www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



טהיטי - אי של פרחים אקזוטיים ולגונות כחולות
מאת: אתי ישיב


הרבה לפני שידעתי איפה בדיוק נמצא האי טהיטי, ראיתי אותו בדמיוני כמו שהצייר הצרפתי פול גוגן צייר אותו ואת נשותיו היפהפיות והאקזוטיות וכמו שהוליווד תיארה אותו בגרסאות השונות של הסרט הלהיט "המרד על הבאונטי".


17 יום על סיפון אוניית הקרוזים הגרמנית "קולומבוס" ו- 8,000 קילומטר של שיט באוקיינוס השקט מוולפראיסו (Valparaiso), עיר הנמל הגדולה של צ'ילה, דרך איים יפהפיים, אפופי אגדות והיסטוריה, הביאו אותנו בסופו של שיט אל האי האגדי טהיטי (Tahiti), השייך לקבוצת 118 האיים של פולינזיה הצרפתית.
 

ריזורט באי טהיטי באוקיינוס השקט
ברוכים הבאים לטהיטי - ריזורט מפנק כמו בסרטים...  (InterContinental Tahiti Resort & Spa)
 


יעדים בכתבה זו ובסדרת הכתבות
 

פרקי מסע זה בסדרת כתבות:

בעקבות רובינזון קרוזו
האגדות והמסתורין של אי הפסחא
פיטקרן, היסטוריה שהפכה לאגדה קולנועית
האי רייבאבאה, אל תזיז את הטיקי שלי
טהיטי אי של פרחים אקזוטיים ולגונות כחולות 
 (אתם כאן)

 צרפת הרחק מצרפת

פולינזיה הצרפתית שוכנת באוקיינוס השקט, במשולש הדמיוני הענק המכונה "פולינזיה". טהיטי, כמו האיים האחרים בקבוצה, הינו עד היום טריטוריה צרפתית. השפה הצרפתית עם מוטציה מקומית, היא השפה הרשמית המדוברת בו, לצד השפה הטהיטית.

בשנת 1606 היו הספרדים האירופאים הראשונים להגיע לטהיטי, אך ספרד לא עשתה כל ניסיון להשתלט על האי או לסחור איתו. ב- 1767 נחת באי סמואל ווליס (Samuel Wallis), רב החובל של האונייה הבריטית "דולפין". שנה אחריו הגיע אליו הנווט הצרפתי הידוע, הרוזן לואיס דה בוגונוויל (Louis de Bougainville), שהוקסם מהחיים בו. כשחזר לצרפת יצר את המיתוס האידילי של טהיטי, אותו כינה קיתריה החדש (New Cythera) על שם אי מולדתה של אפרודיטה, אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית. בעקבות ווליס ובוגונוויל הגיעו גם קפטן קוק, קפטן בליי (מפקדה של האונייה המפורסמת מ"המרד על הבאונטי") והמיסיונרים הפרוטסטנטים. ניסיונות השתלטות של הבריטים ושל הצרפתים, התפתחו למלחמות ולבריתות עם המלכים המקומיים. בסופו של דבר סיפחו הצרפתים את האי (הנמצא במרחק 17,000 קילומטר מצרפת), כשתושבים פולינזים, סינים ואירופים חיים בו בצוותא ובהרמוניה.
בתי מלון באי טהיטי

ריזורט באי טהיטי באוקיינוס השקט
חופים בתוליים שהם כמו חלום - ריזורט אינטר-קונטיננטל טהיטי  (InterContinental Tahiti Resort & Spa)
 


הפלגות גיאוגרפיות




 

 נשים עבות בשר וגברים עטורי זרים

מוקדם בבוקר, על סיפון האונייה הלבנה והאלגנטית "קולומבוס", הגענו אל נמל פאפיאטה (Pape'ete), בירת האי. האונייה הטילה עוגן ובמורד המדרגות קבלה אותנו להקה קטנה של מתופפים ונגני יוקולילי (Ukulele), עם חיוכים מאוזן לאוזן. יפהפייה מקומית עיטרה את שערי בפרח גרדניה (Tiare Tahiti) קטן, לבן, הפרח הלאומי של האי. שמש טרופית הכתה על ראשינו והשעה רק 8 בבוקר! הלומי חום הגענו אל מרכז המבקרים הציורי והממוזג. איזה יופי היה לראות את העובדות, לבושות שמלות מקומיות ארוכות עם תדפיסי פרחים גדולים, מנומסות כל כך, ידידותיות וסבלניות. הנה הן, חשבתי בהתרגשות, הנשים שגוגן אהב לצייר והן באמת יפות, נשיות ואקזוטיות. גן עדן! 
 

נשים יפות ורחבות לב...
נשים יפות ורחבות לב...   (צילום: אוריאל ישיב)

 

השארנו את המזוודות במרכז המבקרים ויצאנו העירה. ואיזו נפילה! פאפיאטה נראתה לנו כאחת הערים היותר מכוערות בהן ביקרנו בעולם. גיבוב של בנינים חסרי צורה, פקקי תנועה, אזור תעשיה גדול ורחובות שלא בני אדם מטיילים בהם אלא ענקים! הנשים היפות תפחו ושמנו והן מתקדמות בקושי על רגליהן העבות. הגברים לא מפגרים אחריהן, כשכל אחד נושא עליו מאות קילוגרמים של בשר. טוב, לא כולם הם באמת הרי אדם כאלה, אבל הזעזוע הראשון היה אמיתי. שאלנו את עצמנו "מה הם אוכלים?" ובסניף מקדונלד המקומי קיבלנו תשובה. גילינו שמנת "מגה ביג-מק" בטהיטי פירושה ארבע קציצות בשר, לא פחות! כשנרגענו קצת התחלנו לגלות את החן שבכל זאת נמצא בעיר המשונה הזאת. לגברים בעיר, כמו לנשים, יש צורך פנימי לקשט את הגוף ולפתוח את הלב. הם נועצים פרח גרדניה לבן מאחורי אוזנם ולפעמים אפילו עוטרים ראשם בזר פרחים שלם. מרפסות עץ קולוניאליות שוכנות בעיר ליד מגדלי בנינים עכשוויים.

רוב מסעדותיה של העיר הן "מאכליות" קטנות ופשוטות, המגישות קפה מצוין וכריכי באגט (טריטוריה צרפתית, זוכרים?) פריכים וטעימים. בעיר יש פארקים גדולים וקתדרלה יפה - נוטרדאם דה-טהיטי, עם חלונות זכוכית מעניינים וציורי קיר נאיביים, שכמה מהם מתארים את סיפורי המקרא. גם מרכזי קניות מודרניים יש בעיר. לצד חנויות גדושות סחורות של סוחרים סיניים יש שוק מקסים, שהוא מרכז היסטורי, תרבותי וחברתי של האי. בקומתו הראשונה מצאנו ירקות, פירות ופרחים, בשרים, עופות ודגים והמון "שמונצעס". בקומה העליונה יש עבודות יד מקומיות יפות ובדים פרחוניים ועבודות טלאים עם דגמים עתיקים: גיאומטריים או נאיביים - כמו אלה שנתנו השראה לציוריו של גוגן. כמו כן יש סלי קש, עיטורי ראש, צדפים מצוירים ופסלי עץ. להקות מנגנים הפליאו בנגינה ובשירה ומוכרות שמנמנות עם פרחים בשערן, בילו את הזמן בשתיית קפה ותה, בשיחות ערניות עם המוכרים השכנים ובהתבדחויות עם הקונים. בכל פינה בעיר, ב"מוזיאונים" מיוחדים, בחנויות מהודרות או בדוכני רחוב, אפשר לרכוש פנינים מתורבתות, שחורות, שהן תעשייה ענקית והסמל המסחרי של האי. את הפנינים מגדלים בחוות מיוחדות והן ממוינות לפי גודל, צבע וצורה, משובצות בתכשיטים, בבגדים, בתיקים - בכל מקום אפשרי. הן  עולות הרבה ויפות ומפתות כל כך...

 

השוק המוגדר כאתר תיירות רשמי
השוק המוגדר כאתר תיירות רשמי (צילום: אוריאל ישיב)
 
 

בונגלו בלגונה

שכרנו מכונית קטנה, אספנו את חפצינו ממרכז המבקרים ונסענו אל מלון אינטר-קונטיננטל (InterContinental Tahiti Resort & Sp), הבית שלנו לארבעת הימים הקרובים. המלון נמצא בעיירה פאא (Faaa) על שפת הים, במרחק של כ- 20 דקות נסיעה מפאפיאטה.


שום דבר לא הכין אותנו לאידיליה שציפתה לנו שם. מאולם הקבלה משקיפה מרפסת ענקית, החוצה לעבר גנים מרהיבים הנטועים על שפת הלגונה ולצד בריכות שחיה ענקיות. כמה מבני מגורים פזורים בתוך הגנים ועל כלונסאות בתוך המים בנויים בונגלוס ציוריים מבולי עץ וגגות קש. המרחקים באתר גדולים ורכב מיוחד של המלון הוביל אותנו אל הבונגלו "שלנו", שהיה הרחוק מכולם, בקצהו של שביל עץ ארוך. פתחנו את הדלת ופסענו לתוך קבינה מרווחת ומפנקת, כשבכל מקום אפשרי מצאנו סידורי פרחים טריים, מונחים על עלי דקל עגולים – סימפוניה של צבעים וריחות שבכל אחד מימי שהותנו במלון תוחלף בפרחים טריים. הדובדבן בקצפת הזאת הייתה מרפסת עם מיטות שיזוף – כולה שלנו, וממנה מדרגות היישר לתוך מי הלגונה התכלכלים והחמימים. היה גם נוף. מולנו ממש נטוע אי נוסף, מוריאה Moorea)), עם נופו ההררי המסתורי, אליו נגיע באחד הימים הקרובים. במים לידינו עוגנות סירות מפרש ושייטים מקומיים חותרים בשקט מוחלט בסירות הקאנו הצבעוניות שלהם, חולפים בין כלונסאות הבונגלוס במהירות, כמו צלופחים. מה עוד יכול בן-אדם לבקש?
מלון אינטר-קונטיננטל טהיטי - השוואת מחירים 
בתי מלון נוספים באי טהיטי

ריזורט באי טהיטי באוקיינוס השקט
ריזורט אינטר-קונטיננטל טהיטי - ככה נראה חלום!  (InterContinental Tahiti Resort & Spa)

ריזורט באי טהיטי באוקיינוס השקט
בונגלו על המים בריזורט אינטר-קונטיננטל טהיטי   (InterContinental Tahiti Resort & Spa)


 





 

אי וזנב לו

האי טהיטי נראה על המפה כמו דג עגלגל הסוחב אחריו זנב עגול קטן. הדג עצמו נקרא טהיטי-נואי (הגדול - Nui) ואילו הזנב - טהיטי-איטי ((Iti. הרים שגיבים, ערוצי נהרות וקניונים החורצים את האי ומערכת כבישים שאורכה 114 קילומטרים סובבת את חופיו, אך אינה משלימה את הסיבוב ואינה חודרת ללבו. רוב התיירים, לפחות אלה המחפשים חופשות שיזוף של "בטן-גב" והתחככות עם ידוענים, מתייחסים לטהיטי בזלזול מה ומעדיפים לבלות באיים אופנתיים יותר כמו בורה-בורה או מוריאה, אבל טהיטי, רחוק מההמולה של פאפיאטה, הוא ללא ספק האי המעניין ביותר באזור ואין סוף למקומות המופלאים שאפשר לגלות בו. יומיים תמימים בילינו בדרכי האי, כשאנחנו עולים אל ההרים, יורדים חזרה אל החוף ועוצרים בכל מקום אפשרי. ביום הראשון יצאנו מהעיירה פאא לכיוון החוף המערבי של האי. סך הכול עברנו ביום הזה רק כ- 70 קילומטרים, נסיעה שאפשר לסיים בתוך שעה אחת ואפשר לבלות בה יום שלם. התחלנו ב"מוזיאון טהיטי והאיים", באולמותיו קיבלנו הקדמה נפלאה לסיור באי. יש בו תערוכות המספרות את ההיסטוריה הצבעונית של האי כמו גם תצוגת אמנות מקומית מעניינת בת המאה העשרים.
 

ככל שהמשכנו מערבה הצמחייה נעשתה צפופה יותר והבתים דלילים יותר. ביקרנו באתר פולחן עתיק, רב הוד, מאראי ארהוראהו (Marae Arahuahu), ששבילי הגישה אליו מלאים דקלי אגוזי קוקוס גדולים. נזהרים שהאגוזים הנושרים בהמוניהם לא ייפלו על ראשינו, הגענו אל מזבחות האבן העתיקים. איש מלבדנו לא היה שם וסביב נשמע רק ציוץ ציפורים וקולות טיפות גשם הנושרות על העלים טיפ, טיפ, טיפ.
 

 בפארק מערות מאראא ( (Maraaטיילנו בין עצים ושיחים פרחוניים אל מפלי מים קטנים ובריכות בהן פורחים פרחי לוטוס מצרי כחול. איזו שפעת צבעים ליוותה אותנו בדרך: פרחי גרדניה, פלומריה לבנה ואדומה, יסמין, היביסקוס אדום, צהוב וכתום, לאנטנה, פסיפלורה, ציפור גן העדן ושרכים מקסימים. לא לחינם נקרא טהיטי "אי הפרחים". דילגנו אל מגרשי הגולף של האי הידועים כאחד ממגרשי "18 החורים" היפים בעולם וכבר אנחנו בעיירה טבא אי אוטה (Teva I Uta) שפול גוגן נשבה בקסמה וחי בה שנתיים ימים.
 

עברנו גנים בוטניים ונכנסנו למוזיאון גוגן, שמוקדש רובו לתיעוד חייו ולהיסטוריה המקומית של האמן. אין בו אפילו תמונה אחת מתמונות השמן הנהדרות שלו, אבל יש רישומים, תחריטים ופסלים. בגן המוזיאון מצאנו לשמחתנו כמה "טיקי", אלילי אבן עתיקים מאיים אחרים, שעם המעבר לנצרות סולקו מהם ונשלחו למדינות שמעבר לים ובין היתר לטהיטי.

סביב האי הכל ירוק והררי
סביב האי הכל ירוק והררי (צילום: אוריאל ישיב)


 מי הלגונה התכולים מלווים אותנו בדרך וכבר אנחנו מגיעים אל טהיטי-איטי - חצי האי העגול, הקטן, המזדנב מאחורי האי הגדול. בעיירותיו הקטנות, הרחוקות מהעיר הגדולה, אפשר עדיין לראות את החיים הפולינזים של פעם. הכביש נמשך רק קילומטרים אחדים בתוך איטי ושבילים קטנים מובילים אל העיירות שלאורך החופים. זהו הלב החקלאי של טהיטי. אלמלא העצים הטרופיים המלווים אותנו יכולנו לחשוב שאנחנו נמצאים באירופה, עם החוות וכרי המרעה בהם רועים עדרי פרות גדולים  בנוף של כפרי דייגים שלווים. פתאום נגמר לנו הכביש. החנינו את המכונית, עברנו גשרון רעוע מעל יובל מים קטן בו שושנות מים פורחות ופרחי היביסקוס שטים בו עם הזרם. נכנסנו לחורשות במבוקים והרחנו את ריח הג'ינג'ר הפראי. טיילנו בין שבילים מרופדים בשורשי עצים ענקיים. נכנסנו לכפרים שילדים שיחקו בחצרות בתיהם ומבוגרים הכינו קוקוס מיובש וצלו דגים על האש. למרות שהיה זה אמצע השבוע, שרתה כאן שלווה מוזרה של שבת.
 

 הערב ירד והתחלנו בנסיעה חזרה למלון. עודנו בדרך וכבר התחיל מופע הערבית הקבוע – שקיעת השמש. הזריחה והשקיעה באיים הפולינזים הן אחד המראות המופלאים. השמש צובעת את מצבורי העננים מעל הים בצבעי אדום וצהוב, זהב, אפור, שחור וורוד - תמונה מדהימה שכל בוקר וערב כבשה אותנו מחדש. בעוד "המופע" נמשך, אנחנו מספיקים להגיע למלון, לגלוש אל מי הלגונה ולצפות תוך כדי שחייה אל השקיעה, ברגעיה האחרונים.

ריזורט באי טהיטי באוקיינוס השקט
רקדנים מנעימים את זמנם של האורחים בריזורט (InterContinental Tahiti Resort & Spa)

מלכים ורבי חובלים

עוד יום והפעם אנחנו יוצאים בכיוון הפוך, מזרחה. חולפים על פני פאפיאטה ושוב מחכות לנו בדרך הפתעות כמו הנוף המדהים של הבלוודר (Le Belvedere), המתגלה מדרך המתפתלת בהרים ועולה דרך שכונות עשירות של בתים קסומים עם גינות נהדרות לגובה של 600 מטר. מלמעלה רואים בבהירות את שוניות האלמוגים, את הלגונות ואת מי הים הסובבים אותן ופה ושם חודרים לתוכן וצובעים את מי התכלת שלהן בכחול עמוק כשברקע האי מוריאה; בכיוון זה עברנו בקברו של המלך הפולינזי האחרון פומרה החמישי (Pomare V), שכיתת ילדי גן פעוטים השתעשעה סביבו; ביקרנו בביתו של הסופר האמריקני ג'יימס נורמן הול, שכתב את הספר "המרד על הבאונטי", בית שהפך מקדש חרישי ומכובד לזכרו. חלפנו על פני חוף מאטאוואי (Matavai), בו עגנו הקפטנים ווליס, קוק ובליי, כשהגיעו כל אחד בשעתו לטהיטי. עצרנו ב"נקודת וונוס", בה עגנו המיסיונרים הפרוטסטנטים הראשונים שהגיעו לכאן בסוף המאה ה- 18. כמו כן במסלולנו המגדלור של טהיטי ומושבת מצורעים שמחלתם שוב אינה מסוכנת לציבור, והם יוצרים ומוכרים כעת עבודות יד - בגדים ותכשיטים נהדרים מצדפים ורקמות.
 


גרדניה קטן, לבן, הפרח הלאומי של טהיטי (צילום: אוריאל ישיב)

 ממשיכים, וממש לצד הכביש, בעיירה טיאראיי (Tiarei), מגלים למרגלות הצוק התלול, סדק בסלע, הנושף בכוח ובקול תרועה רמה סילון רסס מים. עוברי אורח מקומיים מסבירים לנו שמי האוקיינוס עוברים מתחת לכביש ופורצים החוצה מהסלע. לפני שמגיעים שוב אל טהיטי-איטי (היום כאמור, ממזרח), עוד לפנינו עמק וואייפו (Vaipu) וטיול מקסים אל שלושת מפלי המים החבויים בתוכו.
 

 הגיע ערב. בדרך חזרה אל המלון בפאא עוצרים ליד דוכנים מאולתרים. שלושה צעירים ידידותיים מספרים לנו שכבר שלושה ימים הם מנסים למכור את דג הטונה היפני הגדול שנח בקופסת קירור, וטרם הצליחו. לעומתם, מוכרי הדגים הקטנים התלויים על חבל כמו כביסה לייבוש, מצליחים יותר והדגים נתלשים מהחבלים במהירות על ידי קונים מזדמנים. מוכרת הטארו (Taru), מין ירק שורש מעובה וכבד מאוד, שקולפים ומבשלים כמו תפוחי אדמה ואוכלים עם סוכר ומלח, עושה גם היא עסקים מצוינים והדוכן שלה מתרוקן במהירות.
 

מחפשים קונה לדג הטונה
מחפשים קונה לדג הטונה (צילום: אוריאל ישיב)

 

שנה טובה! "שנת ארנב" משגשגת!

ביום הבא ערכנו גיחה אל האי הקסום מוריאה Moorea)), אחיו הקטן של טהיטי, הנמצא במרחק של 25 דקות שיט במעבורת, או 7 דקות טיסה ממנו. האי, צורתו צורת לב או פרח. היקפו כ-60 קילומטר המשובצים חופים עוצרי נשימה ביופיים ומשקיפים אל הרים מסתוריים משוני צורה. באי שני מפרצים עמוקים, עמקים חבויים, שרידים ארכיאולוגיים של תרבויות נעלמות, כפרים קטנים, מטעי אננס, וניל ובננות. ריחוקו של מוריאה מפקקי התנועה של פאפיאטה, וקיומם של בתי מלון על הים במחירים שפויים יותר, מושכים תיירים רבים, או אורחים ליום, כמונו. עם מכונית שכורה (ויקרה) לשעות אחדות, הצלחנו להקיף את האי ולבקר באתריו ולחזור בעוד ערב לטהיטי.
 

 בעת שהותנו בטהיטי, התקיימה חגיגת ראש השנה הסינית החדשה, "שנת הארנב", שנערכה ברחבה גדולה ליד מעגן אוניות הנוסעים. הסינים הראשונים שבאו לטהיטי היו 329 פועלים שהגיעו ב- 1865 לעבוד במטעי כותנה באי. המטעים נכשלו והפועלים עברו לפאפיאטה לעבוד כסוחרים, נגרים, חייטים, בעלי ברים ומסעדות. הם צברו עושר, התערו בחיי האי, קלטו "עולים חדשים" נוספים מסין, והפכו להיות הסוחרים של פולינזיה הצרפתית. היופי בטהיטי הוא ההרמוניה והסובלנות של כל החיים בצוותא באי. בחגיגת שנת הארנב ראינו את כל ילדי פאפיאטה, לבנים, כהי עור ומלוכסני עיניים, לבושים בבגדים סיניים חדשים, מחזיקים בידיהם פנסים צבעוניים ומתרגשים יחד עם הוריהם למראה הדרקונים המרקדים על הבמה, התזמורות המסורתיות, הרקדניות היפהפיות והזמרים הנהדרים.
 

לבנים, כהי-עור וסינים חוגגים יחדיו את שנת הארנב
לבנים, כהי-עור וסינים חוגגים יחדיו את שנת הארנב (צילום: אוריאל ישיב)


 הערב החלטנו לחזור אל המלון באוטובוס מקומי. "איפה נמצאת התחנה הקרובה?" שאלנו מוכרת באחת החנויות. "או" היא אמרה. "לא צריך לחפש תחנה. פשוט תרימו יד והאוטובוס כבר יעצור לכם". והוא אכן עצר. נסענו כמה עשרות מטרים והנה עוד נוסע מרים יד. האוטובוס עצר והנוסע סיים לאט להיפרד מחברתו, קפץ אל האוטובוס, ביקש מהנהג להמתין עוד קצת. הוא ירד שוב אל הנערה והנהג, בלי להניד עפעף, חיכה עוד דקות אחדות עד שהעלם היה מוכן לנסיעה. זהו אולי החן האמיתי של האי. חיים של נינוחות ושלווה. הלוואי עלינו.
 

חיוך פרידה של יפהפיות מלהקת הריקודים
חיוך פרידה של יפהפיות מלהקת הריקודים (צילום: אוריאל ישיב)


 

מידע נוסף

בתי מלון באי טהיטי
 

כתבות נוספות

אי הפסחא
ניו זילנד

איי הוואי
בעקבות רובינזון קרוזו
האגדות והמסתורין של אי הפסחא
פיטקרן, היסטוריה שהפכה לאגדה קולנועית
האי רייבאבאה, אל תזיז את הטיקי שלי







 
אודות הכותבים
אתי ואוריאל ישיב, עוסקים שנים רבות בתיירות. ב- 1989 ייסדו את העיתון המקצועי לענף הנסיעות והתיירות "חדשות תיירות". ב- 1992 הקימו את מגזין התיירות "רואים עולם" שהוקדש כולו לכתבות תיירות וכיסה יעדים מקוטב לקוטב. גם היום מרבים לנסוע בעולם. כתבותיהם מתפרסמות בכתבי עת שונים ובאתר האינטרנט tnet.org.il

לקריאת כתבות נוספות של אתי ואוריאל








מספר צפיות: 6972
2045