנדית "גיהנום". העלייה ברגל לתצפית על האגם מצדיקה כל מאמץ. מראה האגם, מעל 300 מ' אורכו, המוקף בקירות סלע בגובה עשרות מטרים, עם מים בצבע טורקיז (ביום שמש) או בצבע טורקיז- חום (ביום קודר), מוקף אדי קיטור, אכן יכול להזכיר לחלק מרואיו את מראות הגיהינום.
לינה באזור מיוואטן
 

מספר קילומטרים משם, מהלך מספר דקות נסיעה, נוכל למצוא את עצמנו בממלכת הקסם התרמית של הבריר (Hverir), הנמצא באזור Námafjall. מדובר במכתש דמוי ירח, בתוכו שבילים, עליהם מסיירים אנשים הנפעמים משלל תופעות הטבע המזומנות להם על כל צעד ושעל.

כל זאת על רקע סלעים בגווני ירוק, צהוב וצבעים נוספים. בין תופעות הטבע ניתן למנות את בריכות הבוץ – אגנים מלאים בוץ עשיר במינרליים. הבוץ, אשר ככל בוץ אחר, יש בו הרבה חומר מוצק ומעט מים, הצבועים בגוונים שונים של חום ואפור חימר, מבעבע תוך כדי השמעת קולות ורחשים מוזרים לאוזני הצופים (גיהינום כבר אמרנו?...).

נפלאות אחרות אותן נוכל למצוא "בגן משחקים זה של אלוהים", הם עמודי עשן, שהוא למעשה קיטור, אשר "בורח" מבעד לחורים בסלע. פעמים רבות קיטור זה מהול בגפרית אשר, "אחראית" לריח הכבד של ביצים סרוחות השורר באזור.

תצורה מרשימה נוספת במקום היא שסתום הקיטור (Steam Vent) – תל מסולע, אשר דרכו מתפרץ מידי פעם ענן קיטור סמיך, המשמיע רעש הדומה לנשיפת קטר קיטור. הקיטור נוצר כתוצאה ממגע בין המים לבין הסלעים החמים.
 

אם נרצה למצוא "סתם" מעיינות חמים, הרי שאתרים המכילים ריכוזי מעיינות כאלה נמצאים במספר מקומות באיסלנד. כך למשל במערב האי, באזור Deildartunguhver, נוכל למצוא את מעיין המים החמים הגדול ביותר באירופה ואולי הגדול מסוגו בעולם. באזור זה גם הרחבנו את הבנתנו באשר לשימוש שעושים האיסלנדים באוצר הטבע היחיד שיש להם – המים החמים. מים חמים ממעיינות האזור מוזרמים בצינורות, בכדי לחמם בחורף הקר אזור של עשרות קמ"ר סביב למעיינות, המונה מעל לחמישה עשר אלף תושבים.

שימוש אחר במים החמים קשור לסוגיה אשר העסיקה אותי מאז הגעתי לאיסלנד. בארוחות הבוקר בבתי המלון, ראיתי שפע של ירקות ופירות טריים, אשר אינם אופייניים לארץ סקנדינבית צפונית. באזור Deildartunguhver נפתרה "החידה" – צינורות רבים נמתחו מאזור המעיינות, לעבר חממות אשר עמדו בסמוך. מסתבר כי החל משנת 1924, החלו באי לגדל ירקות בחממות לשימוש מסחרי. בקיץ אף ראינו דוכנים למכירת שקיות מלפפונים ועגבניות חממה, אשר הרוצה לרכשן התבקש לשלשל מטבעות לקופה סמוכה (מאחר ולא נראה כל מוכר בסביבה, שאלנו את עצמנו האם הסידור היה עובד גם בארצנו).

 

שימוש נוסף למים החמים הוזכר כבר בכתבה על רייקיאוויק. באי קיימות מספר תחנות כוח הידרו-אלקטריות, אשר מייצרות חלק ניכר מתצרוכת החשמל של האי. מים חמים מוזרמים אליהן בצינורות, ממקומות גבוהים למקום נמוך בו ממוקמות הטורבינות של תחנת הכוח.

למים יש גם שימושים יומיומיים ופשוטים. כך למשל, בעודי מתקלח באחד מבתי המלון בהם שהיתי, נדף מברז המים החמים ריח עז של גופרית. מסתבר כי חלק ניכר מהמים החמים באיסלנד הם מי מעיינות טבעיים, אשר כפי שכבר צוין, פעמים רבות הם רוויים בגופרית.
 

שימוש ביתי אחר, נעים יותר, הוא הבריכה החמה (Hot Tub), אשר הפכה להיות אופנתית לאחרונה גם במחוזותינו. בבתי מלון, בתי הארחה ובבתים פרטיים רבים, ניתן להשתכשך בבריכות מעין אלה. ייחודן באיסלנד הוא בכך שהמים המזינים אותן הם מים שמקורם במעיינות חמים טבעיים, הממוקמים בנקודות גבוהות מעל לבריכות.

הבעיה של האיסלנדים היא כיצד לקרר את המים, מטמפרטורות של 80- 90 מעלות לחום "בר שכשוך" של 30-40 מעלות. קירור המים מתבצע בשעה שהם מובלים בצינורות, שאורכם נקבע בהתאם לזמן הקירור הנדרש, בדרכם ממקום נביעת המים אל הבריכה עצמה.

אחת החוויות הזכורות לי היטב, היא שהות בבריכה כזו, אשר בעצם הייתה בריכת סלע טבעית קטנה, המצויה בירכתי בית הארחה כפרי. הרגליים עומדות על קרקעית חלקלקה מטחב, הראש מעל למים, כך שניתן היה להתפעל מההרים סביב וליהנות מיפי הטבע ביום גשם קר, כאשר הגוף מתחמם מהמים.

 

 

באיסלנד גם מגוון רחב של תופעות טבע "מימיות" בנאליות יותר – מפלי מים. בין רבים אחרים באי, המפל הפופולרי ביותר הוא מפל גולפוס (Gullfoss). המפל הוא חלק ממעגל הזהב, אשר הוזכר בראשית הכתבה, במרחק מספר קילומטרים מהגייזרים. המפל מחולק לשני חלקים, גובה העליון 11 מ' וגובה התחתון, הניצב לעליון בזוית של כתשעים מעלות, הוא 21 מ'.

המפלים נמצאים בראש קניון בזלתי, באורך שני קילומטר, שנחצב על ידי נהר קוויטה (Hvita). מכל נקודת מבט נשקף נוף עוצר נשימה של המפל, בין אם מנקודת היציאה לשביל המוליך אליו, בקרבת מגרש החנייה העמוס כמעט תמיד, ובין אם מנקודות תצפית שונות על שתי גדות הקניון, או במהלך הדרך בת הקילומטר עד למפלים עצמם. הכניסה למפלים היא חינם, כמו לכל אתרי הטבע של האי.

לנוכח פאר המפל, קשה להאמין כי בשנות העשרים תוכנן כאן מפעל הידרו-אלקטרי, אשר אמור היה לבטל את המפל. לעובדה היסטורית זו התווסף גם סיפור רומנטי, אשר לפיו בתו של בעל השטח, אשר התכוון למוכרו לצורך הקמת המפעל ההידרו-אלקטרי, איימה להתאבד בקפיצה למפל באם התכנית תמומש. בסופו של דבר נמנעה ההתאבדות, כמו גם הרס המפל, והשטח נמכר לשלטונות איסלנד, כך שאנו זוכים עד היום ליהנות מיופיו.

 

 

מפל אחר, אשר כמו חברו מפל גולפוס, מדורג במשאלים שונים כאחד המפלים המרשימים בעולם, הוא מפל דטיפוס (Dettifoss). מפל פראי ועוצמתי זה, הנחשב למפל בעל כוח הזרימה החזק ביותר באירופה, מחזיר אותנו שוב לצפון-מזרח איסלנד, לפארק הלאומי ואטנאיוקול (Vatnajökull). גובהו של המפל 44 מטר, הנופלים לאורך 100 מטר, והוא מיוחד במימיו השחורים, אשר צבועים בסחף של זרימת מי הפשרת הקרחונים בסביבה.

כדי להגיע למפל דטיפוס, יש לנסוע בדרך "מטלטלת" של מספר עשרות קילומטרים.

  

 

לחובבי קרחונים איסלנד היא גן עדן אמיתי. לא פחות מ- 11% משטח האי (למעלה מ 30 אלף קמ"ר!), הם בעצם מים בצורתם המוצקה והקפואה. פעילויות על הקרח, כגון, הליכה על קרח, טיפוס על קרח ודהירה על המשטחים הקפואים באופנועי שלג, דורשות ציוד מיוחד, אך ניתן פשוט להסתכל ולהתמוגג מיופי הטבע.

חוויה קרה, מיוחדת ובלתי נשכחת היא סיור בלגונת הקרחון - יוקולסרלון (Jokulsarlon), אחד מפלאי הטבע של איסלנד. הלגונה, החלה להיווצר בשנות השלושים של המאה העשרים. בשל התגברות קצב התמוססות קרחון ואטנאיוקול Vatnajökull)), בחלקו הדרומי, הצטברו בתחתיתו מי המסה רבים, אליהם מוטחים מידי פעם גושי קרח השטים לאיטם בלגונה. הלגונה ממשיכה להתרחב ולהעמיק, וכיום היא בעומק של כ- 250 מטר, ההופכים אותה לאגם העמוק ביותר באי. מרחק הלגונה מהים הקרוב אליה הוא כקילומטר.

כבר בהגיעי למקום נעתקת נשימתי. בלגונה, הנמצאת לא רחוק מהכביש, צפים להם גושי קרח צבעוניים, אשר כמה מהם מגיעים ממש למרחק מטרים מגדת הלגונה. ביניהם משייטת ספינת זודיאק ממונעת ועליה שייט בודד. מעל הלגונה גבעה עליה מטפסים אנשים השואפים למבט נרחב יותר של הרי הקרח הצף.

כדי לראות מקרוב את הקרח, עלינו מספר עשרות אנשים על רכב צהוב, המצויד בגלגלים גבוהים. היינו עטופים בחגורות הצלה אדומות ומתחתיהן במעילים, שכמיות, כפפות, כובעי גרב וצעיפים. יולי 2011 היה אחד מהקיצים הגרועים באיסלנד בעשרות השנים האחרונות (כאשר אומרים קיץ קשה באיסלנד, הכוונה לא לשרב או לחום אלא למזג אויר גשום וסוער). הרכב יצא לדרכו לכיוון הים ובהגיעו לקו המים נבלעו הגלגלים בגוף הרכב והתחלנו לשייט בין הקרחונים.

אמא טבע מפסלת קרח בצורות ובצבעים שונים, ורכבנו האמפיבי פילס דרכו ביניהם. הקרחונים נמצאים בתנועה איטית, כאשר חלקם השקוע במים רב לאין שיעור מחלקם הגלוי, כאילו הם מרקדים ואלס איטי. אין פלא כי האתר משמש תפאורה פופולרית למרדפים בסרטי פעולה וריגול, כמו גם לסרטי קולנוע וטלוויזיה אחרים.
 

אנחנו, גם ואולי למרות הגשם, הרוח והקור, קיבלנו את איסלנד במיטבה. לעת סיום השייט, בכדי שמגענו עם הקרח יהיה בלתי אמצעי, למרות הקור, העמיסה מדריכת הסיור על הסירה גוש קרח קטן, אותו "קטף" מפעיל הספינה רגע קט לפני כן מקיר אחד הקרחונים, חילקה אותו לגושים קטנים והעבירה לי אחד מהם לטעום. טעם מים זכים וצלולים של קרחון - טעמה של "איסלנד על המים".
 

השכרת רכב באיסלנד
בתי מלון באיסלנד
 

מידע וטיפים למטיילים באיסלנד
יעדים מומלצים באיסלנד
טיול עם ילדים באיסלנד
טיול בפיורדים המערביים של איסלנד