הודו – נקודת מבט אחרת על פרות ו"בולשיט"
מאת: יובל נעמן
בצאתי בבוקר לרחובות העיירה ההודית, בחפשי אחר מקום המגיש צ'אי של בוקר, הלכה למולי פרה, כפי שרגיל אני לראות ברחובות הודו. פיניתי לה דרך וכן גם לאישה שהלכה אחריה ובידה כלי פח ריק. כשאך עברה אותי הפרה, התכופפה האישה. הסבתי מבטי אליה וראיתי כי הפרה תוך כדי הליכתה, עשתה את צרכיה, והאישה בידיים חשופות אספה את התוצרת המהבילה לכלי הקיבול שבידה.
בכל רחבי תת-היבשת ההודית רואים נשים האוספות את גללי הפרות ולשות אותם ל"עוגות" שטוחות ועגולות, כשהן לרוב משליכות את התוצרת אותה לשו, ביד מיומנת, על קיר חשוף, לצורך ייבוש. זוהי אומנות ה"בולשיט" ההודית. כתבה זאת תנסה להראות מקטע מהתרבות ההודית, אותו נוסיף ל"ארגז הכלים התרבותי" שלנו, מעט קשה לעכל – תרתי משמע...
מהו בולשיט?
בהודו "בולשיט" הוא אחד מכינויי החשיש, בשל צבעו ומרקמו, ויש אומרים גם בשל השפעתו...
בספר "על בולשיט" של הפילוסוף הארי פרנקפורט מאוניברסיטת פרינסטון, מאפיין הכותב את ה בולשיט כסוג של שקר שונה משקר. שקרן, טוען פרנקפורט, יודע את האמת, אבל בכוונה יוצא להטעות במקום לומר את האמת. מאידך, לא איכפת לו מהאמת והוא רק מקשקש במטרה להרשים.
על-פי מילון אוקספורד, היה זה ת.ס. אליוט הראשון שהשתמש בביטוי זה, במתכונתו זו, בבלדה לה קרא "ניצחון הבולשיט". אבל אלפי שנה קודם לאליוט ולפרנקפורט, נכתב בכתבי מאנו - קודקס החוקים ההינדי הקדום: "[לאכול] את חמשת המוצרים של הפרה, זו כפרה על גניבת מאכלים מסוגים שונים..." (מנוסמריטי 11/166). כשמאנו מדבר על חמשת מוצרי הפרה (Pankagavya) הוא מפרט בפסוק 11/213 שהם: "שתן של פרות, גללי פרות, חלב, חלב חמוץ, חמאה מזוקקת".
בעוד שלאכול חלב, יוגורט וחמאה נראה לנו סביר ביותר, הרי שלצרוך למאכל שתן וגללי פרות, יכול להיות שישמע מעט צורם לאוזן המערבית. בכל-זאת בהודו, היום כמו בעבר, חמשת מוצרי הפרה הללו נחשבים קדושים ושימוש רב נעשה בהם. בעוד שחלב משמש לשתייה וכך גם יוגורט, הרי שלחמאה תפקידים נוספים, כולל שימוש למאור ולקדושה. אולם מעניינים עוד יותר הם השימושים שנעשים בהודו בשתן פרות (gaumutra) ובגללים של פרות (gobar) .
כתבות על הודו לפי אזורים
מוצרי הפרה הללו נחשבים קדושים ושימוש רב נעשה בהם,
חליבה ידנית במדינת רגא'סטאן (צילום: Sabir Mallick)
שימוש מודרני בתוצרי הפרה
כשהאלה פוטאנה ניסתה להרעיל את קרישנה התינוק, בהנקה בחלב מורעל, שם נאנדה על ראשו של התינוק אבקת צואת פרה כדי להגן עליו. גם כיום יש תיעוד לשימוש באבקת צואת פרה, במקומות כפריים בהודו, בטיהור בני קאסטות נמוכות. אין בכך ייחוד. גם אצלנו היהודים שימש אֵפֶר פָּרָה אֲדומָּה את הכוהנים בבית המקדש לצורך טיהור אנשים.
על פי ערוץ "היסטורי", יש בהודו כרבע מיליארד פרות, שמייצרות כל אחת כ-40 ק"ג צואה ביום - דבר המסתכם ב-4 מיליארד טון לשנה!! אז מה אפשר לעשות עם כמות כזאת?
גללי פרה הם מרכיב אופציונאלי בייצור לבנים לבניית בתים וכן טיח נוח לעבודה בבנייה באבן ולציפוי קירות בתים העשויים מחצלות קנה סוף. הגללים שימושיים גם בריצוף. את רצפת הבקתה העשויה עפר מהודק, מצפים מדי חודש ולקראת חגים, בשכבה דקה עשויה גללי פרות מדוללים במים, שנותנים ברק וצבע לרצפה. עם חלוף הזמן ועיבוי שכבת הגללים, יש לרצפה עליה ישנים לרוב, גם תכונות נפלאות של בידוד תרמי מצינת האדמה, כמו גם הרחקת חרקים רבים (שאינם כוללים זבובים וחיפושיות זבל). לכן נוהגים להחליק רצפה וקירות בוץ בצואת פרה.
בשל התכונות האנטי בקטריאליות של חומר זה, רצפה מרוחה בתרכיז גללי פרה, הורגת לטענת ההודים חיידקים ובקטריות ומרפאת פצעים. הליכה על גללי פרות יבשים, גם מקרצפת את כפות הרגליים ועוזרת להיפטר מתאי העור המתים ומשפרת את זרימת הדם.
מידע וטיפים למטייל בהודו
גללי פרה הם מרכיב אופציונאלי בייצור לבנים לבניית בתים,
וכן טיח נוח לעבודה בבנייה באבן ולציפוי קירות בתים העשויים מחצלות קנה סוף (צילום: pixelfusion3d)
ייבוש עוגות הצואה על קירות הבתים (צילום: doublep)
קולה, פפסי ושתן פרה
למוצרים העשויים צואה ושתן פרה ישנה פופולאריות עצומה בהודו בזמן האחרון. ניתן היום להשיג בהודו תחליבים, שיקויים וכדורים, שחלקם מיועדים לרפא הכול בכול - מעצירות, מחזור לא סדיר, היסטריה, סרטן, ועוד. בנוסף לתרופות, יש מגוון מוצרים כגון משחת שיניים מגללי פרות, חומרי ניקוי, קרם להלבנת עור, מרפא להתקרחות ולהשמנה, סבון משתן פרה, אפטרשייב ותכשירים אחרים.
ראש הממשלה הרביעי של הודו - מורארג'י דסאיי (Morarji Desai) נהג לשתות כל בוקר 1/4 ליטר מהשתן של עצמו, בהתאם לכתוב בוודות - כתבי הקודש, בהן נטען כי לשתן יש ערך מרפא. לאחרונה, הקבוצה ההינדית הלאומנית RSS המעודדת חזרה להינדואיזם, מימנה פיתוח של משקה קל ששמו גאו-ג'אל ( Gau Jal , "מי פרה"), המבוסס על שתן פרה, שהם מאמינים שלאחר שיקבל את אישור רשויות השלטון, יוכל להאפיל אפילו על מכירותיהם של משקאות קולה ופפסי. המשקה הושק בפברואר 2009 והצפיות עדיין לא התממשו...
פרות רבות יש בהודו וחלקן נפגעות. עבור פרות שעברו התעללות, הוקמו מקלטים לטיפול בהן. במסגרת התכנית הממשלתית להגנה על הפרה הוקמו 600 מקלטים לפרות פגועות. לצורך מימון הפרויקט אוספים את שתן הפרות ולאחר עיקור נמכר השתן הטרי בבקבוקים במחיר 20 רופי (כשקל וחצי) לבקבוק, בכ-50 מרכזים של ה- VHP (Vishwa Hindu Parisad) במדינת גוג'ראט וכ-200 מרכזים במדיה פראדש השכנה, וכן בפסטיבלים דתיים ברחבי הודו.
כתבה על המטבח ההודי
לאסי - יוגורט מחלב פרה, אחד המאכלים הכי פופולריים בהודו (צילום: Dzevonila)
על פרות ועיכול לא יעיל
אוכלי הצמחים מעֲלי-גֵּרָה, כמו הפרה, מכניסים לדרכי העיכול שלהם צמחים, אך מיצי הקיבה שלהם אינם יכולים לפרק תאית ( cellulose ) שהיא המרכיב המרכזי בצמחים. לשם כך יש למעלי הגירה ארבע קיבות בעלות נפח עצום. בחלק מהקיבות יש תנאים מתאימים למחיית חיידקים, המסוגלים לפרק רב-סוכר כמו תאית, לדו-סוכר וחד-סוכר. חיידקים אחרים מתסיסים את הסוכרים הקטנים להופכם לחומצות אורגניות. חומצות אלו נספגות במחזור הדם, והן למעשה מקור האנרגיה העיקרי של הפרה, אותו היא יכולה לְעַכֵּל. החיידקים עצמם, עם מותם, מתעכלים והופכים למרכיבים בבניין החלבונים הדרושים לפרה. הפרה למעשה אינה ניזונה מקש וחציר כפי שנראה לנו. היא בעצם ניזונה מתוצרי פירוק של צמחים, במטבוליזם של מיקרואורגניזמים שונים, ומהמיקרואורגניזמים האלה עצמם.
לו היתה הפרה אפקטיבית בניצול המזון, סביר שלא היה לנו שימוש רב בגלליה, אולם חיות עשבוניות, ובמיוחד הגדולות בהן, ידועות בחוסר יכולתן לפרק את המזון הצמחי הרב אותו הן צורכות. לכן בגלליהן טמונה תועלת, הרכבם נוח, ואנרגיה מרובה עצורה בהם. כאן מגיעות לידי ביטוי התועלות העיקריות בגללי הפרה (וכל חיה עשבונית לצורך זה).
עוגה, מישהו?... (צילום: pixelfusion3d, davidf)
ייצור אנרגיה מגללי פרות
הטכנולוגיה המודרנית הביאה ליכולות יצור ביו-גז להפקת חשמל וחום, באיסוף גז מתאן מזבל תוסס, שיכול לשמש לאספקת מקור מתחדש יציב של חשמל באזורים כפריים בהודו. במדינות האיחוד האירופאי פועלים כיום אלפי מתקנים ההופכים זבל, כולל גללים, לאנרגיה, כאשר הקמתם של אלפי מתקנים נוספים צפויה בשנים הקרובות. הפקת גז מתאן עדיין דורשת טכנולוגיה וממון רב שאינם ישימים ברחבי הודו הכפרית.
דרך אחרת להפקת אנרגיה מהחומר המצוי בכל כפר, היא הדרך המקובלת ביותר: עוד משחר ההיסטוריה או לפחות מביות הבקר, משמשים גללי פרה כחומר בעירה מעולה וכמקור להסקת תנורי בישול וחימום. זהו הפוטנציאל הגדול ביותר של גללי פרה: כחומר שמרביתו תאית שלא פורקה בקיבות הפרה, הוא מכיל בעיקר פחמן, חמצן, מימן וחנקן, שבשעת שרפתם מייצרים פחמן דו-חמצני, גז חנקן, אדי מים ובעיקר חום.
לאחר איסוף חומר הגלם, הוא מעורבב עם מים, קש ואדמה חרסיתית, שמחזקת את המוצר הסופי. מהחומר הרך לאחר ערבוב ולישה, עושים כדורים מדודים, אותם לוחצים ביד לקבלת עוגות שוות קוטר וצורה. את העוגות מניחים לייבוש בשמש או מדביקים לקיר הפונה לכיוון השמש. עם התייבשות העוגות, מניחים אותן באופן שיואץ הייבוש גם בצידה השני של העוגה, ולאחר מכן עורמים אותן לאיכסון.
לאחר איסוף חומר הגלם, הוא מעורבב עם מים, קש ואדמה חרסיתית, שמחזקת את המוצר הסופי (צילום: rvimages)
עוגות גללים משמשות כדלק להסקת תנורי שריפה במטבח. חוכמה מסורתית אומרת כי בשריפת עוגות גללי פרה, הטמפרטורה לא עולה מעבר לנקודה מסוימת, ובכך מבטיחה את תקינות הבישול ואת החומרים המזינים בתבשיל, שלא נהרסים בחימום יתר. חוץ מזה, העשן של עוגות הגללים מנקה את האוויר מחיידקים!
התועלת של הפרה, מהווה נושא לחיבור, אותו מקבל כל ילד בהודו לכתוב בבית הספר היסודי. היות שהפרה היא אם-האלים ואימם של שוורי העבודה, ולכך נוספות חמשת הברכות שהיא מפרישה, היא בהחלט זכאית למקום של קדושה.
בחנויות מזכרות של המפלגה הלאומנית BJP (Bharatiya Janata Party's) נמכרים מוצרים שונים עשויים גללי פרה מיובשים ובכללם דגלים, תגים ואפילו שעונים - סימן לחשיבות חומר גלם זה כסמל לאומי.
הפרה היא אם-האלים ואימם של שוורי העבודה, ובהודו היא בהחלט זכאית למקום של קדושה (צילום: Daniel Bichler)
כשמסתכלים בעיניים בלתי משוחדות, ולא בטוח שאפשר לעשות כך, ניתן להבין שכל נושא הפרה הוא עניין תרבותי מושרש עמוק, ובכלל זה גם מוצריה שאת מרביתנו ודאי דוחים. אולם בהודו יש בכל מוצרי הפרה מרכיב של קדושה וצורך יום-יומי בשימוש.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבות על הודו לפי אזורים
מידע וטיפים למטייל בהודו
וכן טיח נוח לעבודה בבנייה באבן ולציפוי קירות בתים העשויים מחצלות קנה סוף
קולה, פפסי ושתן פרה
למוצרים העשויים צואה ושתן פרה ישנה פופולאריות עצומה בהודו בזמן האחרון. ניתן היום להשיג בהודו תחליבים, שיקויים וכדורים, שחלקם מיועדים לרפא הכול בכול - מעצירות, מחזור לא סדיר, היסטריה, סרטן, ועוד. בנוסף לתרופות, יש מגוון מוצרים כגון משחת שיניים מגללי פרות, חומרי ניקוי, קרם להלבנת עור, מרפא להתקרחות ולהשמנה, סבון משתן פרה, אפטרשייב ותכשירים אחרים.
ראש הממשלה הרביעי של הודו - מורארג'י דסאיי (Morarji Desai) נהג לשתות כל בוקר 1/4 ליטר מהשתן של עצמו, בהתאם לכתוב בוודות - כתבי הקודש, בהן נטען כי לשתן יש ערך מרפא. לאחרונה, הקבוצה ההינדית הלאומנית RSS המעודדת חזרה להינדואיזם, מימנה פיתוח של משקה קל ששמו גאו-ג'אל ( Gau Jal , "מי פרה"), המבוסס על שתן פרה, שהם מאמינים שלאחר שיקבל את אישור רשויות השלטון, יוכל להאפיל אפילו על מכירותיהם של משקאות קולה ופפסי. המשקה הושק בפברואר 2009 והצפיות עדיין לא התממשו...
פרות רבות יש בהודו וחלקן נפגעות. עבור פרות שעברו התעללות, הוקמו מקלטים לטיפול בהן. במסגרת התכנית הממשלתית להגנה על הפרה הוקמו 600 מקלטים לפרות פגועות. לצורך מימון הפרויקט אוספים את שתן הפרות ולאחר עיקור נמכר השתן הטרי בבקבוקים במחיר 20 רופי (כשקל וחצי) לבקבוק, בכ-50 מרכזים של ה- VHP (Vishwa Hindu Parisad) במדינת גוג'ראט וכ-200 מרכזים במדיה פראדש השכנה, וכן בפסטיבלים דתיים ברחבי הודו.
כתבה על המטבח ההודי
לאסי - יוגורט מחלב פרה, אחד המאכלים הכי פופולריים בהודו (צילום: Dzevonila)
על פרות ועיכול לא יעיל
אוכלי הצמחים מעֲלי-גֵּרָה, כמו הפרה, מכניסים לדרכי העיכול שלהם צמחים, אך מיצי הקיבה שלהם אינם יכולים לפרק תאית ( cellulose ) שהיא המרכיב המרכזי בצמחים. לשם כך יש למעלי הגירה ארבע קיבות בעלות נפח עצום. בחלק מהקיבות יש תנאים מתאימים למחיית חיידקים, המסוגלים לפרק רב-סוכר כמו תאית, לדו-סוכר וחד-סוכר. חיידקים אחרים מתסיסים את הסוכרים הקטנים להופכם לחומצות אורגניות. חומצות אלו נספגות במחזור הדם, והן למעשה מקור האנרגיה העיקרי של הפרה, אותו היא יכולה לְעַכֵּל. החיידקים עצמם, עם מותם, מתעכלים והופכים למרכיבים בבניין החלבונים הדרושים לפרה. הפרה למעשה אינה ניזונה מקש וחציר כפי שנראה לנו. היא בעצם ניזונה מתוצרי פירוק של צמחים, במטבוליזם של מיקרואורגניזמים שונים, ומהמיקרואורגניזמים האלה עצמם.
לו היתה הפרה אפקטיבית בניצול המזון, סביר שלא היה לנו שימוש רב בגלליה, אולם חיות עשבוניות, ובמיוחד הגדולות בהן, ידועות בחוסר יכולתן לפרק את המזון הצמחי הרב אותו הן צורכות. לכן בגלליהן טמונה תועלת, הרכבם נוח, ואנרגיה מרובה עצורה בהם. כאן מגיעות לידי ביטוי התועלות העיקריות בגללי הפרה (וכל חיה עשבונית לצורך זה).
עוגה, מישהו?... (צילום: pixelfusion3d, davidf)
ייצור אנרגיה מגללי פרות
הטכנולוגיה המודרנית הביאה ליכולות יצור ביו-גז להפקת חשמל וחום, באיסוף גז מתאן מזבל תוסס, שיכול לשמש לאספקת מקור מתחדש יציב של חשמל באזורים כפריים בהודו. במדינות האיחוד האירופאי פועלים כיום אלפי מתקנים ההופכים זבל, כולל גללים, לאנרגיה, כאשר הקמתם של אלפי מתקנים נוספים צפויה בשנים הקרובות. הפקת גז מתאן עדיין דורשת טכנולוגיה וממון רב שאינם ישימים ברחבי הודו הכפרית.
דרך אחרת להפקת אנרגיה מהחומר המצוי בכל כפר, היא הדרך המקובלת ביותר: עוד משחר ההיסטוריה או לפחות מביות הבקר, משמשים גללי פרה כחומר בעירה מעולה וכמקור להסקת תנורי בישול וחימום. זהו הפוטנציאל הגדול ביותר של גללי פרה: כחומר שמרביתו תאית שלא פורקה בקיבות הפרה, הוא מכיל בעיקר פחמן, חמצן, מימן וחנקן, שבשעת שרפתם מייצרים פחמן דו-חמצני, גז חנקן, אדי מים ובעיקר חום.
לאחר איסוף חומר הגלם, הוא מעורבב עם מים, קש ואדמה חרסיתית, שמחזקת את המוצר הסופי. מהחומר הרך לאחר ערבוב ולישה, עושים כדורים מדודים, אותם לוחצים ביד לקבלת עוגות שוות קוטר וצורה. את העוגות מניחים לייבוש בשמש או מדביקים לקיר הפונה לכיוון השמש. עם התייבשות העוגות, מניחים אותן באופן שיואץ הייבוש גם בצידה השני של העוגה, ולאחר מכן עורמים אותן לאיכסון.
לאחר איסוף חומר הגלם, הוא מעורבב עם מים, קש ואדמה חרסיתית, שמחזקת את המוצר הסופי (צילום: rvimages)
עוגות גללים משמשות כדלק להסקת תנורי שריפה במטבח. חוכמה מסורתית אומרת כי בשריפת עוגות גללי פרה, הטמפרטורה לא עולה מעבר לנקודה מסוימת, ובכך מבטיחה את תקינות הבישול ואת החומרים המזינים בתבשיל, שלא נהרסים בחימום יתר. חוץ מזה, העשן של עוגות הגללים מנקה את האוויר מחיידקים!
התועלת של הפרה, מהווה נושא לחיבור, אותו מקבל כל ילד בהודו לכתוב בבית הספר היסודי. היות שהפרה היא אם-האלים ואימם של שוורי העבודה, ולכך נוספות חמשת הברכות שהיא מפרישה, היא בהחלט זכאית למקום של קדושה.
בחנויות מזכרות של המפלגה הלאומנית BJP (Bharatiya Janata Party's) נמכרים מוצרים שונים עשויים גללי פרה מיובשים ובכללם דגלים, תגים ואפילו שעונים - סימן לחשיבות חומר גלם זה כסמל לאומי.
הפרה היא אם-האלים ואימם של שוורי העבודה, ובהודו היא בהחלט זכאית למקום של קדושה (צילום: Daniel Bichler)
כשמסתכלים בעיניים בלתי משוחדות, ולא בטוח שאפשר לעשות כך, ניתן להבין שכל נושא הפרה הוא עניין תרבותי מושרש עמוק, ובכלל זה גם מוצריה שאת מרביתנו ודאי דוחים. אולם בהודו יש בכל מוצרי הפרה מרכיב של קדושה וצורך יום-יומי בשימוש.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבה על המטבח ההודי