www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

מינכן - ססגונית ושוקקת חיים


טיול במינכן – עיר ססגונית ושוקקת חיים
מאת: ענת אברהם


הוא אוהב טכנולוגיה, היא אוהבת סתם לשוטט ברחובות. הוא מחפש ריגושים קולינריים, עליה מהלכים קסם סיפורי מלכים ונסיכים. במרחק נגיעה מהאלפים הרוגעים, מינכן שוקקת חיים ומציעה מגוון בלתי-נדלה של אפשרויות למבקר בה.


תזמורת מקומית במינכן, גרמניה
תזמורת מקומית במינכן, עיר ססגונית ושוקקת חיים  (צילום: ענת אברהם)
 
עם למעלה ממיליון תושבים, מינכן היא מהגדולות בערי גרמניה. היא משמשת כבירתה של מדינת בוואריה, המדינה הגדולה בין 16 המדינות המרכיבות את הפדרציה הגרמנית, ומתוקף כך גם מקום מושבו של הפרלמנט (לאנדסראט) הבווארי. ההיסטוריה של מינכן לוקחת אותנו חזרה אל המאה התשיעית, אז נוסד במקום כפר קטן סביב מנזר בנדיקטי. השם מינכן (München) מקורו במילה "נזיר", בגרמנית עתיקה: Mönch, ונזיר מופיע גם על סמל העיר.


שייט נהרות




 

מינכן של מלכים ונסיכים

אם סיפורים על מלכים ונסיכים מהלכים עליכם קסם, תוכלו לפגוש אותם בארמונות הרבים הפזורים בעיר. החל מהמאה ה- 12 ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה, שלטה בעיר ובמדינה משפחת ויטלסבאך (Wittelsbach). המפורסם מבין בניה, המלך לודוויג השני, בנה שלושה ארמונות מפוארים, ובהם טירת נוישוואנשטיין (Neuschwanstein) הנמצאת בקרבת העיירה שוונגאו (Schwangau) שבדרום בוואריה. עד היום גר במינכן הטוען לכתר מבני משפחת ויטלסבאך.
 
בעיר מינכן עצמה השאירו בני המשפחה את חותמם בשני מבנים חשובים – ארמון רזידנץ (Residenz), לשעבר מושב המלך, וארמון נימפנבורג (Nymphenburg) היפהפה שבמערב העיר. פלא ארכיטקטוני זה, שנבנה בסגנון הבארוק במשך קרוב למאה שנים, שימש את משפחת המלוכה כמעון קיץ. גני הארמון הטובלים בירק, על שפת אגם רוגע וברבורים השטים בנחת, מהווים רקע ותפאורה לארמון הלבן, המשתקף במי האגם הכחולים. סיור בארמון מסעיר את הדמיון ומחייה את אורח החיים של בני האצולה במאות ה- 17-18, החל מהפרטים הקטנים של חיי היומיום, דרך חיי החברה (הרשמיים והפחות רשמיים) ועד לתככים של חצר המלוכה – בתוכה פנימה וביחסה לחצרות אחרות.
הארמון והגנים פתוחים למבקרים כל השנה, בשעות המשתנות מעת לעת. מומלץ להקדיש לארמון סיור של כשלוש שעות, כולל טיול בגנים.
  
ארמון נימפנבורג, חיי בני האצולה של בוואריה
ארמון נימפנבורג, חיי בני האצולה של בוואריה  (צילום: ענת אברהם)
 

התמצאות במינכן

מינכן היא עיר קלה להתמצאות ונוחה לשוטטות רגלית או בתחבורה הציבורית - חשמלית ורכבת תחתית (U-Bahn) במרכז העיר, אוטובוסים ורכבת לפרברים המרוחקים (S-Bahn).

במרכז העיר נמצאת כיכר העיר –  מארינפלאץ (
Marienplatz). היא קרויה כך על שום פסלה המוזהב של מריה הבתולה (Mariensäule), הניצב במרכזה על עמוד בגובה 90 מטר. הכיכר שוקקת חיים ופעילות: מסעדות ובתי קפה קטנים, עטורים בשמשיות צבעוניות, פזורים סביב לה, חולקים את המקום עם חנויות לממכר מזכרות והמון אנשים. בכיכר נמצאת גם לשכת המודיעין לתיירים.
בתי מלון בקרבת כיכר מארינפלץ
 
תחנת הרכבת המרכזית, אליה מגיעה גם הרכבת משדה התעופה, ממוקמת בסמוך לכיכר המרכזית. באתר חברת הרכבות של מינכן (MMV) מוצעים סוגים שונים של כרטיסי הנחות לתחבורה הציבורית, וכרטיס City Tour Card המשלב גם הנחות לאטרקציות. 

בתי מלון בקרבת תחנת הרכבת המרכזית של מינכן
 

יעדים המוזכרים בכתבה:  כיכר מארינפלאץ (A), כנסיית גבירתנו (B), כנסיית מיכאל (C),
סמטת הרצוג-מקס (D), שער קארל (E), 
שוק ויקטואליינמרקט (F) ובית הכנסת אוהל יעקב (G), 
מלון דריי לובן (H) ומלון פלאצל סופרייור (I) - ליד הכיכר המרכזית ותחנת הרכבת המרכזית
 
ריקוד הפעמונים בכיכר העיר
משני צדי כיכר מארינפלאץ – הצפוני והמזרחי, ניצבים בגאון שני בתי העירייה: בצד המזרחי - בית העירייה הישן, ובצפוני – בית העירייה החדש, הבנוי בסגנון ניאו-גותי. בחזיתו של בנין העירייה החדש גולת הכותרת של הכיכר – הפעמונייה  (Glockenspiel). מספר פעמים ביום נפתח המופע בצלצול השעון הגדול. אחריו – קונצרט, שהסולנים בו הם... פעמוני המגדל. לאחר מכן נפתחות דלתותיים ובובות נחושת צבעוניות, מצופות לכה, מציגות לקהל הרב הנאסף בכיכר מחזה מרהיב של תחרות אבירים לכבוד חתונה מלכותית: הנסיך והנסיכה עומדים בקדמת הבמה, מורמים מעם, צופים בקרב רמחים מסעיר בין שני אבירים רכובים על סוסים. האביר הבווארי, עוטה שריון בצבעי הנסיך המקומי – תכלת, ואילו יריבו לובש אדום - צבעי הכלה-הנסיכה. מי ינצח בתחרות? תכלת או אדום?
התחרות מתקיימת לקול צלילי הפעמונים, כמו גם הקטע הבא – ריקוד עושי החביות. במהלך המאות 16 וה- 17 השתוללה במינכן, כמו גם בערים אחרות באירופה, מגפת דבר. עושי החביות, מקצוע חשוב ביותר באותם ימים, שכן החביות יועדו לאחסון נוזלים – היו הראשונים שהעזו לצאת לרחובות כאשר שככה המגיפה, וגילו שכבר אפשר לשוטט בחוץ. מרוב שמחה, בישרו את הבשורה לבני עירם כשהם מרקדים על החביות שלהם ברחובות העיר. מאז הפך ריקוד עושי החביות לסמל בעיר.
 
מופע בובות בבית העירייה החדש של מינכן
מופע הבובות בפעמוניה על בית העירייה החדש (צילום: Muenchen Tourismus, S. Böttcher)
 
מומלץ מאד להגיע כחצי שעה לפני תחילת ה"מופע" ולתפוס מקום נוח לצילומים, שכן הכיכר מתמלאת אדם. בסיומו תוכלו לטפס במדרגות אל ראש המגדל, שגובהו 85 מטר, לנקודת תצפית מהנה על מרכז העיר. ביום בהיר ניתן לצפות גם על הגבעות הירוקות המקיפות אותה מצד אחד, ועל מבני התעשייה הכבדה שבצידה האחר. הרומנטיקנים שבינינו יעדיפו לעלות עם השקיעה ולחזות במינכן המאדימה לעת ערב, אך יש לזכור שבקיץ השקיעה מתאחרת אפילו עד השעה תשע. אז, כבמטה קסם, המוני אדם נוהרים אל הרחובות מתוך החנויות, מכינים את עצמם לבילוי הערב. העיר משנה את פניה, סוגרת את פרק היום ומתחילה בהכנותיה לפרק הלילה – ועל כך בהמשך.
 
כיכר מארינפלאץ, בית העירייה החדש וכנסיית גבירתנו, מינכן
כיכר מארינפלאץ ובית העירייה החדש, ברקע כנסיית גבירתנו  (צילום: Muenchen Tourismus, Christl Reiter)





 

קפה וקניות במדרחוב של מינכן

היוצא מכיכר מארינפלאץ לכיוון מערב, יגיע לרחוב קאופינגר (Kaufingerstrasse). זהו מדרחוב רחב ידיים, עתיר חנויות ססגוניות, בתי כלבו, מסעדות (שירות עצמי ומפוארות יותר) ובתי-קפה. תענוג לשבת באחד מהם, למרגלות כנסיית גבירתנו (Frauenkirche), בה כיהן כבישוף האפיפיור הנוכחי – בנדיקטוס ה- 16 (או בשם בו הוטבל – יוזף רצינגר), ולבהות בנהרות האדם החולפים במעלה הרחוב ומורדותיו.
 
בסמוך נמצאת כנסיית מיכאל (Michaelskirche), שבה שתי אטרקציות. בקריפטה, מתחם הקבורה מתחת למפלס הכניסה של הכנסייה, קבור המלך לודוויג השני. במהלך הקיץ, כמעט כל יום בשעה 17:00 בדיוק, מנגנים קונצרט בעוגב של הכנסייה והכניסה חופשית. ניתן לברר בלשכת המודיעין שבכיכר מארינפלאץ, באיזה ימים מנגנים.
 
אם תמשיכו עוד הלאה במעלה הרחוב, שבינתיים שינה את שמו לנויהאוזר (Neuhauserstraße), תגיעו לסמטה בשם הרצוג-מקס (Herzog-Max). בקצה הסמטה ניצבת אנדרטה לבית הכנסת הליברלי של מינכן, שעלה באש בליל הבדולח- התשעה בנובמבר 1938.
 
בקצהו העליון של רחוב נויהאוזר נמצא שער קארל (Karlstor), הידוע גם בכינויו שטאכוס (Stachus).  בימי הביניים היתה זו הכניסה המערבית לעיר.
בתי מלון באזור מדרחוב קאופינגר
 
אנדרטה לבית הכנסת הליברלי של מינכן
אנדרטה לבית הכנסת הליברלי של מינכן שעלה באש בליל הבדולח  (צילום: ענת אברהם)
 
כיכר קארל ושער קארל, מינכן
כיכר קארל ושער קארל, הכניסה המערבית לעיר העתיקה  (צילום: Muenchen Tourismus, Christl Reiter)
 

הפסקה משביעה בשוק המזון

למעוניינים בהפסקת צהריים עסיסית וטיפוסית – מומלץ לפנות אל שוק המזון, ויקטואליינמרקט (Viktualienmarkt), הנמצא מספר דקות הליכה דרום-מזרחה לכיכר מארינפלאץ. השוק מתעורר לחיים כל בוקר (למעט יום א') בשעה 10:00. בעלי דוכנים, שהזכות שבידיהם להחזקת הדוכן עוברת בירושה כבר דורות רבים, מתחילים בהכנותיהם לקראת יום המסחר החדש עוד שעות קודם לכן: מצחצחים את הדוכן והמדרכת שבסביבתו, מעצבים את מרכולתם, הטרייה יום-יום, ומקשטים את הביתן. שוק צבעוני זה, המשמש את תושבי העיר לקניותיהם (ולאו דווקא כאתר תיירותי) מציע מצרכי מזון, דוכני ירקות ופירות ססגוניים, אוכל מבושל, בייגל טרי ('פרצל', בלשון המקום), דוכני בירה, פרחים ומיני דברים טובים. תוכלו לעצור בשוק לארוחת צהרים קלה, ממיטב התבשילים המקומיים הטיפוסיים: גבינות, בשר (לרוב לא כשר), מאכלי ים, כרוב כבוש, תפוחי אדמה מאודים, ולשטוף את הכל בכוס בירה בווארית טיפוסית, מרעננת.
 
פרצל, בייגל טרי בסגנון בווארי
פרצל, בייגל טרי בסגנון בווארי  (צילום: ענת אברהם)
 
בכדי להגיע אל השוק, יש לצאת מצידה המזרחי של כיכר מארינפלאץ, מאחורי בניין העירייה הישן. שימו לב גם לעמוד הנמצא בצד השוק – מעין תורן, מפוספס בתכלת-לבן, ובראשו שלטים מצוירים. זהו עמוד מאי, שניתן למצוא כמותו ברחבי בוואריה כולה. על-פי המנהג, באחד במאי (תחילת האביב) מטפסים צעירי הכפר במעלה התורן ותולים בראשו שלט, המציין את משלח ידה של משפחתם. כך, בן האופה יתלה שלט בצורת לחם, בן הסנדלר – נעל, בן הרפתן – פרה, וכך הלאה. בסופו של דבר מתקבל מעין "דפי זהב" מקומי, ואורחים, המזדמנים למקום, ימצאו בו את דרכם.
 
אם תמשיכו קצת הלאה מהעמוד ותפנו בסמטה הבאה ימינה, תגיעו אל כיכר סנט יעקובס (Sankt-Jakobs Platz). בכיכר מתנוסס לתפארת (ולא כמליצה) בית הכנסת החדש של קהילת מינכן – בית הכנסת אוהל יעקב (Alte Synagoge Ohel Jakob), הקרוי על שם בית הכנסת האורתודוכסי שעלה באש בליל הבדולח.

שוק ויקטואליינמרקט, מינכן
שוק ויקטואליינמרקט, שוק צבעוני של המקומיים  (צילום: Muenchen Tourismus, Lothar Kaster)   
 

המוזיאונים של מינכן

מתוך שפע המוזיאונים שמינכן מציעה, אזכיר את השניים החשובים ביותר: המוזיאון הגרמני והפינקוטק הישן.
המוזיאון הגרמני (Deutsches Museum) הוא מוזיאון טכנולוגי מעמיק ביותר, אינטראקטיבי בחלקו, ובו תצוגה עשירה של מכונות, מנופים, סכרים, ארכיטקטורה, הנדסת בנין תת-מימית, תחבורה לסוגיה ועוד.
אליה וקוץ בה – רבות מהכתוביות מוצגות בגרמנית בלבד, אך למרות זאת המוזיאון מומלץ מאד.
 
הפינקוטק הישן (Alte Pinakothek) מציג אוסף עצום של ציורים, מאירופה כולה, מהמאות 13-18. את האוסף החלו בני משפחת ויטלסבאך במאה ה- 16, וטיפחו אותו במהלך השנים. את הקירות מפארים, בין היתר, ציורים של ג'יוטו, רפאל, מורילו, אלברכט דורר, ולסקז, רובנס ומפורסמים אחרים. מאחר והבניין עצום ממדים והתערוכה שופעת, מומלץ לקחת בכניסה פרוספקט, לזהות בו את האזורים או התמונות המעניינות במיוחד, להתוות את מסלול הסיור במוזיאון ו... להתחיל במלאכה.
לאוהבי האמנות המודרנית, במרחק קצר מהפינקוטק הישן מצויים שני חלקים נוספים של המוזיאון:
הפינקוטק החדש (Neue Pinakothek) מציג יצירות של ציירים מהמאה ה- 19.
הפינקוטק המודרני (Pinakothek der Moderne) מציג יצירות של אמנים מהמאה ה- 20 ועד ימינו אנו.
 
מוזיאון הפינקוטק הישן, מינכן
מוזיאון הפינקוטק הישן, אוסף ציורים גדול  (צילום: Muenchen Tourismus, Wilfried Hösl)
 

הכפר האולימפי ו-11 הספורטאים הישראלים

בצדה הצפוני של העיר מינכן מצויים שני אתרים מעניינים נוספים:
הכפר האולימפי (Olympiapark) של מינכן אירח את אולימפיאדת 1972. שבילים רחבי-ידיים מובילים אל תוככי הכפר, בין מתקני הספורט השונים ואל מבני המגורים, בהם נרצחו 11 ספורטאים ישראליים באולימפיאדה של שנת 1972. מצבת זיכרון צנועה מנציחה את זכרם. בסמוך לכניסה לכפר נמצא מגדל תקשורת בגובה של 190 מטר, שניתן לעלות אל קצהו במעלית ולערוך תצפית על העיר, מפעל BMW , האולימפי כולו על אגמיו וגניו המטופחים, וביום בהיר – עד לאלפים הבווארים.
 
מול הכפר האולימפי (בצד השני של הכביש) נמצא מוזיאון ב.מ.וו (BMW Museum), המאפשר הצצה אל פס הייצור של מכוניות מסדרה 3 של המפעל המפורסם (סדרות 5 ו- 7, וכן אופנועים, מיוצרים בערים אחרות בגרמניה). הוא מציג את ההיסטוריה של המפעל, על מוצריו השונים בעבר, בהווה ותוכניות לעתיד.
 
הכפר האולימפי שאירח את אולימפיאדת 1972, מינכן
הכפר האולימפי שאירח את אולימפיאדת 1972  (צילום: Muenchen Tourismus, Aerobild Luftbild)
 

מחנה הריכוז דכאו – לא מנסים לייפות

למינכן היסטוריה קשה, הנוגעת לנו כישראלים ויהודים, שתיזכר לדיראון עולם. בראשית שנות השלושים של המאה העשרים בצבץ ראשה של המפלצת הנאצית בעיר זו, שנתנה במה ואפשרה את התפתחותה של התורה הנאצית, המפלגה הנאצית והיטלר בראשה.
 
בפאתי העיר, מצפון-מערב לה, מצוי מחנה הריכוז דכאו (Dachau), בו רוכזו אסירים יהודים ובני לאומים שונים. עשרות אלפים מצאו בו את מותם מחמת התנאים הירודים ששררו בו, יחס רצחני של הסוהרים, תנאי סניטציה ירודים, ניסויים בבני-אדם, רעב מתמיד ומחלות. אחרים נשלחו ממנו למחנות המוות ומצאו בהם את מותם.
האתר בנוי כפארק גדול. בכניסה אליו מבנים ששימשו את הנאצים כמבני מנהלה ובהם מוזיאון, המציג את החיים במחנה. על יד המבנים אנדרטה לזכר הנספים. המראות מעוררים רגשות כבדים, ואין להקל בכך ראש. אולם יש להדגיש, כי הגרמנים אינם מנסים לכסות או לייפות את עברם. הם מציגים את פשעי אבותיהם במקביל להיסטוריה המפוארת של מדינה זו, כאומרים: "יש לנו היסטוריה מפוארת ויש גם מעשי זוועה, שהם חלק מההיסטוריה שלנו. נזכור ולא נשכח."
החזרה אל העיר מאפשרת לנוסע מרווח זמן, הנותן לחוויה הרגשית הקשה לשקוע.
ניתן להגיע לדכאו בתחבורה ציבורית ממינכן.
 
אנדרטה לזכר הנספים במחנה הריכוז דכאו
אנדרטה לזכר הנספים במחנה הריכוז דכאו  (צילום: ענת אברהם)
 

בילוי לילי עתיר בירה במינכן

חיי הלילה של העיר מינכן מתרכזים בעיקר בשני מקומות: רובע שוובינג (Schwabing), הלא הוא רובע האמנים של מינכן, ובתי הבירה הרבים שבמרכז העיר, שהמפורסם והגדול שבהם הוא הוֹפְבּרוֹיהַאוּס (Hofbräuhaus). מאות ליטרים של בירה בווארית נמזגים מדי יום לכוסות עצומות ממדים – ה"מאס" המפורסם (כוס של ליטר!) - באולמות הגדולים של המבנה ובחצרות, מלווים בתזמורות המנגנות מוסיקה עממית בכלי נשיפה.
 
מסעדה/בית-בירה נוספת, מאד מעניינת, נקראת אָאוּגוּסְטינֵר (Augustiner). המסעדה, שנמצאת ברחוב קאופינגר (Kaufingerstrasse), מציעה מגוון מרשים, טעים ועשוי כראוי, של מאכלים בוואריים טיפוסיים: מיני מרקים, בשר צלוי ומבושל, דגים, סלטים, תבשילי תפוח-אדמה (איך לא?...) וקינוחים (נסו את ה"דאמפּפנוּדל", מעין לחם מתוק ותפוח, מבושל ברוטב חלב-וניל). כל אלו, לצד בית בירה מקומי, אאוגוסטינר, המתחרה במותג הופברויהאוס.
 
בית הבירה אָאוּגוּסְטינֵר, מינכן
גן הבירה אָאוּגוּסְטינֵר, מאות ליטרים של בירה בווארית  (צילום: Muenchen Tourismus, T. Höpker)
 
קצרה היריעה מלתאר את מגוון האתרים והאטרקציות בעיר ססגונית כמינכן.
את היתר, אשאיר לכם לחשוף בעצמכם.  




היכן מומלץ ללון במינכן

לא מומלץ להיכנס למינכן עם רכב. התחבורה הציבורית נוחה ומעטים הם בתי המלון המאפשרים חניה, וגם זו תהיה בתשלום גבוה. מומלץ להזמין מלון בקרבת תחנת הרכבת המרכזית או בקרבת הכיכר המרכזית (מארינפלאץ), בה יש תחנה של הרכבת התחתית והעילית, עמן ניתן להגיע לכל מקום בעיר ואל שדה התעופה של מינכן.

מלון דריי לובן (Drei Loewen) הוא מלון 4 כוכבים הממוקם בסמוך לתחנת הרכבת המרכזית של מינכן, במרחק 15 דקות הליכה מהכיכר המרכזית (מארינפלאץ) ו- 15 דקות הליכה ממתחם פסטיבל הבירה אוקטוברפסט. מסעדת המלון מגישה מאכלים מהמטבח הבינלאומי והבווארי. כל חדרי המלון מחוממים ומוזגים, וכוללים גם שולחן ופינת ישיבה, והוא מציע מזנון ארוחת בוקר עשיר. ישנה אפשרות להסעה משדה התעופה, ולמגיעים עם רכב יש חניה.
מלון דריי לובן - השוואת מחירים

מלון מומלץ במינכן   מלון מומלץ במינכן
מלון מומלץ במינכן   מלון מומלץ במינכן
מלון דריי לובן, ליד תחנת הרכבת המרכזית של מינכן ובמרחק הליכה ממרכז העיר
 
מצדה השני (המזרחי) של הכיכר המרכזית, ממוקם מלון פלאצל סופרייור (Platzl Hotel Superior). למרות מיקומו המרכזי, בקרבת השוק המקורה (Viktualienmarkt), המדרחוב, מבשלת הבירה הופברויהאוס ועוד, חדריו אטומים לרעש ומאפשרים שקט מוחלט. הסוויטות והחדרים ממוזגים, עם שולחן ופינת ישיבה (בהתאם לגודל החדר), ויש בו ספא, מסעדה ופאב. יחס הצוות אדיב ושירותי ופקידי הקבלה שמחים לסייע בכל עצה.
מלון פלאצל סופרייור – השוואת מחירים (שימו לב לתנאי הביטול)
 
מלון במרכז מינכן ליד הכיכר המרכזית   מלון במרכז מינכן ליד הכיכר המרכזית
מלון במרכז מינכן ליד הכיכר המרכזית   מלון במרכז מינכן ליד הכיכר המרכזית
מלון פלאצל סופרייור
 - גם מרכזי וגם שקט מאד



 
מידע נוסף
היער השחור קצת אחרת - טיול הרפתקאות





ענת אברהם
 
אודות הכותבת
ענת אברהם, מדריכת טיולים באירופה - גרמניה, אוסטריה, שוויץ, קרואטיה, סלובניה, יוון, הולנד ובלגיה. יועצת בבניית מסלולים לארצות אלו, מרצה יעדים אלו, וכן בנושאים נוספים, כגון - אמנות ונצרות. אוהבת לבשל, אוהבת גם לאכול והשילוב מייצר לא מעט טיולים קולינריים. הכל עטוף בחיבה לצילום נופים אורבאנים ונופי טבע.






לקריאת כתבות נוספות של ענת








מספר צפיות: 52634
13833