www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

ספארי קמפינג בטנזניה


יום הולדת בין זברות לפילים
ספארי קמפינג בטנזניה

מאת: שרון מושקוביץ 


לכבוד יום הולדתי נתתי לעצמי מתנה - טיול לקניה וטנזניה בקבוצה בינלאומית, ולא יכולתי לקבל מתנה טובה יותר. אני לא חובבת טבע מושבעת, אני ממש לא טיפוס של קמפינג, ולמרות זאת - טיול הקמפינג לקניה וטנזניה היה הטיול הכי טוב בחיי, ואני מטיילת הרבה.


על חלקו הטנזני של הטיול, שכלל ביקור בשלוש שמורות טבע – אגם מניארה, מכתש נגורונגורו וסרנגטי – אספר בכתבה זו.
 
ספארי קמפינג בטנזניה
מבט מקרוב על מלכת הסוואנה, צולם במצלמת חובבים  (צילום: שרון מושקוביץ)

 
ספארי בטנזניה – יותר מסרט טבע
אף כתבה במגזין, ואף סרט טבע לא יכולים להכין לקראת ההתרגשות שיוצר המפגש עם הכמויות העצומות, והמגוון הבלתי-נתפש של בעלי-החיים במזרח 
אפריקה. צבאים ואנטילופות שפוגשים בכל פינה, של כל שמורה (לדעתי ראיתי עשרות אלפים), להקות פילים המתקרבות עד לרכב ממש, ותמיד יש לפחות פילפילון אחד קטן, בבון שקופץ על גג הרכב, זברות המשוטטות בין האוהלים בקמפ, המון בעלי כנף, עדרי גנו של עשרות אלפי פרטים, ג'ירפות, קופים, קרנפים, היפופוטמים, חזירי יבלות, צבועים, תנים, באפלו, יענים, צ'יטות, אריות, ואם יש מזל – אז גם נמר. כולם במרחק נגיעה.
 
ספארי קמפינג בטנזניה
להקות הפילים מתקרבות לרכבי הספארי, ותמיד יש לפחות פילפילון אחד קטן  (צילום: שרון מושקוביץ)
  

אפריקה ספארי




 
טנזניה נמצאת במזרח אפריקה, לחוף האוקיינוס ההודי, דרומית לקניה וצפונית למוזמביק. אחרי שבחרתי בה כיעד הטיול שלי, הייתי צריכה לבחור מבין שלושת סוגי הטיולים בטנזניה: ספארי בשמורות טבע, טיפוס על הר הקילימנג'רו ונופש באי זנזיבר. מכיוון שאני די "גרוטאה" מבחינת כושר גופני, מצד אחד, אין לי סבלנות לנופש בטן-גב, מצד שני, ואני מאוד אוהבת בעלי-חיים, היה לי די ברור שהכיוון צריך להיות טיול ספארי.
 

יעדים בכתבה: ארושה (A), הכפר מטו ווה מבו לחופי אגם מניארה (B), 
מכתש נגורונגורו (C), שמורת סרנגטי (D)
 
למה קמפינג? מה זו קבוצה בינלאומית?
לרעיון של קבוצות בינלאומיות התוודעתי לפני מספר שנים, והוא מאוד מצא חן בעיני. הרגשתי שאני תופסת שתי ציפורים במכה אחת: גם מטיילת במקומות חדשים, וגם מכירה אנשים מעניינים מרחבי העולם. טיול בקבוצה בינלאומית במזרח אפריקה הוא טיול בקבוצה קטנה - עד 14 איש. המטיילים, המגיעים מכל העולם, נפגשים בנקודת ההתחלה של הטיול, ומשם - זהו טיול מאורגן לכל דבר, עם הדרכה באנגלית. טיולים אלו מתקיימים גם בקמפינג וגם בלודג'ים, ולמרות שאני בן-אדם די מפונק בדרך כלל, את אפריקה הרגשתי שאני צריכה לראות ולהרגיש הכי קרוב לאדמה, לטבע.
 
המטיילים בקבוצה שלי הגיעו מארה"ב, קנדה, אוסטרליה, אנגליה, סקוטלנד, ונציגה אחת מישראל (אני, נעים מאוד). למרות שקמפינג נתפס בעיני מטיילים רבים כטיול לצעירים, הגילאים נעו בין 28 ל- 65, כשתנאי הקבלה היחיד הוא הרפתקנות וחדוות טיולים. מטייל שנרשם לבד, מצורף לבן-זוג מאותו מין, אלא אם כן הוא מבקש להיות בחדר/אוהל ליחיד ומשלם על כך.

 
קמפ אוהלים, ספארי קמפינג בטנזניה
אוהלים בקמפינג, להרגיש הכי קרוב לאדמה  (צילום: שרון מושקוביץ)
 
כיצד מתנהל טיול ספארי?
נקודת המפגש של כל משתתפי הטיול היתה בעיר ארושה (Arusha), בה נמצא אחד משדות התעופה הבין לאומיים של טנזניה וממנה יוצאים מרבית הטיולים. הטיולים בטנזניה מתקיימים ברכבי ספארי – רכב שטח ל- 7 מטיילים, עם גג נפתח, המאפשר לעמוד ברכב, לראות טוב יותר את הסביבה, ולצלם, כמובן.
 
הנהג הוא גם המדריך, ותפקידו לאתר נקודה בקו האופק, לזהות באיזו חיה מדובר, וגם לקחת אתכם אליו. הנהגים בשמורות מקושרים בינהם במכשירי קשר וטלפונים ניידים, ומי מהם שמגיע ראשון להתרחשות מעניינת, מיד קורא לכל חבריו שבסביבה. מלבד הנהגים, בצוות המלווה את הטיול יש גם טבח, מלווה שמקים את מחנה האוהלים (יש גם טיולי קמפינג בהם המטיילים מקימים את האוהלים בעצמם) ונהג של משאית אספקה.
 
בעלי החיים בשמורות רגילים לנוכחות של כלי רכב מסביבם, ולא מתייחסים אליהם יותר מידי, מה שמאפשר להתקרב אליהם עד למרחק קצר מאד. מרחק נגיעה. מאידך, מאחר שבכל זאת מדובר בחיות-בר, אסור לצאת מהרכב במהלך הספארי, מה שאומר שכמעט כל הטיול נמצאים בתוך רכבי הספארי, ולכן אין צורך בכושר גופני.  בתוך הרכב רוב הזמן עומדים, זזים, מצלמים, ומה שקורה בחוץ כל כך מרגש, כך שבעצם מרגישים "בחוץ".

כתבה על עונות מתאימות לטיול וספארי בטנזניה
 
רכבי ספארי, ספארי קמפינג בטנזניה
רכבי הספארי, אפשר לעמוד ולצלם  (צילום: שרון מושקוביץ)
   




 
הכפרים של אגם מניארה
את היומיים הראשונים מחוץ לארושה עשינו באזור הכפר מטו ווה מבו (Mto Wa Mbu), לחופו הצפוני של אגם מניארה (Manyara). ביקרנו גם בכפר 'מעורב' – בו מתגוררים יחד בני שבטים שונים, בבתי קבע מאבן, ומקיימים חיי קהילה משותפים בעידוד השלטונות.
 
ה"חדרים" בבתי המשפחות בכפר, הם למעשה מספר בקתות קרובות אחת לשניה: בקתת המגורים כוללת את חדר ההורים, חדר ילדים ומבואה, המשמשת גם כחדר הסבה. במרחק מטרים ספורים ממנה בקתה המשמשת כמטבח, ובמרחק מה משתיהן – בקתת השירותים. המשפחה בונה את הבקתות בשלבים, בהתאם לכסף העומד לרשותה. כשיש מספיק כסף לקנות את חומרי הבניה, מוזמנים קרובי משפחה לבוא ולבנות. באותם ימים כל קרובי המשפחה נשארים ללון בבית המשפחה, ו"משלמים" להם בבירה תוצרת עצמית, עשויה מבננות.
את פרנסתם מוצאים אנשי הכפר בעבודה בשדה ובמטעי הבננות, ובייצור עבודות אמנות. באחת מפינות הכפר פגשנו במספר אמנים מוכשרים, ישובים על הרצפה ומגלפים בעץ קערות, פסלים ומסיכות. העבודות מדוייקות, מרשימות ובעיקר יפות מאוד, והם מוכרים אותן ביחד ומתחלקים בכסף. ערבות הדדית במיטבה.

 
ילדים משבט המסאי, ספארי קמפינג בטנזניה
ילדים מנופפים לנו לשלום  (צילום: שרון מושקוביץ)
 
הכפר של בני שבט המסאי, הוא כפר הומוגני שתושביו עדייו גרים בבקתות בוץ. לכל אישה יש את הבקתה שלה, בה היא מתגוררת עם ילדיה. הגבר, לו מותר לשאת מספר נשים, עובר בין הבקתות של נשותיו. כשנערה עומדת להינשא, כל נשות הכפר מתאספות ובונות יחד את הבקתה שלה, וכשהיא מוכנה, נערך טקס החתונה. הנשים אחראיות על הבישול, הניקיון וגידול הילדים, והן גם מכינות תכשיטים מחרוזים צבעוניים, מוכרות אותם יחד, והכסף מתחלק בין כל הכפרים המסאים בסביבה. הגברים רועים את הבקר ואחראים על ההגנה על השבט.
 
הביקורים בשני הכפרים תיירותיים מאוד, ולמרות זאת הם מספקים הצצה מעניינת ואמיתית לחייהם של התושבים המקומיים, שלא היתה מתאפשרת אלמלא כן. 

 
בת שבט המסאי, ספארי קמפינג בטנזניה
לכל אשה בקתה משלה, הגבר עובר בין הבקתות של נשותיו  (צילום: שרון מושקוביץ)
 
שמורת אגם מניארה
המשכנו לעבר הפארק הלאומי אגם מניארה (Lake Manyara National Park), שמורה ירוקה הממוקמת בחלקו הדרומי של השבר הסורי-אפריקני, החוצה את טנזניה. פארק אגם מניארה הוא פארק קטן יחסית (330 קמ"ר), שבמרכזו אגם מניארה. בזכות מי תהום גבוהים, מרבית שטח הפארק מכוסה יער טרופי סבוך. למרות שהשמורה היא בית לבעלי-חיים רבים ומגוונים, הצמחיה העשירה מקשה על מטיילים לראותם, ולכן לא מקדישים לשמורה זו יותר מחצי יום.
 
למרות זאת ראינו בשמורה הרבה מאד פילים, כולל פילונים קטנים וחמודים, ששיחקו אחד עם השני וכמובן גנבו את ההצגה. צפינו בפילים כשהם אוכלים ושותים, וכאשר הם חצו את הדרך שעליה נסענו, הם ליטפו לנו את הרכב בגופם העצום. לפילים יש בכפות הרגליים מעין בולמי זעזועים, הגורמים לכך שכמעט ולא שומעים אותם הולכים.
בנוסף לפילים, ראינו בשמורת מניארה הרבה בבונים וקופים אחרים, וכמובן צבאים, כי צבאים, כאמור, יש בכל פינה של כל שמורה.

 
ספארי קמפינג בטנזניה ספארי קמפינג בטנזניה
זוג צ'יטת, מהיפות שבחיות השמורה  (צילום: שרון מושקוביץ)
 
הנמר הרעב משמורת סרנגטי
מאגם מניארה יצאנו לעבר שמורת סרנגטי (Serengeti National Park), שהיא השמורה הגדולה והחשובה ביותר בטנזניה. ברוב הטיולים מקדישים לה יומיים-שלושה. פירוש השם "סרנגטי", בשפת המסאים - "המישורים האינסופיים". ואכן כזו היא - 14,000 קמ"ר של סוואנות עצומות נמתחות מאופק אל אופק, ובעלי-חיים רבים מספור.
 
בשמורת סרנגטי פגשנו, בין השאר, את הנמר היחיד בטיול שלנו, והוא היה מתוסכל ורעב...
בחודש ספטמבר, עדרי הגנו הגדולים, המונים כ- 2 מליון פרטים ונחשבים ל"מנה העיקרית" באפריקה, נמצאים עדיין בקניה (במחצית ספטמבר, בדרך כלל הם מתחילים לחצות את נהר המארה לכיוון טנזניה), וזה אומר שבסרנגטי קשה יותר לטורפים להשיג אוכל.
 
הנמר "שלנו" ניסה את מזלו עם להקת פניניות. הוא התקדם אליהן בזחילה בתוך העשב, בשקט-בשקט, ובכל פעם שהגיע מספיק קרוב וזינק לעברן, הן הצליחו לעוף על נפשן. אנחנו, ועוד כ- 20 כלי רכב מסביבנו, עקבנו אחריו שעה ארוכה, ולא תמיד היה ברור מי יותר מתוסכל – הוא או אנחנו. בסופו של דבר התחיל להחשיך, ונאלצנו לעזוב את המקום ולחזור לקמפ, ועד היום, מדי פעם, כשהערב יורד, אני תוהה מה על בגורלו של אותו הנמר.
 
עוד פגשנו בשמורת סרנגטי, המון אריות, כולל להקה של 18 פרטים, היפופוטמים, פילים, ג'ירפות, זברות, חזירי יבלות, עופות דורסים, צבאים (כן, גם כאן) וחיות רבות אחרות.
כתבה על שמורת סרנגטי
ספארי קמפינג בטנזניה
אבק פילים...  (צילום: שרון מושקוביץ)
 
מכתש נגורונגורו – ארץ בראשית
התחנה האחרונה בחלקו הטנזני של הספארי שלנו, היא מכתש נגורונגורו (Ngorongoro). הירידה בכביש המוביל לתוך המכתש, בשעות הבוקר המוקדמות, היא מהנסיעות המרגשות ביותר בטנזניה. המכתש כולו נפרש לפנינו, חשוף, קרני השמש מלטפות אותו דרך העננים, וככל שיורדים בגובה מתחילים לראות את בעלי החיים שהוא משמש להם בית. ככה דמיינתי את ארץ בראשית.
 
כיום חיים במכתש, במשך השנה כולה,  30,000 בעלי חיים גדולים, שכמחציתם הם זברות וגנו. בין בעלי-החיים האחרים בשטח השמורה, ניתן למצוא פילים, היפופוטמים, צבאים, באפלו, קרנפים, וגם אוכלוסייה גדולה של טורפים: אריות, נמרים וצבועים מנוקדים.
 
שטחו של המכתש 260 קמ"ר והוא סגור מכל עבריו. למרות שבעלי החיים יכולים להיכנס ולצאת ממנו, בפועל הם כמעט ולא עושים זאת, כיוון שיש להם בתוך המכתש את כל מה שהם צריכים, כלומר, מים ואוכל.
כתבה על מכתש נגורונגורו

 
ספארי קמפינג בטנזניה
להתקרב לחיות   (צילום: שרון מושקוביץ)
 
מפגש מרגש עם זברות בלילה
אתר הקמפינג בו העברנו את הלילה, נמצא מעל המכתש, בחלק העליון של קירותיו. מאחר שבעלי החיים מחפשים הגנה ומסתור בלילה, לא אחת קורה שהם מגיעים ממש לתוך הקמפ.
כך מצאתי את עצמי, בארבע לפנות בוקר, בדרכי לשירותים, המרוחקים כ- 200 מטר מהמאהל, בתוך עדר של כמה עשרות זברות. אני לא יודעת אם היה יותר מפחיד או יותר מרגש, אבל זה בהחלט היה סיום ראוי לטיול, שאני ממש מקווה שלא היה טיול של פעם בחיים.
  
זברות, ספארי קמפינג בטנזניה
מפגש עם זברות, הפעם ביום  (צילום: שרון מושקוביץ)





שרון מושקוביץ, החברה הגיאוגרפית
 
אודות הכותבת
שרון מושקוביץ, מתכננת ומפיקה טיולים והפלגות בכל קצווי תבל, במסגרת עבודתה כאופרטורית במחלקת השייט של החברה הגיאוגרפית. מתמחה בהפלגות גיאוגרפיות בספינות קטנות, אל יעדים מיוחדים כמו אנטארקטיקה, שפיצברגן, חופי רוסיה, הקוטב הצפוני, הפיורדים הנורבגיים, איי סיישל ועוד. אוהבת לטייל ולחקור את הסמטאות האחוריות של היעדים אליהם היא מגיעה, אוהבת אדם ובעלי חיים.

 
 
שרון עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של שרון








מספר צפיות: 4721
1827