.jpg)
האי קמיגין – חלק ב':
חיוכים ושמחה בנוף קסום
מאת:
יש משהו נעים בפיליפינים. אולי זו החביבות של המקומיים, שאינה מאופקת ומרוחקת כמו בתאילנד. פחות חייכנית ויותר אמיתית. אולי זו ההשפעה הספרדית, שגורמת לי לחוש כמו בדרום אמריקה. אולי שילוב של כל אלה. הנוכחות האמריקאית בפיליפינים במהלך המאה ה-20 היתה משמעותית, לפחות בכול הנוגע לשפה. בניגוד גמור למרבית ארצות המזרח, בדומה להודו, כמעט כל אחד מדבר אנגלית ברמה זו או אחרת, דבר ההופך את ההתנהלות ברחבי הארץ לנוחה להפליא. זו למעשה הארץ עם מספר דוברי האנגלית השני בעולם אחרי ארצות הברית.
יעדים לביקור בכתבה זו על האי קמיגין ובכתבה הראשונה
מקומות לינה מומלצים:
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
להתחתן עם גבר זר כדי לצאת ממעגל העוני
הפיליפינים היא ארץ קתולית ענייה, בה מתחתנים רק פעם אחת. המפלט הוא חתונה עם זר, שיוציא את כלתו ממעגל העוני. לא, זו לא זנות מהדגם התאילנדי והקמבודי. זהו חיפוש אחר חום ואהבה מרופדת בממון וחיים טובים, העשויים להשתקף לנערה המקומית מהתייר הזר. התבוננתי בו. גבר לבן, בשנות השישים של חייו, קצת מוזר, קצת חריג בנוף האנושי שסביבו. כמו סבא טוב המוקף בחבורת נכדים. אחת מהן, נערה דקיקה ויפת מראה, נראתה קרובה יותר מאחרים. קרובה מדי. עיניה המלוכסנות הוציאו מכלל אפשרות שהיא נכדתו. גם כשקרא לה "צ'רמינג" (מקסימה), עדיין סירבתי להבין. אולם כאשר נצמדה אליו במים ולא יכולתי שלא לראות את ידי האשמאי שלו מטיילות על גופה הצעיר, הבנתי. זהו עולם אכזר. עולם של גברים. עולם של כסף. זוהי תופעה מוכרת בפיליפינים. הגבר שיכול להיות סבה על פי גילו, מעניק לה טיול, בילוי ומתנות והיא בתמורה מעניקה לו מעלומיה. ללא שמץ של בושה. ריחמתי עליה. ריחמתי גם עליו. מלבדו ומלבד אשמאי זקן אחר, שנישא לפיליפינית דקיקה כבת עשרים, לא ראיתי תיירים כלל.
כתבות נוספות על הפיליפינים
מבט לעבר האוקיינוס ממלון קמיגין וולקאנו האוס דברים שרואים מכאן...
(צילום: Camiguin Volcano Houses-Panoramic House )
פסטיבל פרי הלנזון
נתמזל מזלי והגעתי בתום השבוע השלישי של אוקטובר. בתקופה זו מגיעה עונת הלנזונס ( Lanzones ) לשיאה. הלנזון בשמו הפיליפיני, הוא פרי כדורי בעל קליפה צהובה דקיקה, המחולק לפלחים גדולי גלעין, כשכל גלעין מוקף בציפה לבנה ומתוקה. הוא גדל באשכולות בדומה לליצ'י, אם כי יותר מתוק ופחות מעודן. שמו הלטיני הוא Lansium domesticum . בתאילנד הוא נקרא לֶאנגְסט (Langsat) וכאן הוא נחשב לפרי הלאומי. לכבוד הפירות הללו נחגג הפסטיבל, שאין לו שורשים בתרבות הילידית, כמו גם בתרבות הקתולית. חג חקלאי ללא קדוש וללא קדוּשה.
בתי מלון וריזורטים באי קמיגין
קשה למצוא בפיליפינים תרבות מקורית. אמנם, בצפונו של האי לוזון, סמוך לטרסות האורז המפורסמות של בנאווה ( Banaue ), אפשר למצוא את בני האיפוּאָגוֹ הססגוניים, ו האי פלאוואן ( Palawan ) אפשר עדיין לראות את הבטקים, הלוא הם הילידים הכהים, מקורזלי השיער, שקדמו להגירה מסין, שילידיה הם מרבית התושבים של ימינו. הבודהיזם הגיע לכאן במשורה ומה שנותר הוא תרבות ספרדית מלוכסנת, עם קורטוב אמריקאי ופשטות אסייתית.
פסטיבל הלנזונס, הנחוג בשבת השלישית של אוקטובר, שונה מאד מפסטיבלים אחרים בדרום מזרח אסיה. הוא צבעוני יותר, רועש יותר. הקצב, הצבעים, השירים גרמו לי לרגע לחלום שהגעתי דרך מקפצת הזמן לפייסטה באמריקה הלטינית.
כתבה על האי פלאוואן | כתבה על טרסות האורז של בנאווה
פסטיבל הלנזונס - שמחה, ריקודים והרבה אנשים יפים ברחובות האי קמיגין
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
ספונטניות מאורגנת
בליל שבת התקיימה תחרות בה נבחרה מלכת הפסטיבל, חיקוי לא מוצלח של אמריקה. את ההצגה גנבה להקת רוק, שהגיע ממנילה הבירה והרקידה את החוגגים ברחובות. מרביתם היו ללא מסיכות והשמחה נראתה כשילוב בין דיסקוטק לקרנבל רחוב. השמחה האמיתית התחילה בשבת. מוזר ככל שיישמע, בשעה 08:00 בדיוק התחילו הלהקות לצעוד, לאחר שהמתינו בסבלות במשך למעלה משעתיים. הפסטיבל הוא שילוב של חגיגה ספונטאנית ומאורגנת להפליא. מצד אחד אין טריבונות, אין כרטיסי כניסה וקל להיכנס ולצלם את הרקדנים. מאידך, יש כאן קבוצות שהתארגנו מערי המחוז השונות, עם ריקודים שניכרה בהם ידו המאומנת של כוריאוגרף, בגדים שעוצבו במיוחד ושירים שנכתבו לצורך האירוע. היו קבוצות שזהרו בצהוב ובזהוב, אחרות בכתום וירוק. היו שם מכשפות שחורות ורקדניות בגווני לבן. ילדים בחום, ומהדורה מקומית של "מרימבה", כלי הקשה המוכר בעיקר מאמריקה התיכונה. 
פסטיבל הלנזונס, הנחוג בשבת השלישית של אוקטובר, שונה מאד מפסטיבלים אחרים בדרום מזרח אסיה (צילום: CC Celso Jr Salon)
להמציא מסורת
הקרנבל בקמיגין אינו מתהדר במסורת עתיקה. אלו הן חגיגות שהחלו לארגן בראשית שנות ה-80 של המאה העשרים, אך הילדים שנולדו אחרי ייסוד הקרנבל משוכנעים שמדובר במסורת בת מאות ואלפי שנים. יחד עם זאת, זהו קרנבל אמיתי להפליא, ללא שמץ של מסחור, דבר המחדד את השאלה מהי אותנטיות. בכלל, מאורגן ו"אמיתי" אינם בהכרח סותרים זה את זה (ולראייה, הקרנבל המפורסם של ונציה, גם אם שורשיו לפני אלף שנה, חידושו והבניית המסורת שלו משנת 1979 בלבד). לצד הקבוצות המקצועניות כמעט, בלטו תלמידי בתי ספר, שהגיעו מלובשים בתחפושות של מסיבת סוף השנה, מלווים במורותיהם. מאופרים להפליא וחולמים לרקוד כמו גדולים. לא מעט ילדות חמודות, לא הסתפקו ביופי האקזוטי שלהן והתלבשו כמו הבובה ברבי - "השחור רוצה להראות כמו לבן והלבן להראות כמו שחור" (קליפסו בשחור לבן, דן אלמגור). השמש הקופחת לא פגעה בהתלהבות הכללית. גם אני נסחפתי, רץ ממקום למקום, מצלם ללא הרף, מגיר זיעה, מתנשם ומתנשף. השוטרים המעטים שהשגיחו על הסדר התירו לי, כמו לצלמים אחרים, להיכנס לתוך הלהקות ממש. תחי הספונטאניות.
לאחר שעתיים, כשהמחוללים יצאו להוביל את המהומה לאזור אחר באי, נגררתי אל הג'יפני והובלתי את נהגי הכרסתן למעיינות הקרים של סנטו נינו ( Santo Nino cold Spring ), שסביבם נבנתה בריכה של מים צלולים. קרירות נעימה נסכה חיים בגופי הלוהט. שכרתי אבוב ושייטתי בנעימים, עם בקבוק של משקה בידי, מתמכר לקרירות של המים מתחת והרוח ממעל. 
שחייה תחת מפל גבוה
את המשך טיולי עשיתי על גבי אופנוע קטן. את קמיגין מקיף כביש שאורכו 70 קילומטר. אפשר להספיק את כל האתרים ביום אחד בלבד, אך יש שיתקשו למצות אותם גם בשלושה ימים. הכול תלוי בנקודת ההשקפה. התחלתי בגיא בזלתי צר, מיוער להפליא ובקצהו נקיק. משם, הלכתי ברגל כמה עשרות מטרים בתוך יער עבות של עצי שרך, עד לתצפית על בריכה טבעית עגולה, אליה נשפך מפל קאטיבאווסאן ( Katibawasan ). זהו זרם מים דק בגובה של 76 מטר, המתרחב מעט לפני שהוא נופל למים ויוצר בהם רטט של מעגלים. שכחתי את הכאב בשרירי, רצתי למטה, השלכתי את המצלמה והופ... אני שוחה אל מתחת למפל, לקול מצהלותיהם של המקומיים. 
החיים בצל הר הגעש
האי קמיגין מציע טיולים רגליים אל האוזר ההררי, מפלי מים, מעיינות קרים וחמים, וכמובן ריפי אלמוגים לצלילה. מעבר לאטרקציות היבשתיות והימיות, יש משהו שובה-לב ברעננות שלו והפרשנות המקומית לגווניי הירוק. הרי הגעש והאפר הוולקני שפלטו, טייבו את הקרקע. הם אחראים ישירות לצמחיה העשירה ולגידולים החקלאים המשגשגים. אך לצד אלה, הם הביאו עמם חיים וגם מוות. הר הגעש ירק אש מפעם לפעם. עדות מצמררת לכך היא כנסיית Gui ob , שנבנתה מאלמוגים במאה ה-17 וחרבה בהתפרצות הגעשית של 1871. במקום אחר שטתי לבית קברות ששקע במים, בהתפרצות הגעשית של 1871. מעל לבית הקברות נבנה צלב לבן ענק. חמוש במסכה ושנורקל, צפיתי במצבות מתחת למים. חיים ומוות. תקווה ואימה.
בצל הר הגעש – מלון קמיגין וולקאנו האוס משקיף לעבר האוקיינוס
(צילום: Camiguin Volcano Houses-Panoramic House )
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
דרך הייסורים בהגעש הישן
אחד היעדים הפופולריים באי הוא הר געש נמוך יחסית בצדו המערבי, המכונה הר הגעש הישן (Old Volcano) . המקומיים פוקדים אותו בהמוניהם, לא כל כך בשל הנוף הנשקף ממעל, אלא משום שלאורכו משחזר עולה הרגל את דרכו האחרונה של ישו. לאורך השביל הוצבו פסלים המתארים את ה"וויה דולורוזה" של ישו, שסבל כנראה יותר מהמטיילים המתנשפים בחום היום. בכל תחנה הדליקו כמה נרות ומקומיים נראו כשהם מתפללים לחסדיו של האדון, שבמותו גאל אותם מחטאם של אדם וחווה, אך לא מקשיי החיים שאלוהים הועיד להם. כעבור כחצי שעה של טיפוס מגיעים לתצפית על בית הקברות השקוע, על הצלב הענקי שמעליו ועל ים הדקלים שמסביב, המוקף באוקיינוס שנראה מכאן אינסופי. 
הצלב שנבנה מעל בית הקברות ששקע (צילום: גילי חסקין)
אל האי הזעיר מנטיקה
במרחק של 25 דקות הפלגה מקמיגין מזרחה, נמצא האי מנטיגווה איון זעיר שלידו קמיגין נראה כמו "התפוח הגדול". הסירות יוצאות מנמל קטנטן מוקף במנגרובים, היישר אל הים הפתוח, שהיה חלק כראי. מרגע לרגע האיון הירוק התגלה במלוא יופיו. חלום טרופי רטוב של חול בוהק בלובנו, מוקף בספקטרום עשיר של גווני כחול וירוק, ובתווך, יער של ממש. לאחר טבילה ושנרקול מעל גן פסלים טבעי של אלמוגים, ישבתי בצל העצים ואכלתי דג מקומי שנעשה על גחלים. חרוך מבחוץ ונא מבפנים. ניכר על הטבח שיש מלאכות בהן הוא בקי יותר. אולם למסעדה כזו לא באים עבור האוכל, אלא עבור המיקום. עם חוף כזה, לאף אחד אין סיבה להשתדל יותר מדי.
האי מנטיגווה - מהאוויר רואים כמה הוא קטן ןמקסים
את הלילה האחרון בקמיגין העברתי במלון ההרים קמיגין היילנד ריזורט (Camiguin Highland Resort) , הממוקם בלבם של מטעי לנזון ומנגו. זהו המלון הטוב באי, ומחירו דומה להדהים לזה של המלונות הפשוטים יחסית שלאורך החוף. ממסעדת המלון ניתן לצפות בשמלה הירוקה של יער הגשם, הגולש אל שמיכת עצי הקוקוס, המגיעה לקו המים ממש. נהר הג'יפני שלי לקח אותי אל הנמל ותוך זמן קצר הפלגתי חזרה לקגיין דל-אורו ( Cagayan del Oro ) שבאי מינדנאו ( Mindanao ), ממנה יצאתי שלושה ימים קודם לכן. כעבור כמה רגעים של הפלגה עליתי לסיפון והתבונתי באי המתרחק. ניסיתי לשחזר את גודש החוויות שספגתי בקמיגין וכמובטח, החלטתי to come again .
כתבות נוספות
אי הנופש בורקאי
מנילה - השער לפיליפינים
טיול משפחתי באי לוזון
האי לוזון בעקבות הישרדות הפיליפינים
כתבות נוספות על הפיליפינים
בתי מלון וריזורטים באי קמיגין
כתבה על האי פלאוואן | כתבה על טרסות האורז של בנאווה
פסטיבל הלנזונס - שמחה,
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
ספונטניות מאורגנת
בליל שבת התקיימה תחרות בה נבחרה מלכת הפסטיבל, חיקוי לא מוצלח של אמריקה. את ההצגה גנבה להקת רוק, שהגיע ממנילה הבירה והרקידה את החוגגים ברחובות. מרביתם היו ללא מסיכות והשמחה נראתה כשילוב בין דיסקוטק לקרנבל רחוב. השמחה האמיתית התחילה בשבת. מוזר ככל שיישמע, בשעה 08:00 בדיוק התחילו הלהקות לצעוד, לאחר שהמתינו בסבלות במשך למעלה משעתיים. הפסטיבל הוא שילוב של חגיגה ספונטאנית ומאורגנת להפליא. מצד אחד אין טריבונות, אין כרטיסי כניסה וקל להיכנס ולצלם את הרקדנים. מאידך, יש כאן קבוצות שהתארגנו מערי המחוז השונות, עם ריקודים שניכרה בהם ידו המאומנת של כוריאוגרף, בגדים שעוצבו במיוחד ושירים שנכתבו לצורך האירוע. היו קבוצות שזהרו בצהוב ובזהוב, אחרות בכתום וירוק. היו שם מכשפות שחורות ורקדניות בגווני לבן. ילדים בחום, ומהדורה מקומית של "מרימבה", כלי הקשה המוכר בעיקר מאמריקה התיכונה. (צילום: CC Celso Jr Salon)
להמציא מסורת
הקרנבל בקמיגין אינו מתהדר במסורת עתיקה. אלו הן חגיגות שהחלו לארגן בראשית שנות ה-80 של המאה העשרים, אך הילדים שנולדו אחרי ייסוד הקרנבל משוכנעים שמדובר במסורת בת מאות ואלפי שנים. יחד עם זאת, זהו קרנבל אמיתי להפליא, ללא שמץ של מסחור, דבר המחדד את השאלה מהי אותנטיות. בכלל, מאורגן ו"אמיתי" אינם בהכרח סותרים זה את זה (ולראייה, הקרנבל המפורסם של ונציה, גם אם שורשיו לפני אלף שנה, חידושו והבניית המסורת שלו משנת 1979 בלבד). לצד הקבוצות המקצועניות כמעט, בלטו תלמידי בתי ספר, שהגיעו מלובשים בתחפושות של מסיבת סוף השנה, מלווים במורותיהם. מאופרים להפליא וחולמים לרקוד כמו גדולים. לא מעט ילדות חמודות, לא הסתפקו ביופי האקזוטי שלהן והתלבשו כמו הבובה ברבי - "השחור רוצה להראות כמו לבן והלבן להראות כמו שחור" (קליפסו בשחור לבן, דן אלמגור). השמש הקופחת לא פגעה בהתלהבות הכללית. גם אני נסחפתי, רץ ממקום למקום, מצלם ללא הרף, מגיר זיעה, מתנשם ומתנשף. השוטרים המעטים שהשגיחו על הסדר התירו לי, כמו לצלמים אחרים, להיכנס לתוך הלהקות ממש. תחי הספונטאניות.
לאחר שעתיים, כשהמחוללים יצאו להוביל את המהומה לאזור אחר באי, נגררתי אל הג'יפני והובלתי את נהגי הכרסתן למעיינות הקרים של סנטו נינו ( Santo Nino cold Spring ), שסביבם נבנתה בריכה של מים צלולים. קרירות נעימה נסכה חיים בגופי הלוהט. שכרתי אבוב ושייטתי בנעימים, עם בקבוק של משקה בידי, מתמכר לקרירות של המים מתחת והרוח ממעל.
שחייה תחת מפל גבוה
את המשך טיולי עשיתי על גבי אופנוע קטן. את קמיגין מקיף כביש שאורכו 70 קילומטר. אפשר להספיק את כל האתרים ביום אחד בלבד, אך יש שיתקשו למצות אותם גם בשלושה ימים. הכול תלוי בנקודת ההשקפה. התחלתי בגיא בזלתי צר, מיוער להפליא ובקצהו נקיק. משם, הלכתי ברגל כמה עשרות מטרים בתוך יער עבות של עצי שרך, עד לתצפית על בריכה טבעית עגולה, אליה נשפך מפל קאטיבאווסאן ( Katibawasan ). זהו זרם מים דק בגובה של 76 מטר, המתרחב מעט לפני שהוא נופל למים ויוצר בהם רטט של מעגלים. שכחתי את הכאב בשרירי, רצתי למטה, השלכתי את המצלמה והופ... אני שוחה אל מתחת למפל, לקול מצהלותיהם של המקומיים.
החיים בצל הר הגעש
האי קמיגין מציע טיולים רגליים אל האוזר ההררי, מפלי מים, מעיינות קרים וחמים, וכמובן ריפי אלמוגים לצלילה. מעבר לאטרקציות היבשתיות והימיות, יש משהו שובה-לב ברעננות שלו והפרשנות המקומית לגווניי הירוק. הרי הגעש והאפר הוולקני שפלטו, טייבו את הקרקע. הם אחראים ישירות לצמחיה העשירה ולגידולים החקלאים המשגשגים. אך לצד אלה, הם הביאו עמם חיים וגם מוות. הר הגעש ירק אש מפעם לפעם. עדות מצמררת לכך היא כנסיית Gui ob , שנבנתה מאלמוגים במאה ה-17 וחרבה בהתפרצות הגעשית של 1871. במקום אחר שטתי לבית קברות ששקע במים, בהתפרצות הגעשית של 1871. מעל לבית הקברות נבנה צלב לבן ענק. חמוש במסכה ושנורקל, צפיתי במצבות מתחת למים. חיים ומוות. תקווה ואימה.
בצל הר הגעש – מלון קמיגין וולקאנו האוס משקיף לעבר האוקיינוס
(צילום: Camiguin Volcano Houses-Panoramic House )
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
דרך הייסורים בהגעש הישן
אחד היעדים הפופולריים באי הוא הר געש נמוך יחסית בצדו המערבי, המכונה הר הגעש הישן (Old Volcano) . המקומיים פוקדים אותו בהמוניהם, לא כל כך בשל הנוף הנשקף ממעל, אלא משום שלאורכו משחזר עולה הרגל את דרכו האחרונה של ישו. לאורך השביל הוצבו פסלים המתארים את ה"וויה דולורוזה" של ישו, שסבל כנראה יותר מהמטיילים המתנשפים בחום היום. בכל תחנה הדליקו כמה נרות ומקומיים נראו כשהם מתפללים לחסדיו של האדון, שבמותו גאל אותם מחטאם של אדם וחווה, אך לא מקשיי החיים שאלוהים הועיד להם. כעבור כחצי שעה של טיפוס מגיעים לתצפית על בית הקברות השקוע, על הצלב הענקי שמעליו ועל ים הדקלים שמסביב, המוקף באוקיינוס שנראה מכאן אינסופי. הצלב שנבנה מעל בית הקברות ששקע (צילום: גילי חסקין)
אל האי הזעיר מנטיקה
במרחק של 25 דקות הפלגה מקמיגין מזרחה, נמצא האי מנטיגווה איון זעיר שלידו קמיגין נראה כמו "התפוח הגדול". הסירות יוצאות מנמל קטנטן מוקף במנגרובים, היישר אל הים הפתוח, שהיה חלק כראי. מרגע לרגע האיון הירוק התגלה במלוא יופיו. חלום טרופי רטוב של חול בוהק בלובנו, מוקף בספקטרום עשיר של גווני כחול וירוק, ובתווך, יער של ממש. לאחר טבילה ושנרקול מעל גן פסלים טבעי של אלמוגים, ישבתי בצל העצים ואכלתי דג מקומי שנעשה על גחלים. חרוך מבחוץ ונא מבפנים. ניכר על הטבח שיש מלאכות בהן הוא בקי יותר. אולם למסעדה כזו לא באים עבור האוכל, אלא עבור המיקום. עם חוף כזה, לאף אחד אין סיבה להשתדל יותר מדי.
האי מנטיגווה - מהאוויר רואים כמה הוא קטן ןמקסים
את הלילה האחרון בקמיגין העברתי במלון ההרים קמיגין היילנד ריזורט (Camiguin Highland Resort) , הממוקם בלבם של מטעי לנזון ומנגו. זהו המלון הטוב באי, ומחירו דומה להדהים לזה של המלונות הפשוטים יחסית שלאורך החוף. ממסעדת המלון ניתן לצפות בשמלה הירוקה של יער הגשם, הגולש אל שמיכת עצי הקוקוס, המגיעה לקו המים ממש. נהר הג'יפני שלי לקח אותי אל הנמל ותוך זמן קצר הפלגתי חזרה לקגיין דל-אורו ( Cagayan del Oro ) שבאי מינדנאו ( Mindanao ), ממנה יצאתי שלושה ימים קודם לכן. כעבור כמה רגעים של הפלגה עליתי לסיפון והתבונתי באי המתרחק. ניסיתי לשחזר את גודש החוויות שספגתי בקמיגין וכמובטח, החלטתי to come again .
כתבות נוספות
אי הנופש בורקאי
מנילה - השער לפיליפינים
טיול משפחתי באי לוזון
האי לוזון בעקבות הישרדות הפיליפינים
פסטיבל הלנזונס, הנחוג בשבת השלישית של אוקטובר, שונה מאד מפסטיבלים אחרים בדרום מזרח אסיה (צילום: CC Celso Jr Salon)
שחייה תחת מפל גבוה
את המשך טיולי עשיתי על גבי אופנוע קטן. את קמיגין מקיף כביש שאורכו 70 קילומטר. אפשר להספיק את כל האתרים ביום אחד בלבד, אך יש שיתקשו למצות אותם גם בשלושה ימים. הכול תלוי בנקודת ההשקפה. התחלתי בגיא בזלתי צר, מיוער להפליא ובקצהו נקיק. משם, הלכתי ברגל כמה עשרות מטרים בתוך יער עבות של עצי שרך, עד לתצפית על בריכה טבעית עגולה, אליה נשפך מפל קאטיבאווסאן ( Katibawasan ). זהו זרם מים דק בגובה של 76 מטר, המתרחב מעט לפני שהוא נופל למים ויוצר בהם רטט של מעגלים. שכחתי את הכאב בשרירי, רצתי למטה, השלכתי את המצלמה והופ... אני שוחה אל מתחת למפל, לקול מצהלותיהם של המקומיים.
החיים בצל הר הגעש
האי קמיגין מציע טיולים רגליים אל האוזר ההררי, מפלי מים, מעיינות קרים וחמים, וכמובן ריפי אלמוגים לצלילה. מעבר לאטרקציות היבשתיות והימיות, יש משהו שובה-לב ברעננות שלו והפרשנות המקומית לגווניי הירוק. הרי הגעש והאפר הוולקני שפלטו, טייבו את הקרקע. הם אחראים ישירות לצמחיה העשירה ולגידולים החקלאים המשגשגים. אך לצד אלה, הם הביאו עמם חיים וגם מוות. הר הגעש ירק אש מפעם לפעם. עדות מצמררת לכך היא כנסיית Gui ob , שנבנתה מאלמוגים במאה ה-17 וחרבה בהתפרצות הגעשית של 1871. במקום אחר שטתי לבית קברות ששקע במים, בהתפרצות הגעשית של 1871. מעל לבית הקברות נבנה צלב לבן ענק. חמוש במסכה ושנורקל, צפיתי במצבות מתחת למים. חיים ומוות. תקווה ואימה.
בצל הר הגעש – מלון קמיגין וולקאנו האוס משקיף לעבר האוקיינוס
(צילום: Camiguin Volcano Houses-Panoramic House )
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
דרך הייסורים בהגעש הישן
אחד היעדים הפופולריים באי הוא הר געש נמוך יחסית בצדו המערבי, המכונה הר הגעש הישן (Old Volcano) . המקומיים פוקדים אותו בהמוניהם, לא כל כך בשל הנוף הנשקף ממעל, אלא משום שלאורכו משחזר עולה הרגל את דרכו האחרונה של ישו. לאורך השביל הוצבו פסלים המתארים את ה"וויה דולורוזה" של ישו, שסבל כנראה יותר מהמטיילים המתנשפים בחום היום. בכל תחנה הדליקו כמה נרות ומקומיים נראו כשהם מתפללים לחסדיו של האדון, שבמותו גאל אותם מחטאם של אדם וחווה, אך לא מקשיי החיים שאלוהים הועיד להם. כעבור כחצי שעה של טיפוס מגיעים לתצפית על בית הקברות השקוע, על הצלב הענקי שמעליו ועל ים הדקלים שמסביב, המוקף באוקיינוס שנראה מכאן אינסופי. הצלב שנבנה מעל בית הקברות ששקע (צילום: גילי חסקין)
אל האי הזעיר מנטיקה
במרחק של 25 דקות הפלגה מקמיגין מזרחה, נמצא האי מנטיגווה איון זעיר שלידו קמיגין נראה כמו "התפוח הגדול". הסירות יוצאות מנמל קטנטן מוקף במנגרובים, היישר אל הים הפתוח, שהיה חלק כראי. מרגע לרגע האיון הירוק התגלה במלוא יופיו. חלום טרופי רטוב של חול בוהק בלובנו, מוקף בספקטרום עשיר של גווני כחול וירוק, ובתווך, יער של ממש. לאחר טבילה ושנרקול מעל גן פסלים טבעי של אלמוגים, ישבתי בצל העצים ואכלתי דג מקומי שנעשה על גחלים. חרוך מבחוץ ונא מבפנים. ניכר על הטבח שיש מלאכות בהן הוא בקי יותר. אולם למסעדה כזו לא באים עבור האוכל, אלא עבור המיקום. עם חוף כזה, לאף אחד אין סיבה להשתדל יותר מדי.
האי מנטיגווה - מהאוויר רואים כמה הוא קטן ןמקסים
את הלילה האחרון בקמיגין העברתי במלון ההרים קמיגין היילנד ריזורט (Camiguin Highland Resort) , הממוקם בלבם של מטעי לנזון ומנגו. זהו המלון הטוב באי, ומחירו דומה להדהים לזה של המלונות הפשוטים יחסית שלאורך החוף. ממסעדת המלון ניתן לצפות בשמלה הירוקה של יער הגשם, הגולש אל שמיכת עצי הקוקוס, המגיעה לקו המים ממש. נהר הג'יפני שלי לקח אותי אל הנמל ותוך זמן קצר הפלגתי חזרה לקגיין דל-אורו ( Cagayan del Oro ) שבאי מינדנאו ( Mindanao ), ממנה יצאתי שלושה ימים קודם לכן. כעבור כמה רגעים של הפלגה עליתי לסיפון והתבונתי באי המתרחק. ניסיתי לשחזר את גודש החוויות שספגתי בקמיגין וכמובטח, החלטתי to come again .
כתבות נוספות
אי הנופש בורקאי
מנילה - השער לפיליפינים
טיול משפחתי באי לוזון
האי לוזון בעקבות הישרדות הפיליפינים
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
דרך הייסורים בהגעש הישן
אחד היעדים הפופולריים באי הוא הר געש נמוך יחסית בצדו המערבי, המכונה הר הגעש הישן (Old Volcano) . המקומיים פוקדים אותו בהמוניהם, לא כל כך בשל הנוף הנשקף ממעל, אלא משום שלאורכו משחזר עולה הרגל את דרכו האחרונה של ישו. לאורך השביל הוצבו פסלים המתארים את ה"וויה דולורוזה" של ישו, שסבל כנראה יותר מהמטיילים המתנשפים בחום היום. בכל תחנה הדליקו כמה נרות ומקומיים נראו כשהם מתפללים לחסדיו של האדון, שבמותו גאל אותם מחטאם של אדם וחווה, אך לא מקשיי החיים שאלוהים הועיד להם. כעבור כחצי שעה של טיפוס מגיעים לתצפית על בית הקברות השקוע, על הצלב הענקי שמעליו ועל ים הדקלים שמסביב, המוקף באוקיינוס שנראה מכאן אינסופי. הצלב שנבנה מעל בית הקברות ששקע (צילום: גילי חסקין)
אל האי הזעיר מנטיקה
במרחק של 25 דקות הפלגה מקמיגין מזרחה, נמצא האי מנטיגווה איון זעיר שלידו קמיגין נראה כמו "התפוח הגדול". הסירות יוצאות מנמל קטנטן מוקף במנגרובים, היישר אל הים הפתוח, שהיה חלק כראי. מרגע לרגע האיון הירוק התגלה במלוא יופיו. חלום טרופי רטוב של חול בוהק בלובנו, מוקף בספקטרום עשיר של גווני כחול וירוק, ובתווך, יער של ממש. לאחר טבילה ושנרקול מעל גן פסלים טבעי של אלמוגים, ישבתי בצל העצים ואכלתי דג מקומי שנעשה על גחלים. חרוך מבחוץ ונא מבפנים. ניכר על הטבח שיש מלאכות בהן הוא בקי יותר. אולם למסעדה כזו לא באים עבור האוכל, אלא עבור המיקום. עם חוף כזה, לאף אחד אין סיבה להשתדל יותר מדי.
האי מנטיגווה - מהאוויר רואים כמה הוא קטן ןמקסים
את הלילה האחרון בקמיגין העברתי במלון ההרים קמיגין היילנד ריזורט (Camiguin Highland Resort) , הממוקם בלבם של מטעי לנזון ומנגו. זהו המלון הטוב באי, ומחירו דומה להדהים לזה של המלונות הפשוטים יחסית שלאורך החוף. ממסעדת המלון ניתן לצפות בשמלה הירוקה של יער הגשם, הגולש אל שמיכת עצי הקוקוס, המגיעה לקו המים ממש. נהר הג'יפני שלי לקח אותי אל הנמל ותוך זמן קצר הפלגתי חזרה לקגיין דל-אורו ( Cagayan del Oro ) שבאי מינדנאו ( Mindanao ), ממנה יצאתי שלושה ימים קודם לכן. כעבור כמה רגעים של הפלגה עליתי לסיפון והתבונתי באי המתרחק. ניסיתי לשחזר את גודש החוויות שספגתי בקמיגין וכמובטח, החלטתי to come again .
כתבות נוספות
אי הנופש בורקאי
מנילה - השער לפיליפינים
טיול משפחתי באי לוזון
האי לוזון בעקבות הישרדות הפיליפינים
האי
כתבות נוספות
אי הנופש בורקאי
מנילה - השער לפיליפינים
טיול משפחתי באי לוזון
האי לוזון בעקבות הישרדות הפיליפינים
 |
אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין, PhD מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות
|
