חגיגות חג הנורוז באוזבקיסטן
מאת: זאב בן אריה
התאריך הוא ה- 21 במרץ, ואני בלב חגיגות הנורוז בסמרקנד. הרחובות חסומים, נהר אדם מציף את העיר והדרך היחידה להגיע לכיכר רגיסטן היא ברגל. זוהי הפעם הראשונה שהעם האוזבקי מורשה לקיים התכנסות המונית לצורך החגיגות, וההתרגשות בשיאה.
חילופי השלטון ותחילת עידן החגיגות
26 שנה שלט באוזבקיסטן הנשיא המיתולוגי אסלאם קרימוב ( Islam Karimov ) שלא הרשה התאגדויות ציבוריות גדולות, והנה לאחר מותו, בשנת 2017, החליף אותו נאמנו וראש הממשלה נירזאייב. כולם חשבו שהמדינאי הוותיק והשמרן ימשיך במדיניות של קודמו, אך למרבה ההפתעה הוא החל בשורת רפורמות מקיפה, שבין היתר מטיבה מאוד עם התיירות למדינה יפה זו.
ראשית דבר – נפתחו הגבולות לטג'יקיסטן וקיריגזיסטן. אוזבקיסטן היא ארץ של נאות מדבר, ערים נפלאות בסגנון "אלף לילה ולילה", שהן מוזיאון אנתרופולוגי חי ונושם. מפתיחת הגבולות הרוויחו כל הצדדים, וגם בני העם האוזבקי החלו ליהנות מיתרונותיהן של השכנות: יערות ירוקים, הרים ונקיקים עמוקים בהם שוצפים המים.
שנית, הוא קידם את פרויקט הרכבות המהירות: בעבר היית חייב לנסוע במשך שמונה שעות מייגעות מהעיר טשקנט ( Tashkent ) אל סמרקנד ( Samarkand ), או מסמרקנד אל בוכרה ( Bukhara) ה יפה, היום הרכבת המהירה עושה זאת בשעתיים, ותוך כדי אפשר לשתות כוס קפה בקרון המסעדה ולנהל שיחה נעימה עם הנוסעים.
הרפורמה השלישית, הנוגעת לעניינינו, היא שהוא אפשר חגיגות המוניות – כמו זו של חג הנורוז! במרץ 2018 זו פעם ראשונה שהמוני בית אוזבקיסטן גודשים את הרחובות למשך שלושה ימים ושלושה לילות של שיכרון חושים, לכבוד החג החשוב ביותר במרכז אסיה. חג הנורוז מציין את השנה החדשה, את המאבק שבין החושך לאור, ואת האיזון – שכל כך נדרש בחיים.
כתבה על טשקנט והרי השמיים | כתבה על בוכרה וסמרקנד
הערים המרכזיות של אוזבקיסטן - טשקנט, סמרקנד ובוכרה,
ומלון מומלץ בסמרקנד: מלון איסט סטאר
להגדלת המפה לחצו בפינה העליונה
סמרקנד – מרכז העולם
אוזבקיסטן היא המדינה המאוכלסת ביותר במרכז אסיה, ובעבר הייתה מרכזן של ממלכות אדירות, אי של נאורות, למדנות, אמנות ותרבות, באמצע הערבות האין סופיות. במאה ה- 14 הפך השליט תימור לנג את סמרקנד למרכז האימפריה שלו, שהשתרעה מערבות רוסיה ועד סין, מהודו ועד טורקיה. הוא ייפה ופאר אותה מאוד, הלבישה שמלת מוסדות לימוד וקרמיקה מזוגגת, כך שהפכה לעיר החשובה והגדולה בעולם, פנינה אדריכלית.
מאז חלפו הרבה שנים, הבניינים המפוארים התפוררו בחלקם, ובמקומם הוקמו היכלים חדשים. הסובייטים הגיעו לכאן לפני מאה שנה, ולמרבה ההפתעה שימרו ופיתחו את העבר. כך, פרויקט שימור נפלא העלה על נס את כיכר הרג'אסטן, בניין גור אמיר, מסגד ביבי חנום ועיר הקברים העתיקה שאח-י-זינדה – כולם אתרים שאסור לפספס בביקור בעיר. וכך סמרקנד כיום היא עיר של גנים, מבני ענק יפהפיים, שהם ברובם מדרסות וחנקות עתיקות ומשומרות, מגדלים מסתוריים, לבנים מזוגגות בצבעי כחול וירוק, המשתלבות בתוואים גיאומטריים נפלאים על הכיפות והצריחים המתרוממים לשמיים. רבות נכתב על יופייה של העיר, והמציאות עולה על כל דמיון.
בתי מלון בסמרקנד
נשים בלבוש מסורתי על רקע עיר הקברים העתיקה שאח-י-זינדה (צילום: Arian Zwegers)
אז מה בעצם אנחנו חוגגים?
חג הנורוז ( Nowruz ), שמשמעותו המילולית היא: "יום חדש", הוא החג המרכזי במסורת הפרסית ובארצות מרכז אסיה, וכפי שמרמז שמו - הוא מציין את השנה החדשה. המסורת החלה עוד בתקופת זרתוסטרא, שהיה נביא שחי כנראה לפני שלושת אלפים שנה והביא בשורה של דת חדשה לעולם, בה שני כוחות הנאבקים ביניהם. מצד אחד האור – נתמך על ידי שבע תכונות טובות, ומצד שני החושך – נעזר בשבע תכונות רעות.
הוא קבע את החגיגות ליום השוויון, שבו היום והלילה שווים. זה קורה פעמיים בשנה בתאריכים קבועים: ה- 21 בספטמבר וה- 21 במרץ. לוח השנה שהוא הציע התחיל באביב והתבסס על השמש. המסורות העתיקות אומרות שביום השוויון אוכלים שבעה מאכלים המתחילים באות "סין" (אות בשפה הפרסית), המסמלים את התכונות הטובות של דת זרתוסטרא: אמת, אהבה, שקדנות ואומץ, לדוגמה, ומקווים ששבע התכונות הרעות יתפוגגו עקב כך. בין יתר המנהגים – מקדשים את נביטת החיטה, המתרחשת בתקופה זו, וחוגגים במחול ובשירה את "הזמן החדש". משחזרים וממחיזים את בריאת העולם והקרב המיתי בין טוב לרע שמכוון אל סופו.
חג הנורוז – נבט החיטה מסמל את ההתחדשות עם בוא האביב (צילום: Franrasyan)
שבע – מספר טופולוגי באסלאם
שבעת המאכלים ושבע התכונות קשורים גם כן לשבעת הגופים השמימיים הנצפים בעין בלתי מזוינת: שמש, ירח, מרקורי, וונוס, מרס, יופיטר, סאטורן – להם נודעה השפעה אדירה בימי קדם. אוזבקיסטן היוותה את חלקה המזרחי של האימפריה הפרסית (זו של אחשוורוש וכורש), ועל כן נפוצה בה הדת הרשמית של זרתוסטרא, שבבסיסה עמדה השמש וששת הכוחות המלווים אותה. שישה כוחות אלה התבטאו בשבעת הצלילים של הסולם המוזיקאלי, בשבעת הצבעים המרכיבים את הקשת, ובשבע המתכות אותן ניתן למצוא באדמה.
האמונה באסטרולוגיה השתלבה באסלאם ומצאה בית בסמרקנד, שבשיא הדרה היתה גם מרכז אסטרולוגי, ונבנה בה מצפה הכוכבים הגדול בעולם. כבר במאה ה15, הרבה לפני קופרניקוס, ידעו האוזבקים שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך. התחום האסטרולוגי זוכה לכבוד גם היום, בעיקר כחלק מהמסורת. בכניסה לחנקה שבכיכר רגיסטן יש כוכבים על החזית ובפנים מופיעה דמותו של אולוג בג, השליט הנאור שבנה את המצפה, ואסטרונום מדופלם. ממדע האסטרולוגיה המפואר נותרו כיום רק אמונות תפלות, ומצפה הכוכבים הגדול – הפך למוזיאון. עם זאת, יום השוויון שמר על מעמדו – זהו הזמן שבו הכוכבים נעים במסלול הישר ביותר שלהם בשמיים.
כיכר רגיסטן בסמרקנד (צילום: Gilad Rom)
מפגשים מהסוג האישי, במהלך החגיגות
כבר ביום שלפני יום השוויון, בתאריך ה- 20.3 החגיגות מתחילות. בבמות המרכזיות תכנית של הופעות, הפארקים העירוניים הופכים למקום כינוס ומשכן עבור האורחים הרבים שהגיעו מהכפרים באזור. בכל רחבי העיר מוקמים דוכני אוכל – כל משפחה פורשת את מרכולתה על שולחן שהביאה עמה מהכפר, בבחינת כל דיכפין יתיי ויאכל.
כזכור, רק בשנת 2017 הורשו כינוסים המוניים, לאחר שנים של איסור. מסיבה זו, מעטים התיירים הזרים הפוקדים את האירוע, ולכן – זכיתי אני להיות "עוף מוזר" מעורר התעניינות, בנוכחותי. רבים מהמשתתפים הם תושבים כפריים מהסביבה או אנשים קשי יום מהשכונות של סמרקנד, שלא ראו זרים מעולם לפני כן. מסיבה זו עצרו אותנו בכל שולחן – התחננו שנטעם מהחיטה שזה עתה נבטה (סמל לאביב), ממנה עושים ממתק אופייני, וביקשו בדחילו ורחימו להצטלם איתנו – האנשים המשונים, שכמותם הם לא ראו מעולם.
נשות המשפחה פורשות את מרכולתן על שולחן בפארק ומביטות בנו, הזרים הנדירים (צילום: איציק דביר)
מנהגי החג ואופי החגיגות
ייתכן שקיבלתם את הרושם שהחג עוסק בעיקר באוכל, אך חג הנורוז הוא גם הזמן לשיר ולרקוד. בסמרקנד מתכנסות להקות של נגנים ורקדנים מסורתיים מכל הארץ בשלל תלבושות וצבעים, שלרוב מציגות מוטיבים מסורתיים, כמו האגדות של השהא נאמה ופירדוסי – האתוס והמיתולוגיה הפרסית העתיקה שנכתבה במאה ה- 10. תשאלו: "מה עניין פרס לכאן"? ובכן, האוכלוסייה המסורתית בסמרקנד היא טג'יקית, דוברת ניב של פרסית, והיא חלק מהמרחב האסיאתי איראני. לצד הצגת המיתולוגיה הפרסית מוצגות גם אגדות אוזבקיות, ששורשיהן טורקיים, שכן האוזבקים הגיעו לסמרקנד רק לקראת המאות ה- 15 וה- 16, מטורקיה.
האסלאם כאן הוא אסלאם סוני מתון, בנוסף על כך הרבה שנות חילון וקומוניזם עשו את שלהם, ולכן לא תמצאו אוזבקי שלא נהנה מכוסית אלכוהול, במיוחד בחג!
ברחבי העיר מוקמות במות רבות עליהן רוקדים את הריקוד הפרסי המסורתי, בן אלפי השנים. בנוסף, באוזבקיסטן יש את הריקוד הטג'יקי הטורקי – המחקה את תנועותיהן של החיות ואת מחזוריות הטבע. ריקוד זה גברי באופיו, והוא משלים את הריקוד הפרסי העדין, שהוא נשי במהותו. את הריקודים מלווה מוזיקה נעימה: לאוזבקים ולטג'יקים מבחר כלי נגינה עתיקים, כגון הטאר (כלי מיתר), המפליאים בנגינתם. נוסף על הריקוד והמוזיקה, החוויה היא מאוד ויזואלית: תלבושות רבות, הן מסורתיות וכפריות, והן הקשורות להצגות פולקלור ולחג עצמו, הרבה צבע ומגוון דוגמאות.
זמן לשיר ולרקוד, להקת נגנים צעירים (צילום: עדנה בר-שפי)
המלצה על מלון במרכז סמרקנד
מלון איסט סטאר (East Star Hotel) ממוקם במרכז סמרקנד ומציע חדרים מרווחים וסוויטות גדולות, כולם ממוזגים ועם אמצעים להכנת קפה ותה. למלון חניה פרטית, מסעדה ובר.
מלון איסט סטאר - חדיש ומפנק
הזדמנות פז למטיילים ישראלים
חג הנורוז באוזבקיסטן הוא חוויה אתנית אמיתית, אוצר לצלמים, למתעניינים במוזיקה, ריקוד ופולקלור, ובאופן כללי – הזדמנות פז למטיילים ישראלים, המתקבלים כאן בברכה – להכיר את התרבות האיראנית של מרכז אסיה. הוסיפו לכך את הערים האגדתיות, האדריכלות והאמנות המרהיבה, ואת הירק של האביב הפורץ מן האדמה, מלווה בשלל פרחים, ותקבלו הרבה סיבות טובות מדוע להגיע לאוזבקיסטן בתקופה זו.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אוזבקיסטן
מידע וטיפים לטיול באוזבקיסטן
אתרים מרכזיים באוזבקיסטן
טשקנט והרי השמיים
בוכרה וסמרקנד
אוזבקיסטן על דרך המשי
ראשית דבר – נפתחו הגבולות לטג'יקיסטן וקיריגזיסטן. אוזבקיסטן היא ארץ של נאות מדבר, ערים נפלאות בסגנון "אלף לילה ולילה", שהן מוזיאון אנתרופולוגי חי ונושם. מפתיחת הגבולות הרוויחו כל הצדדים, וגם בני העם האוזבקי החלו ליהנות מיתרונותיהן של השכנות: יערות ירוקים, הרים ונקיקים עמוקים בהם שוצפים המים.
שנית, הוא קידם את פרויקט הרכבות המהירות: בעבר היית חייב לנסוע במשך שמונה שעות מייגעות מהעיר טשקנט
הרפורמה השלישית, הנוגעת לעניינינו, היא שהוא אפשר חגיגות המוניות – כמו זו של חג הנורוז! במרץ 2018 זו פעם ראשונה שהמוני בית אוזבקיסטן גודשים את הרחובות למשך שלושה ימים ושלושה לילות של שיכרון חושים, לכבוד החג החשוב ביותר במרכז אסיה. חג הנורוז מציין את השנה החדשה, את המאבק שבין החושך לאור, ואת האיזון – שכל כך נדרש בחיים.
כתבה על טשקנט והרי השמיים | כתבה על בוכרה וסמרקנד
הערים המרכזיות של אוזבקיסטן - טשקנט, סמרקנד ובוכרה,
ומלון מומלץ בסמרקנד: מלון איסט סטאר
להגדלת המפה לחצו בפינה העליונה
מאז חלפו הרבה שנים, הבניינים המפוארים התפוררו בחלקם, ובמקומם הוקמו היכלים חדשים. הסובייטים הגיעו לכאן לפני מאה שנה, ולמרבה ההפתעה שימרו ופיתחו את העבר. כך, פרויקט שימור נפלא העלה על נס את כיכר הרג'אסטן, בניין גור אמיר, מסגד ביבי חנום ועיר הקברים העתיקה
בתי מלון בסמרקנד
נשים בלבוש מסורתי על רקע עיר
אז מה בעצם אנחנו חוגגים?
חג הנורוז ( Nowruz ), שמשמעותו המילולית היא: "יום חדש", הוא החג המרכזי במסורת הפרסית ובארצות מרכז אסיה, וכפי שמרמז שמו - הוא מציין את השנה החדשה. המסורת החלה עוד בתקופת זרתוסטרא, שהיה נביא שחי כנראה לפני שלושת אלפים שנה והביא בשורה של דת חדשה לעולם, בה שני כוחות הנאבקים ביניהם. מצד אחד האור – נתמך על ידי שבע תכונות טובות, ומצד שני החושך – נעזר בשבע תכונות רעות.
הוא קבע את החגיגות ליום השוויון, שבו היום והלילה שווים. זה קורה פעמיים בשנה בתאריכים קבועים: ה- 21 בספטמבר וה- 21 במרץ. לוח השנה שהוא הציע התחיל באביב והתבסס על השמש. המסורות העתיקות אומרות שביום השוויון אוכלים שבעה מאכלים המתחילים באות "סין" (אות בשפה הפרסית), המסמלים את התכונות הטובות של דת זרתוסטרא: אמת, אהבה, שקדנות ואומץ, לדוגמה, ומקווים ששבע התכונות הרעות יתפוגגו עקב כך. בין יתר המנהגים – מקדשים את נביטת החיטה, המתרחשת בתקופה זו, וחוגגים במחול ובשירה את "הזמן החדש". משחזרים וממחיזים את בריאת העולם והקרב המיתי בין טוב לרע שמכוון אל סופו.
חג הנורוז – נבט החיטה מסמל את ההתחדשות עם בוא האביב (צילום: Franrasyan)
שבע – מספר טופולוגי באסלאם
שבעת המאכלים ושבע התכונות קשורים גם כן לשבעת הגופים השמימיים הנצפים בעין בלתי מזוינת: שמש, ירח, מרקורי, וונוס, מרס, יופיטר, סאטורן – להם נודעה השפעה אדירה בימי קדם. אוזבקיסטן היוותה את חלקה המזרחי של האימפריה הפרסית (זו של אחשוורוש וכורש), ועל כן נפוצה בה הדת הרשמית של זרתוסטרא, שבבסיסה עמדה השמש וששת הכוחות המלווים אותה. שישה כוחות אלה התבטאו בשבעת הצלילים של הסולם המוזיקאלי, בשבעת הצבעים המרכיבים את הקשת, ובשבע המתכות אותן ניתן למצוא באדמה.
האמונה באסטרולוגיה השתלבה באסלאם ומצאה בית בסמרקנד, שבשיא הדרה היתה גם מרכז אסטרולוגי, ונבנה בה מצפה הכוכבים הגדול בעולם. כבר במאה ה15, הרבה לפני קופרניקוס, ידעו האוזבקים שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך. התחום האסטרולוגי זוכה לכבוד גם היום, בעיקר כחלק מהמסורת. בכניסה לחנקה שבכיכר רגיסטן יש כוכבים על החזית ובפנים מופיעה דמותו של אולוג בג, השליט הנאור שבנה את המצפה, ואסטרונום מדופלם. ממדע האסטרולוגיה המפואר נותרו כיום רק אמונות תפלות, ומצפה הכוכבים הגדול – הפך למוזיאון. עם זאת, יום השוויון שמר על מעמדו – זהו הזמן שבו הכוכבים נעים במסלול הישר ביותר שלהם בשמיים.
כיכר רגיסטן בסמרקנד (צילום: Gilad Rom)
מפגשים מהסוג האישי, במהלך החגיגות
כבר ביום שלפני יום השוויון, בתאריך ה- 20.3 החגיגות מתחילות. בבמות המרכזיות תכנית של הופעות, הפארקים העירוניים הופכים למקום כינוס ומשכן עבור האורחים הרבים שהגיעו מהכפרים באזור. בכל רחבי העיר מוקמים דוכני אוכל – כל משפחה פורשת את מרכולתה על שולחן שהביאה עמה מהכפר, בבחינת כל דיכפין יתיי ויאכל.
כזכור, רק בשנת 2017 הורשו כינוסים המוניים, לאחר שנים של איסור. מסיבה זו, מעטים התיירים הזרים הפוקדים את האירוע, ולכן – זכיתי אני להיות "עוף מוזר" מעורר התעניינות, בנוכחותי. רבים מהמשתתפים הם תושבים כפריים מהסביבה או אנשים קשי יום מהשכונות של סמרקנד, שלא ראו זרים מעולם לפני כן. מסיבה זו עצרו אותנו בכל שולחן – התחננו שנטעם מהחיטה שזה עתה נבטה (סמל לאביב), ממנה עושים ממתק אופייני, וביקשו בדחילו ורחימו להצטלם איתנו – האנשים המשונים, שכמותם הם לא ראו מעולם.
נשות המשפחה פורשות את מרכולתן על שולחן בפארק ומביטות בנו, הזרים הנדירים (צילום: איציק דביר)
מנהגי החג ואופי החגיגות
ייתכן שקיבלתם את הרושם שהחג עוסק בעיקר באוכל, אך חג הנורוז הוא גם הזמן לשיר ולרקוד. בסמרקנד מתכנסות להקות של נגנים ורקדנים מסורתיים מכל הארץ בשלל תלבושות וצבעים, שלרוב מציגות מוטיבים מסורתיים, כמו האגדות של השהא נאמה ופירדוסי – האתוס והמיתולוגיה הפרסית העתיקה שנכתבה במאה ה- 10. תשאלו: "מה עניין פרס לכאן"? ובכן, האוכלוסייה המסורתית בסמרקנד היא טג'יקית, דוברת ניב של פרסית, והיא חלק מהמרחב האסיאתי איראני. לצד הצגת המיתולוגיה הפרסית מוצגות גם אגדות אוזבקיות, ששורשיהן טורקיים, שכן האוזבקים הגיעו לסמרקנד רק לקראת המאות ה- 15 וה- 16, מטורקיה.
האסלאם כאן הוא אסלאם סוני מתון, בנוסף על כך הרבה שנות חילון וקומוניזם עשו את שלהם, ולכן לא תמצאו אוזבקי שלא נהנה מכוסית אלכוהול, במיוחד בחג!
ברחבי העיר מוקמות במות רבות עליהן רוקדים את הריקוד הפרסי המסורתי, בן אלפי השנים. בנוסף, באוזבקיסטן יש את הריקוד הטג'יקי הטורקי – המחקה את תנועותיהן של החיות ואת מחזוריות הטבע. ריקוד זה גברי באופיו, והוא משלים את הריקוד הפרסי העדין, שהוא נשי במהותו. את הריקודים מלווה מוזיקה נעימה: לאוזבקים ולטג'יקים מבחר כלי נגינה עתיקים, כגון הטאר (כלי מיתר), המפליאים בנגינתם. נוסף על הריקוד והמוזיקה, החוויה היא מאוד ויזואלית: תלבושות רבות, הן מסורתיות וכפריות, והן הקשורות להצגות פולקלור ולחג עצמו, הרבה צבע ומגוון דוגמאות.
זמן לשיר ולרקוד, להקת נגנים צעירים (צילום: עדנה בר-שפי)
המלצה על מלון במרכז סמרקנד
מלון איסט סטאר (East Star Hotel) ממוקם במרכז סמרקנד ומציע חדרים מרווחים וסוויטות גדולות, כולם ממוזגים ועם אמצעים להכנת קפה ותה. למלון חניה פרטית, מסעדה ובר.
מלון איסט סטאר - חדיש ומפנק
הזדמנות פז למטיילים ישראלים
חג הנורוז באוזבקיסטן הוא חוויה אתנית אמיתית, אוצר לצלמים, למתעניינים במוזיקה, ריקוד ופולקלור, ובאופן כללי – הזדמנות פז למטיילים ישראלים, המתקבלים כאן בברכה – להכיר את התרבות האיראנית של מרכז אסיה. הוסיפו לכך את הערים האגדתיות, האדריכלות והאמנות המרהיבה, ואת הירק של האביב הפורץ מן האדמה, מלווה בשלל פרחים, ותקבלו הרבה סיבות טובות מדוע להגיע לאוזבקיסטן בתקופה זו.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אוזבקיסטן
מידע וטיפים לטיול באוזבקיסטן
אתרים מרכזיים באוזבקיסטן
טשקנט והרי השמיים
בוכרה וסמרקנד
אוזבקיסטן על דרך המשי
הוא קבע את החגיגות ליום השוויון, שבו היום והלילה שווים. זה קורה פעמיים בשנה בתאריכים קבועים: ה- 21 בספטמבר וה- 21 במרץ. לוח השנה שהוא הציע התחיל באביב והתבסס על השמש. המסורות העתיקות אומרות שביום השוויון אוכלים שבעה מאכלים המתחילים באות "סין" (אות בשפה הפרסית), המסמלים את התכונות הטובות של דת זרתוסטרא: אמת, אהבה, שקדנות ואומץ, לדוגמה, ומקווים ששבע התכונות הרעות יתפוגגו עקב כך. בין יתר המנהגים – מקדשים את נביטת החיטה, המתרחשת בתקופה זו, וחוגגים במחול ובשירה את "הזמן החדש". משחזרים וממחיזים את בריאת העולם והקרב המיתי בין טוב לרע שמכוון אל סופו.
חג הנורוז
האמונה באסטרולוגיה השתלבה באסלאם ומצאה בית בסמרקנד, שבשיא הדרה היתה גם מרכז אסטרולוגי, ונבנה בה מצפה הכוכבים הגדול בעולם. כבר במאה ה15, הרבה לפני קופרניקוס, ידעו האוזבקים שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך. התחום האסטרולוגי זוכה לכבוד גם היום, בעיקר כחלק מהמסורת. בכניסה לחנקה שבכיכר רגיסטן יש כוכבים על החזית ובפנים מופיעה דמותו של אולוג בג, השליט הנאור שבנה את המצפה, ואסטרונום מדופלם. ממדע האסטרולוגיה המפואר נותרו כיום רק אמונות תפלות, ומצפה הכוכבים הגדול – הפך למוזיאון. עם זאת, יום השוויון שמר על מעמדו – זהו הזמן שבו הכוכבים נעים במסלול הישר ביותר שלהם בשמיים.
כיכר רגיסטן בסמרקנד (צילום: Gilad Rom)
מפגשים מהסוג האישי, במהלך החגיגות
כבר ביום שלפני יום השוויון, בתאריך ה- 20.3 החגיגות מתחילות. בבמות המרכזיות תכנית של הופעות, הפארקים העירוניים הופכים למקום כינוס ומשכן עבור האורחים הרבים שהגיעו מהכפרים באזור. בכל רחבי העיר מוקמים דוכני אוכל – כל משפחה פורשת את מרכולתה על שולחן שהביאה עמה מהכפר, בבחינת כל דיכפין יתיי ויאכל.
כזכור, רק בשנת 2017 הורשו כינוסים המוניים, לאחר שנים של איסור. מסיבה זו, מעטים התיירים הזרים הפוקדים את האירוע, ולכן – זכיתי אני להיות "עוף מוזר" מעורר התעניינות, בנוכחותי. רבים מהמשתתפים הם תושבים כפריים מהסביבה או אנשים קשי יום מהשכונות של סמרקנד, שלא ראו זרים מעולם לפני כן. מסיבה זו עצרו אותנו בכל שולחן – התחננו שנטעם מהחיטה שזה עתה נבטה (סמל לאביב), ממנה עושים ממתק אופייני, וביקשו בדחילו ורחימו להצטלם איתנו – האנשים המשונים, שכמותם הם לא ראו מעולם.
נשות המשפחה פורשות את מרכולתן על שולחן בפארק ומביטות בנו, הזרים הנדירים (צילום: איציק דביר)
מנהגי החג ואופי החגיגות
ייתכן שקיבלתם את הרושם שהחג עוסק בעיקר באוכל, אך חג הנורוז הוא גם הזמן לשיר ולרקוד. בסמרקנד מתכנסות להקות של נגנים ורקדנים מסורתיים מכל הארץ בשלל תלבושות וצבעים, שלרוב מציגות מוטיבים מסורתיים, כמו האגדות של השהא נאמה ופירדוסי – האתוס והמיתולוגיה הפרסית העתיקה שנכתבה במאה ה- 10. תשאלו: "מה עניין פרס לכאן"? ובכן, האוכלוסייה המסורתית בסמרקנד היא טג'יקית, דוברת ניב של פרסית, והיא חלק מהמרחב האסיאתי איראני. לצד הצגת המיתולוגיה הפרסית מוצגות גם אגדות אוזבקיות, ששורשיהן טורקיים, שכן האוזבקים הגיעו לסמרקנד רק לקראת המאות ה- 15 וה- 16, מטורקיה.
האסלאם כאן הוא אסלאם סוני מתון, בנוסף על כך הרבה שנות חילון וקומוניזם עשו את שלהם, ולכן לא תמצאו אוזבקי שלא נהנה מכוסית אלכוהול, במיוחד בחג!
ברחבי העיר מוקמות במות רבות עליהן רוקדים את הריקוד הפרסי המסורתי, בן אלפי השנים. בנוסף, באוזבקיסטן יש את הריקוד הטג'יקי הטורקי – המחקה את תנועותיהן של החיות ואת מחזוריות הטבע. ריקוד זה גברי באופיו, והוא משלים את הריקוד הפרסי העדין, שהוא נשי במהותו. את הריקודים מלווה מוזיקה נעימה: לאוזבקים ולטג'יקים מבחר כלי נגינה עתיקים, כגון הטאר (כלי מיתר), המפליאים בנגינתם. נוסף על הריקוד והמוזיקה, החוויה היא מאוד ויזואלית: תלבושות רבות, הן מסורתיות וכפריות, והן הקשורות להצגות פולקלור ולחג עצמו, הרבה צבע ומגוון דוגמאות.
זמן לשיר ולרקוד, להקת נגנים צעירים (צילום: עדנה בר-שפי)
המלצה על מלון במרכז סמרקנד
מלון איסט סטאר (East Star Hotel) ממוקם במרכז סמרקנד ומציע חדרים מרווחים וסוויטות גדולות, כולם ממוזגים ועם אמצעים להכנת קפה ותה. למלון חניה פרטית, מסעדה ובר.
מלון איסט סטאר - חדיש ומפנק
הזדמנות פז למטיילים ישראלים
חג הנורוז באוזבקיסטן הוא חוויה אתנית אמיתית, אוצר לצלמים, למתעניינים במוזיקה, ריקוד ופולקלור, ובאופן כללי – הזדמנות פז למטיילים ישראלים, המתקבלים כאן בברכה – להכיר את התרבות האיראנית של מרכז אסיה. הוסיפו לכך את הערים האגדתיות, האדריכלות והאמנות המרהיבה, ואת הירק של האביב הפורץ מן האדמה, מלווה בשלל פרחים, ותקבלו הרבה סיבות טובות מדוע להגיע לאוזבקיסטן בתקופה זו.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אוזבקיסטן
מידע וטיפים לטיול באוזבקיסטן
אתרים מרכזיים באוזבקיסטן
טשקנט והרי השמיים
בוכרה וסמרקנד
אוזבקיסטן על דרך המשי
כזכור, רק בשנת 2017 הורשו כינוסים המוניים, לאחר שנים של איסור. מסיבה זו, מעטים התיירים הזרים הפוקדים את האירוע, ולכן – זכיתי אני להיות "עוף מוזר" מעורר התעניינות, בנוכחותי. רבים מהמשתתפים הם תושבים כפריים מהסביבה או אנשים קשי יום מהשכונות של סמרקנד, שלא ראו זרים מעולם לפני כן. מסיבה זו עצרו אותנו בכל שולחן – התחננו שנטעם מהחיטה שזה עתה נבטה (סמל לאביב), ממנה עושים ממתק אופייני, וביקשו בדחילו ורחימו להצטלם איתנו – האנשים המשונים, שכמותם הם לא ראו מעולם.
נשות המשפחה פורשות את מרכולתן על שולחן בפארק ומביטות בנו, הזרים הנדירים
האסלאם כאן הוא אסלאם סוני מתון, בנוסף על כך הרבה שנות חילון וקומוניזם עשו את שלהם, ולכן לא תמצאו אוזבקי שלא נהנה מכוסית אלכוהול, במיוחד בחג!
ברחבי העיר מוקמות במות רבות עליהן רוקדים את הריקוד הפרסי המסורתי, בן אלפי השנים. בנוסף, באוזבקיסטן יש את הריקוד הטג'יקי הטורקי – המחקה את תנועותיהן של החיות ואת מחזוריות הטבע. ריקוד זה גברי באופיו, והוא משלים את הריקוד הפרסי העדין, שהוא נשי במהותו. את הריקודים מלווה מוזיקה נעימה: לאוזבקים ולטג'יקים מבחר כלי נגינה עתיקים, כגון הטאר (כלי מיתר), המפליאים בנגינתם. נוסף על הריקוד והמוזיקה, החוויה היא מאוד ויזואלית: תלבושות רבות, הן מסורתיות וכפריות, והן הקשורות להצגות פולקלור ולחג עצמו, הרבה צבע ומגוון דוגמאות.
זמן לשיר ולרקוד, להקת נגנים צעירים
המלצה על מלון במרכז סמרקנד
מלון איסט סטאר (East Star Hotel) ממוקם במרכז סמרקנד ומציע חדרים מרווחים וסוויטות גדולות, כולם ממוזגים ועם אמצעים להכנת קפה ותה. למלון חניה פרטית, מסעדה ובר.
מלון איסט סטאר - חדיש ומפנק
מלון איסט סטאר - חדיש ומפנק