לקראת הטיסה לבולגריה:
אזורי טיול מומלצים ותחנות בהיסטוריה של בולגריה
מאת: כרמית וייס


הזמנתם טיסה לסופיה, ומה עכשיו? האם לטייל בה או לצאת לאתרי הטבע? זה כמובן תלוי בעונות השנה ובמה שאתם אוהבים, אבל אנסה לתת כאן מספר כללי אצבע שיעזרו לכם בתכנון הטיול בבולגריה.


לכל אזור שאליו אמליץ לטייל, אפנה גם לכתבות הרחבה, שיעזרו לכם להעמיק ולבחור את הפעילויות והאטרקציות הכי מתאימות לכם. בסוף הכתבה תמצאו גם סקירה היסטורית קצרה, שתעזור בהבנת האופי הבולגרי, סגנונות האדריכלות והבנייה, האוכל המקומי, ואיך כל אלו קשורים לטורקיה ורוסיה.
 
מנזר רילה בהרי רילה, טיול יום מסופיה
מנזר רילה שבהרי רילה הוא אחד היעדים הפופולריים ביותר לטיול יום מסופיה,
אבל אם אתם כבר כאן, הרי רילה מציעים עוד כמה אוצרות
  (צילום: SilvanBachmann)

אירופה



נוחתים בסופיה – לאן מטיילים מכאן?

התשובה תלויה במספר גורמים: עונות השנה, הרכב המטיילים ומה שאתם אוהבים.

בולגריה בקיץ ובעונות המעבר (אפריל עד נובמבר)

♦ חובבי ערים: הקדישו לעיר סופיה יומיים לפחות. יש בה שפע של אתרי תרבות, אומנות והיסטוריה, מלונות ספא מפנקים, וגם קזינו (לחובבי הז'אנר).
♦ חובבי הרים: הקדישו לסופיה חצי יום עד יום שלם, לאחר הנחיתה או לפני הטיסה הביתה, וצאו כמה שיותר מהר להרים, שבעיניי הם האטרקציה הכי גדולה של בולגריה.
♦ מטיילים עם ילדים: סופיה פחות אטרקטיבית עבורם, צאו להרים, שם מצפה לכם פארק השעשועים של הטבע.

אגמים בהרי רילה, יעדי טיול לנוחתים בסופיה, בולגריה
רק שעה וחצי משדה התעופה של סופיה ואתם באתר הטבע היפה ביותר בבולגריה - 
שבעת אגמי רילה, המסלול הפופולרי בהרי רילה 
(צילום: SilvanBachmann)
 

בולגריה בחורף (דצמבר עד מרץ)

♦ חובבי הספורט הלבן: בוודאי תפנו לאתרי הסקי של בולגרה, ובמיוחד לאתר הסקי הפופולרי בנסקו.
♦ רוצים לטעום מהלבן: גם אם אינכם גולשי סקי, אני ממליצה בחום לטעום מהלבן שמכסה את הר ויטושה הקרוב לסופיה, ואם אתם קצת יותר אמיצים גם את הרי רילה ופירין.
♦ מעדיפים להישאר חמים: השארו בסופיה או צאו ממנה לאתרי מעיינות חמים ומלונות ספא, או לערים גדולות כמו פלובדיב או וליקו טרנובו, הממוקמת בהרי הבלקן הנמוכים יחסית.
* עוד על מזג האוויר בכתבה מידע וטיפים למטיילים בבולגריה
 
סקי בבולגריה קרוב לשדה התעופה סופיה, בנסקו, בולגריה
הרכבלים הסגורים (גונדולה) המעלים את גולשי הסקי להרים באתר הסקי בנסקו,
יכולים להתאים גם לאמיצים שבמטיילים, שרוצים לטעום את בולגריה בלבן 
 (צילום: Kisa Markiza)
 

רכסי ההרים של בולגריה – באיזה מהם לבחור?

אכן, התלבטות קשה, במיוחד אם לרשותכם רק שבוע ימים (השתדלו שיהיו לכם לפחות 10 ימים), ולכן אדרג אותם כאן לפי המרחק מסופיה ושדה התעופה שלה.

הרי רילה הם הקרובים ביותר לסופיה, כשעה וחצי נסיעה בלבד, וכשתעלו לפסגות תחשבו שהגעתם להרי האלפים, מאחר שהם בעלי אופי אלפיני (פסגות תלולות, עמקים, אגמים קרחוניים). בין היעדים הבולטים כאן – המסלול אל שבעת אגמי רילה, שאל תחילתו ניתן להגיע ברכבל (רק בקיץ), עיירת הסקי בורובץ ומנזר רילה.
מתי ולמי מתאים: למי שזמנו קצר (קרוב לסופיה), בקיץ ובימים נעימים של עונות המעבר, לחובבי הרפתקאות, טרקים וטבע, לגולשי סקי ולכל מי שרוצה לחוות שלג בחורף.

הרי פירין, הממוקמים מדרום להרי רילה, גם הם בעלי אופי אלפיני וגם הם קרובים לסופיה, קצת מעל שעתיים נסיעה. המוקד לכל טיול בהם היא עיירת הסקי בנסקו, ממנ הניתן לעלות ברכבל או ברכב לפסגות הגבוהות ולמסלולי הטיול, בין אגמים קרחוניים קטנטנים.
מתי ולמי מתאים: למי ששיש קצת יותר זמן לצרף להרי רילה, בקיץ ובימים נעימים של עונות המעבר, לחובבי הרפתקאות, טרקים וטבע, לגולשי סקי ולכל מי שרוצה לחוות שלג בחורף.

מפת ההרים של בולגריה
מיקום רכסי ההרים של בולגריה ביחס לעיר סופיה:
מדרום: הרי רילה, הרי פירין והרי רודופי, מצפון: רכס הבלקן 
(מקור: worldatlas.com)
 
הרי רודופי נמוכים ומתונים הרבה יותר, והכפרים והעיירות בנויים במרומי הרכס ומאפשרים טיול הרבה יותר נינוח. הרכס הגירני משובץ גם קניונים מרשימים, מערות וגשרי אבן טבעיים. זה המקום לראות את סגנון הבנייה המסורתי, מאבן, עץ ואריחי צפחה. עבורי היו הרי רודופי הפתעה של ממש, והם מרוחקים כ-4 שעות מסופיה.
מתי ולמי מתאים: כל השנה, מרהיבים במיוחד בסתיו, אז הם נצבעים בצבעי השלכת, לחובבי טיול עם רכב והליכות קצרות וקלות.

הרי הבלקן נמצאים מצידו השני (הצפוני) של עמק הוורדים שממזרח לסופיה, והם מומלצים למי שזמנו בידו (לפחות 10 ימי טיול) ולחובבי היסטוריה, מאחר שבהם ממוקמת הבירה הראשונה של בולגריה – וליקו טרנובו – ואתרים היסטוריים נוספים. אל הרי הבלקן ועמק הורדים נדרשות כ-3 שעות נסיעה מסופיה.
מתי ולמי מתאים: כל השנה, בחורף בעיקר עמק הוורדים, מתאים במיוחד לחובבי היסטוריה ותרבות.
 
הרי רודופי בשלכת, ההרים של בולגריה
הכפרים והעיירות מנקדים את הרי רודופי, והם יפים במיוחד בשלכת (צילום: Sergey Guk)
 

האם מומלץ לנהוג לבד בבולגריה?

♦ אין בעיה לשכור רכב בבולגריה ולנהוג לבד, והמחירים זולים יחסית.
♦ בבולגריה יש תחנות השכרת רכב רכב אמינות, אבל עדיף ללכת על החברות הגדולות ולבדוק את הציון שהן מקבלות.
♦ יש מספר כבישים מהירים (סופיה-וארנה, סופיה-פלובדיב ועוד), אך מרבית הכבישים באזורי ההרים הם צרים ומפותלים, ויש לנסוע בזהירות ולאט.
♦ לא נדיר להיתקע אחרי סוס ועגלה, מכונית ישנה שבקושי זזה או עדר כבשים החוצה את הכביש. כאשר אתם מחשבים זמני נסיעה באזורים אלו, יש לקחת בחשבון מהירות ממוצעת של 40-50 קמ"ש ואף פחות.
♦ הנהגים הבולגרים נוסעים במהירות וחוקי התנועה הם המלצה בלבד (עקיפת קו לבן ועוד). נראה שאין דין ואין דיין על הכביש, אך היזהרו, יש שוטרים והם אוהבים במיוחד תיירים (מחכים לשוחד).
♦ בסופיה המצב שונה – יש בה אוטוסטרדה היקפית ורשת כבישים טובה, אבל במרכז העיר יש עומסים כבדים.
♦ מהירות מותרת: באזור בנוי 60 קמ"ש, בכבישים בין-עירוניים 80 קמ"ש, בכבישים מהירים 120 קמ"ש.

בכבישים המהירים בבולגריה יש לשלם אגרה אלקטרונית (E-vignette), בהתאם לזמן השימוש. ניתן לשלם דרך האתר (www.bgtoll.bg), האפליקציה (BGToll) או בתחנות דלק (לפני שעולים על האוטוסטרדה!), אך תוכלו לעשות זאת רק כאשר תדעו את מספר הרכב השכור. הפיקוח הוא עם מצלמות, לכן אין צורך להדפיס אישור, אבל חשוב לשמור אותו ולא כדאי לנסות להתחכם!

הר ויטושה ליד סופיה, בולגריה
בהר ויטושה, המתנשא לגובה 2,290 מ' מעל סופיה, תוכלו לחוות את בולגריה בלבן (צילום: piskatu)
 

הידעתם שבולגריה הייתה פעם אימפריה?

עקבות ההיסטוריה המרתקת של בולגריה פזורים בכל אתרי התיירות שלה, וכל המטייל בה אינו יכול להתעלם מהם. אם נכיר את מהלך ההיסטוריה בחבל ארץ זה של הבלקן, ניטיב להבין את סגנונות הבנייה, את האנדרטאות הרבות, המנזרים והכנסיות, ערבובי האוכלוסייה והשילוב בין מזרח למערב.

במאה ה-6 הגיעו לאזור בני העמים הסלבים ולאחר מכן, במאה ה-7 הגיעו הבולגרים, שייסדו את האימפריה הבולגרית הראשונה, שבירתה הייתה וליקו טרנובו (Veliko Tărnovo). הבולגרים נטמעו בעמים הסלביים, תוך שהם מאמצים את שפתם ותרבותם. מאוחר יותר הם הרחיבו את גבולות הממלכה לכיוון סרביה והים האדריאטי. בתחילת המאה ה-11 עברה הממלכה לשלטון ביזנטי, ולאחר המרד בביזנטים הוקמה הממלכה הבולגרית השניה (1185-1396), שהרחיבה את גבולותיה לעבר מקדוניה ואלבניה.
 
וליקו טרנובו, בולגריה
העיר וליקו טרנובו, בירת בולגריה הראשונה ממוקמת בהרי הבלקן   (צילום: CC Sergey Yeliseev)
 

בולגריה תחת האימפריה העות'מאנית

לקראת סוף המאה ה-14 פלשו לאזור העות'מאנים, ששלטו בו קרוב ל- 500 שנה. השלטון העות'מאני לא כפה על הבולגרים את האסלאם ואפשר להם לשמור על תרבותם. בתחילת המאה ה-19 החלה בבולגריה התעוררות לאומית והתארגנות מחתרתית כנגד השלטון העות'מאני. ההתקוממות הראשונה, באפריל 1876, בעיר קופריבשטיצה (Koprivshtitsa), דוכאה באכזריות על ידי הטורקים. כ-15 אלף בולגרים נהרגו בהתקוממות זו, בעיר פלובדיב הסמוכה ובכפרים סביבה.
 
בעקבות כישלון ההתקוממות בעות'מאנים, נחלצה רוסיה לעזרתה של בולגריה, ואילצה את הטורקים לסגת מכ- 60% מהשטחים שכבשה בבלקן ולהשיבם לבולגריה, ומכאן ואילך נקשרה אליה בולגריה בקשר הדוק. בשנת 1878 זכתה בולגריה בעצמאותה. גבולותיה הוכרזו בין נהר הדנובה לרכס סטארה פלאנינה (רכס הבלקן), והעיר וליקו טרנובו הוכרזה כעיר הבירה. כעבור שנה בלבד, בשנת 1879, חוקקה חוקת בולגריה ובעקבותיה עברה הבירה לסופיה

הקתדרלה בסופיה, השפעה רוסית
כנסיית אלכסנדר נבסקי בסופיה, השפעה רוסית ניכרת (צילום: sfabisuk)

מלחמות הבלקן 

מלחמת הבלקן הראשונה החלה כאשר מונטנגרו הכריזה מלחמה נגד האימפריה העות'מאנית. כמה ימים מאוחר יותר שלחו גם שאר בנות הברית אולטימטום לאימפריה העות'מאנית והכריזו עליה מלחמה. הם הצליחו לכבוש שטחים נרחבים בחלק האירופי של האימפריה העות'מאנית, ואלו נלקחו מהאימפריה בהסכם לונדון (1913) שסיים את המלחמה. אולם בנות הברית של הבלקן לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי חלוקת הטריטוריות שנכבשו מידי האימפריה העות'מאנית, ועל רקע זה פרצה במהרה מלחמת הבלקן השנייה.

לאחר כישלון חלוקת השטחים שנכבשו בין חברות הליגה הבלקנית, פרצה מלחמה בין בולגריה ובין יתר חברותיה בליגה. למלחמה נגד בולגריה הצטרפה גם רומניה. בסיום המלחמה נמחקו כל הישגיה של בולגריה מהמלחמה הקודמת, פרט לרצועה לחוף הים האגאי שנשארה בידיה. חלק מחופי הים השחור, עבר משליטת בולגריה לרומניה. יוון קיבלה את השטחים של אזור סלוניקי וסרביה את מקדוניה

מעבר שיפקה, ההתקוממות הבולגרית
אנדרטה להנצחת ההתקוממות נגד השלטון העות'מאני, מעבר שיפקה בהרי הבלקן (צילום: כרמית וייס)
 


בולגריה במלחמת העולם השנייה ולאחריה

עוד מראשית שנות השלושים של המאה ה-20 התקרבה בולגריה לגרמניה הנאצית, וצמחו בה אירגונים פשיסטים ואנטישמיים. במהלך מלחמת העולם השנייה תמכה בולגריה במדינות הציר (גרמניה, איטליה ויפן), בהנהגתה של גרמניה הנאצית, אך לא לחמה לצידן באופן פעיל. התמיכה נבעה מתוך רצונה של בולגריה להחזיר לעצמה את השטחים שנלקחו ממנה בעקבות מלחמת הבלקן השניה ומלחמת העולם הראשונהאולם בולגריה הצליחה להתחמק מהפצרותיה של גרמניה להשתתף באופן ישיר במלחמה, ואף חייל בולגרי לא נטל בה חלק פעיל. אחרי נפילת המשטר הפשיסטי, ב-9 בספטמבר 1944, הצטרפה בולגריה למלחמה נגד גרמניה לצידה של ברית המועצות.

באוגוסט 1944, עם התקדמות הצבא האדום לעבר בולגריה, הכריזה בולגריה על נייטרליות ופירקה את הכוחות הגרמניים שבתחומה מנשקם. לאחר כניסת הצבא הרוסי לבולגריה נלחמו הבולגרים לצידו עד לתום המלחמה. בשנת 1946 הפכה בולגריה לרפובליקה, אך זמן קצר לאחר מכן השתלטה עליה המפלגה הקומוניסטית, בסיועה של ברית המועצות. עד לנפילת מסך הברזל בשנת 1989 הייתה בולגריה שייכת לגוש הקומוניסטי. מאז עשתה בולגריה בהדרגה תפנית לעבר המערב, אם כי מבחינה כלכלית עדיין לא נסגרו הפערים. 
 
התיאטרון הלאומי, סופיה
התיאטרון הלאומי של סופיה, עמודים בסגנון יווני  (צילום: CC Dan Lundberg)
 

הנס של יהודי בולגריה בשואה

בספטמבר 1939 נערך בבולגריה ליל הבדולח הבולגרי, במהלכו נופצו חלונות ראווה בחנויות היהודים של סופיה. בהוראת ממשלת בולגריה החל גירושם של יהודים חסרי נתינות בולגרית או בעלי נתינות זרה. בשנת 1940 חוקק "החוק להגנת האומה", שהטיל מגבלות קשות על היהודים. בעקבות החוק, בשנת 1941, הונהגו צווים אשר הגבילו את חופש הפעולה של היהודים, פגעו ברכושם וביכולתם להתפרנס. משפחות שלמות הועברו מסופיה אל ערי וכפרי השדה של בולגריה, גברים יהודים רבים נשלחו למחנות עבודה בתנאים קשים ביותר. הקהילה היהודית החזקה, שהיתה משולבת כחלק בלתי נפרד מהחברה הבולגרית, הצליחה לגייס מתנגדים רבים לגזרות שהוטלו עליה, אולם אלו לא הצליחו לבטל את רוע הגזירות.

בשנת 1942 החלו פקידי גרמניה הנאצית, בשיתוף פעולה של שר הפנים הבולגרי ותומכים נוספים בחוגי השלטון, בההכנות למשלוח יהודי בולגריה למחנות ההשמדה. אולם מלך בולגריה, בוריס השלישי, וראש ממשלתו, בוגדן פילוב, התחמקו מבקשות גרמניה הנאצית, בתירוץ שהיהודים דרושים להם ככוח עבודה. מהלך זה נעשה מתוך חשש שדעת הקהל הבולגרית, שחלקים נרחבים ממנה התנגדו לגזירות שהוטלו על היהודים, לא תסבול את גירוש התושבים היהודים.
 
בשנת 1943 נכנעו מתנגדי הגירוש ללחצי גרמניה הנאצית. תוכניות מפורטות לגירוש 20,000 יהודים הוכנו על ידי פקידי הממשל. המגורשים היו אמורים להיות תושבי תרקיה ומקדוניה, שסופחו במהלך המלחמה לבולגריה, אולם אותם פקידים הכניסו בחשאי לרשימות המגורשים גם 8,000 יהודים מ"בולגריה הישנה". התוכניות נשמרו בסוד גם מבכירים בשלטון הבולגרי, אולם לקראת ביצוען הן דלפו ועוררו התנגדות עזה בקרב חלקים נרחבים בעם הבולגרי.

גם הכנסייה של בולגריה הביעה התנגדות נחרצת לגירוש היהודים. 
משלחת של נכבדים בולגרים הגיעה לסופיה מהעיירה קיוסטנדיל, ממש בבוקרו של יום הגירוש (9 במרץ 1943), וביחד עם בכירי הקהילה היהודית בסופיה, הצליחה המשלחת לגייס לצידה את סגן יושב ראש הפרלמנט, שפעל בנחרצות לביטול הגזירה. רק בצהרי אותו יום נתן המלך בוריס הוראה מיידית לבטל את הגירוש. היהודים, שחלקם כבר הוצאו מבתיהם והובאו לנקודות ריכוז, חזרו הביתה, ואילו רכבות המסע, שכבר המתינו בתחנות, יצאו ריקות.
 
כך הייתה בולגריה למדינה היחידה שהצליחה למנוע את שליחתם של אזרחיה היהודים להשמדה בתקופת השואה, אולם יהודי תרקיה ומקדוניה לא זכו להגנה מהעם הבולגרי, ועשו דרכם אל מחנות ההשמדה. ורק מעטים מהם נותרו בחיים. גם יהודי בולגריה ששהו באותה עת במדינות אירופה הכבושות, לא זכו להגנה ונשלחו למחנות ההשמדה.
 
בית הכנסת בסופיה, בולגריה
בית הכנסת הגדול בסופיה, עדות לקהילה יהודית מפוארת ששרדה את השואה (צילום: CC Magalie L'Abbé)
 

כתבות נוספות

יעדי טיול מרכזיים בבולגריה
כתבות על יעדי טיול בבולגריה
מידע וטיפים למטיילים בבולגריה

כרמית וייס אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss) מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, אותם הפכה מתחביב למקצוע, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. טעמה את כל היבשות והרחיקה אפילו עד אנטארקטיקה, ולא קיים מקום שהיא לא חולמת לחזור אליו שוב. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה "הכי יפים בעולם".

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר