s america_120(2).jpg)
.jpg)
הקצה של אירופה:
טיול בפיורדים המערביים של איסלנד
מאת: נטע קלימי עילם
פיורדים ארוכים, חופים חלומיים, עופות ים שקופצים מצוקים, מפלים מהפנטים ושלווה מופלאה. כל היופי של איסלנד נוכח עד מאוד באזור הפיורדים המערביים פינת קסם המכילה בתוכה את כל מגוון הנופים הדרמטיים שיש לאי להציע.
הפיורדים המערביים של איסלנד והיעדים לפי סדר הופעתם בכתבה,
מקומות לינה מומלצים:
מלון פוסהוטל ווסטפיורדס בעיירה פטרשפיורדש | מאלרהורן גסטהאוס בכפר דרנגסנס
מקומות לינה מומלצים:
מלון פוסהוטל ווסטפיורדס בעיירה פטרשפיורדש | מאלרהורן גסטהאוס בכפר דרנגסנס
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
יציאה מהמסלול המתויר כדי לזכות בשלווה איסלנדית אמיתית
המסלול "הקלאסי" לטיול ב איסלנד סובב את כביש הטבעת, עם גיחות לאזור החוף ואזור הרמה האיסלנדית – בערך 10-15 ימים, תלוי בקצב הטיול. כדי לטייל בפיורדים המערביים יש להוסיף לפחות יומיים לטיול המתוכנן. המאמץ בהחלט משתלם כשמגיעים לכאן.
מסלול הטיול המתואר כאן משתלב עם טיול סובב איסלנד בכיוון השעון. נקודת היציאה לפיורדים המערביים היא העיירה סטיקיסהולמור ( Stykkishólmur ), משם לוקחים מעבורת אל הפיורדים. לעיירה הגענו אחרי שיצאנו מהבירה רייקיאוויק וטיילנו בחצי האי סנייפלסנס ( Snæfellsnes Peninsula ). בנסיעה ישירות מרייקיאוויק ניתן להגיע למעבורת בשעתיים ורבע. למעשה, ניתן להמשיך ולנסוע גם עד הפיורדים המערביים, אבל אז יהיה צורך לעשות הלוך-חזור ארוך ומפותל מכביש הטבעת. שימוש במעבורת שומר על המסלול מעגלי וללא חזרות.
איזו מין שלווה... מראה טיפוסי של כבשים על חוף איסלנדי (צילום: נטע קלימי עילם)
סטיקיסהולמור – נקודת הזינוק לפיורדים
סטיקיסהולמור היא עיירה מאוד חביבה שבנויה מסביב לנמל טבעי שבקצהו אי בזלתי. הבתים בעיירה צבועים בצבעים עזים והם בולטים על רקע ההרים שפסגותיהן עוטות קרחונים כל השנה, נוף ציורי עד מאוד. יש בה תשתית תיירותית טובה של מקומות לינה ומסעדות וגם מאפייה אחת ממש טובה בשם Nesbrauð ehf , שכדאי לעצור בה בבוקר ולהצטייד לפני שיוצאים לשייט. המעבורת החוצה את המפרץ נקר את והיא מקשרת בין סטיקיסהולמור לבין בריאנסלייקור ( Brjánslækur ), ובדרך עוצרת למעוניינים באי פלטיי ( Flatey ). לפני שיוצאים לשייט כדאי לעלות על הגבעה הקטנה שנמצאת ממש ליד מקום העגינה של המעבורת, לתצפית יפה על המפרץ של סטיקיסהולמור. לאחר שעתיים וחצי של שייט במעבורת הנוחה, נכנסנו חזר ה אל המכונית וירדנו בגשר המחבר בין המעבורת לחופי הפיורדים. מלונות באזור העיירה סטיקיסהולמור | מלונות באזור בריאנסלייקור
החופים כל כך יפים שמתחשק לעצור ליד כל אחד מהם. אחד החופים היפים באזור ובאיסלנד כולה היה התחנה הבאה שלנו: החוף האדום.
מבט מלמעלה על העיירה סטיקיסהולמור, ממנה יוצאת המעבורת לפיורדים המערביים (צילום: נטע קלימי עילם)
חוף החולות האדומים
כבר בירידה מהמעבורת יכולנו להרגיש שהגענו למקום מיוחד – השלווה, המרחבים והיופי עטפו אותנו מיידית. התחלנו בנסיעה כשבצד אחד של הכביש גבעות מוריקות ובצד השני חופים יפים זרועי צדפים ואבנים שצבעם כהה בשל מקורם הגעשי. מדרך העפר היורדת לחוף (עבירה למכוניות) מתגלה מראה ייחודי ויפה. חופים שנראים ללא סוף, עם גוונים שמשתנים כל הזמן. שיא עונת התיירות וחוץ מאיתנו אין כאן כמעט אף אחד, רק המון שלווה. חוף ראודסנדור ( Rauðasandur ) קיבל את שמו מצבעו של החול שהוא שילוב של אדום וזהב. אורכו כ-10 ק"מ. צבעי החוף וגובה המים משתנים במהלך היממה, אנחנו הגענו לשם בשעות הצהריים. כדאי לשים לב לשעה שמגיעים בה ולא להגיע בזמן הגיאות, אז המים מכסים את החול. למטה על החוף מצאנו בית קפה קטן. בתפריט יש מרק יומי ועוד מגוון מצומצם של דברים וכל מה שהזמנו היה מאוד טעים. בחוץ, מסתובבות הכבשים. בדרך כלל אנחנו לא רגילים לראות כבשים בסמוך לים, אך כאן על החוף הם מראה לגמרי טבעי. במדינה בה יחס כבשים מול אנשים הוא גבוה במיוחד – כאן הוא גבוה אף יותר.
מרחוק אפשר לראות מדרום את חצי האי סנייפלסנס ומצפון צוקים מרשימים, שהם התחנה הבאה בטיול.
כתבה על טיול ג'יפים באיסלנד
במורד דרך הג'יפים נחשף חוף החול האדום (צילום: נטע קלימי עילם)
צוקי לאוטרביארג – ביתם של הפאפינים
איסלנד יושבת במפגש בין שני לוחות טקטוניים ענקיים – הלוח האירו-אסיאתי והלוח האמריקאי, מפגש האחראי לפעילות הוולקנית באי. אפשר לומר שחלקה המערבי של איסלנד נמצא מבחינה גאולוגית באמריקה. אך כיוון שאיסלנד נחשבת לחלק מאירופה, הקצה המערבי ביותר שלה נחשב גם לנקודה המערבית ביותר באירופה, ואלו הם צוקי לאוטרביארג ( Látrabjarg ).
צוקי הציפורים של לאוטרביארג ציפו לנו בקצה המערבי של אירופה, נופלים בדרמטיות אל מי האוקיינוס. אורך שרשרת המצוקים הוא כ-14 ק"מ, ושוכנת בהם אחת ממושבות קינון הציפורים הגדולות ביותר באירופה. בקצה הצוקים אין מעקה וצריך לשמור מרחק בטוח משפת המצוק, בכל מזג אוויר, שכן משבי רוח פתאומיים עלולים להיות מאוד מסוכנים. במושבות הציפורים שעל הצוקים התלולים (גובהם מגיע עד 441 מטרים), מקננים עופות מים רבים, בעיקר ציפור בשם תוכי ים אטלנטי, הידועה יותר כפאפין ( Puffin ). מלבדם ישנם גם שחפים ועופות אחרים, שנאחזים בקיר הכמעט ישר בלוליינות מרשימה. עושר של דגים בחופים ממול מספק להם מזון. למרות שהצוקים לא רחוקים בקו אווירי מהחוף האדום, מרחק הנסיעה ארוך יותר, מכיוון שרובו דרך עפר שעוברת ליד קו החוף ומהווה טיול בפני עצמו.
את הלילה העברנו ב בעיירה פטרשפיורדש ( Patreksfjörður ). מעבר לכך שהיא שוכנת על פיורד יפה, שנשקף מהחלונות הגדולים של החדר בו ישנו, אין בה משהו מיוחד. אפשר למצוא בה כמה מסעדות ומקומות לינה, תחנת דלק וסופרמרקט. באזור דליל זה זוהי נקודת הצטיידות חשובה.
מלונות באזור העיירה פטרשפיורדש
צוקי לאוטרביארג – הנקודה המערבית ביותר באירופה (צילום: נטע קלימי עילם)
מלון מומלץ בעיירה פטרשפיורדש
מלון פוסהוטל ווסטפיורדס ( Fosshotel Westfjords ) הוא מלון ברמת 3 כוכבים, הממוקם על שפת הפיורד בעיירה הקטנה פטרשפיורדש. הוא מציע חדרים נעימים וסוויטות שיכולות לארח 2-4 איש, ארוחת בוקר טובה ומסעדה המגישה ארוחת ערב. במרחק הליכה קצר תמצאו מספר מסעדות, חנויות וסופרמרקט. צוות המלון נעים ואדיב, ומסייע בארגון טיולים רגליים, טיולי רכיבה ושייט.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
רגע, מה זה פאפין?
הפאפין הוא הציפור הלאומית של איסלנד, ולהקות שלהם הופכות את הצוקים לביתן בחודשי הקיץ. אמנם הם ציפורים אבל הם מוצלחים יותר בתור דגים – כישורי התעופה שלהם אינם מרשימים, ודי משעשע לראות אותם ממריאים, כאשר הם מזיזים את הכנפיים שלהם בטירוף או פשוט משליכים את עצמם מהצוק ומתחילים לעוף תוך כדי. אך הפאפינים יודעים לשחות מצוין ומוצאים את מזונם בתוך המים.
הציפורים הללו בעלות מקור גדול יחסית לשאר חלקי גופן, והן מזכירות בצבען פינגווין, עם הגב השחור והבטן הלבנה. בקיץ מגיעות לאיסלנד כעשרה מיליון ציפורים כאלו – עובדה שהופכת אותה למושבת הפאפינים הגדולה בעולם. רוב הזמן הציפורים חיות על המים והן מגיעות ליבשה רק בקיץ כדי להתרבות. בשנים האחרונות חוקרים מזהים ירידה מדאיגה בריבוי הטבעי של הפאפינים, אותה משייכים להתמעטות הדגים האהובים עליהם.
רוב שעות היום הפאפינים עסוקים בדיג בים ולכן הזמן הטוב ביותר לצפות בהם הוא מוקדם בבוקר או אחר הצהריים.
פאפין מהמושבה של צוקי לאוטרביארג בוחן את גובה המצוק (צילום: נטע קלימי עילם)
המפל הגבוה ביותר בפיורדים המערביים – דינאנדי
בבוקר יצאנו אל מפל דינאנדי ( Dynjandi ). גם באזור זה אין כמעט כבישים אלא רק דרכי עפר עבירות למכוניות. האיסלנדים ממעטים לסלול כבישי אספלט, מכיוון שהם רגישים לנזקי החורף ועלות השיקום שלהם גבוהה. רוב הדרך הייתה נוחה, להוציא כמה שלוליות שהיה צורך לחצות בזהירות.
הדרך עוברת דרך פיורדים וגבעות שבראשן קרחוני עד. בדרך ניתן לראות "סתם" מפלים – כאלו שאינם זוכים אפילו לשילוט או התייחסות מיוחדת. ככה זה במדינה שיש בה אלפי מפלים. אנחנו בכל זאת התפעלנו. אחרי נסיעה יפה ולפרקים קצת אפלולית וערפילית הגענו למפל. זהו המקום היחיד בכל האזור שפגשנו בו אוטובוסים של מטיילים, אבל גם כאן מספר המבקרים אינו גדול.
מפל דינאנדי הוא למעשה העליון בשורה של שבעה מפלים, שנופלים במדרגות מראש ההר אל הפיורד שמתחתם. למפל עוצמת זרימה מטורפת ממש, הוא רחב מאוד, כשחלקו העליון צר ואז הוא נפתח לצורה של טרפז. זהו כמובן המפל הגדול ביותר בכל הפיורדים המערביים, גובהו 100 מ' והרוחב המקסימלי 60 מ'. המשמעות של דינאנדי באיסלנדית הוא רעם, ואכן שאון המים חזק ביותר.
כתבה על תופעות המים של איסלנד
תצפית על מפלי דינאנדי מלמטה, המפל נפרש כטרפז ומתרחב לקראת התחתית (צילום: נטע קלימי עילם)
ממגרש החנייה טיפסנו בשביל (בערך רבע שעה – 200 מ' הפרשי גובה), שעובר דרך כל המפלים עד שהוא מגיע למרגלות המפל העליון. בכל מדרגה פוגשים מפל אחר וליד רוב המפלים הותקנה מעין מרפסת תצפית, שמאפשרת מבט נוח. מלמעלה יש תצפית נהדרת, גם למפל וגם לפיורד שלמרגלותיו.
בצפון הפיורדים המערביים נמצאת איספיורדור העיירה הגדולה באזור שהדרך ממנה בחזרה אל כביש הטבעת עוברת דרך קו חוף מפותל. בגלל שהיה לפנינו עוד טיול ארוך באיסלנד, עם עוד עיירות וחופים, החלטנו לוותר על ביקור בה ו"לחתוך" דרך כביש עפר ישר אל צפון המדינה.
התצפית ממרומי מפל דיניאנדי לא פחות מרשימה מהמפל עצמו (צילום: נטע קלימי עילם)
טבילה במעיינות חמים לקראת סיום הביקור בפיורדים המערביים
לקראת ערב, מה שאומר בקיץ האיסלנדי – באור יום מלא, הגענו לכפר דרנגסנס ( Drangsnes ), כפר קטן של פחות ממאה תושבים בחלקו הדרום-מזרחי של אזור הפיורדים. מצאנו שם מקום לינה מצוין בשם ( Malarhorn Guesthouse), ממש על קו המים, בחדר עם חלון גדול שהשמש הפכה אותו לסולריום נעים.
הכפר נמצא כמובן ליד פיורד מקסים, אבל האטרקציה העיקרית שבו הן שלוש בריכות גיאותרמיות, שנמצאות ממש על קו המים. הגישה לבריכות חופשית לגמרי, פשוט עוצרים ליד הכביש ונכנסים (יש להשאיר מעט כסף תמורת השימוש במלתחות הסמוכות). בחוץ הטמפרטורה הייתה פחות מ-10 מעלות, אבל זה לא הורגש בכלל בכניסה למים החמים. ללא ספק דרך מעולה לסיים את היום.
הזמנת לינה ב 
בריכות חמות לצד הדרך ליד העיירה דרנגסנס, תענוג לסוף יום טיול (צילום: CC Cyril)
מאלרהורן גסטהאוס והבריכות הגיאותרמיות
מידע חשוב
♦ יש לדעת כי הביקור באזור הפיורדים המערביים מוגבל לחודשי הקיץ בלבד.
♦ המעבורת שחוצה את המפרץ בדרך לפיורדים היא של חברת Seatours ובקיץ היא שטה פעמיים ביום. יש צורך להזמין כרטיסים מראש וצריך להזמין כרטיס בנפרד לרכב וכרטיסים בנפרד לנוסעים. בכניסה לנמל יש משרד שבו ממירים את שובר ההזמנה לכרטיס המאפשר עלייה למעבורת.
♦ אין הרבה תחנות דלק באזור ולכן כדאי לדאוג למלא את המיכל כאשר הוא מגיע לחצי. כדאי גם להצטייד באוכל לדרך כי היצע המסעדות מצומצם.
♦ מאחר שלפיורדים המערביים מגיעים מעט תיירים, קל יותר למצוא כאן מקומות לינה גם בשיא עונת התיירות, אבל כמו בכל איסלנד ההיצע עדיין מוגבל ויש להזמין מראש.
מידע נוסף
כתבות נוספות
מבט מלמעלה על העיירה סטיקיסהולמור, ממנה יוצאת המעבורת לפיורדים המערביים (צילום: נטע קלימי עילם)
חוף החולות האדומים
כבר בירידה מהמעבורת יכולנו להרגיש שהגענו למקום מיוחד – השלווה, המרחבים והיופי עטפו אותנו מיידית. התחלנו בנסיעה כשבצד אחד של הכביש גבעות מוריקות ובצד השני חופים יפים זרועי צדפים ואבנים שצבעם כהה בשל מקורם הגעשי. מדרך העפר היורדת לחוף (עבירה למכוניות) מתגלה מראה ייחודי ויפה. חופים שנראים ללא סוף, עם גוונים שמשתנים כל הזמן. שיא עונת התיירות וחוץ מאיתנו אין כאן כמעט אף אחד, רק המון שלווה. חוף ראודסנדור ( Rauðasandur ) קיבל את שמו מצבעו של החול שהוא שילוב של אדום וזהב. אורכו כ-10 ק"מ. צבעי החוף וגובה המים משתנים במהלך היממה, אנחנו הגענו לשם בשעות הצהריים. כדאי לשים לב לשעה שמגיעים בה ולא להגיע בזמן הגיאות, אז המים מכסים את החול. למטה על החוף מצאנו בית קפה קטן. בתפריט יש מרק יומי ועוד מגוון מצומצם של דברים וכל מה שהזמנו היה מאוד טעים. בחוץ, מסתובבות הכבשים. בדרך כלל אנחנו לא רגילים לראות כבשים בסמוך לים, אך כאן על החוף הם מראה לגמרי טבעי. במדינה בה יחס כבשים מול אנשים הוא גבוה במיוחד – כאן הוא גבוה אף יותר.
מרחוק אפשר לראות מדרום את חצי האי סנייפלסנס ומצפון צוקים מרשימים, שהם התחנה הבאה בטיול.
כתבה על טיול ג'יפים באיסלנד
במורד דרך הג'יפים נחשף חוף החול האדום (צילום: נטע קלימי עילם)
צוקי לאוטרביארג – ביתם של הפאפינים
איסלנד יושבת במפגש בין שני לוחות טקטוניים ענקיים – הלוח האירו-אסיאתי והלוח האמריקאי, מפגש האחראי לפעילות הוולקנית באי. אפשר לומר שחלקה המערבי של איסלנד נמצא מבחינה גאולוגית באמריקה. אך כיוון שאיסלנד נחשבת לחלק מאירופה, הקצה המערבי ביותר שלה נחשב גם לנקודה המערבית ביותר באירופה, ואלו הם צוקי לאוטרביארג ( Látrabjarg ).
צוקי הציפורים של לאוטרביארג ציפו לנו בקצה המערבי של אירופה, נופלים בדרמטיות אל מי האוקיינוס. אורך שרשרת המצוקים הוא כ-14 ק"מ, ושוכנת בהם אחת ממושבות קינון הציפורים הגדולות ביותר באירופה. בקצה הצוקים אין מעקה וצריך לשמור מרחק בטוח משפת המצוק, בכל מזג אוויר, שכן משבי רוח פתאומיים עלולים להיות מאוד מסוכנים. במושבות הציפורים שעל הצוקים התלולים (גובהם מגיע עד 441 מטרים), מקננים עופות מים רבים, בעיקר ציפור בשם תוכי ים אטלנטי, הידועה יותר כפאפין ( Puffin ). מלבדם ישנם גם שחפים ועופות אחרים, שנאחזים בקיר הכמעט ישר בלוליינות מרשימה. עושר של דגים בחופים ממול מספק להם מזון. למרות שהצוקים לא רחוקים בקו אווירי מהחוף האדום, מרחק הנסיעה ארוך יותר, מכיוון שרובו דרך עפר שעוברת ליד קו החוף ומהווה טיול בפני עצמו.
את הלילה העברנו ב בעיירה פטרשפיורדש ( Patreksfjörður ). מעבר לכך שהיא שוכנת על פיורד יפה, שנשקף מהחלונות הגדולים של החדר בו ישנו, אין בה משהו מיוחד. אפשר למצוא בה כמה מסעדות ומקומות לינה, תחנת דלק וסופרמרקט. באזור דליל זה זוהי נקודת הצטיידות חשובה.
מלונות באזור העיירה פטרשפיורדש
צוקי לאוטרביארג – הנקודה המערבית ביותר באירופה (צילום: נטע קלימי עילם)
מלון מומלץ בעיירה פטרשפיורדש
מלון פוסהוטל ווסטפיורדס ( Fosshotel Westfjords ) הוא מלון ברמת 3 כוכבים, הממוקם על שפת הפיורד בעיירה הקטנה פטרשפיורדש. הוא מציע חדרים נעימים וסוויטות שיכולות לארח 2-4 איש, ארוחת בוקר טובה ומסעדה המגישה ארוחת ערב. במרחק הליכה קצר תמצאו מספר מסעדות, חנויות וסופרמרקט. צוות המלון נעים ואדיב, ומסייע בארגון טיולים רגליים, טיולי רכיבה ושייט.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
רגע, מה זה פאפין?
הפאפין הוא הציפור הלאומית של איסלנד, ולהקות שלהם הופכות את הצוקים לביתן בחודשי הקיץ. אמנם הם ציפורים אבל הם מוצלחים יותר בתור דגים – כישורי התעופה שלהם אינם מרשימים, ודי משעשע לראות אותם ממריאים, כאשר הם מזיזים את הכנפיים שלהם בטירוף או פשוט משליכים את עצמם מהצוק ומתחילים לעוף תוך כדי. אך הפאפינים יודעים לשחות מצוין ומוצאים את מזונם בתוך המים.
הציפורים הללו בעלות מקור גדול יחסית לשאר חלקי גופן, והן מזכירות בצבען פינגווין, עם הגב השחור והבטן הלבנה. בקיץ מגיעות לאיסלנד כעשרה מיליון ציפורים כאלו – עובדה שהופכת אותה למושבת הפאפינים הגדולה בעולם. רוב הזמן הציפורים חיות על המים והן מגיעות ליבשה רק בקיץ כדי להתרבות. בשנים האחרונות חוקרים מזהים ירידה מדאיגה בריבוי הטבעי של הפאפינים, אותה משייכים להתמעטות הדגים האהובים עליהם.
רוב שעות היום הפאפינים עסוקים בדיג בים ולכן הזמן הטוב ביותר לצפות בהם הוא מוקדם בבוקר או אחר הצהריים.
פאפין מהמושבה של צוקי לאוטרביארג בוחן את גובה המצוק (צילום: נטע קלימי עילם)
המפל הגבוה ביותר בפיורדים המערביים – דינאנדי
בבוקר יצאנו אל מפל דינאנדי ( Dynjandi ). גם באזור זה אין כמעט כבישים אלא רק דרכי עפר עבירות למכוניות. האיסלנדים ממעטים לסלול כבישי אספלט, מכיוון שהם רגישים לנזקי החורף ועלות השיקום שלהם גבוהה. רוב הדרך הייתה נוחה, להוציא כמה שלוליות שהיה צורך לחצות בזהירות.
הדרך עוברת דרך פיורדים וגבעות שבראשן קרחוני עד. בדרך ניתן לראות "סתם" מפלים – כאלו שאינם זוכים אפילו לשילוט או התייחסות מיוחדת. ככה זה במדינה שיש בה אלפי מפלים. אנחנו בכל זאת התפעלנו. אחרי נסיעה יפה ולפרקים קצת אפלולית וערפילית הגענו למפל. זהו המקום היחיד בכל האזור שפגשנו בו אוטובוסים של מטיילים, אבל גם כאן מספר המבקרים אינו גדול.
מפל דינאנדי הוא למעשה העליון בשורה של שבעה מפלים, שנופלים במדרגות מראש ההר אל הפיורד שמתחתם. למפל עוצמת זרימה מטורפת ממש, הוא רחב מאוד, כשחלקו העליון צר ואז הוא נפתח לצורה של טרפז. זהו כמובן המפל הגדול ביותר בכל הפיורדים המערביים, גובהו 100 מ' והרוחב המקסימלי 60 מ'. המשמעות של דינאנדי באיסלנדית הוא רעם, ואכן שאון המים חזק ביותר.
כתבה על תופעות המים של איסלנד
תצפית על מפלי דינאנדי מלמטה, המפל נפרש כטרפז ומתרחב לקראת התחתית (צילום: נטע קלימי עילם)
ממגרש החנייה טיפסנו בשביל (בערך רבע שעה – 200 מ' הפרשי גובה), שעובר דרך כל המפלים עד שהוא מגיע למרגלות המפל העליון. בכל מדרגה פוגשים מפל אחר וליד רוב המפלים הותקנה מעין מרפסת תצפית, שמאפשרת מבט נוח. מלמעלה יש תצפית נהדרת, גם למפל וגם לפיורד שלמרגלותיו.
בצפון הפיורדים המערביים נמצאת איספיורדור העיירה הגדולה באזור שהדרך ממנה בחזרה אל כביש הטבעת עוברת דרך קו חוף מפותל. בגלל שהיה לפנינו עוד טיול ארוך באיסלנד, עם עוד עיירות וחופים, החלטנו לוותר על ביקור בה ו"לחתוך" דרך כביש עפר ישר אל צפון המדינה.
התצפית ממרומי מפל דיניאנדי לא פחות מרשימה מהמפל עצמו (צילום: נטע קלימי עילם)
טבילה במעיינות חמים לקראת סיום הביקור בפיורדים המערביים
לקראת ערב, מה שאומר בקיץ האיסלנדי – באור יום מלא, הגענו לכפר דרנגסנס ( Drangsnes ), כפר קטן של פחות ממאה תושבים בחלקו הדרום-מזרחי של אזור הפיורדים. מצאנו שם מקום לינה מצוין בשם ( Malarhorn Guesthouse), ממש על קו המים, בחדר עם חלון גדול שהשמש הפכה אותו לסולריום נעים.
הכפר נמצא כמובן ליד פיורד מקסים, אבל האטרקציה העיקרית שבו הן שלוש בריכות גיאותרמיות, שנמצאות ממש על קו המים. הגישה לבריכות חופשית לגמרי, פשוט עוצרים ליד הכביש ונכנסים (יש להשאיר מעט כסף תמורת השימוש במלתחות הסמוכות). בחוץ הטמפרטורה הייתה פחות מ-10 מעלות, אבל זה לא הורגש בכלל בכניסה למים החמים. ללא ספק דרך מעולה לסיים את היום.
הזמנת לינה ב
בריכות חמות לצד הדרך ליד העיירה דרנגסנס, תענוג לסוף יום טיול (צילום: CC Cyril)
מאלרהורן גסטהאוס והבריכות הגיאותרמיות
מידע חשוב
♦ יש לדעת כי הביקור באזור הפיורדים המערביים מוגבל לחודשי הקיץ בלבד.
♦ המעבורת שחוצה את המפרץ בדרך לפיורדים היא של חברת Seatours ובקיץ היא שטה פעמיים ביום. יש צורך להזמין כרטיסים מראש וצריך להזמין כרטיס בנפרד לרכב וכרטיסים בנפרד לנוסעים. בכניסה לנמל יש משרד שבו ממירים את שובר ההזמנה לכרטיס המאפשר עלייה למעבורת.
♦ אין הרבה תחנות דלק באזור ולכן כדאי לדאוג למלא את המיכל כאשר הוא מגיע לחצי. כדאי גם להצטייד באוכל לדרך כי היצע המסעדות מצומצם.
♦ מאחר שלפיורדים המערביים מגיעים מעט תיירים, קל יותר למצוא כאן מקומות לינה גם בשיא עונת התיירות, אבל כמו בכל איסלנד ההיצע עדיין מוגבל ויש להזמין מראש.
מידע נוסף
כתבות נוספות
במורד דרך הג'יפים נחשף חוף החול האדום (צילום: נטע קלימי עילם)
מלון מומלץ בעיירה פטרשפיורדש
מלון פוסהוטל ווסטפיורדס ( Fosshotel Westfjords ) הוא מלון ברמת 3 כוכבים, הממוקם על שפת הפיורד בעיירה הקטנה פטרשפיורדש. הוא מציע חדרים נעימים וסוויטות שיכולות לארח 2-4 איש, ארוחת בוקר טובה ומסעדה המגישה ארוחת ערב. במרחק הליכה קצר תמצאו מספר מסעדות, חנויות וסופרמרקט. צוות המלון נעים ואדיב, ומסייע בארגון טיולים רגליים, טיולי רכיבה ושייט.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
רגע, מה זה פאפין?
הפאפין הוא הציפור הלאומית של איסלנד, ולהקות שלהם הופכות את הצוקים לביתן בחודשי הקיץ. אמנם הם ציפורים אבל הם מוצלחים יותר בתור דגים – כישורי התעופה שלהם אינם מרשימים, ודי משעשע לראות אותם ממריאים, כאשר הם מזיזים את הכנפיים שלהם בטירוף או פשוט משליכים את עצמם מהצוק ומתחילים לעוף תוך כדי. אך הפאפינים יודעים לשחות מצוין ומוצאים את מזונם בתוך המים.
הציפורים הללו בעלות מקור גדול יחסית לשאר חלקי גופן, והן מזכירות בצבען פינגווין, עם הגב השחור והבטן הלבנה. בקיץ מגיעות לאיסלנד כעשרה מיליון ציפורים כאלו – עובדה שהופכת אותה למושבת הפאפינים הגדולה בעולם. רוב הזמן הציפורים חיות על המים והן מגיעות ליבשה רק בקיץ כדי להתרבות. בשנים האחרונות חוקרים מזהים ירידה מדאיגה בריבוי הטבעי של הפאפינים, אותה משייכים להתמעטות הדגים האהובים עליהם.
רוב שעות היום הפאפינים עסוקים בדיג בים ולכן הזמן הטוב ביותר לצפות בהם הוא מוקדם בבוקר או אחר הצהריים.
פאפין מהמושבה של צוקי לאוטרביארג בוחן את גובה המצוק (צילום: נטע קלימי עילם)
המפל הגבוה ביותר בפיורדים המערביים – דינאנדי
בבוקר יצאנו אל מפל דינאנדי ( Dynjandi ). גם באזור זה אין כמעט כבישים אלא רק דרכי עפר עבירות למכוניות. האיסלנדים ממעטים לסלול כבישי אספלט, מכיוון שהם רגישים לנזקי החורף ועלות השיקום שלהם גבוהה. רוב הדרך הייתה נוחה, להוציא כמה שלוליות שהיה צורך לחצות בזהירות.
הדרך עוברת דרך פיורדים וגבעות שבראשן קרחוני עד. בדרך ניתן לראות "סתם" מפלים – כאלו שאינם זוכים אפילו לשילוט או התייחסות מיוחדת. ככה זה במדינה שיש בה אלפי מפלים. אנחנו בכל זאת התפעלנו. אחרי נסיעה יפה ולפרקים קצת אפלולית וערפילית הגענו למפל. זהו המקום היחיד בכל האזור שפגשנו בו אוטובוסים של מטיילים, אבל גם כאן מספר המבקרים אינו גדול.
מפל דינאנדי הוא למעשה העליון בשורה של שבעה מפלים, שנופלים במדרגות מראש ההר אל הפיורד שמתחתם. למפל עוצמת זרימה מטורפת ממש, הוא רחב מאוד, כשחלקו העליון צר ואז הוא נפתח לצורה של טרפז. זהו כמובן המפל הגדול ביותר בכל הפיורדים המערביים, גובהו 100 מ' והרוחב המקסימלי 60 מ'. המשמעות של דינאנדי באיסלנדית הוא רעם, ואכן שאון המים חזק ביותר.
כתבה על תופעות המים של איסלנד
תצפית על מפלי דינאנדי מלמטה, המפל נפרש כטרפז ומתרחב לקראת התחתית (צילום: נטע קלימי עילם)
ממגרש החנייה טיפסנו בשביל (בערך רבע שעה – 200 מ' הפרשי גובה), שעובר דרך כל המפלים עד שהוא מגיע למרגלות המפל העליון. בכל מדרגה פוגשים מפל אחר וליד רוב המפלים הותקנה מעין מרפסת תצפית, שמאפשרת מבט נוח. מלמעלה יש תצפית נהדרת, גם למפל וגם לפיורד שלמרגלותיו.
בצפון הפיורדים המערביים נמצאת איספיורדור העיירה הגדולה באזור שהדרך ממנה בחזרה אל כביש הטבעת עוברת דרך קו חוף מפותל. בגלל שהיה לפנינו עוד טיול ארוך באיסלנד, עם עוד עיירות וחופים, החלטנו לוותר על ביקור בה ו"לחתוך" דרך כביש עפר ישר אל צפון המדינה.
התצפית ממרומי מפל דיניאנדי לא פחות מרשימה מהמפל עצמו (צילום: נטע קלימי עילם)
טבילה במעיינות חמים לקראת סיום הביקור בפיורדים המערביים
לקראת ערב, מה שאומר בקיץ האיסלנדי – באור יום מלא, הגענו לכפר דרנגסנס ( Drangsnes ), כפר קטן של פחות ממאה תושבים בחלקו הדרום-מזרחי של אזור הפיורדים. מצאנו שם מקום לינה מצוין בשם ( Malarhorn Guesthouse), ממש על קו המים, בחדר עם חלון גדול שהשמש הפכה אותו לסולריום נעים.
הכפר נמצא כמובן ליד פיורד מקסים, אבל האטרקציה העיקרית שבו הן שלוש בריכות גיאותרמיות, שנמצאות ממש על קו המים. הגישה לבריכות חופשית לגמרי, פשוט עוצרים ליד הכביש ונכנסים (יש להשאיר מעט כסף תמורת השימוש במלתחות הסמוכות). בחוץ הטמפרטורה הייתה פחות מ-10 מעלות, אבל זה לא הורגש בכלל בכניסה למים החמים. ללא ספק דרך מעולה לסיים את היום.
הזמנת לינה ב
בריכות חמות לצד הדרך ליד העיירה דרנגסנס, תענוג לסוף יום טיול (צילום: CC Cyril)
מאלרהורן גסטהאוס והבריכות הגיאותרמיות
מידע חשוב
♦ יש לדעת כי הביקור באזור הפיורדים המערביים מוגבל לחודשי הקיץ בלבד.
♦ המעבורת שחוצה את המפרץ בדרך לפיורדים היא של חברת Seatours ובקיץ היא שטה פעמיים ביום. יש צורך להזמין כרטיסים מראש וצריך להזמין כרטיס בנפרד לרכב וכרטיסים בנפרד לנוסעים. בכניסה לנמל יש משרד שבו ממירים את שובר ההזמנה לכרטיס המאפשר עלייה למעבורת.
♦ אין הרבה תחנות דלק באזור ולכן כדאי לדאוג למלא את המיכל כאשר הוא מגיע לחצי. כדאי גם להצטייד באוכל לדרך כי היצע המסעדות מצומצם.
♦ מאחר שלפיורדים המערביים מגיעים מעט תיירים, קל יותר למצוא כאן מקומות לינה גם בשיא עונת התיירות, אבל כמו בכל איסלנד ההיצע עדיין מוגבל ויש להזמין מראש.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טבילה במעיינות חמים לקראת סיום הביקור בפיורדים המערביים
לקראת ערב, מה שאומר בקיץ האיסלנדי – באור יום מלא, הגענו לכפר דרנגסנס ( Drangsnes ), כפר קטן של פחות ממאה תושבים בחלקו הדרום-מזרחי של אזור הפיורדים. מצאנו שם מקום לינה מצוין בשם ( Malarhorn Guesthouse), ממש על קו המים, בחדר עם חלון גדול שהשמש הפכה אותו לסולריום נעים.
הכפר נמצא כמובן ליד פיורד מקסים, אבל האטרקציה העיקרית שבו הן שלוש בריכות גיאותרמיות, שנמצאות ממש על קו המים. הגישה לבריכות חופשית לגמרי, פשוט עוצרים ליד הכביש ונכנסים (יש להשאיר מעט כסף תמורת השימוש במלתחות הסמוכות). בחוץ הטמפרטורה הייתה פחות מ-10 מעלות, אבל זה לא הורגש בכלל בכניסה למים החמים. ללא ספק דרך מעולה לסיים את היום.
הזמנת לינה ב
בריכות חמות לצד הדרך ליד העיירה דרנגסנס, תענוג לסוף יום טיול (צילום: CC Cyril)
מאלרהורן גסטהאוס והבריכות הגיאותרמיות
מידע חשוב
♦ יש לדעת כי הביקור באזור הפיורדים המערביים מוגבל לחודשי הקיץ בלבד.
♦ המעבורת שחוצה את המפרץ בדרך לפיורדים היא של חברת Seatours ובקיץ היא שטה פעמיים ביום. יש צורך להזמין כרטיסים מראש וצריך להזמין כרטיס בנפרד לרכב וכרטיסים בנפרד לנוסעים. בכניסה לנמל יש משרד שבו ממירים את שובר ההזמנה לכרטיס המאפשר עלייה למעבורת.
♦ אין הרבה תחנות דלק באזור ולכן כדאי לדאוג למלא את המיכל כאשר הוא מגיע לחצי. כדאי גם להצטייד באוכל לדרך כי היצע המסעדות מצומצם.
♦ מאחר שלפיורדים המערביים מגיעים מעט תיירים, קל יותר למצוא כאן מקומות לינה גם בשיא עונת התיירות, אבל כמו בכל איסלנד ההיצע עדיין מוגבל ויש להזמין מראש.
מידע נוסף
כתבות נוספות
מאלרהורן גסטהאוס והבריכות הגיאותרמיות
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותבת נטע קלימי עילם היא בוגרת תואר שני במדעי המדינה, מדריכת טיולים שאוהבת להכיר ולהרחיב את הדיבור על ההיסטוריה והסיפורים שמאחורי הנופים והאנשים. מטיילת עם משפחתה בכל פינות הארץ וברחבי העולם, עם אהבה גדולה לצפון אמריקה. נטע כותבת על מסעותיה בבלוג שלה: I'm on Vacation |
נטע עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
.jpg)
