בוטסואנה – יעדים, המלצות ומסלולי טיול בבוטסואנה

 

בוטסואנה שוכנת בדרומה של אפריקה וגובלת בדרום אפריקה, נמיביה, זמביה וזימבבואה. מרבית שטחה נמצא באגן הקלהארי, אך דווקא בלב האזור הצחיח הזה נוצרות כמה ממערכות המים החשובות ביבשת. נהר האוקוונגו מגיע מרמות אנגולה, מתפצל לאינספור ערוצים ולגונות ולבסוף נבלע בחולות המדבר. בצפון המדינה זורמים נהרות צ'ובה, קוונדו וליניאנטי, שסביבם מתקבצים עדרים גדולים של פילים, תאואים ובעלי חיים נוספים.

השילוב בין מדבר, סוואנה, ביצות עונתיות ונהרות קבועים יוצר מגוון גדול של אזורי ספארי, שלכל אחד מהם אופי ועונה משלו.

בוטסואנה נבדלת מיעדי ספארי מרכזיים אחרים באפריקה גם באופן שבו מתנהל הטיול. המדינה אימצה מודל תיירות המתבסס במידה רבה על מספר מצומצם יחסית של מבקרים, מחנות קטנים ואזורים נרחבים שבהם התנועה מוגבלת. חלק מאזורי הספארי נמצאים בשמורות ציבוריות, ואחרים בזיכיונות פרטיים המאפשרים פעילויות כמו נסיעות לילה וסיורים רגליים.

התוצאה היא חוויית ספארי שקטה ואינטימית יחסית. במקום שיירות של כלי רכב סביב אריה או נמר, אפשר לנסוע במשך שעות מבלי לפגוש כמעט מטיילים אחרים. לצד נסיעות הספארי המסורתיות, ניתן לשוט בסירת מנוע, לנוע בתעלות האוקוונגו בסירת מוקורו, לצאת להליכה מודרכת או לצפות בנוף מהאוויר במסוק או מטוס קל.

למודל הזה יש גם מחיר: בוטסואנה נחשבת לאחד מיעדי הספארי היקרים באפריקה, בעיקר כאשר משלבים טיסות קלות ולינה במחנות הנמצאים בזיכיונות פרטיים. לכן חשוב להתאים היטב בין מועד הנסיעה, אזורי הטיול והתקציב.
המדריך המלא לספארי בבוטסואנה

דלתת האוקוונגו – מערכת של תעלות, לגונות, איים ושטחי הצפה המשתרעת בלב הקלהארי. מי הנהר מגיעים מאנגולה ומתפשטים בהדרגה על פני צפון-מערב בוטסואנה, ללא מוצא אל הים. הדלתה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו והיא בית גידול לפילים, היפופוטמים, תנינים, אנטילופות מים ומאות מיני ציפורים.

שמורת מורמי – משתרעת בחלקה המזרחי של הדלתה ומשלבת שטחי הצפה, יערות, סוואנות ואיים יבשים. זהו אחד האזורים העשירים במדינה בבעלי חיים ובטורפים, ובהם אריות, נמרים וכלבי בר אפריקניים. אל חלק מהמחנות מגיעים בטיסה קלה מהעיירה מאון, ואילו לאזורים אחרים אפשר להגיע ברכב שטח.
 
הפארק הלאומי צ'ובה ואזור ליניאנטי – הפארק הלאומי צ'ובה שבצפון המדינה מוכר בעיקר בזכות אוכלוסיית הפילים הגדולה שלו. בעונה היבשה מתקבצים לאורך נהר צ'ובה עדרים גדולים, ולצידם תאואים, אנטילופות, היפופוטמים ותנינים. מערבה משם משתרע אזור ליניאנטי, הכולל נהרות, ביצות וזיכיונות פרטיים דלילים במבקרים.
 
מישורי המלח של מקגדיקגדי ונקסאי – שרידים לאגם קדום שכיסה בעבר חלק גדול מהאזור, משתרעים מדרום-מזרח לדלתת האוקוונגו. בעונה היבשה הנוף כמעט נטול צמחייה ומתאפיין במרחבים שטוחים ובהירים, ואילו לאחר הגשמים מתכסים חלקים ממנו בעשב ומושכים עדרי זברות, גנו ובעלי חיים נוספים.

שמורת מרכז הקלהארי – מהשמורות הגדולות והמבודדות בעולם. בעונה הירוקה מתמלאים ערוצי הנהרות היבשים בעשב ומושכים אנטילופות, אריות, ברדלסים וצבועים.
 
גבעות צודילו – בצפון-מערב הרחוק של בוטסואנה מתרוממות מתוך מישורי הקלהארי ארבע גבעות סלעיות, הידועות בשם גבעות צודילו. על קירות הסלע התגלו אלפי ציורים, המעידים על נוכחות אנושית באזור במשך אלפי שנים. הביקור בצודילו, המקודש לבני הסאן, נערך ברגל ובליווי מדריך מקומי מוסמך. 

אין חודש אחד המתאים באותה מידה לכל אזורי בוטסואנה. הבחירה במועד הנסיעה צריכה להתבסס על האזורים שבהם רוצים לבקר ועל סוג הספארי המבוקש.

העונה היבשה, הנמשכת בדרך כלל ממאי עד אוקטובר, היא התקופה הפופולרית ביותר לספארי בצפון המדינה. הצמחייה דלילה יותר ובעלי החיים מתרכזים ליד מקורות המים. בשעות היום מזג האוויר לרוב נוח ויבש, אך בחודשי החורף המקומי – בעיקר ביוני וביולי – הלילות והבקרים עלולים להיות קרים מאוד.

ההצפה השנתית של דלתת האוקוונגו מגיעה לשיאה בדרך כלל בין יוני לאוגוסט, דווקא בשיא העונה היבשה בבוטסואנה. המים שמקורם בגשמים שירדו חודשים קודם לכן באנגולה מתקדמים באיטיות דרך הדלתה ומרחיבים את אזורי השייט. עוצמת ההצפה ומועדה משתנים משנה לשנה, ולכן גם תנאי הביקור אינם קבועים.

העונה הירוקה נמשכת בקירוב מנובמבר עד אפריל. בתקופה זו יורדים גשמים, הנוף מתכסה בצמחייה ובעלי חיים רבים ממליטים. זוהי עונה טובה במיוחד לביקור במקגדיקגדי, בנקסאי ובמרכז הקלהארי, והיא מושכת גם ציפורים נודדות. המחירים עשויים להיות נמוכים יותר, אך חלק מדרכי העפר הופכות קשות למעבר.

העיירה מאון (Maun) היא נקודת המוצא המרכזית לדלתת האוקוונגו, לשמורת מורמי ולאזורי המלח והקלהארי. קאסאנה (Kasane) משמשת בסיס לטיול בפארק הלאומי צ'ובה ובצפון המדינה. בין המחנות המרוחקים נהוג לעבור בטיסות קלות, המאפשרות לחסוך נסיעות ארוכות ומהוות גם הזדמנות לצפות בדלתה מהאוויר.

טיול עצמאי ברכב שטח אפשרי בחלק מהשמורות, אך הוא דורש ניסיון בנהיגה בחול עמוק, תכנון דלק ומים, ציוד חילוץ והזמנה מוקדמת של מקומות לינה או חניונים. המרחקים גדולים, הקליטה הסלולרית מוגבלת ותנאי הדרכים משתנים בהתאם לעונה.

מטיילים רבים משלבים כמה אזורים באמצעות טיסות קלות, או מחברים בין בוטסואנה למפלי ויקטוריה, לזימבבואה, לזמביה או לנמיביה. כדי להפיק את המרב מהטיול, חשוב לא רק לבחור את השמורות הנכונות, אלא גם להתאים כל אזור לעונה שבה הוא נמצא בשיאו.

לינה בעיר הבירה גאבורון
לינה בעיירה מאון
לינה בעיירה קאסאנה