s america_120(2).jpg)
.jpg)
לישון בתוך ארמון – ריאדים במרוקו
מאת: עודד אלבלינק
גינות הן מקום מושלם לקבלת פניו של אורח. הן רחבות ידיים, פתוחות וללא קירות חוצצים, צבעוניות ומעוצבות, והכי חשוב – מביאות את הטבע אלינו הביתה פנימה. כמו היוונים והרומאים שנהנו מגנים מטופחים ממש בין כתלי ארמונותיהם, כך גם במרוקו נהנו משפחות עשירות מגנים ירוקים בלב המדבר הצחיח – ממש בתוך הריאדים.
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הריאד המרוקני שלא כמו ארמונות גדולים שעושרם בולט למרחוק וברור היה לכל אדם המתבונן לעברם מבחוץ שממון רב הושקע בבנייתם, הריאד נסתר ונחבא אל הכלים. במבט מהרחוב לא יעלה על דעתכם שהגעתם – הבית המוקף חומת בוץ גבוהה ושערי עץ כבדים המסתירים אותו, ביישובים הנידחים שמדרום להרי האטלס במדבר סהרה. נכנסתם בדלתות העץ הגדולות והכבדות? אתם בבית. "וואו!" כנראה תהיה המילה הראשונה אשר תצא מפיכם.
מה שנראה לנו הישראלים מבחוץ כמחנה פליטים בו ביקרנו בשרות המילואים האחרון שלנו, הופך כבמעשה קסם לפינת חמד שלא רוצים לעזוב. הניגודיות בין הרחוב שבחוץ לריאד שבפנים גדולה ומסקרנת, ולכל אלמנט בריאד יש משמעות הלקוחה מדת האסלאם. עצם השהות והלינה במקום היא חוויה, לכן לא תמיד מספיק לילה אחד כדי להבין את כל הסיפור.
הקישוטים והפיתוחים בריאד מגיעים מעולם אומנות האסלאם, שהתפשטה יחד עם הפצת הדת, לאחר מותו של הנביא מוחמד במאה ה- 7, והגיעה לארצות צפון אפריקה, ובכללן , במהלך המאה ה- 8. האלמנטים המרכיבים את הריאד חוזרים על עצמם בריאדים שונים, וכוללים בהם מוטיבים רבים מן הטבע.
בריכת שחייה במרכז הגן, בריאד למאן (צילום: עודד אלבלינק)
גינת הריאד – לב העניין במרכז הריאד ישנה גינה רחבת ידיים ובה עצי הדר, תמרים, דשאים ירוקים ופרחים צבעוניים מסוגים שונים. בין הצמחים נבנו מדרכות המשמשות למעבר מצד אחד של הערוגה לצדה השני. כשנכנסים לגינה מוקפים מיד בטבע ירוק ובריא, כאילו אין סביב מדבר צחיח.
בעבר, שימשה הגינה כ"פנים" של הריאד: כאן בעל הבית נהג לקבל את אורחיו, ואפשר להבין מדוע. הגינה היתה לסמל סטטוס, שמיצב את כוחו החברתי, הפוליטי והכלכלי של בעליו. ככל שגינת הריאד היתה גדולה יותר כך העיד הדבר על בעל בית עשיר וחזק יותר.
אפשרויות לינה במרוקו
ככל שהגן גדול יותר – כך בעל הבית נחשב לחזק ועשיר יותר... (צילום: Dirriyyah Riad)
מוטיבים חוזרים בגינה ובריאד כמה אלמנטים מרכיבים את מהותו של הריאד ומחזקים את הקשר שלו לאסלאם: המים - תעלות שיש פתוחות מובילות מים להשקיית הגן הגדול ומזרקת המים מסמלת את מקווה ההיטהרות, בו עובר כל מוסלמי לפני כניסתו אל המסגד לתפילה.
ערבסקות – מוטיב קישוטי המקיף לרוב את כל חצר הריאד ומוסיף זוהר לקשתות שסביב הגן. לרוב הם משלבים פסוקים חוזרים מן הקוראן, שמטרתם לפאר את השפה הערבית ולהדגיש את כוחו האינסופי של אללה.
מוקרנס – אלו הם גילופי גבס או עץ ערער הנראים כנטיפים מדורגים ומקורם בפרס הרחוקה, המעטרים את הקשתות והכיפות שסביב הגן. באמנות כמו באמנות – אין דבר כזה שאין דבר כזה, והם מספרים בין היתר על מסעות של מלכים ברברים, כיבושים ואפילו מפגשים עם מלאכי שמים. רק הפעילו את הדמיון ותמצאו את הזווית הנכונה להתבוננות מעמיקה. סיפורם משתנה בהתאם למקום אותו הם מקשטים, למשל, מוקרנס המעטרים את המוזולאום יכוונו יותר לנושאים של שמים, מלאכים וגן העדן.
כתבה על אמנות ופולקלור במרוקו
גם ספסלי העץ שמפוזרים בגן מקבלים תשומת לב ייחודית (צילום: עודד אלבלינק)
הגעה אל הריאד הנחיתה במרוקו, לאחר עצירה ביעד ביניים באירופה, מצריכה הליך הוצאת ויזות במקום, שעלול להתארך ולקחת גם כשלוש שעות. לאחר שמסיימים את התהליך, בדרך כלל רצוי להגיע לבית מלון קרוב, ולריאד עצמו להגיע רק ביום הבא, לאחר שנת לילה טובה ומרעננת. הסיבה לכך היא שהריאדים האמיתיים נמצאים בדרך כלל באזור מדברי, מעבר להרי האטלס, או בערים סבוכות ומלאות סמטאות, וההגעה אליהם לעיתים רבות מצריכה שיטוט של כמה מאות מטרים ממקום חניית הרכב. מאחר שיום ההגעה מתיש בפני עצמו, אין צורך להעמיס גם גרירת מזוודות למרחק, דרך סמטאות צרות.
בבוקר, אפשר לצאת לחציית הרי האטלס, בדרך אל הריאד הראשון – זהו יום של נופי פרא ושינוי טופוגרפי מרשים, מהירוק אל הצחיח. לאחר טיפוס מייגע ולאחריו "איבוד גובה" בכבישים צרים, מגיעים למישורי המדבר. מחסום משטרתי קטן בכניסה, ומגיעים אל העיר המדברית והקסומה אולאד ברהיל ( Oulad Berhil ), המספקת שירותים לכל כפרי האזור. קשה למצוא את הריאד המקסים, עליו ארחיב מיד, וחייבים להיעזר בתושבי המקום לצורך הכוונה מדויקת אל השביל המשובש שבקצהו מסתתר ריאד הידה ( Riad Hida ).
לינה בעיר אולאד ברהיל
מהירוק אל הצחיח, נסיעה בדרכי המדבר לאחר חציית הרי האטלס (צילום: כרמית וייס)
סיפורו של מקום – ריאד הידה הכל החל בשנות השישים של המאה הקודמת, עת זוג דנים החליט לעבור למרוקו ל"כמה שנים". בטיוליהם הם מגיעים לריאד הידה ומתאהבים במקום. הם מתיידדים עם בעל הבית ורוכשים אותו ממנו. לאחר שיפוץ קל ושילוב של מוטיבים מהבית שלהם הוא נפתח לקהל הרחב. מאחר שהיו זוג חשוך ילדים, לאחר מותו של הבעל הורישה אשתו את הריאד לנהג ששירת אותם נאמנה במשך שנים כה רבות, וכיום בנו של הנהג הוא האיש אשר מקבל את פני האורחים בקבלה ונותן להם את מפתחות החדרים.
לאחר שחולפים דרך דלתות העץ העבות, ניתן להתרשם מגניו היפים של הריאד, על מזרקות המים ובריכת השחייה, פינות החמד והשבילים הנסתרים, עצי הפרי שביניהם טווסים מטיילים ומשוטטים בחופשיות, מבלי לחשוש מנוכחות האורחים. כשמגיעים לכאן באביב, ריחם החזק והמשכר של עצי ההדר המלבלבים ממלא את האוויר.
בריאד נמצא צוות אדיב וחייכן שעוזר בחפץ לב בכל דבר. הם יפתחו את המטבח מוקדם יותר מהשעה הרגילה בבוקר אם צריך, וכוס קפה תגיע אליכם לחדר בשעה שתבחרו אם רק תבקשו. הארוחות מבושלות במטבח המקומי והוא נקי וביתי. שתי קומות מגורים יש בריאד היפה הזה, החדרים גדולים מאוד ונופי הגן נשקפים מכל חלון. חשוב לזכור שהמקום מבודד ולכן יכול להיות שזרם המים יהיה חלש ומים חמים לא תמיד יהיו. עצתי היא שבמקרה כזה תתנו לאנשים אחרים להתקלח וחכו עד לאחר ארוחת הערב, אז הסיכוי למקלחת חמה יעלה. לאחר שפותחים את ברז המים החמים ומחכים כמה דקות, הם מגיעים... המקום גדול והדודים יכולים להיות רחוקים מהחדר, ולכן נדרשת פה מעט סבלנות.
ארוחת הבוקר מפנקת וכיאה לריאד עם עצי פרי בחצר תוכלו ליהנות ממיץ תפוזים סחוט טרי אמיתי. האינטרנט האלחוטי יעבוד באופן המיטבי ביותר בקבלה או בגן – שם הוא חזק ומהיר, אך בחדרים קשה לקלוט אותו.
על ריאד הידה בכתבה על ארץ הקניונים בדרומה של מרוקו
חדר האוכל של ריאד הידה, קישוטים מעולם אמנות האסלאם (צילום: כרמית וייס)
יוצאים אל המדבר לאחר לילה או שניים, בהתאם למסלול המתוכנן, המלצתי היא להמשיך בטיול לכיוון דרום – אל לב ליבו של מדבר סהרה ואל ים דיונות החול, ואחר כך להמשיך צפונה אל הריאד הבא. שימו לב
קבלת הפנים המדברית של בני שבט הנומאד, שבט הנוודים, תשאיר אתכם מלאי חוויות ורשמים, וההנאה מובטחת. בני השבט, אשר סחרו בעבר בין יבשת אפריקה ואירופה עם שיירות גמלים ארוכות ועמוסות סחורה, התיישבו במדבר וממשיכי דרכם מקבלים כיום את פני המבקרים במאהל, ועל ראשם "שאש" כחול (מעין כתר). תרבויות חדשות אליהם נחשפו ושפות שונות אותן למדו, הרחיבו את אופקיהם של בני השבט וחיברו אותם לעשייה תיירותית במקום הנידח ביותר במרוקו. את זמנם הם מעבירים בין המדבר למישורי המרעה הגדולים שבהרי האנטי-אטלס, ורועי העיזים חיים בפשטות כמו בימים עברו עד עצם היום הזה.
המטבח במאהל הוא הטעים ביותר לעניות דעתי, קשה להיפרד ממנו... אם רוצים לספוג עוד את אווירת המדבר, אפשר לרכוב על גמלים לעת שקיעה או זריחה, לנהוג על טרקטורונים בים הדיונות וליהנות מחוויה מדברית סביב המדורה עם תה חם ומתוק. לעת חשכה, מרבד כוכבים כמו שלא ראיתם מעולם יאיר את הלילה, רק הביטו מעלה.
טיול גמלים חווייתי במדבר משלים את התמונה (צילום: עודד אלבלינק)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
ריאד למאן – לישון בין כפות תמרים
הוא מסתתר בינות לעצי התמר של עמק מיליון התמרים – הלא הוא עמק הדראע ( Draa ), וגילויו היה לגמרי במקרה, כשעצרנו לארוחת צהריים בעיירה המדברית המקסימה זאגורה (Zagora) , באחד הטיולים באזור. דרך עפר ללא שם מובילה לחניה גדולה, וחומת בוץ גבוהה שומרת עליו נסתר וחבוי, ומהווה עדות להיסטוריה של המקום.
בעבר היה ריאד למאן ( ) אחד הגדולים באזור ואף שימש כמקום מנוחה לשיירות הגמלים שהגיעו ממרכז אפריקה, אך הוא נחרב באופן טרגי ועמד בשיממונו תקופה ארוכה. למזלנו, לאחר שיפוץ מקיף הפך המקום לפינת חמד של ממש, עם עיצוב מסורתי ומוטיבים אפריקנים. הוא בנוי מדירות מרווחות מאוד שצבען חום-אדמדם, ובמרכזו גן ענק, פינות ישיבה מקסימות ובריכת שחייה גדולה. פסלי עץ כבדים מקשטים את חצרו ואלמנטים של קש המזכירים את בתי הבוץ בהם חיים הילידים בשמורות הספארי שבמרכז אפריקה, נמצאים בכל מקום. המטבח ביתי והאוכל טעים מאוד. כל אורח יכול לבחור האם לאכול בתוך חדר האוכל או לסעוד בגן.
החדרים ענקיים ואלמנטים של עץ וקש מקשטים את פנים החדר, ובחלקו החיצוני – דלתות עץ כבדות וחלונות צבעוניים. מערכת של דודי שמש חדשה מספקת מים חמים בכל רגע נתון, ולחץ המים חזק. מזגנים לחימום וקירור נמצאים בכל אגף בחדר (בחלק מהחדרים יש גם סלון ושני חדרי מקלחת ושירותים). גם האינטרנט האלחוטי חזק בחדרים ועובד ללא דופי, יתרון גדול בחלק זה של המדינה.
הריאד כובש ונעים וכשנכנסים אליו לא רוצים לעזוב את המקום, לכן אני ממליץ בחום ללון כאן לפחות שני לילות. בעלי הבית שמכירים את האזור כאת כף ידם, הם מדריכים נהדרים לטיולים המדבריים וניתן לתכנן איתם גם ארוחת ערב במאהל מקומי למרגלות דיונות חול מקסימות.
אל תשכחו למסור דרישת שלום לסלאח, אשר עוזר עם המזוודות – אותן הוא מעביר באמצעות עגלה בעלת גלגלים גדולים, שכן קשה לגרור אותן על האדמה עד הריאד.
אפשרויות לינה נוספות בעיירה זאגורה
השקעה בפרטים ובעיצוב, גם מבחוץ. ריאד למאן (צילום: עודד אלבלינק)
הריאד והדאר – עדיפים על פני בית מלון הריאד וה"דאר" ("בית" בערבית), הם המקומות הטובים ביותר ללון בהם בחלקה הדרומי של מרוקו. השאירו את בית המלון המודרני לערים הגדולות. בדאר המרוקני – ביתה של משפחה אמידה – תמצאו את אותם האלמנטים כמו בריאד רק מעט יותר קטנים. מזרקה במרכזה של חצר יפה, במקום גן רחב ידיים, בריכת שחייה קטנה, צמחייה ירוקה וסביבה אריחי קרמיקה מקושטים וצבעוניים. בדאר חדרים מיוחדים ולהם מרפסת המשקיפה על החצר, המטבח ביתי ומוקפד והשירות ללא דופי ותמיד עם חיוך.
האמנות האסלאמית מורכבת וקצרה היריעה מלתאר את כולה. השתדלתי להעביר את עיקריה ולתת לכם את היכולת להבין למה מכוונים האלמנטים אותם תפגשו במבנים המקסימים הללו ובחצרותיהם, מקווה שהצלחתי. אל תשכחו היכן אתם לנים וקחו בחשבון שהתנאים במקום נגזרים גם מבידודו של האזור, היו סבלניים והשתדלו ליהנות גם אם אין מים חמים במקלחת, שהרי אתם נמצאים במקומות מאוד רחוקים ומיוחדים וצוברים חוויות וסיפורים לאלו שנשארו בבית.
כתבה על האוכל במרוקו
סלאח והעגלה - עם הגלגלים האלה אין בעיה לחצות כל רחוב משובש... (צילום: עודד אלבלינק)
מרוקו היא מדינה צבעונית מאוד והמקומיים שגרים מדרום להרי האטלס יהיו בוודאי האנשים המתוקים ביותר שתפגשו. השמירה על המסורת ואיתה הקידמה – אותה אנחנו התיירים מביאים, יוצרת שילוב מנצח של אותנטיות, שירות מעולה ומקצוענות, והכול עם חיוך ואהבה. אנא כבדו את האנשים המקסימים הללו ואם עזרו לכם עם המזוודות השאירו טיפ. כמו אצלנו – סבלי המזוודות לא נמצאים במדרגת שכר גבוהה ושטר של חמישים דירהם (כ- 5 דולר) יעביר מסר חשוב שאתם מעריכים את העזרה ומודים להם על כך. המקומיים אוהבים את היהודים מאוד ותמיד ישמחו לקבל אותנו בזרועות פתוחות, תרתי משמע.
קחו איתכם במזוודה בגדים משומשים ונעליים ישנות, אותם תוכלו לתרום לילדים מקומיים בכפרים רחוקים, מי יודע אולי יום אחד תפגשו אותם לובשים את הבגדים שהבאתם להם בטיול קודם. מומלץ גם לקחת עפרונות ופנקסים, טושים צבעוניים, מחקים ומחדדים ולחלק אותם לקטנטנים, הם ישמחו מאוד. זה כמובן עדיף על ממתקים, שכן אין להם כסף לטיפולי שיניים, וכן על מתן כסף מזומן – שתמיד יוצר מריבות ביניהם – הימנעו מכך בכל מחיר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיול ג'יפים במרוקו
אוכל במרוקו
נשות מרוקו בעת החדשה
אמנות, פולקלור ואומנויות במרוקו
מה שנראה לנו הישראלים מבחוץ כמחנה פליטים בו ביקרנו בשרות המילואים האחרון שלנו, הופך כבמעשה קסם לפינת חמד שלא רוצים לעזוב. הניגודיות בין הרחוב שבחוץ לריאד שבפנים גדולה ומסקרנת, ולכל
בריכת שחייה במרכז הגן, בריאד למאן (צילום: עודד אלבלינק)
בעבר, שימשה הגינה כ"פנים" של הריאד: כאן בעל הבית נהג לקבל את אורחיו, ואפשר להבין מדוע. הגינה היתה לסמל סטטוס, שמיצב את כוחו החברתי, הפוליטי והכלכלי של בעליו. ככל שגינת הריאד היתה גדולה יותר כך העיד הדבר על בעל בית עשיר וחזק יותר.
אפשרויות לינה במרוקו
ככל שהגן גדול יותר
מוטיבים חוזרים בגינה ובריאד כמה אלמנטים מרכיבים את מהותו של הריאד ומחזקים את הקשר שלו לאסלאם: המים - תעלות שיש פתוחות מובילות מים להשקיית הגן הגדול ומזרקת המים מסמלת את מקווה ההיטהרות, בו עובר כל מוסלמי לפני כניסתו אל המסגד לתפילה.
ערבסקות – מוטיב קישוטי המקיף לרוב את כל חצר הריאד ומוסיף זוהר לקשתות שסביב הגן. לרוב הם משלבים פסוקים חוזרים מן הקוראן, שמטרתם לפאר את השפה הערבית ולהדגיש את כוחו האינסופי של אללה.
מוקרנס – אלו הם גילופי גבס או עץ ערער הנראים כנטיפים מדורגים ומקורם בפרס הרחוקה, המעטרים את הקשתות והכיפות שסביב הגן. באמנות כמו באמנות – אין דבר כזה שאין דבר כזה, והם מספרים בין היתר על מסעות של מלכים ברברים, כיבושים ואפילו מפגשים עם מלאכי שמים. רק הפעילו את הדמיון ותמצאו את הזווית הנכונה להתבוננות מעמיקה. סיפורם משתנה בהתאם למקום אותו הם מקשטים, למשל, מוקרנס המעטרים את המוזולאום יכוונו יותר לנושאים של שמים, מלאכים וגן העדן.
כתבה על אמנות ופולקלור במרוקו
גם ספסלי העץ שמפוזרים בגן מקבלים תשומת לב ייחודית (צילום: עודד אלבלינק)
הגעה אל הריאד הנחיתה במרוקו, לאחר עצירה ביעד ביניים באירופה, מצריכה הליך הוצאת ויזות במקום, שעלול להתארך ולקחת גם כשלוש שעות. לאחר שמסיימים את התהליך, בדרך כלל רצוי להגיע לבית מלון קרוב, ולריאד עצמו להגיע רק ביום הבא, לאחר שנת לילה טובה ומרעננת. הסיבה לכך היא שהריאדים האמיתיים נמצאים בדרך כלל באזור מדברי, מעבר להרי האטלס, או בערים סבוכות ומלאות סמטאות, וההגעה אליהם לעיתים רבות מצריכה שיטוט של כמה מאות מטרים ממקום חניית הרכב. מאחר שיום ההגעה מתיש בפני עצמו, אין צורך להעמיס גם גרירת מזוודות למרחק, דרך סמטאות צרות.
בבוקר, אפשר לצאת לחציית הרי האטלס, בדרך אל הריאד הראשון – זהו יום של נופי פרא ושינוי טופוגרפי מרשים, מהירוק אל הצחיח. לאחר טיפוס מייגע ולאחריו "איבוד גובה" בכבישים צרים, מגיעים למישורי המדבר. מחסום משטרתי קטן בכניסה, ומגיעים אל העיר המדברית והקסומה אולאד ברהיל ( Oulad Berhil ), המספקת שירותים לכל כפרי האזור. קשה למצוא את הריאד המקסים, עליו ארחיב מיד, וחייבים להיעזר בתושבי המקום לצורך הכוונה מדויקת אל השביל המשובש שבקצהו מסתתר ריאד הידה ( Riad Hida ).
לינה בעיר אולאד ברהיל
מהירוק אל הצחיח, נסיעה בדרכי המדבר לאחר חציית הרי האטלס (צילום: כרמית וייס)
סיפורו של מקום – ריאד הידה הכל החל בשנות השישים של המאה הקודמת, עת זוג דנים החליט לעבור למרוקו ל"כמה שנים". בטיוליהם הם מגיעים לריאד הידה ומתאהבים במקום. הם מתיידדים עם בעל הבית ורוכשים אותו ממנו. לאחר שיפוץ קל ושילוב של מוטיבים מהבית שלהם הוא נפתח לקהל הרחב. מאחר שהיו זוג חשוך ילדים, לאחר מותו של הבעל הורישה אשתו את הריאד לנהג ששירת אותם נאמנה במשך שנים כה רבות, וכיום בנו של הנהג הוא האיש אשר מקבל את פני האורחים בקבלה ונותן להם את מפתחות החדרים.
לאחר שחולפים דרך דלתות העץ העבות, ניתן להתרשם מגניו היפים של הריאד, על מזרקות המים ובריכת השחייה, פינות החמד והשבילים הנסתרים, עצי הפרי שביניהם טווסים מטיילים ומשוטטים בחופשיות, מבלי לחשוש מנוכחות האורחים. כשמגיעים לכאן באביב, ריחם החזק והמשכר של עצי ההדר המלבלבים ממלא את האוויר.
בריאד נמצא צוות אדיב וחייכן שעוזר בחפץ לב בכל דבר. הם יפתחו את המטבח מוקדם יותר מהשעה הרגילה בבוקר אם צריך, וכוס קפה תגיע אליכם לחדר בשעה שתבחרו אם רק תבקשו. הארוחות מבושלות במטבח המקומי והוא נקי וביתי. שתי קומות מגורים יש בריאד היפה הזה, החדרים גדולים מאוד ונופי הגן נשקפים מכל חלון. חשוב לזכור שהמקום מבודד ולכן יכול להיות שזרם המים יהיה חלש ומים חמים לא תמיד יהיו. עצתי היא שבמקרה כזה תתנו לאנשים אחרים להתקלח וחכו עד לאחר ארוחת הערב, אז הסיכוי למקלחת חמה יעלה. לאחר שפותחים את ברז המים החמים ומחכים כמה דקות, הם מגיעים... המקום גדול והדודים יכולים להיות רחוקים מהחדר, ולכן נדרשת פה מעט סבלנות.
ארוחת הבוקר מפנקת וכיאה לריאד עם עצי פרי בחצר תוכלו ליהנות ממיץ תפוזים סחוט טרי אמיתי. האינטרנט האלחוטי יעבוד באופן המיטבי ביותר בקבלה או בגן – שם הוא חזק ומהיר, אך בחדרים קשה לקלוט אותו.
על ריאד הידה בכתבה על ארץ הקניונים בדרומה של מרוקו
חדר האוכל של ריאד הידה, קישוטים מעולם אמנות האסלאם (צילום: כרמית וייס)
יוצאים אל המדבר לאחר לילה או שניים, בהתאם למסלול המתוכנן, המלצתי היא להמשיך בטיול לכיוון דרום – אל לב ליבו של מדבר סהרה ואל ים דיונות החול, ואחר כך להמשיך צפונה אל הריאד הבא. שימו לב
קבלת הפנים המדברית של בני שבט הנומאד, שבט הנוודים, תשאיר אתכם מלאי חוויות ורשמים, וההנאה מובטחת. בני השבט, אשר סחרו בעבר בין יבשת אפריקה ואירופה עם שיירות גמלים ארוכות ועמוסות סחורה, התיישבו במדבר וממשיכי דרכם מקבלים כיום את פני המבקרים במאהל, ועל ראשם "שאש" כחול (מעין כתר). תרבויות חדשות אליהם נחשפו ושפות שונות אותן למדו, הרחיבו את אופקיהם של בני השבט וחיברו אותם לעשייה תיירותית במקום הנידח ביותר במרוקו. את זמנם הם מעבירים בין המדבר למישורי המרעה הגדולים שבהרי האנטי-אטלס, ורועי העיזים חיים בפשטות כמו בימים עברו עד עצם היום הזה.
המטבח במאהל הוא הטעים ביותר לעניות דעתי, קשה להיפרד ממנו... אם רוצים לספוג עוד את אווירת המדבר, אפשר לרכוב על גמלים לעת שקיעה או זריחה, לנהוג על טרקטורונים בים הדיונות וליהנות מחוויה מדברית סביב המדורה עם תה חם ומתוק. לעת חשכה, מרבד כוכבים כמו שלא ראיתם מעולם יאיר את הלילה, רק הביטו מעלה.
טיול גמלים חווייתי במדבר משלים את התמונה (צילום: עודד אלבלינק)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
ריאד למאן – לישון בין כפות תמרים
הוא מסתתר בינות לעצי התמר של עמק מיליון התמרים – הלא הוא עמק הדראע ( Draa ), וגילויו היה לגמרי במקרה, כשעצרנו לארוחת צהריים בעיירה המדברית המקסימה זאגורה (Zagora) , באחד הטיולים באזור. דרך עפר ללא שם מובילה לחניה גדולה, וחומת בוץ גבוהה שומרת עליו נסתר וחבוי, ומהווה עדות להיסטוריה של המקום.
בעבר היה ריאד למאן ( ) אחד הגדולים באזור ואף שימש כמקום מנוחה לשיירות הגמלים שהגיעו ממרכז אפריקה, אך הוא נחרב באופן טרגי ועמד בשיממונו תקופה ארוכה. למזלנו, לאחר שיפוץ מקיף הפך המקום לפינת חמד של ממש, עם עיצוב מסורתי ומוטיבים אפריקנים. הוא בנוי מדירות מרווחות מאוד שצבען חום-אדמדם, ובמרכזו גן ענק, פינות ישיבה מקסימות ובריכת שחייה גדולה. פסלי עץ כבדים מקשטים את חצרו ואלמנטים של קש המזכירים את בתי הבוץ בהם חיים הילידים בשמורות הספארי שבמרכז אפריקה, נמצאים בכל מקום. המטבח ביתי והאוכל טעים מאוד. כל אורח יכול לבחור האם לאכול בתוך חדר האוכל או לסעוד בגן.
החדרים ענקיים ואלמנטים של עץ וקש מקשטים את פנים החדר, ובחלקו החיצוני – דלתות עץ כבדות וחלונות צבעוניים. מערכת של דודי שמש חדשה מספקת מים חמים בכל רגע נתון, ולחץ המים חזק. מזגנים לחימום וקירור נמצאים בכל אגף בחדר (בחלק מהחדרים יש גם סלון ושני חדרי מקלחת ושירותים). גם האינטרנט האלחוטי חזק בחדרים ועובד ללא דופי, יתרון גדול בחלק זה של המדינה.
הריאד כובש ונעים וכשנכנסים אליו לא רוצים לעזוב את המקום, לכן אני ממליץ בחום ללון כאן לפחות שני לילות. בעלי הבית שמכירים את האזור כאת כף ידם, הם מדריכים נהדרים לטיולים המדבריים וניתן לתכנן איתם גם ארוחת ערב במאהל מקומי למרגלות דיונות חול מקסימות.
אל תשכחו למסור דרישת שלום לסלאח, אשר עוזר עם המזוודות – אותן הוא מעביר באמצעות עגלה בעלת גלגלים גדולים, שכן קשה לגרור אותן על האדמה עד הריאד.
אפשרויות לינה נוספות בעיירה זאגורה
השקעה בפרטים ובעיצוב, גם מבחוץ. ריאד למאן (צילום: עודד אלבלינק)
הריאד והדאר – עדיפים על פני בית מלון הריאד וה"דאר" ("בית" בערבית), הם המקומות הטובים ביותר ללון בהם בחלקה הדרומי של מרוקו. השאירו את בית המלון המודרני לערים הגדולות. בדאר המרוקני – ביתה של משפחה אמידה – תמצאו את אותם האלמנטים כמו בריאד רק מעט יותר קטנים. מזרקה במרכזה של חצר יפה, במקום גן רחב ידיים, בריכת שחייה קטנה, צמחייה ירוקה וסביבה אריחי קרמיקה מקושטים וצבעוניים. בדאר חדרים מיוחדים ולהם מרפסת המשקיפה על החצר, המטבח ביתי ומוקפד והשירות ללא דופי ותמיד עם חיוך.
האמנות האסלאמית מורכבת וקצרה היריעה מלתאר את כולה. השתדלתי להעביר את עיקריה ולתת לכם את היכולת להבין למה מכוונים האלמנטים אותם תפגשו במבנים המקסימים הללו ובחצרותיהם, מקווה שהצלחתי. אל תשכחו היכן אתם לנים וקחו בחשבון שהתנאים במקום נגזרים גם מבידודו של האזור, היו סבלניים והשתדלו ליהנות גם אם אין מים חמים במקלחת, שהרי אתם נמצאים במקומות מאוד רחוקים ומיוחדים וצוברים חוויות וסיפורים לאלו שנשארו בבית.
כתבה על האוכל במרוקו
סלאח והעגלה - עם הגלגלים האלה אין בעיה לחצות כל רחוב משובש... (צילום: עודד אלבלינק)
מרוקו היא מדינה צבעונית מאוד והמקומיים שגרים מדרום להרי האטלס יהיו בוודאי האנשים המתוקים ביותר שתפגשו. השמירה על המסורת ואיתה הקידמה – אותה אנחנו התיירים מביאים, יוצרת שילוב מנצח של אותנטיות, שירות מעולה ומקצוענות, והכול עם חיוך ואהבה. אנא כבדו את האנשים המקסימים הללו ואם עזרו לכם עם המזוודות השאירו טיפ. כמו אצלנו – סבלי המזוודות לא נמצאים במדרגת שכר גבוהה ושטר של חמישים דירהם (כ- 5 דולר) יעביר מסר חשוב שאתם מעריכים את העזרה ומודים להם על כך. המקומיים אוהבים את היהודים מאוד ותמיד ישמחו לקבל אותנו בזרועות פתוחות, תרתי משמע.
קחו איתכם במזוודה בגדים משומשים ונעליים ישנות, אותם תוכלו לתרום לילדים מקומיים בכפרים רחוקים, מי יודע אולי יום אחד תפגשו אותם לובשים את הבגדים שהבאתם להם בטיול קודם. מומלץ גם לקחת עפרונות ופנקסים, טושים צבעוניים, מחקים ומחדדים ולחלק אותם לקטנטנים, הם ישמחו מאוד. זה כמובן עדיף על ממתקים, שכן אין להם כסף לטיפולי שיניים, וכן על מתן כסף מזומן – שתמיד יוצר מריבות ביניהם – הימנעו מכך בכל מחיר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיול ג'יפים במרוקו
אוכל במרוקו
נשות מרוקו בעת החדשה
אמנות, פולקלור ואומנויות במרוקו
כתבה על אמנות ופולקלור במרוקו
גם ספסלי העץ שמפוזרים בגן מקבלים תשומת לב ייחודית (צילום: עודד אלבלינק)
בבוקר, אפשר לצאת לחציית הרי האטלס, בדרך אל הריאד הראשון – זהו יום של נופי פרא ושינוי טופוגרפי מרשים, מהירוק אל הצחיח. לאחר
לינה בעיר אולאד ברהיל
מהירוק אל הצחיח, נסיעה בדרכי המדבר לאחר חציית הרי האטלס (צילום: כרמית וייס)
סיפורו של מקום – ריאד הידה הכל החל בשנות השישים של המאה הקודמת, עת זוג דנים החליט לעבור למרוקו ל"כמה שנים". בטיוליהם הם מגיעים לריאד הידה ומתאהבים במקום. הם מתיידדים עם בעל הבית ורוכשים אותו ממנו. לאחר שיפוץ קל ושילוב של מוטיבים מהבית שלהם הוא נפתח לקהל הרחב. מאחר שהיו זוג חשוך ילדים, לאחר מותו של הבעל הורישה אשתו את הריאד לנהג ששירת אותם נאמנה במשך שנים כה רבות, וכיום בנו של הנהג הוא האיש אשר מקבל את פני האורחים בקבלה ונותן להם את מפתחות החדרים.
לאחר שחולפים דרך דלתות העץ העבות, ניתן להתרשם מגניו היפים של הריאד, על מזרקות המים ובריכת השחייה, פינות החמד והשבילים הנסתרים, עצי הפרי שביניהם טווסים מטיילים ומשוטטים בחופשיות, מבלי לחשוש מנוכחות האורחים. כשמגיעים לכאן באביב, ריחם החזק והמשכר של עצי ההדר המלבלבים ממלא את האוויר.
בריאד נמצא צוות אדיב וחייכן שעוזר בחפץ לב בכל דבר. הם יפתחו את המטבח מוקדם יותר מהשעה הרגילה בבוקר אם צריך, וכוס קפה תגיע אליכם לחדר בשעה שתבחרו אם רק תבקשו. הארוחות מבושלות במטבח המקומי והוא נקי וביתי. שתי קומות מגורים יש בריאד היפה הזה, החדרים גדולים מאוד ונופי הגן נשקפים מכל חלון. חשוב לזכור שהמקום מבודד ולכן יכול להיות שזרם המים יהיה חלש ומים חמים לא תמיד יהיו. עצתי היא שבמקרה כזה תתנו לאנשים אחרים להתקלח וחכו עד לאחר ארוחת הערב, אז הסיכוי למקלחת חמה יעלה. לאחר שפותחים את ברז המים החמים ומחכים כמה דקות, הם מגיעים... המקום גדול והדודים יכולים להיות רחוקים מהחדר, ולכן נדרשת פה מעט סבלנות.
ארוחת הבוקר מפנקת וכיאה לריאד עם עצי פרי בחצר תוכלו ליהנות ממיץ תפוזים סחוט טרי אמיתי. האינטרנט האלחוטי יעבוד באופן המיטבי ביותר בקבלה או בגן – שם הוא חזק ומהיר, אך בחדרים קשה לקלוט אותו.
על ריאד הידה בכתבה על ארץ הקניונים בדרומה של מרוקו
חדר האוכל של ריאד הידה, קישוטים מעולם אמנות האסלאם (צילום: כרמית וייס)
יוצאים אל המדבר לאחר לילה או שניים, בהתאם למסלול המתוכנן, המלצתי היא להמשיך בטיול לכיוון דרום – אל לב ליבו של מדבר סהרה ואל ים דיונות החול, ואחר כך להמשיך צפונה אל הריאד הבא. שימו לב
קבלת הפנים המדברית של בני שבט הנומאד, שבט הנוודים, תשאיר אתכם מלאי חוויות ורשמים, וההנאה מובטחת. בני השבט, אשר סחרו בעבר בין יבשת אפריקה ואירופה עם שיירות גמלים ארוכות ועמוסות סחורה, התיישבו במדבר וממשיכי דרכם מקבלים כיום את פני המבקרים במאהל, ועל ראשם "שאש" כחול (מעין כתר). תרבויות חדשות אליהם נחשפו ושפות שונות אותן למדו, הרחיבו את אופקיהם של בני השבט וחיברו אותם לעשייה תיירותית במקום הנידח ביותר במרוקו. את זמנם הם מעבירים בין המדבר למישורי המרעה הגדולים שבהרי האנטי-אטלס, ורועי העיזים חיים בפשטות כמו בימים עברו עד עצם היום הזה.
המטבח במאהל הוא הטעים ביותר לעניות דעתי, קשה להיפרד ממנו... אם רוצים לספוג עוד את אווירת המדבר, אפשר לרכוב על גמלים לעת שקיעה או זריחה, לנהוג על טרקטורונים בים הדיונות וליהנות מחוויה מדברית סביב המדורה עם תה חם ומתוק. לעת חשכה, מרבד כוכבים כמו שלא ראיתם מעולם יאיר את הלילה, רק הביטו מעלה.
טיול גמלים חווייתי במדבר משלים את התמונה (צילום: עודד אלבלינק)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
ריאד למאן – לישון בין כפות תמרים
הוא מסתתר בינות לעצי התמר של עמק מיליון התמרים – הלא הוא עמק הדראע ( Draa ), וגילויו היה לגמרי במקרה, כשעצרנו לארוחת צהריים בעיירה המדברית המקסימה זאגורה (Zagora) , באחד הטיולים באזור. דרך עפר ללא שם מובילה לחניה גדולה, וחומת בוץ גבוהה שומרת עליו נסתר וחבוי, ומהווה עדות להיסטוריה של המקום.
בעבר היה ריאד למאן ( ) אחד הגדולים באזור ואף שימש כמקום מנוחה לשיירות הגמלים שהגיעו ממרכז אפריקה, אך הוא נחרב באופן טרגי ועמד בשיממונו תקופה ארוכה. למזלנו, לאחר שיפוץ מקיף הפך המקום לפינת חמד של ממש, עם עיצוב מסורתי ומוטיבים אפריקנים. הוא בנוי מדירות מרווחות מאוד שצבען חום-אדמדם, ובמרכזו גן ענק, פינות ישיבה מקסימות ובריכת שחייה גדולה. פסלי עץ כבדים מקשטים את חצרו ואלמנטים של קש המזכירים את בתי הבוץ בהם חיים הילידים בשמורות הספארי שבמרכז אפריקה, נמצאים בכל מקום. המטבח ביתי והאוכל טעים מאוד. כל אורח יכול לבחור האם לאכול בתוך חדר האוכל או לסעוד בגן.
החדרים ענקיים ואלמנטים של עץ וקש מקשטים את פנים החדר, ובחלקו החיצוני – דלתות עץ כבדות וחלונות צבעוניים. מערכת של דודי שמש חדשה מספקת מים חמים בכל רגע נתון, ולחץ המים חזק. מזגנים לחימום וקירור נמצאים בכל אגף בחדר (בחלק מהחדרים יש גם סלון ושני חדרי מקלחת ושירותים). גם האינטרנט האלחוטי חזק בחדרים ועובד ללא דופי, יתרון גדול בחלק זה של המדינה.
הריאד כובש ונעים וכשנכנסים אליו לא רוצים לעזוב את המקום, לכן אני ממליץ בחום ללון כאן לפחות שני לילות. בעלי הבית שמכירים את האזור כאת כף ידם, הם מדריכים נהדרים לטיולים המדבריים וניתן לתכנן איתם גם ארוחת ערב במאהל מקומי למרגלות דיונות חול מקסימות.
אל תשכחו למסור דרישת שלום לסלאח, אשר עוזר עם המזוודות – אותן הוא מעביר באמצעות עגלה בעלת גלגלים גדולים, שכן קשה לגרור אותן על האדמה עד הריאד.
אפשרויות לינה נוספות בעיירה זאגורה
השקעה בפרטים ובעיצוב, גם מבחוץ. ריאד למאן (צילום: עודד אלבלינק)
הריאד והדאר – עדיפים על פני בית מלון הריאד וה"דאר" ("בית" בערבית), הם המקומות הטובים ביותר ללון בהם בחלקה הדרומי של מרוקו. השאירו את בית המלון המודרני לערים הגדולות. בדאר המרוקני – ביתה של משפחה אמידה – תמצאו את אותם האלמנטים כמו בריאד רק מעט יותר קטנים. מזרקה במרכזה של חצר יפה, במקום גן רחב ידיים, בריכת שחייה קטנה, צמחייה ירוקה וסביבה אריחי קרמיקה מקושטים וצבעוניים. בדאר חדרים מיוחדים ולהם מרפסת המשקיפה על החצר, המטבח ביתי ומוקפד והשירות ללא דופי ותמיד עם חיוך.
האמנות האסלאמית מורכבת וקצרה היריעה מלתאר את כולה. השתדלתי להעביר את עיקריה ולתת לכם את היכולת להבין למה מכוונים האלמנטים אותם תפגשו במבנים המקסימים הללו ובחצרותיהם, מקווה שהצלחתי. אל תשכחו היכן אתם לנים וקחו בחשבון שהתנאים במקום נגזרים גם מבידודו של האזור, היו סבלניים והשתדלו ליהנות גם אם אין מים חמים במקלחת, שהרי אתם נמצאים במקומות מאוד רחוקים ומיוחדים וצוברים חוויות וסיפורים לאלו שנשארו בבית.
כתבה על האוכל במרוקו
סלאח והעגלה - עם הגלגלים האלה אין בעיה לחצות כל רחוב משובש... (צילום: עודד אלבלינק)
מרוקו היא מדינה צבעונית מאוד והמקומיים שגרים מדרום להרי האטלס יהיו בוודאי האנשים המתוקים ביותר שתפגשו. השמירה על המסורת ואיתה הקידמה – אותה אנחנו התיירים מביאים, יוצרת שילוב מנצח של אותנטיות, שירות מעולה ומקצוענות, והכול עם חיוך ואהבה. אנא כבדו את האנשים המקסימים הללו ואם עזרו לכם עם המזוודות השאירו טיפ. כמו אצלנו – סבלי המזוודות לא נמצאים במדרגת שכר גבוהה ושטר של חמישים דירהם (כ- 5 דולר) יעביר מסר חשוב שאתם מעריכים את העזרה ומודים להם על כך. המקומיים אוהבים את היהודים מאוד ותמיד ישמחו לקבל אותנו בזרועות פתוחות, תרתי משמע.
קחו איתכם במזוודה בגדים משומשים ונעליים ישנות, אותם תוכלו לתרום לילדים מקומיים בכפרים רחוקים, מי יודע אולי יום אחד תפגשו אותם לובשים את הבגדים שהבאתם להם בטיול קודם. מומלץ גם לקחת עפרונות ופנקסים, טושים צבעוניים, מחקים ומחדדים ולחלק אותם לקטנטנים, הם ישמחו מאוד. זה כמובן עדיף על ממתקים, שכן אין להם כסף לטיפולי שיניים, וכן על מתן כסף מזומן – שתמיד יוצר מריבות ביניהם – הימנעו מכך בכל מחיר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיול ג'יפים במרוקו
אוכל במרוקו
נשות מרוקו בעת החדשה
אמנות, פולקלור ואומנויות במרוקו
לאחר שחולפים דרך דלתות העץ העבות, ניתן להתרשם מגניו היפים של הריאד, על מזרקות המים ובריכת השחייה, פינות החמד והשבילים הנסתרים, עצי הפרי שביניהם טווסים מטיילים ומשוטטים בחופשיות, מבלי לחשוש מנוכחות האורחים. כשמגיעים לכאן באביב, ריחם החזק והמשכר של עצי ההדר המלבלבים ממלא את האוויר.
בריאד נמצא צוות אדיב וחייכן שעוזר בחפץ לב בכל דבר. הם יפתחו את המטבח מוקדם יותר מהשעה הרגילה בבוקר אם צריך, וכוס קפה תגיע אליכם לחדר בשעה שתבחרו אם רק תבקשו. הארוחות מבושלות במטבח המקומי והוא נקי וביתי. שתי קומות מגורים יש בריאד היפה הזה, החדרים גדולים מאוד ונופי הגן נשקפים מכל חלון. חשוב לזכור שהמקום מבודד ולכן יכול להיות שזרם המים יהיה חלש ומים חמים לא תמיד יהיו. עצתי היא שבמקרה כזה תתנו לאנשים אחרים להתקלח וחכו עד לאחר ארוחת הערב, אז הסיכוי למקלחת חמה יעלה. לאחר שפותחים את ברז המים החמים ומחכים כמה דקות, הם מגיעים... המקום גדול והדודים יכולים להיות רחוקים מהחדר, ולכן נדרשת פה מעט סבלנות.
ארוחת הבוקר מפנקת וכיאה לריאד עם עצי פרי בחצר תוכלו ליהנות ממיץ תפוזים סחוט טרי אמיתי. האינטרנט האלחוטי יעבוד באופן המיטבי ביותר בקבלה או בגן – שם הוא חזק ומהיר, אך בחדרים קשה לקלוט אותו.
על ריאד הידה בכתבה על ארץ הקניונים בדרומה של מרוקו
חדר האוכל של ריאד הידה, קישוטים מעולם אמנות האסלאם (צילום: כרמית וייס)
טיול גמלים חווייתי במדבר משלים את התמונה (צילום: עודד אלבלינק)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
ריאד למאן – לישון בין כפות תמרים
הוא מסתתר בינות לעצי התמר של עמק מיליון התמרים – הלא הוא עמק הדראע ( Draa ), וגילויו היה לגמרי במקרה, כשעצרנו לארוחת צהריים בעיירה המדברית המקסימה זאגורה (Zagora) , באחד הטיולים באזור. דרך עפר ללא שם מובילה לחניה גדולה, וחומת בוץ גבוהה שומרת עליו נסתר וחבוי, ומהווה עדות להיסטוריה של המקום.
בעבר היה ריאד למאן ( ) אחד הגדולים באזור ואף שימש כמקום מנוחה לשיירות הגמלים שהגיעו ממרכז אפריקה, אך הוא נחרב באופן טרגי ועמד בשיממונו תקופה ארוכה. למזלנו, לאחר שיפוץ מקיף הפך המקום לפינת חמד של ממש, עם עיצוב מסורתי ומוטיבים אפריקנים. הוא בנוי מדירות מרווחות מאוד שצבען חום-אדמדם, ובמרכזו גן ענק, פינות ישיבה מקסימות ובריכת שחייה גדולה. פסלי עץ כבדים מקשטים את חצרו ואלמנטים של קש המזכירים את בתי הבוץ בהם חיים הילידים בשמורות הספארי שבמרכז אפריקה, נמצאים בכל מקום. המטבח ביתי והאוכל טעים מאוד. כל אורח יכול לבחור האם לאכול בתוך חדר האוכל או לסעוד בגן.
החדרים ענקיים ואלמנטים של עץ וקש מקשטים את פנים החדר, ובחלקו החיצוני – דלתות עץ כבדות וחלונות צבעוניים. מערכת של דודי שמש חדשה מספקת מים חמים בכל רגע נתון, ולחץ המים חזק. מזגנים לחימום וקירור נמצאים בכל אגף בחדר (בחלק מהחדרים יש גם סלון ושני חדרי מקלחת ושירותים). גם האינטרנט האלחוטי חזק בחדרים ועובד ללא דופי, יתרון גדול בחלק זה של המדינה.
הריאד כובש ונעים וכשנכנסים אליו לא רוצים לעזוב את המקום, לכן אני ממליץ בחום ללון כאן לפחות שני לילות. בעלי הבית שמכירים את האזור כאת כף ידם, הם מדריכים נהדרים לטיולים המדבריים וניתן לתכנן איתם גם ארוחת ערב במאהל מקומי למרגלות דיונות חול מקסימות.
אל תשכחו למסור דרישת שלום לסלאח, אשר עוזר עם המזוודות – אותן הוא מעביר באמצעות עגלה בעלת גלגלים גדולים, שכן קשה לגרור אותן על האדמה עד הריאד.
אפשרויות לינה נוספות בעיירה זאגורה
השקעה בפרטים ובעיצוב, גם מבחוץ. ריאד למאן (צילום: עודד אלבלינק)
הריאד והדאר – עדיפים על פני בית מלון הריאד וה"דאר" ("בית" בערבית), הם המקומות הטובים ביותר ללון בהם בחלקה הדרומי של מרוקו. השאירו את בית המלון המודרני לערים הגדולות. בדאר המרוקני – ביתה של משפחה אמידה – תמצאו את אותם האלמנטים כמו בריאד רק מעט יותר קטנים. מזרקה במרכזה של חצר יפה, במקום גן רחב ידיים, בריכת שחייה קטנה, צמחייה ירוקה וסביבה אריחי קרמיקה מקושטים וצבעוניים. בדאר חדרים מיוחדים ולהם מרפסת המשקיפה על החצר, המטבח ביתי ומוקפד והשירות ללא דופי ותמיד עם חיוך.
האמנות האסלאמית מורכבת וקצרה היריעה מלתאר את כולה. השתדלתי להעביר את עיקריה ולתת לכם את היכולת להבין למה מכוונים האלמנטים אותם תפגשו במבנים המקסימים הללו ובחצרותיהם, מקווה שהצלחתי. אל תשכחו היכן אתם לנים וקחו בחשבון שהתנאים במקום נגזרים גם מבידודו של האזור, היו סבלניים והשתדלו ליהנות גם אם אין מים חמים במקלחת, שהרי אתם נמצאים במקומות מאוד רחוקים ומיוחדים וצוברים חוויות וסיפורים לאלו שנשארו בבית.
כתבה על האוכל במרוקו
סלאח והעגלה - עם הגלגלים האלה אין בעיה לחצות כל רחוב משובש... (צילום: עודד אלבלינק)
מרוקו היא מדינה צבעונית מאוד והמקומיים שגרים מדרום להרי האטלס יהיו בוודאי האנשים המתוקים ביותר שתפגשו. השמירה על המסורת ואיתה הקידמה – אותה אנחנו התיירים מביאים, יוצרת שילוב מנצח של אותנטיות, שירות מעולה ומקצוענות, והכול עם חיוך ואהבה. אנא כבדו את האנשים המקסימים הללו ואם עזרו לכם עם המזוודות השאירו טיפ. כמו אצלנו – סבלי המזוודות לא נמצאים במדרגת שכר גבוהה ושטר של חמישים דירהם (כ- 5 דולר) יעביר מסר חשוב שאתם מעריכים את העזרה ומודים להם על כך. המקומיים אוהבים את היהודים מאוד ותמיד ישמחו לקבל אותנו בזרועות פתוחות, תרתי משמע.
קחו איתכם במזוודה בגדים משומשים ונעליים ישנות, אותם תוכלו לתרום לילדים מקומיים בכפרים רחוקים, מי יודע אולי יום אחד תפגשו אותם לובשים את הבגדים שהבאתם להם בטיול קודם. מומלץ גם לקחת עפרונות ופנקסים, טושים צבעוניים, מחקים ומחדדים ולחלק אותם לקטנטנים, הם ישמחו מאוד. זה כמובן עדיף על ממתקים, שכן אין להם כסף לטיפולי שיניים, וכן על מתן כסף מזומן – שתמיד יוצר מריבות ביניהם – הימנעו מכך בכל מחיר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיול ג'יפים במרוקו
אוכל במרוקו
נשות מרוקו בעת החדשה
אמנות, פולקלור ואומנויות במרוקו
הריאד כובש ונעים וכשנכנסים אליו
אל תשכחו למסור דרישת שלום לסלאח, אשר עוזר עם המזוודות – אותן הוא מעביר באמצעות עגלה בעלת גלגלים גדולים, שכן קשה לגרור אותן על האדמה עד הריאד.
אפשרויות לינה נוספות בעיירה זאגורה
השקעה בפרטים ובעיצוב, גם מבחוץ. ריאד למאן (צילום: עודד אלבלינק)
האמנות האסלאמית מורכבת וקצרה היריעה מלתאר את כולה. השתדלתי להעביר את עיקריה ולתת לכם את היכולת להבין למה מכוונים האלמנטים אותם תפגשו במבנים המקסימים הללו ובחצרותיהם, מקווה שהצלחתי. אל תשכחו היכן אתם לנים וקחו בחשבון שהתנאים במקום נגזרים גם מבידודו של האזור, היו סבלניים והשתדלו ליהנות גם אם אין מים חמים במקלחת, שהרי אתם נמצאים במקומות מאוד רחוקים ומיוחדים וצוברים חוויות וסיפורים לאלו שנשארו בבית.
כתבה על האוכל במרוקו
סלאח והעגלה - עם הגלגלים האלה אין בעיה לחצות כל רחוב משובש... (צילום: עודד אלבלינק)
קחו איתכם במזוודה בגדים משומשים ונעליים ישנות, אותם תוכלו לתרום לילדים מקומיים בכפרים רחוקים, מי יודע אולי יום אחד תפגשו אותם לובשים את הבגדים שהבאתם להם בטיול קודם. מומלץ גם לקחת עפרונות ופנקסים, טושים צבעוניים, מחקים ומחדדים ולחלק אותם לקטנטנים, הם ישמחו מאוד. זה כמובן עדיף על ממתקים, שכן אין להם כסף לטיפולי שיניים, וכן על מתן כסף מזומן – שתמיד יוצר מריבות ביניהם – הימנעו מכך בכל מחיר.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיול ג'יפים במרוקו
אוכל במרוקו
נשות מרוקו בעת החדשה
אוכל במרוקו
נשות מרוקו בעת החדשה
 |
אודות הכותב
עודד אלבלינק, מדריך ראשי בחברת Double-Compass המתמחה בטיולי ג'יפים, טיולי גיל הזהב וטיולי תמריץ. דובר השפה הפורטוגזית ומדריך טיולים בארצות דוברות השפה הפורטוגזית - פורטוגל, ברזיל, אנגולה, מוזמביק וכף ורדה - וכן בסלובקיה, יוון ויעדים נוספים. ליצירת קשר עם עודד
|
.jpg)
.jpg)
