.jpg)
הערים אורצ'ה וג'האנסי – קסם בלב השממה
מאת: יובל נעמן
כשמתקרב האוטובוס לכפר אורצ'ה, מתוך מישורים צחיחים למחצה של רמת הדקאן, מופיעים על קו האופק צריחים של אבן צהובה ומתפוררת. אט אט נגלים מבני ענק זנוחים הפזורים על שטח ניכר, כאילו נזרעו בידי איכר לא מיומן. אלה שרידי הממלכה של אורצ'ה, שנותרו חשופים לבליית שיני הזמן ורוח המדבר. במקום זנוח זה נימצא אוצר מדהים שרק בהודו העשירה כל כך בתרבות עבר, ניתן לשכוח ולדלג עליו. יש האומרים שבמקום נמצאים יותר מבני פאר עתיקים מתושבים, ויש אומרים כי אורצ'ה היא הודו בזעיר-אנפין – על חביבותה, ישירותה וצבעוניותה.
מיקומן של הערים אורצ'ה (A) וג'האנסי (B), ביחס לבירת הודו - ניו דלהי (C)
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מי את אורצ'ה?
היום זוהי עיירה נידחת, עם 8,500 תושבים, הזוכה לבום תיירותי. הולכים ונבנים בה מלונות, בזכות היותה אך לפני 500 שנה בירה של ממלכה ראג'פוטית. מבירה זאת מלכה שושלת של 25 מלכים, במשך 450 שנה. נבנו בה ארמונות, מקדשים וכן מבני קבורה מרשימים, שזוהרם יצא למרחוק, כשבמקביל עלו וירדו האימפריות המוגולית, המארתה ולבסוף הבריטים. בתקופתם קמלה אורצ'ה וחזרה להיות כפר נידח, בקצווי שום מקום. שרידי הארמונות, שעל צריחיהם יושבים נשרים לרוב, מדגישים את העזובה, אך בשנים האחרונות זוכה המקום לעדנה מחודשת. האגדה מספרת כי במאה ה-14 נסיך ראג'פוטי נודה מהחברה ומקאסטת הלוחמים, בשל נישואיו למשרתת נחותה. הוא נדד לפאתי הממלכה, לאזור המדברי של מרכז הודו, שם גידל את משפחתו. עם הזמן, בתו הפכה לנערה יפה והמלך החדש ביקש את ידה. אביה הסכים, בתנאי שכל משפחת המלך תגיע לכפרו למשתה החתונה. במשתה החתונה המפואר הוגשו מנות מזון ומשקה מעורבים באופיום. כאשר כל משפחת המלוכה היתה תחת השפעת האופיום וללא יכולת התגוננות, שחט הנסיך את משפחת המלוכה והקים בית מלוכה חדש תחתיו, כשהוא קורא לו בורדילה . אגדה אחרת מספרת על נסיך ראג'פוטי בן המאה ה-11, שהציע את עצמו כקורבן לאלת ההרים Vrindavasini . זו עצרה בו מלהקריב עצמו וקראה לו בונדלה ( Bundela זה שהקריב דם), הוא אבי שושלת ששלטה על שטחים נרחבים. עם החלשות השושלת נכבש שטחה, ובית המלוכה עבר והקים את בירתו החדשה במקום מרוחק ונידח - באורצ'ה.
כתבות על מרכז הודו
ארמון ראג' מאהל בעיר אורצ'ה, זוכה לבום תיירותי (צילום: ShivaRajvanshi)
בניית אורצ'ה - מאות 16-17 את ראשוני המבנים באורצ'ה, שפירוש שמה "מקום חבוי", החל לבנות פראטאפ-סינג בשנת 1501. ההיסטוריה המסועפת של השושלת דומה לשל ראג'פוטים אחרים, בכך שעם המרים שבאויביהם הם נלחמו, ולאחר תבוסתם הפכו לגדולים במצביאי צבאותיהם. F
גם בבריטים נאבקו ומשנת 1802 הפכו לממלכה וסאלית שלהם, בברית כפיפות, וגם בהם מרדו בשעת הכושר. לבסוף, בשנת 1950, אחרי הקמת הודו העצמאית, הפכו להיות חלק מהרפובליקה ההודית. המלך הראשון פראטפ סינג בנה את הביצורים של עירו החדשה על אי בנהר בטוואה ( Betwa ). הוא החל בבניית ארמונות העיר, כיכר הפגישות עם העם (דיוואן אי-עם) ומקום ההתייעצות עם בכיריו (דיוואן אי-חאס). כהינדי אדוק הוא מת כשניסה להציל פרה מאריה טורף - אכן לא מוות נחמד.
יורשיו שלטו בתקופתו של המוגול אכבר. הוא כבש את הממלכה שהחלה לשרת בשורותיו, אז נבנה ארמון ראג' מאנדיר ( Raj Mandir ), שמשמש כיום כמקדש הכפר הפעיל בלב השוק.
כאשר מרד בנו של אקבר - הנסיך סאלים, הוא מצא שותפים באורצ'ה, וההימור בתמיכה בו השתלם, כאשר הפך למלך המוגולי החדש תחת השם ג'יהאנגיר. לכבודו של ג'יהאנגיר נבנה ארמון ענק - ג'יהנגיר מהאל ( Jahangir Mahal ) - הגדול בעיר.
)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
סיור באתרי העיר אורצ'ה מכיכר השוק יוצאת דרך על גשר, אל האי שהפך למבצר. מעבר לחומות, לאחר עמדת תשלום דמי הכניסה ודמי הצילום, מגיעים לרחבה ממנה נראים הארמונות. ברחבה זאת החלו לאחרונה לערוך מופעים אור-קוליים, המספרים את סיפורה של העיר.
הארמון שלצד הרחבה הוא ארמון סאנדר מאהל Sunder Mahal) ) ממנו כמעט לא נותר דבר, פרט לאולם הכינוסים, שבעין בוחנת נמצא בתקרתו ציורי קיר שהזמן מחק. מאחוריו נמצאת אחת הפנינים של אורצ'ה, ארמון ראג' מאהל ( Raj Mahal ). בכניסה אליו יבדקו את אישורי הצילום שלכם ולא סתם: מרחבת הכניסה נכנסים לחדרי שינה שבקירותיהם ותקרותיהם ציורי פרסקו מדהימים, המתארים את האווטרים של וישנו על פי הבהגווטה-פוראנה. רמת השימור של הציורים לאחר כ-400 שנה של הזנחה ושלטון מוסלמי עוין, מדהימה ביותר. טבעות הפלדה המשולבות בקיר, ששימשו לתליית שטיחים כבדים הניתנים להסרה בחדשי הקיץ החמים ומבני המזרקות המהווים צינון בשעות הרוח, מראים את הפאר של חיי המלכים במקום.
ארמון ראג' מאהל, אחת הפנינים של אורצ'ה (צילום: Itsmala)
המדריכים המקומיים שמציינים שטבעות הפלדה הגדולות ברצפה נועדו לקשירת פילים, ראוי שיחפשו איך ניתן להכניס פילים בדלת כניסה צרה וללא מסוקים... הטבעות נועדו לקשירת צלוני בד בימי הקיץ או חיפוי בחודשי הגשם. 
מאטסיה הדג וקורמה הצב )
וורהה חזיר הבר ונארסימה שאינו אדם ואינו אריה )
וואמנה הגמד ופרשוראם - ראמה עם הגרזן )
ראמה צ'אנדרה גיבור הרמאיינה וקרישנה גיבור המהאברטה והגיטה )
הבודהה הנאור וקאלקי - האווטר העתידי )
הארמון הבא, שהפך למלון איכות בן שבעה חדרים, הוא שיש-מאהל ( Sheesh-Mahal ארמון הזכוכית). הקרמיקה שנותרה בחזיתו, בצבעים של תכלת וטורקיז, רק מדגישה את יופיו המקורי.
הארמון שבראש הגבעה, הגדול והמרשים ביותר, הוא גאהנג'יר מאהל ( Jahangir Mahal ). הארמון נבנה במשך 22 שנה לכבוד חברו של השליט, הנסיך סאלים, שהפך להיות הקיסר ג'יהאנגיר, שלן בו לילה אחד. האמונה אומרת שאין ללון בו יותר מלילה כדי לא להיקשר למקום. עם החלפת ג'יהאנגיר, רדף בנו שאה-ג'האן את מלכי אורצ'ה וכבש את המקום. במרץ 2011 צולם במקום סרט בהפקת ענק והארמון קיבל "מתיחת פנים" משמעותית.
סיור בארמון ג'יהאנגיר מתחיל ברחבה הגדולה והמזרקה שבליבה, המשכו באיתורי הקיר המשלבים סגנונות הינדים עם מוסלמיים, וכלה בצריחים שחציים עשויים ככיפת מסגד וייתרתם ככיפה הינדית, עם פרח הלוטוס בראשה. המראה הנשקף ממרפסות התצפית העליונות, על כל אזור העיר בו זרועים מבנים לרוב, הוא מראה שלא ישכח. היציאה האחורית של הארמון, לעבר אורוות הגמלים והפילים, מזמנת נוף יפה ומראה של גילופי אבן מדהימים, הנראים כאילו היו גילופי עץ.
אל הארמון הקטן בצפון מכלול הארמונות, ממעטים המבקרים להג ה מוזיקאית, אהובתו של בונה הארמון. זהו אחרון הארמונות שנבנו באורצ'ה בסוף המאה ה-17. הוא כולל אולם התכנסות, רחבת ריקודים וחגיגות, ואולמות שינה בקומה עליונה. לצד הארמון נמצא גן חמוד בשם אנאנד מאהל (Anand Mahal Bhag) . מומלץ להסתובב בארמון וליהנות מהאווירה הפשוטה והרגועה בגן. 
ארמון גאהנג'יר מאהל, נבנה לכבודו של המלך ג'יהאנגיר (צילום: Ms Sarah Welch)
אתרים נוספים בעיר אורצ'ה
לאורך הנהר, בדרומה של העיירה, ניצבים 14 מבנים שאינם מבני קבורה כי אם מונומנט זיכרון למלכי אורצ'ה. מרביתם זנוחים, אולם המראה הפנורמי שהם מאפשרים הוא מסמלי המקום. במרכז הכפר ניצב ארמון ראג' מאנדיר ( Raj Mandir ), שהפך למקדש מרכזי של הכפר. הוא חולש על שוק צבעוני חמוד - מהצבעוניים שיש בהודו. כל יום נערך במקדש זה, המקודש לאל ראמה, טקס אארטי לסיום היום. מהתופעות המעניינות היא שעם תחילת הביקורים של תיירים במקום, החלו גם הודים למצוא עניין באורצ'ה, ובכלל זה החלו להתפלל במקדש, שעד מהרה הפך לאתר עלייה לרגל של מדינת מאדהיה פרדש ( Madhya Pradesh ) ומגיעים אליו המונים מרחבי הודו כולה. זה מה שעושים יחסי ציבור למקדש עלום שם, הניצב בקצה העולם.
מקדש מרהיב, ששווה לעשות את כל הדרך אליו, הוא לאקשמי נריאן ( Lakshmi Narayan ), הנמצא כקילומטר מערבית למרכז העיירה. פרט למבנה המרהיב יש בו ציורי קיר מדהימים ביופיים. חלק מציורי הקיר לקוחים מהמיתולוגיה ההינדית, אולם יש גם ציורים מהתקופה הבריטית, ובכללם ציור הממחיש את הקרב של ראני לאקשמי-באיי כנגד הבריטים, כפי שמתואר בחלקה האחרון של כתבה זו. מראה פנורמי מרהיב נשקף מצריח המקדש.
פרט למבנים שתוארו כאן, אורצ'ה גדושה במבנים מרתקים נוספים, אך יותר מכל באווירה הכפרית הפשוטה שתקוותי שתישאר כמה שיותר זמן. 
)
)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
העיר ג'האנסי - גיבורה של המאבק לעצמאות
ג'האנסי מצאת 15 קילומטר מאורצ'ה, היא עיר בת חצי מיליון איש וצומת רכבות חשובה במרכז הודו. היא היתה מצודה בממלכת אורצ'ה, וקיבלה את שמה, על פי האגדה, מכיוון שמארמונות אורצ'ה היא "נראית במטושטש" (ג'האינסי). היא ניתנה למאראתים שעזרו למלכי אורצ'ה להתמרד כנגד המוגולים במאה ה-18. יחד עם אורצ'ה הפכה למדינת חסות של הבריטים ב- 1802.
ראני לאקשמי-באיי , בת לבראהמין מוראנסי, שהתייתמה בגיל 4 מאימה, היגרה עם אביה לג'האנסי כשהייתה בת 13 וחותנה עם מלך העיר בגיל 14. במלאות לה 16 נולד בנה הראשון, שמת בגיל ארבעה חודשים. היא לימדה עצמה רכיבה, קשתות, ואף הקימה צבא נשים. לאחר התאלמנותה בגיל 18, מאחר והיה לה רק בן מאומץ, הופעל חוק "דוקטרינת הפקיעה 1848" של לורד דלהאוז. עם הפקעת זכויות הירושה שלה ב-1853 ניתנה לראני פנסיה שנתית נדיבה.
במהלך המרד הגדול של 1857, היו עסוקים הבריטים במקומות אחרים ולאקשמי-באיי השתלטה על המצודה, אם כי לא ברור חלקה בטבח בבריטים שהיו בה. הבריטים חזרו לצור על המצודה ובמשך שבועיים החזיקה לאקשמי מעמד ,כשכוח מורדים של 20,000 איש הגיע לעזור לה והונס בידי 1,540 חיילי בריטניה המאומנים.
עם נפילת חומות המצודה, ועל פי האגדה גם בשל אי-רצונה לירות בתותח הענק שברשותה, בגלל מקדש גאנש הסמוך למיקום הבריטים, לקחה את בנה בן ה-10 ואיתו קפצה מגובה 15 מטר מחומות העיר רכובה על סוסה. הסוס נהרג והיא יצאה עם צבא הנשים שלה והצטרפה למורדים בניסיון לכבוש את גווילור. לאחר ההשתלטות היא התבססה ולחמה בראש אלפי המורדים על הגנת גווילור, עד שנהרגה והיא בת 23 בלבד. היא הפכה לסמל של הלאומיות ההודית והמאבק לעצמאות. בדו"ח על הקרב, ציין הגנרל הוג'-רוז כי ראני "היתה יוצאת דופן ביופייה, בתחכום שלה, ובהתמדה" והייתה "המסוכנת ביותר מבין כל מנהיגי המורדים" (למרות שגופתה מעולם לא זוהתה בוודאות). שמה נותר סמל לעצמאות של הודו.
לינה בעיר ג'האנסי 
הכניסה למבצר ג'האנסי, שהיתה מצודה בממלכת אורצ'ה (צילום: mcmorabad)
שיר ילדים מתחילת המאה ה-20, המושר גם כיום, מספר על המרד הגדול: כסאות מלוכה נדו ובני מלוכה נדם קולם, בהודו העתיקה קם מחדש עם נוער נמרץ, אנשים הבינו את ערך החופש שנעלם, והיו נחושים להשליך את הזרים החוצה, השמש זרחה וחרב נצנצה שוב בשנת 57, את הסיפור הזה שמענו מהפייטנים, כמו גבר היא נאבקה, היא הייתה המלכה של ג'האנסי.
מידע נוסף
לינה בכפר אורצ'ה
כתבות נוספות
כתבות על מרכז הודו
ארמון ראג' מאנדיר, משמש כיום כמקדש (צילום: ShivaRajvanshi)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
סיור באתרי העיר אורצ'ה מכיכר השוק יוצאת דרך על גשר, אל האי שהפך למבצר. מעבר לחומות, לאחר עמדת תשלום דמי הכניסה ודמי הצילום, מגיעים לרחבה ממנה נראים הארמונות. ברחבה זאת החלו לאחרונה לערוך מופעים אור-קוליים, המספרים את סיפורה של העיר.
הארמון שלצד הרחבה הוא ארמון סאנדר מאהל Sunder Mahal) ) ממנו כמעט לא נותר דבר, פרט לאולם הכינוסים, שבעין בוחנת נמצא בתקרתו ציורי קיר שהזמן מחק. מאחוריו נמצאת אחת הפנינים של אורצ'ה, ארמון ראג' מאהל ( Raj Mahal ). בכניסה אליו יבדקו את אישורי הצילום שלכם ולא סתם: מרחבת הכניסה נכנסים לחדרי שינה שבקירותיהם ותקרותיהם ציורי פרסקו מדהימים, המתארים את האווטרים של וישנו על פי הבהגווטה-פוראנה. רמת השימור של הציורים לאחר כ-400 שנה של הזנחה ושלטון מוסלמי עוין, מדהימה ביותר. טבעות הפלדה המשולבות בקיר, ששימשו לתליית שטיחים כבדים הניתנים להסרה בחדשי הקיץ החמים ומבני המזרקות המהווים צינון בשעות הרוח, מראים את הפאר של חיי המלכים במקום.
ארמון ראג' מאהל, אחת הפנינים של אורצ'ה (צילום: Itsmala)
המדריכים המקומיים שמציינים שטבעות הפלדה הגדולות ברצפה נועדו לקשירת פילים, ראוי שיחפשו איך ניתן להכניס פילים בדלת כניסה צרה וללא מסוקים... הטבעות נועדו לקשירת צלוני בד בימי הקיץ או חיפוי בחודשי הגשם. מאטסיה הדג וקורמה הצב )
וורהה חזיר הבר ונארסימה שאינו אדם ואינו אריה )
וואמנה הגמד ופרשוראם - ראמה עם הגרזן )
ראמה צ'אנדרה גיבור הרמאיינה וקרישנה גיבור המהאברטה והגיטה )
הבודהה הנאור וקאלקי - האווטר העתידי )
הארמון הבא, שהפך למלון איכות בן שבעה חדרים, הוא שיש-מאהל ( Sheesh-Mahal ארמון הזכוכית). הקרמיקה שנותרה בחזיתו, בצבעים של תכלת וטורקיז, רק מדגישה את יופיו המקורי.
הארמון שבראש הגבעה, הגדול והמרשים ביותר, הוא גאהנג'יר מאהל ( Jahangir Mahal ). הארמון נבנה במשך 22 שנה לכבוד חברו של השליט, הנסיך סאלים, שהפך להיות הקיסר ג'יהאנגיר, שלן בו לילה אחד. האמונה אומרת שאין ללון בו יותר מלילה כדי לא להיקשר למקום. עם החלפת ג'יהאנגיר, רדף בנו שאה-ג'האן את מלכי אורצ'ה וכבש את המקום. במרץ 2011 צולם במקום סרט בהפקת ענק והארמון קיבל "מתיחת פנים" משמעותית.
סיור בארמון ג'יהאנגיר מתחיל ברחבה הגדולה והמזרקה שבליבה, המשכו באיתורי הקיר המשלבים סגנונות הינדים עם מוסלמיים, וכלה בצריחים שחציים עשויים ככיפת מסגד וייתרתם ככיפה הינדית, עם פרח הלוטוס בראשה. המראה הנשקף ממרפסות התצפית העליונות, על כל אזור העיר בו זרועים מבנים לרוב, הוא מראה שלא ישכח. היציאה האחורית של הארמון, לעבר אורוות הגמלים והפילים, מזמנת נוף יפה ומראה של גילופי אבן מדהימים, הנראים כאילו היו גילופי עץ.
אל הארמון הקטן בצפון מכלול הארמונות, ממעטים המבקרים להג ה מוזיקאית, אהובתו של בונה הארמון. זהו אחרון הארמונות שנבנו באורצ'ה בסוף המאה ה-17. הוא כולל אולם התכנסות, רחבת ריקודים וחגיגות, ואולמות שינה בקומה עליונה. לצד הארמון נמצא גן חמוד בשם אנאנד מאהל (Anand Mahal Bhag) . מומלץ להסתובב בארמון וליהנות מהאווירה הפשוטה והרגועה בגן. ארמון גאהנג'יר מאהל, נבנה לכבודו של המלך ג'יהאנגיר (צילום: Ms Sarah Welch)
אתרים נוספים בעיר אורצ'ה
לאורך הנהר, בדרומה של העיירה, ניצבים 14 מבנים שאינם מבני קבורה כי אם מונומנט זיכרון למלכי אורצ'ה. מרביתם זנוחים, אולם המראה הפנורמי שהם מאפשרים הוא מסמלי המקום. במרכז הכפר ניצב ארמון ראג' מאנדיר ( Raj Mandir ), שהפך למקדש מרכזי של הכפר. הוא חולש על שוק צבעוני חמוד - מהצבעוניים שיש בהודו. כל יום נערך במקדש זה, המקודש לאל ראמה, טקס אארטי לסיום היום. מהתופעות המעניינות היא שעם תחילת הביקורים של תיירים במקום, החלו גם הודים למצוא עניין באורצ'ה, ובכלל זה החלו להתפלל במקדש, שעד מהרה הפך לאתר עלייה לרגל של מדינת מאדהיה פרדש ( Madhya Pradesh ) ומגיעים אליו המונים מרחבי הודו כולה. זה מה שעושים יחסי ציבור למקדש עלום שם, הניצב בקצה העולם.
מקדש מרהיב, ששווה לעשות את כל הדרך אליו, הוא לאקשמי נריאן ( Lakshmi Narayan ), הנמצא כקילומטר מערבית למרכז העיירה. פרט למבנה המרהיב יש בו ציורי קיר מדהימים ביופיים. חלק מציורי הקיר לקוחים מהמיתולוגיה ההינדית, אולם יש גם ציורים מהתקופה הבריטית, ובכללם ציור הממחיש את הקרב של ראני לאקשמי-באיי כנגד הבריטים, כפי שמתואר בחלקה האחרון של כתבה זו. מראה פנורמי מרהיב נשקף מצריח המקדש.
פרט למבנים שתוארו כאן, אורצ'ה גדושה במבנים מרתקים נוספים, אך יותר מכל באווירה הכפרית הפשוטה שתקוותי שתישאר כמה שיותר זמן. )
)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
העיר ג'האנסי - גיבורה של המאבק לעצמאות
ג'האנסי מצאת 15 קילומטר מאורצ'ה, היא עיר בת חצי מיליון איש וצומת רכבות חשובה במרכז הודו. היא היתה מצודה בממלכת אורצ'ה, וקיבלה את שמה, על פי האגדה, מכיוון שמארמונות אורצ'ה היא "נראית במטושטש" (ג'האינסי). היא ניתנה למאראתים שעזרו למלכי אורצ'ה להתמרד כנגד המוגולים במאה ה-18. יחד עם אורצ'ה הפכה למדינת חסות של הבריטים ב- 1802.
ראני לאקשמי-באיי , בת לבראהמין מוראנסי, שהתייתמה בגיל 4 מאימה, היגרה עם אביה לג'האנסי כשהייתה בת 13 וחותנה עם מלך העיר בגיל 14. במלאות לה 16 נולד בנה הראשון, שמת בגיל ארבעה חודשים. היא לימדה עצמה רכיבה, קשתות, ואף הקימה צבא נשים. לאחר התאלמנותה בגיל 18, מאחר והיה לה רק בן מאומץ, הופעל חוק "דוקטרינת הפקיעה 1848" של לורד דלהאוז. עם הפקעת זכויות הירושה שלה ב-1853 ניתנה לראני פנסיה שנתית נדיבה.
במהלך המרד הגדול של 1857, היו עסוקים הבריטים במקומות אחרים ולאקשמי-באיי השתלטה על המצודה, אם כי לא ברור חלקה בטבח בבריטים שהיו בה. הבריטים חזרו לצור על המצודה ובמשך שבועיים החזיקה לאקשמי מעמד ,כשכוח מורדים של 20,000 איש הגיע לעזור לה והונס בידי 1,540 חיילי בריטניה המאומנים.
עם נפילת חומות המצודה, ועל פי האגדה גם בשל אי-רצונה לירות בתותח הענק שברשותה, בגלל מקדש גאנש הסמוך למיקום הבריטים, לקחה את בנה בן ה-10 ואיתו קפצה מגובה 15 מטר מחומות העיר רכובה על סוסה. הסוס נהרג והיא יצאה עם צבא הנשים שלה והצטרפה למורדים בניסיון לכבוש את גווילור. לאחר ההשתלטות היא התבססה ולחמה בראש אלפי המורדים על הגנת גווילור, עד שנהרגה והיא בת 23 בלבד. היא הפכה לסמל של הלאומיות ההודית והמאבק לעצמאות. בדו"ח על הקרב, ציין הגנרל הוג'-רוז כי ראני "היתה יוצאת דופן ביופייה, בתחכום שלה, ובהתמדה" והייתה "המסוכנת ביותר מבין כל מנהיגי המורדים" (למרות שגופתה מעולם לא זוהתה בוודאות). שמה נותר סמל לעצמאות של הודו.
לינה בעיר ג'האנסי הכניסה למבצר ג'האנסי, שהיתה מצודה בממלכת אורצ'ה (צילום: mcmorabad)
שיר ילדים מתחילת המאה ה-20, המושר גם כיום, מספר על המרד הגדול: כסאות מלוכה נדו ובני מלוכה נדם קולם, בהודו העתיקה קם מחדש עם נוער נמרץ, אנשים הבינו את ערך החופש שנעלם, והיו נחושים להשליך את הזרים החוצה, השמש זרחה וחרב נצנצה שוב בשנת 57, את הסיפור הזה שמענו מהפייטנים, כמו גבר היא נאבקה, היא הייתה המלכה של ג'האנסי.
מידע נוסף
לינה בכפר אורצ'ה
כתבות נוספות
העיר אורצ'ה נשקפת מחלון במבצר לאקשמי נריאן (צילום: Malaiya)
ציור קיר על תקרת מבצר לאקשמי נריאן (צילום: Malaiya)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
העיר ג'האנסי - גיבורה של המאבק לעצמאות
ג'האנסי מצאת 15 קילומטר מאורצ'ה, היא עיר בת חצי מיליון איש וצומת רכבות חשובה במרכז הודו. היא היתה מצודה בממלכת אורצ'ה, וקיבלה את שמה, על פי האגדה, מכיוון שמארמונות אורצ'ה היא "נראית במטושטש" (ג'האינסי). היא ניתנה למאראתים שעזרו למלכי אורצ'ה להתמרד כנגד המוגולים במאה ה-18. יחד עם אורצ'ה הפכה למדינת חסות של הבריטים ב- 1802.
ראני לאקשמי-באיי , בת לבראהמין מוראנסי, שהתייתמה בגיל 4 מאימה, היגרה עם אביה לג'האנסי כשהייתה בת 13 וחותנה עם מלך העיר בגיל 14. במלאות לה 16 נולד בנה הראשון, שמת בגיל ארבעה חודשים. היא לימדה עצמה רכיבה, קשתות, ואף הקימה צבא נשים. לאחר התאלמנותה בגיל 18, מאחר והיה לה רק בן מאומץ, הופעל חוק "דוקטרינת הפקיעה 1848" של לורד דלהאוז. עם הפקעת זכויות הירושה שלה ב-1853 ניתנה לראני פנסיה שנתית נדיבה.
במהלך המרד הגדול של 1857, היו עסוקים הבריטים במקומות אחרים ולאקשמי-באיי השתלטה על המצודה, אם כי לא ברור חלקה בטבח בבריטים שהיו בה. הבריטים חזרו לצור על המצודה ובמשך שבועיים החזיקה לאקשמי מעמד ,כשכוח מורדים של 20,000 איש הגיע לעזור לה והונס בידי 1,540 חיילי בריטניה המאומנים.
עם נפילת חומות המצודה, ועל פי האגדה גם בשל אי-רצונה לירות בתותח הענק שברשותה, בגלל מקדש גאנש הסמוך למיקום הבריטים, לקחה את בנה בן ה-10 ואיתו קפצה מגובה 15 מטר מחומות העיר רכובה על סוסה. הסוס נהרג והיא יצאה עם צבא הנשים שלה והצטרפה למורדים בניסיון לכבוש את גווילור. לאחר ההשתלטות היא התבססה ולחמה בראש אלפי המורדים על הגנת גווילור, עד שנהרגה והיא בת 23 בלבד. היא הפכה לסמל של הלאומיות ההודית והמאבק לעצמאות. בדו"ח על הקרב, ציין הגנרל הוג'-רוז כי ראני "היתה יוצאת דופן ביופייה, בתחכום שלה, ובהתמדה" והייתה "המסוכנת ביותר מבין כל מנהיגי המורדים" (למרות שגופתה מעולם לא זוהתה בוודאות). שמה נותר סמל לעצמאות של הודו.
לינה בעיר ג'האנסי הכניסה למבצר ג'האנסי, שהיתה מצודה בממלכת אורצ'ה (צילום: mcmorabad)
שיר ילדים מתחילת המאה ה-20, המושר גם כיום, מספר על המרד הגדול: כסאות מלוכה נדו ובני מלוכה נדם קולם, בהודו העתיקה קם מחדש עם נוער נמרץ, אנשים הבינו את ערך החופש שנעלם, והיו נחושים להשליך את הזרים החוצה, השמש זרחה וחרב נצנצה שוב בשנת 57, את הסיפור הזה שמענו מהפייטנים, כמו גבר היא נאבקה, היא הייתה המלכה של ג'האנסי.
מידע נוסף
לינה בכפר אורצ'ה
כתבות נוספות
לינה בעיר ג'האנסי
מידע נוסף
לינה בכפר אורצ'ה
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
יובל נעמן, צלם גיאוגרפי, מדריך טיולים, בונה מסלולים, יועץ טיולים אישיים ומרצה על ארצות העולם השלישי. בעל תואר שני בלימודי אסיה, מכיר את אסיה על בוריה וכן חלקים נרחבים של אפריקה ואמריקה, מעשרות ביקורים ולמעלה משלושים שנות טיולים עם התרמיל על הגב.
|
יובל עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
