פניני האומנות של מילאנו
מאת: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר


העיר מילאנו, בירת מחוז לומברדיה בצפון איטליה, נחשבת כבירת האופנה העולמית. כל פעם שאני מבקרת בה, אני תוהה אם ה"שיק" האופנתי בא לה בזכות פניני האומנות המרהיבות שלה, או שמא היה זה בכלל ההפך. כך או כך, אני בספק אם הדוגמניות הרבות המהדסות על מדרכות מילאנו, כמו גם רבות מהנשים האלגנטיות המשאירות סכומי עתק בחנויות המפוארות, מודעות לפניני האומנות של העיר.


הקתדרלה של מילאנו, איטליה
הקתדרלה של מילאנו, אחת הגדולות והמרשימות בעולם כולו (צילום: Chensiyuan)
 

בכתבה זו אביא לכם כמה מפניני האומנות החשובות של העיר מילאנו. ראשונה לכולן הקתדרלה הנהדרת, אחת הגדולות בעולם, ואחריה מספר מוזיאונים לאומנות איטלקית ולאומנות המודרנית. אך תחילה אתמקד באחת מהגדולות ביצירות האומנות בתבל, של אחד מגדולי האומנים בתבל  הסעודה האחרונה של לאונרדו דה וינצ'י.
 
הסעודה האחרונה, לאונרדו דה וינצ'י
הסעודה האחרונה של ישו, לאונרדו דה וינצ'י


A - כנסיית סנטה מריה דלה גרציה, B - הקתדרלה של מילאנו וכיכר הדואומו
C - הגלריה לאומנות מודרנית, D - גלריית ברֶרָהE - טירת ספורצה 


 ברירת מחדל



הסעודה האחרונה עם ישו ולאונרדו דה וינצ'י

אחד האומנים החשובים שחיו במילאנו בתקופת הרנסנס היה לאונרדו דה וינצ'י. בשנת 1482 מגיע לאונרדו למילאנו ועובד כמהנדס העיר, עבור דוכס מילאנו לודביקו ספורצה. תוך כדי עבודתו זו הוא ממשיך את מלאכת הציור ומצייר מספר יצירות חשובות. במשך קרוב לשמונה עשרה שנים עבד לאונרדו דה וינצ'י עבור לודוביקו ספורצה, ולבקשת הדוכס צייר את "הסעודה האחרונה". לאחר מכן הוא עוזב את מילאנו לטובת פירנצה וחוזר אליה בשנת 1506.
 
כנסיית סנטה מריה דלה גרציה במילאנו היא משכנה של היצירה "הסעודה האחרונה של ישו", שצוירה על ידי לאונרדו דה וינצ'י בין השנים 1495-1498, בסיוע עוזרו האישי מטאו בנדלו. לאונרדו לא עבד על היצירה באופן רצוף, ועל כן ציורה ארך שלוש שנים. סצנת הציור, המתארת סעודת סדר פסח שערך ישו עם שנים-עשר תלמידיו, צוירה על קיר הרפקטוריום (חדר האוכל) במנזר הדומיניקני בכנסיית סנטה מאריה דלה גראציה.
בתי מלון באזור הקתדרלה של מילאנו
 
כנסיית סנטה מריה דלה גרציה במילאנו, איטליה
כנסיית סנטה מריה דלה גרציה במילאנו, משכנה של "הסעודה האחרונה של ישו"
 

הסעודה האחרונה היא פרשנות חזותית של לאונרדו, שתיעד את תלמידיו של ישו ערב לפני שאחד מהם בוגד בו, כמסופר בברית החדשה. ישו אוסף את תלמידיו לארוחה, ובזמן שהם סעודים לשולחן הוא אומר להם: "הלחם שאתם אוכלים הוא בשרי והיין שאתם שותים הוא דמי, מישהו מבינכם יבגוד בי". לאחר הכרזה זו של ישו כולם המומים.
 
לאונרדו היה האומן הראשון שתיאר אנשים אמיתיים המתנהגים בטבעיות, תוך שימת דגש על ישו הנמצא במרכז 'נקודת מגוז'. נקודה זו יוצרת את הפרספקטיבה, בעזרת קווים דמיוניים, המתכנסים כולם לנקודה אחת. בסעודה האחרונה נקודת המגוז היא בראשו של ישו, ובכך מדגיש לאונרדו את ישו ומכוון אליו את עיני הצופה. לאונרדו מארגן את הקומפוזיציה בשלשות, כל שלושה אנשים מהווים קבוצה ליד השולחן. מבט הצופה מתמקד בישו, היושב במרכז, כשהחלון מאחורי ראשו יוצר מעין הילה. השליחים מצטופפים למרות שהיה הרבה מקום מסביב לשולחן. ליהודה איש קריות, הנחשב כבוגד, מצייר לאונרדו תיק קטן לכסף, כסימן לבגידתו בעבור בצע כסף. יהודה הוא היחיד הנשען על השולחן, רחוק מישו, ולדמותו יש צל שלא קיים לאחרים.
 
ישו במרכז 'נקודת מגוז' היוצרת פרספקטיבה
ישו במרכז "נקודת מגוז" היוצרת פרספקטיבה
 

בציור הושם דגש על שלושת עקרונות הרנסאנס העיקריים: תיאור נכון, פרספקטיבה, והומניזם. הציור יוצר אשליה שהוא המשך ישיר של קיר חדר האוכל של המנזר. לאונרדו יצר פרספקטיבה עם החלונות וכל המתבונן ביצירה מדמה כאילו הציור הוא המשך של האולם. השולחן שמסביבו יושבים השליחים צויר מעל גובה עיני הצופה וכך נוצרה אשליה של עומק.
 
במשך שלוש שנים היה לאונרדו דה וינצ'י מגיע למנזר ומטפס על הפיגומים לצייר קטע מהסצנה שבחר. הוא ניסה לפתח טכניקה חדשה של ציור קיר (פרסקו), שהיום אנו יודעים שאיננה מוצלחת, מאחר והציור התקלקל זמן קצר לאחר סיומו. אם לא די בכך, גם הנזירים פגעו בציור כשפרצו פתח לדלת, ובמלחמת העולם השנייה נפלה פצצה בשטח המנזר וגרמה לסדקים בקיר של הציור.
 
הסעודה האחרונה של ישו, מילאנו
הסעודה האחרונה של ישו, הציור נראה כהמשך ישיר של קיר חדר האוכל במנזר
 

עוגת החתונה בקתדרלה של מילאנו

למעלה מ- 500 שנה לקח לתכנן ולבנות את הקתדרלה של מילאנו (הדואומו, באיטלקית), שהוקדשה למריה "היולדת" (Nascente), ומשמשת כמקום מושבו של ארכיבישוף מילאנו. התוצאה היא אחת הכנסיות הגדולות והיפות בעולם.
 
הקתדרלה נמצאת במרכז העיר מילאנו, מרכז ההתיישבות הרומית, במקום בו ניצבו בעבר שתי כנסיות עתיקות שנשרפו. התוכנית החלה לקרום עור וגידים במאה ה- 11, אך הבניה החלה רק במאה ה 14, בסגנון גותי שהיה מקובל בצרפת ומעט מאוד באיטליה. סימלה של הקתדרלה הוא פסל המדונינה (מדונה קטנה), שהוצב על המגדל הגבוה ביותר במרכז הקתדרלה, שגובהו 106 מטר והוא הוקם בשנת 1762.
 
 המגדל עם פסל המדונינה, קתדרלת מילאנו   המגדל עם פסל המדונינה, קתדרלת מילאנו
המגדל עם פסל המדונינה, הסמל של קתדרלת מילאנו (צילום: Giovanni Dall'Orto)
 

ההיסטוריה של הקתדרלה במילאנו רצופה קטטות, סכסוכים ומאבקים תמידיים  בין הבנאים המקומיים והזרים, בין הארכיטקטים ממילאנו לארכיטקטים מהצפון, שעבדו על הקתדרלה במשך מאות בשנים. אדריכלים שונים תכננו שלבים שונים בבניית הקתדרלה, מסגנון גותי לקלאסי, בארוק ואף לניאו-גותי. אך למרות כל הסכסוכים ניצבת הקתדרלה במלוא תפארתה בכיכר הדואומו.
 
ב- 1805 כבש נפוליאון בונפרטה את איטליה. רצונו היה להיות מלך איטליה, ולכן הורה על סיום חזית הקתדרלה והפיל את הוצאות הבניה על העם הצרפתי. תוך פחות משבע שנים הושלמה החזית בסגנון הניאו-גותי ונפוליאון הוכתר בקתדרלה כמלך איטליה. בשנים שלאחר מכן הושלמו הקשתות והצריחים ונוספו עוד פסלים. בכל מקום אפשרי מוצבים פסלי שיש, כ- 3,400 מספרם. את השער האחרון לקתדרלה העמידו רק בשנת 1965.
 
הקתדרלה של מילאנו וכיכר הדואומו,, 1856
הקתדרלה של מילאנו וכיכר הדואומו, ציור משנת 1856
 

פנים הכנסייה כולל אולם תווך, עם ארבעה מעברים בצד, בית רוחב (טרנספט) ואחריו המקהלה והאפסיס. הקתדרלה משתרעת על פני 157 מטר אורך ו- 93 מטר רוחב. הצריח הגבוה ביותר, עם פסל המדונינה שעליו, מגיע לגובה 108 מטר. מבחוץ נראית הקתדרלה כמו עוגת חתונות לבנה מהאגדות, עם מגדלונים מחודדים, כמו טפטופי חול על שפת הים. הגג פתוח למבקרים (תמורת תשלום), ומאפשר לראות מקרוב שלל של פסלים ויער של צריחים.
 
ג 'ון ראסקין, מבקר אומנות ושירה מהמאה ה- 19, אמר על הקתדרלה: היא גנבה מכל אחת מהכנסיות בעולם אלמנט וסגנון, עד שהסתיימה הבניה הראוותנית, ולבסוף רואים שלל של צבעים וסגנונות, פסלים רבים ושונים, שגולפו בידי עשרות אומנים שונים ועומדים בכמעין הצגה.
 
קתדרלת מילאנו, איטליה
קתדרלת מילאנו, עוגת חתונה לבנה (צילום: MarkusMark)



אומנות מודרנית בארמון הקיץ של נפוליאון

הגלריה לאומנות מודרנית (Galleria d'Arte Moderna) שוכנת בארמון ששימש כארמון הקיץ של נפוליאון בונפרטה. במהלך השנים הפך הארמון למעונו הרשמי של נפוליאון. המבנה, בעל החזית בסגנון רומנטי, משקיף על גנים מעוצבים.
 
בגלריה ניתן למצוא אוסף גדול מאוד של ציירים ופסלים איטלקיים מהמאה ה- 19, עבודות ניאו-קלאסיות של האומן קנובה, אומנות רומנטית וכן אוסף ציורים מהמאות התשע-עשרה והעשרים. בין האומנים הבולטים: סזאן, רנואר, מאטיס, פיקאסו, דה קיריקו, מודלייני, מורנדי, אוסף מיוחד של הפסל האיטלקי מרינו מאריני ועוד. במוזיאון מוצגים אוסף גראסי ואוסף ג'וספה – שני אוספי ציורים מהמאה התשע-עשרה והעשרים.
 
 הגלריה לאמנות מודרנית, מילאנו  הגלריה לאמנות מודרנית, מילאנו 
הגלריה לאמנות מודרנית, מילאנו  הגלריה לאמנות מודרנית, מילאנו
הגלריה לאומנות מודרנית, יצירות מהמאות התשע עשרה והעשרים
 

אומנות איטלקית בארמון

במילאנו נמצאת אחת הגלריות החשובות לאומנות איטלקית - גלריית ברֶרָה (Pinacoteca di Brera). מוצגות בה יצירות מהמאה ה-16 ועד המאה ה-20, בהן: "נישואי הבתולה" של רפאל, ה"פייטה" של ג'ובאני בליני, "מזבח אורבינו" של פיירו דלה פרנצ'סקה, "ישו המת" של אנדריאה מאנטנה, "הסעודה באמאוס" של קרוואג'יו. בשנות השבעים, העשירו את האוספים של המוזיאון ביצירות של: בוצ'וני, בראק, Carrà, מארינו מאריני, מודיליאני, מורנדי ועוד.
 
אוסף האומנות מוצג בארמון, שנבנה במאה ה 14 עבור המסדר הישועי וכיום הוא רכוש המדינה. המוזיאון מציג יצירות אומנות שאינן באות מאוספי פטרונים (כמו גלריית אופיצ'י בפירנצה), אלא הובאו מהכנסיות והמנזרים בשטחים שנכבשו על ידי הצרפתים, ששלטו במילאנו.
 
יצירות נבחרות בגלריה ברֶרָה:
אולם 6 – יצירתו של אנדיאה מנטניה, "ישו המת" (1470). מנטניה משתמש בפרספקטיבה הרנסאנסית ומביא את גופו של ישו לידי הקצרה, היוצרת רושם רב על הצופה.
אולם 8 –הציירים הונציאנים ג'ובאני וג'נטילה בליני. "הפייטה" של ג'ובאני בליני (1470) שמה דגש על הבעת הפנים של ישו ועל ידיו. ארשת הפנים המיוחדת והידיים בדומיה, מביעות את צער העולם, קינה המובעת בדרך ויזואלית. סוג של המצאה בציור הפרספקטיבה, בכך שהוא מעמיד את ישו "המת "כמו "פסל" כשאמו מריה אוחזת אותו.
אולם 9 –עוד צייר ונציאני, המכונה טינטורטו (ז'אקופו רובוסטי), בציור "מציאת גופתו של מרקוס הקדוש" (1562). אומנות שונה מהרנסאנס מאחר וטינטורטו יותר אקספרסיבי, עם תנוחות אלכסוניות ותאורה על-טבעית, היוצרות את הדרמה ביצירה.
אולם 24 – ציור של פיירו דלה פרנצ'סקה, "מריה וישו התינוק מוקפים בקדושים ומלאכים". בציור רואים את מריה יושבת על כס מלכות, מוקפת קדושים ומלאכים, על ברכיה מונח ישו התינוק. לשמאלה כורע ברך, כשהוא לבוש שריון נוצץ, הדוכס פרדריגו דה מונטפלטרו, שליט אורבינו ומזמין הציור.
 
    
יצירות נבחרות בגלריה ברֶרָה: "הפייטה" של ג'ובאני בליני (אולם 8), "מציאת גופתו של מרקוס הקדוש"
של טינטורטו (אולם 9), "מריה וישו התינוק מוקפים בקדושים ומלאכים" של פרנצ'סקה (אולם 24)
 

הפייטה האחרונה בטירת ספורצה

טירת ספורצה (Castello Sforzesco) היא ארמון מבוצר, שנקרא על שם פרנצ'סקו ספורצה, שהפך את הטירה למעון הדוכסים בשנת 1450. ספורצה, שכיר חרב שהוזמן להגן על מילאנו נגד הונציאנים, התחתן עם בתו של בונה הטירה, שירשה אותה מאביה. כעבור שנים רבות, במאה ה- 19 כובש נפוליאון את מילאנו ועורך שינויים במבצר. לאחר האיחוד האיטלקי שוקמה מילאנו ואת הטירה רצו להרוס, מאחר והיתה סמל העריצות והשליטה על העיר. לבסוף הוחלט לשפץ את הטירה ולהפוך אותה למרכז תרבות ואומנות. כיום הטירה היא מרכז אומנות מעניין וחשוב במילאנו.
 
בטירה מספר מוזיאונים וגלריות, שהחשובה שבהם היא הגלריה לאומנות (Pinacoteca del Castello Sforzesco). בגלריה מוצגות יצירות של מאנטניה, קנלטו, פסלים מימי הביניים ומתקופת הרנסאנס. בשאר חדרי המוזיאון בטירה מוצגים כלי מלחמה, שטיחים, ריהוט ותלבושות מימים עברו.
 
באולם מספר 15 בטירת ספורצה נמצאת יצירתו האחרונה של מיכלאנג’לו פיאטה רודניני (Rondanini Pietà). על פסל שיש זה עבד מיכלאנג’לו משנת 1550 ועד ימיו האחרונים, כשישה ימים לפני מותו ב- 18 בפברואר 1564.
כמעט בן שמונים ותשע היה מיכלאנג'לו לקראת מותו והפייטה היתה שיא חייו. בימיו האחרונים, כשהוא זקן ולא מסוגל עוד לעבוד, מכין את הפסל ומסיים את מסע חייו בדמותו של ישו המת, כמשל לחייו. גוש השיש המלבני מציע את רוחו של ישו ולא את גופו. מאריה אוחזת את ישו הגולש מידיה ונעלם, כגוש שיש לא מעובד. ראשיהם של מאריה וישו מתאחדים יחד במותו של ישו והופכים לישות אחת. האם המתאחדת עם בנה המת. גם מאריה זקנה ולא ברור כיצד היא מצליחה לאחוז את בנה המת. קומפוזיציה אנכית של מאריה וישו, שכאילו רוח מסתורית אוחזת את שניהם מאחור.
 
ציטוט מפי מיכלאנג’לו:
"...תחת השמש, אין דבר שאינו חולף ואין דבר שיכול להתגבר על המוות או להשתנות בגלל גורל"
Under the sun, there's not a thing that's transient, not overcome by death and changed by fortune"
(Mlchelangelo, 1507)
 
"פייטה רונדניני" של מיכלאנג'לו
 

מומלץ לקרוא

אני רוצה להמליץ על שני ספרי קריאה, שיחיו עבורכם את הביקור במילאנו:
 
הברבורים של לאונרדו מאת קארן אסקס, הוצאת מודן. רומן המתאר את חייה של איזבלה ד'אסטה, בתו של הדוכס מפררה, שמתחתנת עם דוכס מוונציה, בעוד אחותה ביאטריצ'ה מתחתנת עם לודביקו ספורצ'ה, דוכס מילאנו. בין האחיות ללאונרדו דה וינצ'י נרקמת ידידות, בתקופה בה עבד בחצרו של לודביקו ובשעה שצייר את הסעודה האחרונה.
 
הסעודה הסודית מאת חאוויר סיירה, הוצאת כתר. מותחן היסטורי על רקע תקופתו של לאונרדו דה וינצ'י במילאנו. הספר מספר על לאונרדו דה וינצי, בשעה שצייר את הסעודה האחרונה במנזר סנטה מריה דלה גרציה במילאנו. דברים משונים קורים בחצר המנזר ובין הכמרים המתגוררים במנזר, מעשי רצח, אינקוויזיציה, וניסיון לפענח את מקרי הזוועה.
 

בתי מלון מומלצים במרכז העיר העתיקה של מילאנו

מלון סטארהוטלס אקו (Starhotels Echo), כשמ כן הוא  מלון ידידותי לסביבה, ממוקם במרחק  200 מטר מתחנת הרכבת המרכזית של מילאנו (Milano Centrale) וכ- 700 מ' מרחוב הקניות קורסו בואנוס איירס. המלון מציע חדרים זוגיים, סוויטות וחדרי משפחה, וכן מסעדה מצוינת.

מלון דה קוואלרי (Hotel Dei Cavalieri Milano Duomo) הוא מלון ברמת 4 כוכבים, הממוקם בסמוך לקתדרלה של מילאנו, במיקום מעולה במרכז העיר ההיסטורית וליד תחנת המטרו. כל חדרי המלון ממוזגים, ובימים נאים תענוג לסעוד את ארוחת הבוקר בטרסה המשקיפה על העיר.

מלון מומלץ ליד תחנת הרכבת המרכזית של מילאנו  מלון מומלץ ליד תחנת הרכבת המרכזית של מילאנו
מלון סטארהוטלס אקו
  מלון ירוק ליד תחנת הרכבת המרכזית של מילאנו

Hotel Dei Cavalieri, מלון במרכז מילאנו  Hotel Dei Cavalieri, מלון במרכז מילאנו
מלון דה קוואלרי במרכז העיר ההיסטורית של מילאנו
 

בתי מלון בשדה התעופה של מילאנו

מלון הולידיי אין אקספרס מילאן-מלפנסה (Holiday Inn Express Milan-Malpensa Airport) הוא מלון 3 כוכבים, הממוקם במרחק 3 ק"מ משדה התעופה. במלון מוגש מזנון חם וקר לארוחת הבוקר, והוא מציע שירות הסעות מ/אל שדה התעופה.
מלון שרתון מילאן מאלפנסה (Sheraton Milan Malpensa Airport Hotel) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם בתוך טרמינל 1, וחדריו אטומים לרעש. ניתן ללכת ברגל מרחק קצר לדלפקי טרמינל 1, תחנות השכרת הרכב, ותחנת הרכבת למילאנו.
בשני המלונות חדרים ממוזגים וחניה צמודה, ובמלון שרתון גם בריכה ומרכז ספא.
 

מידע נוסף

השכרת רכב באיטליה
בתי מלון במילאנו
בתי מלון בקרבת שדה התעופה מילאנו-מלפנזה

כתבות נוספות

אתרים במרכז העיר מילאנו
כתבות נוספות על איטליה
מסלול באזור האגמים של איטליה ושוויץ
שווקי חג המולד בצפון איטליה

ורדה מאייר אודות הכותבת
ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר, מדריכת טיולים, בעלת תואר דוקטור באמנות ומגדר, מרצה לאמנות, מומחית לאיטליה. מדריכת טיולים למרוקו, הודו, מזרח אירופה, דרום צרפת, צפון ספרד. שותפה לכתיבת הספר "איטליה" בהוצאת שיחור. מייעצת למטיילים לאיטליה, צרפת וספרד.  אתר האינטרנט של ד"ר ורדה רוטשטיין-מאייר.



 
ד"ר ורדה עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות







0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר