מסע קריר בקיץ: רכבת ברנינה אקספרס
מאת: חגי שמיר
בימי הקיץ המהבילים חלמנו חלום: מסע ברכבת שוויצרית אדומה, החוצה קרחוני-עד לבנים בהרי האלפים הקרירים של מזרח שוויץ. רק מהמחשבה אפשר להתקרר, אך רובנו יכולים רק לחלום. אנחנו גילינו שיש רכבת כזו בדיוק - רכבת ברנינה אקספרס.
לפעמים חלומות מתגשמים וכך אכן קרה לחלום שלנו.
מתוך כתבה נוספת על רכבת ברנינה אקספרס

רכבת ברנינה אקספרס
רכבת ברנינה אקספרס עושה דרכה באחד המסלולים התלולים בעולם, אותו מטפסת רכבת ללא גלגלי שיניים. היא חוצה את רכס ברנינה (Bernina ) בהרי האלפים של מזרח שוויץ ואת מעבר ברנינה, שהעניקו לה את שמה.
בצידו הצפוני של הרכס משתרע עמק אנגדין, בקנטון גראובינדן השוויצרי, ובו שתי עיירות הסקי המפורסמות – דאבוס וסנט מוריץ. בצידו הדרומי של הרכס משתרע עמק פוסקיאבו (Poschiavo ), חלקו דובר האיטלקית של קנטון גראובינדן (שרוב תושביו דוברי גרמנית), והעיירה טיראנו – כבר בצידו האיטלקי של הגבול.
רכבת ברנינה אקספרס עושה דרכה באחד המסלולים התלולים בעולם (צילום: flotor41)
מספר רכבות בקו ברנינה אקספרס עושות דרכן כל יום מהעיר כור (Chur ), בירת קנטון גראובינדן, אל העיירה האיטלקית טיראנו (Tirano ), ומספר רכבות עושות דרכן בכיוון ההפוך. מספר הרכבות משתנה מיום ליום ומעונה לעונה, והן מצטרפות לרכבות הרגילות הנוסעות בקו זה. רכבת ברנינה אקספרס יקרה מהרכבת הרגילה באותו קו ב- 12 פרנק שוויצרי, אותם משלמים עבור הזמנת מקומות הישיבה מראש.
לרכבת ניתן לעלות מכמה תחנות בדרך, וגם משתי תחנות "מחוץ לדרך" - סנט מוריץ ודאבוס, החוברות לברנינה אקספרס (יש להחליף רכבת ב- Pontresina ו- Filisur , בהתאמה). בחודשי הקיץ (אפריל עד אוקטובר) פועל קו אוטובוס מיוחד, המגיע מהעיר (ואל העיר) לוגאנו אשר בקנטון טיצ'ינו, הקנטון דובר האיטלקית של שוויץ. כך זוכים הנוסעים לשלוש שעות נסיעה נוספות, הפעם בנופים ים-תיכוניים.

מסלול ברנינה אקספרס במזרח שוויץ, כולל האוטובוס מטיראנו ללוגאנו שבאיטליה
רכבת שהיא מורשת עולמית
רכבת ברנינה אקספרס מופעלת על ידי חברת הרכבת הרטית (Rhätische Bahn ), חברה פרטית המפעילה את כל קווי הרכבת בקנטון גראובינדן שבמזרח שוויץ. שניים מקוויה חורגים מתחומי הקנטון – ברנינה אקספרס, המגיעה ל איטליה, וגליישר אקספרס, המגיעה עד בעיירה צרמט אשר בקנטון ואלה. שתי הרכבות הללו הן רכבות המיועדות לתיירים, הזוכים להביט בנוף מבעד לחלונות פנורמיים. על הישגיו ההנדסיים המרשימים זכה קו הרכבת בין תוזיס (Thusis ) לטיראנו, עליו נוסעת גם הברנינה אקספרס, להכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
חלקו הראשון הצפוני של קו זה עושה דרכו בעמק אלבולה (Albula ), ולצורך בנייתו נבנו גשרי ענק ומנהרות מתפתלות. המפורסם בגשרים הוא גשר לאנדוואסר (Landwasser viadukt ), שתמונתו עם הרכבת על הגשר בעל העמודים הגבוהים, היא אחת מתמונות הנוף המפורסמות ביותר של שוויץ. ריכוז גבוה של מנהרות ספירליות מרשימות יש בקטע המסילה שבין ברגין (Bergün ) לפרדה (Preda ). חלקו השני של הקו, ממשיך מסנט מוריץ לטיראנו, תוך שהוא מטפס אל מעבר ברנינה בשיפוע מרשים של עד 7%. זהו אחד מקווי הרכבת התלולים בעולם עבור רכבות ללא גלגלי שיניים. לאורכו של קו ברנינה אקספרס כולו זוכים הנוסעים לעבור בתוך 55 מנהרות ועל פני 196 (!) גשרים.

ברנינה אקספרס על גשר לאנדוואסר, מהתמונות המפורסמות של שוויץ (צילום: David Gubler)
הכנות לנסיעת החלומות
עוד טרם יצאנו לשוויץ מצאנו שיש להזמין מקומות מראש, עבור רכבת ברנינה אקספרס והאוטובוס לוגאנו-טיראנו. את שניהם מזמינים, כל אחד בנפרד, עם אפשרות לבחור מקום ישיבה במחלקה ראשונה או שנייה. למתלבטים, המחלקה השנייה מספיקה בהחלט. אנחנו לא הבנו בדיוק מהו כיוון הנסיעה ומאיזה צד הנוף יפה יותר, ולכן בחרנו שני מקומות זה מול זה – כדי שלפחות אחד מאיתנו יישב בכיוון הנסיעה "על בטוח" (נחשו מי?). ברגע שהמקומות תפוסים כולם, ההרשמה נסגרת ואין רשימת המתנה. מי שמגיע מלוגאנו (או ממשיך ללוגאנו) צריך להזמין גם מקום באוטובוס, היוצא פעם ביום מתחנת הרכבת בעיר לטיראנו. אוטובוס נוסף עושה דרכו בכיוון ההפוך.
הזמנו, שילמנו כמקדמה 24 פרנק שוויצרי לכל כרטיס וקבלנו אישור במייל. את הכרטיסים עצמם יש להוציא בתחנת הרכבת ואז גם משלמים את יתרת הסכום. מי שלא מופיע לנסיעה, המחיר ירד במלואו מכרטיס האשראי אותו מסר בשעת ההרשמה. ההזמנה לא ניתנת לשינוי או ביטול. הוגן בהחלט ומסודר בקפדנות שוויצרית.
מי שרוכש כרטיס "חצי מחיר" (Half fare ) יכול ליהנות מהנחה של 50%. הכרטיס מקנה הנחה בכל אמצעי התחבורה בשוויץ (רכבות, אוטובוסים, רכבלים ושייט), למעט מספר מפעילים פרטיים, והוא עלה לנו 99 פרנק שוויצרי. הכרטיס הוא אישי ובעת הרכישה יש להציג דרכון. אנחנו קנינו בשוויץ אך ניתן לקנות גם בארץ דרך הסוכנים המורשים. ניתן לרכוש גם כרטיס סוויס פאס (Swiss pass ), המאפשר נסיעה חינם, אך כרטיס זה יקר יותר ורכישתו מוצדקת רק למשתמשים בקווים רבים של תחבורה ציבורית.
על סוויס פאס בכתבה על רכבות בשוויץ
מראה מהחלונות הפנורמיים של הברנינה אקספרס, לצד אחד מהאגמים ולמרגלות הרים מושלגים (צילום: Miranda Wood)
מלוגאנו השוויצרית לטיראנו האיטלקיה
לאחר יומיים בלוגאנו, עיר דוברת איטלקית, הומה אדם, שמשית וחמימה, הגענו עם בוקר לתחנת הרכבת. נהג איטלקי רחב גוף וחיוך הנחה אותנו למקומות באוטובוס שהוזמנו מראש באינטרנט. תחילתה של הנסיעה לאורך הגדה הצפונית של אגם לוגאנו. כבר לאחר 10 דקות אנו חוצים את הגבול האיטלקי, תוך שאנו מנפנפים בעוז לשוטר איטלקי מטושטש על סף הרדמות.
כתבה על אגם לוגאנו | בתי מלון בלוגאנו
קטע הכביש העושה דרכו לצידי אגם לוגאנו הוא צר במיוחד. שני האוטובוסים נסעו בזהירות בכביש הצר, כאשר הם צופרים לפני כל פנייה כדי להזהיר את הנהגים ממול. לפתע הגיע מולנו רכב פרטי הגורר אחריו קרוואן. נהג האוטובוס החל לירות הוראות באיטלקית, תוך שהוא מכוון את התנועה. כמובן שהקרוואן גרד היטב את הסלע – אבל עבר לבסוף. הנהג שלנו – זה השמנמן טוב הלב, הבין שכל הנוסעים דוברי גרמנית והתחיל להסביר מה רואים בדרך. מזל שאנחנו דוברי גרמנית. אגב, הנהג השמנמן הוא מהזן היודע ליהנות מנקניקיות לא כשרות, וליתר בטחון היו לו גם כמה לדרך...
לאחר כשעה הגענו אל אגם קומו, תוך שאנו נוסעים לאורך הגדה המערבית שלו, כשברקע מצפון מתנשאים הרי האלפים. השילוב של האגם היפהפה, הטרסות נטועות הכרמים על מורדות ההרים, מראה ההרים המושלגים מכל עבר, הם נופים שהעין לא מצליחה לשבוע מהם.
לאחר הפסקה של רבע שעה המשכנו בנסיעה עד טיראנו, עיירה איטלקית חמודה, מוקפת הרים מושלגים, רק שני קילומטרים דרומה מגבול שוויץ. זוהי עיירה קטנה, כולה מדרחוב אחד, ותחנת הרכבת שלה זעירה. את הגלידה הטעימה להפליא אכלנו בין זקנים איטלקים משועממים, שהאכילו בשקידה יונים רעבות,כאילו הם נמצאים בכיכר סן מרקו בוונציה. האמת, היינו מוכנים להישאר בעיירה ללילה, לנשום את האוויר הצלול ולנסות גם את הפיצה המקומית שנראתה מבטיחה.
רכבת ברנינה אקספרס לצד אחד האגמים (צילום: David Gubler)
מהשמש של איטליה לשלג של שוויץ
כעבור שעה, שהוקדשה לבחינת הטעמים של הגלידה המקומית הנהדרת של טיראנו, עלינו סוף סוף לרכבת אדומה וחמודה (זו מהחלום...), בעלת חלונות פנורמיים. התחלנו לטפס מגובה 400 מטר לגובה 2,253 מטר במעבר ברנינה. השיפוע כמעט אינו מורגש, הרכבת איטית והיא עוצרת כשאחות מהירה ונמרצת ממנה מגיעה ממול (מסילה אחת - אצלנו כבר היו מתנגשים ללא הכרה). הנסיעה האיטית מאפשרת לצפות בנחת על הנוף. שכנינו לקרון, כולם תיירים שמחים וטובי לב והאווירה דומה יותר לטיול מאורגן מאשר לנסיעה ברכבת רגילה.
כעבור דקות אחדות אנו חוצים את גבול שוויץ וממשיכים בנסיעה צפון מזרחה. אין בדיקת דרכונים (אך כדאי שיהיו אתכם) ואם הקריינית ברמקול לא היתה מודיעה על כך לא היינו מרגישים שחצינו גבול. ההסברים המושמעים ברמקול הם באנגלית, גרמנית וצרפתית. הם מתארים את הקשיים בסלילת מסילת הרכבת, שנמשכה שנים רבות והסתיימה בדיוק מאה שנה לפני נסיעתנו – ביולי 1910. כל נוסע מקבל מדריך בכמה שפות, המתאר את תוואי הנסיעה (ממש כמו תוכנייה בתיאטרון...), בליווי מפות המאפשרות להבין היכן אנו נמצאים. בכל עיירה בדרך אנו מבחינים בשלט המציין את הגובה מעל פני הים.
רכבת ברנינה אקספרס עולה על הגשר הספירלי בעמק פוסקיאבו (צילום: Robert Torres)
שלא ייגמר החלום
לאורך הדרך עוצרת הרכבת במספר תחנות, בהן ניתן לרדת, לטייל ולהמשיך במסע ברכבת הבאה או אפילו ביום המחרת. בחורף עוצרת הרכבת ב- 6 תחנות ואילו בקיץ (אמצע מאי עד סוף אוקטובר) היא עוצרת ב- 13 תחנות. יש לשים לב שלא כל הרכבות עוצרות בכל התחנות (מידע מפורט באתר האינטרנט של ברנינה אקספרס ). גם הרכבת שלנו עצרה במספר תחנות, אך זמננו היה קצר ואנחנו לא ירדנו. לטעמי התחנה היפה ביותר נמצאת בעיירת הנופש פונטרסינה (Pontresina ), כחצי שעה נסיעה מטיראנו.
על פונטרסינה בכתבה נוספת על רכבת ברנינה אקספרס | בתי מלון בעיירה פונטרסינה
מזג האוויר הולך ומתקדר ככל שאנחנו עולים לגובה. לפתע צץ אגם קפוא ירקרק, ושלג מופיע בערך בגובה 1700 מטר. מטיילים קפואים מחייכים ומנופפים לנו, חלקם מצלמים את האטרקציה האדומה המדשדשת על פניהם במהירות הליכה.
צוות הרכבת אדיב במיוחד. הכרטיסן מטעין לי את הטלפון ואיש עגלת המשקאות מוכר לנו קפה (מתרמוס, אבל טעים), שמחמם את בטננו שהתקררה פתאום למראה השלג בחוץ. הנופים בחוץ משגעים ולא רוצים שזה ייגמר. הנוסעים כולם שמחים וטובי לב, צוחקים ומדברים ביניהם. האווירה מנומסת ואנו חשים ממש טוב. קרון מסעדה אין, אך כאמור עגלת הכיבוד (בתשלום, בתשלום...) עוברת כל חצי שעה, ולכל קרון כרטיסן אחראי ואיש עגלת כיבוד משלו.
ברנינה אקספרס בקיץ, דמיינו מה קורה כאן בחורף (צילום: Ranga Nathan)
מתחילים בירידה ממעבר ברנינה לעבר העיר כור. בדרך עוברת הרכבת בערוץ נהר אלבולה והגשרים המדהימים שנבנו בו. הגובה בו נוסעים הוא עצום ויפה ביותר הוא מראה הרכבת הדוהרת כנחש כשזנבה מתפתל מאחור. בשעת ערב אנו מגיעים לעיר כור האפרורית והקרה. חלומנו על שלג ואגמים קפואים בגובה אלפיים מטר התגשם.
בתי מלון בעיר כור
מידע נוסף
כתבות נוספות
רכבות בשוויץ: כמו רכבת שוויצרית
כתבות על קנטון גראובינדן ומזרח שוויץ
פסטיבל סילבסטר קלאוזן
כל מה שרציתם לדעת על טיולי רכבות

אודות הכותב:
חגי שמיר, איש מחשבים במקצועו ומטייל ותיק במרכז אירופה. הכחול של האגמים, הירוק ביערות והלבן של השלג בהרים, קוראים לו כל שנה בקיץ להצטרף אליהם, בקריאות יודל ובכובע טירולי עם נוצה.



הכנות לנסיעת החלומות
עוד טרם יצאנו לשוויץ מצאנו שיש להזמין מקומות מראש, עבור רכבת ברנינה אקספרס והאוטובוס לוגאנו-טיראנו. את שניהם מזמינים, כל אחד בנפרד, עם אפשרות לבחור מקום ישיבה במחלקה ראשונה או שנייה. למתלבטים, המחלקה השנייה מספיקה בהחלט. אנחנו לא הבנו בדיוק מהו כיוון הנסיעה ומאיזה צד הנוף יפה יותר, ולכן בחרנו שני מקומות זה מול זה – כדי שלפחות אחד מאיתנו יישב בכיוון הנסיעה "על בטוח" (נחשו מי?). ברגע שהמקומות תפוסים כולם, ההרשמה נסגרת ואין רשימת המתנה. מי שמגיע מלוגאנו (או ממשיך ללוגאנו) צריך להזמין גם מקום באוטובוס, היוצא פעם ביום מתחנת הרכבת בעיר לטיראנו. אוטובוס נוסף עושה דרכו בכיוון ההפוך.
הזמנו, שילמנו כמקדמה 24 פרנק שוויצרי לכל כרטיס וקבלנו אישור במייל. את הכרטיסים עצמם יש להוציא בתחנת הרכבת ואז גם משלמים את יתרת הסכום. מי שלא מופיע לנסיעה, המחיר ירד במלואו מכרטיס האשראי אותו מסר בשעת ההרשמה. ההזמנה לא ניתנת לשינוי או ביטול. הוגן בהחלט ומסודר בקפדנות שוויצרית.
מי שרוכש כרטיס "חצי מחיר" (Half fare ) יכול ליהנות מהנחה של 50%. הכרטיס מקנה הנחה בכל אמצעי התחבורה בשוויץ (רכבות, אוטובוסים, רכבלים ושייט), למעט מספר מפעילים פרטיים, והוא עלה לנו 99 פרנק שוויצרי. הכרטיס הוא אישי ובעת הרכישה יש להציג דרכון. אנחנו קנינו בשוויץ אך ניתן לקנות גם בארץ דרך הסוכנים המורשים. ניתן לרכוש גם כרטיס סוויס פאס (Swiss pass ), המאפשר נסיעה חינם, אך כרטיס זה יקר יותר ורכישתו מוצדקת רק למשתמשים בקווים רבים של תחבורה ציבורית.
על סוויס פאס בכתבה על רכבות בשוויץ
מראה מהחלונות הפנורמיים של הברנינה אקספרס, לצד אחד מהאגמים ולמרגלות הרים מושלגים (צילום: Miranda Wood)
מלוגאנו השוויצרית לטיראנו האיטלקיה
לאחר יומיים בלוגאנו, עיר דוברת איטלקית, הומה אדם, שמשית וחמימה, הגענו עם בוקר לתחנת הרכבת. נהג איטלקי רחב גוף וחיוך הנחה אותנו למקומות באוטובוס שהוזמנו מראש באינטרנט. תחילתה של הנסיעה לאורך הגדה הצפונית של אגם לוגאנו. כבר לאחר 10 דקות אנו חוצים את הגבול האיטלקי, תוך שאנו מנפנפים בעוז לשוטר איטלקי מטושטש על סף הרדמות.
כתבה על אגם לוגאנו | בתי מלון בלוגאנו
קטע הכביש העושה דרכו לצידי אגם לוגאנו הוא צר במיוחד. שני האוטובוסים נסעו בזהירות בכביש הצר, כאשר הם צופרים לפני כל פנייה כדי להזהיר את הנהגים ממול. לפתע הגיע מולנו רכב פרטי הגורר אחריו קרוואן. נהג האוטובוס החל לירות הוראות באיטלקית, תוך שהוא מכוון את התנועה. כמובן שהקרוואן גרד היטב את הסלע – אבל עבר לבסוף. הנהג שלנו – זה השמנמן טוב הלב, הבין שכל הנוסעים דוברי גרמנית והתחיל להסביר מה רואים בדרך. מזל שאנחנו דוברי גרמנית. אגב, הנהג השמנמן הוא מהזן היודע ליהנות מנקניקיות לא כשרות, וליתר בטחון היו לו גם כמה לדרך...
לאחר כשעה הגענו אל אגם קומו, תוך שאנו נוסעים לאורך הגדה המערבית שלו, כשברקע מצפון מתנשאים הרי האלפים. השילוב של האגם היפהפה, הטרסות נטועות הכרמים על מורדות ההרים, מראה ההרים המושלגים מכל עבר, הם נופים שהעין לא מצליחה לשבוע מהם.
לאחר הפסקה של רבע שעה המשכנו בנסיעה עד טיראנו, עיירה איטלקית חמודה, מוקפת הרים מושלגים, רק שני קילומטרים דרומה מגבול שוויץ. זוהי עיירה קטנה, כולה מדרחוב אחד, ותחנת הרכבת שלה זעירה. את הגלידה הטעימה להפליא אכלנו בין זקנים איטלקים משועממים, שהאכילו בשקידה יונים רעבות,כאילו הם נמצאים בכיכר סן מרקו בוונציה. האמת, היינו מוכנים להישאר בעיירה ללילה, לנשום את האוויר הצלול ולנסות גם את הפיצה המקומית שנראתה מבטיחה.
רכבת ברנינה אקספרס לצד אחד האגמים (צילום: David Gubler)
מהשמש של איטליה לשלג של שוויץ
כעבור שעה, שהוקדשה לבחינת הטעמים של הגלידה המקומית הנהדרת של טיראנו, עלינו סוף סוף לרכבת אדומה וחמודה (זו מהחלום...), בעלת חלונות פנורמיים. התחלנו לטפס מגובה 400 מטר לגובה 2,253 מטר במעבר ברנינה. השיפוע כמעט אינו מורגש, הרכבת איטית והיא עוצרת כשאחות מהירה ונמרצת ממנה מגיעה ממול (מסילה אחת - אצלנו כבר היו מתנגשים ללא הכרה). הנסיעה האיטית מאפשרת לצפות בנחת על הנוף. שכנינו לקרון, כולם תיירים שמחים וטובי לב והאווירה דומה יותר לטיול מאורגן מאשר לנסיעה ברכבת רגילה.
כעבור דקות אחדות אנו חוצים את גבול שוויץ וממשיכים בנסיעה צפון מזרחה. אין בדיקת דרכונים (אך כדאי שיהיו אתכם) ואם הקריינית ברמקול לא היתה מודיעה על כך לא היינו מרגישים שחצינו גבול. ההסברים המושמעים ברמקול הם באנגלית, גרמנית וצרפתית. הם מתארים את הקשיים בסלילת מסילת הרכבת, שנמשכה שנים רבות והסתיימה בדיוק מאה שנה לפני נסיעתנו – ביולי 1910. כל נוסע מקבל מדריך בכמה שפות, המתאר את תוואי הנסיעה (ממש כמו תוכנייה בתיאטרון...), בליווי מפות המאפשרות להבין היכן אנו נמצאים. בכל עיירה בדרך אנו מבחינים בשלט המציין את הגובה מעל פני הים.
רכבת ברנינה אקספרס עולה על הגשר הספירלי בעמק פוסקיאבו (צילום: Robert Torres)
שלא ייגמר החלום
לאורך הדרך עוצרת הרכבת במספר תחנות, בהן ניתן לרדת, לטייל ולהמשיך במסע ברכבת הבאה או אפילו ביום המחרת. בחורף עוצרת הרכבת ב- 6 תחנות ואילו בקיץ (אמצע מאי עד סוף אוקטובר) היא עוצרת ב- 13 תחנות. יש לשים לב שלא כל הרכבות עוצרות בכל התחנות (מידע מפורט באתר האינטרנט של ברנינה אקספרס ). גם הרכבת שלנו עצרה במספר תחנות, אך זמננו היה קצר ואנחנו לא ירדנו. לטעמי התחנה היפה ביותר נמצאת בעיירת הנופש פונטרסינה (Pontresina ), כחצי שעה נסיעה מטיראנו.
על פונטרסינה בכתבה נוספת על רכבת ברנינה אקספרס | בתי מלון בעיירה פונטרסינה
מזג האוויר הולך ומתקדר ככל שאנחנו עולים לגובה. לפתע צץ אגם קפוא ירקרק, ושלג מופיע בערך בגובה 1700 מטר. מטיילים קפואים מחייכים ומנופפים לנו, חלקם מצלמים את האטרקציה האדומה המדשדשת על פניהם במהירות הליכה.
צוות הרכבת אדיב במיוחד. הכרטיסן מטעין לי את הטלפון ואיש עגלת המשקאות מוכר לנו קפה (מתרמוס, אבל טעים), שמחמם את בטננו שהתקררה פתאום למראה השלג בחוץ. הנופים בחוץ משגעים ולא רוצים שזה ייגמר. הנוסעים כולם שמחים וטובי לב, צוחקים ומדברים ביניהם. האווירה מנומסת ואנו חשים ממש טוב. קרון מסעדה אין, אך כאמור עגלת הכיבוד (בתשלום, בתשלום...) עוברת כל חצי שעה, ולכל קרון כרטיסן אחראי ואיש עגלת כיבוד משלו.
ברנינה אקספרס בקיץ, דמיינו מה קורה כאן בחורף (צילום: Ranga Nathan)
מתחילים בירידה ממעבר ברנינה לעבר העיר כור. בדרך עוברת הרכבת בערוץ נהר אלבולה והגשרים המדהימים שנבנו בו. הגובה בו נוסעים הוא עצום ויפה ביותר הוא מראה הרכבת הדוהרת כנחש כשזנבה מתפתל מאחור. בשעת ערב אנו מגיעים לעיר כור האפרורית והקרה. חלומנו על שלג ואגמים קפואים בגובה אלפיים מטר התגשם.
בתי מלון בעיר כור
מידע נוסף
כתבות נוספות
רכבות בשוויץ: כמו רכבת שוויצרית
כתבות על קנטון גראובינדן ומזרח שוויץ
פסטיבל סילבסטר קלאוזן
כל מה שרציתם לדעת על טיולי רכבות

אודות הכותב:
חגי שמיר, איש מחשבים במקצועו ומטייל ותיק במרכז אירופה. הכחול של האגמים, הירוק ביערות והלבן של השלג בהרים, קוראים לו כל שנה בקיץ להצטרף אליהם, בקריאות יודל ובכובע טירולי עם נוצה.

כתבה על אגם לוגאנו |

מהשמש של איטליה לשלג של שוויץ
כעבור שעה, שהוקדשה לבחינת הטעמים של הגלידה המקומית הנהדרת של טיראנו, עלינו סוף סוף לרכבת אדומה וחמודה (זו מהחלום...), בעלת חלונות פנורמיים. התחלנו לטפס מגובה 400 מטר לגובה 2,253 מטר במעבר ברנינה. השיפוע כמעט אינו מורגש, הרכבת איטית והיא עוצרת כשאחות מהירה ונמרצת ממנה מגיעה ממול (מסילה אחת - אצלנו כבר היו מתנגשים ללא הכרה). הנסיעה האיטית מאפשרת לצפות בנחת על הנוף. שכנינו לקרון, כולם תיירים שמחים וטובי לב והאווירה דומה יותר לטיול מאורגן מאשר לנסיעה ברכבת רגילה.
כעבור דקות אחדות אנו חוצים את גבול שוויץ וממשיכים בנסיעה צפון מזרחה. אין בדיקת דרכונים (אך כדאי שיהיו אתכם) ואם הקריינית ברמקול לא היתה מודיעה על כך לא היינו מרגישים שחצינו גבול. ההסברים המושמעים ברמקול הם באנגלית, גרמנית וצרפתית. הם מתארים את הקשיים בסלילת מסילת הרכבת, שנמשכה שנים רבות והסתיימה בדיוק מאה שנה לפני נסיעתנו – ביולי 1910. כל נוסע מקבל מדריך בכמה שפות, המתאר את תוואי הנסיעה (ממש כמו תוכנייה בתיאטרון...), בליווי מפות המאפשרות להבין היכן אנו נמצאים. בכל עיירה בדרך אנו מבחינים בשלט המציין את הגובה מעל פני הים.
רכבת ברנינה אקספרס עולה על הגשר הספירלי בעמק פוסקיאבו (צילום: Robert Torres)
שלא ייגמר החלום
לאורך הדרך עוצרת הרכבת במספר תחנות, בהן ניתן לרדת, לטייל ולהמשיך במסע ברכבת הבאה או אפילו ביום המחרת. בחורף עוצרת הרכבת ב- 6 תחנות ואילו בקיץ (אמצע מאי עד סוף אוקטובר) היא עוצרת ב- 13 תחנות. יש לשים לב שלא כל הרכבות עוצרות בכל התחנות (מידע מפורט באתר האינטרנט של ברנינה אקספרס ). גם הרכבת שלנו עצרה במספר תחנות, אך זמננו היה קצר ואנחנו לא ירדנו. לטעמי התחנה היפה ביותר נמצאת בעיירת הנופש פונטרסינה (Pontresina ), כחצי שעה נסיעה מטיראנו.
על פונטרסינה בכתבה נוספת על רכבת ברנינה אקספרס | בתי מלון בעיירה פונטרסינה
מזג האוויר הולך ומתקדר ככל שאנחנו עולים לגובה. לפתע צץ אגם קפוא ירקרק, ושלג מופיע בערך בגובה 1700 מטר. מטיילים קפואים מחייכים ומנופפים לנו, חלקם מצלמים את האטרקציה האדומה המדשדשת על פניהם במהירות הליכה.
צוות הרכבת אדיב במיוחד. הכרטיסן מטעין לי את הטלפון ואיש עגלת המשקאות מוכר לנו קפה (מתרמוס, אבל טעים), שמחמם את בטננו שהתקררה פתאום למראה השלג בחוץ. הנופים בחוץ משגעים ולא רוצים שזה ייגמר. הנוסעים כולם שמחים וטובי לב, צוחקים ומדברים ביניהם. האווירה מנומסת ואנו חשים ממש טוב. קרון מסעדה אין, אך כאמור עגלת הכיבוד (בתשלום, בתשלום...) עוברת כל חצי שעה, ולכל קרון כרטיסן אחראי ואיש עגלת כיבוד משלו.
ברנינה אקספרס בקיץ, דמיינו מה קורה כאן בחורף (צילום: Ranga Nathan)
מתחילים בירידה ממעבר ברנינה לעבר העיר כור. בדרך עוברת הרכבת בערוץ נהר אלבולה והגשרים המדהימים שנבנו בו. הגובה בו נוסעים הוא עצום ויפה ביותר הוא מראה הרכבת הדוהרת כנחש כשזנבה מתפתל מאחור. בשעת ערב אנו מגיעים לעיר כור האפרורית והקרה. חלומנו על שלג ואגמים קפואים בגובה אלפיים מטר התגשם.
בתי מלון בעיר כור
מידע נוסף
כתבות נוספות
רכבות בשוויץ: כמו רכבת שוויצרית
כתבות על קנטון גראובינדן ומזרח שוויץ
פסטיבל סילבסטר קלאוזן
כל מה שרציתם לדעת על טיולי רכבות

אודות הכותב:
חגי שמיר, איש מחשבים במקצועו ומטייל ותיק במרכז אירופה. הכחול של האגמים, הירוק ביערות והלבן של השלג בהרים, קוראים לו כל שנה בקיץ להצטרף אליהם, בקריאות יודל ובכובע טירולי עם נוצה.

על פונטרסינה בכתבה נוספת על רכבת ברנינה אקספרס | בתי מלון בעיירה פונטרסינה

בתי מלון בעיר כור
מידע נוסף
כתבות נוספות
רכבות בשוויץ: כמו רכבת שוויצרית
כתבות על קנטון גראובינדן ומזרח שוויץ
פסטיבל סילבסטר קלאוזן
כל מה שרציתם לדעת על טיולי רכבות
![]() |
חגי שמיר, איש מחשבים במקצועו ומטייל ותיק במרכז אירופה. הכחול של האגמים, הירוק ביערות והלבן של השלג בהרים, קוראים לו כל שנה בקיץ להצטרף אליהם, בקריאות יודל ובכובע טירולי עם נוצה. |