.jpg)
פורטוגל קצת אחרת:
מסלול טיול ג'יפים בטעם מקומי
מאת: צחי גלובין
פורטוגל היא אחד מיעדי התיירות החמים, ולאחר שביקרתי בה אני בהחלט מבין מדוע. שלא כמרבית המטיילים, בחרתי להתרחק מהאתרים הומי התיירים ולצאת אל דרכי השטח הפחות מוכרות, והבחירה הטבעית – טיול ג'יפים.
* את המסלול המתואר כאן ניתן לבצע
.jpg "כפרי הציפחה של פורטוגל (צילום: כרמית וייס)")
יעדים מרכזיים במסלול טיול ג'יפים בפורטוגל, מפורטו לליסבון, ומקומות לינה מומלצים:
מלון סאו בנטו בשמורת פנדה-ג'רש | קינטה דה פשקה בעמק נהר דורו |
.jpg)
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים » תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
הטעמים של פורטוגל בעיר פורטו ( Porto ), בה מתחיל המסלול שלנו, טעמתי את היין הטעים ביותר שטעמתי מעודי – עדין, מתקתק, כזה שאינו משאיר טעם לוואי אלא משאיר בפה טעם של עוד... ועוד... ועוד... יין פורט, שעל מקורותיו והסיבות לטעמיו הנפלאים אספר בהמשך, הוא יין הדגל של פורטוגל. אך באזורים אחרים מייצרים יינות שאינם נופלים ממנו באיכותם, כך שיין הוא מוטיב מרכזי בטיול בפורטוגל.
בטיול בפורטוגל טעמנו גם מהאוכל המקומי, פעם אחת אפילו בבישול כפרי אצל משפחה מקומית. בהזדמנויות רבות פשוט הוצאנו את המנגל מהג'יפ, והתענגנו על הבשר המשובח, בתיבול נופים משכרים. לא רק מיין השתכרנו בפורטוגל...
טעימות יין פורט - היין הטעים ביותר שטעמתי מעודי (צילום: Neirfy)
הפארק הלאומי פנדה ג'רש לאחר , דרכי השטח קוראות לנו, ואנו יוצאים צפונה לעבר הפארק הלאומי פנדה ג'רש ( Parque Nacional da Peneda-Gerês ), המציע נופים מהיפים והפראיים בפורטוגל. דרכים רומיות עתיקות מאפשרות לנו להביא לידי ביטוי את יכולות הג'יפים. המראות סביב הם מהיפים שיש לפורטוגל להציע – יערות, אגמים, מפלים ונחלים כל כך צלולים, שפשוט חייבים לטבול בהם. בלב השמורה נמצא יער אלברגריה ( Albergaria ), יער אלונים וערמונים, מהיחידים שנשמרו מהיערות שכיסו את פורטוגל לפני אלפי שנים.
השמורה ירוקה מאד, ובינות לירוק מסתתרים הרבה נחלים, אגמים קטנים, בריכות מים צלולים וגם לא מעט מפלים. מסלול הליכה קצר מביא אותנו אל מפל אראדו ( Cascata do Arado ), הנופל בסדרה של מדרגות לבריכות צלולות להפליא.
לינה בעיר פורטו | מסלולים למפל אראדו | סיורים ופעילויות בשמורת פנדה ג'רש
בריכות מים צלולים, שפשוט חייבים לטבול בהן, ועצים עתיקים בשמורת פנדה ג'רש (צילום: Zed Jameson)
מפלים נוספים, בריכות מים צלולים ומסלולי הליכה בשמורה
מלון מומלץ בקרבת שמורת פנדה ג'רש
מלון סאו בנטו דא פורטה אברטה (Hotel S. Bento Da Porta Aberta) ממוקם בקרבת קמפו ג'רש, הכניסה הראשית לשמורה, ומדורג ברמת 4 כוכבים. החדרים, הסוויטות והיחידות המשפחתיות, כולם מרווחים, ממוזגים ולרובם יש מרפסת הצופה לעבר הנוף. במלון גם מסעדה, המגישה אוכל מקומי מצוין, במחיר סביר, בר, מרכז ספא וחנייה. צוות המלון שירותי ונכון לסייע בכל שאלה ובקשה.
הטרסות של עמק דורו כבישים צרים, המתפתלים בין כפרים, שדות וכרמים, מובילים לעמק נהר דורו ( Douro ). בדרך עוצרים לאתנחתא רטובה במפל פישגאש דו ארמלו ( Fisgas de Ermelo ), הנופל בסדרת מפלים מגובה 200 מטר. בריכה קטנה למרגלותיו היא הזדמנות לכל האמיצים לקפוץ למים הקרים.
נהר דורו , שמגיע לכאן מספרד השכנה, מתפתל בעמק ולאורכו שורה של סכרים וגשרים. שורות שורות של כרמים מכסות את הגבעות משני צדי העמק, במלאכת מחשבת של טרסות אבן צפחה. בקיץ הן נצבעות בצבע ירוק עז, בסתיו משתנה צבען לגווני אדום עזים, ובחורף הן מתכסות בשכבה לבנה של שלג. בכל עונה המראה פשוט עוצר נשימה, ואין זה פלא שארגון אונסק"ו הכריז על העמק כאתר מורשת עולמית. אינספור מסלולי הליכה יש בין הכרמים, ואנו צועדים באחד מהם.
הטרסות באזור העיירה פיניאו ( Pinhão ) נחשבות ליפות ביותר. אנחנו מגיעים אליה בשייט מהעיירה רגואה ( Peso da Régua ), ובמשך שעתיים לא שובעים מהיופי. את הדרך חזרה אל הג'יפים אנחנו עושים ברכבת, המתפתלת לצדי הנהר. גם את היין שמיוצר כאן, פעם העבירו בספינות למחסנים בפורטו, וכיום ברכבות.
כתבה על עמק נהר דורו | לינה בעמק נהר דורו
הטרסות היפות ביותר, בין העירה רגואה לעיירה פיניאו לאורך נהר דורו (צילום: tupungato)
היינות של עמק דורו אי אפשר לטייל בעמק דורו, מבלי לבקר באחד הייקבים בהם מיצרים את היין המפורסם – יין פורט, המופק רק מענבי העמק הזה. בייקב של אחוזת קינטה דה פשקה ( Quinta da Pacheca ) עדיין דורכים את הענבים ברגליים ומאחסנים אותם בחביות עץ ענקיות.
אחרי הסבר מלומד על התהליך שעוברים הענבים, אני מבין את פשר אהבתי הגדולה ליין הפורט – האלכוהול שמוסיפים לו יוצר מתיקות רבה יותר וגם שמחה גדולה יותר... היתה זו מלחמת הירושה הספרדית במאה ה- 18, שעצרה את יצוא היין מצרפת לאנגליה, והסוחרים האנגלים, שנאלצו לייבא יין מפורטוגל הרחוקה, נהגו להוסיף לו אלכוהול, כדי שיעמוד בתלאות הדרך.
אחרי ביקור שכזה, אך טבעי שנשארים ללון באחד מבתי האחוזה, שהפך למלון בוטיק מקסים, כי מי יכול לנהוג אחרי כל הטעימות...
הכרמים של אחוזת קינטה דה פשקה, בצבעי הסתיו (צילום: כרמית וייס)
המלון הנפלא של ייקב פאשקה - מלון בוטיק מפנק ו- 200 דונם של יופי מסחרר (צילום: כרמית וייס)
פרה-היסטוריה בציורי הקיר של עמק קואה תצפית סנט ברברה ( St. Bárbara ) מאפשרת עוד מבט על עמק דורו, בחלקו המזרחי, בסמוך לגבול עם ספרד. מלבד טרסות הכרמים, אותן ניתן לראות גם כאן, באביב מתכסים המדרונות בפריחה מרהיבה של מטעי שקדים.
לא הרחק מכאן נמצא הפארק הארכיאולוגי של עמק קואה ( Parque Arqueológico do Vale do Côa ), שנתגלה רק בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת. ציורי סלע מרשימים נחשפו בזמן ההכנות לבניית סכר גדול, באזור בו נשפך קואה אל דורו. בניית הסכר בוטלה, לאחר שהבינו שמצאו כאן את המוזיאון הפתוח הגדול בעולם לתקופת האבן הקדומה. לאורך 15 ק"מ פזורים מספר אתרים עם ציורי סלע של בעלי חיים ובני אנוש, שנחרטו באבן לפני מעל 20 אלף שנה. האתר נחשב לאחד הריכוזים החשובים בעולם של אמנות סלע מהתקופה הפלאוליתית.
סיורים בפארק הארכיאולוגי של עמק קואה
חצ דקה מהמראות של עמק קואה
ההיסטוריה המרתקת של יהודי פורטוגל עוזבים את עמק נהר דורו ועושים קפיצה בזמן, אל הכפר מריאלבה ( Marialva ), הבנוי בראש גבעה נישאה שהריסות מבצר בראשה. מבצרים רבים כמותו פזורים בפורטוגל, והם נועדו להגנה על דרכי הסחר. רוב בתי הכפר נראים נטושים, אך נעים להסתובב בין בתי האבן ולפגוש בקשישים הבודדים שעדיין מתגוררים בהם.
את היום ההיסטורי הזה אנחנו מסיימים במקום המזוהה ביותר עם ההיסטוריה של יהודי פורטוגל. קהילה גדולה של אנוסים המשיכה לשמור בסתר, במשך מאות בשנים, על מנהגי אבותיהם בעיירה בלמונטה ( Belmonte ), וכיום שוכן כאן המוזיאון היהודי, עם מוצגים מרגשים מחייהם של אותם אנוסים.
את הלילה נעביר במלון פוסאדה קונוונטו דה בלמונטה , הממוקם במבנה שהיה מנזר והפך למלון בוטיק נפלא.
לינה בעיירה בלמונטה
בתיו הישנים של הכפר מריאלבה, מבט מחלון החדר במלון קאזאס דו קורו
מלון מקסים ומיוחד, עליו נכתב בכתבה על בתי מלון מיוחדים בפורטוגל (צילום: כרמית וייס)
גגות העיירה בלמונטה, מוצגים מרגשים מחייהם של האנוסים בפורטוגל (צילום: Turismoenportugal)
מלון פוסאדה קונוונטו דה בלמונטה - מלון בוטיק, במבנה ששימש בעבר מנזר ושופץ בטוב טעם
(צילום: Pousada Convento De Belmonte )
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
ההרים של שמורת סרה דה אשטרלה מבלמונטה קצרה הדרך אל שמורת סרה דה אשטרלה ( Serra da Estrela ), רכס ההרים הגבוה ביותר של פורטוגל. את יום המחרת אנו פותחים בנסיעה ב זזרה ( Zêzere River ) - עמק קרחוני בעל תצורת U מושלמת, שנראה כמו הגיע לכאן היישר משוויץ. נהר זזרה זורם בלב העמק, שאורכו 12 ק"מ, והוא מסתיים בעיירה מנטייגאש ( Manteigas ). סטייה אל דרך עפר מוליכה אל מפל פוסו דו אינפרנו ( Poço do Inferno ) - "הבאר של הגהינום", כינוי שניתן לו מאחר והוא מסתתר בנקיק סלע צר ופורץ ברעש גדול ומפחיד.
את הלילה אנו עושים במלון
כתבה על ההרים וכפרי האנוסים
בתי העיירה מנטייגאש פרוסים בעמק שנראה כמו הגיע לכאן משוויץ (צילום: Vitor Oliveira)
בדרכי העפר של רכס סרה דה אשטרלה דרכי עפר רבות חוצות את השמורה, מאחר שהפורטוגלים הם חובבי ג'יפים. אחת מהן מביאה אותנו לפינה נסתרת וקסומה בשם קובאו דה פונטה ( Covão da Ponte ), אתר קמפינג ומקום מושלם להדליק את המנגל לארוחת צהריים. מרבד עלי השלכת, הנחל הזורם לו בנחת וההרים סביב, הופכים גם את הארוחה הפשוטה ביותר לחגיגה.
המשכה של הדרך, בקצה הצפוני של השמורה, מזמנת לנו עצירה בשני כפרים היסטוריים, שנבנו סביב מבצרים, המעידים על דרך חשובה שעברה כאן. בתי הכפר ליניארז דה ביירה ( Linhares da Beira ) והכפר פולגוזיניו ( Folgosinho ) בנויים אבן גרניט מקומית, ומעל כל אחד מהם מתנשא על משטח הסלע החשוף מבצר גדול. למרגלותינו ממערב נשקף העמק, שבמרכזו זורם נהר מונדגו ( Rio Mondego ), הנהר הארוך ביותר הזורם אך ורק בפורטוגל. הנהר שימש דרך מסחר חשובה מההרים לאוקיינוס ובחזרה, שכל מי שכבש את פורטוגל ביקש לשלוט בה.
הנקודה הגבוהה ביותר על רכס סרה דה אשטרלה, ובפורטוגל כולה - נקראת טורה ( Torre ), שפירושו "מגדל". ואכן מגדל בגובה 7 מ' נבנה על הפסגה, במטרה להשלים את הגובה של 1,993 מ' למספר עגול... נוף של 360 מעלות נפרש לרגלינו. סלעי בזלת שחורים ענקיים, המאפיינים את הרכס, יוצרים נוף ייחודי, שאגמים קטנים מנקדים אותו בכחול.
סיורי ג'יפים בשמורת סרה דה אשטרלה
בתי הכפר ליניארז דה ביירה בנויים אבן גרניט מקומית, ומעליו מתנשא מבצר גדול (צילום: Lusitana)
סלעי בזלת ענקיים מאפיינים את רכס סרה דה אשטרלה ויוצרים נוף ייחודי (צילום: צחי גלובין)
כפר הצפחה פיודאו בדרכי שטח אנחנו מגיעים מהרכס הגבוה של סרה דה אשטלה, אל הרכס שלמרגלותיו - רכס אסור ( Serra do Açor ). הגבעות המתגלגלות של הרכס מכוסות טרסות ומנוקדות בכפרי צפחה קטנים. הגדול והפופולרי שבהם הוא כפר הצפחה פיודאו ( Piodão ), שגם אנו לא מפספסים ביקור בו. הליכה על השבילים מרוצפי האבן, בינות לבתי האבן הציוריים, כמו לוקחת אותנו כמה מאות שנים לאחור. לארוחת הצהריים אנו מתארחים בבית משפחה מקומית. המרק שמוגש לנו נקרא "מרק הרים", ובו התבשלו יחדיו נקניקים, תפוחי אדמה וירקות, למעדן מחמם ומשביע. היום אין דיאטה...
על גבעה הצופה אל הכפר, מלון פיודאו אינאטל ( Hotel Piódão Inatel ) גם הוא בנוי אבן, עם חדרים ממוזגים ובריכה פנימית וחיצונית, הוא מקום מצוין להתמקם בו ללינה.
נסיעה בדרכי השטח שעל קו הרכס, מזמנת עצירה בנקודת התצפית על הר קולקוריניו ( Monte Colcurinho ), עם מראות כמו היינו על גג העולם. אני פורש מהקבוצה, מבקש לספוג את המראות ללב ולריאות. יכולתי לעמוד כך לנצח, אבל מפל פרגה דה פנה ( Fraga da Pena ), שמימיו צונחים מגובה 20 מ' אל בריכה צלולה, מזמין אותי לטבילה קרירה.
כפר הצפחה פיודאו, כמו לחזור כמה מאות שנים לאחור (צילום: כרמית וייס)
מפל פרגה דה פנה ובריכה שמזמינה לטבול במימיה (צילום: Bruno Monteiro)
כפר צפחה זעירים על רכס הרי אסורה המשך הדרך מזרחה מזמנת לנו כפרי צפחה נוספים . בכל אחד משני הכפרים הזעירים והמקסימים - אייגרה וֶיַה ( Aigra Velha ) ואייגרה נובה ( Aigra Nova ) – "אייגרה הישנה" ו- "אייגרה החדשה", בתים הבנויים אבן צפחה. דומה שאיש כבר לא מתגורר בבתים הציוריים הללו, אבל מבט נוסף מגלה גינות ירק קטנות וגם כמה זקנים המעבדים אותן, כמו נותרו כאן מהמאות הקודמות. שני הכפרים הם חלק מרשת של 27 כפרי הצפחה של פורטוגל, המרוכזים על רכס סרה דה לוזה ( Serra da Lousã ), עליו אנו נמצאים כעת, ושכנו ממזרח - רכס אסור ( Serra do Açor ).
הג'יפים מטפסים אל נקודת התצפית הגבוהה ביותר באזור, רק 1,205 מ', אבל ביום בהיר ניתן לראות מכאן אפילו את האוקיינוס. בראש ההר קפלה קטנה בשם סנט אנטוני של השלג ( St. Anthony of Snow ). סנט אנטוני הוא הקדוש המקומי, אבל מדוע "של השלג"? בורות עמוקים, שאת פשרם איש מהמטיילים אינו מצליח לנחש, מוסיפים לחידה. אלכסנדרה, המדריכה המקומית, פותרת את החידה – מסתבר שזהו מפעל הקרח של בית המלוכה. אל הבורות היו דוחסים את השלג, שיורד כאן פעמיים-שלוש בשנה, שומרים כמו במקרר ומספקים לארמון בימי הקיץ החמים.
כתבה על כפרי הצפחה של פורטוגל
בתים הבנויים מאבן צפחה בכפרים על רכס סרה דה לוזה (צילום: Rui Silva)
תחנות רוח ורפטינגג בנהר על הרכס פזורות טורבינות חשמל, המעידות על הרוחות העזות הנושבות כאן. בהמשך אנו פוגשים גם תחנות רוח עתיקות יותר, המרוכזות כולן מעל הכפר גביניוש ( Gavinhos ). מתוך 14 תחנות הרוח בנויות האבן, שכולן זכו לשיפוץ, רק אחת עדיין פעילה וניתן לראות כיצד טוחנים בה חיטה, שיפון ותירס.
אין טיול בלי ראפטינג, והפעם אלו הם קיאקים על נהר מונדגו ( Rio Mondego ), שייט רגוע לאורך 12 ק"מ. מעלינו מרחפות כל העת ציפורי טרף, שחדי העין מזהים בהן עיטים ובזים וגם חסידות. שוב נפתח המנגל על שפת הנהר, ושוב התפאורה היא חלק בלתי נפרד מהאוכל.
בערב, לאחר שיטוט בעיר העתיקה של קויימברה Coimbra ), מזומנת לנו עוד חוויה מקומית, בדמות מופע מוסיקת פאדו. הזמרים, המלווים בגיטרות וכיום גם בכלי נגינה נוספים, שרים שירי עצב וגעגוע, אותם שרו הנשים לבעליהן הספנים, שהפכו את פורטוגל לאימפריה. הלהקות כאן בקויימברה, כך מספרים לנו, הרבה פחות ממוסחרות מאלו בהן ניתן לצפות בבירה ליסבון ( Lisbon ).
14 תחנות רוח בנויות אבן מעל הכפר גביניוש, אחת מהן עדיין פעילה (צילום: Vitor Oliveira)
קייקים על נהר מונדגו, כי אין טיול בלי רפטינג (צילום: צחי גלובין)
לפני הטיסה הביתה אנחנו לא מוותרים על , שהיא עיר מקסימה, אבל עבורי דווקא האזורים הכפריים וההרריים של פורטוגל, הם אלו שהשאירו טעם של עוד.
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
טעימות יין פורט - היין הטעים ביותר שטעמתי מעודי (צילום: Neirfy)
לינה בעיר פורטו | מסלולים למפל אראדו | סיורים ופעילויות בשמורת פנדה ג'רש
בריכות מים צלולים, שפשוט חייבים לטבול בהן, ועצים עתיקים בשמורת פנדה ג'רש (צילום: Zed Jameson)
מלון מומלץ בקרבת שמורת פנדה ג'רש
מלון סאו בנטו דא פורטה אברטה (Hotel S. Bento Da Porta Aberta) ממוקם בקרבת קמפו ג'רש, הכניסה הראשית לשמורה, ומדורג ברמת 4 כוכבים. החדרים, הסוויטות והיחידות המשפחתיות, כולם מרווחים, ממוזגים ולרובם יש מרפסת הצופה לעבר הנוף. במלון גם מסעדה, המגישה אוכל מקומי מצוין, במחיר סביר, בר, מרכז ספא וחנייה. צוות המלון שירותי ונכון לסייע בכל שאלה ובקשה.
הטרסות של עמק דורו כבישים צרים, המתפתלים בין כפרים, שדות וכרמים, מובילים לעמק נהר דורו ( Douro ). בדרך עוצרים לאתנחתא רטובה במפל פישגאש דו ארמלו ( Fisgas de Ermelo ), הנופל בסדרת מפלים מגובה 200 מטר. בריכה קטנה למרגלותיו היא הזדמנות לכל האמיצים לקפוץ למים הקרים.
נהר דורו , שמגיע לכאן מספרד השכנה, מתפתל בעמק ולאורכו שורה של סכרים וגשרים. שורות שורות של כרמים מכסות את הגבעות משני צדי העמק, במלאכת מחשבת של טרסות אבן צפחה. בקיץ הן נצבעות בצבע ירוק עז, בסתיו משתנה צבען לגווני אדום עזים, ובחורף הן מתכסות בשכבה לבנה של שלג. בכל עונה המראה פשוט עוצר נשימה, ואין זה פלא שארגון אונסק"ו הכריז על העמק כאתר מורשת עולמית. אינספור מסלולי הליכה יש בין הכרמים, ואנו צועדים באחד מהם.
הטרסות באזור העיירה פיניאו ( Pinhão ) נחשבות ליפות ביותר. אנחנו מגיעים אליה בשייט מהעיירה רגואה ( Peso da Régua ), ובמשך שעתיים לא שובעים מהיופי. את הדרך חזרה אל הג'יפים אנחנו עושים ברכבת, המתפתלת לצדי הנהר. גם את היין שמיוצר כאן, פעם העבירו בספינות למחסנים בפורטו, וכיום ברכבות.
כתבה על עמק נהר דורו | לינה בעמק נהר דורו
הטרסות היפות ביותר, בין העירה רגואה לעיירה פיניאו לאורך נהר דורו (צילום: tupungato)
היינות של עמק דורו אי אפשר לטייל בעמק דורו, מבלי לבקר באחד הייקבים בהם מיצרים את היין המפורסם – יין פורט, המופק רק מענבי העמק הזה. בייקב של אחוזת קינטה דה פשקה ( Quinta da Pacheca ) עדיין דורכים את הענבים ברגליים ומאחסנים אותם בחביות עץ ענקיות.
אחרי הסבר מלומד על התהליך שעוברים הענבים, אני מבין את פשר אהבתי הגדולה ליין הפורט – האלכוהול שמוסיפים לו יוצר מתיקות רבה יותר וגם שמחה גדולה יותר... היתה זו מלחמת הירושה הספרדית במאה ה- 18, שעצרה את יצוא היין מצרפת לאנגליה, והסוחרים האנגלים, שנאלצו לייבא יין מפורטוגל הרחוקה, נהגו להוסיף לו אלכוהול, כדי שיעמוד בתלאות הדרך.
אחרי ביקור שכזה, אך טבעי שנשארים ללון באחד מבתי האחוזה, שהפך למלון בוטיק מקסים, כי מי יכול לנהוג אחרי כל הטעימות...
הכרמים של אחוזת קינטה דה פשקה, בצבעי הסתיו (צילום: כרמית וייס)
המלון הנפלא של ייקב פאשקה - מלון בוטיק מפנק ו- 200 דונם של יופי מסחרר (צילום: כרמית וייס)
פרה-היסטוריה בציורי הקיר של עמק קואה תצפית סנט ברברה ( St. Bárbara ) מאפשרת עוד מבט על עמק דורו, בחלקו המזרחי, בסמוך לגבול עם ספרד. מלבד טרסות הכרמים, אותן ניתן לראות גם כאן, באביב מתכסים המדרונות בפריחה מרהיבה של מטעי שקדים.
לא הרחק מכאן נמצא הפארק הארכיאולוגי של עמק קואה ( Parque Arqueológico do Vale do Côa ), שנתגלה רק בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת. ציורי סלע מרשימים נחשפו בזמן ההכנות לבניית סכר גדול, באזור בו נשפך קואה אל דורו. בניית הסכר בוטלה, לאחר שהבינו שמצאו כאן את המוזיאון הפתוח הגדול בעולם לתקופת האבן הקדומה. לאורך 15 ק"מ פזורים מספר אתרים עם ציורי סלע של בעלי חיים ובני אנוש, שנחרטו באבן לפני מעל 20 אלף שנה. האתר נחשב לאחד הריכוזים החשובים בעולם של אמנות סלע מהתקופה הפלאוליתית.
סיורים בפארק הארכיאולוגי של עמק קואה
חצ דקה מהמראות של עמק קואה
ההיסטוריה המרתקת של יהודי פורטוגל עוזבים את עמק נהר דורו ועושים קפיצה בזמן, אל הכפר מריאלבה ( Marialva ), הבנוי בראש גבעה נישאה שהריסות מבצר בראשה. מבצרים רבים כמותו פזורים בפורטוגל, והם נועדו להגנה על דרכי הסחר. רוב בתי הכפר נראים נטושים, אך נעים להסתובב בין בתי האבן ולפגוש בקשישים הבודדים שעדיין מתגוררים בהם.
את היום ההיסטורי הזה אנחנו מסיימים במקום המזוהה ביותר עם ההיסטוריה של יהודי פורטוגל. קהילה גדולה של אנוסים המשיכה לשמור בסתר, במשך מאות בשנים, על מנהגי אבותיהם בעיירה בלמונטה ( Belmonte ), וכיום שוכן כאן המוזיאון היהודי, עם מוצגים מרגשים מחייהם של אותם אנוסים.
את הלילה נעביר במלון פוסאדה קונוונטו דה בלמונטה , הממוקם במבנה שהיה מנזר והפך למלון בוטיק נפלא.
לינה בעיירה בלמונטה
בתיו הישנים של הכפר מריאלבה, מבט מחלון החדר במלון קאזאס דו קורו
מלון מקסים ומיוחד, עליו נכתב בכתבה על בתי מלון מיוחדים בפורטוגל (צילום: כרמית וייס)
גגות העיירה בלמונטה, מוצגים מרגשים מחייהם של האנוסים בפורטוגל (צילום: Turismoenportugal)
מלון פוסאדה קונוונטו דה בלמונטה - מלון בוטיק, במבנה ששימש בעבר מנזר ושופץ בטוב טעם
(צילום: Pousada Convento De Belmonte )
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
ההרים של שמורת סרה דה אשטרלה מבלמונטה קצרה הדרך אל שמורת סרה דה אשטרלה ( Serra da Estrela ), רכס ההרים הגבוה ביותר של פורטוגל. את יום המחרת אנו פותחים בנסיעה ב זזרה ( Zêzere River ) - עמק קרחוני בעל תצורת U מושלמת, שנראה כמו הגיע לכאן היישר משוויץ. נהר זזרה זורם בלב העמק, שאורכו 12 ק"מ, והוא מסתיים בעיירה מנטייגאש ( Manteigas ). סטייה אל דרך עפר מוליכה אל מפל פוסו דו אינפרנו ( Poço do Inferno ) - "הבאר של הגהינום", כינוי שניתן לו מאחר והוא מסתתר בנקיק סלע צר ופורץ ברעש גדול ומפחיד.
את הלילה אנו עושים במלון
כתבה על ההרים וכפרי האנוסים
בתי העיירה מנטייגאש פרוסים בעמק שנראה כמו הגיע לכאן משוויץ (צילום: Vitor Oliveira)
בדרכי העפר של רכס סרה דה אשטרלה דרכי עפר רבות חוצות את השמורה, מאחר שהפורטוגלים הם חובבי ג'יפים. אחת מהן מביאה אותנו לפינה נסתרת וקסומה בשם קובאו דה פונטה ( Covão da Ponte ), אתר קמפינג ומקום מושלם להדליק את המנגל לארוחת צהריים. מרבד עלי השלכת, הנחל הזורם לו בנחת וההרים סביב, הופכים גם את הארוחה הפשוטה ביותר לחגיגה.
המשכה של הדרך, בקצה הצפוני של השמורה, מזמנת לנו עצירה בשני כפרים היסטוריים, שנבנו סביב מבצרים, המעידים על דרך חשובה שעברה כאן. בתי הכפר ליניארז דה ביירה ( Linhares da Beira ) והכפר פולגוזיניו ( Folgosinho ) בנויים אבן גרניט מקומית, ומעל כל אחד מהם מתנשא על משטח הסלע החשוף מבצר גדול. למרגלותינו ממערב נשקף העמק, שבמרכזו זורם נהר מונדגו ( Rio Mondego ), הנהר הארוך ביותר הזורם אך ורק בפורטוגל. הנהר שימש דרך מסחר חשובה מההרים לאוקיינוס ובחזרה, שכל מי שכבש את פורטוגל ביקש לשלוט בה.
הנקודה הגבוהה ביותר על רכס סרה דה אשטרלה, ובפורטוגל כולה - נקראת טורה ( Torre ), שפירושו "מגדל". ואכן מגדל בגובה 7 מ' נבנה על הפסגה, במטרה להשלים את הגובה של 1,993 מ' למספר עגול... נוף של 360 מעלות נפרש לרגלינו. סלעי בזלת שחורים ענקיים, המאפיינים את הרכס, יוצרים נוף ייחודי, שאגמים קטנים מנקדים אותו בכחול.
סיורי ג'יפים בשמורת סרה דה אשטרלה
בתי הכפר ליניארז דה ביירה בנויים אבן גרניט מקומית, ומעליו מתנשא מבצר גדול (צילום: Lusitana)
סלעי בזלת ענקיים מאפיינים את רכס סרה דה אשטרלה ויוצרים נוף ייחודי (צילום: צחי גלובין)
כפר הצפחה פיודאו בדרכי שטח אנחנו מגיעים מהרכס הגבוה של סרה דה אשטלה, אל הרכס שלמרגלותיו - רכס אסור ( Serra do Açor ). הגבעות המתגלגלות של הרכס מכוסות טרסות ומנוקדות בכפרי צפחה קטנים. הגדול והפופולרי שבהם הוא כפר הצפחה פיודאו ( Piodão ), שגם אנו לא מפספסים ביקור בו. הליכה על השבילים מרוצפי האבן, בינות לבתי האבן הציוריים, כמו לוקחת אותנו כמה מאות שנים לאחור. לארוחת הצהריים אנו מתארחים בבית משפחה מקומית. המרק שמוגש לנו נקרא "מרק הרים", ובו התבשלו יחדיו נקניקים, תפוחי אדמה וירקות, למעדן מחמם ומשביע. היום אין דיאטה...
על גבעה הצופה אל הכפר, מלון פיודאו אינאטל ( Hotel Piódão Inatel ) גם הוא בנוי אבן, עם חדרים ממוזגים ובריכה פנימית וחיצונית, הוא מקום מצוין להתמקם בו ללינה.
נסיעה בדרכי השטח שעל קו הרכס, מזמנת עצירה בנקודת התצפית על הר קולקוריניו ( Monte Colcurinho ), עם מראות כמו היינו על גג העולם. אני פורש מהקבוצה, מבקש לספוג את המראות ללב ולריאות. יכולתי לעמוד כך לנצח, אבל מפל פרגה דה פנה ( Fraga da Pena ), שמימיו צונחים מגובה 20 מ' אל בריכה צלולה, מזמין אותי לטבילה קרירה.
כפר הצפחה פיודאו, כמו לחזור כמה מאות שנים לאחור (צילום: כרמית וייס)
מפל פרגה דה פנה ובריכה שמזמינה לטבול במימיה (צילום: Bruno Monteiro)
כפר צפחה זעירים על רכס הרי אסורה המשך הדרך מזרחה מזמנת לנו כפרי צפחה נוספים . בכל אחד משני הכפרים הזעירים והמקסימים - אייגרה וֶיַה ( Aigra Velha ) ואייגרה נובה ( Aigra Nova ) – "אייגרה הישנה" ו- "אייגרה החדשה", בתים הבנויים אבן צפחה. דומה שאיש כבר לא מתגורר בבתים הציוריים הללו, אבל מבט נוסף מגלה גינות ירק קטנות וגם כמה זקנים המעבדים אותן, כמו נותרו כאן מהמאות הקודמות. שני הכפרים הם חלק מרשת של 27 כפרי הצפחה של פורטוגל, המרוכזים על רכס סרה דה לוזה ( Serra da Lousã ), עליו אנו נמצאים כעת, ושכנו ממזרח - רכס אסור ( Serra do Açor ).
הג'יפים מטפסים אל נקודת התצפית הגבוהה ביותר באזור, רק 1,205 מ', אבל ביום בהיר ניתן לראות מכאן אפילו את האוקיינוס. בראש ההר קפלה קטנה בשם סנט אנטוני של השלג ( St. Anthony of Snow ). סנט אנטוני הוא הקדוש המקומי, אבל מדוע "של השלג"? בורות עמוקים, שאת פשרם איש מהמטיילים אינו מצליח לנחש, מוסיפים לחידה. אלכסנדרה, המדריכה המקומית, פותרת את החידה – מסתבר שזהו מפעל הקרח של בית המלוכה. אל הבורות היו דוחסים את השלג, שיורד כאן פעמיים-שלוש בשנה, שומרים כמו במקרר ומספקים לארמון בימי הקיץ החמים.
כתבה על כפרי הצפחה של פורטוגל
בתים הבנויים מאבן צפחה בכפרים על רכס סרה דה לוזה (צילום: Rui Silva)
תחנות רוח ורפטינגג בנהר על הרכס פזורות טורבינות חשמל, המעידות על הרוחות העזות הנושבות כאן. בהמשך אנו פוגשים גם תחנות רוח עתיקות יותר, המרוכזות כולן מעל הכפר גביניוש ( Gavinhos ). מתוך 14 תחנות הרוח בנויות האבן, שכולן זכו לשיפוץ, רק אחת עדיין פעילה וניתן לראות כיצד טוחנים בה חיטה, שיפון ותירס.
אין טיול בלי ראפטינג, והפעם אלו הם קיאקים על נהר מונדגו ( Rio Mondego ), שייט רגוע לאורך 12 ק"מ. מעלינו מרחפות כל העת ציפורי טרף, שחדי העין מזהים בהן עיטים ובזים וגם חסידות. שוב נפתח המנגל על שפת הנהר, ושוב התפאורה היא חלק בלתי נפרד מהאוכל.
בערב, לאחר שיטוט בעיר העתיקה של קויימברה Coimbra ), מזומנת לנו עוד חוויה מקומית, בדמות מופע מוסיקת פאדו. הזמרים, המלווים בגיטרות וכיום גם בכלי נגינה נוספים, שרים שירי עצב וגעגוע, אותם שרו הנשים לבעליהן הספנים, שהפכו את פורטוגל לאימפריה. הלהקות כאן בקויימברה, כך מספרים לנו, הרבה פחות ממוסחרות מאלו בהן ניתן לצפות בבירה ליסבון ( Lisbon ).
14 תחנות רוח בנויות אבן מעל הכפר גביניוש, אחת מהן עדיין פעילה (צילום: Vitor Oliveira)
קייקים על נהר מונדגו, כי אין טיול בלי רפטינג (צילום: צחי גלובין)
לפני הטיסה הביתה אנחנו לא מוותרים על , שהיא עיר מקסימה, אבל עבורי דווקא האזורים הכפריים וההרריים של פורטוגל, הם אלו שהשאירו טעם של עוד.
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
כתבה על עמק נהר דורו | לינה בעמק נהר דורו
הטרסות היפות ביותר, בין העירה רגואה לעיירה פיניאו לאורך נהר דורו (צילום: tupungato)
הכרמים של אחוזת קינטה דה פשקה, בצבעי הסתיו (צילום: כרמית וייס)
המלון הנפלא של ייקב פאשקה - מלון בוטיק מפנק ו- 200 דונם של יופי מסחרר (צילום: כרמית וייס)
פרה-היסטוריה בציורי הקיר של עמק קואה תצפית סנט ברברה ( St. Bárbara ) מאפשרת עוד מבט על עמק דורו, בחלקו המזרחי, בסמוך לגבול עם ספרד. מלבד טרסות הכרמים, אותן ניתן לראות גם כאן, באביב מתכסים המדרונות בפריחה מרהיבה של מטעי שקדים.
לא הרחק מכאן נמצא הפארק הארכיאולוגי של עמק קואה ( Parque Arqueológico do Vale do Côa ), שנתגלה רק בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת. ציורי סלע מרשימים נחשפו בזמן ההכנות לבניית סכר גדול, באזור בו נשפך קואה אל דורו. בניית הסכר בוטלה, לאחר שהבינו שמצאו כאן את המוזיאון הפתוח הגדול בעולם לתקופת האבן הקדומה. לאורך 15 ק"מ פזורים מספר אתרים עם ציורי סלע של בעלי חיים ובני אנוש, שנחרטו באבן לפני מעל 20 אלף שנה. האתר נחשב לאחד הריכוזים החשובים בעולם של אמנות סלע מהתקופה הפלאוליתית.
סיורים בפארק הארכיאולוגי של עמק קואה
חצ דקה מהמראות של עמק קואה
ההיסטוריה המרתקת של יהודי פורטוגל עוזבים את עמק נהר דורו ועושים קפיצה בזמן, אל הכפר מריאלבה ( Marialva ), הבנוי בראש גבעה נישאה שהריסות מבצר בראשה. מבצרים רבים כמותו פזורים בפורטוגל, והם נועדו להגנה על דרכי הסחר. רוב בתי הכפר נראים נטושים, אך נעים להסתובב בין בתי האבן ולפגוש בקשישים הבודדים שעדיין מתגוררים בהם.
את היום ההיסטורי הזה אנחנו מסיימים במקום המזוהה ביותר עם ההיסטוריה של יהודי פורטוגל. קהילה גדולה של אנוסים המשיכה לשמור בסתר, במשך מאות בשנים, על מנהגי אבותיהם בעיירה בלמונטה ( Belmonte ), וכיום שוכן כאן המוזיאון היהודי, עם מוצגים מרגשים מחייהם של אותם אנוסים.
את הלילה נעביר במלון פוסאדה קונוונטו דה בלמונטה , הממוקם במבנה שהיה מנזר והפך למלון בוטיק נפלא.
לינה בעיירה בלמונטה
בתיו הישנים של הכפר מריאלבה, מבט מחלון החדר במלון קאזאס דו קורו
מלון מקסים ומיוחד, עליו נכתב בכתבה על בתי מלון מיוחדים בפורטוגל (צילום: כרמית וייס)
גגות העיירה בלמונטה, מוצגים מרגשים מחייהם של האנוסים בפורטוגל (צילום: Turismoenportugal)
מלון פוסאדה קונוונטו דה בלמונטה - מלון בוטיק, במבנה ששימש בעבר מנזר ושופץ בטוב טעם
(צילום: Pousada Convento De Belmonte )
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
ההרים של שמורת סרה דה אשטרלה מבלמונטה קצרה הדרך אל שמורת סרה דה אשטרלה ( Serra da Estrela ), רכס ההרים הגבוה ביותר של פורטוגל. את יום המחרת אנו פותחים בנסיעה ב זזרה ( Zêzere River ) - עמק קרחוני בעל תצורת U מושלמת, שנראה כמו הגיע לכאן היישר משוויץ. נהר זזרה זורם בלב העמק, שאורכו 12 ק"מ, והוא מסתיים בעיירה מנטייגאש ( Manteigas ). סטייה אל דרך עפר מוליכה אל מפל פוסו דו אינפרנו ( Poço do Inferno ) - "הבאר של הגהינום", כינוי שניתן לו מאחר והוא מסתתר בנקיק סלע צר ופורץ ברעש גדול ומפחיד.
את הלילה אנו עושים במלון
כתבה על ההרים וכפרי האנוסים
בתי העיירה מנטייגאש פרוסים בעמק שנראה כמו הגיע לכאן משוויץ (צילום: Vitor Oliveira)
בדרכי העפר של רכס סרה דה אשטרלה דרכי עפר רבות חוצות את השמורה, מאחר שהפורטוגלים הם חובבי ג'יפים. אחת מהן מביאה אותנו לפינה נסתרת וקסומה בשם קובאו דה פונטה ( Covão da Ponte ), אתר קמפינג ומקום מושלם להדליק את המנגל לארוחת צהריים. מרבד עלי השלכת, הנחל הזורם לו בנחת וההרים סביב, הופכים גם את הארוחה הפשוטה ביותר לחגיגה.
המשכה של הדרך, בקצה הצפוני של השמורה, מזמנת לנו עצירה בשני כפרים היסטוריים, שנבנו סביב מבצרים, המעידים על דרך חשובה שעברה כאן. בתי הכפר ליניארז דה ביירה ( Linhares da Beira ) והכפר פולגוזיניו ( Folgosinho ) בנויים אבן גרניט מקומית, ומעל כל אחד מהם מתנשא על משטח הסלע החשוף מבצר גדול. למרגלותינו ממערב נשקף העמק, שבמרכזו זורם נהר מונדגו ( Rio Mondego ), הנהר הארוך ביותר הזורם אך ורק בפורטוגל. הנהר שימש דרך מסחר חשובה מההרים לאוקיינוס ובחזרה, שכל מי שכבש את פורטוגל ביקש לשלוט בה.
הנקודה הגבוהה ביותר על רכס סרה דה אשטרלה, ובפורטוגל כולה - נקראת טורה ( Torre ), שפירושו "מגדל". ואכן מגדל בגובה 7 מ' נבנה על הפסגה, במטרה להשלים את הגובה של 1,993 מ' למספר עגול... נוף של 360 מעלות נפרש לרגלינו. סלעי בזלת שחורים ענקיים, המאפיינים את הרכס, יוצרים נוף ייחודי, שאגמים קטנים מנקדים אותו בכחול.
סיורי ג'יפים בשמורת סרה דה אשטרלה
בתי הכפר ליניארז דה ביירה בנויים אבן גרניט מקומית, ומעליו מתנשא מבצר גדול (צילום: Lusitana)
סלעי בזלת ענקיים מאפיינים את רכס סרה דה אשטרלה ויוצרים נוף ייחודי (צילום: צחי גלובין)
כפר הצפחה פיודאו בדרכי שטח אנחנו מגיעים מהרכס הגבוה של סרה דה אשטלה, אל הרכס שלמרגלותיו - רכס אסור ( Serra do Açor ). הגבעות המתגלגלות של הרכס מכוסות טרסות ומנוקדות בכפרי צפחה קטנים. הגדול והפופולרי שבהם הוא כפר הצפחה פיודאו ( Piodão ), שגם אנו לא מפספסים ביקור בו. הליכה על השבילים מרוצפי האבן, בינות לבתי האבן הציוריים, כמו לוקחת אותנו כמה מאות שנים לאחור. לארוחת הצהריים אנו מתארחים בבית משפחה מקומית. המרק שמוגש לנו נקרא "מרק הרים", ובו התבשלו יחדיו נקניקים, תפוחי אדמה וירקות, למעדן מחמם ומשביע. היום אין דיאטה...
על גבעה הצופה אל הכפר, מלון פיודאו אינאטל ( Hotel Piódão Inatel ) גם הוא בנוי אבן, עם חדרים ממוזגים ובריכה פנימית וחיצונית, הוא מקום מצוין להתמקם בו ללינה.
נסיעה בדרכי השטח שעל קו הרכס, מזמנת עצירה בנקודת התצפית על הר קולקוריניו ( Monte Colcurinho ), עם מראות כמו היינו על גג העולם. אני פורש מהקבוצה, מבקש לספוג את המראות ללב ולריאות. יכולתי לעמוד כך לנצח, אבל מפל פרגה דה פנה ( Fraga da Pena ), שמימיו צונחים מגובה 20 מ' אל בריכה צלולה, מזמין אותי לטבילה קרירה.
כפר הצפחה פיודאו, כמו לחזור כמה מאות שנים לאחור (צילום: כרמית וייס)
מפל פרגה דה פנה ובריכה שמזמינה לטבול במימיה (צילום: Bruno Monteiro)
כפר צפחה זעירים על רכס הרי אסורה המשך הדרך מזרחה מזמנת לנו כפרי צפחה נוספים . בכל אחד משני הכפרים הזעירים והמקסימים - אייגרה וֶיַה ( Aigra Velha ) ואייגרה נובה ( Aigra Nova ) – "אייגרה הישנה" ו- "אייגרה החדשה", בתים הבנויים אבן צפחה. דומה שאיש כבר לא מתגורר בבתים הציוריים הללו, אבל מבט נוסף מגלה גינות ירק קטנות וגם כמה זקנים המעבדים אותן, כמו נותרו כאן מהמאות הקודמות. שני הכפרים הם חלק מרשת של 27 כפרי הצפחה של פורטוגל, המרוכזים על רכס סרה דה לוזה ( Serra da Lousã ), עליו אנו נמצאים כעת, ושכנו ממזרח - רכס אסור ( Serra do Açor ).
הג'יפים מטפסים אל נקודת התצפית הגבוהה ביותר באזור, רק 1,205 מ', אבל ביום בהיר ניתן לראות מכאן אפילו את האוקיינוס. בראש ההר קפלה קטנה בשם סנט אנטוני של השלג ( St. Anthony of Snow ). סנט אנטוני הוא הקדוש המקומי, אבל מדוע "של השלג"? בורות עמוקים, שאת פשרם איש מהמטיילים אינו מצליח לנחש, מוסיפים לחידה. אלכסנדרה, המדריכה המקומית, פותרת את החידה – מסתבר שזהו מפעל הקרח של בית המלוכה. אל הבורות היו דוחסים את השלג, שיורד כאן פעמיים-שלוש בשנה, שומרים כמו במקרר ומספקים לארמון בימי הקיץ החמים.
כתבה על כפרי הצפחה של פורטוגל
בתים הבנויים מאבן צפחה בכפרים על רכס סרה דה לוזה (צילום: Rui Silva)
תחנות רוח ורפטינגג בנהר על הרכס פזורות טורבינות חשמל, המעידות על הרוחות העזות הנושבות כאן. בהמשך אנו פוגשים גם תחנות רוח עתיקות יותר, המרוכזות כולן מעל הכפר גביניוש ( Gavinhos ). מתוך 14 תחנות הרוח בנויות האבן, שכולן זכו לשיפוץ, רק אחת עדיין פעילה וניתן לראות כיצד טוחנים בה חיטה, שיפון ותירס.
אין טיול בלי ראפטינג, והפעם אלו הם קיאקים על נהר מונדגו ( Rio Mondego ), שייט רגוע לאורך 12 ק"מ. מעלינו מרחפות כל העת ציפורי טרף, שחדי העין מזהים בהן עיטים ובזים וגם חסידות. שוב נפתח המנגל על שפת הנהר, ושוב התפאורה היא חלק בלתי נפרד מהאוכל.
בערב, לאחר שיטוט בעיר העתיקה של קויימברה Coimbra ), מזומנת לנו עוד חוויה מקומית, בדמות מופע מוסיקת פאדו. הזמרים, המלווים בגיטרות וכיום גם בכלי נגינה נוספים, שרים שירי עצב וגעגוע, אותם שרו הנשים לבעליהן הספנים, שהפכו את פורטוגל לאימפריה. הלהקות כאן בקויימברה, כך מספרים לנו, הרבה פחות ממוסחרות מאלו בהן ניתן לצפות בבירה ליסבון ( Lisbon ).
14 תחנות רוח בנויות אבן מעל הכפר גביניוש, אחת מהן עדיין פעילה (צילום: Vitor Oliveira)
קייקים על נהר מונדגו, כי אין טיול בלי רפטינג (צילום: צחי גלובין)
לפני הטיסה הביתה אנחנו לא מוותרים על , שהיא עיר מקסימה, אבל עבורי דווקא האזורים הכפריים וההרריים של פורטוגל, הם אלו שהשאירו טעם של עוד.
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
לא הרחק מכאן נמצא הפארק הארכיאולוגי של עמק קואה (
סיורים בפארק הארכיאולוגי של עמק קואה
חצ דקה מהמראות של עמק קואה
את הלילה נעביר במלון
בתיו הישנים של הכפר מריאלבה, מבט מחלון החדר ב
מלון מקסים ומיוחד, עליו נכתב בכתבה על בתי מלון מיוחדים בפורטוגל
תכנון טיולים למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים » תכנון טיולים לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » קרוזים והפלגות נופש לחצו לרשימת היעדים »
ההרים של שמורת סרה דה אשטרלה מבלמונטה קצרה הדרך אל שמורת סרה דה אשטרלה ( Serra da Estrela ), רכס ההרים הגבוה ביותר של פורטוגל. את יום המחרת אנו פותחים בנסיעה ב זזרה ( Zêzere River ) - עמק קרחוני בעל תצורת U מושלמת, שנראה כמו הגיע לכאן היישר משוויץ. נהר זזרה זורם בלב העמק, שאורכו 12 ק"מ, והוא מסתיים בעיירה מנטייגאש ( Manteigas ). סטייה אל דרך עפר מוליכה אל מפל פוסו דו אינפרנו ( Poço do Inferno ) - "הבאר של הגהינום", כינוי שניתן לו מאחר והוא מסתתר בנקיק סלע צר ופורץ ברעש גדול ומפחיד.
את הלילה אנו עושים במלון
כתבה על ההרים וכפרי האנוסים
בתי העיירה מנטייגאש פרוסים בעמק שנראה כמו הגיע לכאן משוויץ (צילום: Vitor Oliveira)
בדרכי העפר של רכס סרה דה אשטרלה דרכי עפר רבות חוצות את השמורה, מאחר שהפורטוגלים הם חובבי ג'יפים. אחת מהן מביאה אותנו לפינה נסתרת וקסומה בשם קובאו דה פונטה ( Covão da Ponte ), אתר קמפינג ומקום מושלם להדליק את המנגל לארוחת צהריים. מרבד עלי השלכת, הנחל הזורם לו בנחת וההרים סביב, הופכים גם את הארוחה הפשוטה ביותר לחגיגה.
המשכה של הדרך, בקצה הצפוני של השמורה, מזמנת לנו עצירה בשני כפרים היסטוריים, שנבנו סביב מבצרים, המעידים על דרך חשובה שעברה כאן. בתי הכפר ליניארז דה ביירה ( Linhares da Beira ) והכפר פולגוזיניו ( Folgosinho ) בנויים אבן גרניט מקומית, ומעל כל אחד מהם מתנשא על משטח הסלע החשוף מבצר גדול. למרגלותינו ממערב נשקף העמק, שבמרכזו זורם נהר מונדגו ( Rio Mondego ), הנהר הארוך ביותר הזורם אך ורק בפורטוגל. הנהר שימש דרך מסחר חשובה מההרים לאוקיינוס ובחזרה, שכל מי שכבש את פורטוגל ביקש לשלוט בה.
הנקודה הגבוהה ביותר על רכס סרה דה אשטרלה, ובפורטוגל כולה - נקראת טורה ( Torre ), שפירושו "מגדל". ואכן מגדל בגובה 7 מ' נבנה על הפסגה, במטרה להשלים את הגובה של 1,993 מ' למספר עגול... נוף של 360 מעלות נפרש לרגלינו. סלעי בזלת שחורים ענקיים, המאפיינים את הרכס, יוצרים נוף ייחודי, שאגמים קטנים מנקדים אותו בכחול.
סיורי ג'יפים בשמורת סרה דה אשטרלה
בתי הכפר ליניארז דה ביירה בנויים אבן גרניט מקומית, ומעליו מתנשא מבצר גדול (צילום: Lusitana)
סלעי בזלת ענקיים מאפיינים את רכס סרה דה אשטרלה ויוצרים נוף ייחודי (צילום: צחי גלובין)
כפר הצפחה פיודאו בדרכי שטח אנחנו מגיעים מהרכס הגבוה של סרה דה אשטלה, אל הרכס שלמרגלותיו - רכס אסור ( Serra do Açor ). הגבעות המתגלגלות של הרכס מכוסות טרסות ומנוקדות בכפרי צפחה קטנים. הגדול והפופולרי שבהם הוא כפר הצפחה פיודאו ( Piodão ), שגם אנו לא מפספסים ביקור בו. הליכה על השבילים מרוצפי האבן, בינות לבתי האבן הציוריים, כמו לוקחת אותנו כמה מאות שנים לאחור. לארוחת הצהריים אנו מתארחים בבית משפחה מקומית. המרק שמוגש לנו נקרא "מרק הרים", ובו התבשלו יחדיו נקניקים, תפוחי אדמה וירקות, למעדן מחמם ומשביע. היום אין דיאטה...
על גבעה הצופה אל הכפר, מלון פיודאו אינאטל ( Hotel Piódão Inatel ) גם הוא בנוי אבן, עם חדרים ממוזגים ובריכה פנימית וחיצונית, הוא מקום מצוין להתמקם בו ללינה.
נסיעה בדרכי השטח שעל קו הרכס, מזמנת עצירה בנקודת התצפית על הר קולקוריניו ( Monte Colcurinho ), עם מראות כמו היינו על גג העולם. אני פורש מהקבוצה, מבקש לספוג את המראות ללב ולריאות. יכולתי לעמוד כך לנצח, אבל מפל פרגה דה פנה ( Fraga da Pena ), שמימיו צונחים מגובה 20 מ' אל בריכה צלולה, מזמין אותי לטבילה קרירה.
כפר הצפחה פיודאו, כמו לחזור כמה מאות שנים לאחור (צילום: כרמית וייס)
מפל פרגה דה פנה ובריכה שמזמינה לטבול במימיה (צילום: Bruno Monteiro)
כפר צפחה זעירים על רכס הרי אסורה המשך הדרך מזרחה מזמנת לנו כפרי צפחה נוספים . בכל אחד משני הכפרים הזעירים והמקסימים - אייגרה וֶיַה ( Aigra Velha ) ואייגרה נובה ( Aigra Nova ) – "אייגרה הישנה" ו- "אייגרה החדשה", בתים הבנויים אבן צפחה. דומה שאיש כבר לא מתגורר בבתים הציוריים הללו, אבל מבט נוסף מגלה גינות ירק קטנות וגם כמה זקנים המעבדים אותן, כמו נותרו כאן מהמאות הקודמות. שני הכפרים הם חלק מרשת של 27 כפרי הצפחה של פורטוגל, המרוכזים על רכס סרה דה לוזה ( Serra da Lousã ), עליו אנו נמצאים כעת, ושכנו ממזרח - רכס אסור ( Serra do Açor ).
הג'יפים מטפסים אל נקודת התצפית הגבוהה ביותר באזור, רק 1,205 מ', אבל ביום בהיר ניתן לראות מכאן אפילו את האוקיינוס. בראש ההר קפלה קטנה בשם סנט אנטוני של השלג ( St. Anthony of Snow ). סנט אנטוני הוא הקדוש המקומי, אבל מדוע "של השלג"? בורות עמוקים, שאת פשרם איש מהמטיילים אינו מצליח לנחש, מוסיפים לחידה. אלכסנדרה, המדריכה המקומית, פותרת את החידה – מסתבר שזהו מפעל הקרח של בית המלוכה. אל הבורות היו דוחסים את השלג, שיורד כאן פעמיים-שלוש בשנה, שומרים כמו במקרר ומספקים לארמון בימי הקיץ החמים.
כתבה על כפרי הצפחה של פורטוגל
בתים הבנויים מאבן צפחה בכפרים על רכס סרה דה לוזה (צילום: Rui Silva)
תחנות רוח ורפטינגג בנהר על הרכס פזורות טורבינות חשמל, המעידות על הרוחות העזות הנושבות כאן. בהמשך אנו פוגשים גם תחנות רוח עתיקות יותר, המרוכזות כולן מעל הכפר גביניוש ( Gavinhos ). מתוך 14 תחנות הרוח בנויות האבן, שכולן זכו לשיפוץ, רק אחת עדיין פעילה וניתן לראות כיצד טוחנים בה חיטה, שיפון ותירס.
אין טיול בלי ראפטינג, והפעם אלו הם קיאקים על נהר מונדגו ( Rio Mondego ), שייט רגוע לאורך 12 ק"מ. מעלינו מרחפות כל העת ציפורי טרף, שחדי העין מזהים בהן עיטים ובזים וגם חסידות. שוב נפתח המנגל על שפת הנהר, ושוב התפאורה היא חלק בלתי נפרד מהאוכל.
בערב, לאחר שיטוט בעיר העתיקה של קויימברה Coimbra ), מזומנת לנו עוד חוויה מקומית, בדמות מופע מוסיקת פאדו. הזמרים, המלווים בגיטרות וכיום גם בכלי נגינה נוספים, שרים שירי עצב וגעגוע, אותם שרו הנשים לבעליהן הספנים, שהפכו את פורטוגל לאימפריה. הלהקות כאן בקויימברה, כך מספרים לנו, הרבה פחות ממוסחרות מאלו בהן ניתן לצפות בבירה ליסבון ( Lisbon ).
14 תחנות רוח בנויות אבן מעל הכפר גביניוש, אחת מהן עדיין פעילה (צילום: Vitor Oliveira)
קייקים על נהר מונדגו, כי אין טיול בלי רפטינג (צילום: צחי גלובין)
לפני הטיסה הביתה אנחנו לא מוותרים על , שהיא עיר מקסימה, אבל עבורי דווקא האזורים הכפריים וההרריים של פורטוגל, הם אלו שהשאירו טעם של עוד.
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
כתבה על ההרים וכפרי האנוסים
סיורי ג'יפים בשמורת סרה דה אשטרלה
בתי הכפר ליניארז דה ביירה בנויים אבן גרניט מקומית, ומעליו מתנשא מבצר גדול (צילום: Lusitana)
סלעי בזלת ענקיים מאפיינים את רכס סרה דה אשטרלה ויוצרים נוף ייחודי (צילום: צחי גלובין)
כפר הצפחה פיודאו בדרכי שטח אנחנו מגיעים מהרכס הגבוה של סרה דה אשטלה, אל הרכס שלמרגלותיו - רכס אסור ( Serra do Açor ). הגבעות המתגלגלות של הרכס מכוסות טרסות ומנוקדות בכפרי צפחה קטנים. הגדול והפופולרי שבהם הוא כפר הצפחה פיודאו ( Piodão ), שגם אנו לא מפספסים ביקור בו. הליכה על השבילים מרוצפי האבן, בינות לבתי האבן הציוריים, כמו לוקחת אותנו כמה מאות שנים לאחור. לארוחת הצהריים אנו מתארחים בבית משפחה מקומית. המרק שמוגש לנו נקרא "מרק הרים", ובו התבשלו יחדיו נקניקים, תפוחי אדמה וירקות, למעדן מחמם ומשביע. היום אין דיאטה...
על גבעה הצופה אל הכפר, מלון פיודאו אינאטל ( Hotel Piódão Inatel ) גם הוא בנוי אבן, עם חדרים ממוזגים ובריכה פנימית וחיצונית, הוא מקום מצוין להתמקם בו ללינה.
נסיעה בדרכי השטח שעל קו הרכס, מזמנת עצירה בנקודת התצפית על הר קולקוריניו ( Monte Colcurinho ), עם מראות כמו היינו על גג העולם. אני פורש מהקבוצה, מבקש לספוג את המראות ללב ולריאות. יכולתי לעמוד כך לנצח, אבל מפל פרגה דה פנה ( Fraga da Pena ), שמימיו צונחים מגובה 20 מ' אל בריכה צלולה, מזמין אותי לטבילה קרירה.
כפר הצפחה פיודאו, כמו לחזור כמה מאות שנים לאחור (צילום: כרמית וייס)
כפר הצפחה פיודאו, כמו לחזור כמה מאות שנים לאחור (צילום: כרמית וייס)
מפל פרגה דה פנה ובריכה שמזמינה לטבול במימיה (צילום: Bruno Monteiro)
כפר צפחה זעירים על רכס הרי אסורה המשך הדרך מזרחה מזמנת לנו כפרי צפחה נוספים . בכל אחד משני הכפרים הזעירים והמקסימים - אייגרה וֶיַה ( Aigra Velha ) ואייגרה נובה ( Aigra Nova ) – "אייגרה הישנה" ו- "אייגרה החדשה", בתים הבנויים אבן צפחה. דומה שאיש כבר לא מתגורר בבתים הציוריים הללו, אבל מבט נוסף מגלה גינות ירק קטנות וגם כמה זקנים המעבדים אותן, כמו נותרו כאן מהמאות הקודמות. שני הכפרים הם חלק מרשת של 27 כפרי הצפחה של פורטוגל, המרוכזים על רכס סרה דה לוזה ( Serra da Lousã ), עליו אנו נמצאים כעת, ושכנו ממזרח - רכס אסור ( Serra do Açor ).
הג'יפים מטפסים אל נקודת התצפית הגבוהה ביותר באזור, רק 1,205 מ', אבל ביום בהיר ניתן לראות מכאן אפילו את האוקיינוס. בראש ההר קפלה קטנה בשם סנט אנטוני של השלג ( St. Anthony of Snow ). סנט אנטוני הוא הקדוש המקומי, אבל מדוע "של השלג"? בורות עמוקים, שאת פשרם איש מהמטיילים אינו מצליח לנחש, מוסיפים לחידה. אלכסנדרה, המדריכה המקומית, פותרת את החידה – מסתבר שזהו מפעל הקרח של בית המלוכה. אל הבורות היו דוחסים את השלג, שיורד כאן פעמיים-שלוש בשנה, שומרים כמו במקרר ומספקים לארמון בימי הקיץ החמים.
כתבה על כפרי הצפחה של פורטוגל
בתים הבנויים מאבן צפחה בכפרים על רכס סרה דה לוזה (צילום: Rui Silva)
כתבה על כפרי הצפחה של פורטוגל
בתים הבנויים מאבן צפחה בכפרים על רכס סרה דה לוזה (צילום: Rui Silva)
תחנות רוח ורפטינגג בנהר על הרכס פזורות טורבינות חשמל, המעידות על הרוחות העזות הנושבות כאן. בהמשך אנו פוגשים גם תחנות רוח עתיקות יותר, המרוכזות כולן מעל הכפר גביניוש ( Gavinhos ). מתוך 14 תחנות הרוח בנויות האבן, שכולן זכו לשיפוץ, רק אחת עדיין פעילה וניתן לראות כיצד טוחנים בה חיטה, שיפון ותירס.
אין טיול בלי ראפטינג, והפעם אלו הם קיאקים על נהר מונדגו ( Rio Mondego ), שייט רגוע לאורך 12 ק"מ. מעלינו מרחפות כל העת ציפורי טרף, שחדי העין מזהים בהן עיטים ובזים וגם חסידות. שוב נפתח המנגל על שפת הנהר, ושוב התפאורה היא חלק בלתי נפרד מהאוכל.
בערב, לאחר שיטוט בעיר העתיקה של קויימברה Coimbra ), מזומנת לנו עוד חוויה מקומית, בדמות מופע מוסיקת פאדו. הזמרים, המלווים בגיטרות וכיום גם בכלי נגינה נוספים, שרים שירי עצב וגעגוע, אותם שרו הנשים לבעליהן הספנים, שהפכו את פורטוגל לאימפריה. הלהקות כאן בקויימברה, כך מספרים לנו, הרבה פחות ממוסחרות מאלו בהן ניתן לצפות בבירה ליסבון ( Lisbon ).
14 תחנות רוח בנויות אבן מעל הכפר גביניוש, אחת מהן עדיין פעילה (צילום: Vitor Oliveira)
קייקים על נהר מונדגו, כי אין טיול בלי רפטינג (צילום: צחי גלובין)
לפני הטיסה הביתה אנחנו לא מוותרים על , שהיא עיר מקסימה, אבל עבורי דווקא האזורים הכפריים וההרריים של פורטוגל, הם אלו שהשאירו טעם של עוד.
מסלול טיול מודולרי בפורטוגל
14 תחנות רוח בנויות אבן מעל הכפר גביניוש, אחת מהן עדיין פעילה (צילום: Vitor Oliveira)
קייקים על נהר מונדגו, כי אין טיול בלי רפטינג
 |
אודות הכותב צחי גלובין, מדריך ראשי בחברת MEDRAFT, המתמחה בטיולי טבע והרפתקאות. מתמחה בהדרכה בפירנאים הספרדים, גאורגיה, יוון, סלובקיה וצ'כיה. |
