מונגוליה הפנימית:
מסע נוסטלגי בצפון סין
מאת: איציק אהרוני
שנים אחרי שעבדתי במונגוליה הפנימית כמהנדס, חזרתי אל הנופים, השווקים והאנשים שנשארו בזיכרוני. המסע בחבל שבצפון סין הוביל אותי ממקדשים בודהיסטיים ומסגדים אסלאמיים אל כרי מרעה רחבי ידיים, אוהלים מונגוליים מסורתיים ודיונות חול אינסופיות, וגם אל ערים שהשתנו כמעט לבלי הכר.
את מונגוליה הפנימית פגשתי לראשונה בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה, כשלקחתי חלק באחד הפרויקטים המשותפים לתעשייה הישראלית והמקומית. שנים רבות נשאתי איתי את זיכרונות המרחבים והאתרים היפים, את ריחות המאכלים, ובעיקר את חיוכיהם של האנשים שפגשתי. שוב ושוב חשבתי לחזור אל המקום, שבאותם ימים הצריך נסיעה של 16 שעות ברכבת שריח נפטלין אפף את קרונותיה. כיום אפשר להגיע אליה בתוך שעות ספורות, ברכבת מהירה או בטיסה קצרה.
כשחזרתי כעבור שלושה עשורים, מצאתי אזור שהשתנה מאוד מאז ימי עבודתי בו. רחובות מאובקים הפכו לשדרות רחבות, וחנויות שמכרו מוצרים בסיסיים פינו את מקומן למרכזי קניות ענקיים. ובכל זאת, בין הערים, כרי המרעה והכפרים, חזרו ועלו גם הזיכרונות שבגללם יצאתי לדרך.
כשחזרתי כעבור שלושה עשורים, מצאתי אזור שהשתנה מאוד מאז ימי עבודתי בו. רחובות מאובקים הפכו לשדרות רחבות, וחנויות שמכרו מוצרים בסיסיים פינו את מקומן למרכזי קניות ענקיים. ובכל זאת, בין הערים, כרי המרעה והכפרים, חזרו ועלו גם הזיכרונות שבגללם יצאתי לדרך.
מונגוליה הפנימית על קצה המזלג
למרות שמה, מונגוליה הפנימית (Inner Mongolia) אינה חלק ממדינת מונגוליה, אלא חבל אוטונומי בצפון סין, הגובל במונגוליה וברוסיה, ושטחו כ-1.2 מיליון קמ"ר. זהו אחד האזורים המנהליים הגדולים בסין, וחיים בו כ-24 מיליון תושבים. מרבית התושבים הם בני האן, הקבוצה האתנית הגדולה בסין, ולצידם מיעוט מונגולי משמעותי וקבוצות נוספות, ובהן בני חווי המוסלמים. המפגש בין התרבויות ניכר במקדשים ובמסגדים, במאכלים ובמנהגים, ומעניק לטיול כאן אופי שונה מזה של המסלולים המוכרים יותר בסין.
במהלך ביקורנו עוררנו לא מעט סקרנות. במקומות מסוימים התאספו סביבנו תושבים שביקשו להתבונן באורחים הזרים, ובמסעדות התקבלה בקשתנו לסכו"ם בהפתעה. המלצתי היא להיעזר במדריך מקומי או בסוכן המכיר היטב את האזור. מעבר לסיוע בתכנון הנסיעות והלינות, מדריך יכול לגשר על פערי השפה, להסביר את מה שרואים ולפתוח דלת למפגשים שקשה יותר להגיע אליהם לבד.
בכתבה שלפניכם נתמקד באזור הערים חוחוט, באוטו ואורדוס, המרכז כמה מהאתרים המעניינים ביותר במונגוליה הפנימית.
מפת צפון סין עם יעדי הטיול בחבל מונגוליה הפנימית המוזכרים בכתבה,
ושלושה מקומות לינה מומלצים: מלון שנגרי-לה חוחוט | מלון שנגרי-לה באוטו | מלון וונדה-ג'ין אורדוס
חוחוט – בירת החבל
חוחוט (Hohhot), הנכתבת לעיתים גם חוחחוט או הוהוט, היא בירת מונגוליה הפנימית ומרכז מנהלי ותרבותי חשוב. ראשיתה של העיר המודרנית קשורה לחאן המונגולי אלטן חאן (Altan Khan), שפעל כאן במאה ה-16, ושמה במונגולית פירושו "העיר הכחולה". חוחוט היא נקודת פתיחה טובה לטיול. באתריה אפשר לפגוש את המסורות הבודהיסטיות והמוסלמיות של החבל, ובמוזיאון שלה תוכלו להכיר את ההיסטוריה והטבע של האזור לפני שתצאו אל המרחבים. בשורות הבאות נסקור כמה מהאתרים הבולטים שלה.
מקדש דאז'או ובודהה הכסף
מקדש דאז'או (Dazhao Temple) הוקם בסוף המאה ה-16 ביוזמת אלטן חאן, שהיה ממפיצי הבודהיזם הטיבטי בקרב המונגולים. הוא נחשב לאחד המקדשים החשובים בחוחוט, וגם לאחר שיפוצים שנערכו בו לאורך השנים נשמרו בו מאפיינים של הבנייה המקורית.
המקדש מכונה גם "מקדש בודהה הכסף", על שם פסל הבודהה העשוי כסף, שגובהו כ-2.5 מטרים. לצידו בולטים גילופי הדרקונים וציורי הקיר, ושלושתם ידועים כ"שלושת הפלאים של דאז'או". במתחם נשמרו גם כתבי קודש, כלי נגינה וחפצי פולחן מתקופות שונות. כדאי להקדיש תשומת לב גם לאולמות ולחצרות שסביב המבנה המרכזי. דווקא השיטוט ביניהם מאפשר להתעכב על הפרטים: עיטורי העץ, הדמויות המצוירות והפסלים, שקל להחמיץ כשממהרים אל האולם הראשי וממנו החוצה.


מקדש דאז'או, מהחשובים בחוחוט, ידוע גם בשם "מקדש בודהה הכסף" (צילום: CC Xiquinho Silva, Rita Willaert)
מקדש חמש הפגודות
בחלקה הישן של חוחוט נמצא מקדש חמש הפגודות (Five Pagoda Temple, Wuta Si), ששמו מתאר היטב את מראהו: על בסיס רחב מתנשאים חמישה מגדלים קטנים, המרכזי שבהם מעט גבוה יותר מארבעת האחרים. המבנה הוקם בשנים 1727-1732 כחלק ממתחם בודהיסטי גדול, ושרד גם לאחר שחלקיו האחרים של המקדש המקורי נהרסו.
גובהו של המקדש כ-16 מטרים, וקירותיו מעוטרים בדמויות בודהה, בכתובות ובגילופים עדינים. בחלקו התחתון חקוקים קטעים מ"סוטרת היהלום" – טקסט בודהיסטי חשוב – במונגולית, בטיבטית ובסנסקריט. המבנה, שהושפע מדגמי בנייה בודהיסטיים מהודו, שונה מאוד מדמות הפגודה הגבוהה והמוכרת מאתרים אחרים בסין. אחד הפרטים המעניינים ביותר נמצא דווקא בקיר שמאחוריו: מפת שמיים חקוקה באבן, עם כיתוב במונגולית. זהו מפגש מסקרן בין אומנות, אמונה ואסטרונומיה, וכדאי לחפש אותו במהלך הביקור.
המסגד הגדול והרובע המוסלמי
המסגד הגדול של חוחוט (Great Mosque), שנוסד בשנת 1693, נמצא ברובע חווימין (Huimin), המזוהה עם הקהילה המוסלמית בעיר. הוא הורחב ושופץ במהלך השנים, ומשלב מסורת בנייה סינית עם מרכיבים אסלאמיים. השילוב הזה ניכר בחצרות, בגגות ובמגדל המתנשא מעל המתחם. למי שרגיל למסגדים של המזרח התיכון, המפגש עם גגות הביתן הסיניים מעניין במיוחד. זהו מקום תפילה פעיל, ויש לכבד את כללי הביקור ואת האזורים המיועדים למתפללים.
כדאי להמשיך משם אל רחוב תרבות האסלאם (Islamic Customs Street או Islam Style Street) והרחובות הסמוכים. השיטוט בין החנויות ודוכני האוכל מזכיר במשהו את הבזארים המוכרים מאזורנו, אך חזיתות הבניינים, המשלבות עיטורים אסלאמיים וסיניים, מעניקות לרחוב אופי מקומי ייחודי.
המסגד הגדול של חוחוט, משלב מסורת בנייה סינית עם אלמנטים אסלאמיים
מוזיאון מונגוליה הפנימית
מוזיאון מונגוליה הפנימית (Inner Mongolia Museum) נוסד בשנת 1957, במלאות עשור להכרזת החבל האוטונומי. תצוגותיו עוסקות בעמים ובתרבויות שהתפתחו באזור, ובהם המונגולים וקבוצות קדומות של ערבות צפון אסיה. לצד הממצאים ההיסטוריים, המוזיאון מוכר גם בזכות תצוגות המאובנים ושלדי הדינוזאורים. המעבר בין האולמות מרחיב את המבט מעבר למקדשים ולערים: הוא מציג גם את עולם החי הקדום ואת הנופים שבהם חיו תושבי האזור בתקופות שונות. ביוני 2025 נפתח לקהל משכנו החדש של המוזיאון במזרח העיר (ר' במפה).


במוזיאון מונגוליה הפנימית תצוגות העוסקות בעמים ובתרבויות האזור,
ממצאים היסטוריים, תצוגות מאובנים ושלדי דינוזאורים (צילום: CC Yumeto, Gary Todd)
המלצת לינה בחוחוט
מלון שנגרי-לה חוחוט (Shangri-La Huhhot) שוכן ברובע חווימין, סמוך לפארק צ'ינגצ'נג (Qingcheng), ומשמש בסיס נוח לביקור באתרים המרכזיים בעיר. במלון בריכה מקורה, חלק מהחדרים משקיפים אל הפארק, ובמסעדת Shang Palace מגישים מנות מונגוליות לצד מאכלים מהמטבח הקנטונזי.
כרי המרעה של מונגוליה הפנימית
מחוץ לערים נפרשים המרחבים המזוהים כל כך עם מונגוליה: מישורים וגבעות נמוכות, המכוסים בעשב בעונה הירוקה ומשמשים למרעה סוסים, בקר וצאן. בחלק מהאזורים מתקיימת גם חקלאות, וביניהם פזורים יישובי קבע ומתחמי אירוח.
בין אזורי המרעה שאפשר לשלב בטיול היוצא מחוחוט נמצאים גגנטלה (Gegentala), חויטנגשילה (Huitengxile) ושילמורן (Xilamuren). אין צורך לבקר בכולם; כדאי לבחור לפי המסלול, העונה ואופי הלינה והפעילות שמחפשים. שילמורן הוא האזור שאותו אני מציע לשלב במסלול. אפשר ללון בו במתחם של אוהלים מונגוליים ולצאת לרכיבה או לטיול בסביבה.
לילה באוהל המונגולי
האוהל העגול, המוכר בשם יורט (Yurt) ובמונגולית נקרא גר (Ger), הוא אחד מסימני ההיכר של חיי הנוודות באזור. קל יחסית לפרק אותו, להוביל את חלקיו ולהקימו מחדש, וכך יכלו משפחות לנוע עם עדריהן בין שטחי המרעה. שלד האוהל עשוי מסבכת עץ מתקפלת, שמעליה מונחות קורות גג המתכנסות אל טבעת מרכזית. את השלד עוטפות שכבות לבד, בדרך כלל מצמר כבשים, ובד חיצוני. הפתח העליון מאפשר כניסת אור ואוורור, והמבנה הנמוך והעגול מסייע לעמוד ברוחות הנושבות במרחבים.
לינה ביורט מאפשרת לבלות לילה או שניים בכרי המרעה, בין אם מתארחים אצל משפחת רועים ובין אם שוהים באחד ממתחמי האירוח התיירותיים. תנאי הלינה משתנים ממקום למקום, מאוהלים פשוטים ועד יורטים מאובזרים. לפני ההזמנה כדאי לבדוק את סידורי הרחצה והשירותים ואת אפשרויות החימום, משום שגם בקיץ הלילות עלולים להיות קרים.
רכיבה על סוסים
רכיבה על סוסים מאפשרת להכיר את כרי המרעה בקצב רגוע ולהגיע גם לשבילים שאינם מתאימים למכוניות. הסוסים המקומיים נמוכים ומוצקים יחסית, וזו דרך מהנה לטייל במרחבים ולהתרחק מעט ממתחמי האירוח. אין צורך להיות רוכבים מנוסים כדי להשתתף בכל פעילות, אבל חשוב לבחור מסלול שמתאים לניסיון ולהיעזר במלווה מקומי. גם אם אינכם חובבי רכיבה, אין סיבה לוותר על הביקור: אפשר ליהנות מהמרחבים גם בהליכה ובשהייה במקום.
באוטו והמפגש עם העיר שהכרתי
באוטו (Baotou) היא אחת מערי התעשייה החשובות במונגוליה הפנימית, ועבורי היא הייתה גם התחנה שבה השינוי הורגש יותר מכול. רחובותיה מעלי האבק הפכו לשדרות ארוכות ומוארות. החנויות והשווקים, שהיו בעבר בבעלות המדינה ומכרו בעיקר מוצרים בסיסיים, התחלפו במרכזי קניות המציעים מוצרים מקומיים ומותגים בינלאומיים.
התפתחותה של העיר קשורה במידה רבה לתעשייה ולמחצבי האזור. למטייל היא יכולה לשמש בסיס לביקור במנזר וודאנגז'או ובאתרים נוספים בסביבה, וגם תחנת ביניים בדרך אל הדיונות ואורדוס. לצד האזורים החדשים אפשר לשלב ביקור בחלקים הוותיקים של העיר, למי שמתעניין בחיי היומיום ובשינוי שעבר עליה.

באוטו, מערי התעשייה החשובות במונגוליה הפנימית (צילום: Shangri-La Baotou )
המלצת לינה בבאוטו
הפערים בין מקומות האירוח בבאוטו יכולים להיות משמעותיים, מבתי הארחה צנועים ועד מלונות מודרניים של רשתות בינלאומיות. אחד הבולטים שבהם הוא מלון שנגרי-לה באוטו (Shangri-La Baotou), השוכן במרכז העיר, בקרבת מרכז הקניות ואנדה והגן הבוטני של באוטו. במלון חדרים מרווחים, בריכה מקורה, חדר כושר ומסעדות.
האוכל והמפגש סביב השולחן
המטבח המקומי משקף את האוכלוסייה המעורבת של החבל. במסעדות פגשנו מאכלים וטעמים שונים, והארוחות היו גם הזדמנות להתבונן באנשים ובמנהגים. כאן בולט במיוחד היתרון של מדריך שיכול להסביר מה מכילה כל מנה ולעזור להזמין, במקום להסתמך רק על תמונה בתפריט שכתוב בשפה המקומית בלבד.
בבאוטו כדאי לחפש גם את השם שיאו פיי יאנג (Xiao Fei Yang), המוכר בעולם כליטל שיפ (Little Sheep). רשת מסעדות ההוט פוט הזו החלה את דרכה בעיר בשנת 1999. הארוחה מתנהלת סביב סיר מרק חם, שבו מבשלים את המרכיבים ליד השולחן.
מנזר וודאנגז'או בין הגבעות
מנזר וודאנגז'או (Wudangzhao Monastery) נמצא באזור ההררי שמצפון-מזרח לבאוטו. המתחם הגדול התפתח בעיקר במאה ה-18, והוא מהאתרים הבולטים של הבודהיזם הטיבטי במונגוליה הפנימית. מבניו פרושים על מדרונות הגבעות, וקירותיהם הלבנים בולטים על רקע הצמחייה. שלא כמו המקדשים בעלי הגגות המשופעים בחוחוט, כאן ניכרת היטב מסורת הבנייה הטיבטית: מבנים רבועים, קירות מסיביים וגגות שטוחים. המראה הכללי מרשים עוד לפני שנכנסים אל האולמות.
בשיאו התגוררו במנזר יותר מאלף נזירים. האולמות שימשו לתפילה וללימוד, ובהם נלמדו גם רפואה, אסטרונומיה ותחומים נוספים. הפסלים, ציורי הקיר ועיטורי הפנים מעידים על חשיבותו של המקום כמרכז דתי ולימודי. כדאי להקדיש לביקור כמה שעות, ולא לשלב אותו כעצירה חטופה ביום עמוס בנסיעות. מעבר לאולמות המרכזיים, חלק מהעניין הוא במיקומו של המנזר ובמראה המבנים העולים במדרון.
דיונות החול של שיאנגשוואן
מכרי המרעה והגבעות, המשך הטיול מזמן נוף אחר לגמרי. שיאנגשוואן (Xiangshawan), המוכר באנגלית בשם Resonant Sand Bay, הוא אתר דיונות בשוליו המזרחיים של מדבר קובוצ'י (Kubuqi), בין באוטו לאורדוס. הדיונות מתנשאות לגובה של עשרות מטרים, ושמו של המקום נובע מהרחש העמוק, מעין נהמה, שעשוי להישמע כשחול יבש גולש במדרונותיהן. תופעת "החולות המזמרים" מוכרת גם במדבריות אחרים וקשורה לתנועת גרגרי החול ולהדהוד בתוך הדיונה. כדי למנוע אכזבה, כדאי לדעת שהצליל תלוי בתנאי השטח ומזג האוויר, ולכן לא תמיד אפשר לשמוע אותו.
זהו אתר תיירות מפותח, עם רכבלים, רכבות תיירים, פעילויות בחול ומקומות לינה. בביקורנו עברנו מעל ערוץ ברכבל, נעלנו כיסויי בד לנעליים כדי למנוע מהחול לחדור פנימה, והמשכנו אל הפעילויות שבין הדיונות. באזור יואשה (Yuesha Island) אפשר לראות פסלי חול ולהתנסות בציור ובפיסול בחול. כדאי לבדוק מראש אילו פעילויות כלולות בכרטיס הכניסה לאתר ואילו מתקיימות בעונת הביקור.
הטיול שלנו בדיונות כלל גם מופע מונגולי באוהל גדול ורכיבה על גמלים. הגמלים הדו-דבשתיים שתפגשו כאן שונים מהגמל החד-דבשתי המוכר לנו. אלה גמלים מבויתים, המותאמים לתנאים הקשים של מרכז אסיה. אין לבלבל בינם לבין גמלי הבר הנדירים של סין ומונגוליה, המשתייכים למין נפרד. מי שמעדיף לוותר על חוויית הרכיבה יכול לטייל ברגל בין הדיונות, לגלוש במורד החול או לצאת לנסיעה ברכב שטח.
אורדוס והעיר שנבנתה לפני שהגיעו התושבים
כשהגענו אל קאנגבאשי (Kangbashi), הרובע החדש של העיר אורדוס (Ordos), המראה היה שונה מאוד מהערים הסיניות ה"רגילות". רחובות רחבים, שדרות מטופחות, כיכרות גדולות ומבנים מודרניים, אך מעט הולכי רגל ומרכזי קניות שקטים. קאנגבאשי החל להיבנות בראשית שנות האלפיים בקנה מידה גדול, אבל התושבים לא הגיעו באותו קצב. הפער בין הבנייה המרשימה לרחובות הדלילים הקנה לו את הכינוי "עיר רפאים".
עבורי, הביקור המחיש את קצב הבנייה בסין: רובע שלם כבר עמד על תילו, בעוד רחובותיו עדיין לא התמלאו בתושבים שלמענם נבנה. מאז קאנגבאשי המשיך להתפתח ולהתאכלס, ורחובותיו כבר אינם ריקים כפי שהיו בעת ביקורי; כיום מתגוררים בו כ-130 אלף תושבים. מעבר לקאנגבאשי, אורדוס כוללת אזורים עירוניים נוספים ושטחים נרחבים מחוץ להם.
כדאי להקדיש כמה שעות לסיור במרכז קאנגבאשי. אפשר להתחיל בכיכר ג'ינגיס חאן, בין קבוצות פסלי הברונזה הגדולים, ומשם להמשיך אל מוזיאון אורדוס (Ordos Museum). המבנה המעוגל, המחופה מתכת, בולט בסביבתו. התצוגות שבתוכו מספרות על תולדות האזור ועל התרבות המונגולית, לצד מאובנים של בעלי חיים קדומים.
לצד המוזיאון ניצבת ספריית אורדוס, במבנה שעוצב בדמות ספרים עומדים. בהמשך, מזרחה מהם, מעבר לכיכר פרחונית נאה ורחבת ידיים, נמצאים התיאטרון הגדול ומרכז התרבות והאומנות של אורדוס. משם אפשר להמשיך אל הטיילת של אגם אולן מולון (Wulanmulun Lake), או אל פארק תרבות החתונה של אורדוס, שבו פסלים המתארים את שלבי טקס החתונה המונגולי המקומי.
אתר ההנצחה לג'ינגיס חאן
כ-30 ק"מ מדרום לקאנגבאשי נמצא המאוזוליאום של ג'ינגיס חאן (Mausoleum of Genghis Khan), אחד מאתרי ההנצחה החשובים למונגולים באזור. ג'ינגיס חאן איחד את השבטים המונגוליים בראשית המאה ה-13 והניח את היסודות לאימפריה שהתפשטה על פני חלקים נרחבים מאסיה. נכדו, קובלאי חאן, הוא שהקים בשנת 1271 את שושלת יואן בסין.
למרות שמו של האתר, ג'ינגיס חאן אינו קבור בו. למעשה, מקום קבורתו מעולם לא זוהה בוודאות. המתחם הנוכחי, שנחנך בשנת 1956, משמש להנצחה ולפולחן הקשורים בדמותו, ובו ארונות ומוצגים בעלי משמעות סמלית וטקסית.
האולמות, שכיפותיהם מזכירות אוהלים מונגוליים, מחוברים במסדרונות. באולם המרכזי ניצב פסלו של ג'ינגיס חאן, וציורי הקיר מציגים אירועים מחייו ומתקופת יורשיו. לצד ההתרשמות מהמבנים, כדאי להקשיב להסבר על המסורות הקשורות באתר ועל מקומו בזיכרון המונגולי.
בביקורנו סיירנו גם במתחם התיירות הסמוך, שבו הוצגו פסלים גדולים של לוחמים ובעלי חיים, מפות של הכיבושים ושחזור של עגלה הנושאת אוהל מונגולי. חשוב להבחין בין התצוגות והשחזורים הללו לבין המאוזוליאום עצמו; למי שמתכנן לבקר בשני המתחמים, כדאי לברר מראש את מסלולי הביקור והכרטיסים ולהקצות לכך כמה שעות.
המלצת לינה באורדוס
מלון וונדה-ג'ין אורדוס (Wanda Jin Hotel Ordos) שוכן באזור קאנגבאשי, בקרבת הפארק המרכזי ומוזיאון אורדוס. במלון מסעדה, בר, בית קפה וחדר כושר, ונמל התעופה של אורדוס נמצא במרחק של כ-18 ק"מ ממנו.
מתי להגיע וכמה זמן להקדיש לטיול
אם כרי המרעה מושכים אתכם במיוחד, כדאי להגיע בקיץ, בעיקר ביולי ובאוגוסט, כשהם ירוקים ושופעים. באזור שילמורן אפשר לטייל גם בספטמבר, אך בתקופה זו כרי המרעה מתחילים להצהיב. מראה הנוף תלוי גם בכמות הגשם באותה שנה, והבדלי הטמפרטורה בין היום ללילה עשויים להיות גדולים, כך שגם בקיץ כדאי להצטייד בבגדים חמים.
המרחקים בין היעדים בחבל גדולים, ולכן חשוב להתאים את המסלול לזמן העומד לרשותכם ולאמצעי התחבורה שבהם תבחרו. לטיול המשלב את האתרים שבכתבה כדאי להקדיש כשבוע. אם תרצו לטייל בקצב נינוח יותר, להאריך את השהייה בכרי המרעה או להעמיק בביקור בערים, מומלץ להוסיף עוד כמה ימים.
איך מגיעים למונגוליה הפנימית ואיך מתניידים בה
את הדרך מבייג'ין לחוחוט אפשר לעשות ברכבת מהירה, בנסיעה הנמשכת כשעתיים עד שלוש וחצי, או בטיסה ישירה של כשעה וחצי עד שעתיים. למי שכבר מטייל בבייג'ין, הרכבת עשויה להיות נוחה יותר ואף לחסוך זמן, כשמביאים בחשבון את הנסיעה אל נמל התעופה ואת ההמתנה לטיסה.
לטיול בין האתרים, ובייחוד מחוץ לערים, אפשר להיעזר ברכב עם נהג או בהסעות מתואמות מראש. אפשר גם לשלב תחבורה ציבורית, אך ההגעה לאתרים מרוחקים דורשת תכנון מוקדם ולעיתים השלמת הנסיעה במונית או בהסעה פרטית. לחובבי ההגה שביניכם כדאי לדעת שרישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי לבדו אינו מאפשר נהיגה בסין: כדי לשכור רכב ולנהוג בעצמכם, תצטרכו להסדיר רישיון סיני או היתר נהיגה סיני זמני.
הצעה למסלול של שבוע במונגוליה הפנימית
המסלול שלהלן מתאים בעיקר למטיילים ברכב עם נהג או בהסעות שתואמו מראש:
יום 1 – הגעה לחוחוט: התמקמות במלון, ובהתאם לשעת ההגעה שיטוט ברובע המוסלמי וברחובות שסביב המסגד הגדול.
יום 2 – אתרי חוחוט: ביקור במקדש דאז'או, במקדש חמש הפגודות ובמוזיאון מונגוליה הפנימית.
יום 3 – כרי המרעה של שילמורן: סיור במתחם התיירותי, טיול בסביבה או רכיבה על סוסים ולינה באוהל מונגולי. ביקור בכפר או אצל משפחה מקומית כדאי לתאם מראש.
יום 4 – מנזר וודאנגז'או ובאוטו: יציאה מכרי המרעה, ביקור במנזר והמשך ללינה בבאוטו. כך אפשר להקדיש למנזר זמן ראוי בלי למהר באותו יום גם אל הדיונות.
יום 5 – דיונות שיאנגשוואן ואורדוס: נסיעה לאתר החולות, בחירת פעילויות לפי העניין והזמן, והמשך ללינה באזור קאנגבאשי.
יום 6 – קאנגבאשי ואתר ג'ינגיס חאן: סיור ברובע, ביקור באתר ההנצחה ולינה באורדוס.
יום 7 – סיום הטיול והמשך הדרך: בהתאם לשעת היציאה, אפשר להקדיש את הבוקר להשלמת הביקור באורדוס. מנמל התעופה של אורדוס ניתן לטוס ישירות לבייג'ין או להמשיך ליעדים אחרים בסין, ובהם שנגחאי, שיאן וצ'נגדו. למעדיפים לחזור לבייג'ין ברכבת, אפשר לנסוע דרך חוחוט ולהחליף בה רכבת.
גם עבורי, כמי שביקר באזור בעבר, החזרה למונגוליה הפנימית הייתה מלאה בגילויים. הנופים והערים השתנו, אבל המפגשים עם תושבים חייכנים, סקרנים ונכונים לעזור למרות מחסום השפה היו חמים ונעימים כפי שזכרתי. לצד האטרקציות הרבות שמחכות לכם במרחבי מונגוליה הפנימית, האנשים שתפגשו בדרך כנראה ייחרתו בזיכרונכם יותר מכול.
מידע נוסף
כתבות נוספות
במהלך ביקורנו עוררנו לא מעט סקרנות. במקומות מסוימים התאספו סביבנו תושבים שביקשו להתבונן באורחים הזרים, ובמסעדות התקבלה בקשתנו לסכו"ם בהפתעה. המלצתי היא להיעזר במדריך מקומי או בסוכן המכיר היטב את האזור. מעבר לסיוע בתכנון הנסיעות והלינות, מדריך יכול לגשר על פערי השפה, להסביר את מה שרואים ולפתוח דלת למפגשים שקשה יותר להגיע אליהם לבד.
בכתבה שלפניכם נתמקד באזור הערים חוחוט, באוטו ואורדוס, המרכז כמה מהאתרים המעניינים ביותר במונגוליה הפנימית.
מפת צפון סין עם יעדי הטיול בחבל מונגוליה הפנימית המוזכרים בכתבה,
ושלושה מקומות לינה מומלצים: מלון שנגרי-לה חוחוט
חוחוט (Hohhot), הנכתבת לעיתים גם חוחחוט או הוהוט, היא בירת מונגוליה הפנימית ומרכז מנהלי ותרבותי חשוב. ראשיתה של העיר המודרנית קשורה לחאן המונגולי אלטן חאן (Altan Khan), שפעל כאן במאה ה-16, ושמה במונגולית פירושו "העיר הכחולה". חוחוט היא נקודת פתיחה טובה לטיול. באתריה אפשר לפגוש את המסורות הבודהיסטיות והמוסלמיות של החבל, ובמוזיאון שלה תוכלו להכיר את ההיסטוריה והטבע של האזור לפני שתצאו אל המרחבים. בשורות הבאות נסקור כמה מהאתרים הבולטים שלה.
מקדש דאז'או ובודהה הכסף
מקדש דאז'או (Dazhao Temple) הוקם בסוף המאה ה-16 ביוזמת אלטן חאן, שהיה ממפיצי הבודהיזם הטיבטי בקרב המונגולים. הוא נחשב לאחד המקדשים החשובים בחוחוט, וגם לאחר שיפוצים שנערכו בו לאורך השנים נשמרו בו מאפיינים של הבנייה המקורית.
המקדש מכונה גם "מקדש בודהה הכסף", על שם פסל הבודהה העשוי כסף, שגובהו כ-2.5 מטרים. לצידו בולטים גילופי הדרקונים וציורי הקיר, ושלושתם ידועים כ"שלושת הפלאים של דאז'או". במתחם נשמרו גם כתבי קודש, כלי נגינה וחפצי פולחן מתקופות שונות. כדאי להקדיש תשומת לב גם לאולמות ולחצרות שסביב המבנה המרכזי. דווקא השיטוט ביניהם מאפשר להתעכב על הפרטים: עיטורי העץ, הדמויות המצוירות והפסלים, שקל להחמיץ כשממהרים אל האולם הראשי וממנו החוצה.


מקדש דאז'או, מהחשובים בחוחוט, ידוע גם בשם "מקדש בודהה הכסף" (צילום: CC Xiquinho Silva, Rita Willaert)
מקדש חמש הפגודות
בחלקה הישן של חוחוט נמצא מקדש חמש הפגודות (Five Pagoda Temple, Wuta Si), ששמו מתאר היטב את מראהו: על בסיס רחב מתנשאים חמישה מגדלים קטנים, המרכזי שבהם מעט גבוה יותר מארבעת האחרים. המבנה הוקם בשנים 1727-1732 כחלק ממתחם בודהיסטי גדול, ושרד גם לאחר שחלקיו האחרים של המקדש המקורי נהרסו.
גובהו של המקדש כ-16 מטרים, וקירותיו מעוטרים בדמויות בודהה, בכתובות ובגילופים עדינים. בחלקו התחתון חקוקים קטעים מ"סוטרת היהלום" – טקסט בודהיסטי חשוב – במונגולית, בטיבטית ובסנסקריט. המבנה, שהושפע מדגמי בנייה בודהיסטיים מהודו, שונה מאוד מדמות הפגודה הגבוהה והמוכרת מאתרים אחרים בסין. אחד הפרטים המעניינים ביותר נמצא דווקא בקיר שמאחוריו: מפת שמיים חקוקה באבן, עם כיתוב במונגולית. זהו מפגש מסקרן בין אומנות, אמונה ואסטרונומיה, וכדאי לחפש אותו במהלך הביקור.
המסגד הגדול והרובע המוסלמי
המסגד הגדול של חוחוט (Great Mosque), שנוסד בשנת 1693, נמצא ברובע חווימין (Huimin), המזוהה עם הקהילה המוסלמית בעיר. הוא הורחב ושופץ במהלך השנים, ומשלב מסורת בנייה סינית עם מרכיבים אסלאמיים. השילוב הזה ניכר בחצרות, בגגות ובמגדל המתנשא מעל המתחם. למי שרגיל למסגדים של המזרח התיכון, המפגש עם גגות הביתן הסיניים מעניין במיוחד. זהו מקום תפילה פעיל, ויש לכבד את כללי הביקור ואת האזורים המיועדים למתפללים.
כדאי להמשיך משם אל רחוב תרבות האסלאם (Islamic Customs Street או Islam Style Street) והרחובות הסמוכים. השיטוט בין החנויות ודוכני האוכל מזכיר במשהו את הבזארים המוכרים מאזורנו, אך חזיתות הבניינים, המשלבות עיטורים אסלאמיים וסיניים, מעניקות לרחוב אופי מקומי ייחודי.
המסגד הגדול של חוחוט, משלב מסורת בנייה סינית עם אלמנטים אסלאמיים
מוזיאון מונגוליה הפנימית
מוזיאון מונגוליה הפנימית (Inner Mongolia Museum) נוסד בשנת 1957, במלאות עשור להכרזת החבל האוטונומי. תצוגותיו עוסקות בעמים ובתרבויות שהתפתחו באזור, ובהם המונגולים וקבוצות קדומות של ערבות צפון אסיה. לצד הממצאים ההיסטוריים, המוזיאון מוכר גם בזכות תצוגות המאובנים ושלדי הדינוזאורים. המעבר בין האולמות מרחיב את המבט מעבר למקדשים ולערים: הוא מציג גם את עולם החי הקדום ואת הנופים שבהם חיו תושבי האזור בתקופות שונות. ביוני 2025 נפתח לקהל משכנו החדש של המוזיאון במזרח העיר (ר' במפה).


במוזיאון מונגוליה הפנימית תצוגות העוסקות בעמים ובתרבויות האזור,
ממצאים היסטוריים, תצוגות מאובנים ושלדי דינוזאורים (צילום: CC Yumeto, Gary Todd)
המלצת לינה בחוחוט
מלון שנגרי-לה חוחוט (Shangri-La Huhhot) שוכן ברובע חווימין, סמוך לפארק צ'ינגצ'נג (Qingcheng), ומשמש בסיס נוח לביקור באתרים המרכזיים בעיר. במלון בריכה מקורה, חלק מהחדרים משקיפים אל הפארק, ובמסעדת Shang Palace מגישים מנות מונגוליות לצד מאכלים מהמטבח הקנטונזי.
כרי המרעה של מונגוליה הפנימית
מחוץ לערים נפרשים המרחבים המזוהים כל כך עם מונגוליה: מישורים וגבעות נמוכות, המכוסים בעשב בעונה הירוקה ומשמשים למרעה סוסים, בקר וצאן. בחלק מהאזורים מתקיימת גם חקלאות, וביניהם פזורים יישובי קבע ומתחמי אירוח.
בין אזורי המרעה שאפשר לשלב בטיול היוצא מחוחוט נמצאים גגנטלה (Gegentala), חויטנגשילה (Huitengxile) ושילמורן (Xilamuren). אין צורך לבקר בכולם; כדאי לבחור לפי המסלול, העונה ואופי הלינה והפעילות שמחפשים. שילמורן הוא האזור שאותו אני מציע לשלב במסלול. אפשר ללון בו במתחם של אוהלים מונגוליים ולצאת לרכיבה או לטיול בסביבה.
לילה באוהל המונגולי
האוהל העגול, המוכר בשם יורט (Yurt) ובמונגולית נקרא גר (Ger), הוא אחד מסימני ההיכר של חיי הנוודות באזור. קל יחסית לפרק אותו, להוביל את חלקיו ולהקימו מחדש, וכך יכלו משפחות לנוע עם עדריהן בין שטחי המרעה. שלד האוהל עשוי מסבכת עץ מתקפלת, שמעליה מונחות קורות גג המתכנסות אל טבעת מרכזית. את השלד עוטפות שכבות לבד, בדרך כלל מצמר כבשים, ובד חיצוני. הפתח העליון מאפשר כניסת אור ואוורור, והמבנה הנמוך והעגול מסייע לעמוד ברוחות הנושבות במרחבים.
לינה ביורט מאפשרת לבלות לילה או שניים בכרי המרעה, בין אם מתארחים אצל משפחת רועים ובין אם שוהים באחד ממתחמי האירוח התיירותיים. תנאי הלינה משתנים ממקום למקום, מאוהלים פשוטים ועד יורטים מאובזרים. לפני ההזמנה כדאי לבדוק את סידורי הרחצה והשירותים ואת אפשרויות החימום, משום שגם בקיץ הלילות עלולים להיות קרים.
רכיבה על סוסים
רכיבה על סוסים מאפשרת להכיר את כרי המרעה בקצב רגוע ולהגיע גם לשבילים שאינם מתאימים למכוניות. הסוסים המקומיים נמוכים ומוצקים יחסית, וזו דרך מהנה לטייל במרחבים ולהתרחק מעט ממתחמי האירוח. אין צורך להיות רוכבים מנוסים כדי להשתתף בכל פעילות, אבל חשוב לבחור מסלול שמתאים לניסיון ולהיעזר במלווה מקומי. גם אם אינכם חובבי רכיבה, אין סיבה לוותר על הביקור: אפשר ליהנות מהמרחבים גם בהליכה ובשהייה במקום.
באוטו והמפגש עם העיר שהכרתי
באוטו (Baotou) היא אחת מערי התעשייה החשובות במונגוליה הפנימית, ועבורי היא הייתה גם התחנה שבה השינוי הורגש יותר מכול. רחובותיה מעלי האבק הפכו לשדרות ארוכות ומוארות. החנויות והשווקים, שהיו בעבר בבעלות המדינה ומכרו בעיקר מוצרים בסיסיים, התחלפו במרכזי קניות המציעים מוצרים מקומיים ומותגים בינלאומיים.
התפתחותה של העיר קשורה במידה רבה לתעשייה ולמחצבי האזור. למטייל היא יכולה לשמש בסיס לביקור במנזר וודאנגז'או ובאתרים נוספים בסביבה, וגם תחנת ביניים בדרך אל הדיונות ואורדוס. לצד האזורים החדשים אפשר לשלב ביקור בחלקים הוותיקים של העיר, למי שמתעניין בחיי היומיום ובשינוי שעבר עליה.

באוטו, מערי התעשייה החשובות במונגוליה הפנימית (צילום: Shangri-La Baotou )
המלצת לינה בבאוטו
הפערים בין מקומות האירוח בבאוטו יכולים להיות משמעותיים, מבתי הארחה צנועים ועד מלונות מודרניים של רשתות בינלאומיות. אחד הבולטים שבהם הוא מלון שנגרי-לה באוטו (Shangri-La Baotou), השוכן במרכז העיר, בקרבת מרכז הקניות ואנדה והגן הבוטני של באוטו. במלון חדרים מרווחים, בריכה מקורה, חדר כושר ומסעדות.
האוכל והמפגש סביב השולחן
המטבח המקומי משקף את האוכלוסייה המעורבת של החבל. במסעדות פגשנו מאכלים וטעמים שונים, והארוחות היו גם הזדמנות להתבונן באנשים ובמנהגים. כאן בולט במיוחד היתרון של מדריך שיכול להסביר מה מכילה כל מנה ולעזור להזמין, במקום להסתמך רק על תמונה בתפריט שכתוב בשפה המקומית בלבד.
בבאוטו כדאי לחפש גם את השם שיאו פיי יאנג (Xiao Fei Yang), המוכר בעולם כליטל שיפ (Little Sheep). רשת מסעדות ההוט פוט הזו החלה את דרכה בעיר בשנת 1999. הארוחה מתנהלת סביב סיר מרק חם, שבו מבשלים את המרכיבים ליד השולחן.
מנזר וודאנגז'או בין הגבעות
מנזר וודאנגז'או (Wudangzhao Monastery) נמצא באזור ההררי שמצפון-מזרח לבאוטו. המתחם הגדול התפתח בעיקר במאה ה-18, והוא מהאתרים הבולטים של הבודהיזם הטיבטי במונגוליה הפנימית. מבניו פרושים על מדרונות הגבעות, וקירותיהם הלבנים בולטים על רקע הצמחייה. שלא כמו המקדשים בעלי הגגות המשופעים בחוחוט, כאן ניכרת היטב מסורת הבנייה הטיבטית: מבנים רבועים, קירות מסיביים וגגות שטוחים. המראה הכללי מרשים עוד לפני שנכנסים אל האולמות.
בשיאו התגוררו במנזר יותר מאלף נזירים. האולמות שימשו לתפילה וללימוד, ובהם נלמדו גם רפואה, אסטרונומיה ותחומים נוספים. הפסלים, ציורי הקיר ועיטורי הפנים מעידים על חשיבותו של המקום כמרכז דתי ולימודי. כדאי להקדיש לביקור כמה שעות, ולא לשלב אותו כעצירה חטופה ביום עמוס בנסיעות. מעבר לאולמות המרכזיים, חלק מהעניין הוא במיקומו של המנזר ובמראה המבנים העולים במדרון.
דיונות החול של שיאנגשוואן
מכרי המרעה והגבעות, המשך הטיול מזמן נוף אחר לגמרי. שיאנגשוואן (Xiangshawan), המוכר באנגלית בשם Resonant Sand Bay, הוא אתר דיונות בשוליו המזרחיים של מדבר קובוצ'י (Kubuqi), בין באוטו לאורדוס. הדיונות מתנשאות לגובה של עשרות מטרים, ושמו של המקום נובע מהרחש העמוק, מעין נהמה, שעשוי להישמע כשחול יבש גולש במדרונותיהן. תופעת "החולות המזמרים" מוכרת גם במדבריות אחרים וקשורה לתנועת גרגרי החול ולהדהוד בתוך הדיונה. כדי למנוע אכזבה, כדאי לדעת שהצליל תלוי בתנאי השטח ומזג האוויר, ולכן לא תמיד אפשר לשמוע אותו.
זהו אתר תיירות מפותח, עם רכבלים, רכבות תיירים, פעילויות בחול ומקומות לינה. בביקורנו עברנו מעל ערוץ ברכבל, נעלנו כיסויי בד לנעליים כדי למנוע מהחול לחדור פנימה, והמשכנו אל הפעילויות שבין הדיונות. באזור יואשה (Yuesha Island) אפשר לראות פסלי חול ולהתנסות בציור ובפיסול בחול. כדאי לבדוק מראש אילו פעילויות כלולות בכרטיס הכניסה לאתר ואילו מתקיימות בעונת הביקור.
הטיול שלנו בדיונות כלל גם מופע מונגולי באוהל גדול ורכיבה על גמלים. הגמלים הדו-דבשתיים שתפגשו כאן שונים מהגמל החד-דבשתי המוכר לנו. אלה גמלים מבויתים, המותאמים לתנאים הקשים של מרכז אסיה. אין לבלבל בינם לבין גמלי הבר הנדירים של סין ומונגוליה, המשתייכים למין נפרד. מי שמעדיף לוותר על חוויית הרכיבה יכול לטייל ברגל בין הדיונות, לגלוש במורד החול או לצאת לנסיעה ברכב שטח.
אורדוס והעיר שנבנתה לפני שהגיעו התושבים
כשהגענו אל קאנגבאשי (Kangbashi), הרובע החדש של העיר אורדוס (Ordos), המראה היה שונה מאוד מהערים הסיניות ה"רגילות". רחובות רחבים, שדרות מטופחות, כיכרות גדולות ומבנים מודרניים, אך מעט הולכי רגל ומרכזי קניות שקטים. קאנגבאשי החל להיבנות בראשית שנות האלפיים בקנה מידה גדול, אבל התושבים לא הגיעו באותו קצב. הפער בין הבנייה המרשימה לרחובות הדלילים הקנה לו את הכינוי "עיר רפאים".
עבורי, הביקור המחיש את קצב הבנייה בסין: רובע שלם כבר עמד על תילו, בעוד רחובותיו עדיין לא התמלאו בתושבים שלמענם נבנה. מאז קאנגבאשי המשיך להתפתח ולהתאכלס, ורחובותיו כבר אינם ריקים כפי שהיו בעת ביקורי; כיום מתגוררים בו כ-130 אלף תושבים. מעבר לקאנגבאשי, אורדוס כוללת אזורים עירוניים נוספים ושטחים נרחבים מחוץ להם.
כדאי להקדיש כמה שעות לסיור במרכז קאנגבאשי. אפשר להתחיל בכיכר ג'ינגיס חאן, בין קבוצות פסלי הברונזה הגדולים, ומשם להמשיך אל מוזיאון אורדוס (Ordos Museum). המבנה המעוגל, המחופה מתכת, בולט בסביבתו. התצוגות שבתוכו מספרות על תולדות האזור ועל התרבות המונגולית, לצד מאובנים של בעלי חיים קדומים.
לצד המוזיאון ניצבת ספריית אורדוס, במבנה שעוצב בדמות ספרים עומדים. בהמשך, מזרחה מהם, מעבר לכיכר פרחונית נאה ורחבת ידיים, נמצאים התיאטרון הגדול ומרכז התרבות והאומנות של אורדוס. משם אפשר להמשיך אל הטיילת של אגם אולן מולון (Wulanmulun Lake), או אל פארק תרבות החתונה של אורדוס, שבו פסלים המתארים את שלבי טקס החתונה המונגולי המקומי.
אתר ההנצחה לג'ינגיס חאן
כ-30 ק"מ מדרום לקאנגבאשי נמצא המאוזוליאום של ג'ינגיס חאן (Mausoleum of Genghis Khan), אחד מאתרי ההנצחה החשובים למונגולים באזור. ג'ינגיס חאן איחד את השבטים המונגוליים בראשית המאה ה-13 והניח את היסודות לאימפריה שהתפשטה על פני חלקים נרחבים מאסיה. נכדו, קובלאי חאן, הוא שהקים בשנת 1271 את שושלת יואן בסין.
למרות שמו של האתר, ג'ינגיס חאן אינו קבור בו. למעשה, מקום קבורתו מעולם לא זוהה בוודאות. המתחם הנוכחי, שנחנך בשנת 1956, משמש להנצחה ולפולחן הקשורים בדמותו, ובו ארונות ומוצגים בעלי משמעות סמלית וטקסית.
האולמות, שכיפותיהם מזכירות אוהלים מונגוליים, מחוברים במסדרונות. באולם המרכזי ניצב פסלו של ג'ינגיס חאן, וציורי הקיר מציגים אירועים מחייו ומתקופת יורשיו. לצד ההתרשמות מהמבנים, כדאי להקשיב להסבר על המסורות הקשורות באתר ועל מקומו בזיכרון המונגולי.
בביקורנו סיירנו גם במתחם התיירות הסמוך, שבו הוצגו פסלים גדולים של לוחמים ובעלי חיים, מפות של הכיבושים ושחזור של עגלה הנושאת אוהל מונגולי. חשוב להבחין בין התצוגות והשחזורים הללו לבין המאוזוליאום עצמו; למי שמתכנן לבקר בשני המתחמים, כדאי לברר מראש את מסלולי הביקור והכרטיסים ולהקצות לכך כמה שעות.
המלצת לינה באורדוס
מלון וונדה-ג'ין אורדוס (Wanda Jin Hotel Ordos) שוכן באזור קאנגבאשי, בקרבת הפארק המרכזי ומוזיאון אורדוס. במלון מסעדה, בר, בית קפה וחדר כושר, ונמל התעופה של אורדוס נמצא במרחק של כ-18 ק"מ ממנו.
מתי להגיע וכמה זמן להקדיש לטיול
אם כרי המרעה מושכים אתכם במיוחד, כדאי להגיע בקיץ, בעיקר ביולי ובאוגוסט, כשהם ירוקים ושופעים. באזור שילמורן אפשר לטייל גם בספטמבר, אך בתקופה זו כרי המרעה מתחילים להצהיב. מראה הנוף תלוי גם בכמות הגשם באותה שנה, והבדלי הטמפרטורה בין היום ללילה עשויים להיות גדולים, כך שגם בקיץ כדאי להצטייד בבגדים חמים.
המרחקים בין היעדים בחבל גדולים, ולכן חשוב להתאים את המסלול לזמן העומד לרשותכם ולאמצעי התחבורה שבהם תבחרו. לטיול המשלב את האתרים שבכתבה כדאי להקדיש כשבוע. אם תרצו לטייל בקצב נינוח יותר, להאריך את השהייה בכרי המרעה או להעמיק בביקור בערים, מומלץ להוסיף עוד כמה ימים.
איך מגיעים למונגוליה הפנימית ואיך מתניידים בה
את הדרך מבייג'ין לחוחוט אפשר לעשות ברכבת מהירה, בנסיעה הנמשכת כשעתיים עד שלוש וחצי, או בטיסה ישירה של כשעה וחצי עד שעתיים. למי שכבר מטייל בבייג'ין, הרכבת עשויה להיות נוחה יותר ואף לחסוך זמן, כשמביאים בחשבון את הנסיעה אל נמל התעופה ואת ההמתנה לטיסה.
לטיול בין האתרים, ובייחוד מחוץ לערים, אפשר להיעזר ברכב עם נהג או בהסעות מתואמות מראש. אפשר גם לשלב תחבורה ציבורית, אך ההגעה לאתרים מרוחקים דורשת תכנון מוקדם ולעיתים השלמת הנסיעה במונית או בהסעה פרטית. לחובבי ההגה שביניכם כדאי לדעת שרישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי לבדו אינו מאפשר נהיגה בסין: כדי לשכור רכב ולנהוג בעצמכם, תצטרכו להסדיר רישיון סיני או היתר נהיגה סיני זמני.
הצעה למסלול של שבוע במונגוליה הפנימית
המסלול שלהלן מתאים בעיקר למטיילים ברכב עם נהג או בהסעות שתואמו מראש:
יום 1 – הגעה לחוחוט: התמקמות במלון, ובהתאם לשעת ההגעה שיטוט ברובע המוסלמי וברחובות שסביב המסגד הגדול.
יום 2 – אתרי חוחוט: ביקור במקדש דאז'או, במקדש חמש הפגודות ובמוזיאון מונגוליה הפנימית.
יום 3 – כרי המרעה של שילמורן: סיור במתחם התיירותי, טיול בסביבה או רכיבה על סוסים ולינה באוהל מונגולי. ביקור בכפר או אצל משפחה מקומית כדאי לתאם מראש.
יום 4 – מנזר וודאנגז'או ובאוטו: יציאה מכרי המרעה, ביקור במנזר והמשך ללינה בבאוטו. כך אפשר להקדיש למנזר זמן ראוי בלי למהר באותו יום גם אל הדיונות.
יום 5 – דיונות שיאנגשוואן ואורדוס: נסיעה לאתר החולות, בחירת פעילויות לפי העניין והזמן, והמשך ללינה באזור קאנגבאשי.
יום 6 – קאנגבאשי ואתר ג'ינגיס חאן: סיור ברובע, ביקור באתר ההנצחה ולינה באורדוס.
יום 7 – סיום הטיול והמשך הדרך: בהתאם לשעת היציאה, אפשר להקדיש את הבוקר להשלמת הביקור באורדוס. מנמל התעופה של אורדוס ניתן לטוס ישירות לבייג'ין או להמשיך ליעדים אחרים בסין, ובהם שנגחאי, שיאן וצ'נגדו. למעדיפים לחזור לבייג'ין ברכבת, אפשר לנסוע דרך חוחוט ולהחליף בה רכבת.
גם עבורי, כמי שביקר באזור בעבר, החזרה למונגוליה הפנימית הייתה מלאה בגילויים. הנופים והערים השתנו, אבל המפגשים עם תושבים חייכנים, סקרנים ונכונים לעזור למרות מחסום השפה היו חמים ונעימים כפי שזכרתי. לצד האטרקציות הרבות שמחכות לכם במרחבי מונגוליה הפנימית, האנשים שתפגשו בדרך כנראה ייחרתו בזיכרונכם יותר מכול.
מידע נוסף
כתבות נוספות
המקדש מכונה גם "מקדש בודהה הכסף", על שם פסל הבודהה העשוי כסף, שגובהו כ-2.5 מטרים. לצידו בולטים גילופי הדרקונים וציורי הקיר, ושלושתם ידועים כ"שלושת הפלאים של דאז'או". במתחם נשמרו גם כתבי קודש, כלי נגינה וחפצי פולחן מתקופות שונות. כדאי להקדיש תשומת לב גם לאולמות ולחצרות שסביב המבנה המרכזי. דווקא השיטוט ביניהם מאפשר להתעכב על הפרטים: עיטורי העץ, הדמויות המצוירות והפסלים, שקל להחמיץ כשממהרים אל האולם הראשי וממנו החוצה.


מקדש דאז'או, מהחשובים בחוחוט, ידוע גם בשם "מקדש בודהה הכסף" (צילום:
בחלקה הישן של חוחוט נמצא מקדש חמש הפגודות (Five Pagoda Temple, Wuta Si), ששמו מתאר היטב את מראהו: על בסיס רחב מתנשאים חמישה מגדלים קטנים, המרכזי שבהם מעט גבוה יותר מארבעת האחרים. המבנה הוקם בשנים 1727-1732 כחלק ממתחם בודהיסטי גדול, ושרד גם לאחר שחלקיו האחרים של המקדש המקורי נהרסו.
גובהו של המקדש כ-16 מטרים, וקירותיו מעוטרים בדמויות בודהה, בכתובות ובגילופים עדינים. בחלקו התחתון חקוקים קטעים מ"סוטרת היהלום" – טקסט בודהיסטי חשוב – במונגולית, בטיבטית ובסנסקריט. המבנה, שהושפע מדגמי בנייה בודהיסטיים מהודו, שונה מאוד מדמות הפגודה הגבוהה והמוכרת מאתרים אחרים בסין. אחד הפרטים המעניינים ביותר נמצא דווקא בקיר שמאחוריו: מפת שמיים חקוקה באבן, עם כיתוב במונגולית. זהו מפגש מסקרן בין אומנות, אמונה ואסטרונומיה, וכדאי לחפש אותו במהלך הביקור.
גובהו של המקדש כ-16 מטרים, וקירותיו מעוטרים בדמויות בודהה, בכתובות ובגילופים עדינים. בחלקו התחתון חקוקים קטעים מ"סוטרת היהלום" – טקסט בודהיסטי חשוב – במונגולית, בטיבטית ובסנסקריט. המבנה, שהושפע מדגמי בנייה בודהיסטיים מהודו, שונה מאוד מדמות הפגודה הגבוהה והמוכרת מאתרים אחרים בסין. אחד הפרטים המעניינים ביותר נמצא דווקא בקיר שמאחוריו: מפת שמיים חקוקה באבן, עם כיתוב במונגולית. זהו מפגש מסקרן בין אומנות, אמונה ואסטרונומיה, וכדאי לחפש אותו במהלך הביקור.
המסגד הגדול והרובע המוסלמי
המסגד הגדול של חוחוט (Great Mosque), שנוסד בשנת 1693, נמצא ברובע חווימין (Huimin), המזוהה עם הקהילה המוסלמית בעיר. הוא הורחב ושופץ במהלך השנים, ומשלב מסורת בנייה סינית עם מרכיבים אסלאמיים. השילוב הזה ניכר בחצרות, בגגות ובמגדל המתנשא מעל המתחם. למי שרגיל למסגדים של המזרח התיכון, המפגש עם גגות הביתן הסיניים מעניין במיוחד. זהו מקום תפילה פעיל, ויש לכבד את כללי הביקור ואת האזורים המיועדים למתפללים.
כדאי להמשיך משם אל רחוב תרבות האסלאם (Islamic Customs Street או Islam Style Street) והרחובות הסמוכים. השיטוט בין החנויות ודוכני האוכל מזכיר במשהו את הבזארים המוכרים מאזורנו, אך חזיתות הבניינים, המשלבות עיטורים אסלאמיים וסיניים, מעניקות לרחוב אופי מקומי ייחודי.
המסגד הגדול של חוחוט, משלב מסורת בנייה סינית עם אלמנטים אסלאמיים
מוזיאון מונגוליה הפנימית
מוזיאון מונגוליה הפנימית (Inner Mongolia Museum) נוסד בשנת 1957, במלאות עשור להכרזת החבל האוטונומי. תצוגותיו עוסקות בעמים ובתרבויות שהתפתחו באזור, ובהם המונגולים וקבוצות קדומות של ערבות צפון אסיה. לצד הממצאים ההיסטוריים, המוזיאון מוכר גם בזכות תצוגות המאובנים ושלדי הדינוזאורים. המעבר בין האולמות מרחיב את המבט מעבר למקדשים ולערים: הוא מציג גם את עולם החי הקדום ואת הנופים שבהם חיו תושבי האזור בתקופות שונות. ביוני 2025 נפתח לקהל משכנו החדש של המוזיאון במזרח העיר (ר' במפה).


במוזיאון מונגוליה הפנימית תצוגות העוסקות בעמים ובתרבויות האזור,
ממצאים היסטוריים, תצוגות מאובנים ושלדי דינוזאורים (צילום: CC Yumeto, Gary Todd)
המלצת לינה בחוחוט
מלון שנגרי-לה חוחוט (Shangri-La Huhhot) שוכן ברובע חווימין, סמוך לפארק צ'ינגצ'נג (Qingcheng), ומשמש בסיס נוח לביקור באתרים המרכזיים בעיר. במלון בריכה מקורה, חלק מהחדרים משקיפים אל הפארק, ובמסעדת Shang Palace מגישים מנות מונגוליות לצד מאכלים מהמטבח הקנטונזי.
כרי המרעה של מונגוליה הפנימית
מחוץ לערים נפרשים המרחבים המזוהים כל כך עם מונגוליה: מישורים וגבעות נמוכות, המכוסים בעשב בעונה הירוקה ומשמשים למרעה סוסים, בקר וצאן. בחלק מהאזורים מתקיימת גם חקלאות, וביניהם פזורים יישובי קבע ומתחמי אירוח.
בין אזורי המרעה שאפשר לשלב בטיול היוצא מחוחוט נמצאים גגנטלה (Gegentala), חויטנגשילה (Huitengxile) ושילמורן (Xilamuren). אין צורך לבקר בכולם; כדאי לבחור לפי המסלול, העונה ואופי הלינה והפעילות שמחפשים. שילמורן הוא האזור שאותו אני מציע לשלב במסלול. אפשר ללון בו במתחם של אוהלים מונגוליים ולצאת לרכיבה או לטיול בסביבה.
לילה באוהל המונגולי
האוהל העגול, המוכר בשם יורט (Yurt) ובמונגולית נקרא גר (Ger), הוא אחד מסימני ההיכר של חיי הנוודות באזור. קל יחסית לפרק אותו, להוביל את חלקיו ולהקימו מחדש, וכך יכלו משפחות לנוע עם עדריהן בין שטחי המרעה. שלד האוהל עשוי מסבכת עץ מתקפלת, שמעליה מונחות קורות גג המתכנסות אל טבעת מרכזית. את השלד עוטפות שכבות לבד, בדרך כלל מצמר כבשים, ובד חיצוני. הפתח העליון מאפשר כניסת אור ואוורור, והמבנה הנמוך והעגול מסייע לעמוד ברוחות הנושבות במרחבים.
לינה ביורט מאפשרת לבלות לילה או שניים בכרי המרעה, בין אם מתארחים אצל משפחת רועים ובין אם שוהים באחד ממתחמי האירוח התיירותיים. תנאי הלינה משתנים ממקום למקום, מאוהלים פשוטים ועד יורטים מאובזרים. לפני ההזמנה כדאי לבדוק את סידורי הרחצה והשירותים ואת אפשרויות החימום, משום שגם בקיץ הלילות עלולים להיות קרים.
רכיבה על סוסים
רכיבה על סוסים מאפשרת להכיר את כרי המרעה בקצב רגוע ולהגיע גם לשבילים שאינם מתאימים למכוניות. הסוסים המקומיים נמוכים ומוצקים יחסית, וזו דרך מהנה לטייל במרחבים ולהתרחק מעט ממתחמי האירוח. אין צורך להיות רוכבים מנוסים כדי להשתתף בכל פעילות, אבל חשוב לבחור מסלול שמתאים לניסיון ולהיעזר במלווה מקומי. גם אם אינכם חובבי רכיבה, אין סיבה לוותר על הביקור: אפשר ליהנות מהמרחבים גם בהליכה ובשהייה במקום.
באוטו והמפגש עם העיר שהכרתי
באוטו (Baotou) היא אחת מערי התעשייה החשובות במונגוליה הפנימית, ועבורי היא הייתה גם התחנה שבה השינוי הורגש יותר מכול. רחובותיה מעלי האבק הפכו לשדרות ארוכות ומוארות. החנויות והשווקים, שהיו בעבר בבעלות המדינה ומכרו בעיקר מוצרים בסיסיים, התחלפו במרכזי קניות המציעים מוצרים מקומיים ומותגים בינלאומיים.
התפתחותה של העיר קשורה במידה רבה לתעשייה ולמחצבי האזור. למטייל היא יכולה לשמש בסיס לביקור במנזר וודאנגז'או ובאתרים נוספים בסביבה, וגם תחנת ביניים בדרך אל הדיונות ואורדוס. לצד האזורים החדשים אפשר לשלב ביקור בחלקים הוותיקים של העיר, למי שמתעניין בחיי היומיום ובשינוי שעבר עליה.

באוטו, מערי התעשייה החשובות במונגוליה הפנימית (צילום: Shangri-La Baotou )
המלצת לינה בבאוטו
הפערים בין מקומות האירוח בבאוטו יכולים להיות משמעותיים, מבתי הארחה צנועים ועד מלונות מודרניים של רשתות בינלאומיות. אחד הבולטים שבהם הוא מלון שנגרי-לה באוטו (Shangri-La Baotou), השוכן במרכז העיר, בקרבת מרכז הקניות ואנדה והגן הבוטני של באוטו. במלון חדרים מרווחים, בריכה מקורה, חדר כושר ומסעדות.
האוכל והמפגש סביב השולחן
המטבח המקומי משקף את האוכלוסייה המעורבת של החבל. במסעדות פגשנו מאכלים וטעמים שונים, והארוחות היו גם הזדמנות להתבונן באנשים ובמנהגים. כאן בולט במיוחד היתרון של מדריך שיכול להסביר מה מכילה כל מנה ולעזור להזמין, במקום להסתמך רק על תמונה בתפריט שכתוב בשפה המקומית בלבד.
בבאוטו כדאי לחפש גם את השם שיאו פיי יאנג (Xiao Fei Yang), המוכר בעולם כליטל שיפ (Little Sheep). רשת מסעדות ההוט פוט הזו החלה את דרכה בעיר בשנת 1999. הארוחה מתנהלת סביב סיר מרק חם, שבו מבשלים את המרכיבים ליד השולחן.
מנזר וודאנגז'או בין הגבעות
מנזר וודאנגז'או (Wudangzhao Monastery) נמצא באזור ההררי שמצפון-מזרח לבאוטו. המתחם הגדול התפתח בעיקר במאה ה-18, והוא מהאתרים הבולטים של הבודהיזם הטיבטי במונגוליה הפנימית. מבניו פרושים על מדרונות הגבעות, וקירותיהם הלבנים בולטים על רקע הצמחייה. שלא כמו המקדשים בעלי הגגות המשופעים בחוחוט, כאן ניכרת היטב מסורת הבנייה הטיבטית: מבנים רבועים, קירות מסיביים וגגות שטוחים. המראה הכללי מרשים עוד לפני שנכנסים אל האולמות.
בשיאו התגוררו במנזר יותר מאלף נזירים. האולמות שימשו לתפילה וללימוד, ובהם נלמדו גם רפואה, אסטרונומיה ותחומים נוספים. הפסלים, ציורי הקיר ועיטורי הפנים מעידים על חשיבותו של המקום כמרכז דתי ולימודי. כדאי להקדיש לביקור כמה שעות, ולא לשלב אותו כעצירה חטופה ביום עמוס בנסיעות. מעבר לאולמות המרכזיים, חלק מהעניין הוא במיקומו של המנזר ובמראה המבנים העולים במדרון.
דיונות החול של שיאנגשוואן
מכרי המרעה והגבעות, המשך הטיול מזמן נוף אחר לגמרי. שיאנגשוואן (Xiangshawan), המוכר באנגלית בשם Resonant Sand Bay, הוא אתר דיונות בשוליו המזרחיים של מדבר קובוצ'י (Kubuqi), בין באוטו לאורדוס. הדיונות מתנשאות לגובה של עשרות מטרים, ושמו של המקום נובע מהרחש העמוק, מעין נהמה, שעשוי להישמע כשחול יבש גולש במדרונותיהן. תופעת "החולות המזמרים" מוכרת גם במדבריות אחרים וקשורה לתנועת גרגרי החול ולהדהוד בתוך הדיונה. כדי למנוע אכזבה, כדאי לדעת שהצליל תלוי בתנאי השטח ומזג האוויר, ולכן לא תמיד אפשר לשמוע אותו.
זהו אתר תיירות מפותח, עם רכבלים, רכבות תיירים, פעילויות בחול ומקומות לינה. בביקורנו עברנו מעל ערוץ ברכבל, נעלנו כיסויי בד לנעליים כדי למנוע מהחול לחדור פנימה, והמשכנו אל הפעילויות שבין הדיונות. באזור יואשה (Yuesha Island) אפשר לראות פסלי חול ולהתנסות בציור ובפיסול בחול. כדאי לבדוק מראש אילו פעילויות כלולות בכרטיס הכניסה לאתר ואילו מתקיימות בעונת הביקור.
הטיול שלנו בדיונות כלל גם מופע מונגולי באוהל גדול ורכיבה על גמלים. הגמלים הדו-דבשתיים שתפגשו כאן שונים מהגמל החד-דבשתי המוכר לנו. אלה גמלים מבויתים, המותאמים לתנאים הקשים של מרכז אסיה. אין לבלבל בינם לבין גמלי הבר הנדירים של סין ומונגוליה, המשתייכים למין נפרד. מי שמעדיף לוותר על חוויית הרכיבה יכול לטייל ברגל בין הדיונות, לגלוש במורד החול או לצאת לנסיעה ברכב שטח.
אורדוס והעיר שנבנתה לפני שהגיעו התושבים
כשהגענו אל קאנגבאשי (Kangbashi), הרובע החדש של העיר אורדוס (Ordos), המראה היה שונה מאוד מהערים הסיניות ה"רגילות". רחובות רחבים, שדרות מטופחות, כיכרות גדולות ומבנים מודרניים, אך מעט הולכי רגל ומרכזי קניות שקטים. קאנגבאשי החל להיבנות בראשית שנות האלפיים בקנה מידה גדול, אבל התושבים לא הגיעו באותו קצב. הפער בין הבנייה המרשימה לרחובות הדלילים הקנה לו את הכינוי "עיר רפאים".
עבורי, הביקור המחיש את קצב הבנייה בסין: רובע שלם כבר עמד על תילו, בעוד רחובותיו עדיין לא התמלאו בתושבים שלמענם נבנה. מאז קאנגבאשי המשיך להתפתח ולהתאכלס, ורחובותיו כבר אינם ריקים כפי שהיו בעת ביקורי; כיום מתגוררים בו כ-130 אלף תושבים. מעבר לקאנגבאשי, אורדוס כוללת אזורים עירוניים נוספים ושטחים נרחבים מחוץ להם.
כדאי להקדיש כמה שעות לסיור במרכז קאנגבאשי. אפשר להתחיל בכיכר ג'ינגיס חאן, בין קבוצות פסלי הברונזה הגדולים, ומשם להמשיך אל מוזיאון אורדוס (Ordos Museum). המבנה המעוגל, המחופה מתכת, בולט בסביבתו. התצוגות שבתוכו מספרות על תולדות האזור ועל התרבות המונגולית, לצד מאובנים של בעלי חיים קדומים.
לצד המוזיאון ניצבת ספריית אורדוס, במבנה שעוצב בדמות ספרים עומדים. בהמשך, מזרחה מהם, מעבר לכיכר פרחונית נאה ורחבת ידיים, נמצאים התיאטרון הגדול ומרכז התרבות והאומנות של אורדוס. משם אפשר להמשיך אל הטיילת של אגם אולן מולון (Wulanmulun Lake), או אל פארק תרבות החתונה של אורדוס, שבו פסלים המתארים את שלבי טקס החתונה המונגולי המקומי.
אתר ההנצחה לג'ינגיס חאן
כ-30 ק"מ מדרום לקאנגבאשי נמצא המאוזוליאום של ג'ינגיס חאן (Mausoleum of Genghis Khan), אחד מאתרי ההנצחה החשובים למונגולים באזור. ג'ינגיס חאן איחד את השבטים המונגוליים בראשית המאה ה-13 והניח את היסודות לאימפריה שהתפשטה על פני חלקים נרחבים מאסיה. נכדו, קובלאי חאן, הוא שהקים בשנת 1271 את שושלת יואן בסין.
למרות שמו של האתר, ג'ינגיס חאן אינו קבור בו. למעשה, מקום קבורתו מעולם לא זוהה בוודאות. המתחם הנוכחי, שנחנך בשנת 1956, משמש להנצחה ולפולחן הקשורים בדמותו, ובו ארונות ומוצגים בעלי משמעות סמלית וטקסית.
האולמות, שכיפותיהם מזכירות אוהלים מונגוליים, מחוברים במסדרונות. באולם המרכזי ניצב פסלו של ג'ינגיס חאן, וציורי הקיר מציגים אירועים מחייו ומתקופת יורשיו. לצד ההתרשמות מהמבנים, כדאי להקשיב להסבר על המסורות הקשורות באתר ועל מקומו בזיכרון המונגולי.
בביקורנו סיירנו גם במתחם התיירות הסמוך, שבו הוצגו פסלים גדולים של לוחמים ובעלי חיים, מפות של הכיבושים ושחזור של עגלה הנושאת אוהל מונגולי. חשוב להבחין בין התצוגות והשחזורים הללו לבין המאוזוליאום עצמו; למי שמתכנן לבקר בשני המתחמים, כדאי לברר מראש את מסלולי הביקור והכרטיסים ולהקצות לכך כמה שעות.
המלצת לינה באורדוס
מלון וונדה-ג'ין אורדוס (Wanda Jin Hotel Ordos) שוכן באזור קאנגבאשי, בקרבת הפארק המרכזי ומוזיאון אורדוס. במלון מסעדה, בר, בית קפה וחדר כושר, ונמל התעופה של אורדוס נמצא במרחק של כ-18 ק"מ ממנו.
מתי להגיע וכמה זמן להקדיש לטיול
אם כרי המרעה מושכים אתכם במיוחד, כדאי להגיע בקיץ, בעיקר ביולי ובאוגוסט, כשהם ירוקים ושופעים. באזור שילמורן אפשר לטייל גם בספטמבר, אך בתקופה זו כרי המרעה מתחילים להצהיב. מראה הנוף תלוי גם בכמות הגשם באותה שנה, והבדלי הטמפרטורה בין היום ללילה עשויים להיות גדולים, כך שגם בקיץ כדאי להצטייד בבגדים חמים.
המרחקים בין היעדים בחבל גדולים, ולכן חשוב להתאים את המסלול לזמן העומד לרשותכם ולאמצעי התחבורה שבהם תבחרו. לטיול המשלב את האתרים שבכתבה כדאי להקדיש כשבוע. אם תרצו לטייל בקצב נינוח יותר, להאריך את השהייה בכרי המרעה או להעמיק בביקור בערים, מומלץ להוסיף עוד כמה ימים.
איך מגיעים למונגוליה הפנימית ואיך מתניידים בה
את הדרך מבייג'ין לחוחוט אפשר לעשות ברכבת מהירה, בנסיעה הנמשכת כשעתיים עד שלוש וחצי, או בטיסה ישירה של כשעה וחצי עד שעתיים. למי שכבר מטייל בבייג'ין, הרכבת עשויה להיות נוחה יותר ואף לחסוך זמן, כשמביאים בחשבון את הנסיעה אל נמל התעופה ואת ההמתנה לטיסה.
לטיול בין האתרים, ובייחוד מחוץ לערים, אפשר להיעזר ברכב עם נהג או בהסעות מתואמות מראש. אפשר גם לשלב תחבורה ציבורית, אך ההגעה לאתרים מרוחקים דורשת תכנון מוקדם ולעיתים השלמת הנסיעה במונית או בהסעה פרטית. לחובבי ההגה שביניכם כדאי לדעת שרישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי לבדו אינו מאפשר נהיגה בסין: כדי לשכור רכב ולנהוג בעצמכם, תצטרכו להסדיר רישיון סיני או היתר נהיגה סיני זמני.
הצעה למסלול של שבוע במונגוליה הפנימית
המסלול שלהלן מתאים בעיקר למטיילים ברכב עם נהג או בהסעות שתואמו מראש:
יום 1 – הגעה לחוחוט: התמקמות במלון, ובהתאם לשעת ההגעה שיטוט ברובע המוסלמי וברחובות שסביב המסגד הגדול.
יום 2 – אתרי חוחוט: ביקור במקדש דאז'או, במקדש חמש הפגודות ובמוזיאון מונגוליה הפנימית.
יום 3 – כרי המרעה של שילמורן: סיור במתחם התיירותי, טיול בסביבה או רכיבה על סוסים ולינה באוהל מונגולי. ביקור בכפר או אצל משפחה מקומית כדאי לתאם מראש.
יום 4 – מנזר וודאנגז'או ובאוטו: יציאה מכרי המרעה, ביקור במנזר והמשך ללינה בבאוטו. כך אפשר להקדיש למנזר זמן ראוי בלי למהר באותו יום גם אל הדיונות.
יום 5 – דיונות שיאנגשוואן ואורדוס: נסיעה לאתר החולות, בחירת פעילויות לפי העניין והזמן, והמשך ללינה באזור קאנגבאשי.
יום 6 – קאנגבאשי ואתר ג'ינגיס חאן: סיור ברובע, ביקור באתר ההנצחה ולינה באורדוס.
יום 7 – סיום הטיול והמשך הדרך: בהתאם לשעת היציאה, אפשר להקדיש את הבוקר להשלמת הביקור באורדוס. מנמל התעופה של אורדוס ניתן לטוס ישירות לבייג'ין או להמשיך ליעדים אחרים בסין, ובהם שנגחאי, שיאן וצ'נגדו. למעדיפים לחזור לבייג'ין ברכבת, אפשר לנסוע דרך חוחוט ולהחליף בה רכבת.
גם עבורי, כמי שביקר באזור בעבר, החזרה למונגוליה הפנימית הייתה מלאה בגילויים. הנופים והערים השתנו, אבל המפגשים עם תושבים חייכנים, סקרנים ונכונים לעזור למרות מחסום השפה היו חמים ונעימים כפי שזכרתי. לצד האטרקציות הרבות שמחכות לכם במרחבי מונגוליה הפנימית, האנשים שתפגשו בדרך כנראה ייחרתו בזיכרונכם יותר מכול.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כדאי להמשיך משם אל רחוב תרבות האסלאם (Islamic Customs Street או Islam Style Street) והרחובות הסמוכים. השיטוט בין החנויות ודוכני האוכל מזכיר במשהו את הבזארים המוכרים מאזורנו, אך חזיתות הבניינים, המשלבות עיטורים אסלאמיים וסיניים, מעניקות לרחוב אופי מקומי ייחודי.
המסגד הגדול של חוחוט, משלב מסורת בנייה סינית עם אלמנטים אסלאמיים
מוזיאון מונגוליה הפנימית (Inner Mongolia Museum) נוסד בשנת 1957, במלאות עשור להכרזת החבל האוטונומי. תצוגותיו עוסקות בעמים ובתרבויות שהתפתחו באזור, ובהם המונגולים וקבוצות קדומות של ערבות צפון אסיה. לצד הממצאים ההיסטוריים, המוזיאון מוכר גם בזכות תצוגות המאובנים ושלדי הדינוזאורים. המעבר בין האולמות מרחיב את המבט מעבר למקדשים ולערים: הוא מציג גם את עולם החי הקדום ואת הנופים שבהם חיו תושבי האזור בתקופות שונות. ביוני 2025 נפתח לקהל משכנו החדש של המוזיאון במזרח העיר (ר' במפה).


במוזיאון מונגוליה הפנימית
ממצאים היסטוריים, תצוגות מאובנים ושלדי דינוזאורים
המלצת לינה בחוחוט
מלון שנגרי-לה חוחוט (Shangri-La Huhhot) שוכן ברובע חווימין, סמוך לפארק צ'ינגצ'נג (Qingcheng), ומשמש בסיס נוח לביקור באתרים המרכזיים בעיר. במלון בריכה מקורה, חלק מהחדרים משקיפים אל הפארק, ובמסעדת Shang Palace מגישים מנות מונגוליות לצד מאכלים מהמטבח הקנטונזי.
כרי המרעה של מונגוליה הפנימית
מחוץ לערים נפרשים המרחבים המזוהים כל כך עם מונגוליה: מישורים וגבעות נמוכות, המכוסים בעשב בעונה הירוקה ומשמשים למרעה סוסים, בקר וצאן. בחלק מהאזורים מתקיימת גם חקלאות, וביניהם פזורים יישובי קבע ומתחמי אירוח.
בין אזורי המרעה שאפשר לשלב בטיול היוצא מחוחוט נמצאים גגנטלה (Gegentala), חויטנגשילה (Huitengxile) ושילמורן (Xilamuren). אין צורך לבקר בכולם; כדאי לבחור לפי המסלול, העונה ואופי הלינה והפעילות שמחפשים. שילמורן הוא האזור שאותו אני מציע לשלב במסלול. אפשר ללון בו במתחם של אוהלים מונגוליים ולצאת לרכיבה או לטיול בסביבה.
לילה באוהל המונגולי
האוהל העגול, המוכר בשם יורט (Yurt) ובמונגולית נקרא גר (Ger), הוא אחד מסימני ההיכר של חיי הנוודות באזור. קל יחסית לפרק אותו, להוביל את חלקיו ולהקימו מחדש, וכך יכלו משפחות לנוע עם עדריהן בין שטחי המרעה. שלד האוהל עשוי מסבכת עץ מתקפלת, שמעליה מונחות קורות גג המתכנסות אל טבעת מרכזית. את השלד עוטפות שכבות לבד, בדרך כלל מצמר כבשים, ובד חיצוני. הפתח העליון מאפשר כניסת אור ואוורור, והמבנה הנמוך והעגול מסייע לעמוד ברוחות הנושבות במרחבים.
לינה ביורט מאפשרת לבלות לילה או שניים בכרי המרעה, בין אם מתארחים אצל משפחת רועים ובין אם שוהים באחד ממתחמי האירוח התיירותיים. תנאי הלינה משתנים ממקום למקום, מאוהלים פשוטים ועד יורטים מאובזרים. לפני ההזמנה כדאי לבדוק את סידורי הרחצה והשירותים ואת אפשרויות החימום, משום שגם בקיץ הלילות עלולים להיות קרים.
רכיבה על סוסים
רכיבה על סוסים מאפשרת להכיר את כרי המרעה בקצב רגוע ולהגיע גם לשבילים שאינם מתאימים למכוניות. הסוסים המקומיים נמוכים ומוצקים יחסית, וזו דרך מהנה לטייל במרחבים ולהתרחק מעט ממתחמי האירוח. אין צורך להיות רוכבים מנוסים כדי להשתתף בכל פעילות, אבל חשוב לבחור מסלול שמתאים לניסיון ולהיעזר במלווה מקומי. גם אם אינכם חובבי רכיבה, אין סיבה לוותר על הביקור: אפשר ליהנות מהמרחבים גם בהליכה ובשהייה במקום.
באוטו והמפגש עם העיר שהכרתי
באוטו (Baotou) היא אחת מערי התעשייה החשובות במונגוליה הפנימית, ועבורי היא הייתה גם התחנה שבה השינוי הורגש יותר מכול. רחובותיה מעלי האבק הפכו לשדרות ארוכות ומוארות. החנויות והשווקים, שהיו בעבר בבעלות המדינה ומכרו בעיקר מוצרים בסיסיים, התחלפו במרכזי קניות המציעים מוצרים מקומיים ומותגים בינלאומיים.
התפתחותה של העיר קשורה במידה רבה לתעשייה ולמחצבי האזור. למטייל היא יכולה לשמש בסיס לביקור במנזר וודאנגז'או ובאתרים נוספים בסביבה, וגם תחנת ביניים בדרך אל הדיונות ואורדוס. לצד האזורים החדשים אפשר לשלב ביקור בחלקים הוותיקים של העיר, למי שמתעניין בחיי היומיום ובשינוי שעבר עליה.

באוטו, מערי התעשייה החשובות במונגוליה הפנימית (צילום: Shangri-La Baotou )
המלצת לינה בבאוטו
הפערים בין מקומות האירוח בבאוטו יכולים להיות משמעותיים, מבתי הארחה צנועים ועד מלונות מודרניים של רשתות בינלאומיות. אחד הבולטים שבהם הוא מלון שנגרי-לה באוטו (Shangri-La Baotou), השוכן במרכז העיר, בקרבת מרכז הקניות ואנדה והגן הבוטני של באוטו. במלון חדרים מרווחים, בריכה מקורה, חדר כושר ומסעדות.
האוכל והמפגש סביב השולחן
המטבח המקומי משקף את האוכלוסייה המעורבת של החבל. במסעדות פגשנו מאכלים וטעמים שונים, והארוחות היו גם הזדמנות להתבונן באנשים ובמנהגים. כאן בולט במיוחד היתרון של מדריך שיכול להסביר מה מכילה כל מנה ולעזור להזמין, במקום להסתמך רק על תמונה בתפריט שכתוב בשפה המקומית בלבד.
בבאוטו כדאי לחפש גם את השם שיאו פיי יאנג (Xiao Fei Yang), המוכר בעולם כליטל שיפ (Little Sheep). רשת מסעדות ההוט פוט הזו החלה את דרכה בעיר בשנת 1999. הארוחה מתנהלת סביב סיר מרק חם, שבו מבשלים את המרכיבים ליד השולחן.
מנזר וודאנגז'או בין הגבעות
מנזר וודאנגז'או (Wudangzhao Monastery) נמצא באזור ההררי שמצפון-מזרח לבאוטו. המתחם הגדול התפתח בעיקר במאה ה-18, והוא מהאתרים הבולטים של הבודהיזם הטיבטי במונגוליה הפנימית. מבניו פרושים על מדרונות הגבעות, וקירותיהם הלבנים בולטים על רקע הצמחייה. שלא כמו המקדשים בעלי הגגות המשופעים בחוחוט, כאן ניכרת היטב מסורת הבנייה הטיבטית: מבנים רבועים, קירות מסיביים וגגות שטוחים. המראה הכללי מרשים עוד לפני שנכנסים אל האולמות.
בשיאו התגוררו במנזר יותר מאלף נזירים. האולמות שימשו לתפילה וללימוד, ובהם נלמדו גם רפואה, אסטרונומיה ותחומים נוספים. הפסלים, ציורי הקיר ועיטורי הפנים מעידים על חשיבותו של המקום כמרכז דתי ולימודי. כדאי להקדיש לביקור כמה שעות, ולא לשלב אותו כעצירה חטופה ביום עמוס בנסיעות. מעבר לאולמות המרכזיים, חלק מהעניין הוא במיקומו של המנזר ובמראה המבנים העולים במדרון.
דיונות החול של שיאנגשוואן
מכרי המרעה והגבעות, המשך הטיול מזמן נוף אחר לגמרי. שיאנגשוואן (Xiangshawan), המוכר באנגלית בשם Resonant Sand Bay, הוא אתר דיונות בשוליו המזרחיים של מדבר קובוצ'י (Kubuqi), בין באוטו לאורדוס. הדיונות מתנשאות לגובה של עשרות מטרים, ושמו של המקום נובע מהרחש העמוק, מעין נהמה, שעשוי להישמע כשחול יבש גולש במדרונותיהן. תופעת "החולות המזמרים" מוכרת גם במדבריות אחרים וקשורה לתנועת גרגרי החול ולהדהוד בתוך הדיונה. כדי למנוע אכזבה, כדאי לדעת שהצליל תלוי בתנאי השטח ומזג האוויר, ולכן לא תמיד אפשר לשמוע אותו.
זהו אתר תיירות מפותח, עם רכבלים, רכבות תיירים, פעילויות בחול ומקומות לינה. בביקורנו עברנו מעל ערוץ ברכבל, נעלנו כיסויי בד לנעליים כדי למנוע מהחול לחדור פנימה, והמשכנו אל הפעילויות שבין הדיונות. באזור יואשה (Yuesha Island) אפשר לראות פסלי חול ולהתנסות בציור ובפיסול בחול. כדאי לבדוק מראש אילו פעילויות כלולות בכרטיס הכניסה לאתר ואילו מתקיימות בעונת הביקור.
הטיול שלנו בדיונות כלל גם מופע מונגולי באוהל גדול ורכיבה על גמלים. הגמלים הדו-דבשתיים שתפגשו כאן שונים מהגמל החד-דבשתי המוכר לנו. אלה גמלים מבויתים, המותאמים לתנאים הקשים של מרכז אסיה. אין לבלבל בינם לבין גמלי הבר הנדירים של סין ומונגוליה, המשתייכים למין נפרד. מי שמעדיף לוותר על חוויית הרכיבה יכול לטייל ברגל בין הדיונות, לגלוש במורד החול או לצאת לנסיעה ברכב שטח.
אורדוס והעיר שנבנתה לפני שהגיעו התושבים
כשהגענו אל קאנגבאשי (Kangbashi), הרובע החדש של העיר אורדוס (Ordos), המראה היה שונה מאוד מהערים הסיניות ה"רגילות". רחובות רחבים, שדרות מטופחות, כיכרות גדולות ומבנים מודרניים, אך מעט הולכי רגל ומרכזי קניות שקטים. קאנגבאשי החל להיבנות בראשית שנות האלפיים בקנה מידה גדול, אבל התושבים לא הגיעו באותו קצב. הפער בין הבנייה המרשימה לרחובות הדלילים הקנה לו את הכינוי "עיר רפאים".
עבורי, הביקור המחיש את קצב הבנייה בסין: רובע שלם כבר עמד על תילו, בעוד רחובותיו עדיין לא התמלאו בתושבים שלמענם נבנה. מאז קאנגבאשי המשיך להתפתח ולהתאכלס, ורחובותיו כבר אינם ריקים כפי שהיו בעת ביקורי; כיום מתגוררים בו כ-130 אלף תושבים. מעבר לקאנגבאשי, אורדוס כוללת אזורים עירוניים נוספים ושטחים נרחבים מחוץ להם.
כדאי להקדיש כמה שעות לסיור במרכז קאנגבאשי. אפשר להתחיל בכיכר ג'ינגיס חאן, בין קבוצות פסלי הברונזה הגדולים, ומשם להמשיך אל מוזיאון אורדוס (Ordos Museum). המבנה המעוגל, המחופה מתכת, בולט בסביבתו. התצוגות שבתוכו מספרות על תולדות האזור ועל התרבות המונגולית, לצד מאובנים של בעלי חיים קדומים.
לצד המוזיאון ניצבת ספריית אורדוס, במבנה שעוצב בדמות ספרים עומדים. בהמשך, מזרחה מהם, מעבר לכיכר פרחונית נאה ורחבת ידיים, נמצאים התיאטרון הגדול ומרכז התרבות והאומנות של אורדוס. משם אפשר להמשיך אל הטיילת של אגם אולן מולון (Wulanmulun Lake), או אל פארק תרבות החתונה של אורדוס, שבו פסלים המתארים את שלבי טקס החתונה המונגולי המקומי.
אתר ההנצחה לג'ינגיס חאן
כ-30 ק"מ מדרום לקאנגבאשי נמצא המאוזוליאום של ג'ינגיס חאן (Mausoleum of Genghis Khan), אחד מאתרי ההנצחה החשובים למונגולים באזור. ג'ינגיס חאן איחד את השבטים המונגוליים בראשית המאה ה-13 והניח את היסודות לאימפריה שהתפשטה על פני חלקים נרחבים מאסיה. נכדו, קובלאי חאן, הוא שהקים בשנת 1271 את שושלת יואן בסין.
למרות שמו של האתר, ג'ינגיס חאן אינו קבור בו. למעשה, מקום קבורתו מעולם לא זוהה בוודאות. המתחם הנוכחי, שנחנך בשנת 1956, משמש להנצחה ולפולחן הקשורים בדמותו, ובו ארונות ומוצגים בעלי משמעות סמלית וטקסית.
האולמות, שכיפותיהם מזכירות אוהלים מונגוליים, מחוברים במסדרונות. באולם המרכזי ניצב פסלו של ג'ינגיס חאן, וציורי הקיר מציגים אירועים מחייו ומתקופת יורשיו. לצד ההתרשמות מהמבנים, כדאי להקשיב להסבר על המסורות הקשורות באתר ועל מקומו בזיכרון המונגולי.
בביקורנו סיירנו גם במתחם התיירות הסמוך, שבו הוצגו פסלים גדולים של לוחמים ובעלי חיים, מפות של הכיבושים ושחזור של עגלה הנושאת אוהל מונגולי. חשוב להבחין בין התצוגות והשחזורים הללו לבין המאוזוליאום עצמו; למי שמתכנן לבקר בשני המתחמים, כדאי לברר מראש את מסלולי הביקור והכרטיסים ולהקצות לכך כמה שעות.
המלצת לינה באורדוס
מלון וונדה-ג'ין אורדוס (Wanda Jin Hotel Ordos) שוכן באזור קאנגבאשי, בקרבת הפארק המרכזי ומוזיאון אורדוס. במלון מסעדה, בר, בית קפה וחדר כושר, ונמל התעופה של אורדוס נמצא במרחק של כ-18 ק"מ ממנו.
מתי להגיע וכמה זמן להקדיש לטיול
אם כרי המרעה מושכים אתכם במיוחד, כדאי להגיע בקיץ, בעיקר ביולי ובאוגוסט, כשהם ירוקים ושופעים. באזור שילמורן אפשר לטייל גם בספטמבר, אך בתקופה זו כרי המרעה מתחילים להצהיב. מראה הנוף תלוי גם בכמות הגשם באותה שנה, והבדלי הטמפרטורה בין היום ללילה עשויים להיות גדולים, כך שגם בקיץ כדאי להצטייד בבגדים חמים.
המרחקים בין היעדים בחבל גדולים, ולכן חשוב להתאים את המסלול לזמן העומד לרשותכם ולאמצעי התחבורה שבהם תבחרו. לטיול המשלב את האתרים שבכתבה כדאי להקדיש כשבוע. אם תרצו לטייל בקצב נינוח יותר, להאריך את השהייה בכרי המרעה או להעמיק בביקור בערים, מומלץ להוסיף עוד כמה ימים.
איך מגיעים למונגוליה הפנימית ואיך מתניידים בה
את הדרך מבייג'ין לחוחוט אפשר לעשות ברכבת מהירה, בנסיעה הנמשכת כשעתיים עד שלוש וחצי, או בטיסה ישירה של כשעה וחצי עד שעתיים. למי שכבר מטייל בבייג'ין, הרכבת עשויה להיות נוחה יותר ואף לחסוך זמן, כשמביאים בחשבון את הנסיעה אל נמל התעופה ואת ההמתנה לטיסה.
לטיול בין האתרים, ובייחוד מחוץ לערים, אפשר להיעזר ברכב עם נהג או בהסעות מתואמות מראש. אפשר גם לשלב תחבורה ציבורית, אך ההגעה לאתרים מרוחקים דורשת תכנון מוקדם ולעיתים השלמת הנסיעה במונית או בהסעה פרטית. לחובבי ההגה שביניכם כדאי לדעת שרישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי לבדו אינו מאפשר נהיגה בסין: כדי לשכור רכב ולנהוג בעצמכם, תצטרכו להסדיר רישיון סיני או היתר נהיגה סיני זמני.
הצעה למסלול של שבוע במונגוליה הפנימית
המסלול שלהלן מתאים בעיקר למטיילים ברכב עם נהג או בהסעות שתואמו מראש:
יום 1 – הגעה לחוחוט: התמקמות במלון, ובהתאם לשעת ההגעה שיטוט ברובע המוסלמי וברחובות שסביב המסגד הגדול.
יום 2 – אתרי חוחוט: ביקור במקדש דאז'או, במקדש חמש הפגודות ובמוזיאון מונגוליה הפנימית.
יום 3 – כרי המרעה של שילמורן: סיור במתחם התיירותי, טיול בסביבה או רכיבה על סוסים ולינה באוהל מונגולי. ביקור בכפר או אצל משפחה מקומית כדאי לתאם מראש.
יום 4 – מנזר וודאנגז'או ובאוטו: יציאה מכרי המרעה, ביקור במנזר והמשך ללינה בבאוטו. כך אפשר להקדיש למנזר זמן ראוי בלי למהר באותו יום גם אל הדיונות.
יום 5 – דיונות שיאנגשוואן ואורדוס: נסיעה לאתר החולות, בחירת פעילויות לפי העניין והזמן, והמשך ללינה באזור קאנגבאשי.
יום 6 – קאנגבאשי ואתר ג'ינגיס חאן: סיור ברובע, ביקור באתר ההנצחה ולינה באורדוס.
יום 7 – סיום הטיול והמשך הדרך: בהתאם לשעת היציאה, אפשר להקדיש את הבוקר להשלמת הביקור באורדוס. מנמל התעופה של אורדוס ניתן לטוס ישירות לבייג'ין או להמשיך ליעדים אחרים בסין, ובהם שנגחאי, שיאן וצ'נגדו. למעדיפים לחזור לבייג'ין ברכבת, אפשר לנסוע דרך חוחוט ולהחליף בה רכבת.
גם עבורי, כמי שביקר באזור בעבר, החזרה למונגוליה הפנימית הייתה מלאה בגילויים. הנופים והערים השתנו, אבל המפגשים עם תושבים חייכנים, סקרנים ונכונים לעזור למרות מחסום השפה היו חמים ונעימים כפי שזכרתי. לצד האטרקציות הרבות שמחכות לכם במרחבי מונגוליה הפנימית, האנשים שתפגשו בדרך כנראה ייחרתו בזיכרונכם יותר מכול.
מידע נוסף
כתבות נוספות
מחוץ לערים נפרשים המרחבים המזוהים כל כך עם מונגוליה: מישורים וגבעות נמוכות, המכוסים בעשב בעונה הירוקה ומשמשים למרעה סוסים, בקר וצאן. בחלק מהאזורים מתקיימת גם חקלאות, וביניהם פזורים יישובי קבע ומתחמי אירוח.
בין אזורי המרעה שאפשר לשלב בטיול היוצא מחוחוט נמצאים גגנטלה (Gegentala), חויטנגשילה (Huitengxile) ושילמורן (Xilamuren). אין צורך לבקר בכולם; כדאי לבחור לפי המסלול, העונה ואופי הלינה והפעילות שמחפשים. שילמורן הוא האזור שאותו אני מציע לשלב במסלול. אפשר ללון בו במתחם של אוהלים מונגוליים ולצאת לרכיבה או לטיול בסביבה.
בין אזורי המרעה שאפשר לשלב בטיול היוצא מחוחוט נמצאים גגנטלה (Gegentala), חויטנגשילה (Huitengxile) ושילמורן (Xilamuren). אין צורך לבקר בכולם; כדאי לבחור לפי המסלול, העונה ואופי הלינה והפעילות שמחפשים. שילמורן הוא האזור שאותו אני מציע לשלב במסלול. אפשר ללון בו במתחם של אוהלים מונגוליים ולצאת לרכיבה או לטיול בסביבה.
לילה באוהל המונגולי
האוהל העגול, המוכר בשם יורט (Yurt) ובמונגולית נקרא גר (Ger), הוא אחד מסימני ההיכר של חיי הנוודות באזור. קל יחסית לפרק אותו, להוביל את חלקיו ולהקימו מחדש, וכך יכלו משפחות לנוע עם עדריהן בין שטחי המרעה. שלד האוהל עשוי מסבכת עץ מתקפלת, שמעליה מונחות קורות גג המתכנסות אל טבעת מרכזית. את השלד עוטפות שכבות לבד, בדרך כלל מצמר כבשים, ובד חיצוני. הפתח העליון מאפשר כניסת אור ואוורור, והמבנה הנמוך והעגול מסייע לעמוד ברוחות הנושבות במרחבים.
לינה ביורט מאפשרת לבלות לילה או שניים בכרי המרעה, בין אם מתארחים אצל משפחת רועים ובין אם שוהים באחד ממתחמי האירוח התיירותיים. תנאי הלינה משתנים ממקום למקום, מאוהלים פשוטים ועד יורטים מאובזרים. לפני ההזמנה כדאי לבדוק את סידורי הרחצה והשירותים ואת אפשרויות החימום, משום שגם בקיץ הלילות עלולים להיות קרים.
רכיבה על סוסים
רכיבה על סוסים מאפשרת להכיר את כרי המרעה בקצב רגוע ולהגיע גם לשבילים שאינם מתאימים למכוניות. הסוסים המקומיים נמוכים ומוצקים יחסית, וזו דרך מהנה לטייל במרחבים ולהתרחק מעט ממתחמי האירוח. אין צורך להיות רוכבים מנוסים כדי להשתתף בכל פעילות, אבל חשוב לבחור מסלול שמתאים לניסיון ולהיעזר במלווה מקומי. גם אם אינכם חובבי רכיבה, אין סיבה לוותר על הביקור: אפשר ליהנות מהמרחבים גם בהליכה ובשהייה במקום.
באוטו והמפגש עם העיר שהכרתי
באוטו (Baotou) היא אחת מערי התעשייה החשובות במונגוליה הפנימית, ועבורי היא הייתה גם התחנה שבה השינוי הורגש יותר מכול. רחובותיה מעלי האבק הפכו לשדרות ארוכות ומוארות. החנויות והשווקים, שהיו בעבר בבעלות המדינה ומכרו בעיקר מוצרים בסיסיים, התחלפו במרכזי קניות המציעים מוצרים מקומיים ומותגים בינלאומיים.
התפתחותה של העיר קשורה במידה רבה לתעשייה ולמחצבי האזור. למטייל היא יכולה לשמש בסיס לביקור במנזר וודאנגז'או ובאתרים נוספים בסביבה, וגם תחנת ביניים בדרך אל הדיונות ואורדוס. לצד האזורים החדשים אפשר לשלב ביקור בחלקים הוותיקים של העיר, למי שמתעניין בחיי היומיום ובשינוי שעבר עליה.

באוטו, מערי התעשייה החשובות במונגוליה הפנימית (צילום: Shangri-La Baotou )
המלצת לינה בבאוטו
הפערים בין מקומות האירוח בבאוטו יכולים להיות משמעותיים, מבתי הארחה צנועים ועד מלונות מודרניים של רשתות בינלאומיות. אחד הבולטים שבהם הוא מלון שנגרי-לה באוטו (Shangri-La Baotou), השוכן במרכז העיר, בקרבת מרכז הקניות ואנדה והגן הבוטני של באוטו. במלון חדרים מרווחים, בריכה מקורה, חדר כושר ומסעדות.
האוכל והמפגש סביב השולחן
המטבח המקומי משקף את האוכלוסייה המעורבת של החבל. במסעדות פגשנו מאכלים וטעמים שונים, והארוחות היו גם הזדמנות להתבונן באנשים ובמנהגים. כאן בולט במיוחד היתרון של מדריך שיכול להסביר מה מכילה כל מנה ולעזור להזמין, במקום להסתמך רק על תמונה בתפריט שכתוב בשפה המקומית בלבד.
בבאוטו כדאי לחפש גם את השם שיאו פיי יאנג (Xiao Fei Yang), המוכר בעולם כליטל שיפ (Little Sheep). רשת מסעדות ההוט פוט הזו החלה את דרכה בעיר בשנת 1999. הארוחה מתנהלת סביב סיר מרק חם, שבו מבשלים את המרכיבים ליד השולחן.
מנזר וודאנגז'או בין הגבעות
מנזר וודאנגז'או (Wudangzhao Monastery) נמצא באזור ההררי שמצפון-מזרח לבאוטו. המתחם הגדול התפתח בעיקר במאה ה-18, והוא מהאתרים הבולטים של הבודהיזם הטיבטי במונגוליה הפנימית. מבניו פרושים על מדרונות הגבעות, וקירותיהם הלבנים בולטים על רקע הצמחייה. שלא כמו המקדשים בעלי הגגות המשופעים בחוחוט, כאן ניכרת היטב מסורת הבנייה הטיבטית: מבנים רבועים, קירות מסיביים וגגות שטוחים. המראה הכללי מרשים עוד לפני שנכנסים אל האולמות.
בשיאו התגוררו במנזר יותר מאלף נזירים. האולמות שימשו לתפילה וללימוד, ובהם נלמדו גם רפואה, אסטרונומיה ותחומים נוספים. הפסלים, ציורי הקיר ועיטורי הפנים מעידים על חשיבותו של המקום כמרכז דתי ולימודי. כדאי להקדיש לביקור כמה שעות, ולא לשלב אותו כעצירה חטופה ביום עמוס בנסיעות. מעבר לאולמות המרכזיים, חלק מהעניין הוא במיקומו של המנזר ובמראה המבנים העולים במדרון.
דיונות החול של שיאנגשוואן
מכרי המרעה והגבעות, המשך הטיול מזמן נוף אחר לגמרי. שיאנגשוואן (Xiangshawan), המוכר באנגלית בשם Resonant Sand Bay, הוא אתר דיונות בשוליו המזרחיים של מדבר קובוצ'י (Kubuqi), בין באוטו לאורדוס. הדיונות מתנשאות לגובה של עשרות מטרים, ושמו של המקום נובע מהרחש העמוק, מעין נהמה, שעשוי להישמע כשחול יבש גולש במדרונותיהן. תופעת "החולות המזמרים" מוכרת גם במדבריות אחרים וקשורה לתנועת גרגרי החול ולהדהוד בתוך הדיונה. כדי למנוע אכזבה, כדאי לדעת שהצליל תלוי בתנאי השטח ומזג האוויר, ולכן לא תמיד אפשר לשמוע אותו.
זהו אתר תיירות מפותח, עם רכבלים, רכבות תיירים, פעילויות בחול ומקומות לינה. בביקורנו עברנו מעל ערוץ ברכבל, נעלנו כיסויי בד לנעליים כדי למנוע מהחול לחדור פנימה, והמשכנו אל הפעילויות שבין הדיונות. באזור יואשה (Yuesha Island) אפשר לראות פסלי חול ולהתנסות בציור ובפיסול בחול. כדאי לבדוק מראש אילו פעילויות כלולות בכרטיס הכניסה לאתר ואילו מתקיימות בעונת הביקור.
הטיול שלנו בדיונות כלל גם מופע מונגולי באוהל גדול ורכיבה על גמלים. הגמלים הדו-דבשתיים שתפגשו כאן שונים מהגמל החד-דבשתי המוכר לנו. אלה גמלים מבויתים, המותאמים לתנאים הקשים של מרכז אסיה. אין לבלבל בינם לבין גמלי הבר הנדירים של סין ומונגוליה, המשתייכים למין נפרד. מי שמעדיף לוותר על חוויית הרכיבה יכול לטייל ברגל בין הדיונות, לגלוש במורד החול או לצאת לנסיעה ברכב שטח.
אורדוס והעיר שנבנתה לפני שהגיעו התושבים
כשהגענו אל קאנגבאשי (Kangbashi), הרובע החדש של העיר אורדוס (Ordos), המראה היה שונה מאוד מהערים הסיניות ה"רגילות". רחובות רחבים, שדרות מטופחות, כיכרות גדולות ומבנים מודרניים, אך מעט הולכי רגל ומרכזי קניות שקטים. קאנגבאשי החל להיבנות בראשית שנות האלפיים בקנה מידה גדול, אבל התושבים לא הגיעו באותו קצב. הפער בין הבנייה המרשימה לרחובות הדלילים הקנה לו את הכינוי "עיר רפאים".
עבורי, הביקור המחיש את קצב הבנייה בסין: רובע שלם כבר עמד על תילו, בעוד רחובותיו עדיין לא התמלאו בתושבים שלמענם נבנה. מאז קאנגבאשי המשיך להתפתח ולהתאכלס, ורחובותיו כבר אינם ריקים כפי שהיו בעת ביקורי; כיום מתגוררים בו כ-130 אלף תושבים. מעבר לקאנגבאשי, אורדוס כוללת אזורים עירוניים נוספים ושטחים נרחבים מחוץ להם.
כדאי להקדיש כמה שעות לסיור במרכז קאנגבאשי. אפשר להתחיל בכיכר ג'ינגיס חאן, בין קבוצות פסלי הברונזה הגדולים, ומשם להמשיך אל מוזיאון אורדוס (Ordos Museum). המבנה המעוגל, המחופה מתכת, בולט בסביבתו. התצוגות שבתוכו מספרות על תולדות האזור ועל התרבות המונגולית, לצד מאובנים של בעלי חיים קדומים.
לצד המוזיאון ניצבת ספריית אורדוס, במבנה שעוצב בדמות ספרים עומדים. בהמשך, מזרחה מהם, מעבר לכיכר פרחונית נאה ורחבת ידיים, נמצאים התיאטרון הגדול ומרכז התרבות והאומנות של אורדוס. משם אפשר להמשיך אל הטיילת של אגם אולן מולון (Wulanmulun Lake), או אל פארק תרבות החתונה של אורדוס, שבו פסלים המתארים את שלבי טקס החתונה המונגולי המקומי.
אתר ההנצחה לג'ינגיס חאן
כ-30 ק"מ מדרום לקאנגבאשי נמצא המאוזוליאום של ג'ינגיס חאן (Mausoleum of Genghis Khan), אחד מאתרי ההנצחה החשובים למונגולים באזור. ג'ינגיס חאן איחד את השבטים המונגוליים בראשית המאה ה-13 והניח את היסודות לאימפריה שהתפשטה על פני חלקים נרחבים מאסיה. נכדו, קובלאי חאן, הוא שהקים בשנת 1271 את שושלת יואן בסין.
למרות שמו של האתר, ג'ינגיס חאן אינו קבור בו. למעשה, מקום קבורתו מעולם לא זוהה בוודאות. המתחם הנוכחי, שנחנך בשנת 1956, משמש להנצחה ולפולחן הקשורים בדמותו, ובו ארונות ומוצגים בעלי משמעות סמלית וטקסית.
האולמות, שכיפותיהם מזכירות אוהלים מונגוליים, מחוברים במסדרונות. באולם המרכזי ניצב פסלו של ג'ינגיס חאן, וציורי הקיר מציגים אירועים מחייו ומתקופת יורשיו. לצד ההתרשמות מהמבנים, כדאי להקשיב להסבר על המסורות הקשורות באתר ועל מקומו בזיכרון המונגולי.
בביקורנו סיירנו גם במתחם התיירות הסמוך, שבו הוצגו פסלים גדולים של לוחמים ובעלי חיים, מפות של הכיבושים ושחזור של עגלה הנושאת אוהל מונגולי. חשוב להבחין בין התצוגות והשחזורים הללו לבין המאוזוליאום עצמו; למי שמתכנן לבקר בשני המתחמים, כדאי לברר מראש את מסלולי הביקור והכרטיסים ולהקצות לכך כמה שעות.
המלצת לינה באורדוס
מלון וונדה-ג'ין אורדוס (Wanda Jin Hotel Ordos) שוכן באזור קאנגבאשי, בקרבת הפארק המרכזי ומוזיאון אורדוס. במלון מסעדה, בר, בית קפה וחדר כושר, ונמל התעופה של אורדוס נמצא במרחק של כ-18 ק"מ ממנו.
מתי להגיע וכמה זמן להקדיש לטיול
אם כרי המרעה מושכים אתכם במיוחד, כדאי להגיע בקיץ, בעיקר ביולי ובאוגוסט, כשהם ירוקים ושופעים. באזור שילמורן אפשר לטייל גם בספטמבר, אך בתקופה זו כרי המרעה מתחילים להצהיב. מראה הנוף תלוי גם בכמות הגשם באותה שנה, והבדלי הטמפרטורה בין היום ללילה עשויים להיות גדולים, כך שגם בקיץ כדאי להצטייד בבגדים חמים.
המרחקים בין היעדים בחבל גדולים, ולכן חשוב להתאים את המסלול לזמן העומד לרשותכם ולאמצעי התחבורה שבהם תבחרו. לטיול המשלב את האתרים שבכתבה כדאי להקדיש כשבוע. אם תרצו לטייל בקצב נינוח יותר, להאריך את השהייה בכרי המרעה או להעמיק בביקור בערים, מומלץ להוסיף עוד כמה ימים.
איך מגיעים למונגוליה הפנימית ואיך מתניידים בה
את הדרך מבייג'ין לחוחוט אפשר לעשות ברכבת מהירה, בנסיעה הנמשכת כשעתיים עד שלוש וחצי, או בטיסה ישירה של כשעה וחצי עד שעתיים. למי שכבר מטייל בבייג'ין, הרכבת עשויה להיות נוחה יותר ואף לחסוך זמן, כשמביאים בחשבון את הנסיעה אל נמל התעופה ואת ההמתנה לטיסה.
לטיול בין האתרים, ובייחוד מחוץ לערים, אפשר להיעזר ברכב עם נהג או בהסעות מתואמות מראש. אפשר גם לשלב תחבורה ציבורית, אך ההגעה לאתרים מרוחקים דורשת תכנון מוקדם ולעיתים השלמת הנסיעה במונית או בהסעה פרטית. לחובבי ההגה שביניכם כדאי לדעת שרישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי לבדו אינו מאפשר נהיגה בסין: כדי לשכור רכב ולנהוג בעצמכם, תצטרכו להסדיר רישיון סיני או היתר נהיגה סיני זמני.
הצעה למסלול של שבוע במונגוליה הפנימית
המסלול שלהלן מתאים בעיקר למטיילים ברכב עם נהג או בהסעות שתואמו מראש:
יום 1 – הגעה לחוחוט: התמקמות במלון, ובהתאם לשעת ההגעה שיטוט ברובע המוסלמי וברחובות שסביב המסגד הגדול.
יום 2 – אתרי חוחוט: ביקור במקדש דאז'או, במקדש חמש הפגודות ובמוזיאון מונגוליה הפנימית.
יום 3 – כרי המרעה של שילמורן: סיור במתחם התיירותי, טיול בסביבה או רכיבה על סוסים ולינה באוהל מונגולי. ביקור בכפר או אצל משפחה מקומית כדאי לתאם מראש.
יום 4 – מנזר וודאנגז'או ובאוטו: יציאה מכרי המרעה, ביקור במנזר והמשך ללינה בבאוטו. כך אפשר להקדיש למנזר זמן ראוי בלי למהר באותו יום גם אל הדיונות.
יום 5 – דיונות שיאנגשוואן ואורדוס: נסיעה לאתר החולות, בחירת פעילויות לפי העניין והזמן, והמשך ללינה באזור קאנגבאשי.
יום 6 – קאנגבאשי ואתר ג'ינגיס חאן: סיור ברובע, ביקור באתר ההנצחה ולינה באורדוס.
יום 7 – סיום הטיול והמשך הדרך: בהתאם לשעת היציאה, אפשר להקדיש את הבוקר להשלמת הביקור באורדוס. מנמל התעופה של אורדוס ניתן לטוס ישירות לבייג'ין או להמשיך ליעדים אחרים בסין, ובהם שנגחאי, שיאן וצ'נגדו. למעדיפים לחזור לבייג'ין ברכבת, אפשר לנסוע דרך חוחוט ולהחליף בה רכבת.
גם עבורי, כמי שביקר באזור בעבר, החזרה למונגוליה הפנימית הייתה מלאה בגילויים. הנופים והערים השתנו, אבל המפגשים עם תושבים חייכנים, סקרנים ונכונים לעזור למרות מחסום השפה היו חמים ונעימים כפי שזכרתי. לצד האטרקציות הרבות שמחכות לכם במרחבי מונגוליה הפנימית, האנשים שתפגשו בדרך כנראה ייחרתו בזיכרונכם יותר מכול.
מידע נוסף
כתבות נוספות
לינה ביורט מאפשרת לבלות לילה או שניים בכרי המרעה, בין אם מתארחים אצל משפחת רועים ובין אם שוהים באחד ממתחמי האירוח התיירותיים. תנאי הלינה משתנים ממקום למקום, מאוהלים פשוטים ועד יורטים מאובזרים. לפני ההזמנה כדאי לבדוק את סידורי הרחצה והשירותים ואת אפשרויות החימום, משום שגם בקיץ הלילות עלולים להיות קרים.
רכיבה על סוסים מאפשרת להכיר את כרי המרעה בקצב רגוע ולהגיע גם לשבילים שאינם מתאימים למכוניות. הסוסים המקומיים נמוכים ומוצקים יחסית, וזו דרך מהנה לטייל במרחבים ולהתרחק מעט ממתחמי האירוח. אין צורך להיות רוכבים מנוסים כדי להשתתף בכל פעילות, אבל חשוב לבחור מסלול שמתאים לניסיון ולהיעזר במלווה מקומי. גם אם אינכם חובבי רכיבה, אין סיבה לוותר על הביקור: אפשר ליהנות מהמרחבים גם בהליכה ובשהייה במקום.
באוטו והמפגש עם העיר שהכרתי
באוטו (Baotou) היא אחת מערי התעשייה החשובות במונגוליה הפנימית, ועבורי היא הייתה גם התחנה שבה השינוי הורגש יותר מכול. רחובותיה מעלי האבק הפכו לשדרות ארוכות ומוארות. החנויות והשווקים, שהיו בעבר בבעלות המדינה ומכרו בעיקר מוצרים בסיסיים, התחלפו במרכזי קניות המציעים מוצרים מקומיים ומותגים בינלאומיים.
התפתחותה של העיר קשורה במידה רבה לתעשייה ולמחצבי האזור. למטייל היא יכולה לשמש בסיס לביקור במנזר וודאנגז'או ובאתרים נוספים בסביבה, וגם תחנת ביניים בדרך אל הדיונות ואורדוס. לצד האזורים החדשים אפשר לשלב ביקור בחלקים הוותיקים של העיר, למי שמתעניין בחיי היומיום ובשינוי שעבר עליה.

באוטו, מערי התעשייה החשובות במונגוליה הפנימית (צילום: Shangri-La Baotou )
המלצת לינה בבאוטו
הפערים בין מקומות האירוח בבאוטו יכולים להיות משמעותיים, מבתי הארחה צנועים ועד מלונות מודרניים של רשתות בינלאומיות. אחד הבולטים שבהם הוא מלון שנגרי-לה באוטו (Shangri-La Baotou), השוכן במרכז העיר, בקרבת מרכז הקניות ואנדה והגן הבוטני של באוטו. במלון חדרים מרווחים, בריכה מקורה, חדר כושר ומסעדות.
האוכל והמפגש סביב השולחן
המטבח המקומי משקף את האוכלוסייה המעורבת של החבל. במסעדות פגשנו מאכלים וטעמים שונים, והארוחות היו גם הזדמנות להתבונן באנשים ובמנהגים. כאן בולט במיוחד היתרון של מדריך שיכול להסביר מה מכילה כל מנה ולעזור להזמין, במקום להסתמך רק על תמונה בתפריט שכתוב בשפה המקומית בלבד.
בבאוטו כדאי לחפש גם את השם שיאו פיי יאנג (Xiao Fei Yang), המוכר בעולם כליטל שיפ (Little Sheep). רשת מסעדות ההוט פוט הזו החלה את דרכה בעיר בשנת 1999. הארוחה מתנהלת סביב סיר מרק חם, שבו מבשלים את המרכיבים ליד השולחן.
מנזר וודאנגז'או בין הגבעות
מנזר וודאנגז'או (Wudangzhao Monastery) נמצא באזור ההררי שמצפון-מזרח לבאוטו. המתחם הגדול התפתח בעיקר במאה ה-18, והוא מהאתרים הבולטים של הבודהיזם הטיבטי במונגוליה הפנימית. מבניו פרושים על מדרונות הגבעות, וקירותיהם הלבנים בולטים על רקע הצמחייה. שלא כמו המקדשים בעלי הגגות המשופעים בחוחוט, כאן ניכרת היטב מסורת הבנייה הטיבטית: מבנים רבועים, קירות מסיביים וגגות שטוחים. המראה הכללי מרשים עוד לפני שנכנסים אל האולמות.
בשיאו התגוררו במנזר יותר מאלף נזירים. האולמות שימשו לתפילה וללימוד, ובהם נלמדו גם רפואה, אסטרונומיה ותחומים נוספים. הפסלים, ציורי הקיר ועיטורי הפנים מעידים על חשיבותו של המקום כמרכז דתי ולימודי. כדאי להקדיש לביקור כמה שעות, ולא לשלב אותו כעצירה חטופה ביום עמוס בנסיעות. מעבר לאולמות המרכזיים, חלק מהעניין הוא במיקומו של המנזר ובמראה המבנים העולים במדרון.
דיונות החול של שיאנגשוואן
מכרי המרעה והגבעות, המשך הטיול מזמן נוף אחר לגמרי. שיאנגשוואן (Xiangshawan), המוכר באנגלית בשם Resonant Sand Bay, הוא אתר דיונות בשוליו המזרחיים של מדבר קובוצ'י (Kubuqi), בין באוטו לאורדוס. הדיונות מתנשאות לגובה של עשרות מטרים, ושמו של המקום נובע מהרחש העמוק, מעין נהמה, שעשוי להישמע כשחול יבש גולש במדרונותיהן. תופעת "החולות המזמרים" מוכרת גם במדבריות אחרים וקשורה לתנועת גרגרי החול ולהדהוד בתוך הדיונה. כדי למנוע אכזבה, כדאי לדעת שהצליל תלוי בתנאי השטח ומזג האוויר, ולכן לא תמיד אפשר לשמוע אותו.
זהו אתר תיירות מפותח, עם רכבלים, רכבות תיירים, פעילויות בחול ומקומות לינה. בביקורנו עברנו מעל ערוץ ברכבל, נעלנו כיסויי בד לנעליים כדי למנוע מהחול לחדור פנימה, והמשכנו אל הפעילויות שבין הדיונות. באזור יואשה (Yuesha Island) אפשר לראות פסלי חול ולהתנסות בציור ובפיסול בחול. כדאי לבדוק מראש אילו פעילויות כלולות בכרטיס הכניסה לאתר ואילו מתקיימות בעונת הביקור.
הטיול שלנו בדיונות כלל גם מופע מונגולי באוהל גדול ורכיבה על גמלים. הגמלים הדו-דבשתיים שתפגשו כאן שונים מהגמל החד-דבשתי המוכר לנו. אלה גמלים מבויתים, המותאמים לתנאים הקשים של מרכז אסיה. אין לבלבל בינם לבין גמלי הבר הנדירים של סין ומונגוליה, המשתייכים למין נפרד. מי שמעדיף לוותר על חוויית הרכיבה יכול לטייל ברגל בין הדיונות, לגלוש במורד החול או לצאת לנסיעה ברכב שטח.
אורדוס והעיר שנבנתה לפני שהגיעו התושבים
כשהגענו אל קאנגבאשי (Kangbashi), הרובע החדש של העיר אורדוס (Ordos), המראה היה שונה מאוד מהערים הסיניות ה"רגילות". רחובות רחבים, שדרות מטופחות, כיכרות גדולות ומבנים מודרניים, אך מעט הולכי רגל ומרכזי קניות שקטים. קאנגבאשי החל להיבנות בראשית שנות האלפיים בקנה מידה גדול, אבל התושבים לא הגיעו באותו קצב. הפער בין הבנייה המרשימה לרחובות הדלילים הקנה לו את הכינוי "עיר רפאים".
עבורי, הביקור המחיש את קצב הבנייה בסין: רובע שלם כבר עמד על תילו, בעוד רחובותיו עדיין לא התמלאו בתושבים שלמענם נבנה. מאז קאנגבאשי המשיך להתפתח ולהתאכלס, ורחובותיו כבר אינם ריקים כפי שהיו בעת ביקורי; כיום מתגוררים בו כ-130 אלף תושבים. מעבר לקאנגבאשי, אורדוס כוללת אזורים עירוניים נוספים ושטחים נרחבים מחוץ להם.
כדאי להקדיש כמה שעות לסיור במרכז קאנגבאשי. אפשר להתחיל בכיכר ג'ינגיס חאן, בין קבוצות פסלי הברונזה הגדולים, ומשם להמשיך אל מוזיאון אורדוס (Ordos Museum). המבנה המעוגל, המחופה מתכת, בולט בסביבתו. התצוגות שבתוכו מספרות על תולדות האזור ועל התרבות המונגולית, לצד מאובנים של בעלי חיים קדומים.
לצד המוזיאון ניצבת ספריית אורדוס, במבנה שעוצב בדמות ספרים עומדים. בהמשך, מזרחה מהם, מעבר לכיכר פרחונית נאה ורחבת ידיים, נמצאים התיאטרון הגדול ומרכז התרבות והאומנות של אורדוס. משם אפשר להמשיך אל הטיילת של אגם אולן מולון (Wulanmulun Lake), או אל פארק תרבות החתונה של אורדוס, שבו פסלים המתארים את שלבי טקס החתונה המונגולי המקומי.
אתר ההנצחה לג'ינגיס חאן
כ-30 ק"מ מדרום לקאנגבאשי נמצא המאוזוליאום של ג'ינגיס חאן (Mausoleum of Genghis Khan), אחד מאתרי ההנצחה החשובים למונגולים באזור. ג'ינגיס חאן איחד את השבטים המונגוליים בראשית המאה ה-13 והניח את היסודות לאימפריה שהתפשטה על פני חלקים נרחבים מאסיה. נכדו, קובלאי חאן, הוא שהקים בשנת 1271 את שושלת יואן בסין.
למרות שמו של האתר, ג'ינגיס חאן אינו קבור בו. למעשה, מקום קבורתו מעולם לא זוהה בוודאות. המתחם הנוכחי, שנחנך בשנת 1956, משמש להנצחה ולפולחן הקשורים בדמותו, ובו ארונות ומוצגים בעלי משמעות סמלית וטקסית.
האולמות, שכיפותיהם מזכירות אוהלים מונגוליים, מחוברים במסדרונות. באולם המרכזי ניצב פסלו של ג'ינגיס חאן, וציורי הקיר מציגים אירועים מחייו ומתקופת יורשיו. לצד ההתרשמות מהמבנים, כדאי להקשיב להסבר על המסורות הקשורות באתר ועל מקומו בזיכרון המונגולי.
בביקורנו סיירנו גם במתחם התיירות הסמוך, שבו הוצגו פסלים גדולים של לוחמים ובעלי חיים, מפות של הכיבושים ושחזור של עגלה הנושאת אוהל מונגולי. חשוב להבחין בין התצוגות והשחזורים הללו לבין המאוזוליאום עצמו; למי שמתכנן לבקר בשני המתחמים, כדאי לברר מראש את מסלולי הביקור והכרטיסים ולהקצות לכך כמה שעות.
המלצת לינה באורדוס
מלון וונדה-ג'ין אורדוס (Wanda Jin Hotel Ordos) שוכן באזור קאנגבאשי, בקרבת הפארק המרכזי ומוזיאון אורדוס. במלון מסעדה, בר, בית קפה וחדר כושר, ונמל התעופה של אורדוס נמצא במרחק של כ-18 ק"מ ממנו.
מתי להגיע וכמה זמן להקדיש לטיול
אם כרי המרעה מושכים אתכם במיוחד, כדאי להגיע בקיץ, בעיקר ביולי ובאוגוסט, כשהם ירוקים ושופעים. באזור שילמורן אפשר לטייל גם בספטמבר, אך בתקופה זו כרי המרעה מתחילים להצהיב. מראה הנוף תלוי גם בכמות הגשם באותה שנה, והבדלי הטמפרטורה בין היום ללילה עשויים להיות גדולים, כך שגם בקיץ כדאי להצטייד בבגדים חמים.
המרחקים בין היעדים בחבל גדולים, ולכן חשוב להתאים את המסלול לזמן העומד לרשותכם ולאמצעי התחבורה שבהם תבחרו. לטיול המשלב את האתרים שבכתבה כדאי להקדיש כשבוע. אם תרצו לטייל בקצב נינוח יותר, להאריך את השהייה בכרי המרעה או להעמיק בביקור בערים, מומלץ להוסיף עוד כמה ימים.
איך מגיעים למונגוליה הפנימית ואיך מתניידים בה
את הדרך מבייג'ין לחוחוט אפשר לעשות ברכבת מהירה, בנסיעה הנמשכת כשעתיים עד שלוש וחצי, או בטיסה ישירה של כשעה וחצי עד שעתיים. למי שכבר מטייל בבייג'ין, הרכבת עשויה להיות נוחה יותר ואף לחסוך זמן, כשמביאים בחשבון את הנסיעה אל נמל התעופה ואת ההמתנה לטיסה.
לטיול בין האתרים, ובייחוד מחוץ לערים, אפשר להיעזר ברכב עם נהג או בהסעות מתואמות מראש. אפשר גם לשלב תחבורה ציבורית, אך ההגעה לאתרים מרוחקים דורשת תכנון מוקדם ולעיתים השלמת הנסיעה במונית או בהסעה פרטית. לחובבי ההגה שביניכם כדאי לדעת שרישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי לבדו אינו מאפשר נהיגה בסין: כדי לשכור רכב ולנהוג בעצמכם, תצטרכו להסדיר רישיון סיני או היתר נהיגה סיני זמני.
הצעה למסלול של שבוע במונגוליה הפנימית
המסלול שלהלן מתאים בעיקר למטיילים ברכב עם נהג או בהסעות שתואמו מראש:
יום 1 – הגעה לחוחוט: התמקמות במלון, ובהתאם לשעת ההגעה שיטוט ברובע המוסלמי וברחובות שסביב המסגד הגדול.
יום 2 – אתרי חוחוט: ביקור במקדש דאז'או, במקדש חמש הפגודות ובמוזיאון מונגוליה הפנימית.
יום 3 – כרי המרעה של שילמורן: סיור במתחם התיירותי, טיול בסביבה או רכיבה על סוסים ולינה באוהל מונגולי. ביקור בכפר או אצל משפחה מקומית כדאי לתאם מראש.
יום 4 – מנזר וודאנגז'או ובאוטו: יציאה מכרי המרעה, ביקור במנזר והמשך ללינה בבאוטו. כך אפשר להקדיש למנזר זמן ראוי בלי למהר באותו יום גם אל הדיונות.
יום 5 – דיונות שיאנגשוואן ואורדוס: נסיעה לאתר החולות, בחירת פעילויות לפי העניין והזמן, והמשך ללינה באזור קאנגבאשי.
יום 6 – קאנגבאשי ואתר ג'ינגיס חאן: סיור ברובע, ביקור באתר ההנצחה ולינה באורדוס.
יום 7 – סיום הטיול והמשך הדרך: בהתאם לשעת היציאה, אפשר להקדיש את הבוקר להשלמת הביקור באורדוס. מנמל התעופה של אורדוס ניתן לטוס ישירות לבייג'ין או להמשיך ליעדים אחרים בסין, ובהם שנגחאי, שיאן וצ'נגדו. למעדיפים לחזור לבייג'ין ברכבת, אפשר לנסוע דרך חוחוט ולהחליף בה רכבת.
גם עבורי, כמי שביקר באזור בעבר, החזרה למונגוליה הפנימית הייתה מלאה בגילויים. הנופים והערים השתנו, אבל המפגשים עם תושבים חייכנים, סקרנים ונכונים לעזור למרות מחסום השפה היו חמים ונעימים כפי שזכרתי. לצד האטרקציות הרבות שמחכות לכם במרחבי מונגוליה הפנימית, האנשים שתפגשו בדרך כנראה ייחרתו בזיכרונכם יותר מכול.
מידע נוסף
כתבות נוספות
התפתחותה של העיר קשורה במידה רבה לתעשייה ולמחצבי האזור. למטייל היא יכולה לשמש בסיס לביקור במנזר וודאנגז'או ובאתרים נוספים בסביבה, וגם תחנת ביניים בדרך אל הדיונות ואורדוס. לצד האזורים החדשים אפשר לשלב ביקור בחלקים הוותיקים של העיר, למי שמתעניין בחיי היומיום ובשינוי שעבר עליה.

באוטו,
הפערים בין מקומות האירוח בבאוטו יכולים להיות משמעותיים, מבתי הארחה צנועים ועד מלונות מודרניים של רשתות בינלאומיות. אחד הבולטים שבהם הוא מלון שנגרי-לה באוטו (Shangri-La Baotou), השוכן במרכז העיר, בקרבת מרכז הקניות ואנדה והגן הבוטני של באוטו. במלון חדרים מרווחים, בריכה מקורה, חדר כושר ומסעדות.
האוכל והמפגש סביב השולחן
המטבח המקומי משקף את האוכלוסייה המעורבת של החבל. במסעדות פגשנו מאכלים וטעמים שונים, והארוחות היו גם הזדמנות להתבונן באנשים ובמנהגים. כאן בולט במיוחד היתרון של מדריך שיכול להסביר מה מכילה כל מנה ולעזור להזמין, במקום להסתמך רק על תמונה בתפריט שכתוב בשפה המקומית בלבד.
בבאוטו כדאי לחפש גם את השם שיאו פיי יאנג (Xiao Fei Yang), המוכר בעולם כליטל שיפ (Little Sheep). רשת מסעדות ההוט פוט הזו החלה את דרכה בעיר בשנת 1999. הארוחה מתנהלת סביב סיר מרק חם, שבו מבשלים את המרכיבים ליד השולחן.
מנזר וודאנגז'או בין הגבעות
מנזר וודאנגז'או (Wudangzhao Monastery) נמצא באזור ההררי שמצפון-מזרח לבאוטו. המתחם הגדול התפתח בעיקר במאה ה-18, והוא מהאתרים הבולטים של הבודהיזם הטיבטי במונגוליה הפנימית. מבניו פרושים על מדרונות הגבעות, וקירותיהם הלבנים בולטים על רקע הצמחייה. שלא כמו המקדשים בעלי הגגות המשופעים בחוחוט, כאן ניכרת היטב מסורת הבנייה הטיבטית: מבנים רבועים, קירות מסיביים וגגות שטוחים. המראה הכללי מרשים עוד לפני שנכנסים אל האולמות.
בשיאו התגוררו במנזר יותר מאלף נזירים. האולמות שימשו לתפילה וללימוד, ובהם נלמדו גם רפואה, אסטרונומיה ותחומים נוספים. הפסלים, ציורי הקיר ועיטורי הפנים מעידים על חשיבותו של המקום כמרכז דתי ולימודי. כדאי להקדיש לביקור כמה שעות, ולא לשלב אותו כעצירה חטופה ביום עמוס בנסיעות. מעבר לאולמות המרכזיים, חלק מהעניין הוא במיקומו של המנזר ובמראה המבנים העולים במדרון.
דיונות החול של שיאנגשוואן
מכרי המרעה והגבעות, המשך הטיול מזמן נוף אחר לגמרי. שיאנגשוואן (Xiangshawan), המוכר באנגלית בשם Resonant Sand Bay, הוא אתר דיונות בשוליו המזרחיים של מדבר קובוצ'י (Kubuqi), בין באוטו לאורדוס. הדיונות מתנשאות לגובה של עשרות מטרים, ושמו של המקום נובע מהרחש העמוק, מעין נהמה, שעשוי להישמע כשחול יבש גולש במדרונותיהן. תופעת "החולות המזמרים" מוכרת גם במדבריות אחרים וקשורה לתנועת גרגרי החול ולהדהוד בתוך הדיונה. כדי למנוע אכזבה, כדאי לדעת שהצליל תלוי בתנאי השטח ומזג האוויר, ולכן לא תמיד אפשר לשמוע אותו.
זהו אתר תיירות מפותח, עם רכבלים, רכבות תיירים, פעילויות בחול ומקומות לינה. בביקורנו עברנו מעל ערוץ ברכבל, נעלנו כיסויי בד לנעליים כדי למנוע מהחול לחדור פנימה, והמשכנו אל הפעילויות שבין הדיונות. באזור יואשה (Yuesha Island) אפשר לראות פסלי חול ולהתנסות בציור ובפיסול בחול. כדאי לבדוק מראש אילו פעילויות כלולות בכרטיס הכניסה לאתר ואילו מתקיימות בעונת הביקור.
הטיול שלנו בדיונות כלל גם מופע מונגולי באוהל גדול ורכיבה על גמלים. הגמלים הדו-דבשתיים שתפגשו כאן שונים מהגמל החד-דבשתי המוכר לנו. אלה גמלים מבויתים, המותאמים לתנאים הקשים של מרכז אסיה. אין לבלבל בינם לבין גמלי הבר הנדירים של סין ומונגוליה, המשתייכים למין נפרד. מי שמעדיף לוותר על חוויית הרכיבה יכול לטייל ברגל בין הדיונות, לגלוש במורד החול או לצאת לנסיעה ברכב שטח.
אורדוס והעיר שנבנתה לפני שהגיעו התושבים
כשהגענו אל קאנגבאשי (Kangbashi), הרובע החדש של העיר אורדוס (Ordos), המראה היה שונה מאוד מהערים הסיניות ה"רגילות". רחובות רחבים, שדרות מטופחות, כיכרות גדולות ומבנים מודרניים, אך מעט הולכי רגל ומרכזי קניות שקטים. קאנגבאשי החל להיבנות בראשית שנות האלפיים בקנה מידה גדול, אבל התושבים לא הגיעו באותו קצב. הפער בין הבנייה המרשימה לרחובות הדלילים הקנה לו את הכינוי "עיר רפאים".
עבורי, הביקור המחיש את קצב הבנייה בסין: רובע שלם כבר עמד על תילו, בעוד רחובותיו עדיין לא התמלאו בתושבים שלמענם נבנה. מאז קאנגבאשי המשיך להתפתח ולהתאכלס, ורחובותיו כבר אינם ריקים כפי שהיו בעת ביקורי; כיום מתגוררים בו כ-130 אלף תושבים. מעבר לקאנגבאשי, אורדוס כוללת אזורים עירוניים נוספים ושטחים נרחבים מחוץ להם.
כדאי להקדיש כמה שעות לסיור במרכז קאנגבאשי. אפשר להתחיל בכיכר ג'ינגיס חאן, בין קבוצות פסלי הברונזה הגדולים, ומשם להמשיך אל מוזיאון אורדוס (Ordos Museum). המבנה המעוגל, המחופה מתכת, בולט בסביבתו. התצוגות שבתוכו מספרות על תולדות האזור ועל התרבות המונגולית, לצד מאובנים של בעלי חיים קדומים.
לצד המוזיאון ניצבת ספריית אורדוס, במבנה שעוצב בדמות ספרים עומדים. בהמשך, מזרחה מהם, מעבר לכיכר פרחונית נאה ורחבת ידיים, נמצאים התיאטרון הגדול ומרכז התרבות והאומנות של אורדוס. משם אפשר להמשיך אל הטיילת של אגם אולן מולון (Wulanmulun Lake), או אל פארק תרבות החתונה של אורדוס, שבו פסלים המתארים את שלבי טקס החתונה המונגולי המקומי.
אתר ההנצחה לג'ינגיס חאן
כ-30 ק"מ מדרום לקאנגבאשי נמצא המאוזוליאום של ג'ינגיס חאן (Mausoleum of Genghis Khan), אחד מאתרי ההנצחה החשובים למונגולים באזור. ג'ינגיס חאן איחד את השבטים המונגוליים בראשית המאה ה-13 והניח את היסודות לאימפריה שהתפשטה על פני חלקים נרחבים מאסיה. נכדו, קובלאי חאן, הוא שהקים בשנת 1271 את שושלת יואן בסין.
למרות שמו של האתר, ג'ינגיס חאן אינו קבור בו. למעשה, מקום קבורתו מעולם לא זוהה בוודאות. המתחם הנוכחי, שנחנך בשנת 1956, משמש להנצחה ולפולחן הקשורים בדמותו, ובו ארונות ומוצגים בעלי משמעות סמלית וטקסית.
האולמות, שכיפותיהם מזכירות אוהלים מונגוליים, מחוברים במסדרונות. באולם המרכזי ניצב פסלו של ג'ינגיס חאן, וציורי הקיר מציגים אירועים מחייו ומתקופת יורשיו. לצד ההתרשמות מהמבנים, כדאי להקשיב להסבר על המסורות הקשורות באתר ועל מקומו בזיכרון המונגולי.
בביקורנו סיירנו גם במתחם התיירות הסמוך, שבו הוצגו פסלים גדולים של לוחמים ובעלי חיים, מפות של הכיבושים ושחזור של עגלה הנושאת אוהל מונגולי. חשוב להבחין בין התצוגות והשחזורים הללו לבין המאוזוליאום עצמו; למי שמתכנן לבקר בשני המתחמים, כדאי לברר מראש את מסלולי הביקור והכרטיסים ולהקצות לכך כמה שעות.
המלצת לינה באורדוס
מלון וונדה-ג'ין אורדוס (Wanda Jin Hotel Ordos) שוכן באזור קאנגבאשי, בקרבת הפארק המרכזי ומוזיאון אורדוס. במלון מסעדה, בר, בית קפה וחדר כושר, ונמל התעופה של אורדוס נמצא במרחק של כ-18 ק"מ ממנו.
מתי להגיע וכמה זמן להקדיש לטיול
אם כרי המרעה מושכים אתכם במיוחד, כדאי להגיע בקיץ, בעיקר ביולי ובאוגוסט, כשהם ירוקים ושופעים. באזור שילמורן אפשר לטייל גם בספטמבר, אך בתקופה זו כרי המרעה מתחילים להצהיב. מראה הנוף תלוי גם בכמות הגשם באותה שנה, והבדלי הטמפרטורה בין היום ללילה עשויים להיות גדולים, כך שגם בקיץ כדאי להצטייד בבגדים חמים.
המרחקים בין היעדים בחבל גדולים, ולכן חשוב להתאים את המסלול לזמן העומד לרשותכם ולאמצעי התחבורה שבהם תבחרו. לטיול המשלב את האתרים שבכתבה כדאי להקדיש כשבוע. אם תרצו לטייל בקצב נינוח יותר, להאריך את השהייה בכרי המרעה או להעמיק בביקור בערים, מומלץ להוסיף עוד כמה ימים.
איך מגיעים למונגוליה הפנימית ואיך מתניידים בה
את הדרך מבייג'ין לחוחוט אפשר לעשות ברכבת מהירה, בנסיעה הנמשכת כשעתיים עד שלוש וחצי, או בטיסה ישירה של כשעה וחצי עד שעתיים. למי שכבר מטייל בבייג'ין, הרכבת עשויה להיות נוחה יותר ואף לחסוך זמן, כשמביאים בחשבון את הנסיעה אל נמל התעופה ואת ההמתנה לטיסה.
לטיול בין האתרים, ובייחוד מחוץ לערים, אפשר להיעזר ברכב עם נהג או בהסעות מתואמות מראש. אפשר גם לשלב תחבורה ציבורית, אך ההגעה לאתרים מרוחקים דורשת תכנון מוקדם ולעיתים השלמת הנסיעה במונית או בהסעה פרטית. לחובבי ההגה שביניכם כדאי לדעת שרישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי לבדו אינו מאפשר נהיגה בסין: כדי לשכור רכב ולנהוג בעצמכם, תצטרכו להסדיר רישיון סיני או היתר נהיגה סיני זמני.
הצעה למסלול של שבוע במונגוליה הפנימית
המסלול שלהלן מתאים בעיקר למטיילים ברכב עם נהג או בהסעות שתואמו מראש:
יום 1 – הגעה לחוחוט: התמקמות במלון, ובהתאם לשעת ההגעה שיטוט ברובע המוסלמי וברחובות שסביב המסגד הגדול.
יום 2 – אתרי חוחוט: ביקור במקדש דאז'או, במקדש חמש הפגודות ובמוזיאון מונגוליה הפנימית.
יום 3 – כרי המרעה של שילמורן: סיור במתחם התיירותי, טיול בסביבה או רכיבה על סוסים ולינה באוהל מונגולי. ביקור בכפר או אצל משפחה מקומית כדאי לתאם מראש.
יום 4 – מנזר וודאנגז'או ובאוטו: יציאה מכרי המרעה, ביקור במנזר והמשך ללינה בבאוטו. כך אפשר להקדיש למנזר זמן ראוי בלי למהר באותו יום גם אל הדיונות.
יום 5 – דיונות שיאנגשוואן ואורדוס: נסיעה לאתר החולות, בחירת פעילויות לפי העניין והזמן, והמשך ללינה באזור קאנגבאשי.
יום 6 – קאנגבאשי ואתר ג'ינגיס חאן: סיור ברובע, ביקור באתר ההנצחה ולינה באורדוס.
יום 7 – סיום הטיול והמשך הדרך: בהתאם לשעת היציאה, אפשר להקדיש את הבוקר להשלמת הביקור באורדוס. מנמל התעופה של אורדוס ניתן לטוס ישירות לבייג'ין או להמשיך ליעדים אחרים בסין, ובהם שנגחאי, שיאן וצ'נגדו. למעדיפים לחזור לבייג'ין ברכבת, אפשר לנסוע דרך חוחוט ולהחליף בה רכבת.
גם עבורי, כמי שביקר באזור בעבר, החזרה למונגוליה הפנימית הייתה מלאה בגילויים. הנופים והערים השתנו, אבל המפגשים עם תושבים חייכנים, סקרנים ונכונים לעזור למרות מחסום השפה היו חמים ונעימים כפי שזכרתי. לצד האטרקציות הרבות שמחכות לכם במרחבי מונגוליה הפנימית, האנשים שתפגשו בדרך כנראה ייחרתו בזיכרונכם יותר מכול.
מידע נוסף
כתבות נוספות
בבאוטו כדאי לחפש גם את השם שיאו פיי יאנג (Xiao Fei Yang), המוכר בעולם כליטל שיפ (Little Sheep). רשת מסעדות ההוט פוט הזו החלה את דרכה בעיר בשנת 1999. הארוחה מתנהלת סביב סיר מרק חם, שבו מבשלים את המרכיבים ליד השולחן.
מנזר וודאנגז'או (Wudangzhao Monastery) נמצא באזור ההררי שמצפון-מזרח לבאוטו. המתחם הגדול התפתח בעיקר במאה ה-18, והוא מהאתרים הבולטים של הבודהיזם הטיבטי במונגוליה הפנימית. מבניו פרושים על מדרונות הגבעות, וקירותיהם הלבנים בולטים על רקע הצמחייה. שלא כמו המקדשים בעלי הגגות המשופעים בחוחוט, כאן ניכרת היטב מסורת הבנייה הטיבטית: מבנים רבועים, קירות מסיביים וגגות שטוחים. המראה הכללי מרשים עוד לפני שנכנסים אל האולמות.
בשיאו התגוררו במנזר יותר מאלף נזירים. האולמות שימשו לתפילה וללימוד, ובהם נלמדו גם רפואה, אסטרונומיה ותחומים נוספים. הפסלים, ציורי הקיר ועיטורי הפנים מעידים על חשיבותו של המקום כמרכז דתי ולימודי. כדאי להקדיש לביקור כמה שעות, ולא לשלב אותו כעצירה חטופה ביום עמוס בנסיעות. מעבר לאולמות המרכזיים, חלק מהעניין הוא במיקומו של המנזר ובמראה המבנים העולים במדרון.
בשיאו התגוררו במנזר יותר מאלף נזירים. האולמות שימשו לתפילה וללימוד, ובהם נלמדו גם רפואה, אסטרונומיה ותחומים נוספים. הפסלים, ציורי הקיר ועיטורי הפנים מעידים על חשיבותו של המקום כמרכז דתי ולימודי. כדאי להקדיש לביקור כמה שעות, ולא לשלב אותו כעצירה חטופה ביום עמוס בנסיעות. מעבר לאולמות המרכזיים, חלק מהעניין הוא במיקומו של המנזר ובמראה המבנים העולים במדרון.
דיונות החול של שיאנגשוואן
מכרי המרעה והגבעות, המשך הטיול מזמן נוף אחר לגמרי. שיאנגשוואן (Xiangshawan), המוכר באנגלית בשם Resonant Sand Bay, הוא אתר דיונות בשוליו המזרחיים של מדבר קובוצ'י (Kubuqi), בין באוטו לאורדוס. הדיונות מתנשאות לגובה של עשרות מטרים, ושמו של המקום נובע מהרחש העמוק, מעין נהמה, שעשוי להישמע כשחול יבש גולש במדרונותיהן. תופעת "החולות המזמרים" מוכרת גם במדבריות אחרים וקשורה לתנועת גרגרי החול ולהדהוד בתוך הדיונה. כדי למנוע אכזבה, כדאי לדעת שהצליל תלוי בתנאי השטח ומזג האוויר, ולכן לא תמיד אפשר לשמוע אותו.
זהו אתר תיירות מפותח, עם רכבלים, רכבות תיירים, פעילויות בחול ומקומות לינה. בביקורנו עברנו מעל ערוץ ברכבל, נעלנו כיסויי בד לנעליים כדי למנוע מהחול לחדור פנימה, והמשכנו אל הפעילויות שבין הדיונות. באזור יואשה (Yuesha Island) אפשר לראות פסלי חול ולהתנסות בציור ובפיסול בחול. כדאי לבדוק מראש אילו פעילויות כלולות בכרטיס הכניסה לאתר ואילו מתקיימות בעונת הביקור.
הטיול שלנו בדיונות כלל גם מופע מונגולי באוהל גדול ורכיבה על גמלים. הגמלים הדו-דבשתיים שתפגשו כאן שונים מהגמל החד-דבשתי המוכר לנו. אלה גמלים מבויתים, המותאמים לתנאים הקשים של מרכז אסיה. אין לבלבל בינם לבין גמלי הבר הנדירים של סין ומונגוליה, המשתייכים למין נפרד. מי שמעדיף לוותר על חוויית הרכיבה יכול לטייל ברגל בין הדיונות, לגלוש במורד החול או לצאת לנסיעה ברכב שטח.
אורדוס והעיר שנבנתה לפני שהגיעו התושבים
כשהגענו אל קאנגבאשי (Kangbashi), הרובע החדש של העיר אורדוס (Ordos), המראה היה שונה מאוד מהערים הסיניות ה"רגילות". רחובות רחבים, שדרות מטופחות, כיכרות גדולות ומבנים מודרניים, אך מעט הולכי רגל ומרכזי קניות שקטים. קאנגבאשי החל להיבנות בראשית שנות האלפיים בקנה מידה גדול, אבל התושבים לא הגיעו באותו קצב. הפער בין הבנייה המרשימה לרחובות הדלילים הקנה לו את הכינוי "עיר רפאים".
עבורי, הביקור המחיש את קצב הבנייה בסין: רובע שלם כבר עמד על תילו, בעוד רחובותיו עדיין לא התמלאו בתושבים שלמענם נבנה. מאז קאנגבאשי המשיך להתפתח ולהתאכלס, ורחובותיו כבר אינם ריקים כפי שהיו בעת ביקורי; כיום מתגוררים בו כ-130 אלף תושבים. מעבר לקאנגבאשי, אורדוס כוללת אזורים עירוניים נוספים ושטחים נרחבים מחוץ להם.
כדאי להקדיש כמה שעות לסיור במרכז קאנגבאשי. אפשר להתחיל בכיכר ג'ינגיס חאן, בין קבוצות פסלי הברונזה הגדולים, ומשם להמשיך אל מוזיאון אורדוס (Ordos Museum). המבנה המעוגל, המחופה מתכת, בולט בסביבתו. התצוגות שבתוכו מספרות על תולדות האזור ועל התרבות המונגולית, לצד מאובנים של בעלי חיים קדומים.
לצד המוזיאון ניצבת ספריית אורדוס, במבנה שעוצב בדמות ספרים עומדים. בהמשך, מזרחה מהם, מעבר לכיכר פרחונית נאה ורחבת ידיים, נמצאים התיאטרון הגדול ומרכז התרבות והאומנות של אורדוס. משם אפשר להמשיך אל הטיילת של אגם אולן מולון (Wulanmulun Lake), או אל פארק תרבות החתונה של אורדוס, שבו פסלים המתארים את שלבי טקס החתונה המונגולי המקומי.
אתר ההנצחה לג'ינגיס חאן
כ-30 ק"מ מדרום לקאנגבאשי נמצא המאוזוליאום של ג'ינגיס חאן (Mausoleum of Genghis Khan), אחד מאתרי ההנצחה החשובים למונגולים באזור. ג'ינגיס חאן איחד את השבטים המונגוליים בראשית המאה ה-13 והניח את היסודות לאימפריה שהתפשטה על פני חלקים נרחבים מאסיה. נכדו, קובלאי חאן, הוא שהקים בשנת 1271 את שושלת יואן בסין.
למרות שמו של האתר, ג'ינגיס חאן אינו קבור בו. למעשה, מקום קבורתו מעולם לא זוהה בוודאות. המתחם הנוכחי, שנחנך בשנת 1956, משמש להנצחה ולפולחן הקשורים בדמותו, ובו ארונות ומוצגים בעלי משמעות סמלית וטקסית.
האולמות, שכיפותיהם מזכירות אוהלים מונגוליים, מחוברים במסדרונות. באולם המרכזי ניצב פסלו של ג'ינגיס חאן, וציורי הקיר מציגים אירועים מחייו ומתקופת יורשיו. לצד ההתרשמות מהמבנים, כדאי להקשיב להסבר על המסורות הקשורות באתר ועל מקומו בזיכרון המונגולי.
בביקורנו סיירנו גם במתחם התיירות הסמוך, שבו הוצגו פסלים גדולים של לוחמים ובעלי חיים, מפות של הכיבושים ושחזור של עגלה הנושאת אוהל מונגולי. חשוב להבחין בין התצוגות והשחזורים הללו לבין המאוזוליאום עצמו; למי שמתכנן לבקר בשני המתחמים, כדאי לברר מראש את מסלולי הביקור והכרטיסים ולהקצות לכך כמה שעות.
המלצת לינה באורדוס
מלון וונדה-ג'ין אורדוס (Wanda Jin Hotel Ordos) שוכן באזור קאנגבאשי, בקרבת הפארק המרכזי ומוזיאון אורדוס. במלון מסעדה, בר, בית קפה וחדר כושר, ונמל התעופה של אורדוס נמצא במרחק של כ-18 ק"מ ממנו.
מתי להגיע וכמה זמן להקדיש לטיול
אם כרי המרעה מושכים אתכם במיוחד, כדאי להגיע בקיץ, בעיקר ביולי ובאוגוסט, כשהם ירוקים ושופעים. באזור שילמורן אפשר לטייל גם בספטמבר, אך בתקופה זו כרי המרעה מתחילים להצהיב. מראה הנוף תלוי גם בכמות הגשם באותה שנה, והבדלי הטמפרטורה בין היום ללילה עשויים להיות גדולים, כך שגם בקיץ כדאי להצטייד בבגדים חמים.
המרחקים בין היעדים בחבל גדולים, ולכן חשוב להתאים את המסלול לזמן העומד לרשותכם ולאמצעי התחבורה שבהם תבחרו. לטיול המשלב את האתרים שבכתבה כדאי להקדיש כשבוע. אם תרצו לטייל בקצב נינוח יותר, להאריך את השהייה בכרי המרעה או להעמיק בביקור בערים, מומלץ להוסיף עוד כמה ימים.
איך מגיעים למונגוליה הפנימית ואיך מתניידים בה
את הדרך מבייג'ין לחוחוט אפשר לעשות ברכבת מהירה, בנסיעה הנמשכת כשעתיים עד שלוש וחצי, או בטיסה ישירה של כשעה וחצי עד שעתיים. למי שכבר מטייל בבייג'ין, הרכבת עשויה להיות נוחה יותר ואף לחסוך זמן, כשמביאים בחשבון את הנסיעה אל נמל התעופה ואת ההמתנה לטיסה.
לטיול בין האתרים, ובייחוד מחוץ לערים, אפשר להיעזר ברכב עם נהג או בהסעות מתואמות מראש. אפשר גם לשלב תחבורה ציבורית, אך ההגעה לאתרים מרוחקים דורשת תכנון מוקדם ולעיתים השלמת הנסיעה במונית או בהסעה פרטית. לחובבי ההגה שביניכם כדאי לדעת שרישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי לבדו אינו מאפשר נהיגה בסין: כדי לשכור רכב ולנהוג בעצמכם, תצטרכו להסדיר רישיון סיני או היתר נהיגה סיני זמני.
הצעה למסלול של שבוע במונגוליה הפנימית
המסלול שלהלן מתאים בעיקר למטיילים ברכב עם נהג או בהסעות שתואמו מראש:
יום 1 – הגעה לחוחוט: התמקמות במלון, ובהתאם לשעת ההגעה שיטוט ברובע המוסלמי וברחובות שסביב המסגד הגדול.
יום 2 – אתרי חוחוט: ביקור במקדש דאז'או, במקדש חמש הפגודות ובמוזיאון מונגוליה הפנימית.
יום 3 – כרי המרעה של שילמורן: סיור במתחם התיירותי, טיול בסביבה או רכיבה על סוסים ולינה באוהל מונגולי. ביקור בכפר או אצל משפחה מקומית כדאי לתאם מראש.
יום 4 – מנזר וודאנגז'או ובאוטו: יציאה מכרי המרעה, ביקור במנזר והמשך ללינה בבאוטו. כך אפשר להקדיש למנזר זמן ראוי בלי למהר באותו יום גם אל הדיונות.
יום 5 – דיונות שיאנגשוואן ואורדוס: נסיעה לאתר החולות, בחירת פעילויות לפי העניין והזמן, והמשך ללינה באזור קאנגבאשי.
יום 6 – קאנגבאשי ואתר ג'ינגיס חאן: סיור ברובע, ביקור באתר ההנצחה ולינה באורדוס.
יום 7 – סיום הטיול והמשך הדרך: בהתאם לשעת היציאה, אפשר להקדיש את הבוקר להשלמת הביקור באורדוס. מנמל התעופה של אורדוס ניתן לטוס ישירות לבייג'ין או להמשיך ליעדים אחרים בסין, ובהם שנגחאי, שיאן וצ'נגדו. למעדיפים לחזור לבייג'ין ברכבת, אפשר לנסוע דרך חוחוט ולהחליף בה רכבת.
גם עבורי, כמי שביקר באזור בעבר, החזרה למונגוליה הפנימית הייתה מלאה בגילויים. הנופים והערים השתנו, אבל המפגשים עם תושבים חייכנים, סקרנים ונכונים לעזור למרות מחסום השפה היו חמים ונעימים כפי שזכרתי. לצד האטרקציות הרבות שמחכות לכם במרחבי מונגוליה הפנימית, האנשים שתפגשו בדרך כנראה ייחרתו בזיכרונכם יותר מכול.
מידע נוסף
כתבות נוספות
זהו אתר תיירות מפותח, עם רכבלים, רכבות תיירים, פעילויות בחול ומקומות לינה. בביקורנו עברנו מעל ערוץ ברכבל, נעלנו כיסויי בד לנעליים כדי למנוע מהחול לחדור פנימה, והמשכנו אל הפעילויות שבין הדיונות. באזור יואשה (Yuesha Island) אפשר לראות פסלי חול ולהתנסות בציור ובפיסול בחול. כדאי לבדוק מראש אילו פעילויות כלולות בכרטיס הכניסה לאתר ואילו מתקיימות בעונת הביקור.
הטיול שלנו בדיונות כלל גם מופע מונגולי באוהל גדול ורכיבה על גמלים. הגמלים הדו-דבשתיים שתפגשו כאן שונים מהגמל החד-דבשתי המוכר לנו. אלה גמלים מבויתים, המותאמים לתנאים הקשים של מרכז אסיה. אין לבלבל בינם לבין גמלי הבר הנדירים של סין ומונגוליה, המשתייכים למין נפרד. מי שמעדיף לוותר על חוויית הרכיבה יכול לטייל ברגל בין הדיונות, לגלוש במורד החול או לצאת לנסיעה ברכב שטח.
כשהגענו אל קאנגבאשי (Kangbashi), הרובע החדש של העיר אורדוס (Ordos), המראה היה שונה מאוד מהערים הסיניות ה"רגילות". רחובות רחבים, שדרות מטופחות, כיכרות גדולות ומבנים מודרניים, אך מעט הולכי רגל ומרכזי קניות שקטים. קאנגבאשי החל להיבנות בראשית שנות האלפיים בקנה מידה גדול, אבל התושבים לא הגיעו באותו קצב. הפער בין הבנייה המרשימה לרחובות הדלילים הקנה לו את הכינוי "עיר רפאים".
עבורי, הביקור המחיש את קצב הבנייה בסין: רובע שלם כבר עמד על תילו, בעוד רחובותיו עדיין לא התמלאו בתושבים שלמענם נבנה. מאז קאנגבאשי המשיך להתפתח ולהתאכלס, ורחובותיו כבר אינם ריקים כפי שהיו בעת ביקורי; כיום מתגוררים בו כ-130 אלף תושבים. מעבר לקאנגבאשי, אורדוס כוללת אזורים עירוניים נוספים ושטחים נרחבים מחוץ להם.
כדאי להקדיש כמה שעות לסיור במרכז קאנגבאשי. אפשר להתחיל בכיכר ג'ינגיס חאן, בין קבוצות פסלי הברונזה הגדולים, ומשם להמשיך אל מוזיאון אורדוס (Ordos Museum). המבנה המעוגל, המחופה מתכת, בולט בסביבתו. התצוגות שבתוכו מספרות על תולדות האזור ועל התרבות המונגולית, לצד מאובנים של בעלי חיים קדומים.
לצד המוזיאון ניצבת ספריית אורדוס, במבנה שעוצב בדמות ספרים עומדים. בהמשך, מזרחה מהם, מעבר לכיכר פרחונית נאה ורחבת ידיים, נמצאים התיאטרון הגדול ומרכז התרבות והאומנות של אורדוס. משם אפשר להמשיך אל הטיילת של אגם אולן מולון (Wulanmulun Lake), או אל פארק תרבות החתונה של אורדוס, שבו פסלים המתארים את שלבי טקס החתונה המונגולי המקומי.
עבורי, הביקור המחיש את קצב הבנייה בסין: רובע שלם כבר עמד על תילו, בעוד רחובותיו עדיין לא התמלאו בתושבים שלמענם נבנה. מאז קאנגבאשי המשיך להתפתח ולהתאכלס, ורחובותיו כבר אינם ריקים כפי שהיו בעת ביקורי; כיום מתגוררים בו כ-130 אלף תושבים. מעבר לקאנגבאשי, אורדוס כוללת אזורים עירוניים נוספים ושטחים נרחבים מחוץ להם.
כדאי להקדיש כמה שעות לסיור במרכז קאנגבאשי. אפשר להתחיל בכיכר ג'ינגיס חאן, בין קבוצות פסלי הברונזה הגדולים, ומשם להמשיך אל מוזיאון אורדוס (Ordos Museum). המבנה המעוגל, המחופה מתכת, בולט בסביבתו. התצוגות שבתוכו מספרות על תולדות האזור ועל התרבות המונגולית, לצד מאובנים של בעלי חיים קדומים.
לצד המוזיאון ניצבת ספריית אורדוס, במבנה שעוצב בדמות ספרים עומדים. בהמשך, מזרחה מהם, מעבר לכיכר פרחונית נאה ורחבת ידיים, נמצאים התיאטרון הגדול ומרכז התרבות והאומנות של אורדוס. משם אפשר להמשיך אל הטיילת של אגם אולן מולון (Wulanmulun Lake), או אל פארק תרבות החתונה של אורדוס, שבו פסלים המתארים את שלבי טקס החתונה המונגולי המקומי.
אתר ההנצחה לג'ינגיס חאן
כ-30 ק"מ מדרום לקאנגבאשי נמצא המאוזוליאום של ג'ינגיס חאן (Mausoleum of Genghis Khan), אחד מאתרי ההנצחה החשובים למונגולים באזור. ג'ינגיס חאן איחד את השבטים המונגוליים בראשית המאה ה-13 והניח את היסודות לאימפריה שהתפשטה על פני חלקים נרחבים מאסיה. נכדו, קובלאי חאן, הוא שהקים בשנת 1271 את שושלת יואן בסין.
למרות שמו של האתר, ג'ינגיס חאן אינו קבור בו. למעשה, מקום קבורתו מעולם לא זוהה בוודאות. המתחם הנוכחי, שנחנך בשנת 1956, משמש להנצחה ולפולחן הקשורים בדמותו, ובו ארונות ומוצגים בעלי משמעות סמלית וטקסית.
האולמות, שכיפותיהם מזכירות אוהלים מונגוליים, מחוברים במסדרונות. באולם המרכזי ניצב פסלו של ג'ינגיס חאן, וציורי הקיר מציגים אירועים מחייו ומתקופת יורשיו. לצד ההתרשמות מהמבנים, כדאי להקשיב להסבר על המסורות הקשורות באתר ועל מקומו בזיכרון המונגולי.
בביקורנו סיירנו גם במתחם התיירות הסמוך, שבו הוצגו פסלים גדולים של לוחמים ובעלי חיים, מפות של הכיבושים ושחזור של עגלה הנושאת אוהל מונגולי. חשוב להבחין בין התצוגות והשחזורים הללו לבין המאוזוליאום עצמו; למי שמתכנן לבקר בשני המתחמים, כדאי לברר מראש את מסלולי הביקור והכרטיסים ולהקצות לכך כמה שעות.
המלצת לינה באורדוס
מלון וונדה-ג'ין אורדוס (Wanda Jin Hotel Ordos) שוכן באזור קאנגבאשי, בקרבת הפארק המרכזי ומוזיאון אורדוס. במלון מסעדה, בר, בית קפה וחדר כושר, ונמל התעופה של אורדוס נמצא במרחק של כ-18 ק"מ ממנו.
מתי להגיע וכמה זמן להקדיש לטיול
אם כרי המרעה מושכים אתכם במיוחד, כדאי להגיע בקיץ, בעיקר ביולי ובאוגוסט, כשהם ירוקים ושופעים. באזור שילמורן אפשר לטייל גם בספטמבר, אך בתקופה זו כרי המרעה מתחילים להצהיב. מראה הנוף תלוי גם בכמות הגשם באותה שנה, והבדלי הטמפרטורה בין היום ללילה עשויים להיות גדולים, כך שגם בקיץ כדאי להצטייד בבגדים חמים.
המרחקים בין היעדים בחבל גדולים, ולכן חשוב להתאים את המסלול לזמן העומד לרשותכם ולאמצעי התחבורה שבהם תבחרו. לטיול המשלב את האתרים שבכתבה כדאי להקדיש כשבוע. אם תרצו לטייל בקצב נינוח יותר, להאריך את השהייה בכרי המרעה או להעמיק בביקור בערים, מומלץ להוסיף עוד כמה ימים.
איך מגיעים למונגוליה הפנימית ואיך מתניידים בה
את הדרך מבייג'ין לחוחוט אפשר לעשות ברכבת מהירה, בנסיעה הנמשכת כשעתיים עד שלוש וחצי, או בטיסה ישירה של כשעה וחצי עד שעתיים. למי שכבר מטייל בבייג'ין, הרכבת עשויה להיות נוחה יותר ואף לחסוך זמן, כשמביאים בחשבון את הנסיעה אל נמל התעופה ואת ההמתנה לטיסה.
לטיול בין האתרים, ובייחוד מחוץ לערים, אפשר להיעזר ברכב עם נהג או בהסעות מתואמות מראש. אפשר גם לשלב תחבורה ציבורית, אך ההגעה לאתרים מרוחקים דורשת תכנון מוקדם ולעיתים השלמת הנסיעה במונית או בהסעה פרטית. לחובבי ההגה שביניכם כדאי לדעת שרישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי לבדו אינו מאפשר נהיגה בסין: כדי לשכור רכב ולנהוג בעצמכם, תצטרכו להסדיר רישיון סיני או היתר נהיגה סיני זמני.
הצעה למסלול של שבוע במונגוליה הפנימית
המסלול שלהלן מתאים בעיקר למטיילים ברכב עם נהג או בהסעות שתואמו מראש:
יום 1 – הגעה לחוחוט: התמקמות במלון, ובהתאם לשעת ההגעה שיטוט ברובע המוסלמי וברחובות שסביב המסגד הגדול.
יום 2 – אתרי חוחוט: ביקור במקדש דאז'או, במקדש חמש הפגודות ובמוזיאון מונגוליה הפנימית.
יום 3 – כרי המרעה של שילמורן: סיור במתחם התיירותי, טיול בסביבה או רכיבה על סוסים ולינה באוהל מונגולי. ביקור בכפר או אצל משפחה מקומית כדאי לתאם מראש.
יום 4 – מנזר וודאנגז'או ובאוטו: יציאה מכרי המרעה, ביקור במנזר והמשך ללינה בבאוטו. כך אפשר להקדיש למנזר זמן ראוי בלי למהר באותו יום גם אל הדיונות.
יום 5 – דיונות שיאנגשוואן ואורדוס: נסיעה לאתר החולות, בחירת פעילויות לפי העניין והזמן, והמשך ללינה באזור קאנגבאשי.
יום 6 – קאנגבאשי ואתר ג'ינגיס חאן: סיור ברובע, ביקור באתר ההנצחה ולינה באורדוס.
יום 7 – סיום הטיול והמשך הדרך: בהתאם לשעת היציאה, אפשר להקדיש את הבוקר להשלמת הביקור באורדוס. מנמל התעופה של אורדוס ניתן לטוס ישירות לבייג'ין או להמשיך ליעדים אחרים בסין, ובהם שנגחאי, שיאן וצ'נגדו. למעדיפים לחזור לבייג'ין ברכבת, אפשר לנסוע דרך חוחוט ולהחליף בה רכבת.
גם עבורי, כמי שביקר באזור בעבר, החזרה למונגוליה הפנימית הייתה מלאה בגילויים. הנופים והערים השתנו, אבל המפגשים עם תושבים חייכנים, סקרנים ונכונים לעזור למרות מחסום השפה היו חמים ונעימים כפי שזכרתי. לצד האטרקציות הרבות שמחכות לכם במרחבי מונגוליה הפנימית, האנשים שתפגשו בדרך כנראה ייחרתו בזיכרונכם יותר מכול.
מידע נוסף
כתבות נוספות
למרות שמו של האתר, ג'ינגיס חאן אינו קבור בו. למעשה, מקום קבורתו מעולם לא זוהה בוודאות. המתחם הנוכחי, שנחנך בשנת 1956, משמש להנצחה ולפולחן הקשורים בדמותו, ובו ארונות ומוצגים בעלי משמעות סמלית וטקסית.
האולמות, שכיפותיהם מזכירות אוהלים מונגוליים, מחוברים במסדרונות. באולם המרכזי ניצב פסלו של ג'ינגיס חאן, וציורי הקיר מציגים אירועים מחייו ומתקופת יורשיו. לצד ההתרשמות מהמבנים, כדאי להקשיב להסבר על המסורות הקשורות באתר ועל מקומו בזיכרון המונגולי.
בביקורנו סיירנו גם במתחם התיירות הסמוך, שבו הוצגו פסלים גדולים של לוחמים ובעלי חיים, מפות של הכיבושים ושחזור של עגלה הנושאת אוהל מונגולי. חשוב להבחין בין התצוגות והשחזורים הללו לבין המאוזוליאום עצמו; למי שמתכנן לבקר בשני המתחמים, כדאי לברר מראש את מסלולי הביקור והכרטיסים ולהקצות לכך כמה שעות.
מלון וונדה-ג'ין אורדוס (Wanda Jin Hotel Ordos) שוכן באזור קאנגבאשי, בקרבת הפארק המרכזי ומוזיאון אורדוס. במלון מסעדה, בר, בית קפה וחדר כושר, ונמל התעופה של אורדוס נמצא במרחק של כ-18 ק"מ ממנו.
מתי להגיע וכמה זמן להקדיש לטיול
אם כרי המרעה מושכים אתכם במיוחד, כדאי להגיע בקיץ, בעיקר ביולי ובאוגוסט, כשהם ירוקים ושופעים. באזור שילמורן אפשר לטייל גם בספטמבר, אך בתקופה זו כרי המרעה מתחילים להצהיב. מראה הנוף תלוי גם בכמות הגשם באותה שנה, והבדלי הטמפרטורה בין היום ללילה עשויים להיות גדולים, כך שגם בקיץ כדאי להצטייד בבגדים חמים.
המרחקים בין היעדים בחבל גדולים, ולכן חשוב להתאים את המסלול לזמן העומד לרשותכם ולאמצעי התחבורה שבהם תבחרו. לטיול המשלב את האתרים שבכתבה כדאי להקדיש כשבוע. אם תרצו לטייל בקצב נינוח יותר, להאריך את השהייה בכרי המרעה או להעמיק בביקור בערים, מומלץ להוסיף עוד כמה ימים.
איך מגיעים למונגוליה הפנימית ואיך מתניידים בה
את הדרך מבייג'ין לחוחוט אפשר לעשות ברכבת מהירה, בנסיעה הנמשכת כשעתיים עד שלוש וחצי, או בטיסה ישירה של כשעה וחצי עד שעתיים. למי שכבר מטייל בבייג'ין, הרכבת עשויה להיות נוחה יותר ואף לחסוך זמן, כשמביאים בחשבון את הנסיעה אל נמל התעופה ואת ההמתנה לטיסה.
לטיול בין האתרים, ובייחוד מחוץ לערים, אפשר להיעזר ברכב עם נהג או בהסעות מתואמות מראש. אפשר גם לשלב תחבורה ציבורית, אך ההגעה לאתרים מרוחקים דורשת תכנון מוקדם ולעיתים השלמת הנסיעה במונית או בהסעה פרטית. לחובבי ההגה שביניכם כדאי לדעת שרישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי לבדו אינו מאפשר נהיגה בסין: כדי לשכור רכב ולנהוג בעצמכם, תצטרכו להסדיר רישיון סיני או היתר נהיגה סיני זמני.
הצעה למסלול של שבוע במונגוליה הפנימית
המסלול שלהלן מתאים בעיקר למטיילים ברכב עם נהג או בהסעות שתואמו מראש:
יום 1 – הגעה לחוחוט: התמקמות במלון, ובהתאם לשעת ההגעה שיטוט ברובע המוסלמי וברחובות שסביב המסגד הגדול.
יום 2 – אתרי חוחוט: ביקור במקדש דאז'או, במקדש חמש הפגודות ובמוזיאון מונגוליה הפנימית.
יום 3 – כרי המרעה של שילמורן: סיור במתחם התיירותי, טיול בסביבה או רכיבה על סוסים ולינה באוהל מונגולי. ביקור בכפר או אצל משפחה מקומית כדאי לתאם מראש.
יום 4 – מנזר וודאנגז'או ובאוטו: יציאה מכרי המרעה, ביקור במנזר והמשך ללינה בבאוטו. כך אפשר להקדיש למנזר זמן ראוי בלי למהר באותו יום גם אל הדיונות.
יום 5 – דיונות שיאנגשוואן ואורדוס: נסיעה לאתר החולות, בחירת פעילויות לפי העניין והזמן, והמשך ללינה באזור קאנגבאשי.
יום 6 – קאנגבאשי ואתר ג'ינגיס חאן: סיור ברובע, ביקור באתר ההנצחה ולינה באורדוס.
יום 7 – סיום הטיול והמשך הדרך: בהתאם לשעת היציאה, אפשר להקדיש את הבוקר להשלמת הביקור באורדוס. מנמל התעופה של אורדוס ניתן לטוס ישירות לבייג'ין או להמשיך ליעדים אחרים בסין, ובהם שנגחאי, שיאן וצ'נגדו. למעדיפים לחזור לבייג'ין ברכבת, אפשר לנסוע דרך חוחוט ולהחליף בה רכבת.
גם עבורי, כמי שביקר באזור בעבר, החזרה למונגוליה הפנימית הייתה מלאה בגילויים. הנופים והערים השתנו, אבל המפגשים עם תושבים חייכנים, סקרנים ונכונים לעזור למרות מחסום השפה היו חמים ונעימים כפי שזכרתי. לצד האטרקציות הרבות שמחכות לכם במרחבי מונגוליה הפנימית, האנשים שתפגשו בדרך כנראה ייחרתו בזיכרונכם יותר מכול.
מידע נוסף
כתבות נוספות
המרחקים בין היעדים בחבל גדולים, ולכן חשוב להתאים את המסלול לזמן העומד לרשותכם ולאמצעי התחבורה שבהם תבחרו. לטיול המשלב את האתרים שבכתבה כדאי להקדיש כשבוע. אם תרצו לטייל בקצב נינוח יותר, להאריך את השהייה בכרי המרעה או להעמיק בביקור בערים, מומלץ להוסיף עוד כמה ימים.
את הדרך מבייג'ין לחוחוט אפשר לעשות ברכבת מהירה, בנסיעה הנמשכת כשעתיים עד שלוש וחצי, או בטיסה ישירה של כשעה וחצי עד שעתיים. למי שכבר מטייל בבייג'ין, הרכבת עשויה להיות נוחה יותר ואף לחסוך זמן, כשמביאים בחשבון את הנסיעה אל נמל התעופה ואת ההמתנה לטיסה.
לטיול בין האתרים, ובייחוד מחוץ לערים, אפשר להיעזר ברכב עם נהג או בהסעות מתואמות מראש. אפשר גם לשלב תחבורה ציבורית, אך ההגעה לאתרים מרוחקים דורשת תכנון מוקדם ולעיתים השלמת הנסיעה במונית או בהסעה פרטית. לחובבי ההגה שביניכם כדאי לדעת שרישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי לבדו אינו מאפשר נהיגה בסין: כדי לשכור רכב ולנהוג בעצמכם, תצטרכו להסדיר רישיון סיני או היתר נהיגה סיני זמני.
לטיול בין האתרים, ובייחוד מחוץ לערים, אפשר להיעזר ברכב עם נהג או בהסעות מתואמות מראש. אפשר גם לשלב תחבורה ציבורית, אך ההגעה לאתרים מרוחקים דורשת תכנון מוקדם ולעיתים השלמת הנסיעה במונית או בהסעה פרטית. לחובבי ההגה שביניכם כדאי לדעת שרישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי לבדו אינו מאפשר נהיגה בסין: כדי לשכור רכב ולנהוג בעצמכם, תצטרכו להסדיר רישיון סיני או היתר נהיגה סיני זמני.
הצעה למסלול של שבוע במונגוליה הפנימית
המסלול שלהלן מתאים בעיקר למטיילים ברכב עם נהג או בהסעות שתואמו מראש:
יום 1 – הגעה לחוחוט: התמקמות במלון, ובהתאם לשעת ההגעה שיטוט ברובע המוסלמי וברחובות שסביב המסגד הגדול.
יום 2 – אתרי חוחוט: ביקור במקדש דאז'או, במקדש חמש הפגודות ובמוזיאון מונגוליה הפנימית.
יום 3 – כרי המרעה של שילמורן: סיור במתחם התיירותי, טיול בסביבה או רכיבה על סוסים ולינה באוהל מונגולי. ביקור בכפר או אצל משפחה מקומית כדאי לתאם מראש.
יום 4 – מנזר וודאנגז'או ובאוטו: יציאה מכרי המרעה, ביקור במנזר והמשך ללינה בבאוטו. כך אפשר להקדיש למנזר זמן ראוי בלי למהר באותו יום גם אל הדיונות.
יום 5 – דיונות שיאנגשוואן ואורדוס: נסיעה לאתר החולות, בחירת פעילויות לפי העניין והזמן, והמשך ללינה באזור קאנגבאשי.
יום 6 – קאנגבאשי ואתר ג'ינגיס חאן: סיור ברובע, ביקור באתר ההנצחה ולינה באורדוס.
יום 7 – סיום הטיול והמשך הדרך: בהתאם לשעת היציאה, אפשר להקדיש את הבוקר להשלמת הביקור באורדוס. מנמל התעופה של אורדוס ניתן לטוס ישירות לבייג'ין או להמשיך ליעדים אחרים בסין, ובהם שנגחאי, שיאן וצ'נגדו. למעדיפים לחזור לבייג'ין ברכבת, אפשר לנסוע דרך חוחוט ולהחליף בה רכבת.
יום 1 – הגעה לחוחוט: התמקמות במלון, ובהתאם לשעת ההגעה שיטוט ברובע המוסלמי וברחובות שסביב המסגד הגדול.
יום 2 – אתרי חוחוט: ביקור במקדש דאז'או, במקדש חמש הפגודות ובמוזיאון מונגוליה הפנימית.
יום 3 – כרי המרעה של שילמורן: סיור במתחם התיירותי, טיול בסביבה או רכיבה על סוסים ולינה באוהל מונגולי. ביקור בכפר או אצל משפחה מקומית כדאי לתאם מראש.
יום 4 – מנזר וודאנגז'או ובאוטו: יציאה מכרי המרעה, ביקור במנזר והמשך ללינה בבאוטו. כך אפשר להקדיש למנזר זמן ראוי בלי למהר באותו יום גם אל הדיונות.
יום 5 – דיונות שיאנגשוואן ואורדוס: נסיעה לאתר החולות, בחירת פעילויות לפי העניין והזמן, והמשך ללינה באזור קאנגבאשי.
יום 6 – קאנגבאשי ואתר ג'ינגיס חאן: סיור ברובע, ביקור באתר ההנצחה ולינה באורדוס.
יום 7 – סיום הטיול והמשך הדרך: בהתאם לשעת היציאה, אפשר להקדיש את הבוקר להשלמת הביקור באורדוס. מנמל התעופה של אורדוס ניתן לטוס ישירות לבייג'ין או להמשיך ליעדים אחרים בסין, ובהם שנגחאי, שיאן וצ'נגדו. למעדיפים לחזור לבייג'ין ברכבת, אפשר לנסוע דרך חוחוט ולהחליף בה רכבת.
גם עבורי, כמי שביקר באזור בעבר, החזרה למונגוליה הפנימית הייתה מלאה בגילויים. הנופים והערים השתנו, אבל המפגשים עם תושבים חייכנים, סקרנים ונכונים לעזור למרות מחסום השפה היו חמים ונעימים כפי שזכרתי. לצד האטרקציות הרבות שמחכות לכם במרחבי מונגוליה הפנימית, האנשים שתפגשו בדרך כנראה ייחרתו בזיכרונכם יותר מכול.
.jpg)





























