.jpg)
.jpg)
האי קמיגין – חלק א':
להגשים חלום רחוק
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין
מדוע דווקא האי קמיגין שבארכיפלג הפיליפיני? בעיקר בגלל חלום ישן. יש לי תכונה כזאת, שממאמנת להשלים על החסר. אינני נוהג למחוק חלומות ישנים, אלא רק לאפסן אותם בנבכי הזיכרון ומפעם לפעם להעלות אותם באוב. קמיגין הוא דוגמא טובה.
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
"לבוא שוב" לקמיגין
לפני למעלה מעשרים שנה, ישבנו, רעייתי הצעירה ואני, לחוף אחד מאיי הפיליפינים, מתאוששים משנה של ירח דבש בהודו. אין כמו חוף פיליפיני עטור דקלים כדי להירגע מהשאון ההודי. ישבנו מתחת לעץ קוקוס גדל מידות, לוגמים בפעם המי יודע כמה מיץ שנסחט מפירות טרופיים טריים' ובהינו בקצף שעלה מהגלים. אינני זוכר איך בדיוק, אבל מישהו פעם הפריח באוויר את השם "קמיגין". דיברנו על מקומות קסומים שחווינו בטיול והשם "קמיגין" עלה. באחד ממדריכי הנסיעות נכתבה כרזה מתחכמת: "If you come to Camiguin, you will want to come again" מכיוון שלמילה " Come ", יש באנגלית יותר ממשמעות אחת, גררה הסיסמה התלוצצות רבה. מדריך ה"לונלי פלנט", שנחשב אז לתנ"ך של המטיילים במזרח הרחוק, לא חדל מלהתפעם מקסמו של המקום. "נו?" שאלתי את האישה שלצידי, מייחל להנהון ראש חיובי, אולם ידעתי שהעובר הבועט בבטנה, כבר קבע את היעד הבא, "הביתה". שבנו ארצה והתחלנו להגשים חלומות אחרים.
בינתיים, חלפו שנים והעובר הוא כבר חיילת בשירות סדיר. השיחה ההזויה של פעם נראית כחלום רחוק, אך לחלומות יש חיים משלהם. הם אינם נעלמים ולא שוקטים על שמריהם, אלא רק תופחים, אפרופו שמרים. חושש ממפח הנפש ששמור לחלומות מאין אלו, אני מוצא את עצמי במקום עליו חלמתי, כבר לא רזה ומתולתל כשהייתי, עם תרמיל כבד על שכם, עמוס בציוד צלילה ובסקרנות. 
היכן הוא האי קמיגין?
קמיגין ( Camiguin ) הוא אי זעיר בפיליפינים, אחד משבעת אלפים שיש במדינת האיים המקסימה הזאת. אי זה, שצורתו כצורת פנינה, נמצא בים בוהול ( Bohol ), מדרום לאיי ויסאיאס ( Visayas ) ול , המסודרים במעגל, ומצפון לאי הגדול יחסית מינדנאו ( Mindanao ), המיושב מוסלמים וידוע לשמצה באי-השקט השורר בו לעתים מזומנות. האי קמיגין נחבא בין אחיו הגדולים ממנו, הרחק מההמולה המלווה לעתים את הערים הפיליפיניות וגם הרחק מנתיבם הכבוש של המטיילים. קמיגין לא היה ידוע לעולם החיצון, עד שהגיע הנה ב-1521 פרדיננד מגלן, פורטוגלי בשירות הספרדים, שנשלח על ידי המלך להקיף את העולם, מסע ממנו לא שב. אחריו הגיע ב- 1565 מיגל לופז דה לגפזי ( Legapzi ). שניהם החלו את הנוכחות הספרדית באיים, להם העניקו את שמו של מלכם, פיליפ השני, שהביא את ההתפשטות הספרדית לשיא גודלה הגיאוגרפי. ב- 1598 החלה ההתיישבות הספרדית ועמה המרת התושבים לנצרות ומחיקת התרבות שקדמה לה. עד היום, ניכרים בשפתה הרשמית של הפיליפינים, הטאגאלוג ( Tagalog ), כמו גם בניבים המקומיים, סימניה של השפה הספרדית.
בתי מלון וריזורטים באי קמיגין
מיקומו של האי קמיגן (1), מדרום לאיי ויסאיאס ול
ומצפון לאי מינדנאו (3), והאי בוהול (4)
בדרך הארוכה לאי קמיגין
טיול בפיליפינים מציע בדרך כלל חול וים. שהרי מדובר במדינה שלה למעלה מ-7,000 איים וקוו החוף גדול מזה של אמריקה. אלא שבקמיגין יש יותר. הרבה יותר. קמיגין הוא יעד תיירותי מושלם. אי קטן, קל לתנועה, מגוון להפליא בנופיו ובעניין שיש בו עבור המטייל. כבר מרחוק, במעבורת המפליגה מבלינגואן ( Balingoan ) שבמינדנאו, בולטים הרי הגעש של קמיגין מעל המישור האינסופי של הים. ככל שמתקרבים, ההרים נראים ברורים וחדים יותר. לאחד מהם שלש פסגות, אחר מיתמר בתלילות לגובה רב יותר מכול היתר ולאחר צורה מובהקת של שָד. אחד המקומיים תיאר בקול את האשה שצייר בעיני רוחו: "עלמה השוכבת על גבה וחזה מזדקר בגאון אל השמים". "למען כזו", כך הסביר לי בלהט יצריו, "הוא מוכן לטפס עד לפסגה". ניחא. מדרונותיהם של ההרים ומרגלותיהם מכוסים צמחייה טרופית עשירה, שצובעת את האי בעשרות גוונים של ירוק רענן.
ההגעה מסורבלת למדי: טיסה ממנילה או סבו-סיטי לקגיין דל-אורו ( Cagayan del Oro ), עיר גדולה, רועשת ומאובקת באי מינדנאו ( Mindanao ), מונית לתחנת האוטובוסים בשוק Agora , שעתיים של נסיעה (88 קילומטר) בדרך מהמורות אל המזח אשר בבלינגואן (Balingoan) , מימין גידולים טרופיים ומשמאל דייגים חיים בבתי כלונסאות על קוו המים ממש. המעגן רועש כצפוי והדלת אל המעבורת לדאבוני כבר ננעלה. אולי היה זה המבט הנחוש שבעיני, אולי דברי התחנונים והכיבושין שהשמעתי, אבל הפקיד הסכים לפתוח לי את השער לרגע של חסד, קפיצה ואני במעבורת, מוקף בצעירים פיליפינים, הנוסעים רובם ככולם לפסטיבל שיתרחש באי בשבת.
סירות דייג קטנטנות, הנשענות על שני מצופי עץ במבנה "קטמרן" - כאן הן נקראות בנקה CC Jose Nicdao)
עוד שעה וחצי של הפלגה ואני בקמיגין. צי של כלי רכב המתין על הרציף, צבא של נהגים הקיף אותי, כשהם מכריזים על עצמם בקולי קולות. בחרתי בגבר סימפטי שרירי, שנראה כמקרר מהלך, למרות שהג'יפְּני שלו נראה פחות ציורי משל עמיתיו. "ג'יפני" הוא יצירה מוטורית מיוחדת לפיליפינים. ראשיתה מעודפים שהותיר הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה. יזמים מקומיים הוסיפו לג'יפ מרכב פיליפיני ארוך, עם ספסלים צרים, אליהם דוחקים מספר בלתי אפשרי של נוסעים.
יעדים לביקור בכתבה זו על האי קמיגין ובכתבת ההמשך האי קמיגין - חיוכים ושמחה בנוף קסום
מקומות לינה מומלצים:
קמיגין וולקאנו האוס | קורמה אקו ביץ' לודג' | קמיגין היילנד ריזורט
על חוסר הנוחות מפצה היצירתיות. הג'יפנים מעוטרים בציורים ומקושטים בשלל צבעים פסיכודאליים. כמו כן, הם מעוטרים בכמה צופרי אוויר, המבשרים למרחוק על בואם. אשכול האדם התלוי עליהם מקנה להם מראה מלבב, למי שנמצא בצד הנכון של עדשת המצלמה. הרושם הצבעוני והעולץ מטעה כמובן. גם בימים היפים, תיעבתי את הנסיעה בתוך קופסת הסרדינים המקרטעת הזאת קל וחומר עכשיו, למעלה משלושים שנה לאחר שהתחלתי את מסלול התרמילאים.
הרשיתי לעצמי לשכור את הג'יפני עבור עצמי בלבד וכעבור כחצי שעה של נסיעה בשפע של ירק, הגעתי לחוף של הכפר יומבינג ( Yumbing ), שהוא למעשה רצועת בתים לאורך הכביש. לייתר דיוק, בקתות פשוטות טובלות בגינות ובפרחים, תוך שמירה על ניקיון מופתי. הג'יפני פנה לפי הנחיותיי לעבר החוף ומצאתי את עצמי ב"ריזורט", כלומר, אתר נופש, שם יומרני מעט למספר בקתות טובלות בירק, מסעדת חוף ביתית וכמה פרצופים חייכנים.
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
אל האי הלבן
הרושם הראשון של החוף מאכזב למדי. חוף רחצה שחור, כולו אפר וולקני, לא מזמין במיוחד. ללא היסוס, יצאתי לריכוז של דייגים, שם "עגנו" על החוף סירות דייג קטנטנות, הנשענות על שני מצופי עץ במבנה "קטמרן". כאן הן נקראות בנקה ( Banaca ). בחרתי שרירותית באחת מהן וכעבור כעשר דקות לערך הגעתי ל"אי הלבן" ( White Island ), אחת האטרקציות של קמיגין. זה אינו אי של ממש, אלא שונית אלמוגים שהתפוררה ויצרה סהרון גדול, בוהק בגוון של שנהב, מוקף מים, במעגלים בגוונים שונים של כחול. בתוך הסהרון, נקוותה בריכה טבעית של מי-ים, שקרני השמש חיממו והפכו אותה למעין אמבטיה חמימה. זהו מקום אידיאלי להתפרקד על החול, לטבול רגליים במים הרדודים והמלטפים, ללא גל, ללא רוח. עיסוי נעים של ים, שמש, חול ואלוהים. אני חושב שהאי הלבן הוא פנטזיה טרופית אמיתית. לדשדש במי אפסיים של לגונה סגורה, לשחות במי ים קרירים, להתגלגל בחול הרך ולהתבונן בשפע הירק בחוף שממול. מרגע לרגע הגיעו לאיון הקטן עוד מטיילים, לזכות ברגע קסום של שקיעה. השמיים הצהיבו, עוד רגע והשמש שלחה קרניים אדמדמות מבעד לעננים. זה היה יכול להיחשב לקיטש, אילולא היה כל כך אמיתי. 
כעבור כעשר דקות לערך הגעתי ל"אי הלבן", אחת האטרקציות של קמיגין CC Allan Ascaño)
בתוך הסהרון, נקוותה בריכה טבעית של מי-ים, שקרני השמש חיממו והפכו אותה למעין אמבטיה חמימה CC Allan Ascaño)
במעלה הר הגעש
מהאיון הזעיר והקסום נשקף מראה מרהיב של הרי הגעש המיתמרים בבת אחת מעל המים. הגדול שבהם, היבּוֹק היבּוֹק ( Hibok-Hibok ) מתנשא בבת אחת לגובה של 1,332 מטר מעל פני סביבתו, שהיא גם פני הים. ההר נראה מאיים למדי ומשום כך ניסיתי לשכנע את עצמי שאין טעם לטפס אליו, כי הזמן קצר, שאין הרבה מה לראות מלמעלה, שכבר ראיתי לא מעט הרי געש, אך כנראה שהתקשיתי לעמוד בפני קריאת-התיגר שנשקפה מן הפסגה. בבקר המחרת בשעה חמש, הרבה לפני אור ראשון, נסעתי בחברתו של בוֹבוֹ, מדריך בן הכפר, בקטנוע מגמגם אל למרגלות ההר, ממנו התחלנו את הטיפוס. השביל עבר בשדות מעובדים של תירס ויוּקָא, קרניים ראשונות צבעו בכתום את השמים שמעבר לכפות הדקלים, הכתום הפך לצהוב, לכחלחל ותוך זמן קצר השמש זרחה, הטמפרטורה עלתה והזיעה ניגרה. 
פרח טרופי יפה ו (צילום: גילי חסקין)
ככל שעלינו השביל נהיה תלול יותר והיער הפך לסבוך עוד יותר. נאלצתי להשתמש בארבע גפי כדי להתגבר על המכשולים, לאחוז בשורשים ובענפים, כדי לטפס על סלעי הבזלת. הכושר אינו כפי שהיה פעם. בובו, נראה כמדלג בקלילות יחסית. צעיר ממני בעשור בלבד וכבר טיפס לכאן למעלה משבעים פעמים. הוא חי בכפר קטן ומוצא את לחמו משילוב של דייג, חקלאות ואפילו תיירות לעת מצוא. יש לו חמישה ילדים ומעולם לא יצא מתחומי האי קמיגין. מעולם לא נתקל בפקק תנועה, מימיו לא ראה תוך משתרך. לא נשם אוויר מזוהם וגם לא נהנה משום שדבר שהחיים המודרניים יכולים להעניק. בובו לא ראה הרבה בעולמנו, אך במה שהוא צריך לדעת, הוא היה מומחה. עיניו החדות הסבו את תשומת לבי לנחש ארסי בצבע חום. במקום אחר, הראה לי נחש מתחמם על אבן, קודם שהנחתי עליה את ידי. במקום מסוים הראה לי חור עמוק וצר בקרקע, שממנו עלה אוויר חם, ללמדך שההר טרם אמר את מילתו האחרונה ושיש התרחשות מתחת לקרום הדק עליו אנו דורכים. כעבור כארבע שעות מפרכות היינו על הפסגה. מתנשפים. לייתר דיוק, רק אני. בובו לחץ את ידי לאות הבנה, הערכה והשתתפות בצער. עבורי זו חוויה. עבורו זו פרנסה. ובכול זאת, היה משהו מקרב במאמץ המשותף, כמעט אינטימי. ישבו זה מול זה, אוכלים חטיפי בריאות, מתבוננים בשפע של הירק מסביב, בכחול האינסופי, באי בוהול (Bohol) שמרחוק, וממש מתחתינו, ממעוף הציפור ממש, האי הלבן של אמש, שנראה ככתם זעיר הבוהק בלובנו בתוך אטול מעוגל של אלמוגים. עשרות סיסים סחררו סביבנו ועננים לבנים ראשונים החלו לעלות. 
הר הגעש היבּוֹק היבּוֹק מתנשא בבת אחת לגובה של 1,332 מטר מעל פני סביבתו,
שהיא גם פני הים CC Rai in Manila)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מעיינות חמים ומפלים זכים
עוד כשלש שעות של ירידה, קשות אף הן, כשאני מחליק פה ושם ומקלל בלבי את הרעיון הנואל לטפס גבוה כל כך וקשה כל כך. מקודם עבדו שרירי הרגליים וכעת הברכיים נשאו את מרבית הנטל. השתדלתי להתנחם בפרחים היפים שבצבצו באדום מתוך שפע הירק ובכוחות אחרונים כמעט הגעתי למעיינות החמים של ארדנט ( Ardent Hot Spring ), הנובעים למרגלות ההר. זהו מקום נהדר, אחד מאתרי ה"חובה" של קמיגין. שרשרת של בריכות חמימות, בצל העצים. מקום נעים בדרך כלל, אך מופלא במיוחד עבור מי שכל אבריו כואבים ממאמץ. התפרקדתי במים הנעימים, בקבוק של בירה בידי, נהנה מהעיסוי של זרמי המים בגבי, נותן לחמימות להרגיע את השרירים הדואבים.
"איך היה למעלה?", שאל אותי צמד תיירים סקרניים. התבוננתי בפסגת ההר שנראתה מכאן רחוקה להפליא, אך המרחצאות היטיבו להדחיק את תלאות הדרך אליה. "נהדר", אמרתי בביטחון. כלום יכולתי לומר אחרת?
מידע נוסף
כתבות נוספות
בתי מלון וריזורטים באי קמיגין
מיקומו של האי קמיגן (1),
בדרך הארוכה לאי קמיגין
טיול בפיליפינים מציע בדרך כלל חול וים. שהרי מדובר במדינה שלה למעלה מ-7,000 איים וקוו החוף גדול מזה של אמריקה. אלא שבקמיגין יש יותר. הרבה יותר. קמיגין הוא יעד תיירותי מושלם. אי קטן, קל לתנועה, מגוון להפליא בנופיו ובעניין שיש בו עבור המטייל. כבר מרחוק, במעבורת המפליגה מבלינגואן ( Balingoan ) שבמינדנאו, בולטים הרי הגעש של קמיגין מעל המישור האינסופי של הים. ככל שמתקרבים, ההרים נראים ברורים וחדים יותר. לאחד מהם שלש פסגות, אחר מיתמר בתלילות לגובה רב יותר מכול היתר ולאחר צורה מובהקת של שָד. אחד המקומיים תיאר בקול את האשה שצייר בעיני רוחו: "עלמה השוכבת על גבה וחזה מזדקר בגאון אל השמים". "למען כזו", כך הסביר לי בלהט יצריו, "הוא מוכן לטפס עד לפסגה". ניחא. מדרונותיהם של ההרים ומרגלותיהם מכוסים צמחייה טרופית עשירה, שצובעת את האי בעשרות גוונים של ירוק רענן.
ההגעה מסורבלת למדי: טיסה ממנילה או סבו-סיטי לקגיין דל-אורו ( Cagayan del Oro ), עיר גדולה, רועשת ומאובקת באי מינדנאו ( Mindanao ), מונית לתחנת האוטובוסים בשוק Agora , שעתיים של נסיעה (88 קילומטר) בדרך מהמורות אל המזח אשר בבלינגואן (Balingoan) , מימין גידולים טרופיים ומשמאל דייגים חיים בבתי כלונסאות על קוו המים ממש. המעגן רועש כצפוי והדלת אל המעבורת לדאבוני כבר ננעלה. אולי היה זה המבט הנחוש שבעיני, אולי דברי התחנונים והכיבושין שהשמעתי, אבל הפקיד הסכים לפתוח לי את השער לרגע של חסד, קפיצה ואני במעבורת, מוקף בצעירים פיליפינים, הנוסעים רובם ככולם לפסטיבל שיתרחש באי בשבת.
סירות דייג קטנטנות, הנשענות על שני מצופי עץ במבנה "קטמרן" - כאן הן נקראות בנקה CC Jose Nicdao)
עוד שעה וחצי של הפלגה ואני בקמיגין. צי של כלי רכב המתין על הרציף, צבא של נהגים הקיף אותי, כשהם מכריזים על עצמם בקולי קולות. בחרתי בגבר סימפטי שרירי, שנראה כמקרר מהלך, למרות שהג'יפְּני שלו נראה פחות ציורי משל עמיתיו. "ג'יפני" הוא יצירה מוטורית מיוחדת לפיליפינים. ראשיתה מעודפים שהותיר הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה. יזמים מקומיים הוסיפו לג'יפ מרכב פיליפיני ארוך, עם ספסלים צרים, אליהם דוחקים מספר בלתי אפשרי של נוסעים.
יעדים לביקור בכתבה זו על האי קמיגין ובכתבת ההמשך האי קמיגין - חיוכים ושמחה בנוף קסום
מקומות לינה מומלצים:
קמיגין וולקאנו האוס | קורמה אקו ביץ' לודג' | קמיגין היילנד ריזורט
על חוסר הנוחות מפצה היצירתיות. הג'יפנים מעוטרים בציורים ומקושטים בשלל צבעים פסיכודאליים. כמו כן, הם מעוטרים בכמה צופרי אוויר, המבשרים למרחוק על בואם. אשכול האדם התלוי עליהם מקנה להם מראה מלבב, למי שנמצא בצד הנכון של עדשת המצלמה. הרושם הצבעוני והעולץ מטעה כמובן. גם בימים היפים, תיעבתי את הנסיעה בתוך קופסת הסרדינים המקרטעת הזאת קל וחומר עכשיו, למעלה משלושים שנה לאחר שהתחלתי את מסלול התרמילאים.
הרשיתי לעצמי לשכור את הג'יפני עבור עצמי בלבד וכעבור כחצי שעה של נסיעה בשפע של ירק, הגעתי לחוף של הכפר יומבינג ( Yumbing ), שהוא למעשה רצועת בתים לאורך הכביש. לייתר דיוק, בקתות פשוטות טובלות בגינות ובפרחים, תוך שמירה על ניקיון מופתי. הג'יפני פנה לפי הנחיותיי לעבר החוף ומצאתי את עצמי ב"ריזורט", כלומר, אתר נופש, שם יומרני מעט למספר בקתות טובלות בירק, מסעדת חוף ביתית וכמה פרצופים חייכנים.
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
אל האי הלבן
הרושם הראשון של החוף מאכזב למדי. חוף רחצה שחור, כולו אפר וולקני, לא מזמין במיוחד. ללא היסוס, יצאתי לריכוז של דייגים, שם "עגנו" על החוף סירות דייג קטנטנות, הנשענות על שני מצופי עץ במבנה "קטמרן". כאן הן נקראות בנקה ( Banaca ). בחרתי שרירותית באחת מהן וכעבור כעשר דקות לערך הגעתי ל"אי הלבן" ( White Island ), אחת האטרקציות של קמיגין. זה אינו אי של ממש, אלא שונית אלמוגים שהתפוררה ויצרה סהרון גדול, בוהק בגוון של שנהב, מוקף מים, במעגלים בגוונים שונים של כחול. בתוך הסהרון, נקוותה בריכה טבעית של מי-ים, שקרני השמש חיממו והפכו אותה למעין אמבטיה חמימה. זהו מקום אידיאלי להתפרקד על החול, לטבול רגליים במים הרדודים והמלטפים, ללא גל, ללא רוח. עיסוי נעים של ים, שמש, חול ואלוהים. אני חושב שהאי הלבן הוא פנטזיה טרופית אמיתית. לדשדש במי אפסיים של לגונה סגורה, לשחות במי ים קרירים, להתגלגל בחול הרך ולהתבונן בשפע הירק בחוף שממול. מרגע לרגע הגיעו לאיון הקטן עוד מטיילים, לזכות ברגע קסום של שקיעה. השמיים הצהיבו, עוד רגע והשמש שלחה קרניים אדמדמות מבעד לעננים. זה היה יכול להיחשב לקיטש, אילולא היה כל כך אמיתי.
כעבור כעשר דקות לערך הגעתי ל"אי הלבן", אחת האטרקציות של קמיגין CC Allan Ascaño)
בתוך הסהרון, נקוותה בריכה טבעית של מי-ים, שקרני השמש חיממו והפכו אותה למעין אמבטיה חמימה CC Allan Ascaño)
במעלה הר הגעש
מהאיון הזעיר והקסום נשקף מראה מרהיב של הרי הגעש המיתמרים בבת אחת מעל המים. הגדול שבהם, היבּוֹק היבּוֹק ( Hibok-Hibok ) מתנשא בבת אחת לגובה של 1,332 מטר מעל פני סביבתו, שהיא גם פני הים. ההר נראה מאיים למדי ומשום כך ניסיתי לשכנע את עצמי שאין טעם לטפס אליו, כי הזמן קצר, שאין הרבה מה לראות מלמעלה, שכבר ראיתי לא מעט הרי געש, אך כנראה שהתקשיתי לעמוד בפני קריאת-התיגר שנשקפה מן הפסגה. בבקר המחרת בשעה חמש, הרבה לפני אור ראשון, נסעתי בחברתו של בוֹבוֹ, מדריך בן הכפר, בקטנוע מגמגם אל למרגלות ההר, ממנו התחלנו את הטיפוס. השביל עבר בשדות מעובדים של תירס ויוּקָא, קרניים ראשונות צבעו בכתום את השמים שמעבר לכפות הדקלים, הכתום הפך לצהוב, לכחלחל ותוך זמן קצר השמש זרחה, הטמפרטורה עלתה והזיעה ניגרה.
פרח טרופי יפה ו (צילום: גילי חסקין)
ככל שעלינו השביל נהיה תלול יותר והיער הפך לסבוך עוד יותר. נאלצתי להשתמש בארבע גפי כדי להתגבר על המכשולים, לאחוז בשורשים ובענפים, כדי לטפס על סלעי הבזלת. הכושר אינו כפי שהיה פעם. בובו, נראה כמדלג בקלילות יחסית. צעיר ממני בעשור בלבד וכבר טיפס לכאן למעלה משבעים פעמים. הוא חי בכפר קטן ומוצא את לחמו משילוב של דייג, חקלאות ואפילו תיירות לעת מצוא. יש לו חמישה ילדים ומעולם לא יצא מתחומי האי קמיגין. מעולם לא נתקל בפקק תנועה, מימיו לא ראה תוך משתרך. לא נשם אוויר מזוהם וגם לא נהנה משום שדבר שהחיים המודרניים יכולים להעניק. בובו לא ראה הרבה בעולמנו, אך במה שהוא צריך לדעת, הוא היה מומחה. עיניו החדות הסבו את תשומת לבי לנחש ארסי בצבע חום. במקום אחר, הראה לי נחש מתחמם על אבן, קודם שהנחתי עליה את ידי. במקום מסוים הראה לי חור עמוק וצר בקרקע, שממנו עלה אוויר חם, ללמדך שההר טרם אמר את מילתו האחרונה ושיש התרחשות מתחת לקרום הדק עליו אנו דורכים. כעבור כארבע שעות מפרכות היינו על הפסגה. מתנשפים. לייתר דיוק, רק אני. בובו לחץ את ידי לאות הבנה, הערכה והשתתפות בצער. עבורי זו חוויה. עבורו זו פרנסה. ובכול זאת, היה משהו מקרב במאמץ המשותף, כמעט אינטימי. ישבו זה מול זה, אוכלים חטיפי בריאות, מתבוננים בשפע של הירק מסביב, בכחול האינסופי, באי בוהול (Bohol) שמרחוק, וממש מתחתינו, ממעוף הציפור ממש, האי הלבן של אמש, שנראה ככתם זעיר הבוהק בלובנו בתוך אטול מעוגל של אלמוגים. עשרות סיסים סחררו סביבנו ועננים לבנים ראשונים החלו לעלות.
הר הגעש היבּוֹק היבּוֹק מתנשא בבת אחת לגובה של 1,332 מטר מעל פני סביבתו,
שהיא גם פני הים CC Rai in Manila)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מעיינות חמים ומפלים זכים
עוד כשלש שעות של ירידה, קשות אף הן, כשאני מחליק פה ושם ומקלל בלבי את הרעיון הנואל לטפס גבוה כל כך וקשה כל כך. מקודם עבדו שרירי הרגליים וכעת הברכיים נשאו את מרבית הנטל. השתדלתי להתנחם בפרחים היפים שבצבצו באדום מתוך שפע הירק ובכוחות אחרונים כמעט הגעתי למעיינות החמים של ארדנט ( Ardent Hot Spring ), הנובעים למרגלות ההר. זהו מקום נהדר, אחד מאתרי ה"חובה" של קמיגין. שרשרת של בריכות חמימות, בצל העצים. מקום נעים בדרך כלל, אך מופלא במיוחד עבור מי שכל אבריו כואבים ממאמץ. התפרקדתי במים הנעימים, בקבוק של בירה בידי, נהנה מהעיסוי של זרמי המים בגבי, נותן לחמימות להרגיע את השרירים הדואבים.
"איך היה למעלה?", שאל אותי צמד תיירים סקרניים. התבוננתי בפסגת ההר שנראתה מכאן רחוקה להפליא, אך המרחצאות היטיבו להדחיק את תלאות הדרך אליה. "נהדר", אמרתי בביטחון. כלום יכולתי לומר אחרת?
מידע נוסף
כתבות נוספות
יעדים לביקור בכתבה זו על האי קמיגין ובכתבת ההמשך האי קמיגין - חיוכים ושמחה בנוף קסום
מקומות לינה מומלצים:
הרשיתי לעצמי לשכור את הג'יפני עבור עצמי בלבד וכעבור כחצי שעה של נסיעה בשפע של ירק, הגעתי לחוף של הכפר יומבינג (
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
במעלה הר הגעש
מהאיון הזעיר והקסום נשקף מראה מרהיב של הרי הגעש המיתמרים בבת אחת מעל המים. הגדול שבהם, היבּוֹק היבּוֹק ( Hibok-Hibok ) מתנשא בבת אחת לגובה של 1,332 מטר מעל פני סביבתו, שהיא גם פני הים. ההר נראה מאיים למדי ומשום כך ניסיתי לשכנע את עצמי שאין טעם לטפס אליו, כי הזמן קצר, שאין הרבה מה לראות מלמעלה, שכבר ראיתי לא מעט הרי געש, אך כנראה שהתקשיתי לעמוד בפני קריאת-התיגר שנשקפה מן הפסגה. בבקר המחרת בשעה חמש, הרבה לפני אור ראשון, נסעתי בחברתו של בוֹבוֹ, מדריך בן הכפר, בקטנוע מגמגם אל למרגלות ההר, ממנו התחלנו את הטיפוס. השביל עבר בשדות מעובדים של תירס ויוּקָא, קרניים ראשונות צבעו בכתום את השמים שמעבר לכפות הדקלים, הכתום הפך לצהוב, לכחלחל ותוך זמן קצר השמש זרחה, הטמפרטורה עלתה והזיעה ניגרה.
פרח טרופי יפה ו (צילום: גילי חסקין)
ככל שעלינו השביל נהיה תלול יותר והיער הפך לסבוך עוד יותר. נאלצתי להשתמש בארבע גפי כדי להתגבר על המכשולים, לאחוז בשורשים ובענפים, כדי לטפס על סלעי הבזלת. הכושר אינו כפי שהיה פעם. בובו, נראה כמדלג בקלילות יחסית. צעיר ממני בעשור בלבד וכבר טיפס לכאן למעלה משבעים פעמים. הוא חי בכפר קטן ומוצא את לחמו משילוב של דייג, חקלאות ואפילו תיירות לעת מצוא. יש לו חמישה ילדים ומעולם לא יצא מתחומי האי קמיגין. מעולם לא נתקל בפקק תנועה, מימיו לא ראה תוך משתרך. לא נשם אוויר מזוהם וגם לא נהנה משום שדבר שהחיים המודרניים יכולים להעניק. בובו לא ראה הרבה בעולמנו, אך במה שהוא צריך לדעת, הוא היה מומחה. עיניו החדות הסבו את תשומת לבי לנחש ארסי בצבע חום. במקום אחר, הראה לי נחש מתחמם על אבן, קודם שהנחתי עליה את ידי. במקום מסוים הראה לי חור עמוק וצר בקרקע, שממנו עלה אוויר חם, ללמדך שההר טרם אמר את מילתו האחרונה ושיש התרחשות מתחת לקרום הדק עליו אנו דורכים. כעבור כארבע שעות מפרכות היינו על הפסגה. מתנשפים. לייתר דיוק, רק אני. בובו לחץ את ידי לאות הבנה, הערכה והשתתפות בצער. עבורי זו חוויה. עבורו זו פרנסה. ובכול זאת, היה משהו מקרב במאמץ המשותף, כמעט אינטימי. ישבו זה מול זה, אוכלים חטיפי בריאות, מתבוננים בשפע של הירק מסביב, בכחול האינסופי, באי בוהול (Bohol) שמרחוק, וממש מתחתינו, ממעוף הציפור ממש, האי הלבן של אמש, שנראה ככתם זעיר הבוהק בלובנו בתוך אטול מעוגל של אלמוגים. עשרות סיסים סחררו סביבנו ועננים לבנים ראשונים החלו לעלות.
הר הגעש היבּוֹק היבּוֹק מתנשא בבת אחת לגובה של 1,332 מטר מעל פני סביבתו,
שהיא גם פני הים CC Rai in Manila)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מעיינות חמים ומפלים זכים
עוד כשלש שעות של ירידה, קשות אף הן, כשאני מחליק פה ושם ומקלל בלבי את הרעיון הנואל לטפס גבוה כל כך וקשה כל כך. מקודם עבדו שרירי הרגליים וכעת הברכיים נשאו את מרבית הנטל. השתדלתי להתנחם בפרחים היפים שבצבצו באדום מתוך שפע הירק ובכוחות אחרונים כמעט הגעתי למעיינות החמים של ארדנט ( Ardent Hot Spring ), הנובעים למרגלות ההר. זהו מקום נהדר, אחד מאתרי ה"חובה" של קמיגין. שרשרת של בריכות חמימות, בצל העצים. מקום נעים בדרך כלל, אך מופלא במיוחד עבור מי שכל אבריו כואבים ממאמץ. התפרקדתי במים הנעימים, בקבוק של בירה בידי, נהנה מהעיסוי של זרמי המים בגבי, נותן לחמימות להרגיע את השרירים הדואבים.
"איך היה למעלה?", שאל אותי צמד תיירים סקרניים. התבוננתי בפסגת ההר שנראתה מכאן רחוקה להפליא, אך המרחצאות היטיבו להדחיק את תלאות הדרך אליה. "נהדר", אמרתי בביטחון. כלום יכולתי לומר אחרת?
מידע נוסף
כתבות נוספות
שהיא גם פני הים
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין, PhD מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות
|
