www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



התנסות באיוואסקה בדרום אמריקה
מאת: ברק אפיק


בתחילה, הרגשת המרירות השתלטה עלי וכל גופי טולטל ברצון אדיר להקיא את הדבר הנוראי הזה שנכנס לתוכו. לאחר שנרגעתי, לא עבר זמן רב והרגשתי שאני מאבד את תחושת המשקל של הגוף וכמו הגוף חדל להכיל אותי או חדל להיות חומר. אחרי כמה רגעים הבנתי שתחושת התנועה היא חוויה ממשית ומצאתי עצמי משוטט מעל יער הגשם במעין מעוף איטי וללא מאמץ. לעיתים הייתי צריך להניע את הכנפיים מעט כדי לשמור על קצב קבוע אך זה לא דרש מאמץ גדול.


כן, הייתי עיט ובכל זאת בכל הזמן הזה המשכתי להיות גם זה שיושב שם למטה עם דון-גוסטאבו ובני שבט האסה-אחה של אזור נהר "מדרה-דה-דיוס", בדרום פרו בואכה ברזיל.
* כתבה זו אינה מהווה המלצה לההתנסות בסם.
 
עלים ושורשים של איוואסקה להכנת המשקה, פרו
עלים ושורשים של איוואסקה לבישול והפקת המשקה (צילום: GNU)


אמריקה הלטינית




 

מכינים את הגוף לאיוואסקה

בוקר אחד דון-גוסטאבו החליט שהגיע הזמן שאפסיק לשאול הרבה שאלות ולרשום רשימות ואחווה את הדבר בעצמי. הוא ציווה על תפריט מיוחד נטול מלח ותבלינים ואפילו אסר על שתיית מסאטו, שיכר שורש היוקה המקומי. אחרי שלושה ימים של ניקיון הגוף יצא דון-גוסטאבו ליער לבדו כדי להביא את הצמחים להכנת האיוואסקה (Ayahuasca, מבוטא Ayawaska).
 
אחר הצהרים רחצנו עירומים בנהר וכיבסנו את הבגדים. כך, נקיים בפנים ובחוץ הגענו מוכנים ללילה המיוחל. דון-גוסטאבו כבר לנו חיכה בבקתה שלו, שליו אבל דרוך. מדורה קטנה דלקה ובעזרת חופני עלים שונים ומים הוא ערך על בנו, עלי ועל שני בני שבט נוספים, טקס טיהור, תוך שהוא מזמר בקול מונוטוני בשפת האסה אחה.
דון-גוסטאבו כבר לא היה צעיר והוא העביר את הידע השבטי לבנו ולשני צעירים נוספים מהשבט כדי שהתורה לא תאבד עם הגעת הקדמה גם למחוזות הנידחים של היער האמזוני הפרואני. אני הייתי לדידם 'גרינגו' סקרן, אבל הכרנו מספיק שנים כדי שיתנו בי אמון שלא אנצל את הידע לרעה כפי שכבר עשו אחרים בעבר של השבט. גוסטאבו חדל מזמרתו והחל לספר סיפור, בספרדית הפעם, על הולדתו של 'קאשירי' הירח, זה שמאיר את הלילות של השמאנים, כוהני השבטים של יערות הגשם, כוהני היגואר.
מידע נוסף על יערות הגשם בפרו בכתבה
יער הגשם הטרופי
 
 
שאמאן משבט אורארינה באגן האמזונס, פרו
שאמאן משבט אורארינה באגן האמזונס (צילום: GNU)



הבהרה חשובה:
איוואסקה (אייה=נשמה/מוות, וואסקה=חבל), ששמו הברזילאי הוא סנטו-דאיימה (Santo Daime), הוא סם הלוציגני (= פסיכואקטיבי, הגורם להזיות ושינוי תפיסה), דתי, שנלגם בהקשר פולחני, במועדי החגים הקבועים בלוח השנה של כנסיית יער הגשם בדרום אמריקה.
סמים מסוג זה, עשויים להביא במקרים קיצוניים להתפרצות מחלות נפש או לשוב כהתקף במועד לא צפוי. יש משמעות גדולה למצב הנפשי שבו נמצא המשתמש בסם. המשמעות היא, שהמשתמשים, ולו רק כהתנסות חד-פעמית, עלולים להיפגע פגיעה נפשית קבועה כתוצאה מהשימוש.
התגובות הנפוצות ביותר, הן של דיכאון, התקפי חרדה, ופרנויה.
הגדרת הסם כאנתאוגן (= המחולל השראה אלוהית באדם), שנויה במחלוקת. מה שמבדיל את האנתאוגנים מסמים מתמירי תודעה אחרים, היא ההכרה בהם כסמים שנצרכים 
למטרות פולחן דתי או לשימוש שאמאניסטי, וה"הכרה" היא סובייקטיבית בלבד!
(העורך)
המאמר מובא כצוהר לפינה תרבותית-דתית ביערות הגשם, ואינו מהווה המלצה של מערכת אתר GOTRAVEL לשימוש בסם, המוגדר כסם מסוכן.


עולם של חכמה ואמת פנימית

לאחר חצות, כאשר הרגיש כי הגיעה העת ורוחות היער נרגעו, מזג דון-גוסטאבו את המשקה הירוק לתוך חצאי דלעות. הקולות המונוטוניים של המזמורים שבו למלא את חלל הבקתה כאשר כולם מצטרפים לדון-גוסטאבו ואני מהמהם בעיניים עצומות, מנסה לחקות את השפה הקשה לעיכול. אחד אחד שתינו את התערובת הירוקה, כאשר שותפיי מחייכים בחיוך אוהד למראה הססנותי ומדרבנים אותי לצאת איתם למסע לעבר רוחות היער, מסע אל התודעה.
 
יאחה, קאאפי, איוואסקה, נטומה, אלו שמות שונים שנותן כל שבט ביערות האמזונאס לצמח הקדוש, המכונה בלטינית בניסטריופסיס קאאפי (Banisteriopsis caapi). לאותה ליאנה, או צמח מטפס, מוסיפים לרוב את עליי צמח הצ'קרונה אוPsychotria viridis  בלטינית, צמח שעל פי שמו כבר אפשר לדמיין מהן יכולותיו.
 
בשביל בני השבטים, הצמח אינו אלא צינור המחבר אותנו לאל, מפתח הפותח שער לעולם החכמה הגדולה ולאמת הפנימית שבתוך כל אחד מאיתנו. עבור שבטים מסוימים הצמח הקדוש אינו אלא האל עצמו ובטקס אנו אוכלים את בשר האל ולזמן מה נוגעים באלוהות, חווים את האלוהות בתוכנו. על כן לוקחים את הצמח כחלק מטקס דתי, בכובד ראש, לאחר הכנה פיסית ונפשית, תוך שירה משותפת ועם ליווי של אדם הבקי בדרכי הצמח, כזה שיכול להוביל אותנו אל עצמנו בזמן הטקס.
 
בשנות השישים, ילדי הפרחים חיפשו להתקרב לטבע ולאהבה המקורית ומצאו צמחים רבים שיכלו לעזור בכך, אבל האהבה שהייתה תלויה בצמח נעלמה כאשר פגה השפעתו. הם חיפשו את החוויה, את ההרגשה המרחפת את תחושת המסע בזמן ובמרחב. בני האמזונאס עורכים את המסע הזה כדי לגעת בקדושה, להתקרב להוויה, להגיע לעולמות הנסתרים ולהביא משם מידע ופתרונות לבעיות המתעוררות בשבט. הם חוצים את שערי האימה כדי לרפא חולה, כדי לשמור על ההרמוניה של השבט, כדי להשיב את החיבור שבין האדם לאלים, לטבע הסובב.
 
כיום יש מקומות שונים בדרום אמריקה שפתחו את עולם הידע השבטי בפני זרים, לא כדי למכור חוויות סמים כפי שעשו בעבר וגם נפגעו , אלא במסגרת טקס וחניכה רוחנית. בברזיל הדבר תפס תאוצה והפך לכתות גדולות, בהן המאמינים לוקחים איוואסקה בטקסים רבי משתתפים. מדובר דווקא בתושבי הערים הגדולות בני המעמד הבינוני אשר כך, על פי אמונתם נפתחים אל העולם הרוחני האמיתי. בניגוד למיסות בכנסייה הקתולית, הם חווים כאן חוויה אישית עוצמתית מודרכת ומגובה בקבוצה כדי להגיע עמוק לתוך האני או גבוה אל האל, כדי להגיע להארה. הכת המפורסמת מכולם מכונה "כנסיית סנטו-דאיימה" (Santo Daime) וחלק מערכיה נוגעים באקולוגיה ושמירת הטבע האמזוני, בו גדלה האיוואסקה, אם האלים.
 
בישול איוואסקה -סם פרואני עתיק
בישול איוואסקה (צילום: GNU)





 

סדנאות איוואסקה בפרו

בפרו יש מספר מקומות בהם ניתן להשתתף בסדנאות איוואסקה:
באזור בני שבט הוואצ'יפארי בגבולו של פארק מנו, מקום המכנה עצמו, "המרכז לרפואה מסורתית וונאמיי" עורכים סדנרות שונות על ידי מרפאים מבני השבט.
סדנאות של שבעה ימים המשלבות טקסי איוואסקה עם מדיטציות וקצת מתורות המזרח אפשר לעבור באיזור היער של מדרה-דה-דיוס, בלודג' ליד העיירה פוארטו-מלדונדו בדרום פרו ליד הגבול הברזילאי. החבורה רצינית ובהחלט מזהירים כי אין זו סדנא של "להיות שמאן בשבעה ימים" כי אם צעד ראשון בתוך עולם הדורש לימוד ואימון של שנים. לעצלנים שבינינו, או לאלה שחוששים מיער הגשם, הלחות והיתושים, הם גם מציעים סדנאות הנערכות בפיסאק שבעמק הקדוש, ליד העיר קוסקו, בירת האינקה לשעבר.
 
בצפון פרו, באזור יערות הגשם של איקיטוס נמצא אחד המקומות המהימנים והמוצלחים בו חווים חוויה מודרכת היטב, הכוללת הכנה פיסית מוקפדת, ושלושה טקסים של איוואסקה עם כוהן וכוהנת מקומיים. המקום נקרא Spirit Quest.



הבהרה חשובה:
איוואסקה (אייה=נשמה/מוות, וואסקה=חבל), ששמו הברזילאי הוא סנטו-דאיימה (Santo Daime), הוא סם הלוציגני (= פסיכואקטיבי, הגורם להזיות ושינוי תפיסה), דתי, שנלגם בהקשר פולחני, במועדי החגים הקבועים בלוח השנה של כנסיית יער הגשם בדרום אמריקה.
סמים מסוג זה, עשויים להביא במקרים קיצוניים להתפרצות מחלות נפש או לשוב כהתקף במועד לא צפוי. יש משמעות גדולה למצב הנפשי שבו נמצא המשתמש בסם. המשמעות היא, שהמשתמשים, ולו רק כהתנסות חד-פעמית, עלולים להיפגע פגיעה נפשית קבועה כתוצאה מהשימוש.
התגובות הנפוצות ביותר, הן של דיכאון, התקפי חרדה, ופרנויה.
הגדרת הסם כאנתאוגן (= המחולל השראה אלוהית באדם), שנויה במחלוקת. מה שמבדיל את האנתאוגנים מסמים מתמירי תודעה אחרים, היא ההכרה בהם כסמים שנצרכים 
למטרות פולחן דתי או לשימוש שאמאניסטי, וה"הכרה" היא סובייקטיבית בלבד!
(העורך)
המאמר מובא כצוהר לפינה תרבותית-דתית ביערות הגשם, ואינו מהווה המלצה של מערכת אתר GOTRAVEL לשימוש בסם, המוגדר כסם מסוכן.

 


כתבות נוספות על התרבות וההיסטוריה של פרו
ההיסטוריה של פרו
חגיגות הממצ'ה כרמן פאוקרטמבו
פרו - פייסטה ללא הפסקה

כתבות נוספות על פרו
אתרים ויעדים מרכזיים בפרו
לימה - רומא של דרום אמריקה
טרקים בפרו בוליביה ואקוודור
פרו - פייסטה ללא הפסקה






 
אודות הכותב
ברק אפיק, הקים את חברת 'ברק אפיק טיולים', שהתמזגה עם החברה הגיאוגרפית - ברק אפיק. מלמד באוניברסיטה העברית דתות וטקסים של האינדיאנים באמריקה. כותב דוקטורט על פולחנים דתיים אינדיאניים ואת הספר "בני השמש", אודות תרבות האינקה בפרו.


לקריאת כתבות נוספות של ברק








מספר צפיות: 38571
8695