www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

סקירה היסטורית קצרה    


תולדות הונגריה ויהודי הונגריה


שרידים אנושיים ראשונים שנתגלו בחבל הארץ הפורה, המהווה כיום את הונגריה, מעידים כי האזור היה מיושב מזה כמיליון שנים. התיישבות אנושית רצופה התקיימה באזור מתקופת האבן הקדומה, ועד לתקופת הברונזה, כאשר בסביבות המאה השמינית לפנה"ס התיישבו באזור הקלטים, ולאחר מכן הייתה הונגריה לחלק מן האימפריה הרומית.

נדידת העמים הגדולה הביאה לאזור, במאה החמישית לספירה את ההונים, שהקימו בה את ממלכתם. לאחריהם באו הגותים, הלנגוברדים והאוארים.
רק בסוף המאה התשיעית הגיעו שבטי המגיארים (Magyars), שנדדו מהרי אורל וסיביר, והפכו לתושבי הקבע של המדינה. צאצאיהם של המגיארים הם רוב תושבי הונגריה עד היום.
 
שבטי המגיארים חוצים את הרי הקרפטים לעבר הונגריה
שבטי המגיארים חוצים את הרי הקרפטים לעבר הונגריה
(מתוך אוסף: Ópusztaszer National Memorial)
 

שייט נהרות




 
מהכיבוש המגיארי עד הכיבוש הטורקי
לאחר שכבשו את הונגריה בשנת 896 המשיכו המגיארים בפשיטות לאירופה המערבית, עד שהוכו על ידי הקיסר אוטו הראשון, בקרב במישור לך בשנת 955. לאחר מכן ביססו המגיארים על אדמת הונגריה ממלכה, ששמרה על הסדר הפיאודלי, וקיבלה את הנצרות. הממלכה נלחמה עם ביזנטיון על השליטה בדלמאטיה, ומבחינה פנימית הייתה עדה למאבקים בין האצילים (המכונים "המגנאטים") ובין המלך.
הפלישה המונגולית בשנת 1241 הביאה להונגריה חורבן והרס. ב-1309 קיבלו את הכתר ההונגרי שליטים מבית אנז'ו עקב מלחמות פנימיות. בשלב זה החלו הפלישות הטורקיות, אשר נהדפו על ידי הפטריוט ההונגרי הגדול יאנוש הוניאדי, בשנת 1437. יאנוש, ובנו מתיאש הוניאדי היו מגדולי שליטי הונגריה וחיזקו אותה מבחינה חיצונית ופנימית.
בראשית המאה ה-16, לאחר מותו של מתיאש הוניאדי, עלו לשלטון מלכי בוהמיה מבית יגלו. מלכים אלה איבדו את כל שהשיגו מלכי הוניאדי. מרד איכרים דוכא ב-1514, והניוון הפנימי של הממלכה קרא לפולשים מבחוץ. ב-1526 ניצחו הטורקים בקרב מוהאץ', והחלו מאה וחמישים שנות שלטון טורקי בהונגריה.
 
הכיבוש הטורקי ושלטון בית הבסבורג
התבוסה בקרב מוהאץ' הביאה לאובדן עצמאות הונגריה לשנים רבות. חלקים מהונגריה, אשר לא נכבשו על ידי העות'מאנים, סופחו לאוסטריה. בטרנסילבניה נשמר מרכז קטן של הלאומיות ההונגרית, בצורת ממלכה עצמאית למחצה. במשך מאה וחמישים שנה נמשך מצב זה, כאשר לאזורי הונגריה שלא נכבשו על ידי העות'מאנים חדרו תורות דתיות פרוטסטנטיות, שהביאו לעימותים עם שליטי אוסטריה מבית הבסבורג, אשר דגלו בנצרות הקתולית.
בתקופה זו קמו אישים כגאבור בתלן, אשר שימרו את רוח התרבותיות והלאומיות ההונגרית. בשנת 1686 כבשו האוסטרים את בודה, ובשנת 1699, תחת הסכם השלום קרלוביץ' עברה הונגריה כולה לשליטת בית הבסבורג.
 
בית הבסבורג הסמכותי והקתולי התקשה בתחילה לשלוט בהונגרים, בעלי החשיבה העצמאית בנושאים מדיניים ודתיים. סכסוכים בנוגע לזכויות האצילים, כמו גם סכסוכים דתיים, הביאו להתקוממויות כנגד השלטון ההבסבורגי. מדיניות יישובה של הונגריה בגרמנים, ויישובה של טרנסילבניה בואלאכים, יצרה בעיית מיעוטים שלא הייתה קיימת קודם לכן בהונגריה.
בשנת 1704 פרצה התקוממות עממית בראשותו של האציל פרנץ ראקוצי, וזו הסתיימה בשנת 1711. המאה ה-18 הייתה תקופה של שקט ופיתוח כלכלי, תחת שלטונה של הקיסרית מריה תרזה, ויורשיה. רוחות השינוי והמפנה החברתי שנשבו באירופה, הביאו להתגבשותה של תנועה רפורמיסטית וליברלית, שהביאה בסוף למרידה, מהפכה ומלחמה בשנת 1848.
 
פרנץ ראקוצי, הונגריה
פרנץ ראקוצי
 
המהפכה והממלכה הדואלית
שנת 1848, היא שנת "אביב העמים", הביאה את המהפכה אף להונגריה. בהנהגתו של הרפורמיסט לאיוש קושוט ניסו המהפכנים להקים מדינה בעלת שלטון עצמי, אך מבלי לפרוק את מסגרת בית הבסבורג. גם הסדר זה לא היה לרוחם של בני הבסבורג, ובמלחמה שפרצה לחמו ההונגרים כנגד האוסטרים, אך גם כנגד המיעוטים הלאומיים בארצם הם, אשר דרשו אף הם את חירותם הלאומית.
 
לאחר שדיכא הקיסר פרנץ יוזף את המהפכה בארצו הוא, פנה לדכא את המרידה ההונגרית. בשורה של קרבות, שבהם נעזרה אוסטריה בצבאו של הצאר ניקולאי הראשון, אשר פלש להונגריה מן המזרח, דוכא המרד ביד רמה. קושוט נמלט לטורקיה ושלושה עשר ממנהיגי המרידה, ביניהם ראש הממשלה הראשון של הונגריה, לאיוש בתיאני, הוצאו להורג. הונגריה הפכה לחמישה מחוזות במדינה האוסטרית, שבהם משל ממשל צבאי אוסטרי ביד חזקה.
 
תבוסותיהם של האוסטרים במלחמה באיטליה, הביאו את הקיסר פרנץ יוזף להכיר בכך שחוזקה של האימפריה תלוי ביחסה למיעוטיה, ובראשם ההונגרים, וכי אם יימשך אי השקט הפנימי, תתמוטט האימפריה תחת הלחצים מבפנים ומבחוץ. לאחר משא ומתן ארוך, הגיעו העם ההונגרי ובית הבסבורג לפשרה, אשר כוננה ממלכה דואלית (מחולקת לשניים), בה ניתנה להונגרים אוטונומיה כמעט מוחלטת לנהל את ענייניהם, תוך השארת ענייני החוץ, הצבא והכלכלה בידי בית הבסבורג. פשרה זו, שכונתה Ausgleich, הביאה להקמת האימפריה האוסטרו הונגרית בשנת 1867.
 
התקופה שלאחר מכן הייתה תקופת פריחה ושגשוג מדיני וכלכלי ברחבי הונגריה. הממשלה ההונגרית, בהנהגת קלמן טיסה, ולאחר מכן בנו אישטוון טיסה, הייתה בעלת השפעה גוברת והולכת בניהול ענייני האימפריה, ויכלה אף לדכא את המיעוטים בשטחה היא. הממלכה התפתחה, עברה תהליכי דמוקרטיזציה וליברליזציה (תוך מתן שוויון זכויות אזרחי ליהודים), ואף הוקמה מפלגה סוציאל-דמוקרטית. ברקע הדברים עמדה תמיד שאלת המיעוטים הלאומיים באימפריה, שעם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הפכה לשאלה החשובה ביותר על סדר היום ההונגרי, והיא שהביאה להתפוררות הממלכה לאחר המלחמה.
 
מלחמת העולם הראשונה, הרפובליקה הסובייטית
הונגריה נכנסה אל מלחמת העולם הראשונה כחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, כאשר ברקע הכניסה למלחמה בעיית המיעוטים, הן באימפריה בכללותה והן בשטחי הונגריה.
 
במהלך המלחמה הצליחו צבאות אוסטריה-הונגריה לכבוש את סרביה ולהדוף פלישה רוסית לשטחם. לאחר הצטרפות רומניה למלחמה לצד מעצמות ההסכמה, נסוגו בתחילה הכוחות ההונגרים מפני הרומנים, אך לבסוף התגברו, וכבשו את רומניה כולה. עם זאת, תבוסת האוסטרים באיטליה, והתקדמות צבאות בריטים וצרפתים בסרביה, כמו גם תבוסת בעלת הברית הגרמנית בחזית המערב, הביאו ב-1918 לכניעת צבאות האימפריה, להתפטרות הקיסר, ולסופה של הממלכה הדואלית.
 
בעיית המיעוטים הייתה עתה הבוערת ביותר. הנשיא האמריקני וודרו וילסון הכריז ב"ארבע עשרה הנקודות" ששימשו בסיס לעמדת בעלות הברית לאחר המלחמה, כי יש לתת אוטונומיה למיעוטים בקיסרות האוסטרו-הונגרית. הונגריה עמדה בפני דרישות טריטוריאליות של יוגוסלבים, רומנים וצ'כוסלובקים.
 
מיקלוש הורטי
ב-16 בנובמבר 1918 הכריז הרוזן מיכאי קארוי על הקמתה של רפובליקה. משטרו של קארוי היה משטר כושל מבחינה מדינית וכלכלית, ולבסוף הוחלף במרץ 1919 במשטר קומוניסטי שהנהיג בלה קון. משטרו של קון עמד בפני לחץ חיצוני - פלישה צ'כית ורומנית לשטחה של הונגריה, ופנימי - "צבא לבן" שהתארגן בעיר סגד (Szeged), בראשות האדמירל מיקלוש הורטי כנגד המשטר הקומוניסטי.
הרומנים כבשו את בודפשט וקון נאלץ להימלט לאוסטריה. לאחר תקופה של "טרור לבן", מעשי זוועה כנגד אנשי השמאל, ופוגרומים באוכלוסייה היהודית, הן מצד הרומנים והן מצד "הצבא הלבן", נכנס הורטי לבודפשט, וקיבל את השלטון, במרץ 1920.
מיקלוש הורטי, הונגריה
מיקלוש הורטי
 




 
תקופת העוצרות ומלחמת העולם השנייה
לאחר נפילת ממשלתו הקומוניסטית של בלה קון, ערכו ההונגרים (1920) בחירות לפרלמנט בן בית אחד, אשר הכריז על מיקלוש הורטי כעוצר. ביוני 1920 נחתם חוזה טריאנון אשר קבע את גבולותיה של הונגריה, תוך שהוא מעביר שני שליש משטחה, ושיעור דומה מאוכלוסייתה, לטובת שכנותיה: רומניה, יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה.
 
מדיניותה של הונגריה משלב זה ואילך התמקדה בניסיון לקבל בחזרה את השטחים שאבדו. הונגריה הצטרפה לברית עם אדולף היטלר, אשר תמך בה בבוררויות בינלאומיות, שהחזירו לה את מקצת השטח (1938-1940).
 
הונגריה הצטרפה להיטלר במלחמתו בברית המועצות ביוני 1941. במרץ 1944 כבשו הגרמנים את הונגריה שכן חששו כי ההונגרים מתכוונים להפר את הברית עמם, ולעבור לצידה של רוסיה. הכיבוש הביא עמו את השואה ליהדות הונגריה ומאות אלפים הושמדו במחנה ההשמדה אושוויץ.
באוקטובר 1944 הדיחו הגרמנים את הורטי, והעלו במקומו כשליט את פרנץ סלשי ומפלגתו הפשיסטית צלב החץ. בשלב זה הייתה מלחמתם של הגרמנים ובעלות בריתם אבודה. הרוסים נמצאו על אדמת הונגריה, וצרו על בודפשט. כיבושה של הונגריה על ידי הרוסים הושלם באפריל 1945.
 
עץ החיים, אנדרטה בבית הכנסת בבודפשט
עץ החיים, אנדרטה בבית הכנסת בבודפשט לזכרם של יהודי הונגריה שנרצחו בשואה  (צילום: כרמית וייס)
 
השלטון הסובייטי, המרד ב 1956 ודיכויו
לאחר שחרור הונגריה מידי הנאצים, על ידי הצבא האדום, הפכה הונגריה לחלק ממדינות הגוש המזרחי. לאחר ניסיון דמוקרטי כושל, בשנת 1945, הפכה לדיקטטורה קומוניסטית סטליניסטית, בראשותו של הדיקטטור מתיאש ראקושי.
לאחר מותו של סטלין, בשנת 1953, החלו שינויים בהנהגה ההונגרית, ולעמדת כוח הגיע הרפורמטור אימרה נוג'. בשנת 1956 התחולל מרד של אזרחים הונגרים כנגד ההשפעה הסובייטית. נוג' הכריז על פרישת הונגריה מברית ורשה ועל רפורמות כלכליות וחברתיות. המרד דוכא באכזריות על ידי הצבא הרוסי, עשרות אלפים נהרגו, ומאות אלפים נמלטו כפליטים. נוג' הוצא להורג.
במשך שלושים השנה שלאחר מכן נשלטה הונגריה על ידי יאנוש קאדאר הקומוניסט. שלטונו של קאדאר אמנם ניסה להיות מתקדם לעומת משטרים קומוניסטיים אחרים, אך בסופו של דבר הביא לקריסה כלכלית, ולמיתון עמוק ומשבר חברתי ופוליטי.
 
דמוקרטיה ורפורמה
השלטון הקומוניסטי בהונגריה היה בין הראשונים ממדינות מזרח אירופה שהפך לדמוקרטיה פרלמנטארית מערבית, והדבר נעשה ללא אלימות ובאופן מסודר. לאחר הדחתו של המנהיג הוותיק יאנוש קאדאר מתפקידיו, בשנת 1988, החל שינוי מהיר שהוביל לבחירות חופשיות בשנת 1990, ובהן עלתה לשלטון קואליציית מרכז-ימין.
קואליציית המרכז-ימין כשלה במעבר לכלכלת שוק תוך שמירה על רמת החיים, ויצרה התמרמרות בקרב אזרחי הונגריה אשר התרגלו לרמת חיים גבוהה יחסית במשטרו של קאדאר. תופעות של אבטלה ואינפלציה גואה הביאו לעלייתה של המפלגה הסוציאליסטית בשנת 1994. משנה זו הוחלף השלטון בהונגריה מספר פעמים, כאשר המטרה המשותפת למפלגות השמאל והמרכז-ימין המתחלפות בשלטון היא צירופה של הונגריה אל האיחוד האירופי, מטרה שהושגה בשנת 2004.
 
בודפשט, אנדרטה במקום בו נורו ונדחפו היהודים למי הדנובה
בודפשטאנדרטה במקום בו נורו ונדחפו היהודים למי הדנובה    (צילום: Paul Mannix)
 
הונגריה והיהודים
היהודים היגרו לאזור כבר עם הרומאים, שהקימו את פרובינסית פנוניה. להונגריה וליהודים יש היסטוריה משותפת ארוכה, כולל גירושים והחזרה.
לפני מלחמת העולם השנייה התגוררו בהונגריה קרוב ל- 600,000 יהודים. בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היה מצבם של יהודי הונגריה טוב ממצבם של היהודים בשטחי הכיבוש הגרמני. אמנם זכויותיהם נשללו, אך חייהם לא היו בסכנה, והם יכלו לחיות באשליה של יציבות.
בשלהי מלחמת העולם השניה, במרץ 1944, לאחר התנתקות הונגריה מגרמניה הנאצית, כבשו הגרמנים את הונגריה. מיד לאחר הכיבוש הגרמני סומנו היהודים בטלאי צהוב, רכושם הוחרם, וננקטו צעדים להפרדתם מן האוכלוסייה הכללית לשם השמדתם. היהודים נצטוו לעבור לגטאות שהוקמו בכל עריה של הונגריה. עד לאמצע חודש מאי 1944 רוכזו כחצי מיליון יהודים מערי השדה בהונגריה בגטאות. ריכוזם של יהודי בודפשט נדחה לשלב האחרון. פעולות אלו נוהלו על ידי אדולף אייכמן.
 
ב-15 במאי החל שילוחם של יהודי הונגריה לאושוויץ. התקדמותו של הצבא האדום אל עבר גבולות הונגריה הביאה את הגרמנים להאיץ את השמדת היהודים בכל השטחים שעוד נותרו בידם. בתוך שבועות ספורים בלבד גורשו לאושוויץ כ־450,000 יהודים. עם סיום המשלוחים, ביולי 1944, לא היו עוד יהודים בהונגריה מחוץ לבודפשט.
סלקציה של יהודי הונגריה שנשלחו לאושוויץ
סלקציה של יהודי הונגריה שנשלחו לאושוויץ
(מקור: מוזיאון יד ושם, The Auschwitz Album)
 




 
עם עלייתו של סלשי לשלטון תמה הגנת השלטונות ליהודי בודפשט. כנופיות "צלב החץ" השתוללו ברחובות בודפשט. אלפי יהודים נרצחו ברחוב והושלכו אל נהר הדנובה אשר האדים מדם. עשרות אלפים נשלחו למסעות מוות ולעבודת כפייה. כמאה אלף מן היהודים שנותרו רוכזו בגטו בחודש דצמבר 1944 בתנאים קשים. אף שאת עיקרה של שואת יהודי הונגריה ביצעו הגרמנים ועושי דברם, בהונגריה בתקופה שקדמה לשלטונו, אחראי סלשי לרציחתם באכזריות, שאינה פחותה מאכזריות הנאצים, של אלפי יהודים.
 
קצב הרציחות הואט באמצעות פעולות הרואיות של דיפלומטים ממדינות נייטרליות, ובמיוחד ראול ולנברג הנציג השבדי, וקרל לוץ הנציג השווייצרי. במשך תקופה של שלושה חודשים הנפיק ולנברג אלפי דרכונים, התחקה אחר שיירות של אסירים והתעמת עם השומרים הגרמנים וההונגרים (בהם גם אדולף אייכמן). בטענה כי היהודים הללו היו תחת הפיקוח של שבדיה, הבטיח את שחרורם. הוא אף דאג להחביא כחמישה-עשר אלף יהודים בשלושים ואחד בתי מחסה.
 
בשואה נרצחו 564,500 מיהודי הונגריה.
 
מוזיאון השואה בבודפשט, הונגריה
מוזיאון השואה בבודפשט   (צילום: זהר מאיר)
 
הבנין ששימש את הגסטפו והמשטרה החשאית בבודפשט
הבנין ששימש את הגסטפו והמשטרה החשאית ב
בודפשט, כיום מוזיאון בית הטרור   (צילום: Paul Mannix)








מספר צפיות: 10546
2094