המדריך המלא לספארי בבוטסואנה
מאת: ג'ונתן לכטמן

מערוצי המים של האוקוונגו ומערכת הנהרות של צ'ובה וליניאנטי, דרך מרחבי מדבר הקלהארי ועד מישורי המלח האינסופיים – בוטסואנה מציעה מגוון רחב של אזורי ספארי, שלכל אחד מהם אופי שונה ועונה מומלצת. במדריך זה נכיר את היעדים המרכזיים, העונות המתאימות לביקור והמסלולים המומלצים ברחבי בוטסואנה.

מפת בוטסואנה עם היעדים המתוארים בכתבה, הערים והעיירות המרכזיות ושני בתי מלון מומלצים:
מלון גרייס אידן בעיירה מאון הסמוכה לדלתת האוקוונגו  |  צ'ובה ספארי לודג' בעיירה קאסאנה הסמוכה לפארק צ'ובה

בוטסואנה מעולם לא ניסתה להפוך ליעד של תיירות המונים. מספר המבקרים בשמורות המובילות מוגבל, ושטחים עצומים של טבע פראי נשמרים בבעלות פרטית או בניהול קפדני. בניגוד לשמורות הספארי המפורסמות של קניה וטנזניה, כאן לא תמצאו עשרות כלי רכב סביב כל אריה או נמר. מדיניות התיירות של המדינה שמה דגש על שמירת הטבע ועל חוויית ספארי שקטה ואותנטית, כך שאפשר לנסוע במשך שעות מבלי לפגוש רכב נוסף.

מרבית אתרי הספארי המרכזיים נמצאים בצפון בוטסואנה, ובהם דלתת האוקוונגו ושמורת מורמי, הפארק הלאומי צ'ובה ואזור ליניאנטי, ומישורי המלח של מקגדיקגדי ונקסאי. זהו גם האזור שבו נמצא ריכוז חיות הבר הגדול ביותר במדינה, ולכן רוב מסלולי הטיול מתמקדים בו. חוויית הטיול בבוטסואנה תלויה במידה רבה בתכנון חכם: בחירה באזור הלא נכון בעונה הלא נכונה עלולה להוביל לאכזבה, בעוד שביקור במקום הנכון ובזמן הנכון יזכה אתכם בכמה מחוויות הספארי המרשימות באפריקה.

ריכוזי בעלי החיים הגדולים נמצאים בחלקה הצפוני של בוטסואנה (צילום: CC Al Aviles)
 

רוב המטיילים משלבים את הביקור בבוטסואנה עם טיול בדרום אפריקה, נמיביה, זמביה או זימבבואה. הדרך הנוחה ביותר להגיע לאזורי הספארי היא באמצעות טיסה אל מאון (Maun) או קאסאנה (Kasane) – שתי נקודות הכניסה המרכזיות לצפון המדינה. אל שתיהן ניתן להגיע בטיסות מערים מרכזיות כמו יוהנסבורג, קייפטאון ו-וינדהוק.

בין אזורי הספארי עצמם מקובל מאוד להשתמש בטיסות פנים במטוסים קלים, המקשרות בין מחנות הלינה וחוסכות שעות ארוכות של נסיעה. מי שמעדיף לטייל באופן עצמאי יכול לחצות את הגבול עם רכב שכור מאחת המדינות השכנות, בתנאי שחברת ההשכרה מאפשרת זאת.

חשוב לזכור שבוטסואנה היא מדינה גדולה, והמרחקים בין היעדים משמעותיים. אם אתם מתכננים להיכנס לשמורות או לנסוע בדרכי עפר, מומלץ לשכור רכב 4x4. חלק גדול מהדרכים אינן סלולות, ובאזורים מסוימים נדרשת נהיגת שטח בחול עמוק ולעיתים גם חציית מעברי מים.

ראי ראי שבשלולית, מי יהיה האריה השליט? (צילום: CC Gary Gamso)
 

בחירת מועד הביקור היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על חוויית הספארי בבוטסואנה. אין עונה אחת שנחשבת לטובה ביותר; לכל אזור יש את העונה שבה הוא נמצא בשיאו, ולכן מומלץ לבחור את מועד הטיול בהתאם לאתרים ולחוויות שמעניינים אתכם.

אחת מתופעות הטבע הייחודיות ביותר בבוטסואנה היא ההצפה השנתית של דלתת האוקוונגו. בניגוד למה שרבים חושבים, שיא ההצפה של הדלתה אינו מתרחש בעונת הגשמים, אלא דווקא בעונה היבשה. מי הגשמים היורדים ברמות אנגולה עושים את דרכם במשך חודשים אל בוטסואנה, ולכן ערוצי המים של הדלתה מגיעים לשיאם בדרך כלל בין יוני לאוגוסט, כאשר מרבית חלקי המדינה דווקא יבשים.

חשוב גם לזכור שהדלתה אינה "מתייבשת" בשאר חודשי השנה. חלקים ממנה מוצפים לאורך כל השנה, בעוד שעוצמת ההצפה משתנה משנה לשנה בהתאם לכמות המשקעים באנגולה. במקביל, אזורים אחרים במדינה מגיעים לשיאם דווקא בעונה הירוקה: מישורי המלח של מקגדיקגדי מתכסים בצמחייה, נדידת הזברות נמצאת בעיצומה, והקלהארי מושך אליו ריכוז גדול של בעלי חיים.

מבחינת הטמפרטורות, התקופה הנעימה ביותר לטיול היא בדרך כלל בין מאי לאוגוסט, בחורף היבש של בוטסואנה. הימים בתקופה זו בהירים ונעימים יחסית, עם טמפרטורות שמגיעות לרוב לכ- 25-30 מעלות בצפון המדינה, אך בשעות הלילה ובסיורי הבוקר המוקדמים עשוי להיות קר מאוד. מספטמבר הטמפרטורות עולות במהירות, ואוקטובר הוא בדרך כלל החודש החם ביותר. בחודשי הקיץ, מנובמבר עד מרץ, מזג האוויר חם ולח יותר, לצד גשמים וסופות רעמים מקומיות.

לחצות או לא לחצות...? דילמת האנטילופות בדלתה המוצפת (צילום: CC dezzouk)
 

דצמבר-אפריל – העונה הירוקה במרכז הקלהארי. לאחר הגשמים מתרכזים בעלי חיים רבים באפיקי הנחלים, ובהם אריות, ברדלסים, צבועים וראמים. בתקופה זו מתקיימת גם נדידת הזברות באזור מקגדיקגדי ונקסאי – אחת מנדידות היונקים המרשימות באפריקה.
יוני-אוגוסט – שיא ההצפה בדלתת האוקוונגו. התקופה הטובה ביותר לשייט במוקורו ובסירות מנוע, ולצפייה בבעלי החיים המתרכזים סביב מקורות המים.
אוגוסט-אוקטובר – העונה היבשה בשמורת צ'ובה. מפלס הנהר יורד, ועדרי פילים גדולים מגיעים אל הגדות לשתות ולהתרחץ.
נובמבר-מרץ – עונת הצפרות. עופות נודדים מגיעים לדלתת האוקוונגו, לצ'ובה ולמישורי המלח, ובהם אנפות, חסידות ולהקות פלמינגו.

בשורות הבאות נצלול לעומקם של יעדי הספארי הבולטים של בוטסואנה, ונראה מה מייחד כל אחד מהם וכיצד ניתן לשלב אותו במסלול הטיול.

דלתת האוקוונגו (Okavango Delta), שהוכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ונבחרה לאחד משבעת פלאי הטבע של אפריקה, היא סמלה הבלתי מעורער של בוטסואנה. כאשר מגיעים מי הגשמים מאנגולה לבוטסואנה, שני העתקים גיאולוגיים גורמים להם להתפשט על פני מישורי הקלהארי. כך נוצרת רשת מרהיבה של תעלות מים, לגונות ואיים ירוקים, שבסופו של דבר נספגת בחולות המדבר. שטחה של דלתת האוקוונגו – אחת מדלתאות הנהר הגדולות בעולם שאינן נשפכות אל הים – משתנה בהתאם לעונות השנה, ובשיא ההצפה היא משתרעת על פני כ- 15,000 עד 20,000 קמ"ר.

במהלך הביקור בדלתה לא מן הנמנע שתזכו לראות פילים משוטטים בין האיים, היפופוטמים רובצים בבריכות, ואנטילופות לצ'ווה (Letchwe) אדומות מדלגות במים הרדודים. אל תוותרו על שייט במוקורו – הקאנו המסורתי, המונע באמצעות מוט ארוך. זוהי דרך איטית ושקטה לנוע בתעלות הרדודות, המאפשרת להבחין בצפרדעים, בציפורים, בעקבות בעלי החיים ובפרטים הקטנים שהיו חולפים על פניכם בנסיעה ברכב. דרך מומלצת נוספת לחוות את נופי הדלתה ולצפות בבעלי החיים הגדולים היא ממעוף הציפור – בטיסת מסוק או מטוס קל.

העיירה מאון (Maun) נחשבת לשער הכניסה הראשי לדלתת האוקוונגו, ושוכנת בקצה הדרומי שלה. למרות גודלה הצנוע, היא מרכז התיירות החשוב ביותר באזור, ובה פועלות מרבית חברות הספארי, לצד סוכנויות להשכרת רכב ושדה התעופה הראשי של האזור, שממנו יוצאות טיסות אל מחנות הלינה הפזורים ברחבי הדלתה.

איך מגיעים: מאון מקושרת בטיסות סדירות ליוהנסבורג, לקייפטאון וליעדים נוספים באזור. ממאון יוצאים בטיסות קלות אל מחנות הספארי שבדלתה, ולעיתים גם בנסיעה ברכב לאזורי הדלתה הנגישים יותר.
איך מתניידים: בתוך הדלתה עצמה כמעט שאין כבישים. ההתניידות מתבצעת באמצעות רכבי ספארי באזורים היבשים, סירות מנוע ושיט במוקורו בתעלות המים, וכן בטיסות קלות בין מחנות הלינה.
איפה ישנים: מרבית המטיילים לנים במאון לפני או אחרי הביקור בדלתה, שם תמצאו מגוון רחב של מלונות, לודג'ים ובתי הארחה. בתוך הדלתה עצמה פזורים עשרות מחנות ספארי, החל ממחנות אוהלים פשוטים ועד לודג'ים יוקרתיים.

שייט מוקורו, אחת הדרכים המומלצות לחוות את דלתת האוקוונגו (צילום: thejack)


מקבץ קטן מעושר החיות בדלתת האוקוונגו
(צילום: CC Brendon Cremer, Eric Kilby, Ben1183, Birger Strahl)

מלון גרייס אידן (Grays Eden Boutique Hotel / Grays Eden Sanctuary) הוא מלון בוטיק יוקרתי ברמת 5 כוכבים הממוקם על גדות נהר Thamalakane, כעשר דקות נסיעה משדה התעופה של מאון. המלון כולל 12 יחידות אירוח מרווחות בעיצוב יפהפה, מסעדת שף מצוינת, לאונג', מתחם ספא ובריכת שחייה חיצונית עם אזור ישיבה נעים סביבה. בנוסף מציע המלון חניה בחינם, הסעות מ/אל שדה התעופה וארוחת בוקר עשירה.
 

מלון גרייס אידן היוקרתי במאון, שער הכניסה לדלתת האוקוונגו

בחלקה המזרחי של דלתת האוקוונגו שוכנת שמורת מורמי (Moremi Game Reserve), אחת משמורות הטבע העשירות והמגוונות ביותר בבוטסואנה. מורמי הייתה שמורת הטבע הראשונה באפריקה שהוקמה ביוזמת הקהילה המקומית. בשנת 1963 החליטו בני שבט הבטאוונה (Batawana) להקצות חלק מאדמותיהם להגנה על חיות הבר, לאחר שהבחינו בירידה המתמשכת במספרן.

שמורת מורמי משלבת מגוון רחב של בתי גידול – יערות, חורש, ביצות ומישורי הצפה – והמגוון האקולוגי הזה בא לידי ביטוי גם בעושר בעלי החיים. במהלך סיור ספארי בשעות הבוקר המוקדמות תוכלו לפגוש שועלי אוזנן, צבועים, ג'ירפות, פילים ואפילו נמר – עוד לפני ארוחת הבוקר.

איך מגיעים: השמורה נמצאת במזרח דלתת האוקוונגו, כשעתיים עד שלוש שעות נסיעה ממאון, בהתאם לתנאי הדרך ולעונה. ניתן להגיע גם בטיסות קלות אל מסלולי הנחיתה הפזורים בתחומי השמורה.
איך מתניידים: רוב המבקרים מטיילים במסגרת סיורי ספארי מודרכים ברכבי 4x4. מטיילים עצמאיים יכולים להיכנס לשמורה ברכב שטח מתאים, אך נדרשים ניסיון בנהיגת שטח וציוד מתאים ללינה בשטח, אם מתכננים לשהות בקמפינג.
איפה ישנים: אפשר ללון במאון ולצאת ממנה לטיולי יום, אך מרבית המבקרים בוחרים ללון באחד ממחנות הספארי שבשמורה או בסביבתה, כדי ליהנות מסיורי בוקר וערב ולצמצם את זמני הנסיעה.

נמר בשמורת מורמי, בחלקה המזרחי של דלתת האוקוונגו (צילום: Travel Trend)
 

בצפון בוטסואנה שוכן הפארק הלאומי צ'ובה (Chobe National Park), ביתה של אחת מאוכלוסיות הפילים הגדולות בעולם. שיט לאורך נהר צ'ובה, במיוחד בשעות אחר הצהריים והערב, הוא אחת החוויות הפופולריות ביותר במדינה, ובצדק: עדרי פילים מגיעים לשתות ולשחות ממש לצד הסירה.

העיירה קאסאנה (Kasane), השוכנת על גדות נהר צ'ובה, היא שער הכניסה לפארק הלאומי. מיקומה הייחודי, סמוך למפגש ארבע המדינות – בוטסואנה, זמביה, זימבבואה ונמיביה – הופך אותה לבסיס אידיאלי לטיולי ספארי ואף לשילוב ביקור במפלי ויקטוריה (כשעה נסיעה). בקאסאנה תמצאו מגוון בתי מלון, לודג'ים, מסעדות ומפעילי סיורי ספארי ושייט.

אם יש לכם לילה נוסף, כדאי להמשיך לאזור סבוטי (Savuti) שבדרום-מערב השמורה. תעלת סבוטי (Savuti Canal) התייבשה וחזרה לזרום מספר פעמים במהלך המאה האחרונה, והשינויים הללו השפיעו על דפוסי הנדידה של בעלי החיים ועל התנהגותם של הטורפים באזור. כיום נחשב סבוטי לאחד המקומות הטובים ביותר בבוטסואנה לצפייה באריות ובצבועים.

איך מגיעים: ניתן לטוס לקאסאנה מיוהנסבורג ומיעדים נוספים בדרום אפריקה, או להגיע בנסיעה של כשעה ממפלי ויקטוריה שבזימבבואה (כולל מעבר גבול). ניתן גם לחצות את הגבול מזמביה דרך גשר קזונגולה (Kazungula Bridge).
איך מתניידים: בתוך הפארק מתניידים באמצעות רכבי ספארי ובשייט על נהר צ'ובה. רוב הלודג'ים בקאסאנה מציעים הסעות אל שערי הפארק, הנמצאים במרחק דקות נסיעה בודדות ממרכז העיירה.
איפה ישנים: העיירה קאסאנה היא בסיס הלינה המרכזי לביקור בשמורת צ'ובה, ובה תמצאו מגוון רחב של מקומות לינה. אפשרות נוספת היא ללון באחד מהלודג'ים שבתחומי הפארק או בסביבתו הקרובה.

הפארק הלאומי צ'ובה הוא ביתה של אחת מאוכלוסיות הפילים הגדולות בעולם (צילום: Wynand Uys)


גם תאואים אפריקניים רועים לגדות נהר צ'ובה (צילום: Nick Fox)

צ'ובה ספארי לודג' (The Chobe Safari Lodge) הממוקם על גדות נהר צ'ובה הוא אחד מבתי המלון הוותיקים ביותר בבוטסואנה. המלון מרוחק כעשר דקות נסיעה משדה התעופה (יש שירות הסעות בחינם אליו וממנו) וכן מהכניסה לפארק הלאומי צ'ובה. המלון מציע מגוון אפשרויות לינה, כולל חדרי ספארי מפוארים, בקתות רונדבל מסורתיות, וכן חדרי משפחה ואתר קמפינג. במתחם תמצאו שתי בריכות שחייה, מסעדה ומרפסות אוכל הצופות לנהר, בר, ספא וחנויות. בנוסף, ניתן להזמין במקום סיורי ספארי בפארק ושייט על נהר צ'ובה.
 

צ'ובה ספארי לודג', מבתי המלון הוותיקים ביותר בבוטסואנה

ממערב לפארק הלאומי צ'ובה משתרע אזור ליניאנטי (Linyanti), הנחשב לאחד מיעדי הספארי היוקרתיים והפחות מתוירים בבוטסואנה. השמורות הפרטיות הפועלות באזור מגבילות את מספר המבקרים, ולכן חוויית הספארי שקטה ואקסקלוסיבית יותר. כאן תוכלו לצאת גם לספארי לילה ולסיורים רגליים – פעילויות שאינן מותרות ברוב הפארקים הלאומיים במדינה.

נהר קוואנדו (Kwando River), שמקורו באנגולה, זורם דרומה אל בוטסואנה ומזין את מערכת הביצות והערוצים של ליניאנטי, המתחברת בהמשך למערכת נהר צ'ובה. מערכת הנהרות הזו יוצרת ביצות, ערוצי מים ואזורי הצפה עשירים, המושכים אליהם מגוון רחב של בעלי חיים לאורך כל השנה.

ליניאנטי ידועה במיוחד בתצפיות על פילים, אריות, נמרים, צבועים וכלבי בר אפריקניים, הנחשבים לאחד הטורפים הנדירים והמבוקשים ביותר לצפייה בספארי. בזכות מספר כלי הרכב המצומצם והשטחים הפתוחים, רבים רואים באזור זה את אחת מחוויות הספארי הטובות ביותר בדרום היבשת.

איך מגיעים: רוב המבקרים מגיעים בטיסה קלה ממאון או מקאסאנה אל אחד ממחנות הספארי שבאזור. ניתן להגיע גם ברכב 4x4, אך הדרך ארוכה ודורשת רכב שטח מתאים וניסיון בנהיגת שטח.
איך מתניידים: ההתניידות מתבצעת באמצעות רכבי הספארי של המחנות, סיורי הליכה מודרכים ולעיתים גם בשייט על הנהר או בתעלות המים, בהתאם לעונה ולמיקום המחנה.
איפה ישנים: אזור ליניאנטי מתבסס כמעט כולו על מחנות ספארי ולודג'ים פרטיים, המציעים חבילות הכוללות לינה, ארוחות וסיורי ספארי מודרכים.
 

שייט מוקורו בערוצי המים של ליניאנטי (צילום: CC Vaughan McShane)


באזור ליניאנטי גובר הסיכוי שתזכו לראות כלבי בר אפריקניים נדירים (צילום: Thomas Retterath)

ממערב לדלתת האוקוונגו, בפינה הצפון-מערבית של בוטסואנה, שוכן אחד מאתרי אומנות הסלע החשובים באפריקה, הנחשב למקום קדוש עבור הקהילות המקומיות ואף מכונה בפי בני הסאן "הר האלים". גבעות צודילו (Tsodilo Hills), אשר הוכרו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, הן ארבע גבעות סלע המתנשאות מעל הנוף המישורי, ועליהן אלפי ציורי סלע עתיקים, חלקם בני אלפי שנים.

רוב המבקרים בבוטסואנה אינם מגיעים לכאן, לכן האתר נותר שקט יחסית גם בעונות התיירות העמוסות. מי שיבחר לשלב את הביקור בגבעות יזכה להכיר צד אחר של בוטסואנה, שאינו מתמקד בחיות הבר אלא במורשת האנושית של האזור.

איך מגיעים: הדרך הנוחה ביותר היא בטיסה קלה ממאון או ממחנות הספארי שבדלתת האוקוונגו. ניתן להגיע גם ברכב 4x4 מהעיירה שאקאווה (Shakawe), אך הנסיעה ארוכה וחלקה מתבצעת בדרכי עפר.
איך מתניידים: הביקור נעשה ברגל לאורך שבילי הליכה מסומנים, בליווי מדריך מקומי מוסמך המוביל אל אתרי ציורי הסלע.
איפה ישנים: אפשרויות הלינה באזור מצומצמות יחסית, ורוב המטיילים לנים בעיירה שאקאווה.

ציורי סלע עתיקים בגבעות צודילו, צפון-מערב בוטסואנה (צילום: CC Wildlife Wanderer, fotogaby)
 

מדרום-מזרח לדלתת האוקוונגו הנוף משתנה לחלוטין. מישורי המלח של מקגדיקגדי (Makgadikgadi Salt Pans) הם שרידיו של אגם קדום שכיסה בעבר חלקים נרחבים מצפון בוטסואנה, וכיום הם נמנים עם מישורי המלח הגדולים בעולם. בעונה היבשה נדמה שאין כאן דבר – כמעט שאין נקודת ייחוס שמאפשרת להעריך את גודל המרחב. רק כשעומדים בלב המישור מבינים את עוצמתו של המקום.

לאחר עונת הגשמים מתכסים המישורים בעשב ירוק, ואלפי זברות מגיעות אליהם במסגרת אחת מנדידות היונקים היבשתיים הארוכות ביותר באפריקה. לצד סיורי הספארי הקלאסיים אפשר לצאת לרכיבה על טרקטורוני שטח, לפגוש מושבות של סוריקטות שהתרגלו לנוכחות בני אדם ואף מטפסות לעיתים על כתפי המבקרים כדי לשפר את שדה הראייה שלהן, או ללון תחת שמיים חשוכים לחלוטין, ללא זיהום אור במשך מאות קילומטרים.

טיסה מעל מישורי המלח של מקגדיקגדי (צילום: CC Benoit Patelout)

אחד ממוקדי המשיכה המרכזיים באזור הוא נהר בוטטי (Boteti River), הזורם לאורך שוליהם המערביים של מישורי מקגדיקגדי. הנהר מתמלא במי ההצפה של דלתת האוקוונגו והופך למקור מים חיוני עבור עדרי זברות, גנואים, פילים ואנטילופות. בתקופת הנדידה, בין דצמבר לאפריל, הוא מהווה אחת מנקודות המפתח במסלול נדידת הזברות בין אזורי המרעה.

בקצה הדרום-מערבי של מישורי מקגדיקגדי נמצא האי קובו (Kubu Island) – אי סלעי קטן המתנשא מעל המרחב הלבן האינסופי. האי עם סלעי הגרניט הגדולים ועצי הבאובב נחשב לאחד האתרים המצולמים ביותר בבוטסואנה. עבור בני המקום זהו אתר קדוש, ועבור המטיילים הוא אחד המקומות המרשימים ביותר לצפייה בזריחה, בשקיעה ובשמי הלילה זרועי הכוכבים.

לא הרחק ממישורי מקגדיקגדי, בצידו הצפוני של כביש A3, נמצא הפארק הלאומי של מישורי נקסאי (Nxai Pan National Park), ובו עצי הבאובב המפורסמים של ביינס (Baines' Baobabs) – קבוצת עצים עתיקים שצייר החוקר והאומן הבריטי תומאס ביינס כבר בשנת 1862. כיום אפשר להשוות בין ציורו של ביינס לבין הנוף הנשקף במקום – ולגלות שכמעט דבר לא השתנה.

איך מגיעים: האזור נמצא לאורך כביש A3, בין מאון לנאטה (Nata), ולכן הוא אחד מאזורי הספארי הנגישים ביותר בבוטסואנה. אפשר להגיע גם במסגרת טיול היוצא ממאון.
איך מתניידים: לכניסה למישורי המלח ולמסלולי הספארי נדרש בדרך כלל רכב 4x4. פעילויות כמו טיולי טרקטורונים, נסיעות ספארי וסיורי סוריקטות נערכות עם מדריכים מקומיים.
איפה ישנים: סביב מישורי המלח פועלים מספר לודג'ים ומחנות ספארי, בעיקר באזור גווטה (Gweta) ולאורך כביש A3.

גנואים חוצים את מישורי המלח (צילום: CC Eric Kilby)


זריחה עולה על האי קובו (צילום: HannesThirion)
 

שמורת מרכז הקלהארי (Central Kalahari Game Reserve), המשתרעת על פני כ- 52,800 קמ"ר בלב בוטסואנה, היא אחת משמורות הטבע הגדולות בעולם ואחת הפחות מתוירות במדינה. אפיקי נהרות יבשים, כמו עמק דספשן (Deception Valley), חוצים את הנוף, ואחרי הגשמים מתרכזים בהם בעלי חיים רבים, כמו אריות בעלי רעמה שחורה, ראמים, צבועים וברדלסים, המשוטטים במישורים הפתוחים.

זוהי גם ארצם המסורתית של בני הסאן, תושביו הקדומים של הקלהארי. סיור רגלי בליווי מדריך בן המקום הוא אחת החוויות המיוחדות ביותר באזור. הם יודעים "לקרוא" את החול כפי שאחרים קוראים עיתון – לזהות מי עבר כאן, מתי, ולא פעם אפילו להסיק באיזה מצב היה בעל החיים. התקופה המומלצת ביותר לביקור היא העונה הירוקה, בין דצמבר לאפריל, כאשר בעלי החיים מתרכזים באפיקי הנחלים והעמקים.

איך מגיעים: מרבית המבקרים יוצאים ממאון ברכב שטח, או בטיסות קלות אל מחנות הספארי הפזורים ברחבי השמורה.
איך מתניידים: ההתניידות בתוך השמורה מתבצעת ברכב 4x4, שכן הדרכים חוליות ולעיתים אינן מסומנות היטב. מומלץ מאוד לטייל בליווי מדריך מקומי או במסגרת ספארי מאורגן.
איפה ישנים: אפשרויות הלינה כוללות מחנות ספארי ולודג'ים הממוקמים בתוך השמורה או בשוליה, וכן אתרי קמפינג למטיילים עצמאיים. ברוב המקרים הלינה כוללת גם סיורי ספארי מודרכים.

כמה מבעלי החיים שתוכלו לפגוש בשמורת מרכז הקלהארי 
(צילום: Gary Gamso, Patrik M. Loeff, Simoneemanphotography)


מומלץ להצטרף לסיור רגלי בקלהארי עם בני הסאן המקומיים (צילום: Sproetniek)
 

ספארי המים הקלאסי (7-8 ימים)
מאון >> דלתת האוקוונגו >> צ'ובה או ליניאנטי, עם אפשרות להמשיך למפלי ויקטוריה.
זהו המסלול האידיאלי לביקור ראשון בבוטסואנה. בדלתת האוקוונגו תשלבו שייט במוקורו, שייט בסירה וספארי ברכב, ואילו בצ'ובה או בליניאנטי תזכו למפגש קרוב עם עדרי פילים ומגוון טורפים. אם הזמן מאפשר, מומלץ להמשיך גם למפלי ויקטוריה, הנמצאים כשעה נסיעה מקאסאנה.
 
מסלול מים ומלח (9-11 ימים)
מאון >> דלתת האוקוונגו >> מורמי >> מקגדיקגדי או נקסאי.
מסלול מומלץ במיוחד לצלמי טבע: הדלתה ומורמי מספקות השתקפויות במים וטורפים משחרים לציד, ומישורי המלח מספקים נופים פתוחים, אור טבעי דרמטי ונדידת זברות בין דצמבר לאפריל.
 
בוטסואנה למתקדמים (10-14 ימים)
מאון >> מרכז הקלהארי >> גבעות צודילו >> מחנה מבודד בדלתת האוקוונגו.
מסלול המתאים במיוחד לביקור שני או שלישי במדינה, ובעיקר בעונה הירוקה. הוא משלב את מרחבי הקלהארי, מפגש עם בני הסאן, ביקור באתרי אומנות הסלע של גבעות צודילו ולינה באחד המחנות המבודדים של דלתת האוקוונגו.

בעוד שבמדינות אחרות באפריקה הספארי מתמקד בעיקר בחיפוש אחר "חמשת הגדולים", בוטסואנה מציעה חוויה שונה. היא משלבת צפייה בבעלי חיים עם מגוון רחב של נופים ופעילויות, המאפשרים להכיר את הטבע מזוויות שונות. שייט בין ערוצי האוקוונגו, סיור עם בני הסאן במדבר הקלהארי, חציית מישורי המלח העצומים וביקור באתרי אומנות הסלע מעניקים לטיול בבוטסואנה עומק וגיוון, והופכים אותה לאחד מיעדי הספארי המיוחדים באפריקה.