הקסם של קולומביה - מידע כללי למטייל בקולומביה מאת: נעם סלע
קולומביה היא אחת המדינות המסתוריות, אשר שמה מהלך קסם על שומעיו. לאחר שחייתי, טיילתי, למדתי ועבדתי בקולומביה, אני יכול לומר שהיא מאד מזכירה את ישראל - פשוט בקנה מידה הרבה יותר גדול. תודות לכך ולפתיחות ולחום האנושי בו ידועים תושבי המדינה, חזקה על הישראלים ברי המזל אשר יצא להם להגיע למדינה המופלאה הזו, שמייד ירגישו בבית.
פסטיבל הפרחים של מדיין, פתיחות וחום אנושי (צילום: flicker, luis perez)
מי שכמוני, גדל והתבגר בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת (על אף שחלק ממכריי יחלקו עלי ויטענו שעדיין לא התבגרתי), נחשף לקסמה של קולומביה דווקא מהצד הספורטיבי. באותה עת הציגה קולומביה את אחת מנבחרות הכדורגל התוססות ביותר שהכרנו ב-25 השנים האחרונות, אשר הדיחה את נבחרת ישראל במשחקי ההעפלה למשחקי המונדיאל של 1990.
קלי, העיר השלישית בגודלה בקולומביה (צילום: flicker, valentinetull)
קולומביה - היסטוריה קצרה
כמו רוב שטחי אמריקה הלטינית, גם קולומביה השתחררה מכבלי הקולוניאליזם הספרדי בתחילת המאה ה-19, ומציינת את עצמאותה החל מה-20 ליולי 1810. זאת למרות שהשחרור דה-פקטו התרחש רק כ-10 שנים מאוחר יותר, בתום מאבק אותו הוביל סימון בוליבר (Simón Bolívar). לאחר כ-10 שנים נוספות בהן הייתה קולומביה חלק מרפובליקת קולומביה הגדולה (Gran Colombia), אשר כללה גם את ונצואלה ואקוואדור (מה שמסביר את הדגל הדומה אשר יש לשלוש המדינות הללו), התפרק האיחוד. יחד איתו התפוגג גם חלומו הגדול של בוליבר בדבר ייסודה של יישות מדינית אחת, ממקסיקו בצפון ועד צ'ילה וארגנטינה בדרום, אשר תכלול את כל המדינות אשר היו תחת הכיבוש הספרדי, מעין: "ארצות הברית של אמריקה הלטינית".
עד מהרה נוצרו ברפובליקה הקולומביאנית הצעירה שני גושים, השמרנים והליברלים, אשר נאבקו ביניהם במאבק אלים ובלתי מתפשר, על השלטון ועל אופיה של המדינה. מאבק זה הגיע לשיאו בשנת 1899, עם "מלחמת אלף הימים", אשר עומדת ברקע ספרו המונומנטלי של גבריאל גרסיה מַרְקֵס: "מאה שנים של בדידות". מלחמת האזרחים העקובה מדם, גבתה את חייהם של כ-100,000 בני אדם.
פופיאן, בתים לבנים מזכרת מהשלטון הקולוניאלי (צילום: flicker, inyucho)
אחת ההשלכות של הסכסוכים הפנימיים בקולומביה, הינה קריעתו של חבל ארץ בצפון המדינה (1903), והפיכתו למדינה עצמאית, הלא היא פנמה. כמובן שגם כאן ניתן לראות את ידה המכוונת של ארה"ב, ואת התערבותה הבוטה בענייניה הפנימיים של מדינה ריבונית (כמו גם במקומות רבים נוספים בכל רחבי אמריקה הלטינית, דוגמת קובה, גוואטמלה ועוד), וזאת במעטה של "הגנה על זכויות האדם ועל אזרחים". באופן "מפתיע", זמן קצר לאחר הכרזת עצמאותה של פנמה, נחתם הסכם על כריית תעלת פנמה בין הממשלה החדשה לארה"ב, אשר שלטה בתעלה עד שנת 2000. אבל זה כבר לכתבה אחרת. המחצית הראשונה של המאה ה-20 התאפיינה ביציבות וברגיעה יחסית בקולומביה, אולם החל מ-1948 (שכמו אצלנו, במדינת ישראל, מהווה שנה משמעותית ביותר), חלה שוב התדרדרות, עם רציחתו של חורחה גאייטן (Jorge Eliécer Gaitán), המועמד הליברלי לנשיאות, מה שהוביל לעימותים אלימים במיוחד ולכאוס כללי במדינה. על רקע אוזלת ידה של הפוליטיקה הממסדית והייאוש הכללי שפשה בעם, קמו בקולומביה מספר תנועות גרילה - חלקן בעלות אידיאולוגיה ימנית וחלקן בעלות אידיאולוגיה שמאלנית. הן נלחמו נגד המדינה וגם בינן לבין עצמן, פעלו בעיקר באזורים הכפריים וההרריים וזכו לתמיכת האוכלוסיה המקומית (לעיתים בכפיה), ולתמיכתם של ארגוניים ומדינות בעלות עניין (כגון, בריה"מ וקובה).
ארגוני הגרילה היו בעלי אידיאולוגיה מהפכנית ובתחילת דרכם שאפו לכונן סדר חדש במדינה, אולם ברבות השנים הם הפכו לארגונים בעלי אינטרסים צרים יותר (כסף, השפעה, שליטה), והתבססו על כוח הזרוע, חטיפות וסמים. בשנות ה-90 הגיעו ארגוני הגרילה לשיא כוחם ושלטו בכ-40% משטחי קולומביה. אולם ב-20 השנים האחרונות כוחם נמצא בירידה מתמדת, עקב מלחמה עיקשת מצד הממשלה הקולומביאנית וסיוע אדיר אשר היא קיבלה מארה"ב, אשר מהווה את השוק העיקרי לתעשיית הסמים הקולומביאנית. בנוסף, התקיימו כבר מספר סבבים של מו"מ ושיחות פיוס, ובדצמבר 2012 התחיל סבב חדש ואופטימי במיוחד, בהוואנה, קובה.
דמויות מוארות בפסטיבל של קלי, אחד משני הפסטיבלים החשובים בקולומביה (צילום: flicker, Mario Carvajal)
קולומביה - רקע כללי
קולומביה ממוקמת בפינה הצפון-מערבית של דרום אמריקה, ונהנית ממעמד גיאו-פוליטי מרכזי, תודות להיותה גשר יבשתי בין צפון אמריקה לדרומה. היא המדינה היחידה ביבשת לה יש גישה לאוקיאנוס האטלנטי והשקט גם יחד. מיקומה המרכזי הופך את קולומביה לבעלת השפעה אזורית עצומה, ולבעלת השפעה כלכלית-מסחרית במרחב האזורי והבינלאומי. יש לה קשרים מצויינים עם מדינות אירופה, כמו גם עם מדינות מזרח אסיה.
קולומביה היא רפובליקה נשיאותית, המחולקת ל-33 מחוזות, באופן כללי המבנה הפוליטי שלה דומה מאד לזה של ארה"ב.
שטחה של קולומביה 1,142,000 קמ"ר (כ-57 פעמים שטח מדינת ישראל; כגודלן של ספרד, צרפת ופורטוגל יחדיו).
אוכלוסייתה של קולומביה מונה 46 מיליון תושבים, המרוכזים בעיקר באיזורים עירוניים.
הערים הגדולות והחשובות ביותר הן: עיר הבירה, בוגוטה (Bogotá) עם כ-8 מיליון תושבים, מדיין (Medellín) עם 3.5 מיליון, וקאלי (Cali) עם 2.5 מיליון.
שלוש הערים הגדולות של קולומביה: בוגוטה (A) מדיין (B) וקאלי (C) הצג מפה גדולה יותר
מבחינת אתנית מורכבת קולומביה מכ-60% של שילוב בין לבנים ואינדיאנים (מסטיסו), 20% לבנים, 15% שילוב של שחורים ולבנים (מולאטים), 4% שחורים ואחוז בודד של אינדיאנים (החיים בכ-80 שבטים שונים, בעיקר באיזורים ההרריים והמיוערים). רוב תושבי קולומביה דוברים ספרדית, אך רבים דוברים גם אנגלית, בעיקר בערים. הדת השלטת בקולומביה, היא הנצרות הקתולית (90%) וקיימות גם דתות אחרות במספרים מאד קטנים, כמו, אוכלוסיה מוסלמית קטנה אשר חיה בצפון המדינה, ויהודים, אשר מספרם מוערך בכ- 5,000 איש, ואשר חיים בעיקר בבוגוטה. רמת החינוך בקולומביה גבוהה, ואחוז האוריינות בה גבוה למדי (90%). יש בה אוניברסיטאות ציבוריות ברמה גבוהה (אני למדתי באחת כזאת, ולימודיי קיבלו הכרה ע"י אוניברסיטת ת"א), המסובסדות ע"י המדינה, לצד אוניברסיטאות פרטיות יוקרתיות.
ילדים בצבעים עליזים על רקע צבעי הרחוב העזים של קרטחנה (צילום: flicker, szeke)
מבחינה כלכלית מצבה של קולומביה טוב למדי ובעשור האחרון היא נהנית מצמיחה יפה. מבחינה חקלאית היא מתבססת על קפה, בננות, אורז, טבק, וקני סוכר. מבחינה תעשייתית היא מתבססת על טקסטיל, פחם, נפט, גז טבעי, מזון משומר, כימיקלים, בירה, מלט, נפט, ברזל, ניקל, זהב ונחושת. כמו כן היא מהווה מרכז עולמי לייצור וייצוא של אבני חן (בעיקר איזמרגדים), גורם משיכה חזק לישראלים העוסקים בתחום (ויש לא מעט כאלה). "לפי מקורות זרים" ישנם קשרים ביטחוניים הדוקים בין ממשלת קולומביה לממשלת ישראל, דבר הבא לידי ביטוי בסחר בנשק ובאימון כוחות הצבא המקומיים על ידי יוצאי צה"ל (בשנת 2001 הורשע סא"ל יאיר קליין ע"י בית המשפט בקולומביה דווקא על אימונם של לוחמי גרילה הנלחמים בכוחות הצבא, ונידון ל-10 שנות מאסר, אותן לא ביצע בסופו של דבר). כתבה על סיור בעיר קרטחנה
רקדני סלסה בעיר קלי, בירת הסלסה העולמית (צילום: flicker, Ben Bowesz)
תרבות קולומביאנית הקולומביאנים הם עם המעריך מאד אסתטיקה, אמנות ותרבות, דבר הבא לידי ביטוי בצורת הלבוש המוקפדת של האנשים (בעיקר בערים הגדולות), במקומות הבילוי המוקפדים ובעיקר- המגוון התרבותי הרחב שיש לקולומביה להציע. בפן הספרותי מוכר במיוחד הסופר הקולומביאני, זוכה פרס נובל לספרות (1982), גבריאל גרסיה מרקס, אשר כתב מספר יצירות נודעות כגון: מאה שנים של בדידות, אהבה בימי כולירה, כרוניקה של מוות ידוע מראש ועוד. בתחום האמנות המודרנית, רבים מכירים את האמן הנודע פרננדו בוטרו (Fernando Botero) ודמויותיו השמנות (יצירותיו הוצגו במוזיאון ישראל ומפורסמות בכל העולם). בתחום המוסיקלי (בעיקר סלסה, אבל לא רק!) מהווה קולומביה "בית חרושת" לייצור של אמנים, כגון: שאקירה (Shakira Isabel Mebarak), חואנס (Juanes), להקת ניצ'ה (Grupo Niche) ועוד רבים וטובים. כתבה על הקרנבלים של קולומביה
אדם וחווה ורקדנית קצת אחרת, דמויותיו השמנמנות של פרננדו בוטרו (צילום: flicker, Cea)
גם בתחום הספורט לקולומביה נציגים בולטים. רבים בוודאי זוכרים את נבחרת הכדורגל יוצאת הדופן של קולומביה, בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה העשרים (שהדיחה את נבחרת ישראל ועלתה על חשבונה למונדיאל של 1990), עם דמויות צבעוניות כמו קרלוס וולדראמה או רנה "אל לוקו" היגיטה. כיום מככב על המגרשים פלקאו, חלוצה של אתלטיקו מדריד, ושחקנים נוספים מאיישים תפקידים בליגות הבכירות באירופה. במירוצי המכוניות של הפורמולה 1, ניתן למצוא את הנהג הקולומביאני (ואליל הבנות המקומי) חואן פאבלו מונטויה (Juan Pablo Montoya). באולימפיאדת לונדון 2012 זכתה קולומביה ב-8 מדליות.
בקולומביה מתקיימים מספר אירועים תרבותיים, בקנה מידה בינלאומי, אשר מושכים תיירים מכל העולם. השניים הבולטים ביותר הם, פסטיבל הפרחים של מדיין(Feria de las Flores), המתקיים בתחילת אוגוסט, והפסטיבל של קאלי (Feria de Cali), המתקיים בסוף דצמבר. אם אתם מתכננים נסיעה, מומלץ מאד לתכננה סביב אחד מהפסטיבלים הללו. על מדיין וקלי בכתבה על יעדי טיול בקולומביה
הפסטיבל של קאלי: סרט וידאו קצר עם הרבה שמחה, ריקודים, מוסיקה וקצב
נעם סלע, בוגר תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני בפיתוח משאבי תיירות, מדריך טיולים וותיק המתמחה בטיולי עומק ואיכות לדרום ומרכז אמריקה, בדגש על קרנבלים ופסטיבלים מקומיים, וכן פורטוגל, האיים הקנריים, איסלנד, לפלנד, גיאורגיה, ארמניה, אזרביג'אן, אוזבקיסטן וקירגיזסטן.
.jpg)
.jpg)
)
.jpg)
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
