בוואריה אחת, שני לודוויגים – חלק ב':
מסלול בעקבות המלך לודוויג השני
מאת: יונית אבני
בוואריה, כמו גרמניה כולה, עשירה בטירות וארמונות. חלקם נבנו בידי מלכים, רוזנים ואצילים, חלקם האחר בידי עשירים מקומיים. כמה מהטירות המרשימות ביותר של דרום בוואריה נבנו על ידי לודוויג השני, המכונה בפי רבים "לודוויג המשוגע", חובב הטירות והפאר.
בכתבה הראשונה בסדרת הכתבות על בוואריה, הכרנו את לודוויג הראשון, סבו של לודוויג השני. בין השניים מלך על בוואריה מקסימיליאן השני (Maximilian II ), בנו של לודוויג הראשון ואביו של השני.
יעדים המוזכרים בכתבה: בורג פלקנשטיין (A) ומלון בורג פאלקנשטיין,
טירת הוהנשוונגאו וטירת נוישוונשטיין (B) ומלון דאס רובצאל, ארמון לינדרהוף (C), ארמון הרנכימזה (D)
טירת הוהנשוונגאו וטירת נוישוונשטיין (B) ומלון דאס רובצאל, ארמון לינדרהוף (C), ארמון הרנכימזה (D)
מקסימיליאן השני וטירת הוהנשוונגאו
לפני שנלמד על דמותו המרתקת של לודוויג השני, הרשו לי מספר מילים על אביו. בהיותו בן 37, קיבל מקסימילאן השני את הכתר מאביו, לודוויג הראשון, ושלט על בוואריה עד יום מותו ב- 1864. בניגוד לאביו חובב הקלאסיקה היוונית, העדיף מקסימיליאן את סגנון הבנייה הפונקציונאלי-מודרני וסגנון הנאו-רנסנס. דוגמה טובה לסגנון הבנייה שהנהיג אפשר לראות ברחוב מקסימיליאן (Maximilianstraße ) במינכן, שם ניצבת עד היום אנדרטה גדולה לזכרו, לצד חנויות של מעצבי אופנה.
בוואריה אחת שני לודוויגים (א): המלך לודוויג הראשון
הטירה הראשונה אותה בנה מקסימיליאן היא טירת הוֹהֶנְשְוָונְגָאוּ (Hohenschwangau ), המכונה גם "טירת ההורים". פירוש שמה: "מעל שוונגאו", מעיד על מיקומה – מעל הכפר שוונגאו (Schwangau ), השוכן בסמוך לעיירה פוסן (Füssen ) בדרום-מערב בוואריה. יורש העצר מקסימיליאן השני, לימים מלך בוואריה, בנה את הטירה בשנת 1832, על הריסות טירה עתיקה מהמאה ה-12. מקסימיליאן השני, שהיה חובב הליכה, מצא את הטירה באחד מטיוליו בדרום בוואריה והחליט להקים אותה מחדש. הטירה הציורית נבנתה בסגנון נאו-גותי, במהלך חמש שנים. היא בעלת ארבע קומות, עם צריחים מצולעים בפינות, שלל מגדלים דקורטיביים, מרפסות וציורי הקיר, המבוססים על אגדות הניבלונגים (מיתוס נורדי-גרמני) ואגדות גרמניות אחרות.
טירת הוהנשוונגאו שבנה מקסימיליאן השני, אביו של לודוויג השני (צילום: Andrey Khrobostov)
כאשר נישא מקסימיליאן למריה מפרוסיה, היא התאהבה בטירה וזו הפכה להיות חלק מרכזי של מגורי המלוכה, למרות שנבנתה כטירת קיץ וציד. כאן התגוררה המשפחה וכאן גדל גם הנסיך, לימים המלך לודוויג השני. כאן הוא קיבל את פניו של ריכרד ואגנר (Richard Wagner ), שמעולם לא ביקר אותו בטירתו השנייה, טירת נוישוונשטיין (Neuschwanstein ).
עם מותו של המלך מקסימילאן, המשיכה מריה להתגורר בטירה עם בנה לודוויג השני, שהיה מתבונן מהחלון אל הטירה החדשה שבנה מול בית הוריו. לאחר מותה התגורר בטירה הנסיך לויטפולד מבוואריה (Luitpold ), שתפקד כמלך בוואריה לאור אי-כשירותו הנפשית של אוטו (Otto ), אחיו של לודוויג. לויטפולד אחראי במידה ניכרת להכנסת החשמל ואלמנטים מודרניים אחרים, שהיו חידושים בתחילת המאה ה-20. עם מותו הפכה הטירה בחלקה למוזיאון, אבל נסיכים ויורשים התגוררו בה עד סוף מלחמת העולם השנייה.
כיום פתוחה הטירה למבקרים, והיא מציעה 14 חדרים מרוהטים ולמעלה מ-90 ציורי קיר. אפשר לשלב ביקור בשתי הטירות הסמוכות (ובעלות השמות שוברי השיניים) בכרטיס אחד. אך לפני שנבקר בטירת נוישוונשטיין, המרהיבה מכולן, נבקר בטירות אחרות שנבנו לפניה.
טירת הוהנשוונגאו מעל הכפר שוונגאו, ואגם אלפזה טובל בירוק (צילום: Frank Wagner)
מלון מומלץ ליד טירת נוישוונשטיין וטירת הוהנשוונגאו
עשו לעצמכם טובה והזמינו את המלון הזה ליומיים לפחות, משתי סיבות: האחת – כי פשוט לא תרצו לעזוב; והשנייה – כי הוא נמצא ליד שתיים מהיפות בטירות של גרמניה – נוישוונשטיין ו הוהנשוונגאו, ובין שתי עיירות מקסימות – פוסן ושוונגאו.
מלון דאס רובצאל ( Hotel Das Rübezahl ) הוא מלון מפנק ברמת 4 כוכבים, עם בריכת שחייה, מרכז ספא, חניה צמודה, חדרים נעימים וסוויטות מפנקות, שלחלק מהן 1-2 חדרי שינה והם יכולים להתאים למשפחות. את נוף ההרים הנשקף מחדרי המלון והשטחים הציבוריים תוכלו לראות בתמונות, אז רוצו להזמין.
מיהו לודוויג השני ומדוע הוא כונה "המשוגע"?
ב-25 באוגוסט 1845 נולד בן בכור לנסיך מקסימיליאן השני, ונקרא לודוויג על שם סבו. הסב ונכדו אמנם שותפים לאותו תאריך לידה, אבל אורח חייהם והתנהלותם שונים לחלוטין. בעוד לודוויג הראשון היה שמרן, עליז, חובב שירה ותרבות יוון, וגם חובב נשים, הרי הנכד היה דיכאוני, עצוב, חובב תרבות גרמניה, ליברלי וחובב גברים. הכינוי "משוגע" דבק בו כנראה בשל התנהגותו החריגה, ובשל הנורמות של אותה עת, שהתקשו לקבל הומוסקסואל עדין נפש ודיכאוני בתור מלך.
המלך לודוויג השני (1845-1886) מת בגיל 41, והוא מוכר בעיקר בזכות טירותיו היפות. הוא היה עלם יפה וגבוה, שידע איך ליצור את הרושם הראוי בציבור, אך לא רצה לקחת חלק בחיים הפוליטיים, עסק באומנות ואפילו לא סיים את לימודיו הפורמליים. כשאביו נפטר בשנת 1864, הפך לודוויג למלך בוואריה. בשל גילו הצעיר (19) וחוסר ניסיונו בפוליטיקה, חשבו רבים שיוכלו להשפיע על דעותיו. אבל הם טעו – גאוותו ואישיותו המיוחדת גרמו לו לקבוע עמדות בכל נושא. לא רק זאת, אלא שהיה מדבר בצורה כל כך פומפוזית וגבוהה, שאנשים לא הבינו את דבריו כלל.
לודוויג אהב תיאטרון ומוסיקה, במיוחד את ריכרד ואגנר, שגיבורי האופרות שלו הם היסוד לחלק מציורי הקיר המפורסמים בטירותיו. לרשותו עמד הון עתק של המשפחה, אותו הוא התכוון להוציא על בניית מבני פאר. הוא האמין כי תפקידו לספק עבודה לאנשי בוואריה, ואין דרך טובה לכך מבניית טירות וארמונות.
מימין: מקסימיליאן השני, אשתו מריה ושני בניו – לודוויג השני (משמאל) ואוטו (מימין)
משמאל: לודוויג השני בטקס הכתרתו למלך בוואריה
ארמון לינדרהוף – מאחוזת ציד לארמון החלומות
בשנת 1874, כעשור לאחר שהוכתר כמלך בוואריה, החליט לודוויג השני לשפץ את אחוזת לינדרהוף, שקנה אביו מקסימילאן השני, בכפר נידח בדרום בוואריה. כך נבנה ארמון לינדרהוף (Schloss Linderhof ), השוכן ליד הכפר אטאל (Ettal ).
בתחילה רצה לודוויג בהעתק של ארמון ורסאי בצרפת, אך לבסוף הוא התפשר ובנה ארמון "צנוע" על בסיס האחוזה המקומית. בשלב ראשון שופץ בית הכפר (Königshäuschen) בסגנון נאו-רוקוקו. בהמשך נבנו אגפים מחוץ לבית המרכזי, שנראו מבחוץ כמו בקתות אלפיניות, אבל בתוך ה"בקתות" הפאר היה רב. בשלב השלישי חוברו כל האגפים וזהו הארמון אותו מבקרים כיום. הארמון צופה בקירות אבן וגג מבריק ונוסף לו גרם מדרגות מרשים בכניסה. את בקתת הנופש והציד המקורית פירקו והציבו בתוך הגנים.
הגנים המקיפים את הארמון תוכננו להיות דומים לאלו של ארמון ורסאי. אין זה פלא שלודוויג השני חיקה את לואי ה-14, שסבר כי "המדינה זה אני", שכן גם הוא לקה באותו שיגעון גדלות. לביש מזלו השטח לא היה גדול דיו. הגן מקסים ופזורים בו מבנים קטנים, כמו הבית המרוקאי (Marokkanisches Haus) ובקתת הציד. באגם שוואננוייר (Schwanenweiher ) שוחים ברבורים, ומערת ונוס (Venusgrotte) היא מערת נטיפים מלאכותית, אותה בנה כדי שיוכל להקשיב למוסיקה שנכתבה על ידי המלחין האהוב עליו, ריכרד ואגנר. המערה הוארה כבר אז באמצעות חשמל – המצאה מודרנית לתקופתו.
ארמון לינדרהוף בדרום בוואריה, ליד הכפר אטאל (צילום: Photo Start)
ארמון לינדרהוף מוקף גנים מקסימים ונוף יפהפה (צילום: Andrey Khrobostov)
טירת נוישוונשטיין – הפומפוזית מכולן
הטירה השנייה שבנה לודוויג השני, אולי המפורסמת והפומפוזית מכולן, היא טירת נוישוונשטיין (Neuschwanstein ). הטירה נבנתה במשך 17 שנה, עד מותו (1886), אז הופסקה הבנייה והחלק הפנימי לעולם לא הושלם. לודוויג השני התגורר בה רק שישה חודשים, בשנים 1884-1886.
חדר העבודה, כמו חדרים רבים אחרים, מעוטר בציורים של סצנות מאגדות נורדיות, שהשפיעו גם על יצירותיו של ואגנר. בולט הברבור, סמל משפחת המלוכה הבווארית והסמל הנוצרי לתום וטוהרה. הסיפור על אביר הברבור לוהנגרין (Lohengrin ) ואביו המלך (Parsifal ), מתאר אביר המגיע על ברבור כדי להגן על הדוכסות מפני אויבים, ומתחתן עם בת הדוכס. הסיפור משלב את האמונה הנוצרית וניצחונה על הפגאניות.
החזית נראית כמו מימי הביניים, אך בתוך הטירה השתמשו בטכניקות המודרניות ביותר לתקופה, כמו הסקה מרכזית על בסיס אוויר חם, מים זורמים בכל הקומות, ומים חמים וקרים במטבח – בהחלט חידושים במאה ה-19. כאשר נזקק המלך למשרתיו הוא נעזר במערכת קריאה חשמלית, ובקומה העליונה יש אפילו טלפון.
חלק מהמתקנים המודרניים נועדו לשרת את לודוויג השני, שנהג להתבודד. הוא היה אוכל תמיד בגפו, ומזעיק את משרתיו שיעבירו לו את המזון במעלית שהוקמה לצורך כך. זו לא הייתה רק גחמה, שכן הוא סבל ממחלת חניכיים קשה, שבגללה נשרו שיניו, ואכילתו לא הייתה אסטטית במיוחד. לודוויג לא היה רק חולה, אלא גם שתיין, וכנראה השתמש גם בסמים ותרופות, שלא שיפרו את מצבו הרגשי הרעוע.
טירת נוישוונשטיין אותה בנה לודוויג השני לא הרחק מהטירה של הוריו (צילום: Snapwire)
טירת נוישוונשטיין, מבט על הכניסה והחצר (צילום: ptnimages)
ארמון הרנכימזה – העתק של ארמון ורסאי
מפעל הבנייה השלישי של לודוויג השני, ארמון הרנכימזה (Herrenchiemsee ), הוא ארמון מרהיב בדרום-מזרח בוואריה, בקרבת הגבול עם אוסטריה. הארמון שוכן על אי גדול בלב אגם כימזה (Chiemsee ) היפהפה, וניתן להגיע אליו רק בשייט. המתחם מורכב ממספר אתרים: המנזר הבנדיקט (Herrenchiemsee Abbey ) במתחם הארמון הישן, הארמון החדש (Herrenchiemsee Palace ), הגנים והמזרקות.
לודוויג השני, מוקסם מעצמו ויחד עם זאת כבר סובל מדיכאון והזיות שאפיינו את תקופת חייו האחרונה, בנה את הארמון בשנים 1878-1885 , על פי הדגם של ארמון ורסאי. לא סתם חשב לודוויג שהוא "אח תאום" של לואי ה-14, אפילו השם לודוויג הוא למעשה אותו שם (לואי). ואכן הארמון דומה מאד לארמון ורסאי, כולל אולם המראות הראוותני. לודוויג השני התגורר כאן רק מספר ימים, בספטמבר 1885, כאשר הטירה עדיין לא הייתה גמורה. הוא מת כחצי שנה לאחר מכן, והבנייה הסתיימה רק לאחר מותו.
ארמון הרנכימזה שבנה לודוויג השני על פי הדגם של ארמון ורסאי (צילום: Andrey Khrobostov)
מזרקה בגנים של ארמון הרנכימזה (צילום: juergen2008)
בורג פאלקנשטיין – הטירה שלא נבנתה
במהלך סיוריו בדרום בוואריה מצא לודוויג השני חורבות מבצר עתיק – בורג פאלקנשטיין (Burg Falkenstein ), שפירושו "טירת אבן הבזים", במיקום אופטימלי על פסגת הר אלפיני בגובה 1,268 מטר. בשנת 1883 רכש לודוויג את חורבות המבצר והחל לתכנן את טירת החלומות, שאמורה הייתה להשלים את הפנטזיה שלא מומשה במלואה בטירת נוישוונשטיין. שותפו וחברו לתכנון הטירה היה כריסטיאן יאנק (Christian Jank ), ויחד הם שרטטו ציורי ענק של הטירה המתוכננת.
לודוויג לקח חלק פעיל בתכנון, כמו בכל הטירות האחרות שעיצב. השרטוטים כבר הוכנו, התוכניות נרשמו, אך מותו ב- 1886 קטע את התוכנית. כיום יש במקום רק חורבות (Burgruine Falkenstein Allgäu) ובית מלון – מלון בורג פאלקנשטיין (Blaue Burg Falkenstein).
במקום בו נותרו חורבות המבצר, נמצא כיום מלון בורג פאלקנשטיין המקסים (צילום: Burg Falkenstein)
מלון בורג פאלקנשטיין – להרגיש כמו מלכי בוואריה...
חדרים מקסימים וסוויטות ענקיות, עם נופים עוצרי נשימה של בוואריה למרגלותיכם (צילום: Burg Falkenstein)
לודוויג השני – סוף דבר
לודוויג נמנע מלהשתתף במלחמות שהיו באזור בתקופת שלטונו, כולל מלחמת צרפת-פרוסיה, ובכך העניק לנתיניו תקופה של שלום. אמנם הוא בזבז סכומי עתק מההון המשפחתי על מפעלי הבנייה שלו, אך אלו העניקו תמריץ לכלכלת בוואריה. העם אהב אותו, אך התנהגותו המוזרה, ההומוסקסואליות המוחצנת שהפגין, החשש שהוא חולה נפש ואי תפקודו כמלך, הטרידו את הממשלה הבווארית. פעמיים הגיעו נציגי הממשלה להודיע לו על סיום תפקידו כמלך, ופעמיים נתקלו בהתנגדות של אזרחי בוואריה. למרות זאת הוא הוכרז כלא שפוי והועבר לטירה אחרת. כמה ימים לאחר מכן, ב-13 ביוני 1886, הוא ורופאו נמצאו טבועים באגם. עד היום לא ברור, האם הייתה זו התאבדות או התנקשות. את הכתר ירש אחיו אוטו מבוואריה (1848-1916), אשר הוכרז כלא שפוי, ובפועל שלט דודו לויטפולד, אחיו של האב מקסימיליאן השני.
מבט אחרון על טירת האגדות – טירת נוישוונשטיין, שהיוותה השראה לוולט דיסני (צילום: jakergb)
הטירות שנבנו על ידי לודוויג השני מעידות על הקשר של בוואריה אל מיתוסים נוצריים קדומים, שהיוו חלק מהבסיס הרעיוני לצמיחת התפיסה הלאומית הגרמנית במאה ה-19. תערובת אקלקטית של תרבות יוון ורומא הקלאסית, התרפקות על מיתוסים נורדיים ושילוב מוטיבים נוצריים. טירותיו משלבות סגנונות בנייה: החל ברוקוקו מצועצע (ארמון לינדרהוף), דרך ביזנטי-גותי (טירת נוישוונשטיין), וכלה בחיקוי מושלם לארכיטקטורה של טירת ורסאי (ארמון הרנכימזה).
לכתבה הקודמת בסדרה: מסלול בעקבות המלך לודוויג הראשון
מידע נוסף
כתבות נוספות על בוואריה ומינכן
בוואריה אחת שני לודוויגים (א): המלך לודוויג הראשון
כיום פתוחה הטירה למבקרים, והיא מציעה 14 חדרים מרוהטים ולמעלה מ-90 ציורי קיר. אפשר לשלב ביקור בשתי הטירות הסמוכות (ובעלות השמות שוברי השיניים) בכרטיס אחד. אך לפני שנבקר בטירת נוישוונשטיין, המרהיבה מכולן, נבקר בטירות אחרות שנבנו לפניה.
טירת הוהנשוונגאו מעל הכפר שוונגאו, ואגם אלפזה טובל בירוק (צילום: Frank Wagner)
מלון מומלץ ליד טירת נוישוונשטיין וטירת הוהנשוונגאו
עשו לעצמכם טובה והזמינו את המלון הזה ליומיים לפחות, משתי סיבות: האחת – כי פשוט לא תרצו לעזוב; והשנייה – כי הוא נמצא ליד שתיים מהיפות בטירות של גרמניה – נוישוונשטיין ו הוהנשוונגאו, ובין שתי עיירות מקסימות – פוסן ושוונגאו.
מלון דאס רובצאל
מימין: מקסימיליאן השני, אשתו מריה ושני בניו – לודוויג השני (משמאל) ואוטו (מימין)
ארמון לינדרהוף – מאחוזת ציד לארמון החלומות
בשנת 1874, כעשור לאחר שהוכתר כמלך בוואריה, החליט לודוויג השני לשפץ את אחוזת לינדרהוף, שקנה אביו מקסימילאן השני, בכפר נידח בדרום בוואריה. כך נבנה ארמון לינדרהוף (Schloss Linderhof ), השוכן ליד הכפר אטאל (Ettal ).
בתחילה רצה לודוויג בהעתק של ארמון ורסאי בצרפת, אך לבסוף הוא התפשר ובנה ארמון "צנוע" על בסיס האחוזה המקומית. בשלב ראשון שופץ בית הכפר (Königshäuschen) בסגנון נאו-רוקוקו. בהמשך נבנו אגפים מחוץ לבית המרכזי, שנראו מבחוץ כמו בקתות אלפיניות, אבל בתוך ה"בקתות" הפאר היה רב. בשלב השלישי חוברו כל האגפים וזהו הארמון אותו מבקרים כיום. הארמון צופה בקירות אבן וגג מבריק ונוסף לו גרם מדרגות מרשים בכניסה. את בקתת הנופש והציד המקורית פירקו והציבו בתוך הגנים.
הגנים המקיפים את הארמון תוכננו להיות דומים לאלו של ארמון ורסאי. אין זה פלא שלודוויג השני חיקה את לואי ה-14, שסבר כי "המדינה זה אני", שכן גם הוא לקה באותו שיגעון גדלות. לביש מזלו השטח לא היה גדול דיו. הגן מקסים ופזורים בו מבנים קטנים, כמו הבית המרוקאי (Marokkanisches Haus) ובקתת הציד. באגם שוואננוייר (Schwanenweiher ) שוחים ברבורים, ומערת ונוס (Venusgrotte) היא מערת נטיפים מלאכותית, אותה בנה כדי שיוכל להקשיב למוסיקה שנכתבה על ידי המלחין האהוב עליו, ריכרד ואגנר. המערה הוארה כבר אז באמצעות חשמל – המצאה מודרנית לתקופתו.
ארמון לינדרהוף בדרום בוואריה, ליד הכפר אטאל (צילום: Photo Start)
ארמון לינדרהוף מוקף גנים מקסימים ונוף יפהפה (צילום: Andrey Khrobostov)
טירת נוישוונשטיין – הפומפוזית מכולן
הטירה השנייה שבנה לודוויג השני, אולי המפורסמת והפומפוזית מכולן, היא טירת נוישוונשטיין (Neuschwanstein ). הטירה נבנתה במשך 17 שנה, עד מותו (1886), אז הופסקה הבנייה והחלק הפנימי לעולם לא הושלם. לודוויג השני התגורר בה רק שישה חודשים, בשנים 1884-1886.
חדר העבודה, כמו חדרים רבים אחרים, מעוטר בציורים של סצנות מאגדות נורדיות, שהשפיעו גם על יצירותיו של ואגנר. בולט הברבור, סמל משפחת המלוכה הבווארית והסמל הנוצרי לתום וטוהרה. הסיפור על אביר הברבור לוהנגרין (Lohengrin ) ואביו המלך (Parsifal ), מתאר אביר המגיע על ברבור כדי להגן על הדוכסות מפני אויבים, ומתחתן עם בת הדוכס. הסיפור משלב את האמונה הנוצרית וניצחונה על הפגאניות.
החזית נראית כמו מימי הביניים, אך בתוך הטירה השתמשו בטכניקות המודרניות ביותר לתקופה, כמו הסקה מרכזית על בסיס אוויר חם, מים זורמים בכל הקומות, ומים חמים וקרים במטבח – בהחלט חידושים במאה ה-19. כאשר נזקק המלך למשרתיו הוא נעזר במערכת קריאה חשמלית, ובקומה העליונה יש אפילו טלפון.
חלק מהמתקנים המודרניים נועדו לשרת את לודוויג השני, שנהג להתבודד. הוא היה אוכל תמיד בגפו, ומזעיק את משרתיו שיעבירו לו את המזון במעלית שהוקמה לצורך כך. זו לא הייתה רק גחמה, שכן הוא סבל ממחלת חניכיים קשה, שבגללה נשרו שיניו, ואכילתו לא הייתה אסטטית במיוחד. לודוויג לא היה רק חולה, אלא גם שתיין, וכנראה השתמש גם בסמים ותרופות, שלא שיפרו את מצבו הרגשי הרעוע.
טירת נוישוונשטיין אותה בנה לודוויג השני לא הרחק מהטירה של הוריו (צילום: Snapwire)
טירת נוישוונשטיין, מבט על הכניסה והחצר (צילום: ptnimages)
ארמון הרנכימזה – העתק של ארמון ורסאי
מפעל הבנייה השלישי של לודוויג השני, ארמון הרנכימזה (Herrenchiemsee ), הוא ארמון מרהיב בדרום-מזרח בוואריה, בקרבת הגבול עם אוסטריה. הארמון שוכן על אי גדול בלב אגם כימזה (Chiemsee ) היפהפה, וניתן להגיע אליו רק בשייט. המתחם מורכב ממספר אתרים: המנזר הבנדיקט (Herrenchiemsee Abbey ) במתחם הארמון הישן, הארמון החדש (Herrenchiemsee Palace ), הגנים והמזרקות.
לודוויג השני, מוקסם מעצמו ויחד עם זאת כבר סובל מדיכאון והזיות שאפיינו את תקופת חייו האחרונה, בנה את הארמון בשנים 1878-1885 , על פי הדגם של ארמון ורסאי. לא סתם חשב לודוויג שהוא "אח תאום" של לואי ה-14, אפילו השם לודוויג הוא למעשה אותו שם (לואי). ואכן הארמון דומה מאד לארמון ורסאי, כולל אולם המראות הראוותני. לודוויג השני התגורר כאן רק מספר ימים, בספטמבר 1885, כאשר הטירה עדיין לא הייתה גמורה. הוא מת כחצי שנה לאחר מכן, והבנייה הסתיימה רק לאחר מותו.
ארמון הרנכימזה שבנה לודוויג השני על פי הדגם של ארמון ורסאי (צילום: Andrey Khrobostov)
מזרקה בגנים של ארמון הרנכימזה (צילום: juergen2008)
בורג פאלקנשטיין – הטירה שלא נבנתה
במהלך סיוריו בדרום בוואריה מצא לודוויג השני חורבות מבצר עתיק – בורג פאלקנשטיין (Burg Falkenstein ), שפירושו "טירת אבן הבזים", במיקום אופטימלי על פסגת הר אלפיני בגובה 1,268 מטר. בשנת 1883 רכש לודוויג את חורבות המבצר והחל לתכנן את טירת החלומות, שאמורה הייתה להשלים את הפנטזיה שלא מומשה במלואה בטירת נוישוונשטיין. שותפו וחברו לתכנון הטירה היה כריסטיאן יאנק (Christian Jank ), ויחד הם שרטטו ציורי ענק של הטירה המתוכננת.
לודוויג לקח חלק פעיל בתכנון, כמו בכל הטירות האחרות שעיצב. השרטוטים כבר הוכנו, התוכניות נרשמו, אך מותו ב- 1886 קטע את התוכנית. כיום יש במקום רק חורבות (Burgruine Falkenstein Allgäu) ובית מלון – מלון בורג פאלקנשטיין (Blaue Burg Falkenstein).
במקום בו נותרו חורבות המבצר, נמצא כיום מלון בורג פאלקנשטיין המקסים (צילום: Burg Falkenstein)
מלון בורג פאלקנשטיין – להרגיש כמו מלכי בוואריה...
חדרים מקסימים וסוויטות ענקיות, עם נופים עוצרי נשימה של בוואריה למרגלותיכם (צילום: Burg Falkenstein)
לודוויג השני – סוף דבר
לודוויג נמנע מלהשתתף במלחמות שהיו באזור בתקופת שלטונו, כולל מלחמת צרפת-פרוסיה, ובכך העניק לנתיניו תקופה של שלום. אמנם הוא בזבז סכומי עתק מההון המשפחתי על מפעלי הבנייה שלו, אך אלו העניקו תמריץ לכלכלת בוואריה. העם אהב אותו, אך התנהגותו המוזרה, ההומוסקסואליות המוחצנת שהפגין, החשש שהוא חולה נפש ואי תפקודו כמלך, הטרידו את הממשלה הבווארית. פעמיים הגיעו נציגי הממשלה להודיע לו על סיום תפקידו כמלך, ופעמיים נתקלו בהתנגדות של אזרחי בוואריה. למרות זאת הוא הוכרז כלא שפוי והועבר לטירה אחרת. כמה ימים לאחר מכן, ב-13 ביוני 1886, הוא ורופאו נמצאו טבועים באגם. עד היום לא ברור, האם הייתה זו התאבדות או התנקשות. את הכתר ירש אחיו אוטו מבוואריה (1848-1916), אשר הוכרז כלא שפוי, ובפועל שלט דודו לויטפולד, אחיו של האב מקסימיליאן השני.
מבט אחרון על טירת האגדות – טירת נוישוונשטיין, שהיוותה השראה לוולט דיסני (צילום: jakergb)
הטירות שנבנו על ידי לודוויג השני מעידות על הקשר של בוואריה אל מיתוסים נוצריים קדומים, שהיוו חלק מהבסיס הרעיוני לצמיחת התפיסה הלאומית הגרמנית במאה ה-19. תערובת אקלקטית של תרבות יוון ורומא הקלאסית, התרפקות על מיתוסים נורדיים ושילוב מוטיבים נוצריים. טירותיו משלבות סגנונות בנייה: החל ברוקוקו מצועצע (ארמון לינדרהוף), דרך ביזנטי-גותי (טירת נוישוונשטיין), וכלה בחיקוי מושלם לארכיטקטורה של טירת ורסאי (ארמון הרנכימזה).
לכתבה הקודמת בסדרה: מסלול בעקבות המלך לודוויג הראשון
מידע נוסף
כתבות נוספות על בוואריה ומינכן
ארמון לינדרהוף מוקף גנים מקסימים ונוף יפהפה (צילום: Andrey Khrobostov)
חלק מהמתקנים המודרניים נועדו לשרת את לודוויג השני, שנהג להתבודד. הוא היה אוכל תמיד בגפו, ומזעיק את משרתיו שיעבירו לו את המזון במעלית שהוקמה לצורך כך. זו לא הייתה רק גחמה, שכן הוא סבל ממחלת חניכיים קשה, שבגללה נשרו שיניו, ואכילתו לא הייתה אסטטית במיוחד. לודוויג לא היה רק חולה, אלא גם שתיין, וכנראה השתמש גם בסמים ותרופות, שלא שיפרו את מצבו הרגשי הרעוע.
טירת נוישוונשטיין אותה בנה לודוויג השני לא הרחק מהטירה של הוריו (צילום: Snapwire)
טירת נוישוונשטיין, מבט על הכניסה והחצר (צילום: ptnimages)
ארמון הרנכימזה – העתק של ארמון ורסאי
מפעל הבנייה השלישי של לודוויג השני, ארמון הרנכימזה (Herrenchiemsee ), הוא ארמון מרהיב בדרום-מזרח בוואריה, בקרבת הגבול עם אוסטריה. הארמון שוכן על אי גדול בלב אגם כימזה (Chiemsee ) היפהפה, וניתן להגיע אליו רק בשייט. המתחם מורכב ממספר אתרים: המנזר הבנדיקט (Herrenchiemsee Abbey ) במתחם הארמון הישן, הארמון החדש (Herrenchiemsee Palace ), הגנים והמזרקות.
לודוויג השני, מוקסם מעצמו ויחד עם זאת כבר סובל מדיכאון והזיות שאפיינו את תקופת חייו האחרונה, בנה את הארמון בשנים 1878-1885 , על פי הדגם של ארמון ורסאי. לא סתם חשב לודוויג שהוא "אח תאום" של לואי ה-14, אפילו השם לודוויג הוא למעשה אותו שם (לואי). ואכן הארמון דומה מאד לארמון ורסאי, כולל אולם המראות הראוותני. לודוויג השני התגורר כאן רק מספר ימים, בספטמבר 1885, כאשר הטירה עדיין לא הייתה גמורה. הוא מת כחצי שנה לאחר מכן, והבנייה הסתיימה רק לאחר מותו.
ארמון הרנכימזה שבנה לודוויג השני על פי הדגם של ארמון ורסאי (צילום: Andrey Khrobostov)
מזרקה בגנים של ארמון הרנכימזה (צילום: juergen2008)
בורג פאלקנשטיין – הטירה שלא נבנתה
במהלך סיוריו בדרום בוואריה מצא לודוויג השני חורבות מבצר עתיק – בורג פאלקנשטיין (Burg Falkenstein ), שפירושו "טירת אבן הבזים", במיקום אופטימלי על פסגת הר אלפיני בגובה 1,268 מטר. בשנת 1883 רכש לודוויג את חורבות המבצר והחל לתכנן את טירת החלומות, שאמורה הייתה להשלים את הפנטזיה שלא מומשה במלואה בטירת נוישוונשטיין. שותפו וחברו לתכנון הטירה היה כריסטיאן יאנק (Christian Jank ), ויחד הם שרטטו ציורי ענק של הטירה המתוכננת.
לודוויג לקח חלק פעיל בתכנון, כמו בכל הטירות האחרות שעיצב. השרטוטים כבר הוכנו, התוכניות נרשמו, אך מותו ב- 1886 קטע את התוכנית. כיום יש במקום רק חורבות (Burgruine Falkenstein Allgäu) ובית מלון – מלון בורג פאלקנשטיין (Blaue Burg Falkenstein).
במקום בו נותרו חורבות המבצר, נמצא כיום מלון בורג פאלקנשטיין המקסים (צילום: Burg Falkenstein)
מלון בורג פאלקנשטיין – להרגיש כמו מלכי בוואריה...
חדרים מקסימים וסוויטות ענקיות, עם נופים עוצרי נשימה של בוואריה למרגלותיכם (צילום: Burg Falkenstein)
לודוויג השני – סוף דבר
לודוויג נמנע מלהשתתף במלחמות שהיו באזור בתקופת שלטונו, כולל מלחמת צרפת-פרוסיה, ובכך העניק לנתיניו תקופה של שלום. אמנם הוא בזבז סכומי עתק מההון המשפחתי על מפעלי הבנייה שלו, אך אלו העניקו תמריץ לכלכלת בוואריה. העם אהב אותו, אך התנהגותו המוזרה, ההומוסקסואליות המוחצנת שהפגין, החשש שהוא חולה נפש ואי תפקודו כמלך, הטרידו את הממשלה הבווארית. פעמיים הגיעו נציגי הממשלה להודיע לו על סיום תפקידו כמלך, ופעמיים נתקלו בהתנגדות של אזרחי בוואריה. למרות זאת הוא הוכרז כלא שפוי והועבר לטירה אחרת. כמה ימים לאחר מכן, ב-13 ביוני 1886, הוא ורופאו נמצאו טבועים באגם. עד היום לא ברור, האם הייתה זו התאבדות או התנקשות. את הכתר ירש אחיו אוטו מבוואריה (1848-1916), אשר הוכרז כלא שפוי, ובפועל שלט דודו לויטפולד, אחיו של האב מקסימיליאן השני.
מבט אחרון על טירת האגדות – טירת נוישוונשטיין, שהיוותה השראה לוולט דיסני (צילום: jakergb)
הטירות שנבנו על ידי לודוויג השני מעידות על הקשר של בוואריה אל מיתוסים נוצריים קדומים, שהיוו חלק מהבסיס הרעיוני לצמיחת התפיסה הלאומית הגרמנית במאה ה-19. תערובת אקלקטית של תרבות יוון ורומא הקלאסית, התרפקות על מיתוסים נורדיים ושילוב מוטיבים נוצריים. טירותיו משלבות סגנונות בנייה: החל ברוקוקו מצועצע (ארמון לינדרהוף), דרך ביזנטי-גותי (טירת נוישוונשטיין), וכלה בחיקוי מושלם לארכיטקטורה של טירת ורסאי (ארמון הרנכימזה).
לכתבה הקודמת בסדרה: מסלול בעקבות המלך לודוויג הראשון
מידע נוסף
כתבות נוספות על בוואריה ומינכן
ארמון הרנכימזה שבנה לודוויג השני על פי הדגם של ארמון ורסאי (צילום: Andrey Khrobostov)
מזרקה בגנים של ארמון הרנכימזה (צילום: juergen2008)
לודוויג לקח חלק פעיל בתכנון,
במקום בו נותרו חורבות המבצר, נמצא כיום מלון בורג פאלקנשטיין המקסים (צילום: Burg Falkenstein)
מלון בורג פאלקנשטיין – להרגיש כמו מלכי בוואריה...
חדרים מקסימים וסוויטות ענקיות, עם נופים עוצרי נשימה של בוואריה למרגלותיכם (צילום: Burg Falkenstein)
חדרים מקסימים וסוויטות ענקיות, עם נופים עוצרי נשימה של בוואריה למרגלותיכם (צילום: Burg Falkenstein)
לודוויג השני – סוף דבר
לודוויג נמנע מלהשתתף במלחמות שהיו באזור בתקופת שלטונו, כולל מלחמת צרפת-פרוסיה, ובכך העניק לנתיניו תקופה של שלום. אמנם הוא בזבז סכומי עתק מההון המשפחתי על מפעלי הבנייה שלו, אך אלו העניקו תמריץ לכלכלת בוואריה. העם אהב אותו, אך התנהגותו המוזרה, ההומוסקסואליות המוחצנת שהפגין, החשש שהוא חולה נפש ואי תפקודו כמלך, הטרידו את הממשלה הבווארית. פעמיים הגיעו נציגי הממשלה להודיע לו על סיום תפקידו כמלך, ופעמיים נתקלו בהתנגדות של אזרחי בוואריה. למרות זאת הוא הוכרז כלא שפוי והועבר לטירה אחרת. כמה ימים לאחר מכן, ב-13 ביוני 1886, הוא ורופאו נמצאו טבועים באגם. עד היום לא ברור, האם הייתה זו התאבדות או התנקשות. את הכתר ירש אחיו אוטו מבוואריה (1848-1916), אשר הוכרז כלא שפוי, ובפועל שלט דודו לויטפולד, אחיו של האב מקסימיליאן השני.
מבט אחרון על טירת האגדות – טירת נוישוונשטיין, שהיוותה השראה לוולט דיסני (צילום: jakergb)
הטירות שנבנו על ידי לודוויג השני מעידות על הקשר של בוואריה אל מיתוסים נוצריים קדומים, שהיוו חלק מהבסיס הרעיוני לצמיחת התפיסה הלאומית הגרמנית במאה ה-19. תערובת אקלקטית של תרבות יוון ורומא הקלאסית, התרפקות על מיתוסים נורדיים ושילוב מוטיבים נוצריים. טירותיו משלבות סגנונות בנייה: החל ברוקוקו מצועצע (ארמון לינדרהוף), דרך ביזנטי-גותי (טירת נוישוונשטיין), וכלה בחיקוי מושלם לארכיטקטורה של טירת ורסאי (ארמון הרנכימזה).
לכתבה הקודמת בסדרה: מסלול בעקבות המלך לודוויג הראשון
מידע נוסף
כתבות נוספות על בוואריה ומינכן
מבט אחרון על טירת האגדות – טירת נוישוונשטיין, שהיוותה השראה לוולט דיסני (צילום: jakergb)
הטירות שנבנו על ידי לודוויג השני מעידות על הקשר של בוואריה אל מיתוסים נוצריים קדומים, שהיוו חלק מהבסיס הרעיוני לצמיחת התפיסה הלאומית הגרמנית במאה ה-19. תערובת אקלקטית של תרבות יוון ורומא הקלאסית, התרפקות על מיתוסים נורדיים ושילוב מוטיבים נוצריים. טירותיו משלבות סגנונות בנייה: החל ברוקוקו מצועצע (ארמון לינדרהוף), דרך ביזנטי-גותי (טירת נוישוונשטיין), וכלה בחיקוי מושלם לארכיטקטורה של טירת ורסאי (ארמון הרנכימזה).
לכתבה הקודמת בסדרה: