www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

דרום בוואריה: נופים קסומים


דרום בוואריה - נופים קסומים וזיכרונות קשים
מאת: אתי ישיב


מינכן העירונית והסואנת היא בסיס מצוין לצאת ממנו לטיולים קצרים בסביבה. רק כמה קילומטרים מחוץ לעיר וכבר אפשר לנשום אוויר אלפיני טהור, לשטוף את העיניים בגבעות מיוערות המשתרעות כל הדרך עד רכסי האלפים, לבקר בארמונות דמיוניים, בכנסיות יפהפיות או בכפרים חקלאיים המשמרים עדיין את המסורות העתיקות.


נצא ממינכן דרומה אל העמקים שלמרגלות הרי האלפים. מזומנים לנו נופים קסומים, אך גם זיכרונות קשים.
 
הפארק הלאומי ברכטסגאדן, בוואריה
הפארק הלאומי ברכטסגאדן, הרי האלפים של דרום בוואריה  (צילום: Bayern Tourismus)
 

אתרים בכתבה זו: 
העיירה אובראמרגאו (A), בה מומלץ להתמקם ללינת כוכב (ר' המלצה בהמשך)
כנסיית ויס (B), העיירות גרמיש-פרטנקירכן (C), העיירה ברכטסגאדן וקן הנשרים (D)
 

שייט נהרות




 

שמחה דווקאית במינכן

אל העיר מינכן, בירת בוואריה, אני מגיעה ברגשות מעורבים. עם מיליון וחצי תושביה, זוהי העיר השלישית בגודלה בגרמניה, מרכז כלכלי פורח, עיר היסטורית יפהפייה ומרכז תרבות שוקק - מוזיקה, תיאטרון ואמנויות פלסטיות. עם זאת, היא אפופה זיכרונות מרים מתקופת עליית הנאצים לשלטון וכל ביקור באחד מבתי הבירה המפורסמים שלה, או באתרים היסטוריים אחרים, מחזיר את המחשבות אל התקופה האפלה ההיא. "שמחה דווקאית" ממלאה אותי למראה מגוון הצבעים של אוכלוסיית מינכן של היום: משחור-פחם, עד וורוד-לבנבן וכל מה שבאמצע.
 
אחרי יומיים דחוסים של ביקורים באתרי מינכן, אני מתחילה להרגיש את העיר חונקת אותי ואני בורחת ממנה אל מרחבי הטבע הקרובים. נצא על אוטובאן מספר 95, כביש מהיר בן ארבעה מסלולים, היוצא ממינכן דרומה אל האלפים הבוואריים. הכביש עושה דרכו דרך אזור כפרי, עטור מרבדי דשא ירוקים ושפעת פרחים צבעוניים.
בתי מלון במינכן
טירת הרנכימזה, בוואריה
טירת הרנכימזה, אחת מהטירות הקסומות של דרום בוואריה  (צילום: Bayern Tourismus)




לינה מומלצת לטיולי כוכב בדרום בוואריה

העיירה המקסימה אובראמרגאו מתאימה לשמש כבסיס לטיולי כוכב בדרום בוואריה, בזכות הנגישות הטובה ממנה לשאר היעדים שהוזכרו כאן ואחרים. מומלץ לחפש לינה בעיירה אובראמרגאו או בכפרים שסביבה, ואם מתניידים בתחבורה ציבורית לוודא שיש תחנת רכבת במרחק הליכה קצר.
נמליץ כאן על מלון ויטלסבאך אובראמרגאו  (Hotel Wittelsbach Oberammergau) המקסים, מלון 3 כוכבים בסגנון בווארי מסורתי, הממוקם במרכז העיירה ולא רחוק (כ- 5 דקות הליכה) מתחנת הרכבת. ניתן לסעוד את כל הארוחות במסעדת המלון או במסעדות ובבתי הקפה שבמרכז העיירה. המלון זוכה להמלצות רבות מהמתארחים בו ומחירו נוח.
מלון מומלץ בדרום בוואריה  מלון מומלץ בדרום בוואריה
מלון מומלץ בדרום בוואריה  מלון מומלץ בדרום בוואריה

מלון ויטלסבאך אובראמרגאו, עיצוב מסורתי ומיקום נוח לטיולים בדרום בוואריה



 

דמעות ישו בכנסיית הרוקוקו

את הטיול בדרום בוואריה נתחיל ביציאה 10 על אוטובאן מספר 95, ממנה נמשיך בכבישים הכפריים המוליכים אל הכפר ויס (Wies), בסמוך לעיירה שטיינגאדן (Steingaden). בלב אחו, יערות וביצת כבול, ניצבת בודדה כנסיית ויס (Wieskirche), כנסייה גדולה ומרשימה בסגנון רוקוקו. הכנסייה מפתיעה בשל מיקומה המיוחד, ובשל הניגוד בין פשטות קירותיה החיצוניים לבין העושר המדהים המכסה את קירותיה הפנימיים. על רקע הקירות הלבנים בולטים פסלי עץ, עיטורי זהב, קישוטי טיח וציורי קיר, היוצרים הרמוניה מופלאה. ציורי כיפת הכנסייה מפליאים ביופיים, אזור המקהלה מקושט עמודים, מעקות, פסלים וציורים, הנראים כסימפוניה של צבעים. מעליהם העוגב במרפסת העליונה. אין פלא שהארכיטקט שתכנן את הכנסייה והצליח לסיים את בנייתה תוך שמונה שנים בלבד, היה כה מאוהב ביצירתו עד שסירב לעזוב את המקום ובילה את שארית חייו בבית קטן לידה.
 
מה עושה כנסייה מפוארת כזו בכפר כה קטן? ובכן, בשנת 1738 נראו דמעות זולגות מפסל העץ של ישו, שניצב במנזר סמוך. הפלא עורר גל עלייה לרגל של צליינים, שבאו לחזות בפסל המופלא. עד מהרה נפוצו שמועות על מתפללים שהחלימו בעקבות תפילות שלחשו אל מול הפסל, וגל הצליינות גבר עוד יותר. המקום היה צר מלהכיל את הבאים ולכן נבנתה הכנסייה, שבשנת 1983 זכתה להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
 
מידע מעשי: הכנסייה פתוחה למבקרים 365 ימים בשנה, בשעות המצוינות באתר האינטרנט. בזמן התפילה ניתן לשבת בספסלים כמו כולם, תוך שמירה על שקט, אך אסור להסתובב בשטח הכנסייה. באתר האינטרנט ניתן לראות גם את זמני התפילה הקבועים ואירועים מיוחדים. הכניסה היא חינם, אך מתבקשת תרומה צנועה לכיסוי הוצאות אחזקת המקום. מבקרים בעלי מגבלה יכולים להיכנס מהכניסה הדרומית, בה אין מדרגות.
 
כנסיית ויס, בוואריה, גרמניה
כנסיית ויס, דמעות מפסלו של ישו  (צילום: Bayern Tourismus)
 

חגיגה מקומית בכנסייה

אל הכנסייה הגענו בצהרי יום ראשון, מיד לאחר התפילה, והופתענו לראות את כל הנוכחים לבושים בבגדי בוואריה המסורתיים. הנשים בחצאיות צבעוניות ארוכות, חולצות עם שרוולים תפוחים, סינרים ומצנפות. הגברים במכנסי עור קצרים עם "שלייקעס", חזיות עור וכובעים עם נוצות.
אז לא, הם לא תמיד לבושים כך בימי ראשון, אבל השבוע התקיים כאן יובל המאה של מפעל לייצור בגדים מסורתיים. באוהל גדול נאספו כולם מסביב לשולחנות ארוכים. לצלילי תזמורת "אומפה אומפה" מקומית, של כלי נשיפה, הם רקדו, שרו ובעיקר חיסלו כוסות בירה עצומות, המון נקניקיות, הרים של עוגות משגעות (שגם אני לא עמדתי בפניהן) ועוד מעדנים מקומיים. ה"חבר'ה" האלה יודעים לשמוח. בקולניות, בלי חשבון ובלי לספור קלוריות.
 

ייסורי ישו בכפר אובראמרגאו

מעט דרומה משם, על כביש 23, מגיעים אל הגבעות המיוערות לרגלי רכס הרי אמרגאו (Ammergau Alps), אותו חולקת בוואריה עם הטירול האוסטרי. הגבעות מקיפות את העיירה הקטנה אובראמרגאו (Oberammergau), הידועה בעיקר בזכות מחזה הפסיון של ישו, הפקת ענק הממחישה את השעות האחרונות בחייו של ישו. האירוע נערך אחת לעשר שנים, בשנה הראשונה לכל עשור (שנה המסתיימת באפס), והוא נמשך מאמצע מאי עד תחילת אוקטובר. אלפיים מבני הכפר משתתפים במחזה, שהצגתו נמשכת כשבע שעות.
 
המחזה הועלה לראשונה בשנת 1634, כהבעת תודה על עצירת מגיפה שהשתוללה באזור, רגע לפני שהגיעה אל הכפר. המסורת נמשכת עד ימינו ובשנים של העלאת המחזה היא ממלאה את הכפר בהמוני תיירים. אבל לא רק - גם בסתם "שנים של חול" פוקדים אותו תיירים רבים, פשוט מפני שהוא יפה כל כך בתוך הנוף הסובב אותו. רחובותיו מרוצפי אבן, בתיו מצויירים ובעלי תריסי עץ צבועים. הכיכרות קטנות וחמודות, ובאחת מהן ניצב "עמוד דבר" – גם הוא מזכרת לאותה מגיפה מהמאה ה- 17. בכפר חנויות רבות, מעוצבות להפליא ומלאות מזכרות עץ עשויות בידי אמנים בני המקום, מסעדות, בתי קפה וגלריות קטנות.
לינה באזור העיירה אובראמרגאו (ר' גם המלצה בסוף הכתבה)
 
הפסיון של ישו בכפר אובראמרגאו, בוואריה
מופע הפסיון של ישו הנערך אחת לעשר שנים בכפר אובראמרגאו  (צילום: Bayern Tourismus)
 

בירת האלפים בצל הר צוגשפיצה

ממשיכים דרומה על כביש 23 ועוברים כפרים כה זעירים, עד שקשה אפילו למצוא אותם במפה, כנסיות קטנות, אין ספור פנסיונים וחדרים להשכרה (על אחד הבתים קראנו מודעה קטנה: "חדר להשכרה עם בית שימוש").
בימי ראשון קורים שם המון דברים: שווקי פשפשים ו"מכירות גראז'ים", טכסי נישואין וסתם חגיגות מקומיות.
 
נסיעה קצרה ואנו מגיעים אל גרמיש-פרטנקירכן (Garmisch-Partenkirchen), שתי עיירות קטנות ויפהפיות, היושבות באגן פתוח, מעורסלות בין ההרים. שתיהן יחדיו מכונות "בירת האלפים הבוואריים" (לגרמנים יש חיבה מיוחדת ל"בירות"), כשעיקר המוניטין שלהן צמח מספורט החורף, המביא אליהן גולשי סקי מכל העולם.
 
קשה לי לתאר את היופי של המקום, היושב בצלן של שלוש פסגות אדירות: אלפשפיצה (Alpspitze), ווטרשטיין (Wetterstein) וצוגשפיצה (Zugspitze), הגבוהה ביותר בגרמניה והמלכה האמיתית של האזור. רבים נוהרים למקום גם בקיץ, כדי לשוטט ביערות ובשבילי הליכה נוחים מול נופים נשגבים.
 
גרמיש היא העיירה האלגנטית בין השתיים, ואילו פרטנקירכן שימרה יותר מאווירת הכפר שלה. בשתיהן בתים מצויירים כמסורת בוואריה, שאפשר לקרוא בהם כמו בספרי ילדים על תושבי המקום, על האזור ועל מנהגים מקומיים.
בגרמיש מומלץ להציץ בכנסייה הכפרית העתיקה (Alte Kirche), הנמצאת על הגדה השמאלית של יובל הלוייזאך (Loisach), בין בתי עץ מקסימים שבמרפסותיהם פורחים שלל פרחים צבעוניים. על קירות הכנסייה, הנתמכים על עמוד מרכזי אחד, יש ציורי קיר מהמאות ה- 14 וה- 15, שאמנם לא השתמרו היטב אבל עדיין מרגשים. בשעת בין ערביים הפתיע אותנו נגן עוגב הכנסייה, כשפצח בנגינה חרישית והצלילים הרכים הדהדו ברכות בין הכתלים העבים של הכנסייה העתיקה.
העיירה גארמיש למרגלות הצוגשפיצה, בוואריה
העיירה גארמיש למרגלות הצוגשפיצה  (צילום: Bayern Tourismus)




 

הטירות הקסומות של דרום בוואריה

מערבה מגרמיש, בלב האלפים הבוואריים, לא הרחק מהגבול הגרמני-אוסטרי, נמצאות האטרקציות הנפלאות (מעשה ידי אדם) של האזור. אלו הן ארבע הטירות הקסומות: הוהנשוונגאו (Hohenschwangau), נוישוואנשטיין (Neuschwanstein), לינדרהוף (Linderhof) והרנכימזה (Herrenchiemsee). הטירות כולן נבנו על ידי לודוויג הראשון ונכדו לודוויג השני, ולכל אחת מהן סיפור מיוחד ומפתיע. הן שימשו השראה ליוצרים גדולים, מצ'ייקובסקי שכתב את אגם הברבורים שלו לאחר ביקור בנוישוואנשטיין, עד וולט דיסני, שבנה את דיסנילנד בהשראת אותה טירה.
 
טירת הוהנשוונגאו, בוואריה   טירת לינדרהוף, גרמניה
טירת הוהנשוונגאו וטירת לינדרהוף  (צילום: Bayern Tourismus)
 

נאצים בגן העדן הבווארי

מאזור יפה זה של דרום בוואריה, נרחיק 190 ק"מ מזרחה, לפינה הדרום-מזרחית של גרמניה, מעין מובלעת החודרת אל תוך שטחה של אוסטריה. כאן נמצאת העיירה ברכטסגאדן (Berchtesgaden), בלב האלפים הבוואריים, בגבולו של הפארק הלאומי הנושא אותו שם. היא יפה להפליא בקיץ כבחורף, בהיותה גן עדן למטיילים ולמטפסי הרים ואתר סקי קטן עם מספר מסלולי גלישה.
 
העיירה הציורית, שבה כ- 7,000 תושבים, רחוקה רק 25 ק"מ מזלצבורג והגבול האוסטרי כמעט מקיף אותה. אבל - כל היופי הזה מתובל בזיכרונות קשים מהעידן הנאצי. העיירה מזוהה עם הדיקטטור אדולף היטלר שהתיישב בהרי אוברזלצברג (Obersalzberg), ההרים המקיפים את העיירה ממזרח, לאחר שהשתחרר ב- 1923 מהכלא בעקבות ניסיון הנפל שלו לתפיסת השלטון בגרמניה. זה המקום בו ערך היטלר ב- 1938 את הפגישות ההיסטוריות שלו עם הקנצלר האוסטרי שושניג (בפברואר) ועם נוויל צ'מברליין הבריטי (בספטמבר).
 
בעיירה ברכטסגאדן עצמה נותרו עדיין מבנים ששימשו את הנאצים בתקופת שלטונם, כמו תחנת הרכבת ובניין הדואר. בעיירה אפשר לראות הרבה בתים מצויירים, בעיקר מסביב לכיכר השוק ולארמון, כשהמוטיבים העיקריים בהם לקוחים מההרים. מצאנו גם בית אחד המעוטר משום מה בציורי קופים.
 
ברכטסגאדן נהנתה עוד בימי הביניים ממכרות המלח שבסביבתה, שהבטיחו לה הכנסות נאות וקבועות. כריית המלח נמשכת גם כיום ועמה גם ההכנסות לעיירה. ניתן לסייר במכרות בסיור מאורגן ולצפות במופע אור קולי.
מוקד תיירות נוסף הוא אגם קוניגזה (Königssee), הנמצא 5 ק"מ דרומית לעיירה. האגם היפהפה מוקף הרים תלולים, המתנשאים 2,000 מטרים מעליו.
 
מברכטסגאדן מומלץ לנסוע בכביש הטבעתי רוזפלד (Rossfeld), כביש אגרה, המאפשר תצפיות נפלאות לנוף. ליד הגשר בכביש העולה לקן הנשרים, פונים פנייה חדה ימינה ומטפסים למעלה. מגיעים לתצפית נוף נהדרת, המציעה מסעדות עם אוכל מקומי וכסאות המפוזרים בשטח למנוחה, שיזוף וצפייה בנוף.
כנסיית St. Batholomä על גדות אגם קוניגזה, בוואריה
כנסיית St. Batholomä על גדות אגם קוניגזה   (צילום: Bayern Tourismus)
 
זיכרונות היסטוריים מטרידים
בשנת 1939, לכבוד יום הולדתו החמישים של היטלר, נחנך על פסגת ההר שממזרח לברכטסגאדן, בגובה 1,834 מטרים, בית נופש שהוקם במיוחד עבורו. המקום נקרא קלשטיין האוס (Kehlsteinhaus), אך הוא מוכר יותר בשם הכינוי הציורי שניתן לו בידי כוחות הכיבוש האמריקנים - קן הנשרים (Eagle's Nest). כמעט כל המבנים והבונקרים באזור נהרסו בהתקפות האוויר של בנות הברית בשנת 1945. רק "קן הנשרים", שלמרות שמו המאיים מעולם לא שימש מיתקן צבאי, נותר כמעט שלם והוא משמש כיום אתר תיירות פופולרי.
 
הדרך מאוברזלצברג לקן הנשרים פתוחה בין החודשים מאי-אוקטובר ואפשר לעלות בה רק ברגל או באוטובוס (אין מעבר למכוניות פרטיות). היא צרה מאוד, פיתוליה חדים, מסוכנים ומפחידים. את המטרים האחרונים אל הפסגה עולים במעלית, ומשם - מי שמסוגל ליהנות במקום הקודר והמצמרר הזה, ימצא פנורמה בלתי נשכחת של הרי האלפים.
 
אם מחליטים להישאר לבלות בסביבת ברכטסגאדן, להמשיך לזלצבורג או לחזור ללינת לילה במינכן – שני דברים מובטחים: נופים נפלאים לאורך כל הדרך וזיכרונות היסטוריים מטרידים.
 
קן הנשרים, בית הנופש של היטלר, בוואריה
קן הנשרים, בית הנופש של היטלר הוא כיום אתר תיירות פופולרי (צילום: Cezary p)
 

 


בתי מלון מומלצים ליד שדה התעופה של מינכן

נמליץ כאן על מספר בתי מלון שלא תוכלו "ליפול" איתם. כולם מציעים שאטלים לטרמינל, שעות ארוחות גמישות, חדרים ממוזגים ואטומים לרעש ושירות אדיב.
מלון הילטון מיוניק איירפורט (Hilton Munich Airport) הוא מלון מפואר ומפנק, הממוקם בתוך שדה התעופה, בין טרמינל 1 (ממנו יוצאות הטיסות לישראל) וטרמינל 2, צמוד למתחם החנויות והמסעדות. יש בו בריכה, מרכז ספא, חדרים וסוויטות, היכולים להתאים גם למשפחות. 
מלון נובוטל מינכן איירפורט (Novotel München Airport) ממוקם אף הוא במתחם שדה התעופה, במרחק  2 ק"מ מהכניסה לטרמינל. החדרים גדולים ויכולים להתאים גם למשפחות.
מלון מוקסי מיוניק איירפורט (Moxy Munich Airport) ממוקם בעיירה שוויג ביי (Schwaig bei), במרחק 5 ק"מ מדה התעופה. הוא בעל עיצוב מודרני, צעיר וכייפי, אם יש לכם ערב להעביר לפני או אחרי טיסה.
מלון מובנפיק מינכן-איירפורט (Mövenpick Hotel München-Airport) נמצא בעיירה האלברגמוס (Hallbergmoos), הממוקמת 7 ק"מ משדה התעופה. ניתן לצרף לחדרים מיטות לילדים ועריסה לתינוק.



 
היער השחור קצת אחרת - טיול הרפתקאות






 
אודות הכותבים
אתי ואוריאל ישיב, עוסקים שנים רבות בתיירות. ב- 1989 ייסדו את העיתון המקצועי לענף הנסיעות והתיירות "חדשות תיירות". ב- 1992 הקימו את מגזין התיירות "רואים עולם" שהוקדש כולו לכתבות תיירות וכיסה יעדים מקוטב לקוטב. גם היום מרבים לנסוע בעולם. כתבותיהם מתפרסמות בכתבי עת שונים ובאתר האינטרנט tnet.org.il

לקריאת כתבות נוספות של אתי ואוריאל








מספר צפיות: 40239
7371