ההיסטוריה של איטליה – סקירה קצרה

לפני התפתחות התרבות הרומית וכיבוש איטליה בידי רומא, שכנו באיטליה מספר עמים מקומיים.

במאה התשיעית לפנה"ס, תחילת תקופת הברזל, התפתחו באזור שלוש תרבויות עיקריות:

· התרבות הווילה-נובית – במרכז איטליה, באזורים בהם תתפשט מאוחר יותר התרבות האטרוסקית.

· התרבות הלאטית – במרכז החוף המערבי, ממנה תתפתח התרבות הלטינית.

· תרבות קברי הפיר – בדרום איטליה.

התרבות האטרוסקית הייתה המפותחת והדומיננטית בתרבויות אלו, ושלטה בחלקים רבים של איטליה, בין השנים 730-530 לפנה"ס. התרבות האטרוסקית הותירה את רישומה על רומא בצורת מוסד המלוכה, אשר הופל עם הסתלקות האטרוסקים מהאזור, ובמקומו הוקמה הרפובליקה הרומית.

מלבד העמים הללו, מייסדי האימפריה הרומית, התיישבו באיטליה גם בני יוון הראשונים. הם הגיעו מהתרבות המינואית, אובויה, קורינתוס, ספרטה, רודוס, ושאר חלקי יוון. מקומות התיישבותם היו בעיקר בסיציליה ודרום איטליה, והם קיימו סחר ענף עם תושבי איטליה ואגן הים התיכון כולו.

הזאבה הקפיטולינית, מוזיאון הקפיטוליני ברומא

הזאבה הקפיטולינית מניקה את רמוס ורומולוס, מייסדי העיר רומא על פי המיתולוגיה הרומית.
הפסל מוצג במוזיאון הקפיטוליני ברומא (צילום: IOFOTO)

  טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
  צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »

האימפריה הרומית

במאות 2-4 לפני הספירה, היה חצי האי האיטלקי תחת שלטון רומאי. האיים השכנים לאיטליה נוספו לאימפריה לאחר הניצחון על קרתגו. במאה הראשונה לספירה, כבר שלטה רומי בכל אגן הים התיכון. במאה ה-4 לספירה, פוצלה האימפריה לחצי מזרחי, שבירתו ביזנטיון, וחצי מערבי שבירתו רומא. החצי המזרחי, המכונה האימפריה הביזנטית, שרד כ-1,200 שנים, אך החצי המערבי התמוטט תוך כמה מאות שנים, עקב סכסוכים פנימיים ופלישות שבטים גרמאניים.

ימי הביניים

בזמן נדידת העמים הגדולה סבלה איטליה ממספר פלישות אשר גרמו לה הרס רב. מספר ערים איטלקיות ניצלו את המצב כדי לקבל עצמאות. ערים אלו השתלטו באופן נרחב על כלכלת אירופה. במאה ה-14 נוצרו חיכוכים רבים בין הערים עצמן והאפיפיורות איבדה את מקומה ברומא ועברה לדרום צרפת.

הרנסאנס

בסוף המאה ה-14 היתה איטליה מפוצלת למדינות עצמאיות, עם שפה משלהן, אך כולן הושפעו מהאפיפיור והכנסייה הקתולית. החזקות שבהן: פירנצה, ונציה ומילאנו, היו בעלות עוצמה כלכלית רבה, אשר היוותה את הבסיס להתפתחות אינטלקטואלית וליציאה מחשכת ימי הביניים אל הרנסאנס. משפחות עשירות רבות שימשו פטרון לאומנים ואפשרו ליצירתם לפרוח, ובראשן משפחת מדיצ'י מפירנצה.

דמויות חשובות מתקופה זו, שהותירו את רישומן על האנושות עד לימינו אנו, כוללות בין היתר את הסופרים דנטה אליגיירי וג'ובאני בוקצ'ו; האומנים מיכלאנג'לו, דונאטלו, ליאונרדו דה-וינצ'י ורפאל; הארכיטקטים פיליפו ברונלסקי ולאון בטיסטה אלברטי; המדען גלילאו גליליי, ועוד.

במאה ה-16 הובסו ונכבשו מרבית המדינות הקטנות על ידי מעצמות זרות, במיוחד ספרד, שהייתה אז בשיא כוחה. הכנסייה הקתוליות, שיצאה למאבק ברפורמציה, מנעה את התפתחות המדע ובכך בהדרגה הביאה לקץ ההובלה התרבותית של איטליה.

בזיליקת פטרוס הקדוש בוותיקן, אחת היצירות המפוארות מתקופת הרנסאנס (צילום: vvoevale)

איחוד איטליה

בשנת 1802 הקים נפוליאון בונפרטה (1769-1821) את הרפובליקה האיטלקית, שהפכה מאוחר יותר לממלכת איטליה. לאחר נפילת נפוליאון חולקה איטליה בין המעצמות – צפון איטליה לאימפריה האוסטרית ולשליטי בית הבסבורג, ממלכת נאפולי לבית בורבון, מרכז איטליה לאפיפיור, צפון-מערב איטליה וסרדיניה לדוכסי פיימונטה.

בשנת 1852 התמנה לראש ממשלת פיימונטה קמילו דה קאבור, תומך נלהב באיחוד איטליה. הוא הבין שפיימונטה לא תצליח להתמודד עם אויביה לבדה, ולכן כרת ברית עם נפוליאון השלישי קיסר צרפת.

בשנת 1859, בעקבות מלחמה עם האוסטרים, עברה לומברדיה ליידי פיימונטה ואזור ונטו נשאר בידי האוסטרים. מאוחר יותר סיפחה פיימונטה גם את טוסקנה, מודנה ופארמה (שהשתייכו לאפיפיור), ואילו חבלי ניס וסאבואה הועברו לצרפתים.

בשנת 1861 סופחו לאיטליה כל החבלים, המרכיבים אותה כיום, למעט ונטו ורומא. ונטו סופחה לאיטליה בשנת 1866 ואילו רומא סופחה בשנת 1870 ומעט אחר כך הוכרזה כבירת הממלכה האיטלקית החדשה.

מפת איחוד איטליה

מלחמת העולם הראשונה

במהלך מלחמת העולם הראשונה כרתה איטליה ברית עם צרפת ואנגליה נגד גרמניה ואוסטרו-הונגריה. בשנת 1915 היא נכנסה למלחמה לצד מדינות ההסכמה. בתוקף ההסדר שלאחר המלחמה, קיבלה איטליה שטח אוסטרי לאורך גבולה הצפון-מזרחי (כיום "דרום טירול", חלק ממחוז טרנטינו אלטו-אדיג'ה). אולם ההרס שגרמה המלחמה וההרוגים הרבים (חצי מיליון) גרמו לשפל כלכלי, אבטלה, רעב ואינפלציה. האיטלקים חשו שקיבלו מעט מדי תמורת המחיר הגבוה ששילמו במלחמה, ומפלגות הימין הלאומני דרשו החזרת שטחים נוספים ואת החזרת כבודה של איטליה.

שלטון הפשיסטים

בשנת 1922, על רקע הלאומנות הגואה, בעיקר בקרב השכבות החלשות, עלה לשלטון מנהיג המפלגה הפשיסטית, בניטו מוסוליני, על ידי "המצעד על רומא", במעין הפיכה שקטה. ההפיכה התאפשרה גם בזכות תמיכתם של מלך איטליה ורבים מקציני הצבא, שסירבו להפעיל כוח נגד הפשיסטים. ראש הממשלה התפטר ופינה את מקומו למוסוליני, שכונן באיטליה דיקטטורה פשיסטית.

בשנת 1929 חתם מוסוליני עם הוותיקן על ה"קונקורדאט", שהגדיר את הדת הקתולית כדת המדינה והקנה לוותיקן מעמד של מדינה עצמאית. בשנת 1935 פלשה איטליה לאתיופיה, ובשנת 1936 סייע מוסוליני ללאומנים הספרדים במלחמת האזרחים בספרד.

בניטו מוסולינו לצידו של אדולף היטלר

מלחמת העולם השנייה

בשנת 1940, עם תחילת מלחמת העולם השנייה, נכנסה איטליה לברית עם גרמניה והכריזה מלחמה על בריטניה וצרפת. באוקטובר של אותה שנה היא פלשה ליוון, ובמקביל ניהלה לצד הגרמנים מלחמה כנגד בעלות הברית, בים התיכון ובצפון אפריקה. בשנת 1941 הכריזה איטליה, יחד עם גרמניה ויפן, על מלחמה גם כנגד ארצות הברית וברית המועצות.

לאחר תבוסת הצבא האיטלקי בצפון אפריקה וברית המועצות, בשנת 1943, פלשו כוחות הברית לסיציליה ובעקבות כך פיטר המלך האיטלקי את מוסוליני. מעט לאחר מכן חתמה איטליה על הסכם כניעה ללא תנאי, אולם הגרמנים, שלא היו שותפים למהלך, תפסו את רוב שטחה של איטליה ושיחררו את מוסוליני, שהנהיג שוב את משטרו בצפון לזמן קצר. בעלות הברית התקדמו מדרום איטליה לצפונה, עד לגירושם הסופי של הגרמנים בשנת 1945. מוסוליני נתפס על ידי פרטיזנים איטלקים, שהוציאו אותו להורג בתלייה.

איטליה לאחר מלחמת העולם השנייה

משאל עם שנערך בשנת 1946, סיים את המונרכיה באיטליה ובחר מועצה מחוקקת, שכתבה את החוקה של הרפובליקה של איטליה. הסכם השלום משנת 1947 ערך תיקונים קלים בגבולה של איטליה עם צרפת ויגוסלביה, וקבע את אזור טרייסטה כטריטוריה חופשית. ההסכם גם חייב את איטליה לשחרר את הטריטוריות שמעבר לים, במזרח אפריקה ובאיי הים התיכון.

איטליה הצטרפה לאיחוד האירופי מיום הקמתו, בשנת 1951. בשנת 2002 הייתה איטליה מהמדינות הראשונות שהחליפה את המטבע שלה, לירה איטלקית, לאירו.

מידע נוסף

השכרת רכב באיטליה
אפשרויות לינה באיטליה

אודות הכותבת

כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות

לקריאת כתבות נוספות של כרמית