טיול לקובה - המלצות ואזהרות של מדריך טיולים
מאת: נעם סלע
"מי מהנוכחים בחדר שמע דברים חיוביים על קובה?"
זוהי השאלה הראשונה אותה אני שואל בתחילתו של כל מפגש קבוצה, טרם הנסיעה לקובה.
כמובן, 100% מהנוכחים מרימים את ידיהם נוכח שאלה טריוויאלית זו.
מה שמאד מעניין הוא התשובה לשאלתי השניה:
"מי מהנוכחים בחדר שמע דברים שליליים על קובה?"
50% (!!!) מהנוכחים מרימים ידיהם. (נחשו מה המכנה המשותף ל"מאוכזבי קובה"...?)
בסוף הטיול אני שואל את השאלה השלישית:
"נו, אז אחרי שבועיים בקובה, מה דעתכם על השמועות השליליות ששמעתם לפני הנסיעה?"
רבים מהם מחייכים ומנענעים בראשם, תוך שהם מסננים: "מזל שלא הקשבתי לחברים שלי...".
זוהי השאלה הראשונה אותה אני שואל בתחילתו של כל מפגש קבוצה, טרם הנסיעה לקובה.
כמובן, 100% מהנוכחים מרימים את ידיהם נוכח שאלה טריוויאלית זו.
מה שמאד מעניין הוא התשובה לשאלתי השניה:
"מי מהנוכחים בחדר שמע דברים שליליים על קובה?"
50% (!!!) מהנוכחים מרימים ידיהם. (נחשו מה המכנה המשותף ל"מאוכזבי קובה"...?)
בסוף הטיול אני שואל את השאלה השלישית:
"נו, אז אחרי שבועיים בקובה, מה דעתכם על השמועות השליליות ששמעתם לפני הנסיעה?"
רבים מהם מחייכים ומנענעים בראשם, תוך שהם מסננים: "מזל שלא הקשבתי לחברים שלי...".
מזה מספר שנים אני מתמקד בהדרכת טיולים בכל מרחב אמריקה הלטינית. קובה, בעיני, הינה המדינה המיוחדת ויוצאת הדופן ביותר. אותו ייחוד הוא זה אשר מושך אותנו כמטיילים, לראות, להכיר ולחוות, אך דווקא אותו ייחוד הוא זה אשר יכול גם להערים קשיים ולהפוך את הטיול למורכב יותר. מטרתה של כתבה זו הינה להוריד למינימום את כמות המאוכזבים, ואם תחזיקו מעמד עד סוף הכתבה, מובטח לכם שלא תכנסו לסטטיסטיקה השלילית, וגם אגלה לכם מהו אותו מכנה משותף המאחד את רוב מי שחזר עם חוויה שלילית מטיול בקובה.
אזהרה מספר אחת: אל תצאו לפני שחקרתם את ההיסטוריה של קובה
אתם ממש לא צריכים להכין עבודת דוקטורט, אך הכרה בסיסית של האירועים המרכזיים בהתהוותה של המדינה, תענה לכם על הרבה שאלות ותעניק הרבה משמעות לדברים שאתם רואים.
למשל: איך יכול להיות שלמרות היריבות העצומה בין קובה לשכנתה ארצות הברית , במשך למעלה מ-50 השנים האחרונות, יש כל כך הרבה סממנים אמריקאיים בתרבות הקובנית? (המכוניות האמריקאיות העתיקות, הקפיטוליו בהוואנה אשר בנוי כהעתק של הבית הלבן בוושינגטון, הפופולריות האדירה של משחק הבייסבול, הקשר בין המלונות ומופעי הקברט לגדולי המאפיונרים האמריקאים, ועוד).
כתבה על הוואנה | כתבות נוספות על קובה
הסבר קצרצר וממצה
קובה הינה האי הגדול ביותר במרחב הקאריבי (110,000 קמ"ר, פי 5.5 ממדינת ישראל), והיא נהנתה ממיקום אסטרטגי מרכזי השולט על הכניסה והיציאה בכל האיזור. היא הייתה המדינה האחרונה באיזור שהשיגה עצמאות, לאחר למעלה מ-300 שנות קולוניאליזם ספרדי, אולם הייתה זו עצמאות בערבון מוגבל - בתחילה עקב המעורבות האמריקאית ובהמשך עקב המעורבות הסובייטית.
עצמאותה של קובה הושגה תודות להתערבותה של ארה"ב במלחמה מול ספרד, ובסוף שנת 1898, הפסידה ספרד את 3 מושבותיה האחרונות מעבר לים: קובה, פוארטו ריקו ו הפיליפינים (ואם תהיתם איך הגיע איזור גוואנטנמו הידוע לשמצה לידיה של ארה"ב, הינכם מוזמנים לקרוא יותר על תקופה זו).
במשך 60 השנים הבאות "נהנתה" קובה מעצמאות בחסות אמריקאית, עד שבשנת 1959 השתלטו פידל קסטרו ותומכיו על המדינה וחוללו את המהפכה הקובנית. זו עתידה להשפיע עמוקות על התרחשויות פוליטיות בכל רחבי העולם ולהביא את המלחמה הקרה לסף מלחמה גרעינית.
בעקבות המהפכה נפגעו האינטרסים האמריקאיים בקובה, וכתוצאה מכך ניתקה ארה"ב את קשריה הכלכליים והפוליטיים עם קובה (שעד אז היו "החברות הכי טובות", ויחסיהן היו קרובים במידה שמזכירה מאד את יחסי ארה"ב- ישראל בעשורים האחרונים).
אל הואקום הזה נכנסה בריה"מ, אשר תמכה בקובה כלכלית ופוליטית. קובה מצידה "ייצאה" את ערכי הקומוניזם והפיצה אותם בכל רחבי העולם הלטיני ומדינות העולם השלישי (כולל אפריקה). בתחילת שנות ה-90', עם קריסתו של הגוש הסובייטי, נכנסה קובה למשבר כלכלי עמוק, שדחף את המדינה לביצוען של רפורמות וביניהן, פתיחתו של השוק הקובני לתיירות ושיפור ברמת התשתיות.
טיול לקובה - רקע כללי
בית ייבוש טבק בעמק ויניאלס, אזור גידול טבק במערב קובה (צילום: נעם סלע)
אזהרה מספר שתיים: אל תאמינו לספרי ההדרכה...
... או לפחות- קחו אותם בערבון מוגבל מאד.
בפעם הראשונה שהגעתי לקובה, הסתובבתי עם ספר ההדרכה הנמכר והנחשב ביותר (...), ובמשך 5 שבועות ביקרתי ברוב המקומות המומלצים, בכל המדינה. האמת, זה היה מעט מאכזב ושילמתי מחיר יקר - בכסף ובעיקר בזמן. רבים מהמקומות הינם בעלי חשיבות, אך חסרי כל עניין.
למשל: במפרץ החזירים, המקום בו התבצעה הפלישה וניסיון ההפיכה נגד קסטרו ב-1961, ע"י גולים קובניים (בתמיכה אמריקאית), ניצב מוזיאון. על פניו, זהו מקום מאד חשוב המתאר את האירוע שכמעט והוביל את העולם למלחמה גרעינית בין ארה"ב לברה"מ. אך מי שירצה לבקר במוזיאון (המומלץ ע"י ספרי הטיולים), יצטרך לסטות מהדרך הראשית, ואז לעבור סיור של כשעה, בו יראה מפות, מדים ומסמכים. לטעמי, זה לא שווה את ההשקעה.
יש עוד אתרים רבים המומלצים באופן דומה ועל המטייל, אשר זמנו מוגבל, לדעת לבחור בצורה מושכלת את האתרים המעניינים והמרגשים ביותר (ויש כאלה הרבה! רק שצריך להכירם ולדעת להפריד בין המוץ לתבן ( ועל כך בכתבה זו).
לקחת רק את הקצפת
המטרה העיקרית של ספרי ההדרכה הינה למכור כמה שיותר עותקים, ולכן עליהם להציג מוצר מספיק מכובד ואטרקטיבי. זאת הסיבה שספרי ההדרכה על קובה (ולצערי, גם על מדינות אחרות) הינם עבים ומלאים יותר מכפי הראוי, ויש בהם המלצות רבות על אתרים ומקומות שלמטיילים מן המניין ממש לא שווה להשקיע את הזמן והמאמץ בכדי לבקר בהם.
טיול אשר בנוי בצורה מושכלת, יכול לקחת רק את "הקצפת" ממדינה נפלאה זו. בעזרת מדריך טיולים מיומן לקובה, יזכו המטיילים לחוות את עיקרי הדברים, תוך פרק זמן של כשבועיים ממוקדים, נעימים ואטרקטיביים.
בייסבול ברחובות הוואנה, הספורט הלאומי בקובה, עוד יבוא מהשכנה מצפון (צילום: נעם סלע)
אזהרה מספר שלוש: אל תסתמכו רק על מה שאני כותב...
יש מדינות שבהן האטרקציה המרכזית היא נופים (למשל, קוסטה ריקה או צ'ילה). במקומות כאלה אתם לא זקוקים יותר מדי לתיווכו של המדריך. כל אחד יכול להפיק הנאה מטיול ביערות העננים או מצפיה בקרחונים, גם אם הוא לא מבין בדיוק איך נוצרים העננים מעל היערות, או מהי השפעתם של קרחונים על עיצוב הנוף של כדור הארץ.
יש מדינות בהן הדגש העיקרי הוא על תרבויות (למשל, פרו או גואטמלה). במקומות כאלה חשיבותו של המדריך הינה גדולה והוא יכול לתת רקע והסברים מעניינים ולהחיות את התרבות. אך בעידן האינטרנט החומר כה זמין, שאם תשקיעו ותקראו בעצמכם לפני נסיעתכם, תוכלו להגיע לרוב המידע ולקבל לפחות מושג כללי על המתרחש.
הרובד העמוק של קובה
קובה היא שונה מהבחינה הזו - בקובה האטרקציה המרכזית היא החוויה האנושית. וזה דבר שלא משנה כמה תקראו את ההמלצות שלי או של כל מדריך אחר, זה עדיין לא מספיק. לדעתי, מדריך טיולים טוב לקובה הינו כזה אשר יכניס את מטייליו לעומק התרבות המקומית, לתוך חיי האנשים והאוכלוסייה המקומית. מדריך טוב יפתח למטייליו צוהר, דרכו יוכלו לחדור מתחת למעטה הברור לכל ולהגיע אל רובד עמוק יותר, אשר בדך כלל נסתר מעיני המטיילים. (בפעם הראשונה בה הגעתי לקובה, למרות שכבר היה לי ניסיון רב בטיולים בכל דרום אמריקה ולמרות שהשפה הספרדית הייתה שגורה בפי על בוריה, לקח לי 3 שבועות עד שהתחלתי באמת להבין מה קורה במדינה...)
על מנת לחוות את קובה בצורה אמיתית, יש צורך בהיכרות אישית ואף אינטימית עם התרבות, המנהגים, המקומות והאנשים, שאם לא כן, צפויים המטיילים לחלוף על פני דברים מרתקים, אך אפילו לא להבחין בכך.
כדאי לוודא שהמדריך איתו בחרתם לצאת מכיר לא רק את המקומות ושעות הפתיחה, אלא גם חי את המקום ואת התרבות המקומית.
אני וצ'ה גווארה עם קבוצת חיילים, לקראת תחילת מצעד חג הפועלים באחד במאי (צילום: נעם סלע)
אזהרה מספר ארבע: אל תמתינו!
הסינים אומרים שהזמן הכי טוב לבצע משהו היה לפני 20 שנה, ושהזמן השני הכי טוב לביצוע הוא עכשיו. עם הרפורמות ועם ההתקרבות בשנים האחרונות לארה"ב, קובה הופכת לאחד היעדים המתויירים ביותר במרחב הלטיני. מאלפי תיירים בודדים בשנת 2000, עומדת קובה על כ-3 מיליון תיירים בשנה האחרונה, והגרף רק ממשיך לעלות. כבר כיום מורגש עומס רב יותר באתרים המרכזיים במדינה, קשה יותר להשיג בתי מלון והמחירים עולים.
אך מה שיותר חשוב הוא, שככל שקובה תלך ותפתח יותר לעולם, היא גם תלך ותאבד את הקסם שלה, את האותנטיות, את התום ואת החום המרגש של תושביה. בביקורי הראשון בקובה לאף אחד לא היה טלפון סלולרי. כיום כבר ניתן לראות רבים מהם הולכים ברחוב תוך שהם מלטפים את מסכי הסמארטפונים שלהם.
קובה היא עולם הולך ונעלם ואני צופה שבשנים הקרובות יחול שם שינוי גדול ומהיר, ולכן המלצתי היא חד משמעית - אל תמתינו. סעו כמה שיותר מהר, ויפה שנה אחת קודם.
עיבוד השדות נעשה בעיקר בעזרת שוורים, טרקטורים ודלק זה פשוט יקר מדי (צילום: נעם סלע)
אז איך לטייל בקובה?
לטוב ולרע - קובה הינה מדינה שונה מאד ממה שאתם מכירים. זה סוד הקסם וזה גם האתגר.
ממחקר קטן (ולא מדעי) שערכתי, התשובה לשאלה שהעליתי בתחילת הכתבה (בנוגע למכנה המשותף למאוכזבי קובה), הוא שרובם נסעו לבד - שלא במסגרת טיול מאורגן, ללא הדרכה מקצועית וללא הכנה ראויה.
הנה מה שאתם יכולים לעשות על מנת להתכונן כראוי:
1. לקרוא, לחקור ולדבר עם מי שכבר היה שם - "אין חכם כבעל ניסיון", בעיקר כאשר מדובר בקובה.
2. לקחת ייעוץ מקצועי טרם הנסיעה - השקעה בייעוץ שכזה, תתברר כאחת ההשקעות הטובות והמשתלמות שלכם, ותחסוך לכם הרבה זמן וכסף.
3. המטייל העצמאי - אם בא לכם לנסוע בעצמכם (לבד/ זוג/ 4 זוגות), תוכלו לפנות למישהו אשר יתכנן לכם את הטיול, יזמין בשבילכם בתי מלון, טיסות, ויארגן לכם מדריך ונהג מקומיים. ישנם בארץ גופים אשר יוכלו לסייע לכם בכך ולהקנות לכם ביטחון בביצוע מוצלח של הטיול.
4. להצטרף לטיול מאורגן - זו אמנם אפשרות יקרה יותר, אך התמורה גם גדולה יותר. במקרה כזה לא תצטרכו לעשות דבר בעצמכם. אנשים בעלי ניסיון מוכח יתכננו ויבצעו עבורכם, ייקחו אתכם, יסבירו לכם ויעניקו לכם חוויה מלאה ועשירה. אם בא לכם להתפנק ולתת למישהו אחר לעשות את כל העבודה בשבילכם - זו האפשרות הטובה ביותר.
לסיום, לא משנה באיזו דרך תבחרו לנסוע לקובה - עשו זאת בהקדם. צפויה לכם חוויה מיוחדת, שעוד תלווה אתכם ותהדהד בתוככם במשך זמן רב לאחר שתחזרו.
כתבות נוספות
כתבה על הוואנה |
טיול לקובה - רקע כללי
בית ייבוש טבק בעמק ויניאלס, אזור גידול טבק במערב קובה (צילום: נעם סלע)
אזהרה מספר שתיים: אל תאמינו לספרי ההדרכה...
... או לפחות- קחו אותם בערבון מוגבל מאד.
בפעם הראשונה שהגעתי לקובה, הסתובבתי עם ספר ההדרכה הנמכר והנחשב ביותר (...), ובמשך 5 שבועות ביקרתי ברוב המקומות המומלצים, בכל המדינה. האמת, זה היה מעט מאכזב ושילמתי מחיר יקר - בכסף ובעיקר בזמן. רבים מהמקומות הינם בעלי חשיבות, אך חסרי כל עניין.
למשל: במפרץ החזירים, המקום בו התבצעה הפלישה וניסיון ההפיכה נגד קסטרו ב-1961, ע"י גולים קובניים (בתמיכה אמריקאית), ניצב מוזיאון. על פניו, זהו מקום מאד חשוב המתאר את האירוע שכמעט והוביל את העולם למלחמה גרעינית בין ארה"ב לברה"מ. אך מי שירצה לבקר במוזיאון (המומלץ ע"י ספרי הטיולים), יצטרך לסטות מהדרך הראשית, ואז לעבור סיור של כשעה, בו יראה מפות, מדים ומסמכים. לטעמי, זה לא שווה את ההשקעה.
יש עוד אתרים רבים המומלצים באופן דומה ועל המטייל, אשר זמנו מוגבל, לדעת לבחור בצורה מושכלת את האתרים המעניינים והמרגשים ביותר (ויש כאלה הרבה! רק שצריך להכירם ולדעת להפריד בין המוץ לתבן ( ועל כך בכתבה זו).
לקחת רק את הקצפת
המטרה העיקרית של ספרי ההדרכה הינה למכור כמה שיותר עותקים, ולכן עליהם להציג מוצר מספיק מכובד ואטרקטיבי. זאת הסיבה שספרי ההדרכה על קובה (ולצערי, גם על מדינות אחרות) הינם עבים ומלאים יותר מכפי הראוי, ויש בהם המלצות רבות על אתרים ומקומות שלמטיילים מן המניין ממש לא שווה להשקיע את הזמן והמאמץ בכדי לבקר בהם.
טיול אשר בנוי בצורה מושכלת, יכול לקחת רק את "הקצפת" ממדינה נפלאה זו. בעזרת מדריך טיולים מיומן לקובה, יזכו המטיילים לחוות את עיקרי הדברים, תוך פרק זמן של כשבועיים ממוקדים, נעימים ואטרקטיביים.
בייסבול ברחובות הוואנה, הספורט הלאומי בקובה, עוד יבוא מהשכנה מצפון (צילום: נעם סלע)
אזהרה מספר שלוש: אל תסתמכו רק על מה שאני כותב...
יש מדינות שבהן האטרקציה המרכזית היא נופים (למשל, קוסטה ריקה או צ'ילה). במקומות כאלה אתם לא זקוקים יותר מדי לתיווכו של המדריך. כל אחד יכול להפיק הנאה מטיול ביערות העננים או מצפיה בקרחונים, גם אם הוא לא מבין בדיוק איך נוצרים העננים מעל היערות, או מהי השפעתם של קרחונים על עיצוב הנוף של כדור הארץ.
יש מדינות בהן הדגש העיקרי הוא על תרבויות (למשל, פרו או גואטמלה). במקומות כאלה חשיבותו של המדריך הינה גדולה והוא יכול לתת רקע והסברים מעניינים ולהחיות את התרבות. אך בעידן האינטרנט החומר כה זמין, שאם תשקיעו ותקראו בעצמכם לפני נסיעתכם, תוכלו להגיע לרוב המידע ולקבל לפחות מושג כללי על המתרחש.
הרובד העמוק של קובה
קובה היא שונה מהבחינה הזו - בקובה האטרקציה המרכזית היא החוויה האנושית. וזה דבר שלא משנה כמה תקראו את ההמלצות שלי או של כל מדריך אחר, זה עדיין לא מספיק. לדעתי, מדריך טיולים טוב לקובה הינו כזה אשר יכניס את מטייליו לעומק התרבות המקומית, לתוך חיי האנשים והאוכלוסייה המקומית. מדריך טוב יפתח למטייליו צוהר, דרכו יוכלו לחדור מתחת למעטה הברור לכל ולהגיע אל רובד עמוק יותר, אשר בדך כלל נסתר מעיני המטיילים. (בפעם הראשונה בה הגעתי לקובה, למרות שכבר היה לי ניסיון רב בטיולים בכל דרום אמריקה ולמרות שהשפה הספרדית הייתה שגורה בפי על בוריה, לקח לי 3 שבועות עד שהתחלתי באמת להבין מה קורה במדינה...)
על מנת לחוות את קובה בצורה אמיתית, יש צורך בהיכרות אישית ואף אינטימית עם התרבות, המנהגים, המקומות והאנשים, שאם לא כן, צפויים המטיילים לחלוף על פני דברים מרתקים, אך אפילו לא להבחין בכך.
כדאי לוודא שהמדריך איתו בחרתם לצאת מכיר לא רק את המקומות ושעות הפתיחה, אלא גם חי את המקום ואת התרבות המקומית.
אני וצ'ה גווארה עם קבוצת חיילים, לקראת תחילת מצעד חג הפועלים באחד במאי (צילום: נעם סלע)
אזהרה מספר ארבע: אל תמתינו!
הסינים אומרים שהזמן הכי טוב לבצע משהו היה לפני 20 שנה, ושהזמן השני הכי טוב לביצוע הוא עכשיו. עם הרפורמות ועם ההתקרבות בשנים האחרונות לארה"ב, קובה הופכת לאחד היעדים המתויירים ביותר במרחב הלטיני. מאלפי תיירים בודדים בשנת 2000, עומדת קובה על כ-3 מיליון תיירים בשנה האחרונה, והגרף רק ממשיך לעלות. כבר כיום מורגש עומס רב יותר באתרים המרכזיים במדינה, קשה יותר להשיג בתי מלון והמחירים עולים.
אך מה שיותר חשוב הוא, שככל שקובה תלך ותפתח יותר לעולם, היא גם תלך ותאבד את הקסם שלה, את האותנטיות, את התום ואת החום המרגש של תושביה. בביקורי הראשון בקובה לאף אחד לא היה טלפון סלולרי. כיום כבר ניתן לראות רבים מהם הולכים ברחוב תוך שהם מלטפים את מסכי הסמארטפונים שלהם.
קובה היא עולם הולך ונעלם ואני צופה שבשנים הקרובות יחול שם שינוי גדול ומהיר, ולכן המלצתי היא חד משמעית - אל תמתינו. סעו כמה שיותר מהר, ויפה שנה אחת קודם.
עיבוד השדות נעשה בעיקר בעזרת שוורים, טרקטורים ודלק זה פשוט יקר מדי (צילום: נעם סלע)
אז איך לטייל בקובה?
לטוב ולרע - קובה הינה מדינה שונה מאד ממה שאתם מכירים. זה סוד הקסם וזה גם האתגר.
ממחקר קטן (ולא מדעי) שערכתי, התשובה לשאלה שהעליתי בתחילת הכתבה (בנוגע למכנה המשותף למאוכזבי קובה), הוא שרובם נסעו לבד - שלא במסגרת טיול מאורגן, ללא הדרכה מקצועית וללא הכנה ראויה.
הנה מה שאתם יכולים לעשות על מנת להתכונן כראוי:
1. לקרוא, לחקור ולדבר עם מי שכבר היה שם - "אין חכם כבעל ניסיון", בעיקר כאשר מדובר בקובה.
2. לקחת ייעוץ מקצועי טרם הנסיעה - השקעה בייעוץ שכזה, תתברר כאחת ההשקעות הטובות והמשתלמות שלכם, ותחסוך לכם הרבה זמן וכסף.
3. המטייל העצמאי - אם בא לכם לנסוע בעצמכם (לבד/ זוג/ 4 זוגות), תוכלו לפנות למישהו אשר יתכנן לכם את הטיול, יזמין בשבילכם בתי מלון, טיסות, ויארגן לכם מדריך ונהג מקומיים. ישנם בארץ גופים אשר יוכלו לסייע לכם בכך ולהקנות לכם ביטחון בביצוע מוצלח של הטיול.
4. להצטרף לטיול מאורגן - זו אמנם אפשרות יקרה יותר, אך התמורה גם גדולה יותר. במקרה כזה לא תצטרכו לעשות דבר בעצמכם. אנשים בעלי ניסיון מוכח יתכננו ויבצעו עבורכם, ייקחו אתכם, יסבירו לכם ויעניקו לכם חוויה מלאה ועשירה. אם בא לכם להתפנק ולתת למישהו אחר לעשות את כל העבודה בשבילכם - זו האפשרות הטובה ביותר.
לסיום, לא משנה באיזו דרך תבחרו לנסוע לקובה - עשו זאת בהקדם. צפויה לכם חוויה מיוחדת, שעוד תלווה אתכם ותהדהד בתוככם במשך זמן רב לאחר שתחזרו.
כתבות נוספות
בייסבול ברחובות הוואנה, הספורט הלאומי בקובה, עוד יבוא מהשכנה מצפון (צילום: נעם סלע)
אזהרה מספר שלוש: אל תסתמכו רק על מה שאני כותב...
יש מדינות שבהן האטרקציה המרכזית היא נופים (למשל, קוסטה ריקה או צ'ילה). במקומות כאלה אתם לא זקוקים יותר מדי לתיווכו של המדריך. כל אחד יכול להפיק הנאה מטיול ביערות העננים או מצפיה בקרחונים, גם אם הוא לא מבין בדיוק איך נוצרים העננים מעל היערות, או מהי השפעתם של קרחונים על עיצוב הנוף של כדור הארץ.
יש מדינות בהן הדגש העיקרי הוא על תרבויות (למשל, פרו או גואטמלה). במקומות כאלה חשיבותו של המדריך הינה גדולה והוא יכול לתת רקע והסברים מעניינים ולהחיות את התרבות. אך בעידן האינטרנט החומר כה זמין, שאם תשקיעו ותקראו בעצמכם לפני נסיעתכם, תוכלו להגיע לרוב המידע ולקבל לפחות מושג כללי על המתרחש.
הרובד העמוק של קובה
קובה היא שונה מהבחינה הזו - בקובה האטרקציה המרכזית היא החוויה האנושית. וזה דבר שלא משנה כמה תקראו את ההמלצות שלי או של כל מדריך אחר, זה עדיין לא מספיק. לדעתי, מדריך טיולים טוב לקובה הינו כזה אשר יכניס את מטייליו לעומק התרבות המקומית, לתוך חיי האנשים והאוכלוסייה המקומית. מדריך טוב יפתח למטייליו צוהר, דרכו יוכלו לחדור מתחת למעטה הברור לכל ולהגיע אל רובד עמוק יותר, אשר בדך כלל נסתר מעיני המטיילים. (בפעם הראשונה בה הגעתי לקובה, למרות שכבר היה לי ניסיון רב בטיולים בכל דרום אמריקה ולמרות שהשפה הספרדית הייתה שגורה בפי על בוריה, לקח לי 3 שבועות עד שהתחלתי באמת להבין מה קורה במדינה...)
על מנת לחוות את קובה בצורה אמיתית, יש צורך בהיכרות אישית ואף אינטימית עם התרבות, המנהגים, המקומות והאנשים, שאם לא כן, צפויים המטיילים לחלוף על פני דברים מרתקים, אך אפילו לא להבחין בכך.
כדאי לוודא שהמדריך איתו בחרתם לצאת מכיר לא רק את המקומות ושעות הפתיחה, אלא גם חי את המקום ואת התרבות המקומית.
אני וצ'ה גווארה עם קבוצת חיילים, לקראת תחילת מצעד חג הפועלים באחד במאי (צילום: נעם סלע)
אזהרה מספר ארבע: אל תמתינו!
הסינים אומרים שהזמן הכי טוב לבצע משהו היה לפני 20 שנה, ושהזמן השני הכי טוב לביצוע הוא עכשיו. עם הרפורמות ועם ההתקרבות בשנים האחרונות לארה"ב, קובה הופכת לאחד היעדים המתויירים ביותר במרחב הלטיני. מאלפי תיירים בודדים בשנת 2000, עומדת קובה על כ-3 מיליון תיירים בשנה האחרונה, והגרף רק ממשיך לעלות. כבר כיום מורגש עומס רב יותר באתרים המרכזיים במדינה, קשה יותר להשיג בתי מלון והמחירים עולים.
אך מה שיותר חשוב הוא, שככל שקובה תלך ותפתח יותר לעולם, היא גם תלך ותאבד את הקסם שלה, את האותנטיות, את התום ואת החום המרגש של תושביה. בביקורי הראשון בקובה לאף אחד לא היה טלפון סלולרי. כיום כבר ניתן לראות רבים מהם הולכים ברחוב תוך שהם מלטפים את מסכי הסמארטפונים שלהם.
קובה היא עולם הולך ונעלם ואני צופה שבשנים הקרובות יחול שם שינוי גדול ומהיר, ולכן המלצתי היא חד משמעית - אל תמתינו. סעו כמה שיותר מהר, ויפה שנה אחת קודם.
עיבוד השדות נעשה בעיקר בעזרת שוורים, טרקטורים ודלק זה פשוט יקר מדי (צילום: נעם סלע)
אז איך לטייל בקובה?
לטוב ולרע - קובה הינה מדינה שונה מאד ממה שאתם מכירים. זה סוד הקסם וזה גם האתגר.
ממחקר קטן (ולא מדעי) שערכתי, התשובה לשאלה שהעליתי בתחילת הכתבה (בנוגע למכנה המשותף למאוכזבי קובה), הוא שרובם נסעו לבד - שלא במסגרת טיול מאורגן, ללא הדרכה מקצועית וללא הכנה ראויה.
הנה מה שאתם יכולים לעשות על מנת להתכונן כראוי:
1. לקרוא, לחקור ולדבר עם מי שכבר היה שם - "אין חכם כבעל ניסיון", בעיקר כאשר מדובר בקובה.
2. לקחת ייעוץ מקצועי טרם הנסיעה - השקעה בייעוץ שכזה, תתברר כאחת ההשקעות הטובות והמשתלמות שלכם, ותחסוך לכם הרבה זמן וכסף.
3. המטייל העצמאי - אם בא לכם לנסוע בעצמכם (לבד/ זוג/ 4 זוגות), תוכלו לפנות למישהו אשר יתכנן לכם את הטיול, יזמין בשבילכם בתי מלון, טיסות, ויארגן לכם מדריך ונהג מקומיים. ישנם בארץ גופים אשר יוכלו לסייע לכם בכך ולהקנות לכם ביטחון בביצוע מוצלח של הטיול.
4. להצטרף לטיול מאורגן - זו אמנם אפשרות יקרה יותר, אך התמורה גם גדולה יותר. במקרה כזה לא תצטרכו לעשות דבר בעצמכם. אנשים בעלי ניסיון מוכח יתכננו ויבצעו עבורכם, ייקחו אתכם, יסבירו לכם ויעניקו לכם חוויה מלאה ועשירה. אם בא לכם להתפנק ולתת למישהו אחר לעשות את כל העבודה בשבילכם - זו האפשרות הטובה ביותר.
לסיום, לא משנה באיזו דרך תבחרו לנסוע לקובה - עשו זאת בהקדם. צפויה לכם חוויה מיוחדת, שעוד תלווה אתכם ותהדהד בתוככם במשך זמן רב לאחר שתחזרו.
כתבות נוספות
כדאי לוודא שהמדריך איתו בחרתם לצאת מכיר לא רק את המקומות ושעות הפתיחה, אלא גם חי את המקום ואת התרבות המקומית.
אני וצ'ה גווארה עם קבוצת חיילים, לקראת תחילת מצעד חג הפועלים באחד במאי (צילום: נעם סלע)
אזהרה מספר ארבע: אל תמתינו!
הסינים אומרים שהזמן הכי טוב לבצע משהו היה לפני 20 שנה, ושהזמן השני הכי טוב לביצוע הוא עכשיו. עם הרפורמות ועם ההתקרבות בשנים האחרונות לארה"ב, קובה הופכת לאחד היעדים המתויירים ביותר במרחב הלטיני. מאלפי תיירים בודדים בשנת 2000, עומדת קובה על כ-3 מיליון תיירים בשנה האחרונה, והגרף רק ממשיך לעלות. כבר כיום מורגש עומס רב יותר באתרים המרכזיים במדינה, קשה יותר להשיג בתי מלון והמחירים עולים.
אך מה שיותר חשוב הוא, שככל שקובה תלך ותפתח יותר לעולם, היא גם תלך ותאבד את הקסם שלה, את האותנטיות, את התום ואת החום המרגש של תושביה. בביקורי הראשון בקובה לאף אחד לא היה טלפון סלולרי. כיום כבר ניתן לראות רבים מהם הולכים ברחוב תוך שהם מלטפים את מסכי הסמארטפונים שלהם.
קובה היא עולם הולך ונעלם ואני צופה שבשנים הקרובות יחול שם שינוי גדול ומהיר, ולכן המלצתי היא חד משמעית - אל תמתינו. סעו כמה שיותר מהר, ויפה שנה אחת קודם.
עיבוד השדות נעשה בעיקר בעזרת שוורים, טרקטורים ודלק זה פשוט יקר מדי (צילום: נעם סלע)
אז איך לטייל בקובה?
לטוב ולרע - קובה הינה מדינה שונה מאד ממה שאתם מכירים. זה סוד הקסם וזה גם האתגר.
ממחקר קטן (ולא מדעי) שערכתי, התשובה לשאלה שהעליתי בתחילת הכתבה (בנוגע למכנה המשותף למאוכזבי קובה), הוא שרובם נסעו לבד - שלא במסגרת טיול מאורגן, ללא הדרכה מקצועית וללא הכנה ראויה.
הנה מה שאתם יכולים לעשות על מנת להתכונן כראוי:
1. לקרוא, לחקור ולדבר עם מי שכבר היה שם - "אין חכם כבעל ניסיון", בעיקר כאשר מדובר בקובה.
2. לקחת ייעוץ מקצועי טרם הנסיעה - השקעה בייעוץ שכזה, תתברר כאחת ההשקעות הטובות והמשתלמות שלכם, ותחסוך לכם הרבה זמן וכסף.
3. המטייל העצמאי - אם בא לכם לנסוע בעצמכם (לבד/ זוג/ 4 זוגות), תוכלו לפנות למישהו אשר יתכנן לכם את הטיול, יזמין בשבילכם בתי מלון, טיסות, ויארגן לכם מדריך ונהג מקומיים. ישנם בארץ גופים אשר יוכלו לסייע לכם בכך ולהקנות לכם ביטחון בביצוע מוצלח של הטיול.
4. להצטרף לטיול מאורגן - זו אמנם אפשרות יקרה יותר, אך התמורה גם גדולה יותר. במקרה כזה לא תצטרכו לעשות דבר בעצמכם. אנשים בעלי ניסיון מוכח יתכננו ויבצעו עבורכם, ייקחו אתכם, יסבירו לכם ויעניקו לכם חוויה מלאה ועשירה. אם בא לכם להתפנק ולתת למישהו אחר לעשות את כל העבודה בשבילכם - זו האפשרות הטובה ביותר.
לסיום, לא משנה באיזו דרך תבחרו לנסוע לקובה - עשו זאת בהקדם. צפויה לכם חוויה מיוחדת, שעוד תלווה אתכם ותהדהד בתוככם במשך זמן רב לאחר שתחזרו.
כתבות נוספות
עיבוד השדות נעשה בעיקר בעזרת שוורים, טרקטורים ודלק זה פשוט יקר מדי (צילום: נעם סלע)