המסע המופלא ברכבת לפסגת יונגפראו
מאת: כרמית וייס
אזור יונגפראו ( Jungfrau ) במרכזו של רכס האלפים הברניים, הוא מיעדי הטיול הפופולריים ביותר בשוויץ. אלפי מטיילים מבקרים בו בכל יום.
מטיילים רבים שלחתי למסע ברכבת אל יונגפראויוך ( Jungfraujoch ), הפסגה הגבוהה ביותר באזור אליה יכול להגיע גם מי שאינו מטפס הרים. כולם חזרו עמוסי חוויות, תמונות וסרטי וידאו, אך אני עצמי לא הצלחתי להגיע לפסגה.
מטיילים רבים שלחתי למסע ברכבת אל יונגפראויוך (
זקני אזור יונגפראו לא זוכרים...
תמיד חשבתי, וכך גם אמרתי למטיילים, שבמזג אוויר סגרירי אין טעם לעלות ליונגפראו. המסע ארוך ויקר ואם בידיכם הבחירה, כדאי לעשותו רק במזג אוויר בהיר, כדי ליהנות מהתצפיות הנפלאות שהוא מאפשר. אני תמיד ממליצה להתמקם באזור למספר ימים של טיולי כוכב ולבחור את היום המתאים ביותר.
אך לא תמיד ניתן לבחור.
זקני אזור יונגפראו לא זוכרים ימים כה קרים ומושלגים בקיץ, כמו הימים האחרונים של אוגוסט 2010. דווקא אז הגעתי לאזור ומכיוון שהכרטיסים כבר הוזמנו עליתי לפסגה הגבוהה ביותר. אם כבר קר, שיהיה קר עד הסוף.
למדתי שיעור חשוב והיום אני פחות נחרצת. נוכחתי על בשרי (כלומר, אצבעותיי העטופות כפפות ואוחזות במצלמה...) שגם כשקר ועננים מסתירים חלק מהנוף, עדיין ניתן ליהנות. ההנאה היא מדברים אחרים – מגלידי הקרח המרהיבים, מהחורים בעננים המאפשרים תצפית חפוזה, מהאתגר להספיק לצלם לפני שהרוח מכסה אותם בענן חדש, מהשלג הטרי הנופל משמיים, ממפולות אבק השלג המפחידות, ומקריאות ההתפעלות ביפנית (או שמא קוראנית) למראה כל חור שנפער בעננים וחושף עמקים בירוק.
תצפית מעל העננים ומבעד לחורים שנפערו בהם מפעם לפעם (צילום: כרמית וייס)
יונגפראו - הפסגה של אירופה
כמה ימים קודם לביקורי זה, על פסגה אחרת בשוויץ, פגשתי תיירים מהודו שזהו להם ביקורם הראשון באירופה. לשאלתי לאן אתם נוסעים מחר, היתה תשובתם הנרגשת: Top of Europe (הפסגה של אירופה). הקופירייטר של הסלוגן הזה עשה עבודה מצוינת, ביודעו ששם ההר שהוא צריך למכור אינו הכי קליט שבעולם (שלא לומר שובר שיניים). נכון, הוא לא ממש דייק, אבל במכירות כנראה שזה לא הכי חשוב.
למען הדיוק הפסגה של אירופה אכן נמצאת הרחק מכאן, בהר אלברוס על רכס הרי הקווקז (רוסיה). הפסגה של מערב אירופה נמצאת לא הרחק מכאן, על הר מון בלאן הצרפתי-איטלקי. גם בשוויץ פסגות גבוהות יותר, ואל שתיים מהן - קליין מטרהורן ( צרמט) ומיטלאלאלין ( סאס-פה), ניתן להגיע עם רכבלים ורכבות הרים. אבל אם אתם לא אוהבים להיות תלויים בין שמיים וארץ – יונגפראויוך , עם גובה מרשים של 3,454 מטר, היא התשובה.
מסלול הרכבת ליונגפראו, שניתן להתחיל אותו בעיר אינטרלקן שבין שני האגמים שבעמק
תחילתו של המסע בשלג שהקדים
בוקר קר במיוחד קיבל את פנינו בתחנת הרכבת של גרינדלוולד ( Grindelwald ), העיירה הקסומה ממנה בחרנו להתחיל במסע. אני מעריכה שהטמפרטורה מעט מעל האפס ותוהה בלבי: אם כל כך קר כאן, בגובה 1,034 מטר, מה יהיה אחרי שנעפיל 2,500 מטרים קרוב יותר לאלוהים... ואכן, כיאה ליום קר שכזה, בו כל מי שיכול לבחור לא עושה את המסע, אני מוצאת את עצמי ברכבת עם חבורה נפלאה של יפנים וקוריאנים.
לינה בעיירה גרינדלוולד
תחנות הרכבת במסלול לפסגת יונגפראו-יוך:
הדרך לפסגה מהעיירה גרינדלוולד והתחנות שבדרך (A-E), תחנות בירידה לכיוון ההפוך עד אינטרלקן (F-I)
בתי מלון: מלון שוויצרהוף & מלון אלפנהוף בעיירה גרינדלוואלד | מלון מאיה קאפריס בכפר וונגן
מעט אחרי תחילת הדרך ,כרי הדשא הכל כך ירוקים המקיפים את גרינדלוולד נצבעים בלבן טרי. שלג עבורי הוא תמיד מחזה נפלא ומרגש, אבל לא עבור הפרות העושות דרכן במורד ההר, עדות לחורף שהקדים להגיע, שכן בדרך כלל הן יורדות מההר רק בחודש ספטמבר.
כעבור כחצי שעה אנו מגיעים לתחנתנו הראשונה, קליינה שיידג ( Kleine Scheidegg ), תחנת הרכבת בגובה 2,061 מטרים. כאן עלינו להחליף רכבת, ולעלות על רכבת היונגפראו ( JungfrauBahn ). הרכבת עוצרת כאן לעשר דקות ומאפשרת תצפית על גרינדלוולד הטובלת בירוק, על ההרים מעברו השני של העמק ועל הענקים סביב. לצד תחנת הרכבת גם מסעדה, בית מלון. ומספר שבילי הליכה העושים דרכם אל ההרים. בהחלט מומלץ לעצור כאן, לשתות משקה חם, תוך שאתם צופים בנוף, ולקחת את הרכבת הבאה כעבור חצי שעה.
מפולות שלג בדרך לפסגה
השלב האחרון בטיפוס לפסגה עושה דרכו לאורך 12 קילומטרים, שעשרה מתוכם חצובים בתוך מנהרה בהר. בתוך כחמישים דקות מעפילה הרכבת גובה של 1,400 מטרים.
אייגר (Eiger ) - המזרחי ביותר וה"נמוך" מבין השלושה, מתנשא לגובה 3,970 מטר.
מונך (Mönch ) - האמצעי בחבורה והאמצעי גם בגובה של 4,107 מטר.
יונגפראו (Jungfrau ) – המערבי בשלושה, שהוא כאן "המלך", עם 4,158 מטרים של לבן נצחי. למרגלותיו נמצאת פסגת יונגפראויוך – יעד מסענו זה.
דרך שני הראשונים בחבורה המכובדת הזו, אנו עושים דרכנו במנהרה שנחצבה למען הבטיחות והשמירה על הנוף. נסתפק בשני חלונות תצפית פנורמיים, בהם עוצרת הרכבת לחמש דקות של טעימות בלבן.
התחנה הראשונה נקראת קיר האייגר ( Eigerwand ) והיא ניצבת בגובה 2,865 מטר, אל מול הקיר הצפוני של האייגר, שיפוע סלע אימתני. מפולות אבק שלג סוחטות מפינו קריאות בהלה, שמתחלפות בקריאת התפעלות עליזות, כשאנו מבינים שאנו מוגנים מהסכנה. ההיסטוריה של המקום לא תמיד היתה כל כך חביבה – בשנת 1936 צפו כאן המבקרים באסון שגבה את חיי ארבעה מטפסים גרמנים ואוסטרים. האסון שימש השראה לסרט הגרמני Nordwand (הקיר הצפוני) שיצא לאקרנים בשנת 2008.
אותו קיר צפוני זכה לכינוי Mordwand , שפירושו בגרמנית "הקיר הרוצח", פראפראזה על השם Nordwand . ואכן מאז שנת 1935, אז נעשה הניסיון הראשון לטפס על צדו הצפוני של האייגר, שילמו בחייהם על האתגר לפחות 64 מטפסי הרים.
תחנה שנייה במסענו במנהרה היא תחנת ים הקרח ( Eismeer ), בגובה 3,160 מטר. שלא כמונו, מי שמגיע ביום בהיר, זוכה כאן למפגש הראשון עם עולם הקרחונים. מהתצפית רואים היטב את הקרחון שעל מורדות האייגר.
ביקור קפוא בפסגת יונגפראויוך
נסיעה קצרה ואנו מגיעים ליעדנו – יונגפראויוך. תחנת הרכבת הגבוהה באירופה נמצאת על אוכף בגובה 3,454 מטר, בין שניים מהענקים שהכרנו קודם: יונגפראו ומונך. לרוע מזלנו מזג האוויר הסוער נמשך. מד הטמפרטורה מראה על מינוס 11.8 מעלות צלזיוס, עם רוחות בעוצמה של 40-50 קמ"ש. לא יודעת מה היה אומר דני רופ על עומס קור שכזה, אבל היה פשוט קפוא.
מעלית אל מרפסת התצפית של "הספינקס", המבנה האדיר שעל המצוק, מעלה אותנו עוד מאה מטר ומאפשרת תצפית נפלאה. מבעד לערפל ניתן להבחין ב קרחון אלטש ( Aletschgletscher ), הקרחון הארוך ביותר על הרי האלפים, שגם זכה להכרה כאתר מורשת טבע עולמית על ידי אונסק"ו.
מבעד לחורים הנקרעים מפעם לפעם בעננים, ניתן להבחין בתחנת קליינה שיידג ממנה הגענו ובעמק בו שוכנת גרינדלוואלד. הלבן סביב, גלידי הקרח המרהיבים וקריאות החדווה של המבקרים הקפואים, ביחד עם האתגר להצליח לצלם מבעד לעננים, הצליחו להחזיק אותי זמן רב על המרפסת הקפואה. מזל שבפנים עבדו תנורי חימום, כך שכל כמה דקות יכולתי להיכנס ולחמם את ידי הקפואות.
כמה עשרות מטרים מתחת למרפסת התצפית, נמצאת מערת קרח מעשי ידי אדם ובה פסלי קרח מוארים באורות צבעוניים. מעליה שלוש מסעדות: האחת בהגשה עצמית, השנייה לפי תפריט והשלישית, מסעדת בוליווד ( Bollywood ), שתזכיר לכם את הטיול למזרח.
מערת הקרח בעומק הקרחון של יונגפראויוך (צילום: כרמית וייס)
בימים בהם מזג האוויר מאיר פניו ניתן לצאת לפארק השלג שעל הקרחון ולגלוש בכייף. מסלול הליכה של כשעה על הקרחון מוביל לבקתת Mönchsjoch , בה תרגישו אלפיניסטים של ממש. מסלול נוסף, עם מדריך בלבד, עושה דרכו במשך יומיים על קרחון אלטש עד לקצהו השני בקנטון ואלה, עם לינת לילה בבקתה בדרך. אם אתם גולשי סקי תוכלו לעשות מסלול דומה על מגלשיים עד Lötschental .
על קרחון אלטש בכתבה על קנטון ואלה
תנומה קלה והליכה בשלג
אנחנו חוזרים על עקבותינו את כל המסלול שעשינו מקודם במנהרה. הפעם אין עצירות לתצפית וזה בדיוק הזמן לחטוף תנומה קלה, כפי שעושים מרבית חברי לקרון, בפוזות משעשעות למדי. אני מעדיפה לצפות בסרט המוקרן על המסכים ולראות מה הפסדתי...
זמן לתנומה קלה בירידה, הפעם אין עצירות לתצפית (צילום: כרמית וייס)
בתחנת קליינה שיידג אנו עולים לרכבת שתיקח אותנו בכיוון ההפוך אל לאוטרברונן ( Lauterbrunnen ), העיירה השנייה ממנה ניתן להתחיל (או לסיים) את המסלול לפסגה.
בתחנה הבאה, תחנת וונגראלפ ( Wengeralp ), מסלולי ההליכה כבר כמעט נקיים משלג ואנחנו מחליטים ללכת במסלול שיוביל אותנו עד הכפר וונגן ( Wengen ). האוויר קר וצלול ואחרי המסע הארוך ברכבת זהו חילוץ עצמות מבורך, שלא לדבר על הנופים המרהיבים. שלג קל יורד עלינו, אבל שלג הוא יבש ולא נרטבים. אני מרגישה נפלא – סוף סוף אני מצדיקה את ציוד החורף שאני סוחבת איתי כבר כמעט שבועיים. פרות רועות באחו, אגמים קטנטנים, פרחי סוף הקיץ שהופתעו מהשלג ונופי עמק לאוטרברונן הנגלים תחתינו, הם חגיגה אמיתית.
וונגן הוא כפר קטן, שרובו בתי מלון בסגנון אלפיני יפהפה, ואין אליו גישה למכוניות. מגיעים לכאן ויוצאים מכאן רק עם הרכבת ממנה ירדנו קודם. שיא השלווה. גם כאן מומלץ לרדת מהרכבת (אם לא עשיתם זאת קודם וצעדתם כמונו) ולטייל בכפר חצי שעה, עד לרכבת הבאה.
אוויר קר וצלול ונופים קסומים במסלול היורד לוונגן, ואני בחיוך גדול לשמיים שהתבהרו (צילום: Brigitte Gosteli)
מבט על הכפר וונגן ממרפסת מלון מאיה קאפריס (צילום: Hotel Maya Caprice )
מלון מומלץ בכפר וונגן
מלון מאיה קאפריס ( Hotel Maya Caprice ) הוא מלון 4 כוכבים, חלקת אלוהים הקטנה בכפר וונגן, המקום הכי שקט שאתם יכולים לחלום עליו, מאחר וניתן להגיע אליו רק עם רכבת ההרים העולה מלאוטרברונן. החדרים והסוויטות מתאימים לזוגות ומשפחות עם ילדים. במלון מסעדה מומלצת, מרכז בריאות וספא, עם ג'קוזי המשקיף על הנוף, ובכלל, הנוף הוא הדבר הכי מקסים שתוכלו לבקש.
סגירת מעגל
מהרכבת העושה דרכה לעמק לאוטרברונן נגלה לנו העמק המקסים. זהו עמק בצורת האות U , שיצרו הקרחונים שכיסו את האזור כולו בעידן הקרח האחרון. 17 מפלים גולשים מההרים בימים גשומים כמו זה, ובולט בין כולם מפל שטאובאך ( Staubbachfall ), הנופל מגובה 299 מטר אל פאתי העיירה לאוטרברונן.
בלאוטרברונן שוב מחליפים רכבת, ועולים לרכבת העושה דרכה לאינטרלקן. בהמשך הדרך, בעיירה צווילושינן ( Zweilütschinen ), שפירושו "שני לוצ'ינן", מתחברים שני הנהרות: לושינן השחור ולושינן הלבן ויורדים יחדיו עד אינטרלקן. מכיוון שעלינו לסגור מעגל, נרד כאן ונעלה על הרכבת המגיעה מאינטרלקן ותיקח אותנו חזרה לגרינדלוולד. קצת מבלבל אבל מסתדרים.
לינה בלאוטרברונן
ברכבת העושה דרכה בעמק, לאורך נהרות לושינן הלבן והשחור, אני מהרהרת במאורעות היום המרגש הזה. יום שהתחיל עם שמיים אפורים ותחושה קשה, שלמרות הבטחות ידידיי עוד פעם לא שיחק לי מזלי עם מזג האוויר. יום שהמשיך לחוויות קפואות ומרגשות מעל העננים. יום שהסתיים בצעידה בשלג בנופים קסומים. יום שהוכיח שכנגד כל הסיכויים, גם למזג אוויר סגרירי יש יתרונות, וכל ביקור על פסגת יונגפראו יכול להיות משהו אחר.
תצפית על עמק לאוטרברונן ומפל שטאובאך, מהרכבת היורדת מיונגפראויוך (צילום: כרמית וייס)
מידע שימושי על הרכבת ליונגפראו
העלייה לפסגת יונגפראויוך נעשית בשלוש רכבות שונות:
הראשונה היא רכבת לאוטרברונן-גרינדלוולד, היוצאת מתחנת אינטרלקן מזרח ומגיעה ללאוטרברונן או גרינדלוולד. מסלול זה ניתן לעשות גם ברכב ובכך להוזיל מעט את המחיר.
השנייה היא הרכבת לקליינה שיידג, המגיעה וחוזרת משני כיוונים: מלאוטרברונן במערב או מגרינדלוולד במזרח.
השלישית היא הרכבת ליונגפראויוך, היוצאת מקליינה שיידג ותעשה עבורנו את הטיפוס הסופי.
* את המסלול המעגלי ניתן להתחיל באינטרלקן, וילדרסוויל, צווילוצ'ינן, לאוטרברונן או גרינדלוולד.
* ניתן להוזיל מעט את המחיר ברכבת הראשונה של הבוקר או ברכבות אחר הצהריים.
סרט על מסע ליונגפראויוך - בכיוון ההפוך ובמזג אוויר מושלם
בתי מלון מומלצים בעיירה גרינדלוולד
מלון שוויצרהוף (Romantik Hotel Schweizerhof Grindelwald), מלון 5 כוכבים הממוקם 200 מ' מתחנת הרכבת ומעט יותר ממרכז העיירה. המלון הבנוי עץ בסגנון אלפיני מציע בריכה, מסעדה ושירות אדיב 24/7.
מלון אלפנהוף (Hotel Alpenhof Grindelwald). הוא צנוע יותר, מחיריו סבירים לעיירה (שאינה זולה) והוא מציע חדרים זוגיים וחדרי משפחה.
מלון שוויצרהוף - מלון חלומי ליד תחנת הרכבת של גרינדלוולד
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור יונגפראו
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של אזור יונגפראו.
תחילתו של המסע בשלג שהקדים
בוקר קר במיוחד קיבל את פנינו בתחנת הרכבת של גרינדלוולד ( Grindelwald ), העיירה הקסומה ממנה בחרנו להתחיל במסע. אני מעריכה שהטמפרטורה מעט מעל האפס ותוהה בלבי: אם כל כך קר כאן, בגובה 1,034 מטר, מה יהיה אחרי שנעפיל 2,500 מטרים קרוב יותר לאלוהים... ואכן, כיאה ליום קר שכזה, בו כל מי שיכול לבחור לא עושה את המסע, אני מוצאת את עצמי ברכבת עם חבורה נפלאה של יפנים וקוריאנים.
לינה בעיירה גרינדלוולד
תחנות הרכבת במסלול לפסגת יונגפראו-יוך:
הדרך לפסגה מהעיירה גרינדלוולד והתחנות שבדרך (A-E), תחנות בירידה לכיוון ההפוך עד אינטרלקן (F-I)
בתי מלון: מלון שוויצרהוף & מלון אלפנהוף בעיירה גרינדלוואלד | מלון מאיה קאפריס בכפר וונגן
מעט אחרי תחילת הדרך ,כרי הדשא הכל כך ירוקים המקיפים את גרינדלוולד נצבעים בלבן טרי. שלג עבורי הוא תמיד מחזה נפלא ומרגש, אבל לא עבור הפרות העושות דרכן במורד ההר, עדות לחורף שהקדים להגיע, שכן בדרך כלל הן יורדות מההר רק בחודש ספטמבר.
כעבור כחצי שעה אנו מגיעים לתחנתנו הראשונה, קליינה שיידג ( Kleine Scheidegg ), תחנת הרכבת בגובה 2,061 מטרים. כאן עלינו להחליף רכבת, ולעלות על רכבת היונגפראו ( JungfrauBahn ). הרכבת עוצרת כאן לעשר דקות ומאפשרת תצפית על גרינדלוולד הטובלת בירוק, על ההרים מעברו השני של העמק ועל הענקים סביב. לצד תחנת הרכבת גם מסעדה, בית מלון. ומספר שבילי הליכה העושים דרכם אל ההרים. בהחלט מומלץ לעצור כאן, לשתות משקה חם, תוך שאתם צופים בנוף, ולקחת את הרכבת הבאה כעבור חצי שעה.
מפולות שלג בדרך לפסגה
השלב האחרון בטיפוס לפסגה עושה דרכו לאורך 12 קילומטרים, שעשרה מתוכם חצובים בתוך מנהרה בהר. בתוך כחמישים דקות מעפילה הרכבת גובה של 1,400 מטרים.
אייגר (Eiger ) - המזרחי ביותר וה"נמוך" מבין השלושה, מתנשא לגובה 3,970 מטר.
מונך (Mönch ) - האמצעי בחבורה והאמצעי גם בגובה של 4,107 מטר.
יונגפראו (Jungfrau ) – המערבי בשלושה, שהוא כאן "המלך", עם 4,158 מטרים של לבן נצחי. למרגלותיו נמצאת פסגת יונגפראויוך – יעד מסענו זה.
דרך שני הראשונים בחבורה המכובדת הזו, אנו עושים דרכנו במנהרה שנחצבה למען הבטיחות והשמירה על הנוף. נסתפק בשני חלונות תצפית פנורמיים, בהם עוצרת הרכבת לחמש דקות של טעימות בלבן.
התחנה הראשונה נקראת קיר האייגר ( Eigerwand ) והיא ניצבת בגובה 2,865 מטר, אל מול הקיר הצפוני של האייגר, שיפוע סלע אימתני. מפולות אבק שלג סוחטות מפינו קריאות בהלה, שמתחלפות בקריאת התפעלות עליזות, כשאנו מבינים שאנו מוגנים מהסכנה. ההיסטוריה של המקום לא תמיד היתה כל כך חביבה – בשנת 1936 צפו כאן המבקרים באסון שגבה את חיי ארבעה מטפסים גרמנים ואוסטרים. האסון שימש השראה לסרט הגרמני Nordwand (הקיר הצפוני) שיצא לאקרנים בשנת 2008.
אותו קיר צפוני זכה לכינוי Mordwand , שפירושו בגרמנית "הקיר הרוצח", פראפראזה על השם Nordwand . ואכן מאז שנת 1935, אז נעשה הניסיון הראשון לטפס על צדו הצפוני של האייגר, שילמו בחייהם על האתגר לפחות 64 מטפסי הרים.
תחנה שנייה במסענו במנהרה היא תחנת ים הקרח ( Eismeer ), בגובה 3,160 מטר. שלא כמונו, מי שמגיע ביום בהיר, זוכה כאן למפגש הראשון עם עולם הקרחונים. מהתצפית רואים היטב את הקרחון שעל מורדות האייגר.
ביקור קפוא בפסגת יונגפראויוך
נסיעה קצרה ואנו מגיעים ליעדנו – יונגפראויוך. תחנת הרכבת הגבוהה באירופה נמצאת על אוכף בגובה 3,454 מטר, בין שניים מהענקים שהכרנו קודם: יונגפראו ומונך. לרוע מזלנו מזג האוויר הסוער נמשך. מד הטמפרטורה מראה על מינוס 11.8 מעלות צלזיוס, עם רוחות בעוצמה של 40-50 קמ"ש. לא יודעת מה היה אומר דני רופ על עומס קור שכזה, אבל היה פשוט קפוא.
מעלית אל מרפסת התצפית של "הספינקס", המבנה האדיר שעל המצוק, מעלה אותנו עוד מאה מטר ומאפשרת תצפית נפלאה. מבעד לערפל ניתן להבחין ב קרחון אלטש ( Aletschgletscher ), הקרחון הארוך ביותר על הרי האלפים, שגם זכה להכרה כאתר מורשת טבע עולמית על ידי אונסק"ו.
מבעד לחורים הנקרעים מפעם לפעם בעננים, ניתן להבחין בתחנת קליינה שיידג ממנה הגענו ובעמק בו שוכנת גרינדלוואלד. הלבן סביב, גלידי הקרח המרהיבים וקריאות החדווה של המבקרים הקפואים, ביחד עם האתגר להצליח לצלם מבעד לעננים, הצליחו להחזיק אותי זמן רב על המרפסת הקפואה. מזל שבפנים עבדו תנורי חימום, כך שכל כמה דקות יכולתי להיכנס ולחמם את ידי הקפואות.
כמה עשרות מטרים מתחת למרפסת התצפית, נמצאת מערת קרח מעשי ידי אדם ובה פסלי קרח מוארים באורות צבעוניים. מעליה שלוש מסעדות: האחת בהגשה עצמית, השנייה לפי תפריט והשלישית, מסעדת בוליווד ( Bollywood ), שתזכיר לכם את הטיול למזרח.
מערת הקרח בעומק הקרחון של יונגפראויוך (צילום: כרמית וייס)
בימים בהם מזג האוויר מאיר פניו ניתן לצאת לפארק השלג שעל הקרחון ולגלוש בכייף. מסלול הליכה של כשעה על הקרחון מוביל לבקתת Mönchsjoch , בה תרגישו אלפיניסטים של ממש. מסלול נוסף, עם מדריך בלבד, עושה דרכו במשך יומיים על קרחון אלטש עד לקצהו השני בקנטון ואלה, עם לינת לילה בבקתה בדרך. אם אתם גולשי סקי תוכלו לעשות מסלול דומה על מגלשיים עד Lötschental .
על קרחון אלטש בכתבה על קנטון ואלה
תנומה קלה והליכה בשלג
אנחנו חוזרים על עקבותינו את כל המסלול שעשינו מקודם במנהרה. הפעם אין עצירות לתצפית וזה בדיוק הזמן לחטוף תנומה קלה, כפי שעושים מרבית חברי לקרון, בפוזות משעשעות למדי. אני מעדיפה לצפות בסרט המוקרן על המסכים ולראות מה הפסדתי...
זמן לתנומה קלה בירידה, הפעם אין עצירות לתצפית (צילום: כרמית וייס)
בתחנת קליינה שיידג אנו עולים לרכבת שתיקח אותנו בכיוון ההפוך אל לאוטרברונן ( Lauterbrunnen ), העיירה השנייה ממנה ניתן להתחיל (או לסיים) את המסלול לפסגה.
בתחנה הבאה, תחנת וונגראלפ ( Wengeralp ), מסלולי ההליכה כבר כמעט נקיים משלג ואנחנו מחליטים ללכת במסלול שיוביל אותנו עד הכפר וונגן ( Wengen ). האוויר קר וצלול ואחרי המסע הארוך ברכבת זהו חילוץ עצמות מבורך, שלא לדבר על הנופים המרהיבים. שלג קל יורד עלינו, אבל שלג הוא יבש ולא נרטבים. אני מרגישה נפלא – סוף סוף אני מצדיקה את ציוד החורף שאני סוחבת איתי כבר כמעט שבועיים. פרות רועות באחו, אגמים קטנטנים, פרחי סוף הקיץ שהופתעו מהשלג ונופי עמק לאוטרברונן הנגלים תחתינו, הם חגיגה אמיתית.
וונגן הוא כפר קטן, שרובו בתי מלון בסגנון אלפיני יפהפה, ואין אליו גישה למכוניות. מגיעים לכאן ויוצאים מכאן רק עם הרכבת ממנה ירדנו קודם. שיא השלווה. גם כאן מומלץ לרדת מהרכבת (אם לא עשיתם זאת קודם וצעדתם כמונו) ולטייל בכפר חצי שעה, עד לרכבת הבאה.
אוויר קר וצלול ונופים קסומים במסלול היורד לוונגן, ואני בחיוך גדול לשמיים שהתבהרו (צילום: Brigitte Gosteli)
מבט על הכפר וונגן ממרפסת מלון מאיה קאפריס (צילום: Hotel Maya Caprice )
מלון מומלץ בכפר וונגן
מלון מאיה קאפריס ( Hotel Maya Caprice ) הוא מלון 4 כוכבים, חלקת אלוהים הקטנה בכפר וונגן, המקום הכי שקט שאתם יכולים לחלום עליו, מאחר וניתן להגיע אליו רק עם רכבת ההרים העולה מלאוטרברונן. החדרים והסוויטות מתאימים לזוגות ומשפחות עם ילדים. במלון מסעדה מומלצת, מרכז בריאות וספא, עם ג'קוזי המשקיף על הנוף, ובכלל, הנוף הוא הדבר הכי מקסים שתוכלו לבקש.
סגירת מעגל
מהרכבת העושה דרכה לעמק לאוטרברונן נגלה לנו העמק המקסים. זהו עמק בצורת האות U , שיצרו הקרחונים שכיסו את האזור כולו בעידן הקרח האחרון. 17 מפלים גולשים מההרים בימים גשומים כמו זה, ובולט בין כולם מפל שטאובאך ( Staubbachfall ), הנופל מגובה 299 מטר אל פאתי העיירה לאוטרברונן.
בלאוטרברונן שוב מחליפים רכבת, ועולים לרכבת העושה דרכה לאינטרלקן. בהמשך הדרך, בעיירה צווילושינן ( Zweilütschinen ), שפירושו "שני לוצ'ינן", מתחברים שני הנהרות: לושינן השחור ולושינן הלבן ויורדים יחדיו עד אינטרלקן. מכיוון שעלינו לסגור מעגל, נרד כאן ונעלה על הרכבת המגיעה מאינטרלקן ותיקח אותנו חזרה לגרינדלוולד. קצת מבלבל אבל מסתדרים.
לינה בלאוטרברונן
ברכבת העושה דרכה בעמק, לאורך נהרות לושינן הלבן והשחור, אני מהרהרת במאורעות היום המרגש הזה. יום שהתחיל עם שמיים אפורים ותחושה קשה, שלמרות הבטחות ידידיי עוד פעם לא שיחק לי מזלי עם מזג האוויר. יום שהמשיך לחוויות קפואות ומרגשות מעל העננים. יום שהסתיים בצעידה בשלג בנופים קסומים. יום שהוכיח שכנגד כל הסיכויים, גם למזג אוויר סגרירי יש יתרונות, וכל ביקור על פסגת יונגפראו יכול להיות משהו אחר.
תצפית על עמק לאוטרברונן ומפל שטאובאך, מהרכבת היורדת מיונגפראויוך (צילום: כרמית וייס)
מידע שימושי על הרכבת ליונגפראו
העלייה לפסגת יונגפראויוך נעשית בשלוש רכבות שונות:
הראשונה היא רכבת לאוטרברונן-גרינדלוולד, היוצאת מתחנת אינטרלקן מזרח ומגיעה ללאוטרברונן או גרינדלוולד. מסלול זה ניתן לעשות גם ברכב ובכך להוזיל מעט את המחיר.
השנייה היא הרכבת לקליינה שיידג, המגיעה וחוזרת משני כיוונים: מלאוטרברונן במערב או מגרינדלוולד במזרח.
השלישית היא הרכבת ליונגפראויוך, היוצאת מקליינה שיידג ותעשה עבורנו את הטיפוס הסופי.
* את המסלול המעגלי ניתן להתחיל באינטרלקן, וילדרסוויל, צווילוצ'ינן, לאוטרברונן או גרינדלוולד.
* ניתן להוזיל מעט את המחיר ברכבת הראשונה של הבוקר או ברכבות אחר הצהריים.
סרט על מסע ליונגפראויוך - בכיוון ההפוך ובמזג אוויר מושלם
בתי מלון מומלצים בעיירה גרינדלוולד
מלון שוויצרהוף (Romantik Hotel Schweizerhof Grindelwald), מלון 5 כוכבים הממוקם 200 מ' מתחנת הרכבת ומעט יותר ממרכז העיירה. המלון הבנוי עץ בסגנון אלפיני מציע בריכה, מסעדה ושירות אדיב 24/7.
מלון אלפנהוף (Hotel Alpenhof Grindelwald). הוא צנוע יותר, מחיריו סבירים לעיירה (שאינה זולה) והוא מציע חדרים זוגיים וחדרי משפחה.
מלון שוויצרהוף - מלון חלומי ליד תחנת הרכבת של גרינדלוולד
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור יונגפראו
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של אזור יונגפראו.
לינה בעיירה גרינדלוולד
תחנות הרכבת במסלול לפסגת יונגפראו-יוך:
הדרך לפסגה מהעיירה גרינדלוולד והתחנות שבדרך (A-E), תחנות בירידה לכיוון ההפוך עד אינטרלקן (F-I)
בתי מלון: מלון שוויצרהוף & מלון אלפנהוף בעיירה גרינדלוואלד | מלון מאיה קאפריס בכפר וונגן
ביקור קפוא בפסגת יונגפראויוך
נסיעה קצרה ואנו מגיעים ליעדנו – יונגפראויוך. תחנת הרכבת הגבוהה באירופה נמצאת על אוכף בגובה 3,454 מטר, בין שניים מהענקים שהכרנו קודם: יונגפראו ומונך. לרוע מזלנו מזג האוויר הסוער נמשך. מד הטמפרטורה מראה על מינוס 11.8 מעלות צלזיוס, עם רוחות בעוצמה של 40-50 קמ"ש. לא יודעת מה היה אומר דני רופ על עומס קור שכזה, אבל היה פשוט קפוא.
מעלית אל מרפסת התצפית של "הספינקס", המבנה האדיר שעל המצוק, מעלה אותנו עוד מאה מטר ומאפשרת תצפית נפלאה. מבעד לערפל ניתן להבחין ב קרחון אלטש ( Aletschgletscher ), הקרחון הארוך ביותר על הרי האלפים, שגם זכה להכרה כאתר מורשת טבע עולמית על ידי אונסק"ו.
מבעד לחורים הנקרעים מפעם לפעם בעננים, ניתן להבחין בתחנת קליינה שיידג ממנה הגענו ובעמק בו שוכנת גרינדלוואלד. הלבן סביב, גלידי הקרח המרהיבים וקריאות החדווה של המבקרים הקפואים, ביחד עם האתגר להצליח לצלם מבעד לעננים, הצליחו להחזיק אותי זמן רב על המרפסת הקפואה. מזל שבפנים עבדו תנורי חימום, כך שכל כמה דקות יכולתי להיכנס ולחמם את ידי הקפואות.
כמה עשרות מטרים מתחת למרפסת התצפית, נמצאת מערת קרח מעשי ידי אדם ובה פסלי קרח מוארים באורות צבעוניים. מעליה שלוש מסעדות: האחת בהגשה עצמית, השנייה לפי תפריט והשלישית, מסעדת בוליווד ( Bollywood ), שתזכיר לכם את הטיול למזרח.
מערת הקרח בעומק הקרחון של יונגפראויוך (צילום: כרמית וייס)
בימים בהם מזג האוויר מאיר פניו ניתן לצאת לפארק השלג שעל הקרחון ולגלוש בכייף. מסלול הליכה של כשעה על הקרחון מוביל לבקתת Mönchsjoch , בה תרגישו אלפיניסטים של ממש. מסלול נוסף, עם מדריך בלבד, עושה דרכו במשך יומיים על קרחון אלטש עד לקצהו השני בקנטון ואלה, עם לינת לילה בבקתה בדרך. אם אתם גולשי סקי תוכלו לעשות מסלול דומה על מגלשיים עד Lötschental .
על קרחון אלטש בכתבה על קנטון ואלה
תנומה קלה והליכה בשלג
אנחנו חוזרים על עקבותינו את כל המסלול שעשינו מקודם במנהרה. הפעם אין עצירות לתצפית וזה בדיוק הזמן לחטוף תנומה קלה, כפי שעושים מרבית חברי לקרון, בפוזות משעשעות למדי. אני מעדיפה לצפות בסרט המוקרן על המסכים ולראות מה הפסדתי...
זמן לתנומה קלה בירידה, הפעם אין עצירות לתצפית (צילום: כרמית וייס)
בתחנת קליינה שיידג אנו עולים לרכבת שתיקח אותנו בכיוון ההפוך אל לאוטרברונן ( Lauterbrunnen ), העיירה השנייה ממנה ניתן להתחיל (או לסיים) את המסלול לפסגה.
בתחנה הבאה, תחנת וונגראלפ ( Wengeralp ), מסלולי ההליכה כבר כמעט נקיים משלג ואנחנו מחליטים ללכת במסלול שיוביל אותנו עד הכפר וונגן ( Wengen ). האוויר קר וצלול ואחרי המסע הארוך ברכבת זהו חילוץ עצמות מבורך, שלא לדבר על הנופים המרהיבים. שלג קל יורד עלינו, אבל שלג הוא יבש ולא נרטבים. אני מרגישה נפלא – סוף סוף אני מצדיקה את ציוד החורף שאני סוחבת איתי כבר כמעט שבועיים. פרות רועות באחו, אגמים קטנטנים, פרחי סוף הקיץ שהופתעו מהשלג ונופי עמק לאוטרברונן הנגלים תחתינו, הם חגיגה אמיתית.
וונגן הוא כפר קטן, שרובו בתי מלון בסגנון אלפיני יפהפה, ואין אליו גישה למכוניות. מגיעים לכאן ויוצאים מכאן רק עם הרכבת ממנה ירדנו קודם. שיא השלווה. גם כאן מומלץ לרדת מהרכבת (אם לא עשיתם זאת קודם וצעדתם כמונו) ולטייל בכפר חצי שעה, עד לרכבת הבאה.
אוויר קר וצלול ונופים קסומים במסלול היורד לוונגן, ואני בחיוך גדול לשמיים שהתבהרו (צילום: Brigitte Gosteli)
מבט על הכפר וונגן ממרפסת מלון מאיה קאפריס (צילום: Hotel Maya Caprice )
מלון מומלץ בכפר וונגן
מלון מאיה קאפריס ( Hotel Maya Caprice ) הוא מלון 4 כוכבים, חלקת אלוהים הקטנה בכפר וונגן, המקום הכי שקט שאתם יכולים לחלום עליו, מאחר וניתן להגיע אליו רק עם רכבת ההרים העולה מלאוטרברונן. החדרים והסוויטות מתאימים לזוגות ומשפחות עם ילדים. במלון מסעדה מומלצת, מרכז בריאות וספא, עם ג'קוזי המשקיף על הנוף, ובכלל, הנוף הוא הדבר הכי מקסים שתוכלו לבקש.
סגירת מעגל
מהרכבת העושה דרכה לעמק לאוטרברונן נגלה לנו העמק המקסים. זהו עמק בצורת האות U , שיצרו הקרחונים שכיסו את האזור כולו בעידן הקרח האחרון. 17 מפלים גולשים מההרים בימים גשומים כמו זה, ובולט בין כולם מפל שטאובאך ( Staubbachfall ), הנופל מגובה 299 מטר אל פאתי העיירה לאוטרברונן.
בלאוטרברונן שוב מחליפים רכבת, ועולים לרכבת העושה דרכה לאינטרלקן. בהמשך הדרך, בעיירה צווילושינן ( Zweilütschinen ), שפירושו "שני לוצ'ינן", מתחברים שני הנהרות: לושינן השחור ולושינן הלבן ויורדים יחדיו עד אינטרלקן. מכיוון שעלינו לסגור מעגל, נרד כאן ונעלה על הרכבת המגיעה מאינטרלקן ותיקח אותנו חזרה לגרינדלוולד. קצת מבלבל אבל מסתדרים.
לינה בלאוטרברונן
ברכבת העושה דרכה בעמק, לאורך נהרות לושינן הלבן והשחור, אני מהרהרת במאורעות היום המרגש הזה. יום שהתחיל עם שמיים אפורים ותחושה קשה, שלמרות הבטחות ידידיי עוד פעם לא שיחק לי מזלי עם מזג האוויר. יום שהמשיך לחוויות קפואות ומרגשות מעל העננים. יום שהסתיים בצעידה בשלג בנופים קסומים. יום שהוכיח שכנגד כל הסיכויים, גם למזג אוויר סגרירי יש יתרונות, וכל ביקור על פסגת יונגפראו יכול להיות משהו אחר.
תצפית על עמק לאוטרברונן ומפל שטאובאך, מהרכבת היורדת מיונגפראויוך (צילום: כרמית וייס)
מידע שימושי על הרכבת ליונגפראו
העלייה לפסגת יונגפראויוך נעשית בשלוש רכבות שונות:
הראשונה היא רכבת לאוטרברונן-גרינדלוולד, היוצאת מתחנת אינטרלקן מזרח ומגיעה ללאוטרברונן או גרינדלוולד. מסלול זה ניתן לעשות גם ברכב ובכך להוזיל מעט את המחיר.
השנייה היא הרכבת לקליינה שיידג, המגיעה וחוזרת משני כיוונים: מלאוטרברונן במערב או מגרינדלוולד במזרח.
השלישית היא הרכבת ליונגפראויוך, היוצאת מקליינה שיידג ותעשה עבורנו את הטיפוס הסופי.
* את המסלול המעגלי ניתן להתחיל באינטרלקן, וילדרסוויל, צווילוצ'ינן, לאוטרברונן או גרינדלוולד.
* ניתן להוזיל מעט את המחיר ברכבת הראשונה של הבוקר או ברכבות אחר הצהריים.
סרט על מסע ליונגפראויוך - בכיוון ההפוך ובמזג אוויר מושלם
בתי מלון מומלצים בעיירה גרינדלוולד
מלון שוויצרהוף (Romantik Hotel Schweizerhof Grindelwald), מלון 5 כוכבים הממוקם 200 מ' מתחנת הרכבת ומעט יותר ממרכז העיירה. המלון הבנוי עץ בסגנון אלפיני מציע בריכה, מסעדה ושירות אדיב 24/7.
מלון אלפנהוף (Hotel Alpenhof Grindelwald). הוא צנוע יותר, מחיריו סבירים לעיירה (שאינה זולה) והוא מציע חדרים זוגיים וחדרי משפחה.
מלון שוויצרהוף - מלון חלומי ליד תחנת הרכבת של גרינדלוולד
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור יונגפראו
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של אזור יונגפראו.
על קרחון אלטש בכתבה על קנטון ואלה
מבט על הכפר וונגן ממרפסת מלון מאיה קאפריס (צילום:
מלון מומלץ בכפר וונגן
מלון מאיה קאפריס ( Hotel Maya Caprice ) הוא מלון 4 כוכבים, חלקת אלוהים הקטנה בכפר וונגן, המקום הכי שקט שאתם יכולים לחלום עליו, מאחר וניתן להגיע אליו רק עם רכבת ההרים העולה מלאוטרברונן. החדרים והסוויטות מתאימים לזוגות ומשפחות עם ילדים. במלון מסעדה מומלצת, מרכז בריאות וספא, עם ג'קוזי המשקיף על הנוף, ובכלל, הנוף הוא הדבר הכי מקסים שתוכלו לבקש.
סגירת מעגל
מהרכבת העושה דרכה לעמק לאוטרברונן נגלה לנו העמק המקסים. זהו עמק בצורת האות U , שיצרו הקרחונים שכיסו את האזור כולו בעידן הקרח האחרון. 17 מפלים גולשים מההרים בימים גשומים כמו זה, ובולט בין כולם מפל שטאובאך ( Staubbachfall ), הנופל מגובה 299 מטר אל פאתי העיירה לאוטרברונן.
בלאוטרברונן שוב מחליפים רכבת, ועולים לרכבת העושה דרכה לאינטרלקן. בהמשך הדרך, בעיירה צווילושינן ( Zweilütschinen ), שפירושו "שני לוצ'ינן", מתחברים שני הנהרות: לושינן השחור ולושינן הלבן ויורדים יחדיו עד אינטרלקן. מכיוון שעלינו לסגור מעגל, נרד כאן ונעלה על הרכבת המגיעה מאינטרלקן ותיקח אותנו חזרה לגרינדלוולד. קצת מבלבל אבל מסתדרים.
לינה בלאוטרברונן
ברכבת העושה דרכה בעמק, לאורך נהרות לושינן הלבן והשחור, אני מהרהרת במאורעות היום המרגש הזה. יום שהתחיל עם שמיים אפורים ותחושה קשה, שלמרות הבטחות ידידיי עוד פעם לא שיחק לי מזלי עם מזג האוויר. יום שהמשיך לחוויות קפואות ומרגשות מעל העננים. יום שהסתיים בצעידה בשלג בנופים קסומים. יום שהוכיח שכנגד כל הסיכויים, גם למזג אוויר סגרירי יש יתרונות, וכל ביקור על פסגת יונגפראו יכול להיות משהו אחר.
תצפית על עמק לאוטרברונן ומפל שטאובאך, מהרכבת היורדת מיונגפראויוך (צילום: כרמית וייס)
מידע שימושי על הרכבת ליונגפראו
העלייה לפסגת יונגפראויוך נעשית בשלוש רכבות שונות:
הראשונה היא רכבת לאוטרברונן-גרינדלוולד, היוצאת מתחנת אינטרלקן מזרח ומגיעה ללאוטרברונן או גרינדלוולד. מסלול זה ניתן לעשות גם ברכב ובכך להוזיל מעט את המחיר.
השנייה היא הרכבת לקליינה שיידג, המגיעה וחוזרת משני כיוונים: מלאוטרברונן במערב או מגרינדלוולד במזרח.
השלישית היא הרכבת ליונגפראויוך, היוצאת מקליינה שיידג ותעשה עבורנו את הטיפוס הסופי.
* את המסלול המעגלי ניתן להתחיל באינטרלקן, וילדרסוויל, צווילוצ'ינן, לאוטרברונן או גרינדלוולד.
* ניתן להוזיל מעט את המחיר ברכבת הראשונה של הבוקר או ברכבות אחר הצהריים.
סרט על מסע ליונגפראויוך - בכיוון ההפוך ובמזג אוויר מושלם
בתי מלון מומלצים בעיירה גרינדלוולד
מלון שוויצרהוף (Romantik Hotel Schweizerhof Grindelwald), מלון 5 כוכבים הממוקם 200 מ' מתחנת הרכבת ומעט יותר ממרכז העיירה. המלון הבנוי עץ בסגנון אלפיני מציע בריכה, מסעדה ושירות אדיב 24/7.
מלון אלפנהוף (Hotel Alpenhof Grindelwald). הוא צנוע יותר, מחיריו סבירים לעיירה (שאינה זולה) והוא מציע חדרים זוגיים וחדרי משפחה.
מלון שוויצרהוף - מלון חלומי ליד תחנת הרכבת של גרינדלוולד
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור יונגפראו
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של אזור יונגפראו.
לינה בלאוטרברונן
מידע שימושי על הרכבת ליונגפראו
העלייה לפסגת יונגפראויוך נעשית בשלוש רכבות שונות:
הראשונה היא רכבת לאוטרברונן-גרינדלוולד, היוצאת מתחנת אינטרלקן מזרח ומגיעה ללאוטרברונן או גרינדלוולד. מסלול זה ניתן לעשות גם ברכב ובכך להוזיל מעט את המחיר.
השנייה היא הרכבת לקליינה שיידג, המגיעה וחוזרת משני כיוונים: מלאוטרברונן במערב או מגרינדלוולד במזרח.
השלישית היא הרכבת ליונגפראויוך, היוצאת מקליינה שיידג ותעשה עבורנו את הטיפוס הסופי.
* את המסלול המעגלי ניתן להתחיל באינטרלקן, וילדרסוויל, צווילוצ'ינן, לאוטרברונן או גרינדלוולד.
* ניתן להוזיל מעט את המחיר ברכבת הראשונה של הבוקר או ברכבות אחר הצהריים.
השנייה היא הרכבת לקליינה שיידג, המגיעה וחוזרת משני כיוונים: מלאוטרברונן במערב או מגרינדלוולד במזרח.
השלישית היא הרכבת ליונגפראויוך, היוצאת מקליינה שיידג ותעשה עבורנו את הטיפוס הסופי.