.jpg)
.jpg)
מסע לאחור במנהרת הזמן של מחוז גומס - קנטון ואלה
מאת:
מחיאות כפיים לביצועיה של נהגת הרכב מולנו, שנדרשה לתרגל נסיעה לאחור ואפשרה לאוטובוס שלנו לצאת מהמנהרה הצרה והחשוכה. שתי מכוניות גדולות יתקשו לעבור יחדיו במנהרה בת שני הקילומטרים, שכל העובר בה מדרום לצפון כמו חוזר במנהרת הזמן לפתחו של עולם נעלם – עולם של טבע בתולי וכפרים זעירים.
עמק בינטל נחבא מעיניהם של מרבית התיירים המגיעים לקנטון וָאלֶה, הכל כך מתויר. כדאי למהר ולבקר בו, לפני שגם הוא ישנה את פניו עבור התיירים.
כתבות על קנטון ואלה
להגדלת המפה יש ללחוץ בפינה העליונה
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »לינה במחוז גומס
קרחון רון, מוצאו של נהר הרון (צילום: כרמית וייס)
העמק הנעלם
ההיסטוריה לא ממש מחמיאה לעמק בינטל ( Binntal ). הראשונים שהגיעו לכאן היו מבריחים, שניצלו את דרך הפרדות הישנה בדרכם לאיטליה. אחריהם הגיעו מחפשי האוצרות, שניסו להתעשר בקלות מאוצרות הטבע, אחרי שגילו את עושרו של המקום במינרלים. לצד מכרות המינרלים התפתחו בעמק כפרים קטנים, שתושביהם עסקו בעיקר בחקלאות, בשל בידודו של המקום. כיום מנסים פרנסי האזור להביא לכאן גם את התיירים, שכן רבים מהצעירים נוטשים את הכפרים לחפש להם פרנסה במקומות אחרים. לכל חובבי הטבע הבתולי, הכפרים האותנטיים והשקט האין סופי, כדאי להזדרז ולהגיע לכאן, אם כי בכל מקרה התוכנית אמורה לשמור על אופיו של המקום, ולא להביא לכאן גדודי תיירים. אלו תמיד יעדיפו את האטרקציות הזוהרות, דוגמת צרמט ( Zermatt ) השכנה. הכוונה היא לפתח כאן תיירות צנועה, עם בתי מלון קטנים, אירוח בבתים פרטיים וקמפינגים, ללא רכבלים, רכבות הרים או כל התערבות אחרת שתפגע בנוף. פשוט לקחת נעליים וזוג מקלות, או אופניים אם אתם ממש בכושר, ולצאת אל ההרים. 
לצאת אל ההרים, מסלולי הליכה בעמק בינטל (צילום: כרמית וייס)
האח הגדול לא כזה גדול
הכפר בין ( Binn ) הוא הכפר הגדול ביותר בעמק בינטל. המנהרה הצרה, בת שני הקילומטרים, בה נדרשה הנהגת המסכנה מתחילת סיפורנו לתרגל את ה"רוורס", נבנתה בשנת 1965, ובכך פתחה את הכפר והעמק אל העולם. עד אז היתה הדרך מסוכנת למדי, ובימי החורף המושלגים היה חלקו זה של העמק מנותק מהעולם החיצון למשך שבועות רבים. כיום מתגוררים בכפר זה ובכפרים הזעירים הסמוכים לו, רק כ- 150 תושבים, המתפרנסים בעיקר מחקלאות ויותר ויותר מתיירות. כשסיירנו בין שבילי העמק יכולנו להבחין בהרבה יותר פרות, כבשים ועזים רועות באחו, מאשר בתושבי המקום.
הכפר הציורי, על בתי העץ המקסימים שלו, העמוסים אדניות פורחות לעייפה, פרוס בלב העמק, על שתי גדותיו של נהר בינה ( Binna ), שמימיו יצטרפו בהמשך לנהר הרון. הקדשנו שעה קלה להסתובב בין בתיו, עצרנו על גשר האבן המקומר, שעומד כאן מאז 1564, ועלינו לתצפית מהגבעה עליה ניצבת הכנסייה הקטנה של הכפר. בכפר מספר בתי מלון קטנים, דירות אירוח וקמפינג וכן מספר חנויות, בהן גם חנות בה תוכלו לקנות את האבנים המקסימות שנאספו במחצבות המקומיות. 
הכנסייה הקטנה של בין, תצפית נפלאה (צילום: כרמית וייס)
מינרלים בשלל צבעים
בהמשך הכביש, הממשיך עוד מספר קילומטרים אחרי הכפר בין, נמצאים עוד שני כפרים קטנים – איימפלד ( Imfeld ) וגייסן ( Giessen ). למרבה הצער בכפרים הללו כמעט שלא נותרו תושבים (באיימפלד רק 6 תושבים), ומרבית הבתים כאן משמשים את התיירים המתארחים במקום. בקרבת הכפר איימפלד, בקצהו של העמק, נמצאים מכרות לנגנבאך ( Lengenbach ), שהם ממכרות המינרלים הבודדים בשוויץ שעדיין פעילים. ניתן לבקר במקום רק בסיור שמארגנת לשכת התיירות המקומית אחת לשבוע.
כאמור, בעמק בינטל ובהרים המקיפים אותו נמצא אחד מריכוזי המינרלים הגדולים בשוויץ ובעולם כולו. רבים מהתיירים המגיעים לאזור מגיעים לכאן בשל כך, אך גם התיירים האחרים, ובפרט ילדים, נהנים מההרפתקה שבגילוי האבנים הצבעוניות. במוזיאון הקטן של הכפר בין, אפשר לראות מינרלים שנאספו באזור ומידע רב בנושא זה. 
מוסיקה וקצת היסטוריה
לפני החזרה לעמק הרון, אחרי שעוברים שוב במנהרה הצרה, שהפעם תחזיר אותנו קדימה בזמן, כדאי לבקר בשני כפרים הנמצאים לפתחו של עמק בינטל. ציורים מתוך האגדה המפורסמת על וילהלם טֶל מצוירים על חזית "בית טֶל" ( Tellenhaus ), הנמצא בכפר ארנן (Ernen ). הבית נבנה בשנת 1576 כפונדק, על ידי תושב מקומי בשם Hans Folcken . חזית הבית מעוטרת בציורי פרסקו של הגיבור הלאומי של שוויץ, כהוקרה לנציגי מרכז שוויץ ששהו בפונדק בדרכם חזרה מחתימת הסכם האיחוד עם קנטון וָאלֶה. הציורים מתארים את ירי החץ בתפוח, השבועה של התושבים ונפילתו של המושל האוסטרי גסלר.
וילהלם טֶל חי על פי האגדה בקנטון אורי, בתקופה בה ניסו להשתלט עליו קיסרי בית הבסבורג. הרמן גסלר, המושל האוסטרי, הציב מוט בכיכר השוק, עליו הניח את כובעו ופקד על כל העוברים לקוד בפני העמוד. כאשר חלף טל מבלי לקוד, הוא נעצר והוצב בפני שתי ברירות ענישה: לירות בקשת וחץ לעבר תפוח שיוצב על ראש בנו או למות. טל פילח בהצלחה את התפוח שהוצב על ראש בנו בירייה בודדת. הוא אמר כי אילו היה נכשל במשימתו והורג את בנו בשוגג, היה מפנה מיד את הקשת לעבר גסלר והורגו. למשמע דבריו עצר אותו המושל בשנית, אך הוא ברח מכלאו והרג את גסלר ביריית חץ. תבוסה סמלית זאת של האוסטרים הציתה את אש המרד בקרב העם השוויצרי, אשר התקומם לבסוף וזכה בעצמאות.
לא הרחק מכאן נמצא הכפר הקטנטן Mühlebach ובו בתי עץ מהעתיקים בשוויץ, שחלקם, לטענת המקומיים, עומדים כאן מאז המאות ה-14.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
מנהרת הזמן של קרחון הרון
חזרנו אל עמק הרון ואנו יוצאים מזרחה, אל עבר מעברי ההרים גרימזל ( Grimsel ) ופורקה ( Furka ) ואל קרחון הרון ( Rhonegletscher ). מימיו הנמסים של הקרחון מתחילים את זרימתו נהר הרון האדיר, שיגיע מכאן בסופו של דבר אל הים התיכון, אחרי שיזרום 800 קילומטרים, לאורכו של כל קנטון וָאלֶה ודרך אגם ז'נבה לצרפת. ליד הכפר הקטן גלטש ( Gletsch ) יצאנו לטיול קצר, עוד מסע לאחור במנהרת הזמן. השביל עושה דרכו לאורך נהר הרון, ומלמד פרק עצוב במיוחד בסיפור התחממות כדור הארץ - סיפור העלמות הקרחונים. לפני אלפי שנים הגיע קרחון הרון, שכיום תלוי הרחק מעלינו, ממש עד תחילתו של השביל. לפני 400 שנה הוא הגיע לתחתית העמק, אך מאז הוא מאבד בכל שנה 6-8 מטרים מאורכו, וכיום הוא מרוחק 300 מטרים מאותו מקום. בימים ההם היו התושבים המקומיים, שחששו מהקרחון התלוי מעליהם, מתפללים שזה לא יגדל, בקפלה הקטנה שלמרגלותיו. כיום מתפללים כולם שהקרחון לא ימשיך בנסיגתו, אך החוקרים אינם אופטימיים והם מעריכים שעד סוף המאה הנוכחית הוא יעלם לגמרי.
כשרואים את המראות הללו, מבינים טוב יותר מדוע שומרים השוויצרים על הסביבה בקפדנות כה גדולה. 
ציור משנת 1900 המדגים עד להיכן הגיע הקרחון, משמאל מלון Glacier du Rhone
כך זה נראה כיום, הקרחון הרחק הרחק בקצה העמק (צילום: כרמית וייס)
תחילתו של המסלול ליד מלון Glacier du Rhone , השוכן בגובה 1,759 מטר, בפיצול הכביש לעבר שני מעברי ההרים. מכאן יש ללכת מספר קילומטרים בתחתית העמק, כדי לראות את מסלול נסיגתו של הקרחון, שהשאיר כאן מורנות ואדמת ביצות. במספר מקומות סומן מיקומו של הקרחון בשנים השונות, ובתחילת השביל יש ציור של קרחון, שאם מתמקמים מולו נכון, נותן מושג על מיקומו של הקרחון לפני אלפי שנים. 
האבנים המסמנות להיכן הגיע הקרחון בעבר (צילום: כרמית וייס)
מסלול אל קרחון הרון
מגלטש ממשיך הכביש ומטפס מזרחה, בעיקולים חדים ומפחידים למדי, לעבר מעבר פורקה. מכאן נראים היטב גם עיקוליו החדים של הכביש המטפס לעבר מעבר גרימזל, על הרכס שממול. מנקודות התצפית על הכביש (זהירות בבקשה) נגלה הנוף המרהיב של העמק, מעליו קרחון הרון ומשני עבריו העיקולים החדים של הכבישים המתפתלים אל מעברי ההרים. 
קרחון הרון והכביש למעבר פורקה, אינספור עיקולים חדים (צילום: כרמית וייס) מעט לפני מעבר פורקה, באחד העיקולים החדים, נמצא מלון Belvédère ונקודת התצפית לעבר קרחון הרון. זהו הקרחון הנגיש ביותר בשוויץ - רק כמה עשרות מטרים מהחניה ואתם בקצהו הדרומי. מכאן ממשיך הקרחון ומטפס עוד 8 קילומטרים, אל בינות הפסגות הגבוהות של האלפים הברניים. כשעמדנו על מרפסת המסעדה-חנות, ניסינו לדמיין את הקרחון, שבזמן שהיא נבנתה הגיע עד קרוב מאד אליה. אני, שביקרתי כאן לפני קרוב ל- 20 שנה בפעם הראשונה, ולפני 7 שנים בפעם השנייה, נעצבתי מאד למראה הנסיגה של הקרחון. אם חשבתי שזכרוני אינו מדייק, השוואה לתמונותיי הישנות אכן הראתה את ההבדל. 
קרחון הרון, המערה מכוסה בניילון לבן (צילום: כרמית וייס) ביקור במערת הקרח ( Eisgrotte ) הקטנה, החצובה בידי אדם כמה עשרות מטרים לעומק הקרחון, היא חוויה קרירה לימי הקיץ החמים. דווקא בשל היותה מערה שטחית, נשקף האור מבעד לקירותיה ויוצר מראה תכלכל ומקסים. אגב, את המערה חוצבים מחדש בכל שנה ולאחרונה החלו לכסותה בניילון לבן, במטרה לשמור אותה טוב יותר מהתחממות. 
מערת הקרח של קרחון הרון, מראה תכלכל ומקסים (צילום: כרמית וייס)
אל הקרחון הגדול מכולם
אחת האטרקציות האהובות ביותר על המבקרים במחוז גומס וקנטון וָאלֶה, ולא בכדי, היא העלייה לתצפית על קרחון אלטש ( Aletschgletscher ), או כפי שהוא מכונה כאן "קרחון אלטש הגדול" ( Grosser Aletschgletscher ). זהו הקרחון הגדול ביותר בהרי האלפים ובמערב אירופה. אורכו 24 קילומטרים והוא מכסה בלבן שטח של 120 קמ"ר, אך גם הוא כמו קרחון הרון מאבד משטחו, ומעריכים שב- 150 השנים האחרונות הוא איבד כשלושה קילומטרים מאורכו. נקודת התצפית הגבוהה ביותר, אליה עולים מעמק הרון כדי לצפות על קצהו הדרומי של הקרחון, היא אגיסהורן ( Eggishorn ). העלייה רק ברכבל, העולה מהכפר פְיֵיש ( Fiesch ) לתחנת פיישר-אלפ ( Fiescheralp ), ומשם לאגיסהורן (2,927 מטר). אם הגעתם עד לכאן רצוי לצאת לאחד ממסלולי ההליכה, היוצאים מאגיסהורן ועושים דרכם בנופי הפסגות המכוסות לבן. מטיבי הלכת יכולים גם להגיע ממש עד הקרחון, שהליכה עליו דורשת ציוד מקצועי. שתי נקודות תצפית נוספות, גבוהות פחות, הן Bettmeralp ו- Riederalp , וגם אליהן עולים ברכבלים מעמק הרון. לתצפית גבוהה יותר, על חלקו הצפוני והעליון של קרחון אלטש, ניתן להגיע מפסגת יונגפראו-יוך, אודותיה תוכלו לקרוא בכתבה על אזור יונגפראו.
תצפית על קרחון אלטש, הקרחון הגדול ביותר במערב אירופה (צילום: אריקה בן בסט)
יותר מאדיבות שוויצרית מי שקורא את כתבותיי, יודע שאיני מרבה להמליץ על מקומות לינה, שכן בשוויץ כולם מסודרים, נקיים והאדיבות מעל ומעבר. ובכל זאת, הפעם היתה האדיבות והחביבות של מרגרט ומוריץ מארחינו, משהו מיוחד אפילו עבור שוויץ, וגם המוזלי בארוחת הבוקר היה טעים במיוחד...
מלון בליננהורן (Blinnenhorn ) נמצא בכפר רקינגן ( Reckingen), ב"מקום טוב באמצע" עבור ביקור במחוז גומס ועבור כל הסיורים שהומלצו בכתבה זו. החדרים גדולים ומקסימים, ארוחת הבוקר מעולה, יש אינטרנט אלחוטי בחדרים ומחשב עם אינטרנט בלובי, והמחירים סבירים למדי. המלון, אגב, קרוי על שם פסגת בליננהורן, 3,374 מטר גובהה, המתנשאת מדרום-מערב לכפר. 
מלון בליננהורן, מיקום מצוין ואדיבות ראויה לציון (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על קנטון ואלה
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
מינרלים בשלל צבעים
בהמשך הכביש, הממשיך עוד מספר קילומטרים אחרי הכפר בין, נמצאים עוד שני כפרים קטנים – איימפלד ( Imfeld ) וגייסן ( Giessen ). למרבה הצער בכפרים הללו כמעט שלא נותרו תושבים (באיימפלד רק 6 תושבים), ומרבית הבתים כאן משמשים את התיירים המתארחים במקום. בקרבת הכפר איימפלד, בקצהו של העמק, נמצאים מכרות לנגנבאך ( Lengenbach ), שהם ממכרות המינרלים הבודדים בשוויץ שעדיין פעילים. ניתן לבקר במקום רק בסיור שמארגנת לשכת התיירות המקומית אחת לשבוע.
כאמור, בעמק בינטל ובהרים המקיפים אותו נמצא אחד מריכוזי המינרלים הגדולים בשוויץ ובעולם כולו. רבים מהתיירים המגיעים לאזור מגיעים לכאן בשל כך, אך גם התיירים האחרים, ובפרט ילדים, נהנים מההרפתקה שבגילוי האבנים הצבעוניות. במוזיאון הקטן של הכפר בין, אפשר לראות מינרלים שנאספו באזור ומידע רב בנושא זה.
מוסיקה וקצת היסטוריה
לפני החזרה לעמק הרון, אחרי שעוברים שוב במנהרה הצרה, שהפעם תחזיר אותנו קדימה בזמן, כדאי לבקר בשני כפרים הנמצאים לפתחו של עמק בינטל. ציורים מתוך האגדה המפורסמת על וילהלם טֶל מצוירים על חזית "בית טֶל" ( Tellenhaus ), הנמצא בכפר ארנן (Ernen ). הבית נבנה בשנת 1576 כפונדק, על ידי תושב מקומי בשם Hans Folcken . חזית הבית מעוטרת בציורי פרסקו של הגיבור הלאומי של שוויץ, כהוקרה לנציגי מרכז שוויץ ששהו בפונדק בדרכם חזרה מחתימת הסכם האיחוד עם קנטון וָאלֶה. הציורים מתארים את ירי החץ בתפוח, השבועה של התושבים ונפילתו של המושל האוסטרי גסלר.
וילהלם טֶל חי על פי האגדה בקנטון אורי, בתקופה בה ניסו להשתלט עליו קיסרי בית הבסבורג. הרמן גסלר, המושל האוסטרי, הציב מוט בכיכר השוק, עליו הניח את כובעו ופקד על כל העוברים לקוד בפני העמוד. כאשר חלף טל מבלי לקוד, הוא נעצר והוצב בפני שתי ברירות ענישה: לירות בקשת וחץ לעבר תפוח שיוצב על ראש בנו או למות. טל פילח בהצלחה את התפוח שהוצב על ראש בנו בירייה בודדת. הוא אמר כי אילו היה נכשל במשימתו והורג את בנו בשוגג, היה מפנה מיד את הקשת לעבר גסלר והורגו. למשמע דבריו עצר אותו המושל בשנית, אך הוא ברח מכלאו והרג את גסלר ביריית חץ. תבוסה סמלית זאת של האוסטרים הציתה את אש המרד בקרב העם השוויצרי, אשר התקומם לבסוף וזכה בעצמאות.
לא הרחק מכאן נמצא הכפר הקטנטן Mühlebach ובו בתי עץ מהעתיקים בשוויץ, שחלקם, לטענת המקומיים, עומדים כאן מאז המאות ה-14.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
מנהרת הזמן של קרחון הרון
חזרנו אל עמק הרון ואנו יוצאים מזרחה, אל עבר מעברי ההרים גרימזל ( Grimsel ) ופורקה ( Furka ) ואל קרחון הרון ( Rhonegletscher ). מימיו הנמסים של הקרחון מתחילים את זרימתו נהר הרון האדיר, שיגיע מכאן בסופו של דבר אל הים התיכון, אחרי שיזרום 800 קילומטרים, לאורכו של כל קנטון וָאלֶה ודרך אגם ז'נבה לצרפת. ליד הכפר הקטן גלטש ( Gletsch ) יצאנו לטיול קצר, עוד מסע לאחור במנהרת הזמן. השביל עושה דרכו לאורך נהר הרון, ומלמד פרק עצוב במיוחד בסיפור התחממות כדור הארץ - סיפור העלמות הקרחונים. לפני אלפי שנים הגיע קרחון הרון, שכיום תלוי הרחק מעלינו, ממש עד תחילתו של השביל. לפני 400 שנה הוא הגיע לתחתית העמק, אך מאז הוא מאבד בכל שנה 6-8 מטרים מאורכו, וכיום הוא מרוחק 300 מטרים מאותו מקום. בימים ההם היו התושבים המקומיים, שחששו מהקרחון התלוי מעליהם, מתפללים שזה לא יגדל, בקפלה הקטנה שלמרגלותיו. כיום מתפללים כולם שהקרחון לא ימשיך בנסיגתו, אך החוקרים אינם אופטימיים והם מעריכים שעד סוף המאה הנוכחית הוא יעלם לגמרי.
כשרואים את המראות הללו, מבינים טוב יותר מדוע שומרים השוויצרים על הסביבה בקפדנות כה גדולה. ציור משנת 1900 המדגים עד להיכן הגיע הקרחון, משמאל מלון Glacier du Rhone
כך זה נראה כיום, הקרחון הרחק הרחק בקצה העמק (צילום: כרמית וייס)
תחילתו של המסלול ליד מלון Glacier du Rhone , השוכן בגובה 1,759 מטר, בפיצול הכביש לעבר שני מעברי ההרים. מכאן יש ללכת מספר קילומטרים בתחתית העמק, כדי לראות את מסלול נסיגתו של הקרחון, שהשאיר כאן מורנות ואדמת ביצות. במספר מקומות סומן מיקומו של הקרחון בשנים השונות, ובתחילת השביל יש ציור של קרחון, שאם מתמקמים מולו נכון, נותן מושג על מיקומו של הקרחון לפני אלפי שנים. האבנים המסמנות להיכן הגיע הקרחון בעבר (צילום: כרמית וייס)
מסלול אל קרחון הרון
מגלטש ממשיך הכביש ומטפס מזרחה, בעיקולים חדים ומפחידים למדי, לעבר מעבר פורקה. מכאן נראים היטב גם עיקוליו החדים של הכביש המטפס לעבר מעבר גרימזל, על הרכס שממול. מנקודות התצפית על הכביש (זהירות בבקשה) נגלה הנוף המרהיב של העמק, מעליו קרחון הרון ומשני עבריו העיקולים החדים של הכבישים המתפתלים אל מעברי ההרים. קרחון הרון והכביש למעבר פורקה, אינספור עיקולים חדים (צילום: כרמית וייס) מעט לפני מעבר פורקה, באחד העיקולים החדים, נמצא מלון Belvédère ונקודת התצפית לעבר קרחון הרון. זהו הקרחון הנגיש ביותר בשוויץ - רק כמה עשרות מטרים מהחניה ואתם בקצהו הדרומי. מכאן ממשיך הקרחון ומטפס עוד 8 קילומטרים, אל בינות הפסגות הגבוהות של האלפים הברניים. כשעמדנו על מרפסת המסעדה-חנות, ניסינו לדמיין את הקרחון, שבזמן שהיא נבנתה הגיע עד קרוב מאד אליה. אני, שביקרתי כאן לפני קרוב ל- 20 שנה בפעם הראשונה, ולפני 7 שנים בפעם השנייה, נעצבתי מאד למראה הנסיגה של הקרחון. אם חשבתי שזכרוני אינו מדייק, השוואה לתמונותיי הישנות אכן הראתה את ההבדל. קרחון הרון, המערה מכוסה בניילון לבן (צילום: כרמית וייס) ביקור במערת הקרח ( Eisgrotte ) הקטנה, החצובה בידי אדם כמה עשרות מטרים לעומק הקרחון, היא חוויה קרירה לימי הקיץ החמים. דווקא בשל היותה מערה שטחית, נשקף האור מבעד לקירותיה ויוצר מראה תכלכל ומקסים. אגב, את המערה חוצבים מחדש בכל שנה ולאחרונה החלו לכסותה בניילון לבן, במטרה לשמור אותה טוב יותר מהתחממות. מערת הקרח של קרחון הרון, מראה תכלכל ומקסים (צילום: כרמית וייס)
אל הקרחון הגדול מכולם
אחת האטרקציות האהובות ביותר על המבקרים במחוז גומס וקנטון וָאלֶה, ולא בכדי, היא העלייה לתצפית על קרחון אלטש ( Aletschgletscher ), או כפי שהוא מכונה כאן "קרחון אלטש הגדול" ( Grosser Aletschgletscher ). זהו הקרחון הגדול ביותר בהרי האלפים ובמערב אירופה. אורכו 24 קילומטרים והוא מכסה בלבן שטח של 120 קמ"ר, אך גם הוא כמו קרחון הרון מאבד משטחו, ומעריכים שב- 150 השנים האחרונות הוא איבד כשלושה קילומטרים מאורכו. נקודת התצפית הגבוהה ביותר, אליה עולים מעמק הרון כדי לצפות על קצהו הדרומי של הקרחון, היא אגיסהורן ( Eggishorn ). העלייה רק ברכבל, העולה מהכפר פְיֵיש ( Fiesch ) לתחנת פיישר-אלפ ( Fiescheralp ), ומשם לאגיסהורן (2,927 מטר). אם הגעתם עד לכאן רצוי לצאת לאחד ממסלולי ההליכה, היוצאים מאגיסהורן ועושים דרכם בנופי הפסגות המכוסות לבן. מטיבי הלכת יכולים גם להגיע ממש עד הקרחון, שהליכה עליו דורשת ציוד מקצועי. שתי נקודות תצפית נוספות, גבוהות פחות, הן Bettmeralp ו- Riederalp , וגם אליהן עולים ברכבלים מעמק הרון. לתצפית גבוהה יותר, על חלקו הצפוני והעליון של קרחון אלטש, ניתן להגיע מפסגת יונגפראו-יוך, אודותיה תוכלו לקרוא בכתבה על אזור יונגפראו.
תצפית על קרחון אלטש, הקרחון הגדול ביותר במערב אירופה (צילום: אריקה בן בסט)
יותר מאדיבות שוויצרית מי שקורא את כתבותיי, יודע שאיני מרבה להמליץ על מקומות לינה, שכן בשוויץ כולם מסודרים, נקיים והאדיבות מעל ומעבר. ובכל זאת, הפעם היתה האדיבות והחביבות של מרגרט ומוריץ מארחינו, משהו מיוחד אפילו עבור שוויץ, וגם המוזלי בארוחת הבוקר היה טעים במיוחד...
מלון בליננהורן (Blinnenhorn ) נמצא בכפר רקינגן ( Reckingen), ב"מקום טוב באמצע" עבור ביקור במחוז גומס ועבור כל הסיורים שהומלצו בכתבה זו. החדרים גדולים ומקסימים, ארוחת הבוקר מעולה, יש אינטרנט אלחוטי בחדרים ומחשב עם אינטרנט בלובי, והמחירים סבירים למדי. המלון, אגב, קרוי על שם פסגת בליננהורן, 3,374 מטר גובהה, המתנשאת מדרום-מערב לכפר.
מלון בליננהורן, מיקום מצוין ואדיבות ראויה לציון (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על קנטון ואלה
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
וילהלם טֶל חי על פי האגדה בקנטון אורי, בתקופה בה ניסו להשתלט עליו קיסרי בית הבסבורג. הרמן גסלר, המושל האוסטרי, הציב מוט בכיכר השוק, עליו הניח את כובעו ופקד על כל העוברים לקוד בפני העמוד. כאשר חלף טל מבלי לקוד, הוא נעצר והוצב בפני שתי ברירות ענישה: לירות בקשת וחץ לעבר תפוח שיוצב על ראש בנו או למות. טל פילח בהצלחה את התפוח שהוצב על ראש בנו בירייה בודדת. הוא אמר כי אילו היה נכשל במשימתו והורג את בנו בשוגג, היה מפנה מיד את הקשת לעבר גסלר והורגו. למשמע דבריו עצר אותו המושל בשנית, אך הוא ברח מכלאו והרג את גסלר ביריית חץ. תבוסה סמלית זאת של האוסטרים הציתה את אש המרד בקרב העם השוויצרי, אשר התקומם לבסוף וזכה בעצמאות.
לא הרחק מכאן נמצא הכפר הקטנטןMühlebach ובו בתי עץ מהעתיקים בשוויץ, שחלקם, לטענת המקומיים, עומדים כאן מאז המאות ה-14.
לא הרחק מכאן נמצא הכפר הקטנטן
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
מנהרת הזמן של קרחון הרון
חזרנו אל עמק הרון ואנו יוצאים מזרחה, אל עבר מעברי ההרים גרימזל ( Grimsel ) ופורקה ( Furka ) ואל קרחון הרון ( Rhonegletscher ). מימיו הנמסים של הקרחון מתחילים את זרימתו נהר הרון האדיר, שיגיע מכאן בסופו של דבר אל הים התיכון, אחרי שיזרום 800 קילומטרים, לאורכו של כל קנטון וָאלֶה ודרך אגם ז'נבה לצרפת. ליד הכפר הקטן גלטש ( Gletsch ) יצאנו לטיול קצר, עוד מסע לאחור במנהרת הזמן. השביל עושה דרכו לאורך נהר הרון, ומלמד פרק עצוב במיוחד בסיפור התחממות כדור הארץ - סיפור העלמות הקרחונים. לפני אלפי שנים הגיע קרחון הרון, שכיום תלוי הרחק מעלינו, ממש עד תחילתו של השביל. לפני 400 שנה הוא הגיע לתחתית העמק, אך מאז הוא מאבד בכל שנה 6-8 מטרים מאורכו, וכיום הוא מרוחק 300 מטרים מאותו מקום. בימים ההם היו התושבים המקומיים, שחששו מהקרחון התלוי מעליהם, מתפללים שזה לא יגדל, בקפלה הקטנה שלמרגלותיו. כיום מתפללים כולם שהקרחון לא ימשיך בנסיגתו, אך החוקרים אינם אופטימיים והם מעריכים שעד סוף המאה הנוכחית הוא יעלם לגמרי.
כשרואים את המראות הללו, מבינים טוב יותר מדוע שומרים השוויצרים על הסביבה בקפדנות כה גדולה. ציור משנת 1900 המדגים עד להיכן הגיע הקרחון, משמאל מלון Glacier du Rhone
כך זה נראה כיום, הקרחון הרחק הרחק בקצה העמק (צילום: כרמית וייס)
תחילתו של המסלול ליד מלון Glacier du Rhone , השוכן בגובה 1,759 מטר, בפיצול הכביש לעבר שני מעברי ההרים. מכאן יש ללכת מספר קילומטרים בתחתית העמק, כדי לראות את מסלול נסיגתו של הקרחון, שהשאיר כאן מורנות ואדמת ביצות. במספר מקומות סומן מיקומו של הקרחון בשנים השונות, ובתחילת השביל יש ציור של קרחון, שאם מתמקמים מולו נכון, נותן מושג על מיקומו של הקרחון לפני אלפי שנים. האבנים המסמנות להיכן הגיע הקרחון בעבר (צילום: כרמית וייס)
מסלול אל קרחון הרון
מגלטש ממשיך הכביש ומטפס מזרחה, בעיקולים חדים ומפחידים למדי, לעבר מעבר פורקה. מכאן נראים היטב גם עיקוליו החדים של הכביש המטפס לעבר מעבר גרימזל, על הרכס שממול. מנקודות התצפית על הכביש (זהירות בבקשה) נגלה הנוף המרהיב של העמק, מעליו קרחון הרון ומשני עבריו העיקולים החדים של הכבישים המתפתלים אל מעברי ההרים. קרחון הרון והכביש למעבר פורקה, אינספור עיקולים חדים (צילום: כרמית וייס) מעט לפני מעבר פורקה, באחד העיקולים החדים, נמצא מלון Belvédère ונקודת התצפית לעבר קרחון הרון. זהו הקרחון הנגיש ביותר בשוויץ - רק כמה עשרות מטרים מהחניה ואתם בקצהו הדרומי. מכאן ממשיך הקרחון ומטפס עוד 8 קילומטרים, אל בינות הפסגות הגבוהות של האלפים הברניים. כשעמדנו על מרפסת המסעדה-חנות, ניסינו לדמיין את הקרחון, שבזמן שהיא נבנתה הגיע עד קרוב מאד אליה. אני, שביקרתי כאן לפני קרוב ל- 20 שנה בפעם הראשונה, ולפני 7 שנים בפעם השנייה, נעצבתי מאד למראה הנסיגה של הקרחון. אם חשבתי שזכרוני אינו מדייק, השוואה לתמונותיי הישנות אכן הראתה את ההבדל. קרחון הרון, המערה מכוסה בניילון לבן (צילום: כרמית וייס) ביקור במערת הקרח ( Eisgrotte ) הקטנה, החצובה בידי אדם כמה עשרות מטרים לעומק הקרחון, היא חוויה קרירה לימי הקיץ החמים. דווקא בשל היותה מערה שטחית, נשקף האור מבעד לקירותיה ויוצר מראה תכלכל ומקסים. אגב, את המערה חוצבים מחדש בכל שנה ולאחרונה החלו לכסותה בניילון לבן, במטרה לשמור אותה טוב יותר מהתחממות. מערת הקרח של קרחון הרון, מראה תכלכל ומקסים (צילום: כרמית וייס)
אל הקרחון הגדול מכולם
אחת האטרקציות האהובות ביותר על המבקרים במחוז גומס וקנטון וָאלֶה, ולא בכדי, היא העלייה לתצפית על קרחון אלטש ( Aletschgletscher ), או כפי שהוא מכונה כאן "קרחון אלטש הגדול" ( Grosser Aletschgletscher ). זהו הקרחון הגדול ביותר בהרי האלפים ובמערב אירופה. אורכו 24 קילומטרים והוא מכסה בלבן שטח של 120 קמ"ר, אך גם הוא כמו קרחון הרון מאבד משטחו, ומעריכים שב- 150 השנים האחרונות הוא איבד כשלושה קילומטרים מאורכו. נקודת התצפית הגבוהה ביותר, אליה עולים מעמק הרון כדי לצפות על קצהו הדרומי של הקרחון, היא אגיסהורן ( Eggishorn ). העלייה רק ברכבל, העולה מהכפר פְיֵיש ( Fiesch ) לתחנת פיישר-אלפ ( Fiescheralp ), ומשם לאגיסהורן (2,927 מטר). אם הגעתם עד לכאן רצוי לצאת לאחד ממסלולי ההליכה, היוצאים מאגיסהורן ועושים דרכם בנופי הפסגות המכוסות לבן. מטיבי הלכת יכולים גם להגיע ממש עד הקרחון, שהליכה עליו דורשת ציוד מקצועי. שתי נקודות תצפית נוספות, גבוהות פחות, הן Bettmeralp ו- Riederalp , וגם אליהן עולים ברכבלים מעמק הרון. לתצפית גבוהה יותר, על חלקו הצפוני והעליון של קרחון אלטש, ניתן להגיע מפסגת יונגפראו-יוך, אודותיה תוכלו לקרוא בכתבה על אזור יונגפראו.
תצפית על קרחון אלטש, הקרחון הגדול ביותר במערב אירופה (צילום: אריקה בן בסט)
יותר מאדיבות שוויצרית מי שקורא את כתבותיי, יודע שאיני מרבה להמליץ על מקומות לינה, שכן בשוויץ כולם מסודרים, נקיים והאדיבות מעל ומעבר. ובכל זאת, הפעם היתה האדיבות והחביבות של מרגרט ומוריץ מארחינו, משהו מיוחד אפילו עבור שוויץ, וגם המוזלי בארוחת הבוקר היה טעים במיוחד...
מלון בליננהורן (Blinnenhorn ) נמצא בכפר רקינגן ( Reckingen), ב"מקום טוב באמצע" עבור ביקור במחוז גומס ועבור כל הסיורים שהומלצו בכתבה זו. החדרים גדולים ומקסימים, ארוחת הבוקר מעולה, יש אינטרנט אלחוטי בחדרים ומחשב עם אינטרנט בלובי, והמחירים סבירים למדי. המלון, אגב, קרוי על שם פסגת בליננהורן, 3,374 מטר גובהה, המתנשאת מדרום-מערב לכפר.
מלון בליננהורן, מיקום מצוין ואדיבות ראויה לציון (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על קנטון ואלה
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
כך זה נראה כיום, הקרחון הרחק הרחק בקצה העמק (צילום: כרמית וייס)
אל הקרחון הגדול מכולם
אחת האטרקציות האהובות ביותר על המבקרים במחוז גומס וקנטון וָאלֶה, ולא בכדי, היא העלייה לתצפית על קרחון אלטש ( Aletschgletscher ), או כפי שהוא מכונה כאן "קרחון אלטש הגדול" ( Grosser Aletschgletscher ). זהו הקרחון הגדול ביותר בהרי האלפים ובמערב אירופה. אורכו 24 קילומטרים והוא מכסה בלבן שטח של 120 קמ"ר, אך גם הוא כמו קרחון הרון מאבד משטחו, ומעריכים שב- 150 השנים האחרונות הוא איבד כשלושה קילומטרים מאורכו. נקודת התצפית הגבוהה ביותר, אליה עולים מעמק הרון כדי לצפות על קצהו הדרומי של הקרחון, היא אגיסהורן ( Eggishorn ). העלייה רק ברכבל, העולה מהכפר פְיֵיש ( Fiesch ) לתחנת פיישר-אלפ ( Fiescheralp ), ומשם לאגיסהורן (2,927 מטר). אם הגעתם עד לכאן רצוי לצאת לאחד ממסלולי ההליכה, היוצאים מאגיסהורן ועושים דרכם בנופי הפסגות המכוסות לבן. מטיבי הלכת יכולים גם להגיע ממש עד הקרחון, שהליכה עליו דורשת ציוד מקצועי. שתי נקודות תצפית נוספות, גבוהות פחות, הן Bettmeralp ו- Riederalp , וגם אליהן עולים ברכבלים מעמק הרון. לתצפית גבוהה יותר, על חלקו הצפוני והעליון של קרחון אלטש, ניתן להגיע מפסגת יונגפראו-יוך, אודותיה תוכלו לקרוא בכתבה על אזור יונגפראו.
תצפית על קרחון אלטש, הקרחון הגדול ביותר במערב אירופה (צילום: אריקה בן בסט)
יותר מאדיבות שוויצרית מי שקורא את כתבותיי, יודע שאיני מרבה להמליץ על מקומות לינה, שכן בשוויץ כולם מסודרים, נקיים והאדיבות מעל ומעבר. ובכל זאת, הפעם היתה האדיבות והחביבות של מרגרט ומוריץ מארחינו, משהו מיוחד אפילו עבור שוויץ, וגם המוזלי בארוחת הבוקר היה טעים במיוחד...
מלון בליננהורן (Blinnenhorn ) נמצא בכפר רקינגן ( Reckingen), ב"מקום טוב באמצע" עבור ביקור במחוז גומס ועבור כל הסיורים שהומלצו בכתבה זו. החדרים גדולים ומקסימים, ארוחת הבוקר מעולה, יש אינטרנט אלחוטי בחדרים ומחשב עם אינטרנט בלובי, והמחירים סבירים למדי. המלון, אגב, קרוי על שם פסגת בליננהורן, 3,374 מטר גובהה, המתנשאת מדרום-מערב לכפר.
מלון בליננהורן, מיקום מצוין ואדיבות ראויה לציון (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על קנטון ואלה
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
מלון בליננהורן, מיקום מצוין ואדיבות ראויה לציון (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על קנטון ואלה
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של שוויץ
כתבות נוספות על קנטון ואלה
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
