טרק משפחתי לאנפורנה בייס-קמפ – חלק ב'
מאת: כרמית וייס

בחלק הראשון של הכתבה צעדנו במשך ארבעה ימים, דרך התצפית המרהיבה על פסגת פון-היל, והגענו אל הנקודה בה נפגשים כל השבילים. מכאן כל שנותר הוא "רק" לטפס אל מחנה הבסיס של האנפורנה. וה"רק" הזה הם 2,000 מטרים הפרש גובה. מהר מאד אנחנו מבינים שאלפיים הם לא רק אלפיים, כפי שביומיים האחרונים הבנו שירידה היא לא רק ירידה.

בדרך למחנה הבסיס של האנפורנה, בתי הילה בשלבי הטיפוס הסופיים (צילום: כרמית וייס)

במסענו לכיבוש פסגת חלומותינו צעדנו כבר ארבעה ימים, כדי להסתגל מעט לגובה. באותם ימים למדנו שכל ירידה מתחילה בעלייה, וגם כל עלייה מתחילה בירידה, אז מדוע להתחיל את הטיפוס המתיש בגובה 2,170 מטר אם אפשר להתחיל נמוך יותר?

כדי שלא תהיו במתח, הנה ההוכחה – אכן הגענו.

כותבת שורות אלו ברגעים של אושר וסיפוק – זריחה על פסגות האנפורנה (צילום: הילה וייס)

העיר פוקארה (A) ויעדים על טרק אנאפורנה בייס קמפ, המוזכרים בכתבה זו ובכתבה על תחילתו של הטרק,
מלון מומלץ בעיר פוקהרה: מלון מידל פאת'

  טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
  טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »

שלושה ימים ועלייה אחת

במשך שלושת הימים הבאים נטפס כמעט ללא הפסקה, מהכפר צ'ומרונג (2,170 מ'), דרך בקעת אנאפורנה, עד אנאפורנה בייס-קמפ (4,130 מ'). לשיפור נקודת הזינוק... יורדים מצ'ומרונג אל העמק שחצב נהר מודי (Modi Khola). פניהם של המטפסים מולנו את 400 המטרים לכפר, בסדרה אינסופית של מדרגות, מספרים לנו שהדרך חזרה, גם אם היא ברובה ירידה, גם היא אינה פיקניק.
כתבה על טיפוס הרים בהימאליה

3000 המדרגות העולות לצ'ומרונג (כאן כבר בדרכנו חזרה) – אכן לא פיקניק (צילום: כרמית וייס)

קצת מתמטיקה:
בכל יום משלושת ימי הטיפוס הבאים נדלג הפרש גובה של כ-900 מטר. לפנינו שתי חניות לילה בכפרים באמבו (Bamboo) – 2,330 מטר, ודוראלי (Deurali) – 3,230 מטר, לפני שנגיע לאנאפורנה בייס-קמפ (ABC) – 4,130 מטר.

שלא כמו בכפרים הנמוכים יותר, המקומיים אינם מתגוררים בגבהים אלה, שאין בהם תנאים לחקלאות. בעלי הגסט-האוזים שוהים כאן רק בעונות התיירות, והכול (חוץ מהמטיילים) מגיע על גבם של הפורטרים המסכנים, המדלגים בסנדלים/כפכפים מרופטים לרגליהם. מספר המקומות בגסט-האוזים מוגבל, לכן אם לא רוצים לבלות את הלילה יחד עם הפורטרים בחדר האוכל, צריך להגיע מוקדם. שיגרת הבקרים שלנו כוללת מעתה אריזה זריזה ויציאה של דב, הפורטר הזריז שלנו, לתפוס מקום בכפר הבא.
כתבה על הכנות לקראת טרק אנפורנה

הגסט-האוז בגורפאני, היעד (בלבן) לשלושת ימי הטיפוס הבאים כבר נראה באופק (צילום: עופרי וייס)

בקעת אנאפורנה (Annapurna Sanctuary) שוכנת בגובה 4,000 מטר, מוקפת מכל עבר בהרי רכס אנאפורנה, שרבים מהם מתנשאים לגבהים של מעל 7,000 מטר. קשה לתאר במילים את ההוד וההדר של נופים מלאי עוצמה שכאלו. רק פתח אחד מאפשר כניסה לבקעת אנאפורנה, דרך מעבר הרים צר, בין פסגת מאצ'פוצ'רה (6,993 מ') לפסגת Hiunchuli (6.441 מ').

הגובה הרב, ביחד עם עומק הבקעה, הזוכה בשיא הקיץ לשבע שעות שמש בלבד, יוצרים מערכת אקולוגית מיוחדת: על המורדות הדרומיים יער טרופי של שיחי רודודנדרון ובמבוק, ואילו המורדות הצפוניים, הנמצאים בצל הגשם, הם יבשים וחשופים.

עד אמצע המאה העשרים, עת הגיעו זרים לבקעת אנאפורנה, חיו בה רק בני גורונג (Gurung). הם הגיעו לכאן במאה השישית מרמת טיבט ומאמינים בדת הבודהיסטית, שדגלי התפילה שלה מעטרים בצבע את הבקעה.

בליל שפות מעל השולחן המחומם

בגבהים אלו אנו כבר מתקשים לבלות את הערבים בחוץ, עטופים במעילים, כפי שהורגלנו בגבהים הנמוכים. בשעות אחר הצהריים מתחיל גשם, שלעיתים תופס אותנו עוד בדרך. מעילי הניילון הגדולים מצדיקים את עצמם ומכסים גם את התרמילים שעל גבנו. בערבים מבריח אותנו הקור עם כל המטיילים והפורטרים אל חדר האוכל. מתחת לשולחן הארוך תנור גז המחמם את הרגליים, ומעליו – קלפים, ספרים, יומני מסע ושיחות מרתקות בבליל של שפות. כך אנו זוכים להכיר את הרוסי המשוגע, הרופאה הצ'יליאנית, היהודי מארגנטינה, הפיזיותרפיסטים מספרד, בני זוג מאלסקה ועוד רבים וטובים. ישראלים, למרבה ההפתעה, יכולתי לספור על שתי כפות ידי (וזה אם כוללים את ארבעתנו...).

ביום השישי לטרק אנו חוצים את גובה 3,500 מטר, וההפחדות על מחלת גובה הופכות מוחשיות. שניים מתלוננים על כאב ראש קל, ואני לא לוקחת סיכון ומחלקת לכולם כדורי דיאמוקס (Diamox), אותם ניקח ביומיים הקרובים, עד שנגלוש חזרה למטה. בניגוד לחששות, הכדור לא גורם לתופעות לוואי, לבד מהליכה נוספת לשירותים, שבגבהים החשופים הללו עבור הבנות שבחבורה היא לא תמיד פשוטה.

הערב אנו חווים לראשונה "מקלחת דלי" מהי – דלי מים רותחים נמהל במים קרים מהברז ומשמש לנו למקלחת. לא נורא כפי שחששנו. דלי אחד מספיק למקלחת מלאה לנו ההורים, ואף נותר לרחיצת פנים וידיים לשאר הצוות שלנו (הילדים והפורטרים). אם הייתם אומרים לי בבית שזה מה שאעשה – לא הייתי מאמינה.
כתבה על מחלת גובה

אם ובת בנופים המושלגים, קצת לפני הפסגה (צילום: עופרי וייס)

לכבוש את פסגת העולם (שלנו)

תשע מאות מטר עלייה ביום הם משימה כלל לא קלה, בכל גובה ובמיוחד בגבהים אלה בהם החמצן הוא מצרך נדיר יותר. דבקים במשימה אנו יוצאים ביום השביעי לכבוש את הפסגה שלנו – אנאפורנה בייס-קמפ (ABC), הבסיס ממנו יוצאות משלחות הטיפוס לכבוש את פסגת אנאפורנה 1 (8,091 מ'). את השעה הראשונה של הבוקר אנו צועדים בזריזות במעבר ההרים הצר, תוך שהפורטרים אוסרים עלינו לעצור מחשש למפולות סלעים. את העדויות המפחידות למפולות הללו אנחנו רואים סביבנו.

המשכו של היום בצעידה נעימה יותר, בשבילים צרים, החוצים פלגי מים וגם כמה קרחונים קטנים. שכבות הביגוד מתקלפות בהדרגה, עד שאנו מגיעים למחנה הבסיס מאצ'אפוצ'רה (Machapuchare Base Camp), בגובה 3,700 מטר. לא ברור מדוע יש כאן מחנה בסיס, כי הר מאצ'אפוצ'רה (Machapuchare), "זנב הדג" המפורסם, אסור לטיפוס בשל קדושתו למקומיים. גובהו אמנם "רק" 6,993 מטר, אך ההר בעל הפסגה המשוננת, המזכירה בזוית מסוימת זנב של דג, בולט ביופיו לאורך הדרך כולה.
כתבה על טיפוס להר קאילאש בהימאליה

כמעט הגענו, הגגות הכחולים של מחנה ABC לרגלי הפסגות הלבנות (צילום: כרמית וייס)

מאמץ אחרון, לאט אבל בנחישות, ואנחנו על פסגת חלומותינו – אנאפורנה בייס-קמפ. מספר גסט-האוזים על שטח מישורי קטן, בגובה 4,130 מטר, מוקף מכל עבר בהרים מכוסים קרחונים אדירים. את עוצמות הקסם וההתרגשות קשה לתאר, ואת עוצמות ההרים ינסו להעביר התמונות. הענן שמכסה את ההרים קצת מעיב על השמחה. כל עת שנקרע בו פתח אני מזנקת לתפוס מעט אוויר פסגות ולצלם.
טרק משפחתי לאנאפורנה בייס קמפ, חלק א'

אנאפורנה 1 זכתה להיות הפסגה הראשונה מעל גובה 8,000 מטרים שנכבשה, בשנת 1950, שלוש שנים לפני כיבוש האוורסט. מאז גבתה הפסגה חיים רבים והיא נחשבת אחת מהמסוכנות ביותר לטיפוס.

לצדה של אנאפורנה 1, על רכס אנאפורנה, עוד שש פסגות החוצות את קו ה- 7,000 מ': אנאפורנה 2, 3 ו- 4, אנאפורנה דרום וגאנגפורנה (Gangapurna).

אגם קטן קפוא, ציפור קטנה והשתקפות הפסגות עם שחר (צילום: הילה וייס)

יום הולדת על גג העולם

ליל הפסגה בו ישנו כולנו בחדר אחד (כולל הפורטרים שהיו אמורים לישון באוהל), היה הלילה היחיד בו היה לכולנו קצת קר, וגם הגובה לא תרם לאיכות השינה. אבל למי זה מפריע כשקמים לזריחה אלוהית שכזו!

חמושים בכל שכבות הבגדים שברשותנו אנו מדלגים על המורנה של הקרחון, לצפות בשמש המאירה את הפסגות הלבנות. חוויה עוצרת נשימה, וכך גם הקור...

זריחה בלבן על המורנה מעל מחנה אנאפורנה בייס קמפ (צילום: הילה וייס)

יום הולדת 22 על הפסגה – בלונים צבעוניים, תה חם, פאי תפוחים (בגרסה צנועה משהו של Apple roll), נרות והרבה חברים מהטרק. מה עוד יכלה לבקש לעצמה בתנו התרמילאית, שרק לפני שבועיים עוד טיילה לבדה בשבילי ההרים של ניו זילנד.

מכאן אפשר רק לרדת, תרתי משמע. אין זמן, מאיצים בנו הפורטרים, שכן היום עלינו לרדת 1,800 מטר ולחזור לבאמבו, הכפר אותו עזבנו לפני יומיים. איזה כיף – ירידה. ממש לא! היום לא הייתי בוחרת לרדת כל כך הרבה ביום אחד, שכן ברכי כולנו התקשו לעמוד בעומס המטורף הזה.

יום הולדת על גג העולם, יותר מזה אי אפשר לבקש (צילום: כרמית וייס)

איך מסכמים עשרה ימים על גג העולם?

שני ימי ירידה נוספים מצפים לנו, מתובלים בכמה עליות (איך לא?), שאת הקשה שבהן אנו כבר מכירים. 3,000 מדרגות מצפות לשובנו בדרך חזרה לצ'ומרונג, עלייה מתישה, אבל שינוי "מרענן" עבור הברכיים הדואבות.

חניית הלילה בכפר ג'ינו דאנדה (Jhino danda), שסמוך אליו מעיינות חמים לשחרור השרירים המותשים. רבים מגיעים לכאן במסלולים העושים דרכם בחלקו הנמוך של הרכס, וכך התפתח הכפר למרכז תיירותי, שעוד צפוי לגדול כך נראה.

מעיינות חמים ליד ג'ינו דאדה, שחרור לשרירים העייפים (צילום: עופרי וייס)

מסלול טרק ABC – ימים וגבהים

יציאה	Nayapul	1,070 מ'
לילה 1	Ulleri	2,070 מ'
לילה 2	Ghorepani	2,870 מ'
לילה 3	Tadapani	2,590 מ'
לילה 4	Chomrong	2,170 מ'
לילה 5	Bamboo	2,330 מ'
לילה 6	Deurali	3,230 מ'
לילה 7	ABC	4,130 מ'
לילה 8	Bamboo	2,330 מ'
לילה 9	Jhino danda	1,780 מ'
סיום	Nayapul	1,070 מ'

חיי המקומיים – עבודת השדה, ילדי בית הספר, משחקים יחד בטלפון הנייד, קולע סלים (צילום: כרמית וייס)

הכנות לטרק אנאפורנה בייס קמפ

• כל הסידורים לטרק נעשו בסוכנות "סוויסה" המצוינת בקטמנדו ובפוקארה: הדרכה למסלול, שכירת פורטרים, אישורים והסעות.

• היה צורך בשני אישורים: פרמיט – תשלום עבור הכניסה לשמורת אנאפורנה, TIMS (Trekkers Information Management System) – למעקב אחר המטיילים בכניסה וביציאה.

• במספר כפרים בדרך, בעיקר בגדולים ובנמוכים שבהם, יש קליטה סלולרית. ככל שהכפר נמוך יותר רמת הגסט-האוזים והשירותים האחרים צפויה להיות גבוהה יותר.

• בכל הכפרים בהם ביקרנו יש חשמל, המיוצר בכוח המפלים הסמוכים, וניתן לטעון סוללות. למרות זאת לא יזיק פנס ללילה ולקריאה (מומלץ פנס ראש).

• בכל הכפרים זכינו למקלחת מים חמים (בחלקם בתוספת תשלום), אם כי בגבהים היתה זו "מקלחת דלי" בלבד.

• אין שום צורך לסחוב אוכל. ארוחות בוקר וערב אוכלים בגסט-האוז בו לנים, ארוחת צהריים אוכלים בגסט-האוז בדרך, חטיפים ושתייה קלה אפשר לקנות בדרך. אם להביא משהו זה רק פירות יבשים (במקום חטיפי הג'אנק הנמכרים).

• להביא בקבוקים ריקים ואמצעי טיהור מים (כלור, יוד), שניתן גם לקנות במספר מקומות בדרך (בנייאפול ובגורפני יש בתי מרקחת קטנים). שותים הרבה בשל המאמץ, החום והיובש, המים המטוהרים יקרים והבקבוקים לא ידידותיים לסביבה.

• לקחת מעט בגדים כי ניתן לכבס בדרך. שני סטים של בגדים בשיטת השכבות: חולצה קצרה, גופיה וגטקס תרמיים, חולצת מיקרו-פליס, מעיל פליס, מעיל חם, מעיל גשם, כובע פליס, מחמם צוואר, כפפות, נעלי הליכה טובות ואטומות למים.

השתקפות מרהיבה של הפסגות הלבנות, גם הירידה לא קלה (צילום: כרמית וייס)

לעולם לא מאוחר מדי

ביום האחרון, בגבהים הנמוכים, החום והלחות בלתי נסבלים, וההליכה חזרה לנייאפול היא אחת היותר קשות בטרק כולו. מי ציפה לחום שכזה על הרי ההימאליה? חששנו מהקור, הבאנו את המילה האחרונה בטכנולוגיית ביגוד הטיולים המחמם, ובסוף הובסנו על ידי החום.

למרות, ואולי בגלל החום והקשיים, הסיפוק הוא אדיר. יכולנו למאמץ, תוך שאנו עולים ויורדים יותר מדרגות מאשר ראינו בכל ימי חיינו. פגשנו אנשים פשוטים, החיים כמו לפני מאות בשנים ולא מפסיקים לחייך. כבשנו ברגלינו את ההרים הגבוהים בעולם וראינו נופים שבאמת קשה לתאר. הוכחנו שגם עבור הורים לתרמילאים לעולם לא מאוחר מדי.

לחלק הראשון: טרק משפחתי לאנאפורנה בייס קמפ - חלק א'

אודות הכותבת

כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות

לקריאת כתבות נוספות של כרמית