טיול בנמיביה – ערים מרכזיות

טיול בנמיביה – חלק א':
ערים מרכזיות ומידע כללי
מאת: ד"ר רמי דברת


בנמיביה, המסע הוא חלק בלתי נפרד מחוויית הטיול. אתה נוסע שעות ארוכות על פני מאות קילומטרים של דרכי מדבר, אשר רובן אף אינן סלולות. מכל עבר נפרש נוף צחיח של חולות וסלעים, ולעתים חולפות דקות ארוכות עד שאתה פוגש רכב אחר. מפעם לפעם אתה נתקל בשערי עץ שחוסמים את הדרך, ומחייבים אותך לרדת ולפתוח אותם כדי להמשיך. התחושה היא שהדרך נמשכת ללא סוף, מתמזגת עם האופק, עד שנסיעה מונוטונית ורציפה של שעות הופכת כמעט ליעד בפני עצמו.


אחד מאותם מסעות בלתי נגמרים הסתיים לבסוף בפתחו של מלון שהזמנו מראש בווינדהוק הבירה. עם פתיחת השער החשמלי נחשף בפנינו עולם אחר: קומפלקס מודרני של שני מפלסים המקיף בריכה צלולה, שהטבילה בה מקהה במקצת את החום הכבד, משכיחה לרגע את תחושת האינסוף שאפפה אותנו רק זמן קצר קודם לכן. עוד נחזור לווינדהוק בהמשך, אך ראשית – כמה מילים על המדינה המיוחדת שבה אנו נמצאים.
 
1 / 9
2 / 9
3 / 9
4 / 9
5 / 9
6 / 9
7 / 9
8 / 9
9 / 9

נופי המדבר של נמיביה (צילום: jkraft5)
הכנסייה הלותרנית, מסמלי עיר הבירה וינדהוק (צילום: miroslav_1)
ביקור בכפרי השבטים הילידים, חוויה מיוחדת בטיול בנמיביה (צילום: mtorrazzina)
סוואקופמונד, עיר חוף עם מורשת גרמנית (צילום: Five-Birds Photography)
השוק של סוואקופמונד הוא מקום מצוין לקנות בו מזכרות ועבודות יד מקומיות (צילום: Ninara)
אדריכלות קולוניאלית גרמנית בעיר סוואקופמונד (צילום: Mlenny)
הדיונות של סנדוויץ' הארבור צונחות אל מי האוקיינוס הכחולים (צילום: kavram)
מושבת אריות ים בפנינסולת פליקן פוינט ליד העיירה וולביס ביי (צילום: flowcomm)
לגונת הפלמינגו במימיו של מפרץ וולביס ביי (צילום: Stephen Barnes)


יעדי טיול המוזכרים בסדרת הכתבות על נמיביה, ובתי מלון מומלצים:
מלון הבוטיק בלוודיר בעיר הבירה וינדהוק  |  דזרט בריז לודג' בעיר סווקופמונד

 ברירת מחדל



נמיביה – ארץ מדבר

נמיביה, ארץ רחבת ידיים (כ- 825,000 קמ"ר), שוכנת בחלקה הדרום-מערבי של יבשת אפריקה. היא גובלת באנגולה מצפון, בוטסואנה ממזרח, דרום אפריקה מדרום, והאוקיינוס האטלנטי ממערב. נופיה הדומיננטיים הם נופים מדבריים או מדבריים למחצה, הכוללים בין השאר דיונות חול מהענקיות בעולם. מקור שמה של המדינה הוא במדבר נמיב, אחד משני המדבריות המצויים בשטחה (האחר הוא הקלהארי הידוע). בהתאם לכך, נמיביה צחיחה ברובה, עם "כתמים ירוקים" מועטים ביותר.

את מרחביה הגדולים של המדינה מאכלסים מספר קטן ביותר של תושבים – כשלושה מיליון במספר, כך שאחת החוויות המרכזיות של כל מטייל בנמיביה היא השטחים הפראיים שבהם אתה מרגיש פעמים רבות לבד או כמעט לבד. טיול בנמיביה מזמן גם חוויה תרבותית-אנתרופולוגית ייחודית, בדמות מפגש עם השבטים הילידים בה. נהוג לחלק את אוכלוסיית המדינה ל-11 קבוצות אתניות מרכזיות, שהגדולה בהן היא האוומבו (Ovambo), אשר מרוכזת בעיקר בצפון הרחוק של המדינה (אחד האזורים היחידים בנמיביה שנהנים מכמות משקעים גדולה יותר מהממוצע המדברי השחון). מרבית התיירים מבקרים בשבטי ההימבה (Himba), ההררו (Herero), והסאן (San), המוכרים גם כבושמנים.
 
דרכי מדבר בנמיביה
אחת החוויות המרכזיות בטיול בנמיביה היא הנסיעה הארוכה בשטחים הפראיים (צילום: serg269)
 

מאבק ארוך שנים לעצמאות

נמיביה היא אמנם ביתן של מספר קבוצות ילידיות, אך יש לציין כי לא כולן חיו באזור מקדמת דנא. כך למשל, בני ההררו דוברי הבנטו, הגיעו לאזור נמיביה ממזרח אפריקה רק במאה ה-16. האירופאים מצידם החלו לתור את האזור כבר במאה ה-15, תחילה למטרות מסחר בעיקר. עם הזמן אינטרסים אירופאיים החלו לנגוד אינטרסים של קבוצות מקומיות, תהליך שהביא לאין-ספור מתיחויות וקונפליקטים בין האירופאים לבין הילידים, כמו גם קונפליקטים בין הקבוצות הילידיות עצמן (למשל בין הנאמה לבין ההררו). במקביל החלה פעילות מיסיונרית מקיפה, שהתגברה בתחילת המאה ה-19, ובה היו פעילים במיוחד אנגלים וגרמנים.

הפרק הקולוניאלי ה"ממוסד" של נמיביה החל עם החלטתה של גרמניה להצטרף למרוץ הקולוניאלי בסוף המאה ה-19. בשנת 1884 הפכה נמיביה למושבה גרמנית בשם דרום-מערב אפריקה הגרמנית (German South-West Africa), וגרמנים רבים הגיעו לחפש את מזלם במושבה החדשה. עם סלילת מסילות ברזל על ידי הגרמנים, התפתחו החל מתחילת המאה העשרים התנגשויות בין הגרמנים לבין הילידים, ששיאם בהרג המוני ושיטתי של בני הנאמה וההררו.
 
במלחמת העולם הראשונה נכבשה המושבה על ידי האימפריה הבריטית, והפכה למדינת חסות של דרום אפריקה. רק בשנת 1990 זכתה נמיביה לעצמאות – אירוע אשר מומחש באתר ההנצחה הלאומי (Heroes’ Acre), הנמצא כ-10 ק"מ דרומית לעיר הבירה וינדהוק. האתר משמש כאנדרטה רשמית וכבית קברות לאומי המוקדש לזכרם של הגברים והנשים שהקריבו את חייהם במאבק לעצמאות נמיביה ובבניית האומה.

במרכז האתר ניצב אובליסק שיש לבן בגובה 34 מטרים ולצידו פסל ברונזה ענק של "החייל האלמוני", המסמל את רוח הלחימה והגבורה. המתחם כולל גם אש תמיד הבוערת 24 שעות ביממה, קירות תבליט המציגים סצנות ממאבק השחרור, וטריבונה גדולה המארחת טקסים ממלכתיים. הביקור כאן ממחיש עד כמה בני נמיביה גאים בהתמודדותם עם תקופת שלטונו של האדם הלבן במדינה.
 
אתר ההנצחה הלאומי Heroes’ Acre דרומית לעיר וינדהוק
אתר ההנצחה הלאומי Heroes’ Acre דרומית לעיר וינדהוק (צילום: CC IUM 240052021)
 

וינדהוק – בירת נמיביה

גם בעיר וינדהוק (Windhoek) עצמה תוכלו להמשיך וללמוד על המאבק האנטי-קולוניאלי של נמיביה במוזיאון העצמאות (The Independence Memorial Museum) שבמרכז העיר. המוזיאון ניצב בגובה רב ומהווה ניגוד אדריכלי למבנים הקולוניאליים הגרמניים שסביבו. התצוגות במוזיאון מתפרסות על פני מספר קומות ומתארות את הדרך הארוכה שעברה נמיביה מהשלטון הקולוניאלי עד לעצמאות.

וינדהוק הייתה בירתה של המושבה הגרמנית החל מסוף המאה ה-19 ונבנתה על ידם (אם כי נוסדה על ידי אפריקנרים מוקדם יותר באותה מאה). בהתאם לכך, עד היום קיימים בעיר לא מעט מבנים אשר נבנו על ידי הגרמנים. הבולט שבהם הוא בניין המטה של הממשל הגרמני דאז, שבנוי בסגנון נאו-קלאסי ומשמש כיום כפרלמנט של נמיביה. הוא כונה בשם "ארמון הדיו" (Tintenpalast) בשל תהליכי הבירוקרטיה הרבים שננקטו בו על ידי עובדי הממשל הגרמני. קרוב אליו אפשר לחזות בפסל מרשים של Captain Hendrik Samuel Witbooi, מגיבוריה של נמיביה במאבק לעצמאות כנגד דרום אפריקה.

ליבה הפועם של הבירה הוא כיכר העיר, המוקפת בניינים מודרניים ומבני ממשל רבים, כבכל עיר מודרנית במאה ה-21. קשה לפספס את הכנסייה הלותרנית Christuskirche, מסמליה הבולטים של וינדהוק, אשר נבנתה כסמל לשלום לאחר המלחמות הקולוניאליות הגרמניות. היא נחנכה בשנת 1910 ומציגה שילוב ארכיטקטוני ייחודי של סגנונות נאו-רומנסקי, אר-נובו וגותי.

לא הרחק משם, במדרחוב הקניות הפופולרי Post Street Mall, שבה את עיניי מיצג יוצא דופן – קבוצה של כ-30 עמודי מתכת שבקצה כל אחד מהם ניצב שבר מטאוריט כבד, השוקל מאות קילוגרמים. שברים אלה הם חלק ממטאוריט שחדר לאטמוספירה והתפוצץ לאלפי רסיסים, שהתפזרו על פני שטח עצום של כ-46,000 קמ"ר (יותר מפי שניים משטחה של מדינת ישראל כולה). תצוגת המטאוריטים הזו, המכונה מזרקת מטאוריט גבעון (Gibeon Meteorite Fountain) וידועה גם בשמה הגרמני Meteoriten ("מטאוריט"), הוכרזה כבר בשנת 1950 כמונומנט לאומי של נמיביה.

הכנסייה הלותרנית Christuskirche, וינדהוק
הכנסייה הלותרנית Christuskirche, מסמליה המפורסמים של וינדהוק (צילום: Nate Hovee)

תצוגת שברי מטאוריט במרכז וינדהוק
תצוגת המטאוריטים במרכז וינדהוק (צילום: CC Martha de Jong-Lantink)
 

סיורים ובילויים בווינדהוק

בנמיביה, כמו ב"אחותה הגדולה" (במובנים רבים) דרום אפריקה, קמו בשולי הערים הגדולות עיירות של שחורים (Townships). אחת העיירות המעניינות לבקר בהן היא קטוטורה (Katutura), אשר בחלקה הצפוני של וינדהוק, ומאוכלסת במעל 30 אלף תושבים. המסייר ברחובות יכול להתרשם מהיבטים שונים של חיי היום-יום, כמו גם להתנסות בטעימת אוכל רחוב מסורתי וקניית פריטי תרבות ואמנות אותנטיים, באחד משני השווקים במקום.

חוויה מסוג אחר מזומנת למבקר בגנים הבוטניים הלאומיים (National Botanical Gardens). מדובר בגנים שהרוב המכריע של המינים המוצגים בהם, הם מינים "מקוריים" במדינה. כולם יכולים ליהנות מהגנים היפים, אך למתעניינים בעולם הצומח, הביקור כאן יכול לשמש כ"מבוא ראוי" להיכרות עם המינים האופייניים אותם ניתן למצוא באזורים השונים של נמיביה.

וינדהוק היא המקום הטוב ביותר להתרשם ולרכוש בו חפצי אומנות מסורתית אופיינית שנמיביה כה מצטיינת בהם. ברחבי העיר דוכנים רבים למכירת חפצים כאלה, המכונים בעגה המקומית Curios – מזכרות אומנות לתיירים. את המבחר הגדול ביותר תוכלו למצוא ב- Namibia Craft Centre – מתחם רחב ידיים ובו עשרות ביתנים שבחלקם הגדול ניתן גם לפגוש את האומנים עצמם.

במהלך השהות בנמיביה, בעיקר בערים כמו וינדהוק וסווקופמונד (אליה נגיע מייד), יש נטייה לפעמים לשכוח שאתה נמצא ב"אפריקה השחורה", בוודאי בכל הנוגע לפן הקולינרי. כך מצאנו את עצמנו מבלים ערב נעים בגינת בירה שלווה בשם Joe’s Beerhouse, קרוב למרכז העיר, אשר הוצעו בה בירות אירופיות ומגוון מנות אירופאיות, בדגש על מנות גרמניות.
להזמנת סיור בעיירה קטוטורה

העיירה קטוטורה, וינדהוק
סצנה מחיי היום-יום בעיירה קטוטורה שבצפון העיר וינדהוק (צילום: CC Marko Forsten)
 



מלון מומלץ בווינדהוק

מלון הבוטיק בלוודיר (Belvedere Boutique Hotel) ממוקם באזור שקט במזרח העיר ומציע כעשרים חדרים מרווחים וממוזגים. זהו מלון 3 כוכבים בבעלות משפחתית, ומשום כך הוא מתאפיין באווירה אינטימית וביתית. בשטח המלון תמצאו בריכת שחייה, ג'קוזי, מגרש טניס, גינה מטופחת, אזורי מנוחה מעוצבים ועוד. במלון פועלת מסעדה, המגישה גם ארוחת בוקר, וצוות המלון ישמח להמליץ לכם על מסעדות נוספות בסביבה.
 
מלון מומלץ בעיר וינדהוק
מלון הבוטיק בלוודיר, אווירה משפחתית ואינטימית באזור שקט במזרח וינדהוק


סווקופמונד והמורשת הגרמנית

נסיעה של כ-350 ק"מ מערבה מווינדהוק הביאה אותנו לסווקופמונד (Swakopmund), השוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי. עיר זו הוקמה גם היא על ידי הגרמנים בסוף המאה ה-19, וכבר בתחילת המאה ה-20 תוכננה כעיר מודרנית עם מערכות חשמל ומים זורמים. סווקופמונד הפכה במהרה להיות מוקד משיכה לגרמנים שהגיעו בהדרגה מהמולדת, במסגרת המאמצים של גרמניה לתקוע יתד קולוניאלי באפריקה.

המורשת הגרמנית בולטת מאוד ברחובות העיר, ובקטעי רחוב אחדים נדמה כאילו אתה נמצא בעיירה בבוואריה. בפינות שונות של העיר אפשר להבחין במגדלים טיפוסיים עם כיפות ובניינים אחרים הבנויים בסגנונות אשר היו נהוגים בגרמניה בסוף המאה ה-19. שמות הרחובות, שהיו שמות גרמניים למהדרין, כגון Bahnhofstrasse (רחוב תחנת הרכבת), הוחלפו רק בעשורים האחרונים לשמות "נמיביים" בשפה האנגלית.
השכרת רכב בנמיביה
 
בית הוהנצולרן, סווקופמונד
אדריכלות גרמנית בסווקופמונד
המורשת הגרמנית מורגשת היטב ברחובותיה של סווקופמונד (צילומים: CC Ninara, Alex Ander)

 
ההשפעה הגרמנית ניכרת היטב גם במסעדות ובברים בעיר. באחד הערבים סעדנו את ליבנו במסעדה המתמחה במנות גרמניות, כמו גם במנות מקומית, מרוהטת בסגנון הגרמני המסורתי הכבד והמוכר, וקירותיה מכוסים בפוסטרים של מודעות פרסומת גרמניות מהעשורים הראשונים של המאה ה-20. על מנת ללמוד יותר על ההיסטוריה של האזור סרנו לבקר במוזיאון המקומי (Swakopmund Museum), אשר גם הוא הוקם על ידי הגרמנים, במבנה המגדלור (אשר אינו פעיל כיום).

בסמוך למגדלור נמצא ה- Open Craft Market – המקום המומלץ ביותר בסווקופמונד לרכישת מזכרות ועבודות יד מקומיות. השוק מציע מגוון רחב של פריטים, החל מפסלי עץ מגולפים של חיות הבר של נמיביה, דרך סלים קלועים וכלה בתכשיטים מסורתיים המיוצרים מחומרים טבעיים. מעבר לקניות, השיטוט בין הדוכנים מאפשר מפגש ישיר עם אומנים מקומיים המגיעים מכל רחבי המדינה, והוא מקום אידיאלי לרכישת מזכרת קטנה ואותנטית מהתרבות הנמיבית.

דוכני מזכרות ועבודות יד בשוק הפתוח של סווקופמונד
דוכני מזכרות ועבודות יד בשוק הפתוח של סווקופמונד (צילום: CC Domenico Convertini)
 

מלון מומלץ בסווקופמונד

החיים מלאי הפתעות, וכך, דווקא במקום לא מרכזי ולא צפוי כמו פאתיה של עיר קטנה במדינה אפריקאית מרוחקת, לנו באחד מבתי המלון המרשימים ששהינו בהם – דזרט בריז לודג' (Desert Breeze Lodge) – שכיאה לשמו ממוקם על מדרונות סלעיים באזור צחיח. מדובר בבקתות אירוח מפנקות הממוקמות על פני שטח נרחב יחסית, כך שלכל בקתה מובטחת פרטיות מרבית. מהבקתה "שלנו" השקפנו מבעד לחלון גדול על דיונת ענק אשר כאילו "מקטינה" אותנו. מעת לעת הבחנו מרחוק באנשים המטפסים לאיטם עד הגיעם לפסגת הדיונה.

פנים הבקתה בת שני החדרים רוהט באופן פשוט אך אלגנטי, כולל אח שמפאת הקור ששרר בעת ביקורנו שמחנו להפעילו ולהתחמם לאורו. (זה המקום להזכיר כי בנמיביה המדברית יכול לשרור קור, בייחוד בערבי החורף, דהיינו ביוני-אוגוסט.) בין הבקתות הוצבו פסלים המתארים מוטיבים בתרבויות השבטים הילידיים, וארוחת בוקר טעימה מוגשת מדי יום במבנה המרכזי.

מלון מומלץ בסווקופמונד
דזרט בריז לודג', בקתות אירוח מפנקות המשקיפות אל דיונות רחבות ידיים
 

וולביס ביי – מפגשים עם בעלי חיים

כ-30 קילומטרים דרומית לסווקופמונד נמצא מפרץ טבעי בשם וולביס ביי (Walvis Bay), סביבו התפתחה עיירה קטנה בעלת אותו שם. חשיבותו של המפרץ הובילה לסיפוחו על ידי הבריטים בשנת 1878, והוא נותר מובלעת בריטית גם לאחר שגרמניה הקימה את קולוניית דרום-מערב אפריקה שש שנים לאחר מכן. המפרץ הועבר לשליטה דרום-אפריקנית ב-1910, ואף לאחר שנמיביה קיבלה עצמאות ב-1990, דרום אפריקה סירבה לוותר על המובלעת. רק ב-1994 הועבר וולביס ביי רשמית לנמיביה, ומאז הוא חלק בלתי נפרד מהמדינה ומשמש כנמל הראשי שלה.

האטרקציה הפופולרית ביותר בוולביס ביי ("מפרץ הלווייתנים", אם כי אנחנו לא זכינו לראות כאלו שם) היא שייט, וגם אנחנו הצטרפנו לספינה קטנה ששטה במימיו עתירי הפלנקטון של המפרץ. השייט מאפשר לצפות מקרוב בעולם הציפורים המגוון של המקום – עשרות רבות של מינים, ביניהם בולט השקנאי המצוי עם מקורו המרהיב בצבעי צהוב-כחול-אדום.

בדרכנו למושבת אריות הים הצפופה בפנינסולת פליקן פוינט (Pelican Point Peninsula), התוחמת את המפרץ ממערב, הבחנו בלא מעט פרטים השוחים ליד הספינה. הבולטים שבהם היו שני "אריות הבית" של הספינה, שנהנו לטפס עליה, להשתזף תוך כדי שייט, ולהצטלם עם הנוסעים שמחבקים ומנשקים אותם.

לסיום "החלק הזואולוגי" הגענו ללגונת הפלמינגו (Flamingo Lagoon) אשר בקצה הדרומי של המפרץ. הדיירים מושכי תשומת הלב בלגונה הם שני מיני פלמינגו – המצוי (Greater) והזוטר (Lesser). מאות הפרטים בעלי גוונים אדומים-ורודים בנוצותיהם שגדשו את המקום עסקו בחיפוש מזון במימי הלגונה, תוך עמידה על רגל אחת, ובכך שימשו נושא לצילום בקרב המבקרים. בתקופות מסוימות בשנה הלגונה הומה באלפי פלמינגואים המתווספים לקהילה הקטנה יחסית היציבה במקום.
 
מושבת אריות הים בפנינסולת פליקן פוינט, וולביס ביי
מושבת אריות הים בפנינסולת פליקן פוינט (צילום: CC flowcomm)

לגונת הפלמינגו, וולביס ביי
לגונת הפלמינגו בדרום מפרץ וולביס ביי (צילום: zulufriend)


בנוסף לחוויית השייט, תוכלו להצטרף כאן לסיור אל אחד מאתרי הטבע המרשימים בנמיביה. טיולי שטח מאורגנים יוצאים מוולביס ביי דרומה אל סנדוויץ' הארבור (Sandwich Harbour), שם דיונות החול האדירות של מדבר נמיב (שחלקן מגיעות לגובה של מאה מטרים) צונחות אל האוקיינוס האטלנטי. רכבי ה- 4x4 מטפסים לנקודות תצפית המשקיפות לנופים היפים של הדיונות הזהובות שפוגשות את האוקיינוס הכחול, וחלק מהסיורים כוללים גם פיקניק בפסגת הדיונה.
להזמנת סיורים אל סנדוויץ' הארבור
 
הדיונות של סנדוויץ' הארבור, וולביס ביי
טיולים מאורגנים יוצאים מוולביס ביי אל הדיונות של סנדוויץ' הארבור (צילום: Sergi Ferrete)
 

בכתבות הבאות בסדרה נרחיב על יעדי טיול מומלצים בצפון נמיביה ובדרומה.
 

מידע נוסף


רמי דברת אודות הכותב
ד"ר רמי דברת מטייל בעולם עם מצלמה, ביקר עד כה ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם, והיד עוד נטויה...
מרצה באקדמיה בתחום הפסיכולוגיה הארגונית, בעל ניסיון עשיר בהרצאות למגוון קהלים, גופים ומוסדות
.
דוא"ל: 
ramidov@zahav.net.il

רמי עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר