טירות בגרמניה – שיעור היסטוריה מרתק
מאת: יונית אבני
החיים בימי הביניים היו מלוכלכים, אלימים וקצרים. באותם ימים, ההבדל בין שודדי דרכים לבין צבא היה בעיקר בגודל הקבוצה ובתחמושת שלה. מסיבה זו היו המבצרים והטירות חיוניים כל כך, לא רק למגורי האצילים המקומיים, אלא גם לביטחונם של הכפריים, האריסים, תושבי העיירה הסמוכה ועוברי אורח.
הטירה הישנה, מירסבורג (A), טירת היידלברג (B), טירת אלץ (C), ומלון זיהוף (D) על גדות אגם קונסטאנץ
טירות בגרמניה - מהגנה לרומנטיקה
לכל מבצר המכבד את עצמו היו לפחות מגדל אחד או שניים, אשר שימשו כמגדלי תצפית, על מנת להזהיר משודדי הדרכים. כאשר היו אלו מתקרבים אל המבצר, הדרך המקובלת להרחקתם הייתה משא ומתן מנומס וכופר ששולם להם. כמה מבצרים הרחיבו את תחום ההגנה שלהם ו"נתנו הגנה" גם לדרכים, לנהרות ולצמתים – כלומר חייבו במס את כל מי שעבר במקום, תשלום שנחשב כ"דמי הגנה". כלומר, כולם עסקו בביזה ושוד והחזק ניצח.
במאה ה-17, כאשר היקפן של המלחמות גדל ואמצעי הלחימה בהן הוסבו לנשק כבד ותותחים, נאלצו גם המבצרים להתחמש ולהתבצר בהתאם. בין המלחמות חלק מהמבצרים ננטשו, ושימשו כחומר גלם ומחצבה זולה לבנייה של מבנים בעיירה הסמוכה. במאה ה-19, עם איחודה של גרמניה על ידי ביסמרק, החל חיפוש השורשים. חלקם שורשים אמיתיים להוויה הגרמנית וחלקם המצאות רומנטיקניות. המבצרים היו אמורים לסמל את הרוח החדשה ולכן גרמניה בורכה בטירות רבות – חלקן טירות מקוריות וחלקן טירות שנהרסו ושוחזרו בשחזורים רומנטיים של המאה ה-19.
טירת נוישוונשטיין, הטירה המפורסמת ביותר בגמניה שנתנה השראה לסרטי וולט דיסני (צילום: Vadmary)
עוד על טירת נוישוואנשטיין בכתבה על הדרך הרומנטית וגם בכתבה על לודוויג השני
1. הטירה הישנה – נערות מתמזגות עם פרחים על הקיר
העיירה מירסבורג ( Meersburg ) שוכנת על גדות אגם קונסטנץ (בגרמנית: Bodensee ), המשותף לגרמניה, שוויץ ואוסטריה. הטירה הישנה ( Altes Schloss ) – העתיקה ביותר בגרמניה – שוכנת בגובה 440 מטר מעל פני האגם, וכך גם העיירה כולה. מי באמת בנה את הטירה? עד היום יש ויכוח ודעות שונות בנוגע לכך.
גרסה אחת טוענת שהמלך דגוברט הראשון ( Dagobert I ) בנה אותה לראשונה בשנת 630. ואכן המגדל נקרא Dagobertturms – "המגדל של דגוברט". גרסה זו מסתמכת על ניירות וממצאים המעידים על קיומה של הטירה בתקופות קדומות. הגרסה השנייה טוענת כי הטירה נבנתה בכלל במאה ה-12 ורק המגדל (עליו לפחות אין ויכוח) הוא על שמו של המלך דגוברט הראשון. תיאוריה זו מסתמכת על העובדה כי המאה ה-12 היא התקופה בה נבנו הטירות באזור כולו.
הטירה הישנה במירסבורג משקיפה לעבר אגם קונסטאנץ (צילום: Bohdan Mezei)
עם השנים הועברה הטירה מיד ליד, והוחזקה בבעלות רוזנים ובישופים מקומיים. היא הורחבה ובוצרה שוב ושוב. בשנת 1510 הסתיימה הבנייה וניתן היה לראות את הביצורים, כולל גשר מתרומם ותעלת מים שהקיפה את הטירה. כיום רואים את החפיר, אבל מים כבר אין. גם כיום ניתן לראות את גלגל הטחנה הענק בכניסה לטירה. טחנת הקמח, אשר השתמרה משנת 1620, היא העתיקה ביותר בגרמניה. כשמתבוננים בגלגל העצום מתקשים להבין איך בתקופות קדומות, ללא אמצעי טכנולוגיה מתוחכמים, בנו גלגל שקוטרו מעל 9 מטר.
הטירה העתיקה ביותר בגרמניה, ה טירה הישנה ב מירסבורג (צילום: FooTToo)
החל משנת 1520 שימשה הטירה למגורי הבישוף של קונסטנץ. באותה עת קונסטנץ הפכה להיות פרוטסטנטית כך שהבישוף נאלץ לאתר לעצמו מקום מגורים חלופי. היא שימשה למגורי הבישוף עד המאה ה-18, אז בחר הבישוף לעבור לארמון החדש, המודרני והמשוכלל יותר. כך הפכה הטירה למבני משרדים ואדמיניסטרציה של העירייה המקומית, עד שבתחילת המאה ה-19 היא נמכרה לאספן פרטי, ז'וזף וואן לאסבורג, שקנה אותה בתור נכס לשימור ומחסן לאוסף הספרים והחרבות שלו. המשפחה הסתבכה כלכלית ופשטה את הרגל (קורה במשפחות הכי טובות) ומכרה את הטירה למשפחה אחרת, שמחזיקה בה עד היום.
אחת הטירות היותר מוצלחות ללימוד של אורח החיים והתנהגות האבירים בימי הביניים,
תצוגת הנשק בטירה הישנה (צילום: Rufus46)
ניתן למצוא כאן 30 חדרים מרוהטים בשלמות וכן להתרשם מעובי הקירות. זוהי אחת הטירות היותר מוצלחות ללימוד של אורח החיים והתנהגות האבירים בימי הביניים. בכל החדרים מפוזרים שריונות, חרבות, רמחים, מגנים ויתר האביזרים ההכרחיים. בחנות הטירה ניתן לקנות את כל האביזרים הללו, אם אתם זקוקים במקרה לרומח בבית.
אם מדברים על התנהגות אבירית, נימוסים והליכות, אחד האירועים הקבועים בטירה היו נשפי ריקודים. אחרי שהאדונים אכלו ושבעו היו מזיזים את השולחנות והנשף היה מתחיל. הנשים היו יושבות על ספסלים לאורך הקירות, המקושטים בציורי וורדים ופרחים אחרים. אם נערה לא הייתה נבחרת לריקודים היו קוראים לה Mauerblümchen ומכאן הכינוי "פרח קיר" לנערה שלא מוזמנת לריקודים ומתמזגת עם ציורי הפרחים שעל הקיר. הסיור בטירה הוא סיור עצמאי, בעזרת דפי הסבר שמקבלים בכניסה (גם באנגלית).
מלון מומלץ על גדות אגם קונסטאנץ
מלון זיהוף (Hotel Seehof) הוא מלון משפחתי ברמת 3 כוכבים, ממש על גדות אגם קונסטאנץ, במרחק 10 דקות נסיעה מהטירה הישנה במירסבורג. הוא מציע מסעדה, בר, חדרים זוגיים וסוויטות, שלחלקם מרפסת הצופה לאגם.
אם אתם כבר כאן – מה עוד בסביבה
הארמון החדש ( Neues Schloss ) במירסבורג – בקומה העליונה שוכן מוזיאון העוסק בתולדות חיל האוויר הגרמני (מוזיאון אווירי כמו כל מוזיאון אווירי אחר, אם לא חושבים מה הם עשו עם המטוסים האלו...).
מוזיאון היין ( Wienbau Museum ) במירסבורג – מתעד את גידול היין באזור.
מוזיאון צפלין ( Zeppelin Museum ) בעיירה פרידריכשאפן (Friedrichshafen ) – מציג דגמים ומידע על ספינות אוויר.
שמורת הקופים ( Affenberg Salem ) – שמורה של קופי מקוק וקופים אחרים, וכן חסידות ובעלי חיים נוספים.
מוזיאון Pfahlbau בעיירה Unteruhldingen – מוזיאון פתוח המציג בתים על כלונסאות הבנויים מעל האגם.
כדאי לבקר גם בערים לינדאו ( Lindau ) וברגנץ ( Bregenz ) וכל יתר האתרים שסביב אגם קונסטנץ.
מוזיאון צפלין – דגם ספינת האוויר שפותחה בתחילת המאה ה-20,
על ידי הרוזן הגרמני פרדיננד פון צפלין בעיירה פרידריכסהאפן, ליד אגם קונסטאנץ (צילום: Gianni Trentin )
2. טירת היידלברג – ביש מזל ונסיכה עצובה
טירת היידלברג (Heidelberger Schloss ) נמצאת בעיר היידלברג (Heidelberg ) שבמערב גרמניה, בצפון היער השחור. העיר עצמה, השוכנת 90 ק"מ דרומית לפרנקפורט (Frankfurt am Main ), מהווה יעד תיירות חשוב.
כתבה על היער השחור
הטירה בחלקה הגדול הרוסה ובכל זאת מהווה יעד תיירותי מוביל, בשל גווניה הוורודים ובשל הנוף המרהיב הנשקף ממנה אל העיר ואל נהר נקאר (Neckar ) הזורם למרגלותיה. אל הטירה עולים ברגל או בפוניקולר (Bergbahn ) משוק החיטה העתיק (Kornmarkt ) של היידלברג.
עוד שתי סיבות טובות לבקר בטירה:
* חבית היין הענקית המוצגת לראווה במרתפי הטירה.
* בית המרקחת העתיק הנמצא ב- Ottheinrichsbau , אחד המבנים היפים בטירה, בו ניתן לראות צנצנות צמחי מרפא, מאזני השקילה ואולי גם את המכשפה שתרקח את התרופה.
טירת היידלברג בחלקה הגדול הרוסה ובכל זאת מהווה יעד תיירותי מוביל,
בשל גווניה הוורודים ובשל הנוף המרהיב הנשקף ממנה אל העיר ואל הנהר הזורם למרגלותיה (צילום: herbert2512)
טירה חסרת מזל
טירת היידלברג היפה סבלה מחוסר מזל מתמשך.
ביש המזל הראשון: בשנת 1401 הרחיב רופרט השלישי מלך גרמניה את הטירה מאחר שהייתה קטנה מדי עבורו ועבור הפמליה שלו, שנאלצה להתגורר בחוץ (בכיכר האוניברסיטה של היום). אולם לרוע מזלו הוא לא הספיק להתגורר בה אפילו עשור ועם מותו חולקה ממלכתו בין ארבעת בניו, כאשר החלק של היידלברג והסביבה ניתן ללודוויג השלישי, בנו הבכור.
ביש מזל שני: בשנת 1537 מכת ברק חזקה הרסה את החלק העליון של הטירה. מכיוון שהבנייה הייתה ברובה מעץ ולא מאבן, לא נותר הרבה מהחלק העליון ובמקומו נטעו את הגנים הבוטניים של הטירה (Hortus Palatinus ). הצמחים שימשו לתרופות שנמכרו בבית המרקחת.
ביש מזל שלישי: במסגרת מלחמת שלושים השנים (1618-1648), במהלך ניסיונות הכיבוש מחדש, נשרפו חלקים משמעותיים מהטירה. לאחר המלחמה הטירה שופצה שוב.
טירת היידלברג סבלה מחוסר מזל לאורך השנים (צילום: eyewave)
ביש המזל של הנסיכה
ביש המזל הרביעי הוא סיפור מעניין במיוחד. אליזבת שרלוט, נסיכת חבל פלטין, שנולדה בטירת היידלברג, הייתה רק בת 19, כאשר אביה מיהר להשיא אותה "נכון" פוליטית, לפיליפ הראשון, נסיך צרפתי, אחיו של לואי ה-14. נישואיה האומללים לא החזיקו מעמד זמן רב והיא התאלמנה. אך למרות רצונה לחזור לביתה בגרמניה, היא חויבה להישאר בחצר הצרפתית.
כאשר אחיה קארל השני, הנצר האחרון לשושלת פלטין נפח את נשמתו, ללא יורש, תבע לואי ה-14 כי טירת היידלברג ושטחי הממלכה יעברו לרשותה של אליזבת שרלוט (בצרפת היה מקובל שנשים הן יורשות, ואילו בגרמניה הס מלהזכיר תועבה שכזו). געגועיה של הנסיכה לא הרשימו במיוחד את לואי ה-14 וב- 1688 צעדו הגייסות הצרפתיים אל הטירה, שעליה הגנו כוחות האלקטור המקומי של פלטין. אחרי שהות קצרה בטירה החליטו הצרפתים לשרוף אותה ואת העיר עד היסוד. אליזבת, או כפי שנקראה בידי כולם – ליזלוט, נאלצה לראות את ארצה האהובה ובית מגוריה עולים בלהבות שהבעירו הצרפתים.
למרות ההוראה לשרוף את העיר ולמחוק אותה מעל פני האדמה, ריחם הגנרל המקומי על התושבים ונתן עצה לאוכלוסייה להבעיר מדורות קטנות בבתים. כך נראה העשן למרחקים, וכולם חשבו שהעיר עולה בלהבות. אולם מזלה של הטירה לא שפר והיא נשרפה. אליזבת התגוררה בצרפת 30 שנה אבל התגעגעה לטירה ולהיידלברג, עיר הולדתה. היא כתבה 60,000 מכתבים, מהם נמצאו רק כעשירית. רובם נכתבו לדודתה האהובה סופי מהאנובר ומתארים את אורח החיים בילדותה בטירה, אהבתה לסוסים עליהם רכבה, טיולי הבוקר שלה בגלישה ממורד ההר אל העמק והנהר וקטיף האוכמניות ופירות היער שכה אהבה.
ביש מזל חמישי: בשנת 1693 כאשר הצרפתים הגיעו שוב אל שערי טירת היידלברג הם מצאו אותה מבוצרת להפליא. הצרפתים המאוכזבים שלא הצליחו להתמודד עם כיבוש הטירה, נסוגו, שרפו את העיר ואת מקור האספקה של הטירה. למחרת נכנעה הטירה והצרפתים שוב שרפו את המבנים שלה.
ביש מזל שישי: האלקטור, שהיה השליט ובעלי המקום, החליט כי הטירה מביאה מזל רע והעביר את מגוריו לטירת מנהיים (Mannheim ). במקביל הוא הורה על שיפוץ הטירה מחדש.
ביש מזל שביעי (ואחרון): מכת ברק שרפה את המבנים של הטירה (1764).
שיפוץ ותיקון הטירה במהלך המאה ה-19 עלה יותר מחצי מיליון מרק גרמני, אך עד היום הטירה היא בעיקר חורבות ורק חלקים קטנים מתוכה משוחזרים ומאפשרים ביקור.
שער העיר היידלברג והטירה במעלה הגבעה (צילום: Leonid Andronov)
אם אתם כבר כאן – מה עוד בסביבה
העיר היידלברג כמעט לא נפגעה בהפצצות בנות הברית במלחמת העולם השנייה. חלקים רבים ממנה נותרו עד היום כפי שהיו בימי הביניים. קסמה של היידלברג העתיקה הפך אותה ליעד תיירותי מבוקש, ומדי שנה מבקרים בעיר ובטירה שלושה מיליון תיירים אשר מפרנסים היטב את שירותי התיירות. כדאי להתרשם ממבני האוניברסיטה, מגדל הכלא, הכנסיות, הגשר על נהר נקאר, דרך הפילוסופים, רחובותיה העתיקים של העיר והאווירה הסטודנטיאלית שבה.
בסביבה הקרובה: העיר מנהיים, נהר הריין ונהר נקאר (Neckar ), העיר קרלהוסה, העיר באדן-באדן וצפון היער השחור, העיר וירצבורג והדרך הרומנטית, פרנקפורט אם מיין, מיינץ, חבל סאר, שטוטגרט, העיר נירנברג וחבל פרנקוניה.
כתבה על הדרך הרומנטית | כתבה על היער השחור | כתבה על העיר נירנברג וחבל פרנקוניה
העיר היידלברג על גדת נהר נקאר (צילום: Freeartist)
3. טירת אלץ – קיבוץ של ימי הביניים
טירת אלץ ( Eltz ) היא אחת הטירות היפות ביותר באירופה. כמו גלוית תיירות, ניצבת על צוק סלע המציץ מבין עצי היער וסביבה זורם נחל קטן. בעלי הדמיון העשיר יכולים לדמיין שבין הצריחים והמגדלים, שנבנו במאה ה-12, הסתובבו נערות ארוכות שיער, אותן צריך היה להציל מדרקונים רשעים. טירת אלץ נמצאת לצד העיירה Münstermaifeld , 140 ק"מ מערבית לפרנקפורט. היא מוחזקת בבעלות אותה המשפחה מזה 33 דורות במשך 800 שנה. בתחילה, במאה ה-12, התגוררו בה משפחות Rübenach ו- Rodendorf .
איך טירה יכולה להיות של "שתי משפחות" ביחד? ההסבר הוא על "קיבוץ" של ימי הביניים (בגרמנית: Ganerbenburg ), כלומר טירה בבעלות משותפת. כאשר יש כמה יורשים לרכוש, מפלגי משפחה שונים, וכולם מתאחדים יחד לבנות טירה שתשמש כבית מגורים לכולם ביחד (לא בדיוק קומונה, לא לפנטז). אנו מרבים לדמיין את העושר של חיי האצילים בימי הביניים, אך מתברר כי חלקם הגדול לא היה מספיק עשיר כדי לבנות טירה. רובם החזיקו בבעלותם כפר או חלק של כפר, וזה לא הספיק כבסיס כלכלי לבניית טירה ראויה. האצילים האלו התגוררו במה שנקרא אז "בתי אבירים", שהיו די פשוטים, בחלק מהמקרים לא הרבה יותר גדולים מאשר בקתות האריסים שלהם.
סיבה נוספת ל"בעלות המשותפת": בחלקים שונים של האימפריה הרומית הקדושה (גרמניה-אוסטריה של ימי הביניים), חייבו חוקי ירושה מקומיים את היורשים לחלק את הרכוש בין כל היורשים, אבל החלק שכל אחד קיבל היה קטן מדי מכדי לבנות עליו טירה. השיטה הקיבוצית יצרה מצב בו כל אחד מהיורשים בנה לעצמו טירה או בית מגורים ואילו ההגנה על המקום, החומות והשמירה, היו משותפים לכולם.
למרות שנבנתה על ראש גבעה, הטירה נמצאת עמוק בתוך העמק ולכן במאה ה-14 היא נכבשה למרות הביצורים. בשל מיקומה חייב הסיכון הביטחוני את המשפחה להקים חומות גבוהות במיוחד.
טירת אלץ, כמו נלקחה מתוך גלוית תיירות (צילום: Andrey Khorobostov)
המשפחה המצומצמת עדיין גרה בטירה
טירת אלץ היא שילוב של שלשה בתי אצילים, על חלקותיהם, שנבנו יחד באותו קומפלקס מגורים והגנה. שלוש המשפחות לבית אלץ הן: אלץ המוזהב, אלץ של אריה הכסף ואלץ של קרני השור (השמות המוזרים הם הכינוי של ענפי המשפחה, לפי הסמלים שעל המגינים שלה). החלק המרכזי כלל את רוב רכוש המשפחה, עד 8 קומות ומפלסים ו-8 מגדלים בגובה של עד 40 מטר. המכלול כולו מבוצר היטב עם חומות עבות. ב-100 החדרים בטירה התגוררו 100 חברי המשפחות השונים.
כיום פתחה המשפחה לציבור 2/3 משטח הטירה והיא מתגוררת בשליש הנותר, שמספיק לחלוטין לצרכיה. הטירה משומרת "כמו אז" – כלי נשק על הקירות, מיטות אפריון עתיקות, מטבח עתיק עם סירים על האש. בבנייה המאוחרת נבנו בטירה 40 קמינים, אבל במבנה הראשון היה רק אח בוער אחד. במבנה יש גם 20 חדרי שירותים – תחשיב לא רע למאה נפשות שגרו פה, אפילו בהשוואה לטירת וורסאי המאוחרת יותר (למיטב ידיעתי זוהי הכמות המרשימה ביותר של בתי השימוש באירופה בכלל...).
ב-100 החדרים בטירת אלץ התגוררו 100 חברי המשפחות השונים (צילום: Sergey Novikov)
איך מנהלים אסיפת דיירים?
בטירה אולמות מרשימים רבים, אבל המיוחד מכולם הוא אולם האבירים המדהים. בחדר זה היו נערכות הישיבות המשפחתיות. שתי מסיכות שוטים היו תלויות בחדר וכל אחד יכול היה לדבר באופן חופשי מאחורי המסכה, עם קבלת זכות הדיבור ועם החלטה שכל מה שנאמר באולם נשאר בתוכו (אולי צריך לייבא את השיטה גם לישיבות הממשלה שלנו).
ניתן לראות גם כלי נשק, שריונות וצבי ( Moose ) ענק המחכה לכם בחדר הציד (מת לחלוטין, לא להיות מוטרדים). אגב, הוא ניצוד בכלל באלסקה על ידי אחד מבני המשפחה והובא למנוחת עולם בחדר הציד בראשית המאה ה-20. את הבית היה צריך גם לתפעל. אפשר לראות את המעגילה וקרש הגיהוץ מ- 1750 ואת המטבחים כמובן. וכמו בכל טירה ראויה – ריהוט רוקוקו מצועצע, ציורים, גובלנים, שטיחים וכו'.
הסיור בטירה אפשרי רק עם מדריך בגרמנית. ניתן להזמין סיור באנגלית בהזמנה מוקדמת ולקבוצה של 15 איש לפחות. כשמחכים למדריך, אפשר לבקר בחדר האוצר ולראות את כלי החרס, הכסף והתכשיטים.
טירת אלץ נמצאת עמוק בתוך העמק ולכן במאה ה-14 היא נכבשה למרות הביצורים (צילום: Andrey Khorobostov)
גרמניה עסוקה מאוד בהיסטוריה העתיקה שלה
אולי כי בהיסטוריה של המאה ה-20 פחות נעים לה לעסוק. וכך תוכלו לראות:
* מוזיאון מיוחד לטירות (Deutsches Burgenmuseum) – ליד העיירה Coburg (צפונית לוירצבורג ו הדרך הרומנטית).
* דרך הטירות (Die Burgenstrasse ), מסלול תיירותי מיוחד, העובר לאורך 1000 ק"מ, ממערב גרמניה למזרחה, לאורכו ניתן לבקר בלא פחות מ-70 טירות ועוד אתרים ואטרקציות.
בטירת אלץ אפשר לבקר בחדר האוצר ולראות את כלי החרס, הכסף והתכשיטים (צילום: Daniel71953)
טירות ידועות נוספות בגרמניה:
* Schloss Marienburg – 20 ק"מ דרומית להאנובר.
* Wartburg – צפונית לפרנקפורט.
* Burg Hohenzollern – לא הרחק מהעיר טיבינגן ( Tübingen) , צפונית ל יער השחור.
לסיום נזכיר את טירת נוישוונשטיין, שתמונתה פתחה כתבה זו, ותוכלו לקרוא עליה בכתבה על הדרך הרומנטית וגם בכתבה על לודוויג השני.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טירת נוישוונשטיין, הטירה המפורסמת ביותר בגמניה שנתנה השראה לסרטי וולט דיסני (צילום: Vadmary)
עוד על טירת נוישוואנשטיין בכתבה על הדרך הרומנטיתוגם בכתבה על לודוויג השני
עוד על טירת נוישוואנשטיין בכתבה על הדרך הרומנטית
1. הטירה הישנה – נערות מתמזגות עם פרחים על הקיר
העיירה מירסבורג ( Meersburg ) שוכנת על גדות אגם קונסטנץ (בגרמנית: Bodensee ), המשותף לגרמניה, שוויץ ואוסטריה. הטירה הישנה ( Altes Schloss ) – העתיקה ביותר בגרמניה – שוכנת בגובה 440 מטר מעל פני האגם, וכך גם העיירה כולה. מי באמת בנה את הטירה? עד היום יש ויכוח ודעות שונות בנוגע לכך.
גרסה אחת טוענת שהמלך דגוברט הראשון ( Dagobert I ) בנה אותה לראשונה בשנת 630. ואכן המגדל נקרא Dagobertturms – "המגדל של דגוברט". גרסה זו מסתמכת על ניירות וממצאים המעידים על קיומה של הטירה בתקופות קדומות. הגרסה השנייה טוענת כי הטירה נבנתה בכלל במאה ה-12 ורק המגדל (עליו לפחות אין ויכוח) הוא על שמו של המלך דגוברט הראשון. תיאוריה זו מסתמכת על העובדה כי המאה ה-12 היא התקופה בה נבנו הטירות באזור כולו.
אחת הטירות היותר מוצלחות ללימוד של אורח החיים והתנהגות האבירים בימי הביניים,
מלון זיהוף (Hotel Seehof) הוא מלון משפחתי ברמת 3 כוכבים, ממש על גדות אגם קונסטאנץ, במרחק 10 דקות נסיעה מהטירה הישנה במירסבורג. הוא מציע מסעדה, בר, חדרים זוגיים וסוויטות, שלחלקם מרפסת הצופה לאגם.
אם אתם כבר כאן – מה עוד בסביבה
הארמון החדש ( Neues Schloss ) במירסבורג – בקומה העליונה שוכן מוזיאון העוסק בתולדות חיל האוויר הגרמני (מוזיאון אווירי כמו כל מוזיאון אווירי אחר, אם לא חושבים מה הם עשו עם המטוסים האלו...).
מוזיאון היין ( Wienbau Museum ) במירסבורג – מתעד את גידול היין באזור.
מוזיאון צפלין ( Zeppelin Museum ) בעיירה פרידריכשאפן (Friedrichshafen ) – מציג דגמים ומידע על ספינות אוויר.
שמורת הקופים ( Affenberg Salem ) – שמורה של קופי מקוק וקופים אחרים, וכן חסידות ובעלי חיים נוספים.
מוזיאון Pfahlbau בעיירה Unteruhldingen – מוזיאון פתוח המציג בתים על כלונסאות הבנויים מעל האגם.
כדאי לבקר גם בערים לינדאו ( Lindau ) וברגנץ ( Bregenz ) וכל יתר האתרים שסביב אגם קונסטנץ.
2. טירת היידלברג – ביש מזל ונסיכה עצובה
טירת היידלברג (Heidelberger Schloss ) נמצאת בעיר היידלברג (Heidelberg ) שבמערב גרמניה, בצפון היער השחור. העיר עצמה, השוכנת 90 ק"מ דרומית לפרנקפורט (Frankfurt am Main ), מהווה יעד תיירות חשוב.
כתבה על היער השחור
הטירה בחלקה הגדול הרוסה ובכל זאת מהווה יעד תיירותי מוביל, בשל גווניה הוורודים ובשל הנוף המרהיב הנשקף ממנה אל העיר ואל נהר נקאר (Neckar ) הזורם למרגלותיה. אל הטירה עולים ברגל או בפוניקולר (Bergbahn ) משוק החיטה העתיק (Kornmarkt ) של היידלברג.
עוד שתי סיבות טובות לבקר בטירה:
* חבית היין הענקית המוצגת לראווה במרתפי הטירה.
* בית המרקחת העתיק הנמצא ב- Ottheinrichsbau , אחד המבנים היפים בטירה, בו ניתן לראות צנצנות צמחי מרפא, מאזני השקילה ואולי גם את המכשפה שתרקח את התרופה.
טירת היידלברג בחלקה הגדול הרוסה ובכל זאת מהווה יעד תיירותי מוביל,
בשל גווניה הוורודים ובשל הנוף המרהיב הנשקף ממנה אל העיר ואל הנהר הזורם למרגלותיה (צילום: herbert2512)
טירה חסרת מזל
טירת היידלברג היפה סבלה מחוסר מזל מתמשך.
ביש המזל הראשון: בשנת 1401 הרחיב רופרט השלישי מלך גרמניה את הטירה מאחר שהייתה קטנה מדי עבורו ועבור הפמליה שלו, שנאלצה להתגורר בחוץ (בכיכר האוניברסיטה של היום). אולם לרוע מזלו הוא לא הספיק להתגורר בה אפילו עשור ועם מותו חולקה ממלכתו בין ארבעת בניו, כאשר החלק של היידלברג והסביבה ניתן ללודוויג השלישי, בנו הבכור.
ביש מזל שני: בשנת 1537 מכת ברק חזקה הרסה את החלק העליון של הטירה. מכיוון שהבנייה הייתה ברובה מעץ ולא מאבן, לא נותר הרבה מהחלק העליון ובמקומו נטעו את הגנים הבוטניים של הטירה (Hortus Palatinus ). הצמחים שימשו לתרופות שנמכרו בבית המרקחת.
ביש מזל שלישי: במסגרת מלחמת שלושים השנים (1618-1648), במהלך ניסיונות הכיבוש מחדש, נשרפו חלקים משמעותיים מהטירה. לאחר המלחמה הטירה שופצה שוב.
טירת היידלברג סבלה מחוסר מזל לאורך השנים (צילום: eyewave)
ביש המזל של הנסיכה
ביש המזל הרביעי הוא סיפור מעניין במיוחד. אליזבת שרלוט, נסיכת חבל פלטין, שנולדה בטירת היידלברג, הייתה רק בת 19, כאשר אביה מיהר להשיא אותה "נכון" פוליטית, לפיליפ הראשון, נסיך צרפתי, אחיו של לואי ה-14. נישואיה האומללים לא החזיקו מעמד זמן רב והיא התאלמנה. אך למרות רצונה לחזור לביתה בגרמניה, היא חויבה להישאר בחצר הצרפתית.
כאשר אחיה קארל השני, הנצר האחרון לשושלת פלטין נפח את נשמתו, ללא יורש, תבע לואי ה-14 כי טירת היידלברג ושטחי הממלכה יעברו לרשותה של אליזבת שרלוט (בצרפת היה מקובל שנשים הן יורשות, ואילו בגרמניה הס מלהזכיר תועבה שכזו). געגועיה של הנסיכה לא הרשימו במיוחד את לואי ה-14 וב- 1688 צעדו הגייסות הצרפתיים אל הטירה, שעליה הגנו כוחות האלקטור המקומי של פלטין. אחרי שהות קצרה בטירה החליטו הצרפתים לשרוף אותה ואת העיר עד היסוד. אליזבת, או כפי שנקראה בידי כולם – ליזלוט, נאלצה לראות את ארצה האהובה ובית מגוריה עולים בלהבות שהבעירו הצרפתים.
למרות ההוראה לשרוף את העיר ולמחוק אותה מעל פני האדמה, ריחם הגנרל המקומי על התושבים ונתן עצה לאוכלוסייה להבעיר מדורות קטנות בבתים. כך נראה העשן למרחקים, וכולם חשבו שהעיר עולה בלהבות. אולם מזלה של הטירה לא שפר והיא נשרפה. אליזבת התגוררה בצרפת 30 שנה אבל התגעגעה לטירה ולהיידלברג, עיר הולדתה. היא כתבה 60,000 מכתבים, מהם נמצאו רק כעשירית. רובם נכתבו לדודתה האהובה סופי מהאנובר ומתארים את אורח החיים בילדותה בטירה, אהבתה לסוסים עליהם רכבה, טיולי הבוקר שלה בגלישה ממורד ההר אל העמק והנהר וקטיף האוכמניות ופירות היער שכה אהבה.
ביש מזל חמישי: בשנת 1693 כאשר הצרפתים הגיעו שוב אל שערי טירת היידלברג הם מצאו אותה מבוצרת להפליא. הצרפתים המאוכזבים שלא הצליחו להתמודד עם כיבוש הטירה, נסוגו, שרפו את העיר ואת מקור האספקה של הטירה. למחרת נכנעה הטירה והצרפתים שוב שרפו את המבנים שלה.
ביש מזל שישי: האלקטור, שהיה השליט ובעלי המקום, החליט כי הטירה מביאה מזל רע והעביר את מגוריו לטירת מנהיים (Mannheim ). במקביל הוא הורה על שיפוץ הטירה מחדש.
ביש מזל שביעי (ואחרון): מכת ברק שרפה את המבנים של הטירה (1764).
שיפוץ ותיקון הטירה במהלך המאה ה-19 עלה יותר מחצי מיליון מרק גרמני, אך עד היום הטירה היא בעיקר חורבות ורק חלקים קטנים מתוכה משוחזרים ומאפשרים ביקור.
שער העיר היידלברג והטירה במעלה הגבעה (צילום: Leonid Andronov)
אם אתם כבר כאן – מה עוד בסביבה
העיר היידלברג כמעט לא נפגעה בהפצצות בנות הברית במלחמת העולם השנייה. חלקים רבים ממנה נותרו עד היום כפי שהיו בימי הביניים. קסמה של היידלברג העתיקה הפך אותה ליעד תיירותי מבוקש, ומדי שנה מבקרים בעיר ובטירה שלושה מיליון תיירים אשר מפרנסים היטב את שירותי התיירות. כדאי להתרשם ממבני האוניברסיטה, מגדל הכלא, הכנסיות, הגשר על נהר נקאר, דרך הפילוסופים, רחובותיה העתיקים של העיר והאווירה הסטודנטיאלית שבה.
בסביבה הקרובה: העיר מנהיים, נהר הריין ונהר נקאר (Neckar ), העיר קרלהוסה, העיר באדן-באדן וצפון היער השחור, העיר וירצבורג והדרך הרומנטית, פרנקפורט אם מיין, מיינץ, חבל סאר, שטוטגרט, העיר נירנברג וחבל פרנקוניה.
כתבה על הדרך הרומנטית | כתבה על היער השחור | כתבה על העיר נירנברג וחבל פרנקוניה
העיר היידלברג על גדת נהר נקאר (צילום: Freeartist)
3. טירת אלץ – קיבוץ של ימי הביניים
טירת אלץ ( Eltz ) היא אחת הטירות היפות ביותר באירופה. כמו גלוית תיירות, ניצבת על צוק סלע המציץ מבין עצי היער וסביבה זורם נחל קטן. בעלי הדמיון העשיר יכולים לדמיין שבין הצריחים והמגדלים, שנבנו במאה ה-12, הסתובבו נערות ארוכות שיער, אותן צריך היה להציל מדרקונים רשעים. טירת אלץ נמצאת לצד העיירה Münstermaifeld , 140 ק"מ מערבית לפרנקפורט. היא מוחזקת בבעלות אותה המשפחה מזה 33 דורות במשך 800 שנה. בתחילה, במאה ה-12, התגוררו בה משפחות Rübenach ו- Rodendorf .
איך טירה יכולה להיות של "שתי משפחות" ביחד? ההסבר הוא על "קיבוץ" של ימי הביניים (בגרמנית: Ganerbenburg ), כלומר טירה בבעלות משותפת. כאשר יש כמה יורשים לרכוש, מפלגי משפחה שונים, וכולם מתאחדים יחד לבנות טירה שתשמש כבית מגורים לכולם ביחד (לא בדיוק קומונה, לא לפנטז). אנו מרבים לדמיין את העושר של חיי האצילים בימי הביניים, אך מתברר כי חלקם הגדול לא היה מספיק עשיר כדי לבנות טירה. רובם החזיקו בבעלותם כפר או חלק של כפר, וזה לא הספיק כבסיס כלכלי לבניית טירה ראויה. האצילים האלו התגוררו במה שנקרא אז "בתי אבירים", שהיו די פשוטים, בחלק מהמקרים לא הרבה יותר גדולים מאשר בקתות האריסים שלהם.
סיבה נוספת ל"בעלות המשותפת": בחלקים שונים של האימפריה הרומית הקדושה (גרמניה-אוסטריה של ימי הביניים), חייבו חוקי ירושה מקומיים את היורשים לחלק את הרכוש בין כל היורשים, אבל החלק שכל אחד קיבל היה קטן מדי מכדי לבנות עליו טירה. השיטה הקיבוצית יצרה מצב בו כל אחד מהיורשים בנה לעצמו טירה או בית מגורים ואילו ההגנה על המקום, החומות והשמירה, היו משותפים לכולם.
למרות שנבנתה על ראש גבעה, הטירה נמצאת עמוק בתוך העמק ולכן במאה ה-14 היא נכבשה למרות הביצורים. בשל מיקומה חייב הסיכון הביטחוני את המשפחה להקים חומות גבוהות במיוחד.
טירת אלץ, כמו נלקחה מתוך גלוית תיירות (צילום: Andrey Khorobostov)
המשפחה המצומצמת עדיין גרה בטירה
טירת אלץ היא שילוב של שלשה בתי אצילים, על חלקותיהם, שנבנו יחד באותו קומפלקס מגורים והגנה. שלוש המשפחות לבית אלץ הן: אלץ המוזהב, אלץ של אריה הכסף ואלץ של קרני השור (השמות המוזרים הם הכינוי של ענפי המשפחה, לפי הסמלים שעל המגינים שלה). החלק המרכזי כלל את רוב רכוש המשפחה, עד 8 קומות ומפלסים ו-8 מגדלים בגובה של עד 40 מטר. המכלול כולו מבוצר היטב עם חומות עבות. ב-100 החדרים בטירה התגוררו 100 חברי המשפחות השונים.
כיום פתחה המשפחה לציבור 2/3 משטח הטירה והיא מתגוררת בשליש הנותר, שמספיק לחלוטין לצרכיה. הטירה משומרת "כמו אז" – כלי נשק על הקירות, מיטות אפריון עתיקות, מטבח עתיק עם סירים על האש. בבנייה המאוחרת נבנו בטירה 40 קמינים, אבל במבנה הראשון היה רק אח בוער אחד. במבנה יש גם 20 חדרי שירותים – תחשיב לא רע למאה נפשות שגרו פה, אפילו בהשוואה לטירת וורסאי המאוחרת יותר (למיטב ידיעתי זוהי הכמות המרשימה ביותר של בתי השימוש באירופה בכלל...).
ב-100 החדרים בטירת אלץ התגוררו 100 חברי המשפחות השונים (צילום: Sergey Novikov)
איך מנהלים אסיפת דיירים?
בטירה אולמות מרשימים רבים, אבל המיוחד מכולם הוא אולם האבירים המדהים. בחדר זה היו נערכות הישיבות המשפחתיות. שתי מסיכות שוטים היו תלויות בחדר וכל אחד יכול היה לדבר באופן חופשי מאחורי המסכה, עם קבלת זכות הדיבור ועם החלטה שכל מה שנאמר באולם נשאר בתוכו (אולי צריך לייבא את השיטה גם לישיבות הממשלה שלנו).
ניתן לראות גם כלי נשק, שריונות וצבי ( Moose ) ענק המחכה לכם בחדר הציד (מת לחלוטין, לא להיות מוטרדים). אגב, הוא ניצוד בכלל באלסקה על ידי אחד מבני המשפחה והובא למנוחת עולם בחדר הציד בראשית המאה ה-20. את הבית היה צריך גם לתפעל. אפשר לראות את המעגילה וקרש הגיהוץ מ- 1750 ואת המטבחים כמובן. וכמו בכל טירה ראויה – ריהוט רוקוקו מצועצע, ציורים, גובלנים, שטיחים וכו'.
הסיור בטירה אפשרי רק עם מדריך בגרמנית. ניתן להזמין סיור באנגלית בהזמנה מוקדמת ולקבוצה של 15 איש לפחות. כשמחכים למדריך, אפשר לבקר בחדר האוצר ולראות את כלי החרס, הכסף והתכשיטים.
טירת אלץ נמצאת עמוק בתוך העמק ולכן במאה ה-14 היא נכבשה למרות הביצורים (צילום: Andrey Khorobostov)
גרמניה עסוקה מאוד בהיסטוריה העתיקה שלה
אולי כי בהיסטוריה של המאה ה-20 פחות נעים לה לעסוק. וכך תוכלו לראות:
* מוזיאון מיוחד לטירות (Deutsches Burgenmuseum) – ליד העיירה Coburg (צפונית לוירצבורג ו הדרך הרומנטית).
* דרך הטירות (Die Burgenstrasse ), מסלול תיירותי מיוחד, העובר לאורך 1000 ק"מ, ממערב גרמניה למזרחה, לאורכו ניתן לבקר בלא פחות מ-70 טירות ועוד אתרים ואטרקציות.
בטירת אלץ אפשר לבקר בחדר האוצר ולראות את כלי החרס, הכסף והתכשיטים (צילום: Daniel71953)
טירות ידועות נוספות בגרמניה:
* Schloss Marienburg – 20 ק"מ דרומית להאנובר.
* Wartburg – צפונית לפרנקפורט.
* Burg Hohenzollern – לא הרחק מהעיר טיבינגן ( Tübingen) , צפונית ל יער השחור.
לסיום נזכיר את טירת נוישוונשטיין, שתמונתה פתחה כתבה זו, ותוכלו לקרוא עליה בכתבה על הדרך הרומנטית וגם בכתבה על לודוויג השני.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כתבה על היער השחור
הטירה בחלקה הגדול הרוסה ובכל זאת מהווה יעד תיירותי מוביל, בשל גווניה הוורודים ובשל הנוף המרהיב הנשקף ממנה אל העיר ואל נהר נקאר (
טירת היידלברג בחלקה הגדול הרוסה ובכל זאת מהווה יעד תיירותי מוביל,
בשל גווניה הוורודים ובשל הנוף המרהיב הנשקף ממנה אל העיר ואל הנהר הזורם למרגלותיה (צילום: herbert2512)
בשל גווניה הוורודים ובשל הנוף המרהיב הנשקף ממנה אל העיר ואל הנהר הזורם למרגלותיה (צילום: herbert2512)
ביש המזל של הנסיכה
ביש המזל הרביעי הוא סיפור מעניין במיוחד. אליזבת שרלוט, נסיכת חבל פלטין, שנולדה בטירת היידלברג, הייתה רק בת 19, כאשר אביה מיהר להשיא אותה "נכון" פוליטית, לפיליפ הראשון, נסיך צרפתי, אחיו של לואי ה-14. נישואיה האומללים לא החזיקו מעמד זמן רב והיא התאלמנה. אך למרות רצונה לחזור לביתה בגרמניה, היא חויבה להישאר בחצר הצרפתית.
כאשר אחיה קארל השני, הנצר האחרון לשושלת פלטין נפח את נשמתו, ללא יורש, תבע לואי ה-14 כי טירת היידלברג ושטחי הממלכה יעברו לרשותה של אליזבת שרלוט (בצרפת היה מקובל שנשים הן יורשות, ואילו בגרמניה הס מלהזכיר תועבה שכזו). געגועיה של הנסיכה לא הרשימו במיוחד את לואי ה-14 וב- 1688 צעדו הגייסות הצרפתיים אל הטירה, שעליה הגנו כוחות האלקטור המקומי של פלטין. אחרי שהות קצרה בטירה החליטו הצרפתים לשרוף אותה ואת העיר עד היסוד. אליזבת, או כפי שנקראה בידי כולם – ליזלוט, נאלצה לראות את ארצה האהובה ובית מגוריה עולים בלהבות שהבעירו הצרפתים.
למרות ההוראה לשרוף את העיר ולמחוק אותה מעל פני האדמה, ריחם הגנרל המקומי על התושבים ונתן עצה לאוכלוסייה להבעיר מדורות קטנות בבתים. כך נראה העשן למרחקים, וכולם חשבו שהעיר עולה בלהבות. אולם מזלה של הטירה לא שפר והיא נשרפה. אליזבת התגוררה בצרפת 30 שנה אבל התגעגעה לטירה ולהיידלברג, עיר הולדתה. היא כתבה 60,000 מכתבים, מהם נמצאו רק כעשירית. רובם נכתבו לדודתה האהובה סופי מהאנובר ומתארים את אורח החיים בילדותה בטירה, אהבתה לסוסים עליהם רכבה, טיולי הבוקר שלה בגלישה ממורד ההר אל העמק והנהר וקטיף האוכמניות ופירות היער שכה אהבה.
ביש מזל חמישי: בשנת 1693 כאשר הצרפתים הגיעו שוב אל שערי טירת היידלברג הם מצאו אותה מבוצרת להפליא. הצרפתים המאוכזבים שלא הצליחו להתמודד עם כיבוש הטירה, נסוגו, שרפו את העיר ואת מקור האספקה של הטירה. למחרת נכנעה הטירה והצרפתים שוב שרפו את המבנים שלה.
ביש מזל שישי: האלקטור, שהיה השליט ובעלי המקום, החליט כי הטירה מביאה מזל רע והעביר את מגוריו לטירת מנהיים (Mannheim ). במקביל הוא הורה על שיפוץ הטירה מחדש.
ביש מזל שביעי (ואחרון): מכת ברק שרפה את המבנים של הטירה (1764).
שיפוץ ותיקון הטירה במהלך המאה ה-19 עלה יותר מחצי מיליון מרק גרמני, אך עד היום הטירה היא בעיקר חורבות ורק חלקים קטנים מתוכה משוחזרים ומאפשרים ביקור.
שער העיר היידלברג והטירה במעלה הגבעה (צילום: Leonid Andronov)
אם אתם כבר כאן – מה עוד בסביבה
העיר היידלברג כמעט לא נפגעה בהפצצות בנות הברית במלחמת העולם השנייה. חלקים רבים ממנה נותרו עד היום כפי שהיו בימי הביניים. קסמה של היידלברג העתיקה הפך אותה ליעד תיירותי מבוקש, ומדי שנה מבקרים בעיר ובטירה שלושה מיליון תיירים אשר מפרנסים היטב את שירותי התיירות. כדאי להתרשם ממבני האוניברסיטה, מגדל הכלא, הכנסיות, הגשר על נהר נקאר, דרך הפילוסופים, רחובותיה העתיקים של העיר והאווירה הסטודנטיאלית שבה.
בסביבה הקרובה: העיר מנהיים, נהר הריין ונהר נקאר (Neckar ), העיר קרלהוסה, העיר באדן-באדן וצפון היער השחור, העיר וירצבורג והדרך הרומנטית, פרנקפורט אם מיין, מיינץ, חבל סאר, שטוטגרט, העיר נירנברג וחבל פרנקוניה.
כתבה על הדרך הרומנטית | כתבה על היער השחור | כתבה על העיר נירנברג וחבל פרנקוניה
העיר היידלברג על גדת נהר נקאר (צילום: Freeartist)
3. טירת אלץ – קיבוץ של ימי הביניים
טירת אלץ ( Eltz ) היא אחת הטירות היפות ביותר באירופה. כמו גלוית תיירות, ניצבת על צוק סלע המציץ מבין עצי היער וסביבה זורם נחל קטן. בעלי הדמיון העשיר יכולים לדמיין שבין הצריחים והמגדלים, שנבנו במאה ה-12, הסתובבו נערות ארוכות שיער, אותן צריך היה להציל מדרקונים רשעים. טירת אלץ נמצאת לצד העיירה Münstermaifeld , 140 ק"מ מערבית לפרנקפורט. היא מוחזקת בבעלות אותה המשפחה מזה 33 דורות במשך 800 שנה. בתחילה, במאה ה-12, התגוררו בה משפחות Rübenach ו- Rodendorf .
איך טירה יכולה להיות של "שתי משפחות" ביחד? ההסבר הוא על "קיבוץ" של ימי הביניים (בגרמנית: Ganerbenburg ), כלומר טירה בבעלות משותפת. כאשר יש כמה יורשים לרכוש, מפלגי משפחה שונים, וכולם מתאחדים יחד לבנות טירה שתשמש כבית מגורים לכולם ביחד (לא בדיוק קומונה, לא לפנטז). אנו מרבים לדמיין את העושר של חיי האצילים בימי הביניים, אך מתברר כי חלקם הגדול לא היה מספיק עשיר כדי לבנות טירה. רובם החזיקו בבעלותם כפר או חלק של כפר, וזה לא הספיק כבסיס כלכלי לבניית טירה ראויה. האצילים האלו התגוררו במה שנקרא אז "בתי אבירים", שהיו די פשוטים, בחלק מהמקרים לא הרבה יותר גדולים מאשר בקתות האריסים שלהם.
סיבה נוספת ל"בעלות המשותפת": בחלקים שונים של האימפריה הרומית הקדושה (גרמניה-אוסטריה של ימי הביניים), חייבו חוקי ירושה מקומיים את היורשים לחלק את הרכוש בין כל היורשים, אבל החלק שכל אחד קיבל היה קטן מדי מכדי לבנות עליו טירה. השיטה הקיבוצית יצרה מצב בו כל אחד מהיורשים בנה לעצמו טירה או בית מגורים ואילו ההגנה על המקום, החומות והשמירה, היו משותפים לכולם.
למרות שנבנתה על ראש גבעה, הטירה נמצאת עמוק בתוך העמק ולכן במאה ה-14 היא נכבשה למרות הביצורים. בשל מיקומה חייב הסיכון הביטחוני את המשפחה להקים חומות גבוהות במיוחד.
טירת אלץ, כמו נלקחה מתוך גלוית תיירות (צילום: Andrey Khorobostov)
המשפחה המצומצמת עדיין גרה בטירה
טירת אלץ היא שילוב של שלשה בתי אצילים, על חלקותיהם, שנבנו יחד באותו קומפלקס מגורים והגנה. שלוש המשפחות לבית אלץ הן: אלץ המוזהב, אלץ של אריה הכסף ואלץ של קרני השור (השמות המוזרים הם הכינוי של ענפי המשפחה, לפי הסמלים שעל המגינים שלה). החלק המרכזי כלל את רוב רכוש המשפחה, עד 8 קומות ומפלסים ו-8 מגדלים בגובה של עד 40 מטר. המכלול כולו מבוצר היטב עם חומות עבות. ב-100 החדרים בטירה התגוררו 100 חברי המשפחות השונים.
כיום פתחה המשפחה לציבור 2/3 משטח הטירה והיא מתגוררת בשליש הנותר, שמספיק לחלוטין לצרכיה. הטירה משומרת "כמו אז" – כלי נשק על הקירות, מיטות אפריון עתיקות, מטבח עתיק עם סירים על האש. בבנייה המאוחרת נבנו בטירה 40 קמינים, אבל במבנה הראשון היה רק אח בוער אחד. במבנה יש גם 20 חדרי שירותים – תחשיב לא רע למאה נפשות שגרו פה, אפילו בהשוואה לטירת וורסאי המאוחרת יותר (למיטב ידיעתי זוהי הכמות המרשימה ביותר של בתי השימוש באירופה בכלל...).
ב-100 החדרים בטירת אלץ התגוררו 100 חברי המשפחות השונים (צילום: Sergey Novikov)
איך מנהלים אסיפת דיירים?
בטירה אולמות מרשימים רבים, אבל המיוחד מכולם הוא אולם האבירים המדהים. בחדר זה היו נערכות הישיבות המשפחתיות. שתי מסיכות שוטים היו תלויות בחדר וכל אחד יכול היה לדבר באופן חופשי מאחורי המסכה, עם קבלת זכות הדיבור ועם החלטה שכל מה שנאמר באולם נשאר בתוכו (אולי צריך לייבא את השיטה גם לישיבות הממשלה שלנו).
ניתן לראות גם כלי נשק, שריונות וצבי ( Moose ) ענק המחכה לכם בחדר הציד (מת לחלוטין, לא להיות מוטרדים). אגב, הוא ניצוד בכלל באלסקה על ידי אחד מבני המשפחה והובא למנוחת עולם בחדר הציד בראשית המאה ה-20. את הבית היה צריך גם לתפעל. אפשר לראות את המעגילה וקרש הגיהוץ מ- 1750 ואת המטבחים כמובן. וכמו בכל טירה ראויה – ריהוט רוקוקו מצועצע, ציורים, גובלנים, שטיחים וכו'.
הסיור בטירה אפשרי רק עם מדריך בגרמנית. ניתן להזמין סיור באנגלית בהזמנה מוקדמת ולקבוצה של 15 איש לפחות. כשמחכים למדריך, אפשר לבקר בחדר האוצר ולראות את כלי החרס, הכסף והתכשיטים.
טירת אלץ נמצאת עמוק בתוך העמק ולכן במאה ה-14 היא נכבשה למרות הביצורים (צילום: Andrey Khorobostov)
גרמניה עסוקה מאוד בהיסטוריה העתיקה שלה
אולי כי בהיסטוריה של המאה ה-20 פחות נעים לה לעסוק. וכך תוכלו לראות:
* מוזיאון מיוחד לטירות (Deutsches Burgenmuseum) – ליד העיירה Coburg (צפונית לוירצבורג ו הדרך הרומנטית).
* דרך הטירות (Die Burgenstrasse ), מסלול תיירותי מיוחד, העובר לאורך 1000 ק"מ, ממערב גרמניה למזרחה, לאורכו ניתן לבקר בלא פחות מ-70 טירות ועוד אתרים ואטרקציות.
בטירת אלץ אפשר לבקר בחדר האוצר ולראות את כלי החרס, הכסף והתכשיטים (צילום: Daniel71953)
טירות ידועות נוספות בגרמניה:
* Schloss Marienburg – 20 ק"מ דרומית להאנובר.
* Wartburg – צפונית לפרנקפורט.
* Burg Hohenzollern – לא הרחק מהעיר טיבינגן ( Tübingen) , צפונית ל יער השחור.
לסיום נזכיר את טירת נוישוונשטיין, שתמונתה פתחה כתבה זו, ותוכלו לקרוא עליה בכתבה על הדרך הרומנטית וגם בכתבה על לודוויג השני.
מידע נוסף
כתבות נוספות
שער העיר היידלברג והטירה במעלה הגבעה (צילום: Leonid Andronov)
כתבה על הדרך הרומנטית | כתבה על היער השחור | כתבה על העיר נירנברג וחבל פרנקוניה
העיר היידלברג על גדת נהר נקאר (צילום: Freeartist)
3. טירת אלץ – קיבוץ של ימי הביניים
טירת אלץ ( Eltz ) היא אחת הטירות היפות ביותר באירופה. כמו גלוית תיירות, ניצבת על צוק סלע המציץ מבין עצי היער וסביבה זורם נחל קטן. בעלי הדמיון העשיר יכולים לדמיין שבין הצריחים והמגדלים, שנבנו במאה ה-12, הסתובבו נערות ארוכות שיער, אותן צריך היה להציל מדרקונים רשעים. טירת אלץ נמצאת לצד העיירה Münstermaifeld , 140 ק"מ מערבית לפרנקפורט. היא מוחזקת בבעלות אותה המשפחה מזה 33 דורות במשך 800 שנה. בתחילה, במאה ה-12, התגוררו בה משפחות Rübenach ו- Rodendorf .
איך טירה יכולה להיות של "שתי משפחות" ביחד? ההסבר הוא על "קיבוץ" של ימי הביניים (בגרמנית: Ganerbenburg ), כלומר טירה בבעלות משותפת. כאשר יש כמה יורשים לרכוש, מפלגי משפחה שונים, וכולם מתאחדים יחד לבנות טירה שתשמש כבית מגורים לכולם ביחד (לא בדיוק קומונה, לא לפנטז). אנו מרבים לדמיין את העושר של חיי האצילים בימי הביניים, אך מתברר כי חלקם הגדול לא היה מספיק עשיר כדי לבנות טירה. רובם החזיקו בבעלותם כפר או חלק של כפר, וזה לא הספיק כבסיס כלכלי לבניית טירה ראויה. האצילים האלו התגוררו במה שנקרא אז "בתי אבירים", שהיו די פשוטים, בחלק מהמקרים לא הרבה יותר גדולים מאשר בקתות האריסים שלהם.
סיבה נוספת ל"בעלות המשותפת": בחלקים שונים של האימפריה הרומית הקדושה (גרמניה-אוסטריה של ימי הביניים), חייבו חוקי ירושה מקומיים את היורשים לחלק את הרכוש בין כל היורשים, אבל החלק שכל אחד קיבל היה קטן מדי מכדי לבנות עליו טירה. השיטה הקיבוצית יצרה מצב בו כל אחד מהיורשים בנה לעצמו טירה או בית מגורים ואילו ההגנה על המקום, החומות והשמירה, היו משותפים לכולם.
למרות שנבנתה על ראש גבעה, הטירה נמצאת עמוק בתוך העמק ולכן במאה ה-14 היא נכבשה למרות הביצורים. בשל מיקומה חייב הסיכון הביטחוני את המשפחה להקים חומות גבוהות במיוחד.
טירת אלץ, כמו נלקחה מתוך גלוית תיירות (צילום: Andrey Khorobostov)
המשפחה המצומצמת עדיין גרה בטירה
טירת אלץ היא שילוב של שלשה בתי אצילים, על חלקותיהם, שנבנו יחד באותו קומפלקס מגורים והגנה. שלוש המשפחות לבית אלץ הן: אלץ המוזהב, אלץ של אריה הכסף ואלץ של קרני השור (השמות המוזרים הם הכינוי של ענפי המשפחה, לפי הסמלים שעל המגינים שלה). החלק המרכזי כלל את רוב רכוש המשפחה, עד 8 קומות ומפלסים ו-8 מגדלים בגובה של עד 40 מטר. המכלול כולו מבוצר היטב עם חומות עבות. ב-100 החדרים בטירה התגוררו 100 חברי המשפחות השונים.
כיום פתחה המשפחה לציבור 2/3 משטח הטירה והיא מתגוררת בשליש הנותר, שמספיק לחלוטין לצרכיה. הטירה משומרת "כמו אז" – כלי נשק על הקירות, מיטות אפריון עתיקות, מטבח עתיק עם סירים על האש. בבנייה המאוחרת נבנו בטירה 40 קמינים, אבל במבנה הראשון היה רק אח בוער אחד. במבנה יש גם 20 חדרי שירותים – תחשיב לא רע למאה נפשות שגרו פה, אפילו בהשוואה לטירת וורסאי המאוחרת יותר (למיטב ידיעתי זוהי הכמות המרשימה ביותר של בתי השימוש באירופה בכלל...).
ב-100 החדרים בטירת אלץ התגוררו 100 חברי המשפחות השונים (צילום: Sergey Novikov)
איך מנהלים אסיפת דיירים?
בטירה אולמות מרשימים רבים, אבל המיוחד מכולם הוא אולם האבירים המדהים. בחדר זה היו נערכות הישיבות המשפחתיות. שתי מסיכות שוטים היו תלויות בחדר וכל אחד יכול היה לדבר באופן חופשי מאחורי המסכה, עם קבלת זכות הדיבור ועם החלטה שכל מה שנאמר באולם נשאר בתוכו (אולי צריך לייבא את השיטה גם לישיבות הממשלה שלנו).
ניתן לראות גם כלי נשק, שריונות וצבי ( Moose ) ענק המחכה לכם בחדר הציד (מת לחלוטין, לא להיות מוטרדים). אגב, הוא ניצוד בכלל באלסקה על ידי אחד מבני המשפחה והובא למנוחת עולם בחדר הציד בראשית המאה ה-20. את הבית היה צריך גם לתפעל. אפשר לראות את המעגילה וקרש הגיהוץ מ- 1750 ואת המטבחים כמובן. וכמו בכל טירה ראויה – ריהוט רוקוקו מצועצע, ציורים, גובלנים, שטיחים וכו'.
הסיור בטירה אפשרי רק עם מדריך בגרמנית. ניתן להזמין סיור באנגלית בהזמנה מוקדמת ולקבוצה של 15 איש לפחות. כשמחכים למדריך, אפשר לבקר בחדר האוצר ולראות את כלי החרס, הכסף והתכשיטים.
טירת אלץ נמצאת עמוק בתוך העמק ולכן במאה ה-14 היא נכבשה למרות הביצורים (צילום: Andrey Khorobostov)
גרמניה עסוקה מאוד בהיסטוריה העתיקה שלה
אולי כי בהיסטוריה של המאה ה-20 פחות נעים לה לעסוק. וכך תוכלו לראות:
* מוזיאון מיוחד לטירות (Deutsches Burgenmuseum) – ליד העיירה Coburg (צפונית לוירצבורג ו הדרך הרומנטית).
* דרך הטירות (Die Burgenstrasse ), מסלול תיירותי מיוחד, העובר לאורך 1000 ק"מ, ממערב גרמניה למזרחה, לאורכו ניתן לבקר בלא פחות מ-70 טירות ועוד אתרים ואטרקציות.
בטירת אלץ אפשר לבקר בחדר האוצר ולראות את כלי החרס, הכסף והתכשיטים (צילום: Daniel71953)
טירות ידועות נוספות בגרמניה:
* Schloss Marienburg – 20 ק"מ דרומית להאנובר.
* Wartburg – צפונית לפרנקפורט.
* Burg Hohenzollern – לא הרחק מהעיר טיבינגן ( Tübingen) , צפונית ל יער השחור.
לסיום נזכיר את טירת נוישוונשטיין, שתמונתה פתחה כתבה זו, ותוכלו לקרוא עליה בכתבה על הדרך הרומנטית וגם בכתבה על לודוויג השני.
מידע נוסף
כתבות נוספות
המשפחה המצומצמת עדיין גרה בטירה
טירת אלץ היא שילוב של שלשה בתי אצילים, על חלקותיהם, שנבנו יחד באותו קומפלקס מגורים והגנה. שלוש המשפחות לבית אלץ הן: אלץ המוזהב, אלץ של אריה הכסף ואלץ של קרני השור (השמות המוזרים הם הכינוי של ענפי המשפחה, לפי הסמלים שעל המגינים שלה). החלק המרכזי כלל את רוב רכוש המשפחה, עד 8 קומות ומפלסים ו-8 מגדלים בגובה של עד 40 מטר. המכלול כולו מבוצר היטב עם חומות עבות. ב-100 החדרים בטירה התגוררו 100 חברי המשפחות השונים.
כיום פתחה המשפחה לציבור 2/3 משטח הטירה והיא מתגוררת בשליש הנותר, שמספיק לחלוטין לצרכיה. הטירה משומרת "כמו אז" – כלי נשק על הקירות, מיטות אפריון עתיקות, מטבח עתיק עם סירים על האש. בבנייה המאוחרת נבנו בטירה 40 קמינים, אבל במבנה הראשון היה רק אח בוער אחד. במבנה יש גם 20 חדרי שירותים – תחשיב לא רע למאה נפשות שגרו פה, אפילו בהשוואה לטירת וורסאי המאוחרת יותר (למיטב ידיעתי זוהי הכמות המרשימה ביותר של בתי השימוש באירופה בכלל...).
ב-100 החדרים בטירת אלץ התגוררו 100 חברי המשפחות השונים (צילום: Sergey Novikov)
ב-100 החדרים בטירת אלץ התגוררו 100 חברי המשפחות השונים (צילום: Sergey Novikov)
איך מנהלים אסיפת דיירים?
בטירה אולמות מרשימים רבים, אבל המיוחד מכולם הוא אולם האבירים המדהים. בחדר זה היו נערכות הישיבות המשפחתיות. שתי מסיכות שוטים היו תלויות בחדר וכל אחד יכול היה לדבר באופן חופשי מאחורי המסכה, עם קבלת זכות הדיבור ועם החלטה שכל מה שנאמר באולם נשאר בתוכו (אולי צריך לייבא את השיטה גם לישיבות הממשלה שלנו).
ניתן לראות גם כלי נשק, שריונות וצבי ( Moose ) ענק המחכה לכם בחדר הציד (מת לחלוטין, לא להיות מוטרדים). אגב, הוא ניצוד בכלל באלסקה על ידי אחד מבני המשפחה והובא למנוחת עולם בחדר הציד בראשית המאה ה-20. את הבית היה צריך גם לתפעל. אפשר לראות את המעגילה וקרש הגיהוץ מ- 1750 ואת המטבחים כמובן. וכמו בכל טירה ראויה – ריהוט רוקוקו מצועצע, ציורים, גובלנים, שטיחים וכו'.
הסיור בטירה אפשרי רק עם מדריך בגרמנית. ניתן להזמין סיור באנגלית בהזמנה מוקדמת ולקבוצה של 15 איש לפחות. כשמחכים למדריך, אפשר לבקר בחדר האוצר ולראות את כלי החרס, הכסף והתכשיטים.
טירת אלץ נמצאת עמוק בתוך העמק ולכן במאה ה-14 היא נכבשה למרות הביצורים (צילום: Andrey Khorobostov)
בטירת אלץ אפשר לבקר בחדר האוצר ולראות את כלי החרס, הכסף והתכשיטים (צילום: Daniel71953)